  
  
  
|
 |
|
||
  טל רבינוביץ כותבת בחכמה רבה |
|||
|
|||
תכלית כללי האתיקה ( האם לא מצאה לשכת עורכי הדין מלה עברית - אין מלה זאת מתיחסת להמצאה מדעית חדשה שאינה נזכרת במקורותינו העבריים) להגן על הלקוחה. הלקוחה באה לעורך הדין לקבל עזרה משפטית ורשאית לצפות כי תוכל לספר לו כל פרט בלא חשש ומבוכה. הלקוחה צריכה לדעת כי היא יכולה לשוחח עם עורך הדין בגלוי לב בלא שיפרש את הפניה אליו כאלו היא מעונינת בו באפן אישי - כלומר בלא שיחשוב כמו שחשב שר המשפטים חיים רמון - אלא רק באפן מקצועי. הכללים גם מגינים על עורך הדין מחשש לאי הבנת כונותיו - - אם יחיך אל הלקוחה וישתדל עבורה עליו לדעת בבטחון כי לא יצור רושם מוטעה אצל הלקוחה כי יש לו ענין אישי בה. אם משחררים עורך דין אחד ויחיד מחובתו המקצועית אף במקרה אחד - מטילים ספק במחו של כל עורך דין וכל לקוחה בעתיד על כונותיהם. כמו הספק שהיה לחיים רמון. לכן האסור חייב להיות מוחלט. כמו שכותבת מחברת המאמר. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| הכל נכון, ותואם גם את הסנטימנטים שלי |
|||
|
|||
אבל יש משפט בעייתי בשאלה של שמחה ניר והוא - ''אמנם הוא הכיר את החלטתה של ועדת האתיקה של הלשכה, אשר הכשירה יחסים בין עורכי-דין ללקוחותיהם, אם אין בהם משום כפייה או ניצול-לרעה...''? שאלתי היא, מה משמעות החלטה זו מבחינה משפטית, אם יש כזו, או מבחינת האתיקה, ולענייננו? ותמיד יכל להיות שפיספסתי משהו. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי