פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(נכתב בתשובה לעמיש, 02/11/06 17:14)
השאלה היא אחרת לגמרי - למה אתה ודומיך
חנה אייזנמן (יום חמישי, 02/11/2006 שעה 17:30)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

טרם עמדתם לדין על פי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם.
למה כל ראשי המדינה והצבא טרם עמדו לדין, על פי תקדים משפטי נירנברג. ואת זה צריך היה להחיל כבר מזמן, על בן-גוריון, רבין, פרס ושאר משתפי הפעולה, ובעצם, מפעילי האויב מחוץ, נגד נאמני העם והארץ.

אבל, יהיה זה הקב''ה שיעשה את הסדר הנכון!
_new_ הוספת תגובה



השאלה היא אחרת לגמרי - למה אתה ודומיך
חנה אייזנמן (יום חמישי, 02/11/2006 שעה 17:36)
בתשובה לחנה אייזנמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דבר העורך (ניצול שואה) של הדו-ירחון לאנשים החושבים באמת, ועל כן זוכה להתעלמות גמורה של מנגנון התעמולה הישראלי.
אריה סתו, דו-ירחון נתיב, נובמבר 2004:

''הקורא תמה בוודאי על כי בגיליון הנוכחי של נתיב אין כל התייחסות אל הנושא המרכזי שעל דבר-היום הלאומי, קרי, גירוש יהודי חבל עזה וצפון השומרון, כשלב ראשון לטיהור אתני הצפוי ביש''ע. הבעיה היא העדר כלים להתייחסות רציונלית. הלוא עצם הניסיון להציג ולהסביר את הכשל המדיני והחרפה המוסרית שבמעשהו של שרון הוא עלבון לאינטליגנציה. היש צורך לחזור ולהבהיר כי הכנסת צבא מצרי לרצועת עזה היא כשל איסטרטגי שעל שכמותו, בכל מדינה מתוקנת, היה ראש הממשלה מסולק מתפקידו בתוך 24 שעות ועומד למשפט צבאי על בגידה? האם אין זה מובן מאליו שגירוש יהודים על ידי יהודים מיש''ע, ערש האומה העברית ותכלית קיומה של הציונות הוא שפל מדרגה שלא היה כמותו בתולדות ישראל? והן הכל נכתב, וחזר ונרשם, ונטחן עד דק מעל דפיו הסבלניים של כתב-עת זה.

אך האומנם בשרון האשם? אמת, את כס ראש הממשלה בישראל תפס מאחז-עיניים מושחת, מי שהוליך שולל את בוחריו וגנב את קולותיהם, אך שרון איננו לבד. שרון הוא רק ביטוי לאותה הזנייה רוחנית ומורלית של כלל הציבור, המרכין ראש ומקבל את הדין כמי שכפאו שד. העובדה שהרוב בממשלת מדינת היהודים, קל וחומר בכנסת ישראל, תומך בטרנספר זה היא עדות לפשיטת הרגל המוסרית וטירוף המערכות בו נתונים כולנו. הקלות הזו, שבה מצליח שרון לאסוף סביבו את עלובי הנפש, את מלחכי הפנכה, את רודפי הבצע לביצוע פשע לאומי - היא זו שמעוררת חלחלה וייאוש. הנה ממנה ראש היודנראט את הקאפו היהודי, המפתה את הקורבנות בבצע כסף; הנה השוטר היהודי, המכין את מכלאות המעצר למתנגדי הגירוש; הנה השופט היהודי המברך על המוגמר. בתי המגורשים יוחרבו, עמל חייהם ירד לטמיון. בתי כנסת, בתי ספר, מוסדות ציבור יימסרו לידי המרצחים, יורשי הרייך השלישי.

האם ניתן להעלות על הדעת תופעה דומה בחברה מתוקנת, בקרב ציבור שלא איבד כליל את אינסטינקט ההישרדות? האם יתואר שפל מוסרי עמוק יותר מ''צבא ההגנה לישראל'' המגרש יהודי מאדמתו ומחריב את ביתו? צבא אשר ידיו נכבלו מלהדביר את כנופיות המרצחים הערבים, ועל כן צוּוה לקום על עמו שלו? אך הנה מכין שר הבטחון בישראל את יחידות החורבן של צה''ל; ואותה דמות מחוקה ואומללה, רמטכ''ל צה''ל לשעבר, קם ומצהיר כי ''בשנה הבאה לא יישאר עוד אף יהודי ברצועת עזה'' - האם נטרפה דעתו של האיש עד שהוא חוזר ומצטט את מחוללי הפתרון הסופי? אכן, אם תעלה המזימה בידו, יוכל לשפשף ידיו ולציין בסיפוק: Also, Gaza ist Judenrein , בנוסח דבריו של הנס פרנק, הגולייטר של פולין לאחר גירוש יהודי ורשה.

נכון, יש לקוות כי לאחר ככלות הכל ישבור שרון את מפרקתו הפוליטית ושמו ירד לדיראון עולם בקורות האומה, השאלה היא רק אם יחד אתו לא יוריד את כולנו אל תהום הנשייה.

הדברים הללו קשים, אני יודע, וייתכן ובעקבותיהם יהיה על הח''מ לשלם את המחיר. אך בעולם בו שרון ודומיו מסתובבים חפשי, כלא הוא מקום של כבוד.
א''ס
_new_ הוספת תגובה



קטע ממאמר של דוד בוקעי, ב''נתיב'', נובמבר, 2003
חנה אייזנמן (יום חמישי, 02/11/2006 שעה 17:48)
בתשובה לחנה אייזנמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''הבייליניזם, המכה האחת עשרה (http://www.nativ.cc/nov03/bukay.htm)''

.....
עשר שנים לאחר שיזמו את מלחמת אוסלו והביאו על עם ישראל למעלה מ- 1300 קורבנות, מעל ל- 6,000 פצועים ונכים, וכלאוּ אומה שלמה בפוסט-טראומה של פעילות כפייתית של ''רק שיהיה שקט'', החליטה כנופיית אוסלו להכות שנית. עשר שנים לאחר מעשה חתרנות המערער את יסודות קיומה של מדינת ישראל וסדרי-שלטונה, החליטו ביילין וחבר מרעיו כי עַם ישראל לא סבל דיו מנַחת זרועם. עשר שנים בהם הבייליניזם לא למד דבר ולא הִפנים את גודל האסון שהביא, ואין הוא חדל מניסיונותיו להחריב את מדינת ישראל. הבייליניזם איננו מהמר על עתידו הפוליטי ואינו מסכן עצמו. התקשורת מגויסת לצדו תמיד, ותמיד יהיו די יהודים שתומכים בדרכו. אך הבייליניזם פועל בנחישות להקריב עוד קורבנות של טרור על מזבח המוֹלֶך של עיוורונו הפוליטי. כמו ילד סורר השובר את הכלים כשהמשחק איננו מוצא חן בעיניו, כך הבייליניזם פועל בהתנשאות עיוורת לערעור יסודות המדינה, גם ובעיקר לאחר שהציבור קבע כי אנשים אלה אינם ראויים לשלטון, וגירש אותם משם בבושת-פנים.

ושוב חוזרת אותה יהירות סוֹמאת של כנופיית אוסלו, המתעלמת לחלוטין מהמציאות ומתריסה נגד התהליכים התרבותיים וההיסטוריים הנהוגים במזרח התיכון. ושוב עולה התביעה הטוטלית לפתרון סופי, אשר סופה להוליד עוד אֵבֶל, יגון ואנחה.

מעשי הפשע שביצעה כנופיית אוסלו נגד המולדת, בהביאה הֵנה את ערפאת, הארכי-טרוריסט המתועב שברוצחי היהודים מאז היטלר, ובהקימה את הרשות הפלשתינית – ארגון הטרור הבזוי והרצחני ביותר בעידן המודרני – לא הספיקו לאנשיה. ועל כן הם יצאו למסע הרפתקאות נוסף, ושוב במימון אירופי. אותה אירופה, שמבקשת להתנער ממה שאירע על אדמתה לפני שישים שנה; אותה אירופה, שעושה הכל כדי להמשיך ולחסל את תקוות העם היהודי לעצמאות ולריבונות במולדתו; אותה אירופה היא המממנת עתה שכירי-חרב יהודים בשירות הטרור הערבי. רשת מסועפת של עמותות ממומנת בכספים פוליטיים המגיעים מארגונים בעלי שמות מגוונים, במעטה של סיוע הומני/ סוציאלי/ חינוכי כביכול, כדי לשַׁמן את גלגלי פעילות הבייליניזם, למען מטרות אנטי-ישראליות במובהק.

הסיוע הכספי המקיף, הבלתי-חוקי בעליל, ראוי שיעמוד למבחן הביקורת של רשויות אכיפת החוק ולביקורת עמוקה של מבקר המדינה. מה שאנחנו רואים הוא רק קצה הקרחון של פעילות זו המגיעה מגורמים באירופה. המערכת הפוליטית והמשפטית בישראל משלימה עם מצב בלתי-נסבל, שבו גורמים פוליטיים עוינים קונים השפעה בלתי-חוקית ומסוכנת לעצם קיומנו. אותה הססנות הרת-האסון של הממשלה בטיפולה בטרור, אותו חשש מהתמודדות בסוגיות מורכבות כמו ערביי ישראל, למשל, הם המנחים את הממשלה בעצימת העיניים לנוכח הכספים הזרים הממַמנים את הגַיס החמישי שבתוכנו.

*

תופעת הבייליניזם ראויה למחקר מעמיק, והיא קשורה הדוקות לתיאוריית 'הדיסוננס הקוגניטיבי', לפיו ככל שאתה טועה יותר – כן אתה ממשיך ומתחפר מאחורי טעויותיך. עיקרה הוא הפער העמוק, הבלתי-ניתן לגישור, בין האמונה לבין המציאות. מכאן הניסיון לצמצם את המועקה הקשה המתפתחת. אך במקום לזנוח את האמונה הכוזבת לאחר שהוּכחה כאסון, היא דווקא מתחזקת בלבבות בטענה שהיא-היא הדרך הנכונה. לאנשים קשה להשתכנע כי הם נכשלו, כי פעילותם הסתיימה באסון, ומכאן נוצרת ההעתקה הפסיכולוגית, המחפשת אשמים אחרים. התכונה שחז''ל הטיפו לה: ''מודה ועוזב – ירוחם'', אינה קיימת בסַלם של ''חכמי אוסלו''. בפועל לא מעניין אותם אם אמנם יהיה שלום; אם הטרור ייפסק; אם הם מייצגים גורם רשמי ומוסמך או אינם אלא סרח-עודף, שוליים סהרוריים של מחנה שכבר נעלם מן ההיסטוריה. אותם מניע דחף אחד בלבד: להוכיח כי הסכמי אוסלו היו נכונים ומוצלחים, וכי לא הם אשמים בקריסתם המוחלטת.

וכך חבְרה לה חבורה מתוסכלת של פוליטיקאים כושלים, על מנת לדשדש פעם נוספת במֵי-האפסיים של כאילו משא ומתן עם שלוחי ערפאת, וחתימה על הסכם סרק. הבייליניזם, ברוב תסכולו הפוליטי מכישלונו במבחן הציבור בבחירות, חוזר אל אותה החתרנות, ומנהל בשעת מלחמה מגעים מדיניים עם שליחי הטרור. את יולי תמיר, חברת-כנסת ופרופסור למדע המדינה, כלל לא מעניינים הדמוקרטיה והליכים של סדר ציבורי ומינהל תקינים. בִּמקום להתמקד בפגיעה האנושה באושיות הדמוקרטיה, היא תוקפת בסגנון הבולשביקי הידוע וטוענת לסתימת-פיות ופסילת אנשים, ומַשווה זאת לאנטישמים ולגזענים, לא פחות.

אין השֵׂכל משיג כיצד זה קורה. כיצד זה הבייליניזם ממשיך בדרכו ואף זוכה לסיקור, לאהדה ולתשומת-לב בהיקף כה נרחב בתקשורת. במקום להוקיע ולהקיא אנשים אלה מן הציבור, הם שוב הפכו לידוענים של 'פריים-טיים', והלב מתפלץ. מאז אוסלו ועד היום חוברת לה אגודה להערצה הדדית: כנופיית אוסלו מעניקה לתקשורת 'סקופים', מצגות שווא של שלום בהקיץ, והתקשורת הופכת אותם לידוענים, לגיבורי תרבות שראוי להצטרף לצבא השלום שלהם.

התקשורת היא ידידתו הטובה ביותר של הטרוריסט. אך כמו בכל תחום בחיי אנוש, מגיע שלב של לימוד לקחים והסקת מסקנות. כולנו עושים זאת, וכך מתקדמים ומנסים לתקן דרכינו. אך נסיבות קבלת-הפנים החמה של כנופיית אוסלו/ ז'נבה/ ומי-יודע-מה-עוד-מחכה-לנו-הלאה, מוכיחות כי דבר לא נלמד ולקחים לא הופקו. וכאן נשאלת השאלה הקריטית: האם התקשורת תַפנים אי-פעם את מידת האסון שהיא מחוללת ותבין את חלקה בגלישת ישראל אל סף הסיכון הקיומי?
_new_ הוספת תגובה



כבר אמרתי לך גב' אייזנמן
עמיש (יום חמישי, 02/11/2006 שעה 17:59)
בתשובה לחנה אייזנמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין אלוהים. לא היה, אין ולא יהיה.
איך אמר אליהו הנביא לעובדי האלילים?

וַיֹּאמֶר קִרְאוּ בְקוֹל-גָּדוֹל כִּי-אֱלֹהִים הוּא--כִּי שִׂיחַ וְכִי-שִׂיג לוֹ, וְכִי-דֶרֶךְ לוֹ; אוּלַי יָשֵׁן הוּא, וְיִקָץ
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי