|
אביר לבן / טור שבועי | |||||
אורי מילשטיין (יום שלישי, 23/07/2002 שעה 8:35) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
שאלה לי לאורי מלשטיין | |||
|
|||
לאורי שלום. רב קראתי את הטור והשכלתי . מעולם לא התענינתי במלחמה ובמלחמות. יש לי שאלה בנושא טרור: האם בעבר הקדום או קצת אחרי, תנ''ך רומאים , היתה קיימת מלחמת טרור במונחים של אותה תקופה? או התקפות פתע של שבטים פרימטיביים נחשבות כפעולות טרור דאז? ומה מידת יכולת צבאית של צבא מאורגן ''כביכול'' שלא למד מהלקחים למגר טרור? תודה סוריא | |||
_new_ |
לוחמת טרור ומיגורה | |||
|
|||
לוחמת טרור היתה תמיד. לוחמה סדירה התפתחה רק אחרי כינון המדינות כתוצאה מן המהפכה החקלאית והתפוצצות האוכלוסין שבאה בעקבותיה. זה באשר לתקופה הקמאית. בספרי ''תורת ההביטחון הכללית - עקרון השרידות'' הבחנתי בין שני סוגים של מלחמות: ''מלחמות של בני תרבות'', שבעקבות המהפכה החקלאית פיתחו תרבות מתוחכמת, וצבאות מתוחכמים להגן עליהם, ו''מלחמות של ברברים'', שדבקו באורח החיים שלפני המהפכה החקלאית. לוחמת הברברים היא לוחמה טרוריסטית שמטרתה שוד. מטרת המלחמות של בני התרבות היא למנוע את שוד הנכסים ואופיה הגנתי. אבל בני תרבות וברברים הם מודלים טהורים לצורכי אנליזה. בכל מדינה חיים גם בני תרבות וגם ברברים וכל אדם הוא קצת מזה וקצת מזה. לפיכך לוחמת הטרור והאנטי טרור התערבבו זו בזו. צבאות סדירים יכולים למגר טרור ומיגרו אותו פעמים רבות, שהרי אם לא היו ממגרים אותו לא היתה תרבות בעולם. אם לא להרחיק עדות, הצבא הבריטי מיגר את הטרור הפלסטיני בסוף שנות השלושים וצה''ל מיגר את הטרור הפלסטיני בתחילת שנות השבעים. מכיוון שהטרור טבעי יותר לפעילות האנושית, קל יותר לנהל מלחמות טרור. הצבאות הסדירים לעומת זאת הם מבנים מלאכותיים ולכן גם בלתי גמישים. כדי שצבא סדיר ימגר לוחמת טרור עליו להיות מסוגל להתאים את עצמו ללוחמת הטרור הקונקרטית. התאמה זאת היא פעולה אינטלקטואלית וצבאות הם ארגונים אנטי-אינטלקטואליים. לפיכך, על מנת למגר טרור עלינו לשאוף לקיים ארגון צבאי אינטלקטואלי וזאת משימה כמעט בלתי אפשרית. | |||
_new_ |
אתה יוצא מתוך הנחה ש''גופים צבאיים'' | |||
|
|||
הם גופים ''אנטי אינטלקטואלים''. האם לא יכול להיות שמבנה הגופים, הצבאות, מיסודו הוא ''בלתי אינטלקטואלי'', אך האנשים הפועלים בו הם אינטלקטואלים גם אינטלקטואלים ? וללא כל קשר להנחת השאלה, האם לא יתכן שמבנה הצבאות מתקיים על בסיס הנחות אינטלקטואליות (שלוקחות בחשבון את האוייב ויכולותיו, אל מטרות המלחמה והגשמתן הנוחה והמהירה ביותר, את בסיס הכוח של הצבא, האנושי והטכני וכו'), רצופות? ובראיה היסטורית צבאות כן משנים את המבנה ותורות הלחימה שלהם, בהתאם לשינויים המתבקשים, גם אם לעיתים נעשה הדבר באיחור מה? (שיכול להיות שצה''ל לקה או עדיין לוקה בו, אבל במקביל גם מבוצעים בו שינויים רציניים בשלושים השנים האחרונות). | |||
_new_ |
לאבנר: אינטליגנציה ואינטלקטואליות צבאית | |||
|
|||
צבא הוא מערכת מבצעית סגורה. אינטלקטואליות לעומת זאת הינה עשייה מחשבתי מופשטת. כדי שמערכת מבצעית לא תקרוס היא זקוקה לעומק אינטלקטואלי. אבל אם היא סגורה, היא מונעת מעצמה עומק כזה. לפיכך היא לא רק בלתי אינטלקטואלית כמו כל המערכות המבצעיות, אלא גם אנטי-אינטלקטואלית, דהיינו מנטרלת ''איומים'' אינטלקטואליים עליה. בצבא משרתים אנשים בינוניים, אנשים אינטליגנטים ואנשים בלתי אינטליגנטים. אבל אינטליגנציה ואנטלקטואליות הם מאפיינים שונים. כשאנשים אינטליגנטים עומדים בראש הצבא, נפוליון לדוגמא, מתחוללים בו שינויים והתאמות לאיומים. אבל גם אנשים כנפוליון אינם משמשים בתפקיד שהאינטלקטואלים (מדענים) משמשים בעולם הטכנולוגי. בצה''ל לא שירת עדיין שום נפוליון. אבל היו לו מפקדים אינטליגנטים שחוללו שיפורים. אך היה זה למעלה מכוחים לבצע אינטלקטואליזציות. לכן הפתרונות החיוביים הם מעטים מדי, מאוחרים מדי ויקרים מדי. | |||
_new_ |
שוב שאלה לאורי מילשטיין | |||
|
|||
לפי הבנתי, הטרור של אז היה יותר רכושני, שוד/גניבה. הטרור של היום הינו שפיכת דם. מה יוצא לאבו סאייח מהפילפינים בחטיפת אזרחים תמימים? האם הצבא הפיליפיני לא רוצה להיכנס לעובי הקורה או מחמת היותו בלתי מפותח אינטלקטואלית? תודה סוריא | |||
_new_ |
לסוריא: טרור כאמצעי לכפיית רצון על הממסד | |||
|
|||
טרור הוא אחד האמצעים של אנשים הלוחמים בממסד לכפות את רצונם על הממסד. כך היה ברוסיה במאה ה- 19 וכך בפיליפינים היום וגם בארצות הברית ובכל מדינה בעולם. | |||
_new_ |
אורי תודה | |||
|
|||
_new_ |
סוריא: תמיד לשרותך! | |||
|
|||
_new_ |
ושוב שאלה לאורי מילשטיין ? | |||
|
|||
לאורי שוב שלום. האם יש באמתחתך הסבר (אני מקוה שכתבתי זאת נכון) לתופעת האנתרקס שהופיעה ביחד עם המלחמה באפגיסטאן, ספטמבר אחת עשרה, והיעלמות התופעה עם שוך הקרבות? ( שוב אני מקוה שכתבתי שוך נכון) תודה סוריא | |||
_new_ |
לוחמה ביולוגית | |||
|
|||
ארגון אלקעידה הכין אופציה של לוחמה ביולוגית במערב וגם בישראל. בזמן הקרבות באפגניסטן שימוש בנשק ביולוגי היה אחד מאמצעי הלחימה שלהם. משהשתלטו האמריקאים על אפגניסטן החליטו ראשי הארגון לנקוט אסטרטגיה של פרופיל נמוך ולהכין מתקפה גדולה בעתיד שאולי תכלול גם נשק ביולוגי. | |||
_new_ |
אורי: אם הבנתי נכון, אתה מבקר את הגישה | |||
|
|||
הפונקציונליסטית של אותם ''נושאי הגות'' שבמערכת הבטחון. אבל בשנות ה- 70 קצינים בכירים רבים נהגו ללמוד פילוסופיה. יכולת לשמוע בניתוחים צבאיים ביטויים כמו ''א-פריורי זה כך'', ''האנטי-תזה לכך היא'' וכד'. לאחר מפגש עם קצינים בכירים בשלבי תחילת האינתיפאדה הנוכחית, קבל שר הבטחון על כך, שאלה שוטחים לפניו ''ניתוחים של פילוסופיה מדינית'' וממעיטים בתושייה אופרטיבית. זאת בעקבות ביקורת דומה דאז של אריק שרון. מה שורש הבעיה? הדימוי של ''קציני הצבא ככוחניים אטומים'' הינו נפוץ, וננקט בכל הזדמנות על ידי רבים. יש בכך המעטה מכך שצבא הינו גם גוף מוכוון אוניברסליזם ולא פרטיקולריזם (נא ראה מאמרי האחרון). יוצא שצבא הינו במהותו גוף בו מובנים ערכים, חלקם ערכי אבירות. יוצא שדווקא אצל אנשי צבא תוכל לעיתים להיתקל בהרבה יותר פתיחות ואינטגריטי מאשר בתחום האזרחי. זאת בניגוד לתדמית המוצגת על ידי צעקנים כאלה ואחרים, גם למשל מכיוון פסיכולוגים העוסקים בשינויים אירגוניים המשרתים בצה''ל, הנוטים להדגיש תדמית אטומה זאת בכל הזדמנות, ולהציג לעומתה את פתיחותם. לשם כך אין בהכרח צורך במנסחי ''רשימת קניות'' ערכית שעיקרה רטוריקה מתיפה המייגעת אמנם בארכנותה המשמימה, בנוסח הקוד הצה''לי. | |||
_new_ |
מיכאל: האם כוונתך שבצבא יש יותר פתיחות | |||
|
|||
ואינטגריטי? ואם זאת כוונתך, אם יותר פתיחות מאשר מתגלה בפורום ''ארץ הצבי לדוגמא? תמהני?! | |||
_new_ |
אמרתי שלעיתים ניתן להתקל בפתיחות רבה יותר | |||
|
|||
מאשר במסגרות אזרחיות (תמיד תתקל בפתיחות במסגרת אזרחית? דומני שלא גילית למשל התלהבות יתירה נוכח המצב בו ניתן להתקל לעיתים במסגרות אקדמיות או חברתיות כאלה ואחרות, בעלות ''מסורת'' כזו או אחרת). לא ככה? | |||
_new_ |
למיכאל:העדר פתיחות היא בצבא אידיאולוגיה | |||
|
|||
יש להבדיל בין פתיחות אישית ופתיחות ארגונית. פתיחות אישית תלויה באדם הקונקרטי שבו מדובר. יש בצבא הרבה אנשים פתוחים ולעומת זאת באקדמיה יש הרבה אנשים חסרי פתיחות. אינני סבור שיש נתון מבוסס על הפתיחות הממוצעת של איש האקדמיה לעומת איש הצבא. לעומת זאת אין ספק שפתיחות הארגונית של האקדמיה רבה יותר מהפתיחות הארגונית של הצבא ואפילו מן הטעם שהעדר פתיחות היא צבא אידיאולוגיה ולעומת זאת פתיחות היא אידיאולוגיה באקדמיה. | |||
_new_ |
אורי: ''זימה הוא מעורר, אך מנטרל המעש'', ומיקרוסופט | |||
|
|||
לעיתים אידאולוגיה היא רטוריקה הבאה להכשיר פרקטיקה הפוכה. המטיף והדוגל בפתיחות עשוי לנקוט באידאולוגיה כעלה תאנה לתפעול היפוכה של הפתיחות -העריצות. הניגוד בין הפרקטיקה לרטוריקה דומה להנגדה אצל שייקספיר, המאזכר ב''מקבת'' את הטיפה המרה - lechery, Sir, it provokes דהיינו, היין מעורר את תשוקת הזימה, אך מנטרל את המעשה.but takes away the performance במקום אחר מדבר שייקספיר במפורש יותר על המילים השמשמשות כתחליף למעשים. לכן, אין אולי הכרח בקביעה שהצבא הינו מערכת חסרת פתיחות, כיוון שהאידאולוגיה שלו הינה כזאת. האם אינך מערבב בין מידה של חוסר פתיחות ושקיפות לבחינה מחוץ למערכת, ובין חוסר פתיחות בתוך המערכת? אל נא תשכח אורי, שגם חברת מיקרוסופט וחברות אחרות אינן יוצאות מגידרן לחשוף בפני הקהל מחוץ לאירגון או בפני מתחרים פוטנציאליים את צפונותיהן ומאגרי המידע שלהם. אז על מה יצא קצף? | |||
_new_ |
לשרון: בצבא גם האידיאילוגיה וגם המבנה הם | |||
|
|||
אנטי-אינטלקטואליים.אכן שום ארגון אינו מעוניין לחשוף את צפונותיו אך רק למערכת הביטחון יש האמצעים החוקיים לעשות זאת. | |||
_new_ |
פתיחות כאידיאולוגיה, ד''ר מילשטיין? | |||
|
|||
אנא הסבר, נמק ופרט, במה וכיצד סייעה לך ה''פתיחות כאידיאולוגיה'' במערכת האקדמית, ככל שהדבר נגע לקידום ספריך ומחקריך. ועוד: הסבר כיצד סייע ה''שיוויון כאידיאולוגיה'' לשיוויון בארצות ''גן העדן הסוציאליסטי''? | |||
_new_ |
שרון: מה דעתך על ''האבירים'' שהפציצו שכונת פחונים | |||
|
|||
בעזה? | |||
_new_ |
הטלת הפצצה של טונה חומר נפץ על שכונת פחונים | |||
|
|||
בעזה מבססת את הטיעון של מילשטיין שמקבלי ההחלטות במערכת הביטחון מבצעים את תפקידם באופן פרימיטיבי. | |||
_new_ |
למרק ק. על ''הפחונים'' | |||
|
|||
זה לא עניין של פעולה זו או אחרת. במצב של היום אי אפשר להימנע גם (שלא במתכוון) מפעולות כאלה. לו מערכת הביטחון היתה הולכת לפי תובנותיו של אורי מילשטיין, לא היינו מגיעים למצב הזה. | |||
_new_ |
לשחור תלתלים: לתוצאה הזאת פילל ערפאת | |||
|
|||
אכן הפצצה על שכונת הפחונים היתה בלתי נמנעת בשל מערכת הביטחון הקורסת של ישראל. לתוצאה הזאת פילל ערפאת בתחילת האינתיפאדה. | |||
_new_ |
כעס בצד ידיעה שזו לא הפעם הראשונה ולא האחרונה | |||
|
|||
הפצצת עזה,מרגיזה ככל שתהיה,אינה חריגה מסוגה.העובדה שהפלסתינאים מרימים קול זעקה מובנת מאליה בדיוק כמו צער משפחות הנספים. עד כאן אפשר להבין וצריך לקוות ולהאמין שצהל ישתדל לחפש דרכים לפעולות מדוייקות יותר. יחד עם זאת.....האמריקאים והבריטים מפציצים דרך שגרה מטרות עירקיות ובהפצצות נגרם גם נזק סיבבתי מכאיב.המערכה האוירית באפגניסטן קטלה מאות מאלה המכונים ''חפים מפשע'' המלחמה הנמשכת בצ'צניה גורמת לנזקים דומים.המערכה האוירית של נאטו ביוגוסלביה קטלה מאות,כולל חיסול שיירות פליטים,הרס שגרירות סין ועוד ועוד....זה מחיר הפעלת כח אוירי.את הלקח למדו עוד ממלחמת העולם השניה וההפצצות ההדיות באירופה ובמזרח הרחוק. מה שצריך לבדוק הוא מדוע הורגים יתוש עם רובה צייד? אולי לא היתה ברירה אחרת וכיו''ב אך ככלל יש לשאוף להגיע להסדר תקין עם הפלסתינאים ולכך צריכים שני התצדדים לרקוד טנגו בקצב אחיד. ובאשדר לקטל ילדים.....את התופעה המכוערת הזו נשדא כל מתאבפוצץ פלסינתי והמנפג העיקרר בהפצצה תכנן ככל הנראה להמשיך בקטל.אינני מבכה אותו אלא את האומללים שקרו בקרבתו. | |||
_new_ |
טוב שיש יורם בעולם | |||
|
|||
על מנת שיאיר את עינינו ויראה לנו כי מבין כל מופרעי ואלימי העולם, וביחס אליהם - ישראל היא אור לגויים. גם אני שותף לרצון להימנע ככל שניתן מהרג אזרחים, ובוודאי שאינני מאושר לראות מטוסי קרב מפציצים שכונות מגורים. וכאן הנני מציע הצעה גאונית, מבריקה ופשוטה ביותר, על מנת למנוע שימוש בכוח אווירי בעתיד: השבת השליטה המלאה של צה''ל על כל סנטימטר מרובע ממערב לירדן. | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |