ארבע שאלות עולות לדיון בעקבות מעשהו של שגריר ישראל בשבדיה
1) האם ''יצירת האמנות'' - מצדיקה את הטרור?
2) האם זו אמנות בכלל?
3) האם צודק הוא מעשהו של השגריר?
4) האם זהו מעשה חכם?
האמן דרור פיילר אומר ש''שלגייה והשיגעון של האמת'' מנסה להביע כאב נוכח שפיכות הדמים. השגריר אומר שזו יצירה מפלצתית המצדיקה פיגועי התאבדות. הנה הטקסט המלא המלווה את המיצב, לשיפוטכם בתרגומי (תרגמתי רק את הטקסט המתייחס לפיגוע בקפה ''מקסים'').
על מותם ב12 ליוני של אחיה ובן דודה
.
לכאורה תמימה, עם אופי לא אלים אוניברסלי ולא חושדת בכוונות
הרוצח עוד ישלם את המחיר ואנו לא נהיה היחידים שנבכה
חנאדי ג'ארדאת היתה עורכת דין בת 29
עוד לפני שהתקיימו האירוסין, הוא נהרג בקרב עם כוחות הביטחון הישראליים
היא אמרה: דמך לא נשפך לשווא
היא אושפזה, כורעת מכאב אחרי שהיתה עדת ראייה ליריות
אחרי מותו, הפכה היא למפרנסת והקדישה את כולה למשימה
בוכה מרה, היא אמרה: אם אומתנו לא יכולה להגשים את חלומה ולחיות בחופש ובכבוד, שיימחה כל העולם!!
היא חצתה את הגבול בחשאי לתוך ישראל, פרצה לתוך מסעדה ירתה במאבטח, פוצצה את עצמה ורצחה 19 אזרחים תמימים חפים מפשע. הרבה אנשים באמת בוכים: משפחת זר אביב, משפחת אלמוג, וכל קרובי הנרצחים והפצועים (
Snow White and The Madness of Truth).
ובכן - הנה דעתי האישית:
1) ''יצירת האמנות'' - בשום פנים לא מצדיקה את הטרור. המעשה מכונה רצח של אזרחים חפים מפשע.
2) האם זוהי ''יצירת אומנות''? - אולי כן, באופן פורמלי, אך בעיני זוהי פורנוגרפיה נתעבת ומרושעת, המשתמשת בדם כדי להשיג פרסום.
3) האם צודק וחכם הוא מעשהו של השגריר? - לדעתי לא צודק ובוודאי לא חכם. לא צודק כי אין ביצירה משום הצדקה של הטרור. ישראל לא מכונה טרוריסטית, צה''ל לא מכונה בשמות גנאי. במקרה הרע יש כאן תיאור די אובייקטיבי של המציאות. לא חכם כי במעשהו יצר השגריר לישראל תדמית בריונית של מדינה הפוגעת ב''אומנות'' כדי לחפות על מעשיה הרעים.
מוטב היה להתעלם מן ה''מיצג'' או ''מיצב'' הזה ולתת לו לשקוע בנהרות הדם של עצמו.
שלגיה, הדם והשגריר
