  
  
  
|
 |
|
||
  קובי, יש לך טעות בסיסית |
|||
|
|||
לא קרה בהיסטוריה שהיה מעבר ממילחמה לשלום בלי שאחת היישויות המעורבות הוכרעה באופן מוחלט. אתה מערבב ''שביתת נשק'' עם ''שלום''. זה מה שקרה בסוף מילחמת העולם הראשונה (אז זה נוסה לראשונה בקנה מידה גלובלי) וכולנו ראינו לאן זה הוביל. זה גם שקרה עד היום בכל מילחמות ישראל. מצב של ''אי לחימה'' רחוק מלהיות ''שלום''. אין שום סיבה שעבור שלום יהיה צריך ל''שלם'', על אחת כמה וכמה שאין שום סיבה לשלם עבור שביתת נשק. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| ישראל: אם כך מה הגדרתך לגבי ההסכמים בין ישראל |
|||
|
|||
לירדן ומצרים? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בשני המיקרים |
|||
|
|||
הסכמי השלום נחתמו בעיקבות מפלה צבאית מוחצת שבהחלט עונה לקריטריונים. ב 1973, אחרי שצה''ל לא היה רחוק מפרברי קהיר, סאדאת השתכנע שהוא אכן הפסיד במילחמה, גם אם בכל הפירסומים הם ממשיכים להציג את מילחמת יום כיפור כניצחון. אילמלא התיכמונים של פרס ב 1974, ניתן היה לגמור את הסיכסוך עם מצרים כבר אז, ובגין היה נשאר אפיזודה שולית בהיסטוריה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לישראל: המצרים לא רק שלא ספגו מפלה, אלא שהמאמץ |
|||
|
|||
המלחמתי במקרה שלהם שרת יעד מדיני, שאכן הושג. יתרה מזו, אם אכן ספגו מפלה אליבא דעמדתך, הרי שאין בכך כדי לסתור את הטיעון בדבר הויתורים על נכסים אסטרטגיים ונראה כי ישראל ויתרה על לא מעט שכאלו, גם אם הביסה את המצרים, מה שלדעתי לא קרה. מעבר לכך, לא התייחסת למקרה הירדני. לסיכום: העיקרון שהצגתי נשאר לדעתי תקף. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ישראל, לא ענית על השאלה |
|||
|
|||
לא נחתם שום הסכם ''שלום'' עם המצרים ב- 1974, הוא נחתם ב- 1979. איך אתה מגדיר את ההסכם הזה. ואיך אתה מגדיר את ההסכם עם ירדן? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא טענתי שנחתם הסכם עם מצרים ב 1974 |
|||
|
|||
מה שטענתי זה שהסכם השלום היה יכול להחתם אז, כי כל הנתונים היו בשלים לכך כולל השתכנעותו של סאדאת שאין לו יותר מה לחפש בעזרת מילחמה. אם רבין היה מפגין מנהיגות, מתעקש ולא מיתקפל תחת הלחצים של קיסינגר, סביר מאוד להניח שהסכם שלום כזה או אחר היה נחתם אז. אבל לרבין לא היה זמן לחשוב על זה כי הוא היה עסוק מעל לראש בהיתמודדות עם התככים של פרס ובסוף קיבל את הסכמי הבינים שהוכתבו ע''י קיסינגר והיוו וויתור ללא כל תמורה של ישראל, ונתנו לסאדאת ''אוויר''. אם רבין היה מנהיג כמו שמנסים לעשות ממנו היום, בגין היה נשאר לנצח מנהיג האופוזיציה וייתכן מאוד שגם פרס לא היה זוכה לקבל פרס נובל. לגבי ירדן, כדי לשים את הדברים בפרופורציה. ירדן היתה ונשארה גורם שולי לחלוטין בסיכסוך. ניתן היה כבר לסיים את הסיכסוך עם ירדן ב 1950. חוסר הבנה בסיסי של בן גוריון למנטליות הערבית גרם לכך שהוא שלח את גולדה לנהל את המשא ומתן עם עבדאללה (סבו של חוסיין). משום מה הנכונות ''להבין'' את הצד השני שכל כך מאפיינת היום את מנהיגי השמאל כשהם מצדיקים את הטרור, לא כוללת ''הבנה'' של מעמדה של האישה בעולם המוסלמי ואת עומק העלבון שניגרם לעבדאללה. ההסכמים הנוכחיים עם ירדן ומצרים הם בהחלט הסכמי שלום, אבל זה לא אומר שהם לא יכולים להפוך למילחמה בנסיבות שונות (כל המילחמות בהיסטוריה פרצו ממצב של שלום). | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי