  
  
  
|
 |
|
||
  האמנם? |
|||
|
|||
מתוך עתון הארץ ביום -14/02/1997 בית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל אתמול את ערעור המדינה והרשיע את הרב של האוניברסיטה העברית בירושלים, ד''ר נתן אופיר, שנטל חלק בהפגנה נגד ראש הממשלה יצחק רבין במכון וינגייט ב-10 באוקטובר 95'. אופיר הורשע במחוזי בשתי עבירות: התנהגות פסולה במקום ציבורי והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו. שופט בית משפט השלום הרוי גרבס מנתניה קבע, כי הנאשם ביצע את שתי העבירות אולם נמנע מהרשעה, בין היתר, בגלל אישיותו של הרב והעובדה כי המדובר במעידה חד פעמית. בנוסף להרשעתו הטיל בית המשפט המחוזי על הרב אופיר עונש מאסר על תנאי לתקופה של שלושה חודשים. כמו כן הותיר בית המשפט המחוזי את 160 שעות שיעשה הנאשם במסגרת עבודות לתועלת הציבור שהוטלו עליו בידי שופט השלום. באירעו שעליו נסב כתב האישום, התפרץ הנאשם לעבר הפמלייה של ראש הממשלה כשהוא משמיע קריאות גנאי כלפי רבין. בעקבות זאת ראו מאבטחי ראש הממשלה במעשהו פעולה חשודה והגיבו בכך שהדפו אותו. הנאשם הואשם גם בשתי עבירות נוספות של תקיפת עובד ציבור ותקיפת שוטר - אך זוכה מהן. השופט גרובס קבע בהכרעת הדין, כי ''הנאשם מנסה לצייר בפני בית המשפט תמונה תמימה באשר לדרך בה הגיע עד כדי טווח פגיעה מראש הממשלה, אך אין בית המשפט מקבל הסבר זה. הנאשם לא הגיע למקום בטעות או במקרה, אלא במתכוון וכחלק ממגמתו להשתתף בהפגנה''. השופט גרובס אף כתב, כי לאחר שהמאבטחים והשוטרים פעלו כדין, הנאשם מצידו התנגד נמרצות ובכוח למעצרו כשהוא ''בועט ויורק לעבר השוטרים לאחר שסירב לדרישתם החוקית להתלוות אליהם''. שופט השלום החליט בהתחלה להרשיעו אולם בהחלטה נוספת החליט לבטל את ההרשעה והסתפק בהטלת עבודות לשירות לתועלת הציבור. ערעורו של הנאשם התברר בפני השופטים יהושע גרוס (אב''ד), יהושע בן שלמה ומיכל רובינשטיין. סניגורו של הנאשם, עו''ד ד''ר חיים משגב, ניסה להפחית מחומרת העבירות אותן עבר הנאשם. השופטים דחו טענה זו. השופטים דחו טענה נוספת של הסניגור כאילו ישנו ניסיון לרדוף את הנאשם בשל רצח ראש הממשלה שהתרחש לאחר מכן. השופטים מצייינים, כי כתב האישום הוגש שבועות מספר לפני הרצח - ויש לשקול את הפרשה לנוכח מעשיו והתנהגותו של הנאשם בעת קרות האירועים. השופטים קיבלו את טענת נציג התביעה כי חרף הרקע החיובי של הנאשם - הרי כאשר מדובר באיש ציבור שיש לו מעמד בחברה ומעשיו מהווים דוגמה לסביבתם, אין הצדקה להמנע מהרשעה בדין. השופטים מציינים עוד, כי הדברים נכונים במיוחד ''במקרה שבפנינו שבו מדובר ברב האוניברסיטה, קרי בדמות חינוכית שמעשיה ופעולותיה משמשים דוגמה ומהווים סמכות חינוכית, דתית ורוחנית לציבור הסטודנטים, | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| האמנם? |
|||
|
|||
בסופו של דבר הוא זוכה ככה הוא כתב ,אם הוא אכן זוכה ,אז יש בכתיבה נגדו הוצאת דיבה , אם כי ברור שהוא לא הולך להתעסק עם עובד ''בכיר'' בתעשיה האוירית המתכנה עמיש , אחרת יהיה לו עסק עם מחלקת המזלטים הראשית של התעשיה האוירית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שטות והבל |
|||
|
|||
בהנחה שהסיפור נכון, בשום מדינה תרבותית המדינה אינה יכולה לערער על זיכוי --- זה נקרא double jeopardy וקיים בשל העובדה שההתמודדות בין המדינה לבין האזרח איננה התמודדות בין שווים, והמדינה (אם רק מאפשרים לה) יכולה לטרטר את האזרח עד אין סוף (נוהג מקובל במדינת ישראל לגבי מי ש''סומן'' ע''י הפרקליטות, עיין מקרה קהלני למשל), מאחר וזה לא עולה לה כלום. אם אדם זוכה (בתביעה פלילית), ואין זה משנה כלל מאיזו סיבה, הוא זכאי. כל מה שבא אחר כך הוא חסר משמעות ומהווה ניצול לרעה של סמכות שמלכתחילה לא היה לה מקום. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שטות והבל |
|||
|
|||
לא נראה לי שערעור נופל בקטגוריה של double jeopardy. מדובר בהליך משפטי שטרם הסתייים. לאחר סיום ומיצוי ההליך, לא ניתן יהיה לתבוע אותו שוב בשל אותה עבירה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יובל, אתה טועה |
|||
|
|||
ערעור על זיכוי זה בדיוק מה שהאיסור על double jeopardy בא למנוע. מאחר וישנם מקרים בהם אשמים יוצאים זכאים בגלל פישול של התביעה, זה נושא שנוי במחלוקת. ראה את המקרה של סימפסון. אינני יודע אם יצא לך אי פעם להיות מעורב בהליכים משפטיים. אזרח מן השורה לא יכול להרים את הנטל הכספי הכרוך במשפט ממושך, גם אם הוא בעל אמצעים, והתביעה יודעת את זה. אנשים מודים בפשעים שלא בצעו ו/או מסכימים לעיסקות טעון רק כדי לא להגיע לפשיטת רגל. ברגע שמאפשרים לתביעה לעשות ''הצגה שניה'' במקרה של זיכוי (לפעמים גם שלישית ורביעית כמו שהיה עם קהלני) זה מבטיח הרשעה ללא כל קשר אם הנתבע אשם או לא. קהלני יצא זכאי בסופו של דבר אבל הוא יצא אדם שבור ונהרס לחלוטין מבחינה כלכלית. לא כל אחד הוא נמרודי, וגם עבורו זה היה תענוג מאוד יקר. זו הסיבה שטענתי שבמקרה הנידון כאן הזיכוי בסיבוב הראשון היה צריך להיות סוף הפרשה. ההרשעה בערעור אינה תופסת, וודאי לא מבחינה מוסרית. תסתכל גם על מה הרשיעו אותו ''הפרעה לשוטר במילוי תפקידו''. אני אישית הייתי עד לשלולשה מקרים בהם אנשים שדרשו משוטר להזדהות נתבעו והורשעו על ''הפרעה לשוטר במילוי תפקידו''. בבית המשפט השוטר מספר איזה לוקש והכלל הוא שכזה מילה שלך נגד מילה של שוטר עדותו של השוטר מתקבלת גם כשידוע ששוטרים נוהגים לשקר בבית המשפט. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| החוק במדינת ישראל שונה |
|||
|
|||
אין בארץ איסור על double jeopardy והמדינה יכולה לערער על זיכוי נאשם בערכאה ראשונה , ועיתים נדירות גם בערכאה נוספת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רמי אתה צודק |
|||
|
|||
''אין בארץ איסור על double jeopardy'' זה אחד הכשלים של המשטר בישראל. הוא מביא לכך שהחוק, במקום לשמש להגנה על האזרח בפני שרירות לבו של השלטון, הופך להיות מכשיר שלטוני. האיסור על double jeopardy איננו חוק. הוא חלק מהחוקה במרבית המדינות התרבותיות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שטות והבל |
|||
|
|||
אם תקרא בעיון את תשובת אופיר על משפטו תבין שהוא הורשע. אולי נגזר עליו עונש מצחיק,וזה באמת מתאים למערכת המשפט בארץ.הוא הרי מתחמק מלציין מראי-מקום של המשפט ומס.תיק,וזה מדבר בעד עצמו.לדעתי המדינה ערערה על העונש וזכתה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני מסכים אתך |
|||
|
|||
שאם הוא הורשע והתביעה ערערה על קולת העונש, אין פה שום טעם לפגם. הרושם שלי היה שהוא זוכה. מאחר ואינני מכיר את הפרטים מעבר למה שהתפרסם כאן, אינני יכול לאמר יותר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למה שלא תקרא בעיון? |
|||
|
|||
כתוב כי: שופט בית משפט השלום הרוי גרבס מנתניה קבע, כי הנאשם ביצע את שתי העבירות אולם נמנע מהרשעה, בין היתר, בגלל אישיותו של הרב והעובדה כי המדובר במעידה חד פעמית. על זאת ערערה התביעה ובקשה כי כן יורשע. והוא אכן הורשע ככל שהדברים נוגעים במאמר שלי, מספיק שהשופט קבע כי המעשים נעשו. אם הורשע או לא הורשע, אם נענש או לא נענש, זה לא ממש משנה לגבי תוכן הדברים הכתובים במאמר הראשי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למה שלא תקרא בעיון? |
|||
|
|||
הערפל הוא המצב ''האקלימי'' האידיאלי לברניר. פיזור הערפל תמיד מביך אותו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למה שלא תקרא בעיון? |
|||
|
|||
יש לי ספק אם מדובר ב''מעשים'' או ב''עבירות'' של ממש. יש כאן הרבה אי בהירות ביחוד בכל מה שקשור למושג ''הפרעה לשוטר במילוי תפקידו''. טכנית אתה צודק. האיש לא זוכה בסיבוב הראשון ולכן במקרה זה לפחות התביעה לא חרגה מסמכותה בהגשת הערעור. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הדבר החשוב באמת |
|||
|
|||
שהאיש הזה לא תרם ולו במילימטר לרצח רבין ואו שההסתה שלו הביאה את יגאל עמיר לרצוח את רבין , מחאה פוליטית חריפה אינה עניין בלתי-שכיח במדינה דמוקרטית.אסור אפילו במחיר סיכוני לותר על הזכות להפגין. המאמר של עמיש הוא גבבה אחת גדולה שאין בינה לבין הרצח כלום ,כמו כל ימנמן שמתחזה לשמאלני הוא מיצג את עצמו באמצעות קיטש נבוב וסכריני . יש פה נסיון שקוף וירוד ברמתו להנפיק איזו דרמה שולית על פי דרכו של ארצ'י באנקר או הידוע בכינוי עמיש . | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי