  
  
  
|
 |
|
||
  השבועון ''בול'', ספור שמת לגמרי כבר מזמן |
|||
|
|||
השבועון ''בול'', בנגוד למתחרהו ''העולם הזה'', לעולם לא תפס איזשהו מקום בעתונות בארץ. בנגוד ל''עולם הזה'' שהתימר להעביר איזשהו מסר פוליטי מופשט וחשוב ככל שיהיה בעיני העורך אבנרי, הרי ש''בול'' לקח רק את השער האחורי של העו''ז וניסה לעשות מזה עתון. גם עורכו מקסים גילן, עם כל הכבוד לעולם לאנ עורר ויכוח באיזשהו נושא צבורי כל שהוא והנחתום כן העיד על עיסתו: הרבה בחורות יפות וקצת חשופות ובפנים רייק העו''ז גם שהיה עתון במחלוקת, ידע לשבת חזק על ענייני המדינה והעולם והיה בעל אספקלריה רחבה מאד. לא לחינם גדלו שם כל גבורי העתונות של היום. ה''בול'' לא הצליח להגיע לקרסוליו של מושא הערצתו וחיקויו. יותר מסימלי הוא שהעורך מקסים- גילן עזב את הארץ לצרפת ומת נשכח לפני כמה שנים טובות. מה פתאום אנו מתעסקים עם גווית- עתון זה? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| בפעם האחרונה שבדקתי, לפני כשנתיים, מקסים גילן חי |
|||
|
|||
חי ובועט, מלא מרץ ועזוז. בין תגליותיו, שירתה של יונה וולך (הוא הראשון שפרסם את שיריה). פעילותו רבה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| השמועות על מותו של מקסים גילן הן מוגזמות |
|||
|
|||
האיש חי וקיים עד עצם היום הזה . ואנחנו עוסקים לא במגזין ''בול '' עצמו אנחנו עוסקים בפרשה שאליה היה בול קשור וגם השירותים החשאיים של ישראל ,והיא רלבנטית גם היום. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני מניח שב''בול'' פשוט היו כותבים |
|||
|
|||
חסרי כשרון, בלי שום קשר לדעותיהם הפוליטיות. סנסציוניזם או רדיקליזם פוליטי אינו יכול לבוא כתחליף לחוסר כשרון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ביטחוניזם, דהיינו גיוס משאבים ותובנות לגבי עצם |
|||
|
|||
הקיום הפיזי והסכוך עליו, לעיתים תוך פריסת מרחבי אפשרויות נוספים לגבי יצורים פיזיים - מחייב ערכיות (הקיום הפיזי הראוי, שכן קיימות תצורות מכשילות-עצמן, הגוררות עריצות, מלחמת הכל בכל ונסגנות בכל מישור); מינוריות תודעתית שקטה אך בעלת ערכיות רקע (בניגוד להשתלהבות ושושואיזם - דהיינו תגובתיות יתר מוסטת) ופשוט אנשים באיכות משובחת היוצרים בנוכחותם אקלים אירגוני תואם יותר. אתוסי ממזריות חסמבאיים עשויים להיות בעייתיים, שכן אתוס מועצם של ''תחבולה ממזרית תוך בלבול היריב'' עשוי לנגוד את הצד של שיקול מורכב, וגם להפיץ סאוב המאפשר נישות בלתי קבילות של עשבים שוטים, בשמשו איצטלה לכשל ולשחיתות. וכבר היו דברים מעולם, ואין לדעת מימדיהם האמיתיים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתוסי ממזריות מועצמים, לדעתי הצנועה, יפים מאין |
|||
|
|||
כמוהם לטפח סביבת חשיבה ופעולה המבוססת על מהירות חשיבה ותפיסה ודיבור (דבר שנתן זך כינה בהערצה ''אנשי רשף'', בפסקה משירו משנות ה- 50 ''אדם לעמל יולד, ובני רשף יגביהו עוף'' - שהינה תפיסה סטליניסטית/בולשביקית מובהקת, אך הדבר לא לעניין כרגע). זאת על חשבון יצירתיות בונה וחשיבה עטירת פרטים רלוונטיים (העושה סימולציה אפקטיבית של מצב אמת) המתגבשת מתוך מרחב תודעה בעל יותר מכוון או קו יחיד של אסוסיאציות ושיחזור מידע. כתחליף ליצירתיות אפקטיבית תבוא יצירתיות אוונטוריסטית-נסגנית (הרפתקנות-סרק, ניתן לכנות זאת) שאינה מגבשת דבר מהותי, אפקטיבי-מצב ואלגנטי חרף רקעו המורכב, אלא נבנית ממשחק עם אלמנטים הזמינים לתודעה והתופסים שימת הלב. זאת תוך התרת צרופים קיימים ואירגון וצרוף האלמנטים האלה באופן שונה הנראה מפתיע, ולכן הדבר עשוי להיות בעל אפקט שרלטני ו''מדהים'' על מקבלי ההחלטה, אך תכופות מוטעה וניזקי. אני מזהיר את הקורא שאיני אוביקטיבי, אך לא בהכרח פסול מלחרוץ דעה. זאת משום שבספרי ''חלוקת קשב'' (צ'ריקובר, 97 ) ובמפעל מדעי ממושך, הצבתי והתוויתי קיומה של אינטליגנציה סימולטנית SPI simultaneous productive intelligence התואמת מצבים עטירי מורכבות או שינוי, ומוכוונת לפתרון בעיות מורכבות תוך הצבת קונסטרוקציות חדשות לגמרי. זאת, כניגוד מסויים לתפיסה הקיימת מסוף מלחמת העולם הראשונה ועד ימינו, שעמדה ביסוד בניית מבחני IQ . לטענתי, מבחני IQ אינם מודדים כלל מה שמקובל לקרוא חוכמה או גאוניות, ובניגוד למיתוס השיווקי הרווח שלאינשטיין היה IQ של 200 , הרי שמעתי ראיון עם תלמידו שאמר שהיציג לו פעם שורת נוסחאות במהירות, ואיינשטיין אמר: ''רגע, עלי לחשוב, איני תופס כל כך מהר''. חשיבה אקטיבית המתפרסת בכוונים שונים בו זמנית, שונה מתפיסה מהירה הצמותה פסיבית להצגת האינפורמציה מצד הדובר או הטקסט. אני מניח ממה ששמעתי או קראתי שיש מקום גם ל''ממזריות'' בשרותים חשאיים, גם מפאת בלבול היריב ומסיבות שונות אחרות. לכן כתבתי ''ממזריות מועצמת''. גישתי מכל מקום אינה אלימינטיבית, דהיינו איני דוגל כעקרון מתודי באיון רכיב שהוכיח עצמו היסטורית ולו באופן חלקי ותוך ניזקיות, גם עצמית. גישתי היא מתקנת ובונה, דהיינו שילוב רכיבים תוך שינוי מותאם, הבנייתם המותאמת באינטגרציות חדשות ואופטימליות יותר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מיכאל: ''ממזריות'' או פקחות ככשרון בפני עצמו. |
|||
|
|||
כרגיל,נהנתי לקרוא. יכולת הניתוח המרשימה שלך לא מותירה ספק אצל הקורא שהעמקת את מחרשתך ודשת היטב בסוגית החכמה. משנתך קב ונקי ומאירת עינים. (מחלקים תעודות בינואר,שליש א'..טוב בדיחונת) לגופו של עניין. יש להבחין בכמה צורות של חשיבה. הגמרא הרי חלוקה בדיעותיה על ''סיני ועוקר הרים''. כלומר מה עדיף? אדם שהוא בקי בנושא לעמקו. מבין את כל ההיבטים של הסוגיא הנידונה, או חריף המוח ''עוקר הרים'' שמכח פלפולו מפרק הרים ומשבר סלעים. לפי הסיפור שספרת על א,איינשטיין, הוא גם הטיף להתבוננות עמוקה בסוגיות ההויה. שיטת ה''חאפ לאפ'' הרי מועדת לפורענות, למרות הברק, חידודי הלשון ומהירות התפיסה המופשטת. איך אמרו :''ההבדל בין הפיקח לחכם הוא שהחכם לא נכנס למצבים שהפקח יכול לצאת מהם''. אילוץ מצבי ותכסיסנות כדי להחלץ ממצבים שונים יש בהם כדי לעורר הערכה (החבר'ה גם קבלו צלשי''ם על תושיה מול האויב..שאספר לך סיפור?) אבל עדיף לי חכם הרואה את הנולד מאחד שבצעצועי לשון או הברקה רגעית יצור מציאויות שקשה לצאת מהם. ההבנתי אותך נכון? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למר צביאלי: אכן עדיפות החכם (שהינו גם עוקר הרים) |
|||
|
|||
על הפיקח. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי