מתנחל שקוף

אליצור סגל

מועצת יש''ע

בימים האחרונים נמצאת מועצת יש''ע כל הזמן בכותרות. אבל רק מעטים גם מקרב המתנחלים מבינים מהו הגוף הזה מי בחר בו ואיך הוא פועל.
לזה מוקדשות שורות אלו.

כאשר הוקם גוש אמונים בשנת תשל''ה במטרה לישב את יהודה ושומרון האזורים הללו היו ריקים. ממילא ההתיישבות נשענה על פעולתם של אנשים שגרו אז במישור החוף. כאשר חל המהפך בשנת תשל''ז ומנחם בגין עלה לשלטון היו בכל יש''ע רק חמשת אלפים יהודים בעיקר בבקעת הירדן ישובים בודדים שמנו יחד כמה מאות נפשות היו בגוש עציון וכן קריית-ארבע שגם היא מנתה כמה מאות נפשות.

מנחם בגין במיוחד לאחר חורבן ימית עשה כל מאמץ לקיים את הבטחתו שיהיו הרבה אלוני מורה. תוך חמש שנים גדלה האוכלוסייה פי עשרה - לחמישים אלף נפש. זה היה הזמן להקים גוף חדש מועצת יש''ע. גוף זה הוקם בתשמ''ב. הוא היה אז גוף שנבחר על ידי התושבים בבחירות כלליות. אולם הוא יצג רק את ישובי גוש אמונים. ישובי הבקעה וצפון ים המלח שהיו ישובים של מפלגת העבודה סרבו להצטרף. גם רבים מישובי גוש עציון וגוש קטיף סרבו להצטרף. וכן רשויות שהיו מזוהות אז מפלגת העבודה כמו מעלה אדומים שהיתה בשלבי תכנון. ובכלל מועצת יש''ע היתה גוף וולונטרי לחלוטין.
יו''ר מועצת יש''ע היה באותן שנים ישראל הראל איש עפרה. במתכונת הזו פעלה המועצה במשך עשר שנים למרות דרישות חוזרות ונשנות לערוך בחירות הללו לא נערכו. אבל צריך לציין שבאותה תקופה המועצה היתה גוף די מיותר. הממשלות של בגין ושמיר רצו הרבה לפני התושבים. למעשה התושבים הם שהגבילו את גידול מספר התושבים כדי לא לפגוע באינטימיות של הישובים.
לשיא הדברים הגיעו בממשלתו האחרונה של שמיר. אריק שרון בתפקידו כשר השיכון הקים במשך שנתים שלושים אלף יחידות דיור ויותר. די הצורך עבור מאה וחמישים אלף יהודים רק לאחרונה נבנו ונמכרו אחרונות יחידות הדיור הללו.

למרות העיכובים מצד התושבים בשנת תשנ''ב קיבל רבין את יש''ע עם מאה ועשרים אלף יהודים ועם שלבים שונים של בניה עבור עוד מאה וחמישים אלף.

עליתו של רבין לשלטון סימנה מהפך. מועצת יש''ע התארגנה מחדש. והפעם בצורה אחרת לגמרי. הדרישות לערוך בחירות נדחו גם הפעם. אבל מעכשיו המועצה הורכבה משתי רמות. הרמה הראשונה, ראשי הרשויות האזוריות והמקומיות ביש''ע. השניה, המליאה, שהיתה אמורה להיות מורכבת מכל נציגי הרשויות המקומיות והאזוריות. למעשה המליאה התכנסה רק פעם אחת התברר שזה גוף מסורבל מדי ואינו יעיל. הגוף שבאמת פעיל הוא האסיפה הכוללת את ראשי הרשויות בלבד. נוסף לכך ראשי הרשויות בחרו מספר נציגי ציבור ואישים אחרים שישבו איתם במועצה. בין אישים אלו היה למשל ר' יואל בין נון ואליקים העצני.
באופן כללי אין רבנים בגוף הזה. הרבנים מאוגדים ב''ועד רבני יש''ע'' ועל כך בהזדמנות אחרת.

החברות במועצה היא וולונטרית בלבד. ובגוף לא נערכות הצבעות אלא מושגות הסכמות בלבד. כל רשות משלמת דמי חבר תמורת הנציגות במועצה. מועצת קרית ארבע פרשה פעמים רבות מהמועצה בגלל מתינותה הרבה לעומת זאת מועצת גבעת זאב פרשה מספר פעמים במחאה על קיצוניותה. מועצת בקעת הירדן סרבה זמן רב להצטרף כדי לא להיות מזוהה עם גוש אמונים. נדמה לי שמועצת מגילות שבצפון ים המלח המורכבת מקיבוצים בלבד מסרבת עד היום להצטרף.

היותה של המועצה מורכבת מראשי הרשויות התלויים בממשלה מנעה ממנה לנהל מאבק אפקטיבי נגד הממשלה.
יצחק רבין הצליח לתמרן את המועצה בכישרון רב ובהצלחה רבה תוך משחק מעולה של מקל וגזר כך שהיא לא פעלה שום פעולה אפקטיבית נגד הסכמי אוסלו. ולא רק זה מי שיקרא את ספרו של משה פייגלין ''במקום שאין אנשים'' המספר על הקמתה של תנועת ''זו ארצנו'' יראה שמועצה זו גם מנעה צמיחת כל התנגדות להסכמים הללו. הם עשו כל מאמץ לחנוק את המחאה הציבורית כדי שלא תקום מנהיגות אחרת לציבור. וכאן המקום להזכיר שגוש אמונים שפרץ את הדרך להתישבות באותה עת כבר מת מזמן. מרבית פעיליו כבר עברו לגור ביש''ע והתשתית של גוש דן כבר לא היתה קימת יותר.

עם זאת, למרות מאבקים קשים הקמתה של ''זו ארצנו'' נטלה ממועצת יש''ע את השליטה ברחוב והיא ניסתה לשלוט בו מחדש על ידי ארגון הפגנות ועצרות ועליות לקרקע משלה.
דבר זה מעורר שאלה חמורה - מתנחל התומך בתהליך אוסלו (ויש כאלו) הטוען שמשלם את מסיו למועצה על מנת שתפנה זבל תסדר גינון ותדאג לביוב. ואינו מסכים שהמועצה שלו תשלם ממסיו דמי חבר למועצת יש''ע האם הוא יכול למנוע ממנה לשלם? האם זה חוקי בכלל שהמועצה תנצל את מסי התושבים שגובה מהם למטרות מוגדרות כדי לממן הפגנות נגד הממשלה?

למזלנו ענין זה עמד למבחן משפט ברמת הגולן דווקא.

שם היו תושבים שעתרו לבג''ץ יחד עם שלום עכשיו כדי לאסור על מועצת קצרין ועל מועצה אזורית גולן להעביר תקציבים לועד ישובי הגולן ולתנועה נגד הנסיגה ברמת הגולן. בטענה שמי שמעונין לממן דברים אלו שישלם בעצמו המועצה גובה מסים רק כדי לטפל איכות החיים של התושבים לא כדי לנהל מדיניות אנטי ממשלתית.

ברוב דעות הבג''ץ קיבל את הטענה שהפגנות אלו הן לצורך התושבים. וכפי שהתבטא סמי בר לב ראש עירית קצרין - ''לא הקמתי את העיר שלי כדי למסור לאסד את המפתחות''. בג''ץ זה פתח את הדלת ובהיקף עוד יותר גדול גם עבור מועצת יש''ע.

עם זאת הבג''ץ קבע גם מגבלות - אסור לממן מפלגות. כלומר המועצה אינה רשאית להעביר סכומי כסף למפלגת הדרך השלישית מפני שהיא קמה להגן על רמת הגולן. גם אינה רשאית לארגן אירועים של מפלגות. למשל לשלם כסף למפד''ל כדי לארגן טיול של בני עקיבא ברמת הגולן.

ועד ישובי הגולן דרש ש''שלום עכשיו'' תפקיד סכום של שש מאות אלף ש''ח לכיסוי נזקים שנגרמו לו לדעתו כתוצאה מהעיכוב בקמפיין המתוכנן. משום שנזקים אלו עלולים להיות בלתי הפכים בדעת הקהל הישראלית. בעקבות הניצחון בבג''ץ חולט הסכום הזה לטובת ועד ישובי הגולן וכן חייבו אותם בהוצאות משפט כבדות. ומאז שלום עכשיו לא חזרו עוד לזירה המשפטית בנושא הזה. מר''ץ ניסתה להעביר חוק שיאסור על הרשויות לממן מאבקים בממשלה חוק זה נדחה ברוב עצום.

עם זאת לדעתי היה מקום לחקור את התנהגותה של המועצה בבחירות שבהן נתניהו עלה לשלטון. משום שכל הימין על מפלגותיו תמך בנתניהו. ולכן תמיכה בו נתפסה כדבר לא מפלגתי. היה מקום לבדיקה משפטית בענין. לא על ידי שלום עכשיו שעלולה לשלם במקרה של דחית העתירה מאות אלפי ש''ח אלא דווקא על ידי פרקליטות המדינה.
בכל אופן החוק הזה בוטל בינתיים, כך שהעניין הפך ללא רלוונטי.

מאז החלה מועצת יש''ע לפעול בצורת אגד ערים - היינו טיפול כולל בבעיות הביוב, המים, פינוי אשפה, תכנון איכלוס וכד' בכל תחומי החיים. בפעולות אלו החלו משרדי הממשלה לראות בה את הגורם היציג. כך שהיום כבר אין זה פשוט עבור ישוב או מועצה כל שהיא לפרוש מהגוף. במעלה אדומים היו מספר ניסיונות לפרוש ממועצת יש''ע שנכשלו בגלל הצורך לתאם פעולה עם רשויות אחרות בנושאים שונים. כלומר היום הגוף הזה הוא אמנם וולונטרי אבל מרכז עוצמה אדירה כלפי הישובים וכלפי מוסדות המדינה וכן כלפי חוץ כיון שהוא אוסף ומרכז תרומות ותקציבים מחו''ל למטרות שונות כמו רכישת רכב ממוגן ירי אמבולנסים ותרומות עבור גנים ציבוריים פארקים וכד'. גם גורמים חצי ממשלתיים התרגלו לפעול מולו כמו למשל אגד ודן קופות חולים ועוד.

הנהגתה של המועצה עמדה במבחן חדש בהסכם המאחזים של אהוד ברק. המועצה הגיעה להסכמה שהיא תפנה בעצמה שלוש עשרה מאחזים ותמורת זאת יוחש הטיפול בנושאי תשתית שונים כמו אישור תוכניות מתאר, תוכניות בנין, וכד'.

ההסכם עורר זעם אדיר. ומעכשיו נקרא שמה של מועצת יש''ע בשם מועצת פשע או מועצת רשע או סתם בכינוי החביב יודנראט. גם ועד רבני יש''ע גינה אותו.

בכל אופן שתים עשרה מאחזים פונו על ידי המועצה ביניהם כמה מאחזים מאוישים שהובטח להם שיוכלו לשוב לאחר אישור מלא של תוכניות המתאר שלהם. לעומת זאת תושבי חוות מעון סרבו להתפנות וסרבו לנהל שום דו שיח עם המועצה או נציגיה או שליחיה ולכן פונו בסופו של דבר בכוח וחזרו שוב ושוב והיום הם ממוקמים במרחק של כשני קילומטרים מהאתר המקורי.

האירועים הללו החלישו מאוד את סמכותה המוסרית של המועצה.

בחוות גלעד היה משהו דומה. אינני מצוי בעניינים אבל כפי הנראה היתה איזו הסכמה שבעל פה בין פואד לבין פקודו הוותיק משה זר. מי שהכשיל את הסיכום ודחף להתנגשות היתה דניאלה וייס ראש מועצת קדומים.
כפי הנראה גם עכשיו היתה איזה הבנה בין משה זר לבין אריק שרון שדניאלה וייס חתרה להכשיל אותה בגלל העיקרון שאין מפנים שום דבר ללא מאבק. בכל אופן ברור שיש כאן שני זרמים אם כי קשה לדעת בדיוק מי תומך במה.

באשר לפינוי המאחזים הנוכחי - הדעה הרווחת כאן היא שהיה איזה סיכום בין אריק שרון לבין ידידו הטוב זאב חבר זמביש יו''ר אמנה - תנועת ההתיישבות של גוש אמונים שזה הדבר היחיד שנשאר ממנו. כפי הנראה הסיכום היה שיפונו כעשרים שלושים מאחזים תמורת האצת הליכי רישוי שונים. כנראה שזאב חבר לא למד את הלקח מהפעם הקודמת ההתנגדות העזה של תנועות המחאה החוץ פרלמנטריות של הימים ותגובתם הקשה של יושבי המאחזים טרפה את הקלפים במועצת הרשע והם נאלצו לצאת למלחמת חורמה נגד העקירה תחת ההכרזה שעל כל מאחז שיפונה יוקמו שנים חדשים במקום ובזמן שנבחר. ראשי מועצת יש''ע נאלצו לנקות את עצמם מחשש משת''פיות ולכן הפכו להיות מובילי המאבק.

זו הנקודה שאנו נמצאים בה כיום כאשר כל הארגונים החוץ פרלמנטריים של הימין בארץ ובחו''ל הוזעקו והועמדו במצב הכן לקראת ההתפתחויות החדשות.

הצגת המאמר בלבד

עם ללא ארץ לארץ ללא עם

הצבי ישראל (יום חמישי, 19/06/2003 שעה 11:53)