  
  
  
|
 |
|
||
  מספר הערות |
|||
|
|||
1. בכל שיטה כלכלית, לפחות הידועה לי, בסופו של דבר רוב הממון מתרכז בידי מעטים, יחסית. 2.מרגרט ת'אצ'ר השאירה את בריטניה במצב כלכלי הרבה יותר טוב מהמצב שקיבלה אותה. 3.מזה עשרות שנים, כחלק מהכלכלה הגלובלית, יש מעבר תעשיות ''מסורתיות'' מהמערב למזרח (כולל ישראל כחלק מהמערב). יש ארצות שהצליחו להקים תעשיות חדשות ( ראה מפעל נוקיה בפינלנד, איקאה בשודיה, כדוגמאות)ויש אחרות שטרם הצליחו והתוצאה היא אבטלה גואה. לזה ולרווחה אין קשר ישיר. 4.תקציב רווחה הוא הסכום שאדם,או ממשלה, מוכן להקצות מעבר לצרכי הקיום שלו. כל היתר זה תיאוריה בלבד. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| מספר הערות |
|||
|
|||
1. לא חשבתי על הרעיון שבכל שיטה כלכלית 'הממון מתרכז בידי מעטים' ולכן אתייחס רק למקרה עליו כתבתי. משרד התקציב של הקונגרס בדק את הנתונים לשנים 1979 - 2007 (http://www.cbo.gov/doc.cfm?index=12485) להלן חלק מהמסקנות: I. א. ההכנסות של ה-1% העליון גדלו ב-275%,ב. ההכנסות של יתר החמישון גדלו ב-65%, ג. עבור כל השאר בפחות מ-40%.העשירים ביותר גדלו. II. א. ההכנסות לאחר מס של החמישון העליון עלו ב-10%,ב. ההכנסות אחרי מס של כל השאר ירדו בין 2 עד 3 אחוזים. III. תשלומי העברה שלמעשה מיועדים ליצור חלוקה מחדש של ההכנסות - לטפל באי שוויון. בתקופה הנדונה הם עשו פחות חלוקה חדשה. כל אלה מציגים מגמה שמתבטאת גם במגמת עליה מדד אי השוויון ולכן שינוי מהותי ביחס למגמה בתקופת 30 השנה שקדמו. מכאן שהשינויים במאפייני מדינת הרווחה (בחקיקה ואחרים) שהחלו בימי ריגאן הם חלק מהסיפור. 2. אינני מתמצא בפרטים של מה שהתרחש בבריטניה אבל הפעולות והחקיקה שהיא פעלה להעביר היו דומים למה שריגאן עשה. גם נכון שבמשקי המערב היו שנים רבות של צמיחה. אבל הטענה שהצגתי במאמר קושרת קשר סיבתי בין התהליכים האלה וגורמי ''המיתון הגדול''. זאת המחלה (שינויים מבניים במאפייני מדינת הרווחה'' ותהליך ארוך של דה-רגולציה) ולכן התרופות קשורות בגורמי המחלה. 3. הגלובליזציה האיצה תהליך של מעבר פעילות כלכלית מזרחה. חלק מהגורמים היו עלויות נמוכות יותר של עובדים והחלק האחר פיגור בהתייעלות. בארצות אירופה ובארה''ב השוק הפרטי לא הגיע להשגים בשינוי המגמה וגם המערכת הציבורית לא. לכן עולה הצורך בהשקעות בהון אנושי ובשיפורים טכנולוגיים יכולים ליצור מגמה שונה וגם לגרום להתפתחות חדשה שאין לה מקבילה במזרח. מגמה שתשפר את כושר התחרות של המשקים במערב. 4. לא מובן לי איך מה שכתבת קשור למאמר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מספר הערות |
|||
|
|||
הסייפא שך מאמרך היתה שהשיטה הכלכלית הקרויה ''יזמה חופשית'' לוקחת עושר מהרבים לטובת המועטים. הערתי כי ,לטעמי, זה קורה בכל שיטה כלכלית. הנתונים שהבאת כנראה נכונים אך המסקנה מהן, לטעמי, חסרת ערך. כל הפעילות הכלכלית במשק היא פרי יזמה של בודדים. יזמה מוצלחת מביאה עושר רב ליזם אך גם הרבה מקומות עבודה לאחרים.התמריץ של היזם, מלבד תכונות אופי הן הרוח הכספי. אם תיטול ממנו את תמריץ הרוח לא יהיו לך יזמויות.פועל יוצא מזה כי אז גם לא יהיו לך מקומות עבודה.היזם עדין ישאר בעל הון ,אך הציבור יהיה חסר-כל. לכל המדידה בכמה גדל עושרו של היזם ובכמה קטן עושרם של הרבים אינה מועילה. המדידה הנכונה היא בכמה עלתה רמת החיים של הרבים בהשואה לתקופה קודמת ומהו שיעור האבטלה האמיתי. אתה מזכיר את הגב. ת'אצ'ר ואני טרחתי לציין כי למרות בקורתך (ובקורות של רבים אחרים) היא השאירה ארץ טובה יותר מאשר קיבלה. אתה מתייחס לנושא תקציבי הרוחה. ראיתי לנכון לציין כי תקציב הרוחה, הן אצל יחיד והן אצל הממשלות מתאפשר רק לאחר שהושלמו תקציבי ''הקיום''. השקעה בחינוך אינה לטעמי תקציב רווחה, כאשר החינוך הוא מגיל 6 עד 26. תקצוב גני ילדים ומעונות יום הוא כן תקציב רוחה ולמעשה סוג של העלאת שכר לאותם אנשים כי ההוצאה הזו היא חלף הוצאה בשכר. הייתי חושב שתקציב המדינה צריך להתחלק לשנים. תקציב קיומי ומעבר לו תקציב רווחה שלגביו ראוי שיערך דיון ציבורי לאן להפנותו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מספר הערות |
|||
|
|||
המאמר מעלה טענה שקפיטליזם טהור הוא שיטה לא יציבה נוטה למשבריות ולקיטוב קיצוני. בחלוקת העושר וההכנסות. לכן בסופו של דבר מערכת כזאת לא שרדה או בכלל לא קמה. ובמהלך השנים מבערך אמצע המאה ה-19 הוסיפו למערכת כל מיני הגבלות, חוקים ופיקוח. יצרו את מה שנקרא כלכלה מעורבות או מדינת הרווחה - משהו בין סוציאליזם לבין קפיטליזם טהור. עד בערך שנות ה-70 זה עבד יפה מאד והמשק אמריקאי ואירופי צמח יפה, וגם היה שיפור באי השוויון. בעקבות שינויים שהונהגו לאחר מכן במהלך 30 השנים הבאות גם הצמיחה היתה נמוכה יותר וגם אי השוויון גדל. התהליך הזה החל בתקופת ריגאן-תאטצ'ר - למרות שהמשקים המשיכו לצמוח ורמת החיים עלתה מעבר לרמתה בסוף שנות ה-70 (תעטצ'ר ''השאירה ארץ טובה יותר''), אבל בקצב נמוך יותר. גם הצמיחה נחלשה וגם אי השוויון גדל מאד. מדינת רווחה (תקציב רווחה) היא מדינה שדואגת לאזרח מעבר לצרכי הקיום והיא עושה את זה באמצעות מערכת המיסוי והתקציב. תשלומי העברה (רווחה), חינוך ועוד ממומנים בדרך הזאת על ידי הציבור הם חלק מקובל של מדינת הרווחה. טענה נוספת שמשתמעת מן הכתוב במאמר וגם לה יש סימוכין במחקר שחלוקה הכנסות יותר שוויונית טובה יותר לצמיחה וליציבות הצמיחה. זה מה שטענה אתמול בפקינג מנהלת קרן המטבע הבינלאומית (http://www.imf.org/external/np/speeches/2011/110911....). למרות מה שאתה טוען המסקנות שלי הן בעלות ערך משום שהן מראות כיוון שראוי שהשיטה הקיימת תכוון אליו. אין בהן דבר שמונע יוזמה (אם היא לא כזאת שמולידה מונופולים, משברים ונזקים). כל מה שכתוב במסקנות שלי הוא שצריך לשאוף להגיע למצב דומה למה שהיה לפני ימי ריגאן ותאטצ'ר, כאשר היתה צמיחה גבוהה יותר שהיתה יותר ושוויונית. הרי גם אז היתה יוזמה חופשית והיו תהליכי התייעלות וחידושים טכנולוגיים יותר מהירים ולכן צמיחה יותר מהירה. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי