פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
רשמים מכנס מנהיגות יהודית
אליצור סגל (יום שני, 15/11/2004 שעה 13:50)


לק''י ב' כסליו תשס''ה.

רשמים מכנס מנהיגות יהודית בר''ח כסליו בבניני האומה.

מזה חמש שנים שמנהיגות יהודית בליכוד עורכת את הכנס השנתי שלה בר''ח כסליו בבניני האומה בירושלים.

משנה לשנה מספר המשתתפים גדל בטור הנדסי. לשמחתינו גם יכולת הארגון גדלה בהתאם.

לפני חמש שנים היו כמה עשרות פעילים, אולי כמאה או מאתיים, הרי הפעם השתתפו למעלה משלושת אלפים פעילים.
לפני חמש שנים היה מדובר משהו חסר ארגון ודל תקציב, והפעם עשרות סדרנים לבושים חולצות מנהיגות יהודית עם תגים מתאימים קיבלו את הקהל הרב שנהר לאולם והדריכו אותו לדוכנים השונים. חברי מנהיגות יהודית הודרכו לדוכני הפעולה השונים כדי לקבל תיקי מבצע ומי שעדיין אינו כזה נשלח להרשם. חברי המרכז והפעילים הראשיים קיבלו תגים מתאימים כך שניתן לזהות כל פעיל לפי תפקידו.

המתכנסים הגיעו במיטב מלבושיהם כראוי לארוע חגיגי ממדרגה ראשונה. סרט על מנהיגות יהודית הוקרן באולם ודוכנים שונים שבהם מוכרים ספרים של ראשי מנהיגות כגון ''במקום שאין אנשים'' של משה פייגלין שתורגם גם לאנגלית ורוסית. ''דרך המלך'' של פרופ' הלל וייס, ''המהפכה האמונית'' של מוטי קרפל חולצות וסטיקרים של מנהיגות היו מסודרים בכניסה.

את הכנס פתח הרב יגאל קמינצקי מגוש קטיף שדיבר על הגוש ההסטוריה שלו וקרא להמשיך במפעל ההתחברות אשר עם ישראל כולו צמא לו.
לאחר מכן דיבר עוזי לנדאו אשר פוטר על ידי שרון ממשלת הליכוד בגלל דבקותו בחוקת הליכוד על המשבר האידיאולגי החמור של הליכוד ועל כך שמנהיגות יהודית
היא משב רוח רענן בקרבו. עוזי לנדאו המתמודד על ראשות מרכז הליכוד זכה לתשואות נלהבות – בהצלחה עוזי!
גם את סגן השר לשעבר מכי רצון אשר גם הוא פוטר בגלל נאמנותו לערכי הליכוד קיבל הקהל הרב בהתלהבות עצומה. הוא על הצורך להחלץ מהמלכודת המתמשכת של ויתורים בלתי פוסקים ללא תמורה. מיכי רצון מתמודד על ראשות לשכת הליכוד - בהצלחה מיכי!
מוטי קרפל דיבר על תהליך ההתפוררות של התודעה הציונית הקלאסית ועל הפתרון הבא מתוך תודעה יהודית שלמה.
עמנואל גרנטל נתן תדריך כיצד להגיע אל כל חבר ליכוד על מנת להתחבר יחד לקראת הבחירות הקרובות.
את משה פייגלין קיבל הקהל בתרועות הראויות לראש הממשלה בפועל.
משה ציין שכשם שהציונות עצמה צמחה על רקע התחיה הלאומית בעולם בכלל כך מתברר שגם מנהיגות יהודית צמחה על רקע זרם כלל עולמי כאשר לנשיא ארה''ב נבחר אדם מאמין ששם בורא עולם שגור על פיו ומערכת הבחירות נסבה על נושאים אמוניים – נגד נישואים של בני אותו המין ונגד רצח עוברים. גם אצלינו זהו הכיון שהעם צמא לו אם כי אצלינו הדבר קשה הרבה יותר. סביר להניח שאצלינו היו תובעים למנוע מבוש לרוץ לבחירות ומן הסתם הבג''ץ היה פוסל את מועמדותו. ואף על פי כן זה כיון הזרם העולמי. גם אומות העולם לפי אמונתן שלהן הן גם הן מצפות לדברו של עם ישראל מירושלים בירתו.
לאחר מכן על מנת לחדד ולהבהיר את ההבדלים בין טוב לרע הרימו כוסית לכבוד מותו של הצורר הארור ערפאת אחד מגדולי הרוצחים שבכל הדורות והאויב הגדול ביותר של עם ישראל בדורנו.

פסגת הערב היתה כאשר על הבמה עלו ותיקי המחתרות, האצ''ל והלח''י. הבריאות אולי לא מה שהיתה לפני שישים שנה, אבל רוח הקרב שחושלה באין סוף מבחנים נמרצת מאי פעם.
איך שר יאיר? ''כולנו גויסנו לכל החיים משורה ישחרר רק המות''!

מעל הבימה, יורדים אל חלל האולם, נישאו צלילי המנון הקרב של האצ''ל –

היום שרה הקטנה ניפגש בצאתי למלחמה!
את המדינה נכונן על שתי גדות הירדן!
גיזזי צמתך וחגרי את חגורתך!
חבקיני קחי מקלע ואיתי לשורה!
עלי בריקדות עלי בריקדות ניפגש ניפגש
עלי בריקדות עלי בריקדות חרות נישא בדם ואש! בדם ואש!

והפעילים באולם שגילם חצי שליש או אפילו רבע מגילם של הניצבים על הבמה קמו והריעו להם בכל כוחם.

אליצור

חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


עלי בריקדות עלי בריקדות ניפגש ניפגש
רמי נוידרפר (יום שני, 15/11/2004 שעה 17:05) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עלי בריקדות עלי בריקדות ניפגש ניפגש
עלי בריקדות עלי בריקדות בדם ואש! בדם ואש!
_new_ הוספת תגובה



נו מה?
אורי כדורי (יום שלישי, 16/11/2004 שעה 10:25) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נדמה לי כאילו הכותב ממש מתאמץ לראות את מה שהוא רוצה לראות בעולם הזה. דוגמא קטנה -
וחוץ מזה, כשעלו לוחמי האצ''ל והלח''י, עלה גם אורי אבנרי?
_new_ הוספת תגובה



נו מה?
אליצור סגל (יום שלישי, 16/11/2004 שעה 14:11)
בתשובה לאורי כדורי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
הנוגעים בדבר מכחשים שהנ''ל היה באצ''ל או בלח''י. כמובן שבתנאים של ארגון מחתרת אי אפשר להוכיח שהוא לא הדבק איזה מודע או מקסימום שתים, לבד באיזה לילה אפל.
אבל למען האמת זה לא חשוב - האצ''ל והלח''י היו ארגונים בעלי זהות ברורה. כמובן שמי שרוצה יכול להחליף את דעתו וזו זכותו המלאה.אבל בכך הוא ניתק את קשרו לארגון שהיה קיים וכמובן שגם זו זכותו המלאה.

אני מודה לך בכל לב על ההפניה לעיתון הארץ.

זו ההוכחה שאמנם מדובר בזרם עולמי הקיים גם באירופה. הרבה מעבר לכשלונות פוליטיים כאלה או אחרים.

אירופה מפגרת אחרי ארה''ב בעשרים שנה אנחנו מפגרים רק בחמש עשר שנים אחרי הזרם.

ושוב, תודה רבה מאוד!
אליצור
_new_ הוספת תגובה



זה בלוף
ישראל בר-ניר (יום רביעי, 17/11/2004 שעה 4:19)
בתשובה לאורי כדורי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אורי אבנרי לא היה חבר לא באצ''ל ולא בלח''י. כל מה שיש לו להתפאר בו, זה שבמשך מספר חודשים בשנות השלושים הוא הדביק כרוזים של אצ''ל - ''כדי לעשות רושם על הבנות'' (כפי שהוא מודה בעצמו בספרו ''הצד השני של המטבע'').
_new_ הוספת תגובה



נו מה?
לוי (יום רביעי, 17/11/2004 שעה 7:01)
בתשובה לאורי כדורי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לארונה התברר כי עיתונאים בכירים בעתונים ''מכובדים'' בארה''ב פרסמו כתבות וראיונות מקצווי עולם מבלי לצאת מחדרם .
אני הייתי נזהר להסתמך על כתבה בהארץ לברור המציאות בימין. להארץ אג'נדה מסוימת והפריטים החדשותיים נוטים משום מה לכוון אותה אג'נדה . כמו כן יש לקחת בחשבון שהעורך שולח ידו בפריטים המגיעים לשולחנו .
_new_ הוספת תגובה



נדמה לי שאתה טועה - לא מדובר בבכירים
דוד סיון (יום רביעי, 17/11/2004 שעה 8:42)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היו אכן כמה מקרים שכתבים כתבו ''אגדות'' מדמיונם. יחד עם זאת לא נראה לי שהם נחשבו בכירים.

המאמר בארץ לא מדבר על המציאות בימין לכן אין משמעות לאזהרה שלך. המאמר הספציפי הוא סקירה על יחסי פרלמנט-נציבות באירופה. יחד עם זאת ברור שעיתון הוא רק מקור אינפורמציה אחד ותמיד לכל עיתון יש אג'נדה שמנחה את הדיווח.
_new_ הוספת תגובה



נדמה לי שאתה טועה - מדובר גם בבכירים
דבֵק בצדק (יום רביעי, 17/11/2004 שעה 15:59)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כתב בכיר של ניו יורק טיימס, האצולה של העיתונאות האמריקאית החוקרת, כתב כתבה על אטלנטה כשהוא ישב אצל מחשבו בניו יורק. הכתב עוד עשה כל מיני מאמצים להתלק בזמן ולחזור בזמן כאילו הוא נסע, ישב שני רחובות צפונה וחזר. הוא נתפס בשל עדויות שראוהו בניו יורק בכל העת שדיווח כאילו נסע טס לאטלנטה. למה לו לבזבז טיסה של שעה וחצי הלוך ושעה וחצי חזור?

כמובן שגם העורך הראשי פוטר, כי לא ידע בזמן אמת מה שקרה ושכן ידע לאחר מכן ממלשנים מה שקרה, אבל לא עשה כלום. עד שזה נחשף לציבור ובעלי המניות היו חייבים לפטר את השמיים בקלון.

התנהגות זאת מייצגת אורח חיים בעיתונות המורדנים כאשר כל כתב חושב שאפשר להסתפק בהורדת דפים ומידע מהאינטרנט ולעבוד על כולם בעיניים. אם בארזים נפלה שלהבת, אז בטוח שגם באזובי היקר. רק ששם הם חשובים פחות ואף אחד לא טורח לחקור.
_new_ הוספת תגובה



נדמה לי שאתה טועה - מדובר גם בבכירים
לוי (יום רביעי, 17/11/2004 שעה 20:03)
בתשובה לדבֵק בצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לדעתי מקור הרע הוא בעובדה שעיתונאים ועתונים גילו את הכח הנתון בידיהם ובמקום לדווח עובדות והפצת מידע מהימן קבלו על עצמם את המשימה של עיצוב דעת הקהל וחינוכו . מהלך זה הרס את מהימנות התקשורת וחבל .
_new_ הוספת תגובה



מה שמרגיז אותי זה שרק אצלנו
אינסוף לחותם (יום שישי, 19/11/2004 שעה 16:38)
בתשובה לדבֵק בצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נותנים לעיתוני הימין להשתולל. אני מזמן הייתי סוגר את ידיעות מעריב אם זה היה תלוי רק בי.
_new_ הוספת תגובה



אבל לעומת זאת בעיתון ''הארץ''
ישראל בר-ניר (יום שישי, 19/11/2004 שעה 18:31)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הכתב לעיניינים ערביים (כן, ההוא שלא יודע אף מילה בערבית), ישב במשרדו בת''א וכתב על איזה בית של מחבלים שנהרס ברצועת עזה (למעשה זה היה בית ריק ששימש מחסה למנהרה) והדגיש ש''הוא הריח את הריחות של הארוחה שה'דיירים' לא הספיקו לסיים . . .''
_new_ הוספת תגובה



אז מה?
דוד סיון (יום שישי, 19/11/2004 שעה 18:41)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש גם בפורום שלנו כאלו שכותבים,
מדמיונם הקודח מבלי להציץ מהחלון.

יש גם אחרים שכותבים רמזים על
כתבים מעתונים אחרים מבלי לציין
שמות.
_new_ הוספת תגובה



אז מה?
לוי (יום ראשון, 21/11/2004 שעה 7:08)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש הבדל גדול בין מה שנכתב בפורום זה בהתנדבות בין מה שנכתב בההרץ כדווח עובדתי . מה שעושה אותו לוי ואותה כתבת הגרה ברמאללה זה חורבן העיתונות ודי מפתיע שהעורך תומך בפעילות חבלנית זו .
צריך להיות סופר היפר תמים שעיתונאי הנכנס ויוצא בחסות אירגוני הטרור השונים כותב את האמת וכל זאת ללא הצלבת מידע ממקורות שונים .מכיוון שאיני סבור שהעיתונאים הנל כולל העורך תמימים או מטומטמים לא נשאר אלא לקבל את הדעה שהם מבינים היטב מאיזה צד של הפרוסה מרוחה החמאה ומתנהגים בהתאם .
באתר זה גולשים שונים מציגים איטפרטציה שונה של מאוראות . כל דווח עובדתי חשוף לביקורת בניגוד למה שנכתב בהארץ .
_new_ הוספת תגובה



ישראל, שאלה, לגבי נושא קצת אחר?
דוד סיון (יום שישי, 19/11/2004 שעה 19:38)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה עושה בימים אלו פרופסור קרוגמן?
נדמה לי שהוא קצת נעלם. לא?
האם נשארו לו כובעים?
_new_ הוספת תגובה



קרוגמן ירד לגמרי מהפסים
ישראל בר-ניר (שבת, 20/11/2004 שעה 7:01)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הוא כמעט לא כותב יותר על נושאים כלכליים, ומתמקד בכתיבה היסטרית לפי הקו של הקיצונים המטורפים של הדמוקרטים. לא רחוק מהרמה של השמאל הקיצוני בארץ. באופן אישי אני די מרוצה, כי התמיכה של אנשים כמוהו הבטיחה את כשלונו של קרי.
האמריקאי הממוצע לא אוהב קיצוניים - לא מהימין ולא מהשמאל.
הפסקתי לשלוח לך את המאמרים שלו כי הוא לא שווה את הזמן שלך.
_new_ הוספת תגובה



בלי להכנס לפוליטיקה שלהם
דוד סיון (שבת, 20/11/2004 שעה 8:48)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קראתי את נאומו של גרינספאן מאתמול (בפרנקפורט). הוא כבר אומר שצריך להוריד את הגירעון התקציבי ואפילו להעבירו לעודף. יחד עם זאת הוא לא מודה שהמדיניות שהוא עודד אותה (גרעונות) היא הסיבה. הוא גם אומר שלא ברור איך תהיה החזרה לאיזון (תקציב ומסחר בינלאומי).

בזה בכל אופן הקרוגמנים צדקו.....

אותי זה די הפתיע שדוקא נשיא רפובליקני, שיוזמה חופשית היא אחד ההימנונים שלו, דוקא הגביר מעל ומעבר את המעורבות של המימשל בכלכלה ועוד מתכוון להמשיך. לטובתכם אני מקווה שהוא יפול על השכל ו/או שגרינספאן יעזור לו ליפול......
_new_ הוספת תגובה



אם כבר הכנסתם אותו - מי זה קרוגמן?
אליצור סגל (שבת, 20/11/2004 שעה 18:34)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



פאול קרוגמן הוא
ישראל בר-ניר (שבת, 20/11/2004 שעה 18:44)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מעין ''יואל מרקוס'' של הניו יורק טיימס. תחום ההתמחות שלו הוא בנושאים כלכליים - וזו הסיבה שדויד אוהב לקרוא אותו.
כמו זרזירי עט אחרים מסוגו הוא מעדיף להראות ''מומחיות'' בנושאים בהם הוא לא מבין כלום.
היתה לו מעורבות בפרשת שחיתות של איזה קונצרן ענק כאן שזכתה להרבה כותרות. לא ברור לי אם הוא היה רק יועץ או שמעורבותו היתה מעבר לזה, אבל בניגוד למרבית חברי ההנהלה של אותו קונצרן שהם או מאחורי סריג ובריח או בדרך לשם, קרוגמן יצא נקי (גם מבחינה כלכלית הוא מסודר טוב . . .)
_new_ הוספת תגובה



קרוגמן הוא כלכלן מאד מוצלח.
דוד סיון (שבת, 20/11/2004 שעה 20:14)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הוא מאד מוערך בעולם האקדמי בצעירותו לפני כ-‏13 שנה עוטר בפרס, של האגודה האמריקאית לכלכלה. הפרס מציין את הצעירים מתחת לגיל 40 שיש בעבודתם הבטחה לקידום הדיסציפלינה. כך אומרת הביוגרפיה שלו בין דפי הניו יורק טיימס (http://www.nytimes.com/ref/opinion/KRUGMAN-BIO.html).

אבל זה לא ממש מעניין את ישראל ובמידה של צדק. למרות שכתב יותר מ-‏20 ספרים נחשבים על נושאים בכלכלה, בשנים האחרונות הוא עסק לא מעט בפוליטיקה. כמוך ישראל פוסל כמעט כל אחד שנמצא בצד הפוליטי ''השגוי''.

גם בצד היריב ישנם אנשים שהיו ועדין מעורבים באירגונים שהסתבכו, וגם בנושאים הקשורים בטובות הנאה אותם ישראל לא מזכיר. שיהיה.

בכל מקרה ישראל טרח עבורי במשך תקופה ארוכה. הוא שלח לי תזכורת ''ממוקדת'' (קישור) על הופעת המאמר בניו-יורק טיימס.
_new_ הוספת תגובה



יש הרבה סתירות אצל המימשל הנוכחי
ישראל בר-ניר (שבת, 20/11/2004 שעה 18:35)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בין מה שאומרים לבין מה שעושים (זה נכון לכל מימשל). למשל המדיניות של בוש בנושאי ההגירה הבלתי חוקית מנוגדת לחלוטין לכל מה שהרפובליקנים דוגלים בו. הרעיונות שלו לגבי עתיד הביטוח הלאומי גם כן לא חכמים במיוחד ואינני בטוח שרוב הרפובליקנים באמת תומכים בזה.
השורה התחתונה היא שאחרי 9-11 אצל האמריקאי הממוצע יש מודעות הרבה יותר גבוהה לכל מה שקשור לביטחון הלאומי וללוחמה בטרור. היום, הרבה יותר מאשר בעבר, זה מה שקובע את סדרי העדיפויות. יש הרבה אי נוחיות ממדיניות בוש בגלל ההסתבכות בעיראק, אבל על האלטרנטיבות שהועלו ע''י קרי והדמוקרטים כבר אמר ג'ורג' אורוול ''יש רעיונות שהם כל כך אידיוטיים שרק אינטלקטואלים מסוגלים להאמין בהם''. הציבור האמריקאי ברובו איננו מורכב מאינטלקטואלים.
_new_ הוספת תגובה



נדמה לי שגם מילטון פרידמן לא בדיוק שמח
דוד סיון (שבת, 20/11/2004 שעה 20:23)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עם הדברים שעשו/עושים הצמד בוש-גרינספאן.
אבל גרינספאן יודע להציג עמדה בצורה מקצועית
מאד. לכן הביקורת עליו לא ממש תופסת.

אורוול, אם היה חי, ודאי היה לו מה להגיד על ההתנהלות
של בוש ביחס לאידיאלים.
_new_ הוספת תגובה



דויד אתה מנסה כל הזמן להסיח את הדיון
ישראל בר-ניר (יום ראשון, 21/11/2004 שעה 0:49)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לתחומים בהם אתה מרגיש יותר נוח. כבודו של גריספאן במקומו מונח, וגם קרוב לוודאי שיש מה שהוא בדבריך לגבי מה שאורוול היה אומר בנושא ''האידיאלים'' (אני חושב ש''ערכים'' היה מונח יותר מתאים בהקשר הנוכחי). אבל מה כל זה שייך לעיניין?
הנושא הוא סדרי עדיפויות, וכשבראש סולם העדיפויות נמצא הביטחון הלאומי והמילחמה בטרור אז הנושאים האחרים מאבדים מחשיבותם, וגם אם מדיניותו של בוש בתחומים האלה רחוקה מ''לספק את הסחורה'' זה לא ימנע מהציבור לתמוך בו.
אם אחרי 9-11 מועמד לנשיאות מבסס את מדיניותו העתידית בנושאי ביטחון על ההנחה שהטרור הוא בסך הכל ''מיטרד'', וכשהוא מצהיר שהוא לא יפעל נגד הטרור בלי לקבל ''תמיכה גלובאלית'' במדיניותו, אז למעט אינטלקטואלים מסוגו של קרוגמן, כל אחד מרגיש שמשטים בו. את התוצאה ראינו ב 2 לנובמבר.
בוש האב הפסיד את הנשיאות בשל כשלונו בתחום הכלכלי כי הוא (והרפובליקנים) לא תפסו אז שהנושא הזה היה בראש מעייניו של הציבור, ובמקום זה התמקדו בשטויות כמו הפלות וכו'. זה מה שקרה עכשיו לדמוקרטים - ניתוק מוחלט מהלכי הרוח של הציבור.
בניגוד לדעה הרווחת, הציבור האמריקאי, עם כל הנאיביות שלו, איננו כל כך טיפש.
_new_ הוספת תגובה



ישראל, אני מודה באשמה
דוד סיון (יום ראשון, 21/11/2004 שעה 7:53)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ברגע ששאלתי את השאלה על קרוגמן יצאנו
למסע אחר. הרי הוא לא שייך כלל לנושא
הדיון כאן. אני גם מודה שהתבטאות בנושא
הכלכלי יותר נוחה לי....

אבל באותה מידה גם אתה פעלת להסחת הדיון
למקומות יותר נוחים לך...
_new_ הוספת תגובה



ישראל, אני מודה באשמה
אליצור סגל (יום ראשון, 21/11/2004 שעה 11:03)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
דוד, זה לא נוגע לענין אבל אפשר לסכם בקצה מה היא משנתו הכלכלית של קרוגמן? בהנחה שיש דבר כזה? זה מענין אותי בלי קשר לדיון כאן.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



אני לא ממש יודע, אבל אנסה
דוד סיון (יום ראשון, 21/11/2004 שעה 13:24)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ברור שהתשובה כעת תהיה מאד בקיצור ולא כוללת את הכל.

ראשית, הוא מתומכי המפלגה הדמוקרטית וזה אומר שלממשלה יש תפקיד בניהול הכלכלה.
שנית, הוא חולק על מילטון פרידמן בשני היבטים (http://www.pkarchive.org/personal/FromHorsesMouth.ht...):
1. הוא חולק בתוקף על הטענה של מילטון פרידמן שהבנק המרכזי של ארה''ב אשם.
2. כתוצאה הוא גם חולק על ההמלצה של פרידמן שהמערכת המוניטרית תנוהל על ידי כלל גלוי וידוע - מעין ''טייס אוטומטי''.

אני גם חושב שהוא היה מגדיר את עצמו ככלכלן קיינסיאני (שתומך במעורבות הממשל....בניהול הכלכלה והמשברים במשק). הוא גם טוען שתרומתו החשובה של פרידמן היא פחותה מזו של קיינס.
_new_ הוספת תגובה



תגיד לי דוד
יודע דבר (שבת, 20/11/2004 שעה 22:01)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''אג'נדה שמנחה את הדיווח'' זה מה שנקרא באנגלית BIAS?
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי