פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
דירה להשכיר
מהנדס אזרחי (יום ראשון, 09/04/2006 שעה 6:16) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בְּעֵמֶק יְפֵה בֵּין כְּרָמִים וְשָׂדוֹת
עוֹמֵד מִגְדָּל בֶּן חָמֵשׁ קוֹמוֹת.
בַּקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה
לודמילה הַשְׁמֵנָּה
עָלְתָה מֵאוּקְרָאִינָה לִפְנֵי שָׁנָה.
פִּיהָ מַלֵּא שִׁנֵּי זָהָב
וְסָבָהּ, כָּךְ הִיא אוֹמֶרֶת, הָיָה בְּרוּסְיָה רַב.

בַּקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה
מִשְׁפָּחָה תֵּימָנִיָּה.
הוֹרִים וַעֲשָׂרָה יְלָדִים מְטֻפָּחִים
לָאַבָּא יֵשׁ בַּשּׁוּק דּוּכַן פִּצּוּחִים.

בְּקוֹמָה מִסְפָּר שָׁלוֹשׁ
אביעד,עִם הַכִּפָּה עַל הָרֹאשׁ
לוֹ כִּפָּה וְלָה מִטְפַּחַת
אֶת חמשת יַלְדֵיהֶם מְגַדְּלִים הֵם בְּנַחַת.

בקומה הרביעית
גר זוג צעיר
היא גננת, הוא מלצר
עלו מאתיופיה, שכחתי לומר.

בקומה מספר חמש
גרה משפחת חרמש
אך לפני שבוע
ארזו מזוודות ועזבו.
איש אינו יודע לאן ומדוע.

סגרו השכנים הדלת
ותלו בחוץ שלט:
``דירה להשכיר``

בא תום משיינקין עגול משקפים
ארבעה עגילים לו בשתי האזנים
עומד בחוץ וקורא את השלט
עולה במדרגות ופותח הדלת.
באים מכל הדירות השכנים
עומדים מסביבו מסבירים לו פנים:
``הנאה המטבח בעיניך?``
נאה.
הנאים החדרים בעיניך?
נאים
הנאה המסדרון בעיניך?
נאה.
אם כן, שב אתנו, תום!
לא אשב! השכנים אינם טובים בעיני!
איך אשב אני, לוחם לזכויות האדם
עם מתנחל שידיו מגואלות בדם?
ובכלל, לא מתאים לי וממש לא נוח
לגור ליד דוס שיעשה לי שטיפת מוח!
שלום לכולם, שלום עכשיו
הלך לו תום, ואביעד נעלב.

הלך תום, בא קלמן.
עומד בחוץ וקורא את השלט,
עולה במדרגות, פותח הדלת.
באים מכל הדירות השכנים,
עומדים מסביבו מסבירים לו פנים:
הנאה המטבח בעיניך?
נאה
הנאים החדרים בעיניך?
נאים
הנאה המסדרון בעיניך?
נאה
אם כן, שב, קלמן, אתנו!
לא אשב. השכנים אינם טובים בעיני!
איך יכול אני, חסיד של הרבי מגור
ליד אישה פרוצה לגור?
היא מכסה טפח ומגלה טפחיים
ומה יהיה על קדושת העינים?
נעלבה לודמילה,
וקלמן הלך לו.

הלך קלמן, בא דוקטור גל.

עמד בחוץ, קרא את השלט,
עלה במדרגות, פתח את הדלת

באים מכל הדירות השכנים
עומדים מסביבו מאירים לו פנים
הנאים החדרים בעיניך?
נאים
הנאה המטבח
נאה
הנאה המסדרון?
נאה.
אם כן, שב אתנו דוקטור גל!
לא אשב! השכנים אינם טובים בעיני -
איך אשב אני, המחונן, הגאון
עם מוכר פיצוחים שלא גמר תיכון?!
הבוז לבערות, יחי המשכל!
נעלב התימני, והלך דוקטור גל.

הלך דר` גל, בא איליה.
עולה...
פותח..
באים...
הנאים החדרים...

לא אשב. השכנים אינם טובים בעיני.
איך אגור אני, לטבי בהיר עור
בכפיפה אחת עם אתיופי שחור?
לא נאה לי ולא יאה לי!
לך, גזען, גם לנו לא נאה ולא יאה,
צעקו השכנים פה אחד,
רק לודמילה שתקה בצד.

