|
|
|
את פיגוע ההתאבדות אתמול בירושלים ופיגועי התאבדות שהיו בעבר ושיהיו בעתיד אין לזקוף לחובתם של המתאבדים בלבד, או של הארגונים ששלחו אותם. מדובר כאן במגמה לאומית פלשתינית, בלתי מודעת אולי לרבים, גם בקרב המנהיגים הפלשתינים ואנשי הרוח שלהם, שבאה לידי ביטוי בסיפור המקראי אודות שמשון הגיבור ומלחמתו בפלשתינים של ימי קדם (שהרי גם אז המלחמה היתה על השליטה בכל ארץ ישראל) כשאין לך דרך לנצח, בצע התאבדות-על- אנחנו נתאבד והם יושמדו.
אבל הפעם מדובר לא בהתאבדות של גיבור אחד, אלא של אומה שלמה, האומה הפלשתינית! בתהליך התאבדותה מתאמצת האומה הפלשתינית להשמיד אומה אחרת - את היהודים במדינת ישראל בבחינת - תמות נפשי עם יהודים.
כשעושים הפלשתינים את חשבון נפשם מאז ראשית הציונות הם מגיעים למסקנה שאין להם דרך צבאית או מדינית להשיג את מטרתם: להקים מדינה פלשתינית על כל שטחה של ארץ ישראל. מדינות ערב לא תמכו ב- 1948 בהקמתה של מדינה פלשתינית ועדיין אינן מתלהבות ממנה. מעצמת העל היחידה - ארצות ברית תומכת חזק במדינת ישראל. ויהודים בארץ ישראל, עם כל תפקודם הלקוי, אינם בורחים ממדינתם ואינם מוכנים לוותר עליה. הנסיון הפלשתיני להתחבר לשמאל הישראלי לא צלח, אלא לזמן קצר, כי רוב אנשי השמאל כשמעון פרס, שלמה בן עמי ויוסי שריד מעונינים שתתקיים בארץ ישראל מדינה יהודית
לפיכך התפתחה אצל הפלשתינים תפיסה של ''אם אין אני לי מי לי'' וכיוון שפלשתינים חיים אינם גורם של ממש לא בעולם בכלל, לא במזרח התיכון ואף לא בארץ ישראל, יפתרו פלשתינים מתים את בעית העם הפלשתיני ויגררו את מדינת ישראל אל מותה כפי ששמשון התנ''כי גרר את הפלישתים אל מותם. בדרך הזאת אגב, הם יהיו גם גורם של ממש בעולם.
אנחנו עדים, ובכן, לתופעה לא מוכרת בהיסטוריה: התאבדותו של עם שלם ( לא אחדים ממנו כפי שהיה אצל היפנים במלחמת העולם השניה) לשם השמדתו של עם אחר.
התאבדות הפלשתינים היא תופעה טראגית, במונחים הומניסטיים, אך אין היא עומדת בראש סדר העדיפויות של מדינת ישראל ושל היהודים החיים בה כששרידותם מועמדת בסכנה. אנחנו מבקשים להמשיך ולקיים את מדינתנו, רוב הישראלים מוכנים גם לעשות וויתורים מרחיקי לכת לפלשתינים לשם סיום הסכסוך, אך איננו מוכנים להסכים לחיסולה של מדינת ישראל שמשמעותה בין היתר השמדה פיסית של כולנו.
מאז תחילתה של האינתיפאדה הנוכחית לפני 20 חודש, לא רק שנהרגו מאות ישראלים, אלא שהכלכלה הישראלית נהרסה, ועמה מערכת הבריאות, מערכת החינוך וכל שאר המערכות. לפיכך עלינו לעצור לרגע, ולהפסיק לחשוב על הפתרונות המידיים בתחום המלחמה וצמצום האבדות ועל פתרונות לא ריאליים ואוטופיסטיים בתחום השלום. עלינו לשאול את עצמנו את השאלה הקריטית: האם המשך האינתיפאדה ברמתה הנוכחית לאורך זמן יחסל את מדינת ישראל. ואם כן, מה עלינו לעשות?
זה הנושא היחיד שראוי לדון בו היום!
|
|
|
התאבדות לשם השמדה
