|
|
|
''המלחמה היא אבי הכול, היא המולכת בכול, היא בוראת אלים, היא בוראת אנשים, היא משעבדת, היא משחררת''. (הרקליטוס האפל מאפיסוס, המאה השישית לפני הספירה).
הראקליטוס הוא מניח היסוד לתורת דינמיקה ולפיו משמעות החיים היא התנועה (זרימה). חסרו להרקליטוס מושגים מדעיים עכשויים, אך דומה שברעיונותיו גלומה תורת הקוונטים ואולי אפילו תיאורית העל-מיתרים המניחות את משמעות המציאות כתנועת אבני היסוד של החומר והאנרגיה. (גל-מן, 1995).
השפעתו של הרקליטוס ניכרת על כל תולדות הפילוסופיה ועל החשיבה המדעית בכלל. ככל הנראה הוא פרסם רק ספר אחד, ''על הטבע'' שאבד ונותרו ממנו כ- 130 פרגמנטים על ארבעה נושאים: 1. על המלחמה, 2. על אחדות כל הדברים, 3. על הזרימה. 4. על הראיה האירונית של ניגודי התגובות.
המציאות לפי הרקליטוס היא הרמוניה של ניגודים. המשפט המפורסם ביותר שלו הוא Panta Rhei (הכל זורם) והוא נגזר ממקומה של המלחמה בתפיסתו הקוסמולוגית . שכן המלחמה לפי הרקליטוס היא דיסהרמוניה, היא מתבטאת בהתהוות וכליה בלתי פוסקות , תוך כדי שינוי בלתי פוסק. (האזרחי, 1970: 30-36).
''טוב'' ו''רע'' בעיני הרקליטוס הם מושגים אנטרופוצנטריים, רטוריים ומניפולטיביים. לדבריו, ''בעיני אלוהים כל הדברים הם יפים, וטובים וצודקים. רק בני אדם מניחים שיש דברים צודקים ובלתי צודקים''. לפיכך ברור שלפי הרקליטוס אין לקבל את תפיסת משמעות החיים כפי שמבינים אותה במערב על בסיס התפיסה היהודית.
עוד בימי קדם כתב דיוגנס לארטיוס בספרו, ''חייהם ומחשבותיהם של הפילוסופים הגדולים'', כי הרקליטוס היה נלעג בעיני בני עירו עד שהוא נעשה מיזנטרופ, פרש מחיי העולם הזה חי בהרים והתפרנס מצמחים'' (בריטניקה און לין, 2001).
מקומה המרכזי של המלחמה בתרבות היוונית העתיקה בא לידי ביטוי במיתוס היסוד היווני של מלחמת טרויה. אבל באחרית חייו של הרקליטוס התחולל אחד האירועים הדרמטיים בהיסטוריה האנושית בכלל: תבוסת מעצמת העל פרס בידי פוליס יוונית קטנה ביחס, באותם ימים, אתונה, בקרב מרתון (490 לפני הספירה). ההיסטוריון הצבאי הבריטי הגנראל ג'ון פולר כינה את קרב מארתון ''זעקת הלידה של אירופה''. (זוק והייאם, 1981: 27-28). אנשי אותה תקופה לרבות הרקליטוס הושפעו מאוד מקרב מרתון.
אבל הרקליטוס לא היה פילוסוף של ההיסטוריה אלא קוסמולוג והוא ראה במלחמה את הכוח המניע בעולם בכלל, ולא רק בחברת בני האדם. בתולדות המדע הרקליטוס היה הראשון שגיבש את הפילוסופיה של הדינמיקה. הנחת היסוד שלו שהמציאות מורכבת מניגודים או מקטבים והמפגש בין קטבים או הניגודים יוצר את התנועה. מי שמקבל את התנועה מחוייב, לדעת הרקליטוס, לקבל את מציאות המלחמה - מלחמה בין החלקיקים בעולם הדומם, בין הצמחים, בין בעלי החיים ובין בני האדם. ובקרב בני אדם מלחמה צבאית, מלחמה כלכלית, מלחמה על השלטון, מלחמת רעיונות מלחמה בין אנשי אקדמיה על מוניטין ומעמד. על כך אמרו חז''ל ''קנאת (מלחמת) סופרים תרבה חכמה'' (קנאת ''מגזין האייל הקורא'' ב''פורום האייל'' שהתגלגל ל''פורום ארץ הצבי'' גם זה סוג של מלחמה).
בשבילנו, כאן ועכשיו, הנמצאים בעיצומה של מלחמת אוסלו, משמעות הפילוסופיה ההרקליטית היא שהמלחמה נוכחת תמיד וכדי להגיע לאופק מדיני ולפתרון מדיני מיוחל,יש לנצח במלחמה, אחרת אין כלום.
מכאן שקלאוזביץ טעה כשכתב בערך ב- 1830 בבספרו הקלאסי ''על המלחמה'': ''המלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים'' וקביעה זאת קיבעה את החשיבה האסטרטגית במערב מאז וגם בצה''ל.
לפי הקליטוס, שהיה הוגה דעות גדול בכמה דרגות מקלאוזביץ, נובע שהמדיניות היא המלחמה באמצעים אחרים. רק אחרי שנבין את זה וננקוט בפעולות המתבקשות, נגיע לשלום!
|
|
|
המדיניות היא מלחמה באמצעים אחרים