הלך איליה, בא אבו-עמאר.

עולה...
פותח...
באים מכל הדירות השכנים,
עומדים בגבם אל הקיר (בגלל הסכינים)
הנאה המטבח?
לא מספיק מרווח
הנאים החדרים?
אח, הם קטנים וצרים.
וואלה, דירה כל כך קטנה
לא מספיק אפילו לילדי אשתי הראשונה!
אם כן, לא תשב עמנו כאן?
שאלו כשנימת רווחה בקולם
אשב ואשב, בחפץ לב!
הרי מי שיש לו שכל במוח
ימהר מכאן לברוח
ומי שישאר כאן בדירה
מתוך בחירה או מחוסר ברירה
אני לא אגרש, אני בן תרבות!
אני אחכה עד שהוא ימות
וזה יקרה תוך זמן קצר,
תסמכו על מילה של אבו עמאר!
ואז הא הא - יהיה לי את כל הבנין!
לי ולחמולה - הם יותר ממניין!!
אז יאללה! קדימה! לארוז מזוודות
חשף אבו עמאר שיניים מפחידות.

ומאז, בעמק יפה בין כרמים ושדות
עומד מגדל בן חמש קומות.
גרה בו משפחה אחת: אבו עמאר,
כל היום הם שרים אללה הוא אכבר.
_new_ הוספת תגובה



דירה להשכיר
המערכת (יום ראשון, 09/04/2006 שעה 6:49)
בתשובה למהנדס אזרחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו
השיר הזה מסתובב כבר הרבה זמן ברשת. לו לפחות היית מציין שהעתקת אותו.
היות שהוא פורסם לפחות 200 פעם באופן אנונימי באתרים שונים החלטנו לא למחוק אותו.

נא לא להעתיק קטעים ללא רשות היוצר וכשיש רשות – נא לציין מיהו היוצר.
_new_ הוספת תגובה



דירה להשכיר
א. פרקש (יום ראשון, 09/04/2006 שעה 11:56)
בתשובה למהנדס אזרחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כמו שזה רץ הרבה זמן ברשת הוא גם מייצג תופעה שמתקיימת מזה זמן בערים הגדולות בהם ערבים נכנסים לגור יותר ויותר בשיכונים מעורבים. אינני יודע לומר אם התהליך גורם לקירוב לבבות או למתיחות מיותרת, את זה נדע במשך הזמן אם העיתונות הכתובה תטרח לדווח על זה.

אבל בינתיים אין תהליך הפוך של כניסת יהודים למגורים בערים ערביות, להוציא מקרה אחד שזכור לי כשעולה מדרא''פ התיישבה לשפרעם. גם כאן השאלה מה מבטא הניתוק הזה?
_new_ הוספת תגובה



שאלה מטופשת למדי
עמיש (יום ראשון, 09/04/2006 שעה 20:17)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הערים והשכונות היהודיות יותר נקיות, יותר מושקעות, יותר נוחות, יש יותר אפשרויות בילוי, יש חינוך טוב יותר, יש כבישים, יש מדרכות, יש ביוב, יש חשמל, יש טלפונים, יש תחבורה,
למה שלא ירצו לגור במקום טוב יותר מאשר הכפרים המחורבנים שלהם?
_new_ הוספת תגובה



שאלה מטופשת למדי
צדק (יום ראשון, 09/04/2006 שעה 20:44)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כי הם רוצים לחרבן גם את הישובים שלנו.......
_new_ הוספת תגובה



לא היה עדיף
ישראל בר-ניר (יום ראשון, 09/04/2006 שעה 22:12)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שבמקום לייצא את החירבון, הם ישפצו קצת את ''הכפרים המחורבנים'' שלהם?
_new_ הוספת תגובה



תשובה מטופשת למדי
א. פרקש (יום ראשון, 09/04/2006 שעה 22:30)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה כנראה מזמן לא ביקרת בכפרי הערבים...

בכל מקרה, ישנה כמיהה של ערבים 'פראנסאווים' להתחכך בחברה היהודית החופשיה והמתקדמת. מנגד, בתוך ביתם הם מסתגרים ולא נותנים דריסת רגל קבע ליהודים, להוציא ביקורים בבתי הקפה והמאפה שלהם. הם יודעים לשמור על שלהם.
_new_ הוספת תגובה



הבלים מתחסדים
עמיש (יום ראשון, 09/04/2006 שעה 22:54)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אפילו לוד נראית יותר טוב מכפר ערבי ממוצע.
למה שמישהו בכלל ירצה לגור בכפר ערבי אם יש לו אפשרות לגור ביישוב מסודר?
_new_ הוספת תגובה



הבלים מתחסדים
א. פרקש (יום שני, 10/04/2006 שעה 8:07)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה נשמע כמו שהמנטרה הזאת לא עוזבת אותך כבר שנים... הדברים השתנו ומשתנים. כדאי שתציץ מעת לעת...
_new_ הוספת תגובה



בתחילת שנות ה-‏70 באמריקה
דוד סיון (יום שני, 10/04/2006 שעה 8:25)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השתתפתי בקורס בו השתתפה קבוצה של סטודנטים מערב הסעודית. הרווקים שביניהם ניצלו הרבה מזמנם לבילוי בבארים ולי זה היה קצת מוזר. הסיפור התבהר כאשר הם הבהירו ש'ברומא נוהגים כרומאי': כאשר יחזרו לערב הסעודית לאחר הלימודים, לא תהיה להם בעיה לחזור לאורח החיים שם.

מצד שני, נדמה לי שיש הרבה אמת בדברים שעליהם רומז עמיש. כנראה ששיעור ההוצאה הציבורית ברשויות הערביות נמוך מזה שברשויות היהודיות. גם זה גורם שמשפיע על ההחלטה היכן כדאי לגור...
_new_ הוספת תגובה



אני מפרש את נטייתם של יותר ויותר ערבים
א. פרקש (יום שני, 10/04/2006 שעה 8:48)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לצאת החוצה ממקומותיהם כרצון להשתחרר מהכבלים המסורתיים שרומסים אותם 'נכבדי העיר/כפר' במקומותיהם ולהתערות בחברה היהודית חילונית. כאן הם מרגישים נוח יותר.
_new_ הוספת תגובה



הבנתי את הדגש שלך
דוד סיון (יום שני, 10/04/2006 שעה 9:08)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עמיש הוסיף עוד גורם שלדעתי הוא משמעותי שאי אפשר להתעלם ממנו.
_new_ הוספת תגובה



הבנתי את הדגש שלך
עמיש (יום שני, 10/04/2006 שעה 11:34)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מהכל אפשר להתעלם כשנוח...
למה שבדואי לא ירצה להתגורר בבאר שבע או בדימונה?
האם עדיף לו לגור באיזו חושה?
למה שערבי מנצרת לא ירצה לגור בנצרת עילית או בכרמיאל? למה לו לגור בעיר צפופה ומסריחה אם באותו הכסף הוא יכול לחיות כמו בן אדם?
למה שלא יעדיף לגור הרחק מסיר הלחץ החברתי והמשפחתי שבכפר?
למה שלא יעדיף לגור על הכרמל במקום בואדי ניסנס?
למה שלא יכנס לשכונות יהודיות ביפו במקום לגור בשטח הגדול?
יש צרכים אנושיים פשוטים שלא צריך לפרש אותם כמזימה לאומית.
_new_ הוספת תגובה



יש גם העדפות אחרות
דוד סיון (יום שני, 10/04/2006 שעה 12:32)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש בין הבדואים והערבים גם כאלה שמעדיפים להישאר בתוך הקהילה. לדוגמה הבדואים בסביבות עבדת מעדיפים לשבת שם כי יש לכך יתרונות שהם כנראה לא יכולים לממש בבאר שבע או בשכונות היהודיות שלה (למשל מגורים צמודי קרקע שהוא ערך חשוב עבורם).

יש לא מעטים בין הבדואים שטוב להם כך, לפחות עד אשר יפתחו עבורם האפשרויות שלא קיימות עבורם.
_new_ הוספת תגובה



אתה מתעלם מהעובדה
ישראל בר-ניר (יום שני, 10/04/2006 שעה 20:53)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ש''שיעור ההוצאה הציבורית ברשויות המקומיות'', מורכב משני חלקים - הקצבות של הממשלה וגביית מסים מהתושבים. בבעוד שביישובים היהודיים החלק השני ניתפס כמובן מאליו, אצל הערבים רווחת השקפת עולם לפיה ''הכל בידי הממשלה'', וכתוצאה מכך ביישובים הערביים גביית מסים מהתושבים היא סימלית בלבד גם באותם מקרים ספורים בהם היא קיימת.

באחד הדיונים שהתקיימו פה על נושא ''קיפוח'' המיגזר הערבי (לא זכור לי המועד המדוייק), שימעון מנדס כתב על כך בהרחבה.
_new_ הוספת תגובה



זה נכון אבל
עמיש (יום שני, 10/04/2006 שעה 22:06)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כשבונים שכונות חדשות ליהודים יש השקעה ציבורית גדולה בהכשרת השטח, כולל כל התשתיות.
הדבר נעשה בדרך כלל על חשבון הממשלה ובשטחים הכבושים הכל על חשבון הממשלה.
עבור המגזר הערבי לא נעשות כאלה השקעות.
_new_ הוספת תגובה



למיגזר הערבי זה גם לא מגיע
ישראל בר-ניר (יום שני, 10/04/2006 שעה 22:35)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לאור ה''נאמנות'' למדינה שהם מפגינים החל מהיום הראשון.

בכל מיקרה, אם הם היו משקיעים בעצמם באותה מידה שהדבר נעשה ברשויות היהודיות, מצבם ורמת החיים ביישובים שלהם היתה משתפרת לאין ערוך.
_new_ הוספת תגובה



הנה הגענו לשורש העניין
דוד סיון (יום שלישי, 11/04/2006 שעה 3:34)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה כנראה לא היחידי שחושב כך. על פניו אפשר אולי לטעון שעמדתך מהווה כנראה, באופן מעשי, קו מנחה של מוסדות המדינה איך לנהוג כלפי הרשויות הערביות. יש הטוענים שאין לגישה הזאת בסיס מוצק: ''הנתונים שפורסמו בכנס הרצליה האחרון - לא בדיוק גוף עם אוריינטציה שמאלנית - מגלים דווקא כיוון של נאמנות, ופחות של חתרנות'' [בן-דרור ימיני, ''הטמטום הנאור'', מוסף שבת, מעריב, 7.4.2006, עמ' 20].

העיקרון השני שאתה מעלה הוא אחד החשובים. אלא שציבור עני יותר יכול להשקיע בעצמו פחות מציבור עשיר יותר. זה בולט כאשר משווים רשויות ערביות ויהודיות, ששיעור העוני בהן גבוה יחסית, עם רשויות ששיעור העוני בהן נמוך יחסית.
_new_ הוספת תגובה



ודאי ש„מגיע”
יובל רבינוביץ (יום שלישי, 11/04/2006 שעה 18:20)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין שום קשר בין חובת הממשלה לדאוג לאזרחיה לבין מדד הפטריוטיות של קבוצת אזרחים זו או אחרת.

המדינה חייבת לאזרחיה ואזרחיה חייבים לה. על המדינה לדאוג לתשתית לכל היישובים, וגם לתלות את אותם אזרחים החותרים נגדה. אין קשר בין הדברים.
_new_ הוספת תגובה



יש הבדל בין
ישראל בר-ניר (יום שלישי, 11/04/2006 שעה 18:34)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''מדד פטריוטיות'' לבין פעילות חתרנית השוללת את עצם קיום המדינה. לא נראה לך שזה קצת מוגזם להגדיר כ''חובה'' את הדאגה לזכויות במיקרה האחרון?
_new_ הוספת תגובה



חובת המדינה היא כלפי הציבור
יובל רבינוביץ (יום שלישי, 11/04/2006 שעה 19:46)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בהחלט לא.

הפעילות החתרנית נעשית על ידי פרטים. מי שעובר על החוק חייב להיענש. עונש על ידי שלילת טיפול בתשתית לכל הקהל אינו לגיטימי.

האם נראה לך סביר להפסיק את ההשקעה בתשתית בהרצליה או בקיבוץ גן-שמואל בשל מעשיהם של יגאל עמיר ואודי אדיב?
_new_ הוספת תגובה



נראה לי שלפחות בכל מה שנוגע
ישראל בר-ניר (יום שלישי, 11/04/2006 שעה 23:23)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לאודי אדיב וקיבוץ גן שמואל, הכתובת לשאלתך היא אצל חברך למערכת . . .
_new_ הוספת תגובה



נראה לי שלפחות בכל מה שנוגע
יובל רבינוביץ (יום רביעי, 12/04/2006 שעה 0:13)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא. זו התחמקות. הכתובת היא אצלך.

שאלתי: האם נראה לך סביר להפסיק את ההשקעה בתשתית בהרצליה או בקיבוץ גן-שמואל בשל מעשיהם של יגאל עמיר ואודי אדיב?

להזכירך, טענת שהערבים אינם זכאים להשקעה בתשתיות משום שהם אינם אזרחים נאמנים.

אני מנסה להבין את המפתח שאתה מציע. האם הוא נקבע על פי דעות במשאלים, על פי הצעה בקלפי או על פי מעורבותם הישירה של הערבים בפעילות נגד המדינה. האם זה עניין כמותי?

הבאתי שתי דוגמאות לישראלים לא-ערבים שפגעו בבטחון המדינה. אני בטוח שיש עוד הרבה. האם, לדעתך, חלק מהתגובה צריך להיות ענישה סביבתית של הזנחת תשתיות?
_new_ הוספת תגובה



יש בכל זאת הבדל
ישראל בר-ניר (יום רביעי, 12/04/2006 שעה 3:10)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במקרים של אודי אדיב ויגאל עמיר מדובר בבודדים שאינם מייצגים את הסביבה החברתית בה גדלו (אני רוצה להאמין שאינני טועה כאן). במיקרה של הציבור הערבי אלו אינם חריגים או מיעוטים שוליים אלא מרביתו של הציבור, כשהדבר בולט במיוחד אצל נבחריו המייצגים אותו בכנסת וברשויות המקומיות.

היה בהחלט מקום למדיניות ענישה כזאת נגד הקיבוץ הארצי למשל אם בין 70% ל 90% מחבריו היו הולכים בדרכו של אודי אדיב. אבל זה לא המצב, וגם ה''תרומה'' שלהם לתנועות כמו ''גוש שלום'', ''יש גבול'' ו/או ''בצלם'' היא שולית לחלוטין. ולכן אין לזה מקום.
יש רבים בשמאל, לעומת זאת, שהיו תומכים בשתי ידים במדיניות ענישה כזאת כלפי אוניברסיטת בר אילן בגלל שיגאל עמיר חבש את ספסליה (יוסי שריד קרא לזה בגלוי).
_new_ הוספת תגובה



יש בכל זאת הבדל
יובל רבינוביץ (יום רביעי, 12/04/2006 שעה 10:41)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איך אתה מציע לבדוק את ההבדל?

אולי נעשה משאלים בקרב האוכלוסיה. אם שיעור ההצבעה למפלגות שמאל עולה על 60% נפסיק את הזרמת הכספים ליישוב?
_new_ הוספת תגובה



חובת המדינה היא כלפי הציבור
מהנדס אזרחי (יום שני, 17/04/2006 שעה 0:00)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''נראה לך סביר להפסיק את ההשקעה בתשתית בהרצליה או בקיבוץ גן-שמואל ''

אל איזה השקעה אתה אתה מדבר?
בהרצליה אין רחוב אחד מסודר ויפה אפילו לא רחוב סוקולוב הישן עדיין נראה כמו שהיה ליפני שנולדתי...אתה יודע כמה זמן זה...?
_new_ הוספת תגובה



ודאי ש„מגיע”
א. פרקש (יום שלישי, 11/04/2006 שעה 20:45)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבעיה היא שהערבים נוטים לבנות בתים פרטיים ולא שיכונים. המדינה לא משקיעה בבתים פרטיים. על זה מתקיים אי השוויון לכאורה. ככל שיותר ערבים יסכימו להתגורר בבתי דירות כי אז מן הסתם ההשתתפות הממשלתית תגבר. זה האינטרס של המדינה שבכך היא מצמצמת את קצב ההתפשטות של שיטחי בניה, ערביים כיהודיים.
_new_ הוספת תגובה



זו לא הבעיה
דוד סיון (יום רביעי, 12/04/2006 שעה 8:18)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין קשר בין הדברים:
א. המדינה משקיעה בבניה של בתים פרטיים. אתה מוזמן לבקר כאן בסביבה (כולל בירוחם), ביהודה ושומרון, במצפים בגליל ועוד.
ב. ישנה הבעיה התכנונית שמזכיר לוי (תגובה 76325) שאין תכניות מתאר, אם כי לדעתי היא לא הסיבה האמיתית.
_new_ הוספת תגובה



זו לא הבעיה
א. פרקש (יום רביעי, 12/04/2006 שעה 9:23)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש הבדל. המדינה מסייעת לבניה פרטית רק במקומות בעלי עדיפות, לפי תוכנית מתאר מאושרת ולאחר שאושרו ע''י הגורמים המתאימים. כנראה שהבניה הערבית מתבצעת מחוץ לתנאים האלה.
_new_ הוספת תגובה



לא רק
דוד סיון (יום רביעי, 12/04/2006 שעה 9:50)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. המפתח הוא מקומות בעלי עדיפות. לכן כדאי אולי לראות מדוע דוקא הבונים הערבים נשארים מחוץ לרשימת העדיפות.
2. גם ההאחזויות הבלתי חוקיות ביהודה ושומרון זכו לתקציבים בהקשרים שונים, למרות שנמצאו מחוץ לתנאים האלה.
3. הערבים והבדואים מוגבלים באלטרנטיבות שהמוסדות המאשרים מוכנים לאשר להם. למשל ישנה הקבוצה הבדואית שרוצה להקים מושב ובשלב זה אומרים להם לא.......
4. אני מציע שתבדוק כמה מהמקומות בעלי העדיפות באמת עומדים ב''תנאים האלה'' (תכניות מתאר מאושרות, ...).
5. אני מציע שתבדוק איך ''אדמות קק''ל קשורות לדיון.

בקיצור לא מדובר בבעיות טכניות כפי שעולה מההודעה שלך.
_new_ הוספת תגובה



לא רק
א. פרקש (יום רביעי, 12/04/2006 שעה 11:13)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. הישובים הערביים באזורי שוליים לא נמצאים בעדיפות גם בשל העדר תב''ה מסודרת ובנייה פירטית רחבה. יותר משהם רוצים למצוץ קצת כסף מקובת המדינה הם לא רוצים שהמדינה תתערב אצלם. סה''כ היקף ההאחזויות הבלתי חוקיות במגזר הערבי גדול יחסית הרבה יותר מאשר במגזר היהודי.

2. ההאחזויות (התנחלויות?) הבלתי חוקיות הן חוקיות בעליל והעובדה היא שהן עומדות בתוכנית מתאר מקומית ושהגורמים הרלוונטיים בממשלת ישראל היו מעורבים בהקמתן (כמו משרד הבינוי והשיכון, משרד הבריאות, משרד העבודה...וכמובן ראש הממשלה) - לא רק בתמיכה כספית אלא בעיקר בעידוד הקמתן ובליווי הקמתן. ה''בלתי חוקיות'' היא טענה פורמלית מאחר שהן לא אושרו בתהליך הצבעה פורמלי בממשלה (ויש הטוענים שלא צריכים כלל הצבעה כזאת כי מדובר במימוש מדיניות הממשלה ולא מדובר בסיפוח שטחים לישראל).

3. הבדואים מתפרעים בעיקר בנגב ולא מסכימים לתוכניות היישוב שלם שהוכנו ע''י הממשלה. אינני מכיר את הטענה שהם רוצים להקים מושב, אבל מן הראוי היה שלא ינסו לאכול מהיד שהם מסרבים להישמע לה. זה בעצם המוטו שמתקיים בין הממשלה לבין כל המגזר הערבי.

5. לאדמות קק''ל אין קשר לענייננו. יש להם את ''המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי'' ואת האדמות שלהם. כל עוד הם לא דואגים לעצמם, קשה למדינה לעשות סדר בתוכם. עיקר הקונפליקט במגזר הערבי מתרחש על אדמות בבעות של ערבים. שגם שם צריכים לשמור על חוקי בניה, רשויות מקומיות וכו'.
_new_ הוספת תגובה



התחלת עם טענות טכניות וכעת עברת לרמה הפוליטית
דוד סיון (יום רביעי, 12/04/2006 שעה 11:46)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

העובדה שישנן האחזויות בלתי חוקיות שמקבלות תמיכה תקציבית וכאלו שלא היא הבעיה עם הטענה הטכנית שלך. זו גם הבעיה עם הטענות שאתה מוסיף כעת.

הטענות, על ''חוקיות'' (במספר 2), אינן נכונות. רוב ההתנחלויות היהודה ושומרון הוקמו למרות המדיניות. זה שהן קיבלו אישורים (לפעמים שנים אחרי) בדיעבד לא משנה את העובדה הראשונה. אבל גם אם הן נכונות הרי באותה מידה הן חלק מן הבעיה: כאשר ערבים עושים בניגוד לכוונות הממשלה זה מהווה ''תירוץ'' למדיניות תקציבית ולא כאשר היהודים עושים זאת.

לא היינו מדוייקים לגבי הבדואים. הממשלה וקופות החולים כן משקיעות בהאחזויות הבלתי חוקיות שלהם:
1. מקימים מרפאות ובתי ספר.
2. לא מקימים תשתיות כמו בחלק הבלתי חוקי בין היהודים.

הטענה על הצורך לשמור על חוקי הבניה נכונה אבל לא רק לגבי המגזר הערבי-בדואי. החוקי הבניה צריכים לחול על כולם באותה המידה. הכי גרוע אם הם מהווים תירוץ לחלוקת תקציבים.
_new_ הוספת תגובה



הערבים גרים בארמונות רבי מפלסים
מהנדס אזרחי (יום שני, 17/04/2006 שעה 0:14)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני לא יודע איפה אתם חיים אבל הערבים גרים בבתים ענקיים ומטופחים אני ראיתי מספיק בירושלים.

ראה בית צפפא לדוגמא...כל בית שם זה ארמון אפילו לנשיא אין כזה ארמון אבל אתם משום מה מאמינים שהערבים מסכנים והרי זוהי ''תרבות ארצות ערב'' לחיות ככה.

הם מאמינים באדמה וקשורים אליה חזק, לעומת זאת, היהודים גרים בקופסאות גפרורים שעולות מאות אלפי דולרים תגידו בבת-ים הייתם? בחולון הישנה ביקרתם? להעניים היהודים עזרתם?

מה חדש?
_new_ הוספת תגובה



גם זה נושא חשוב, אבל לא התעלמתי
דוד סיון (יום שלישי, 11/04/2006 שעה 3:16)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני התכוונתי להוצאה הציבורית-ממשלתית.

נושא המיסים המקומיים נשלט על ידי משרד הפנים והאוצר (הם קובעים כמה מותר לגבות ומתי ובכמה לשנות תעריפים).

זה נכון שישנה הבעיה בגביה (של ארנונה... )ברשויות הערביות. אבל הבעיה הזאת קיימת גם בעיריות ומועצות מקומיות שמנוהלות על ידי יהודים (בבאר שבע, דימונה ועוד....). זו סיבה אחת מדוע לא הזכרתי את הנושא קודם. ברור שכאשר אין גביה של מסים מוניציפאליים יש פחות כסף לשיפור פני הרשות המקומית. אבל ברשויות היהודיות ''מענקי האיזון'' ומקורות תקציביים אחרים לתושב גבוהים יותר מאלו ברשויות הערביות.
_new_ הוספת תגובה



אני שער שמיד כשהערבים יעברו לבניה ציבורית
א. פרקש (יום שלישי, 11/04/2006 שעה 20:47)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

של שיכונים ולא דירות פרטיות כי אז גם היקף הסיוע הממשלתי יגדל בהתאם.
_new_ הוספת תגובה



אני שער שמיד כשהערבים יעברו לבניה ציבורית
לוי (יום רביעי, 12/04/2006 שעה 0:42)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עלויות התשתית לבניה רוויה נמוכות לאין שיעור מעלויות התשתית לבניה צמודת קרקע . בנוסף החלק המכריע של הבניה הערבית הוא ללא רשיון . המועצות העירוניות הערביות אינן מכינות תוכניות מתאר ואינן אוכפות את החוק .לעתים קרובות חמולה מרשה לעצמה לבנות באמצע הרחוב מה שעולה בדעתה ואין מי שיעצור בעדה .
_new_ הוספת תגובה



בקיצור רפובליקת בננות
מהנדס אזרחי (יום שני, 17/04/2006 שעה 0:24)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני חושב שככל שהערבים יצעקו יותר חזק להשמדת המדינה כך צריך לחזק אותם ולתת להם יותר כסף יהודי.

הרי לסעודיה ערבייה או כווית אין כסף מסכנים השנה הזו הם הפסידו הכי הרבה כסף ביצוא הנפט מסכנים.

אבל מה היהודים מאשכנז צריכים לשכנז את הערבים שיהיו כמוהם אז רבים הם תחבולותיהם.

ראה איך בצרפת, ששם קיבלו את המוסלמים בזרועות פתוחות, יש תסיסה ערבי תרבותית מתחת לשטח ומעל לשטח.
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי