פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
שנת לימודים חדשה
איריס ארנסט (יום שלישי, 20/08/2002 שעה 19:33)


בשבוע הבא ב''ה תפתח שנת הלימודים בחלק מבתי הספר הדתים
בשבוע לאחר מכן תפתח שנת הלימודים בבתי הספר החילוניים ובשאר בתי הספר הדתיים שלא יתחילו ללמוד בשבוע הבא (אפשרות הבחירה ניתנה לבתי הספר הדתיים)
ההחלטה של החינוך הדתי להקדים את פתיחת שנת הלימודים בשבוע נובעת מכך שבסוף השבוע בו אמורה להיפתח שנת הלימודים חל ראש השנה
על מנת שיספיקו ללמד על חג זה הקדימו את פתיחת שנת הלימודים
השאלה הנשאלת היא האם לוח השנה העברי וחגיו הינם רק נחלת הדתיים?
למה לא חויבו כל בתי הספר להקדים את הפתיחה בשבוע על מנת ללמד על החגים?
האם החינוך החילוני לא צריך זמן ללמד על החגים?

אני יודעת שכן מלמדים חגים בבתי הספר החילוניים
אבל לצערי לא מספיק
גם לא מספיק יהדות
בעבודה השלי לשעבר הדרכתי במוזיאון. באותו מוזיאון ישנה בובה ועל יד הבובה מונחות תפילין
כאב לי לראות ילדים שהגיעו לשם עם כיתתם ושאלו מזה הדבר הזה המונח לבובה על היד (תשובת אחד הילדים לחברו: הדבר הזה זה בר מצוה)

לא אין לי כוונה להחזיר מישהו בתשובה
השאלה שלי היא האם בתור היות אדם יהודי הוא לא צריך לדעת לפחות את הבסיס?

חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


הרבה שאלות
איציק רון (יום שלישי, 20/08/2002 שעה 21:57) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שאלת פה כל כך הרבה שאלות, שקשה לדעת מהיכן להתחיל.
ראשית, למה כיוונת באומרך: ''להכריח את המורים''?
לא מדובר כאן בחבורת עבדים פורעי חוק סוררים שיש להלקותם על מנת שישובו לעבודתם. המורים עובדים מתוקף הסכמי ותנאי עבודה מסודרים. לא מוצא חן בעינייך? תבחרי במפלגה שתתחייב לבטל את החופש. אבל מה זה להכריח? תכריחי קודם את עובדי חברת החשמל, או רשות הנמלים. נראה אותך.
שנית, תוכנית הלימודים, או לפחות 60% ממנה הם עניין ממלכתי. תרצה המדינה, תגביר את לימודי היהדות. תרצה, אז תקטין. לצערי, החלטות מסוג זה בישראל הן החלטות פוליטיות. מגיע שר ממרצ - יאללה דמוקרטיה. שנה אחרי זה שר מהמפד''ל - אוקיי, יהדות.
לא קיים במערכת החינוך בישראל מנגנון מנותק מפלגות. במקרים רבים החינוך סקטוריאלי: דתי, חרדי, קיבוצי, התיישבותי.אלו בעיות שיש לפתרן הרבה לפני הקמת מנגנון שיחליט בצורה מקצועית על רציונל שבקונצנזוס לבחירת תכנים המחייבים בצורה אחידה את כולם.
ויחד עם זאת, במרבית בתי הספר היסודיים במדינה התכנים הלימודיים קשורים קשר בל יינתק לעונות השנה וחגי ישראל.
_new_ הוספת תגובה



שאלה איציק :
אלברט שבות (יום שלישי, 20/08/2002 שעה 22:10)
בתשובה לאיציק רון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואם המורים יחזרו לפני סיום החופש לעבודה, לא יקבלו על זה שכר נוסף, כמו על שעות נוספות?
(אתה נשמע לי מורה! או שאני טועה?)
_new_ הוספת תגובה



מורים וחופש
אליצור סגל (יום שלישי, 20/08/2002 שעה 23:28)
בתשובה לאלברט שבות
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
צריך לזכור שבחלק גדול מהחינוך הדתי כמו שישיבות ובאולפנות התחילו כבר את הלימודים בר''ח אלול כלומר עוד לפני שבועיים. וזאת בלי שהמורים ידרשו כל שכר נוסף. אגב קיימות מערכות חינוכיות בציבור הדתי שאין בהן כלל חופש גדול אלא כמה ימי חופשה קצרים. וניתנים לתלמידים ולמורים אפשרות לקצר את יום הלימודים או לקחת חופשות של מספר ימים. עד כמה שידוע לי המורים במסגרות הללו אינם מקבלים כל שכר נוסף.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



..מבלי שהמורים ידרשו כל שכר נוסף ?!
אלברט שבות (יום רביעי, 21/08/2002 שעה 0:52)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

טעון בדיקה חוזרת!
קשה לי להאמין שיש משהו היום בחינם..
_new_ הוספת תגובה



אלברט זה לא חינם.
אליצור סגל (יום רביעי, 21/08/2002 שעה 10:54)
בתשובה לאלברט שבות
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
אלברט המורים מקבלים שכר מלא בעת חופשתם כאילו עבדו אין זו עבודה חינם. זה בסך הכל ויתור על ימי חופשה.
תראה בעולם הישיבות החופשים מסודרים בצורה קצת אחרת המתאימה לתאריך העברי. הלימודים מתחילים בר''ח אלול ונמשכים עד יום הכיפורים. אחר כך חופשה עד ר''ח חשון. אח''כ לימודים עד ר''ח ניסן. חופשה עד ר''ח אייר. ולימודים עד ט' באב. חופשה של שלושה שבועות עד ר''ח אלול. ההערכות הזו מקרינה על המערכות הקשורות לישיבותת הגבוהות - כמו הישיבות התיכוניות האולפנות וגם מערכת החינוך היסודי הקשורה איתן. בסך הכל זה בערך אותו מספר ימי חופש רק בסידור קצת שונה. אבל יש ויכוח חריף בענין בטענה שיש יותר מידי ימי חופש. בישיבת מרכז הרב שבה אני למדתי התחילו את הלימודים בכ''ה בניסן ולא בר''ח אייר בגלל הצורך להערך ליום העצמאות. ובערכות זו משפיעה כלפי מטה ובמאוזן על כל הפריפריה של הישיבה ולכן במרבית המוסדות הדתים לאומיים שאני מכיר מתחילים בכ''ה ניסן אבל גם לגבי החופשה שלאחר סוכות יש ויכוח חריף היום נטיה היא להתחיל מיד לאחר איסרו חג של סוכות. כאמור המורים אינם מלמדים חינם הם מקבלים שכר מלא אבל הם עובדים עבורו זה הכל.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



אני לגמרי מסכים
אריה פרלמן (יום רביעי, 21/08/2002 שעה 3:23) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין שום בעיה ששנת הלימודים תנוהל על-פי הלוח העברי, ובוודאי וודאי שילדים חילוניים צריכים לדעת מה זה תפילין.

אגב, הדוגמא של התפילין היא הקלה שבדוגמאות על הבורות המחרידה של הנוער והמבוגרים כאחד, בעניינים בסיסיים ביותר בארץ וביהדות.
_new_ הוספת תגובה



אריה, מדוע חייבים ילדים
אלכסנדר מאן (יום רביעי, 21/08/2002 שעה 4:22)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חילוניים ממוצא יהודי 'לדעת' מה זה תפילין? מה פירוש הידיעה במקרה זה? האם ידיעה זו אמורה להוביל שהנחת תפילין היא דבר חיובי ורצוי? מה כה רע לשיטתך בבורותו של הציבור החילוני בענייני דת? האם דת לכשעצמה מהווה עבורך מופת שיש לנהוג לפיו?

וככלל - האם תדרוש מילד בחינוך הממלכתי דתי לדעת מה זה חינוך מעורב לבנים ובנות? מדוע לא בעצם? מה רע בכך? האם תסביר לילד שכזה על תרבויות אחרות ונוספות בעולם? האם תנסה להסביר לו את חשיבותם של ערכי הפלורליזם והחילוניות המערביים?
_new_ הוספת תגובה



לאלכסנדר מאן.
הולך בתל. (יום רביעי, 21/08/2002 שעה 9:21)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מתגובתך בכתבה עולה בעייתו העיקרית של העם בישראל.הריקבון שפשט בחברה בארץ הוא תוצאה ישירה של הלך חשיבה ''פלורליסטי,דמוקרטי,חופשי,מיתרני ו...'' האובססיה בישראל לנסות ולהדמות לגויים בכל דרך אפשרית מכשירה את החברה בארץ לקראת אובדן צביונה היהודי,אותו צביון ששמר על העם היהודי בכל הדורות. ''מדוע צריך ילד יהודי לדעת מהו תפילין? מה כה רע לשיטתך בבורותו של הצבור החילוני בעינייני דת?'' אנני רואה כל טעם אפילו להתחיל ולהסביר לך.
_new_ הוספת תגובה



להלך הבתלן - בדבריך ישנה סתירה או טאוטולוגיה
רון בן-יעקב (יום חמישי, 22/08/2002 שעה 17:03)
בתשובה להולך בתל.
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כתבת ''אותו צביון יהודי ששמר על העם היהודי''

אני מבין את המושג ''צביון יהודי'' כאותה דת המטילה וכוללת מערכת של אמונות וצורות התנהגות אישיות וחברתיות הידועה בשם ''יהדות [הלכתית]''.

1) האם אין זאת טאוטולוגיה - העם היהודי הוא כל אותם אנשים המחליטים לחיות על פי צביון יהודי אם כך, הרי שלצורך הדיון האקדמי פה, אין שום משמעות להעלמותו של הצביון היהודי שיגרום אוטומטית להעלמותו של אותו עם יהודי מבלי שיאבד מאום (למי? לא כ''כ ברור).

2) או שמא, העם יהודי איננו זהה עם צביון יהודי, וזה הפרוש החילוני המודרני לצביון חיים סקולרי המוגדר על ידי תרבות משותפת, שפה, הסטוריה, אמיתית או מדומיינת, ולמעשה מדומיינת ברובה :-). אי לכך, העם היהודי יכול להמשיך לשמור על ''צביונו'' עם או בלי הסממנים הדתיים. זאת אולי אפשר להדגים מהעובדה שרובו המוחלט של ה''עם היהודי'' כיום, זיקתו לדת מועטה או לא קיימת, ואם היא קיימת היא בבחינת מסורת חברתית וריטואלים נטולי רליגיוזיות.
_new_ הוספת תגובה



לרון בן יעקב
הולך בתל. (יום שישי, 23/08/2002 שעה 9:45)
בתשובה לרון בן-יעקב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הייתי מעוניין לענות לך אולם לצערי לא הבנתי חצי מדבריך, באיזה שפה אתה כותב? אם תואיל בטובך להשתמש בשפה העברית אולי אצליח להשתלב בדיון ה''אקדמי'' ולשרבב כמה הבהרות.
_new_ הוספת תגובה



הידיעה כחיסון
רפי גטניו (יום רביעי, 21/08/2002 שעה 10:48)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אלכס ידידי

הסיבה העיקרית לדעתי להעדפת הידיעה על הבורות היא שהבורות יכולה לגרום לתופעה של מיסטיפיקציה של כל הטקסים הללו.

הבורות היא כר נוח למחזירים בתשובה למינהם , העטים על כל נער ונערה. הידיעה מאפשרת התגוננות מפני אלה.

אחת הסיבות לפיגורה (אם אפשר לעשות הכללות) הכלכלי, של החברה החרדית היא הבורות בעולם שקורה מסביבם כאידיאולוגיה, והסתגרות ב ד' אמותיה של תורה. לדעתי , לא כדאי לחילוניים לנהוג כמותם.

בברכה

רפי
_new_ הוספת תגובה



כתבתי תגובה אבל משום מה אני לא מוצאת אותה פה אז
איריס ארנסט (יום רביעי, 21/08/2002 שעה 13:42)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אנסה לשחזר
לא הסתפקת במילה חילוני אלא הוספת ממוצא יהודי
מעניין למה?
אולי בגלל דת ויהדות קשורים הם אחד בשני? ומה זה יהודי האם זה רק סעיף בתעודות הזהות הישנות או יותר מכך?
עצם הידיעה לגבי דברים שונים ביהדות כגון תפילין אינה מחייבת שימוש
אבל ידיעה לא מזיקה ואפילו מועילה במיוחד שזה קשור לשורשיך
האם תמנע גם לימוד דתות אחרות?
או שזה מותר כי הסיכוי שילדים יפנו לבצע דברים הקשורים בדתות אלו נמוך
או שאולי אסור בכלל ללמד דתות ודת היא דבר פסול?
רע הוא שעם אינו לומד את עברו ובסיסו כי עם כזה לא ישרוד
כמו שאמרו חכמים ממני''עם שאינו זוכר את עברו אין לו הווה ועתידו לוט בערפל''
דרך אגב דיברת על החינוך המופרד תתפלא אבל אני למדתי במעורב ויש עוד הרבה בתי ספר דתיים מעורבים
ולגבי נושאי לימוד אתה מבלבל בין חינוך חרדי לדתי
בדתי מלמדים על תרבויות אחרות על העולם ועל עוד הרבה דברים
ובמיוחד מלמדים עלינו על העם היהודי ואין בזה שום פסול
האם תמנע מילדיך לדעת מה זה תפילין?
ואם כן האם תמנע מילדיך לדעת גם מה זה כנסיה וצלב?
אשמח לקבל תשובה על כך
_new_ הוספת תגובה



איריס: אין כל ערך בידיעה על תפילין, לבד מערך
אלכסנדר מאן (יום חמישי, 22/08/2002 שעה 4:21)
בתשובה לאיריס ארנסט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הידע לכשעצמו.

הערת ביניים: ממה שהבנתי היתה בבוקר בעייה עם השרת של האתר, ומספר הודעות נמחקו. אני מודה לך שישבת ושיחזרת את תגובתך מחדש.

הסיבה לכך שהעליתי את המלים ''ממוצא יהודי'' נובעת מרצוני לדייק: הרי יש גם ישראלים חילוניים שאינם ממוצא יהודי, ולאו דווקא ישראלים ממוצא ערבי.
צעירים וצעירות חילונים אלו אינם מרגישים או חשים דתיים, ואינני רואה כל סיבה ללמדם בהקשר שורשיהם לכאורה. הם יכולים ללמוד שיהודים דתיים מניחים תפילין וכי נוצרים מבצעים דברים אחרים, אך אין לנסות ולהקנות להם 'ערכים' על ידי לימוד זה. זה בלתי אפשרי לשיטתי, כשם שאין לי זכות לבוא ולבלבל את המוח לנוער דתי עם תכניי החילוניים.

אני שמח לשמוע שלמדת באופן מעורב, אך לא הייתי כופה זאת עלייך אם לא היית מסכימה לכך כאישה דתייה. אני מעדיף שילדים חילוניים בישראל יקבלו חינוך חילוני שבמרכזו עיון בדתות השונות שקיימות בעולם, כולל הדת היהודית - אך ללא הנימה הנלווית של גוף ראשון רבים ''אנחנו''. אם תלמיד או תלמידה חילוניים אינו יודע/ת בדיוק מה זה תפילין זה לא אסון או סוף העולם. הם יכולים ללמוד ולדעת ''מה זה'', אך ידיעה זו עצמה אינה תהווה ערך לבד מערך הידע לכשעצמו: הרי זה טוב שאדם לומד, יודע ומכיר תופעות רבות ככל האפשר.

הייתי כמובן ממליץ להתבונן על הדתות כתופעה סוציולוגית או אף כתופעה אנתרופולוגית משתנה ממקום למקום. העם היהודי מבחינתי אינו זהה לדת יהודית, ואינני לוקח חלק בחשיבה קלריקלית מסוג זה.

אני משער שילדיי ידעו מה זה תפילין ומה צלב ומה זה מסגד, אך לא במסגרת לקיחת חלק בהשתתפות פולחנית או פיתוח אמונה בנדון. בהחלט לא. הדתות הינן דבר מרתק מבחינה תרבותית כללית, אך יש לתחום אותן במקום הראוי לו, ויש לנתחן ולהבינם בעזרת כלי השכל וההתבוננות הישירה והבלתי אמצעית.

אני מוכן להבין ולקבל שהנך בדיעה ובתחושה אחרת כלפי נושא זה, ואני מוכן אף לכבד תחושותייך בנדון. אני כמובן מצוי בתחושות אחרות, ואינני מבקשם לכפות על איש, ואף לא תמיד לשכנעו. זהו עניין אישי שעל כל אדם לחוש ולדעת היכן הוא עומד, ללא כל בושה אם אינו יודע ברגע מסויים מה זה תפילין או מה קורה בדיסקוטק.
_new_ הוספת תגובה



תשובה לאלכסנדר
אריה פרלמן (יום רביעי, 21/08/2002 שעה 13:48)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ילדים חייבים לדעת שהרצועה ההיא זה תפילין, ושיהודים מאמינים מניחים אותה על עצמם בכל יום. צריך להסביר שלא מדובר באיזו רצועת סאדו-מאזו שחורה ומסתורית, אלא שמאחורי ההנחה היומית הזאת עומד ההיגיון של נשיאת דברי האל, ''שמע ישראל'', בכל זמן ובכל מקום.

ילדים יהודים צריכים לדעת זאת ולהבין זאת. אין לחייב ילדים חילוניים להניח תפילין, אך כן יש לחייבם לדעת מה זה.

אני לא מודאג רק מבורותם של יהודים חילוניים בנושאי ''דת'' בלבד.

מה דעתך על כך שאנשים לא יודעים מה נמצא על הר-הבית (מסגדים); לא יודעים מה זה הקיר הצמוד אליו שמתפללים לידו (הכותל), חושבים ש''סידור'' זה ''סידור עבודה'', וש''הלכה'' זה שם של גשר בגוש-דן, או לא יכולים להגיד שם של עיר-חוף בישראל, או אחת שטוענת שירושלים היא עיר בת שלושים שנה, וכשאומרים לה להתאמץ קצת היא מנסה... 300?

הבורות מקיפה תחומים רבים, לא רק ''דתיים''. אינני דורש מאיש לחיות על פי ההלכה, אבל לפחות לדעת ש''הלכה'' זה לא גשר, אלא מערכת חוקי-הדת היהודית שעל-פיה חיים מיליוני יהודים בישראל, היום ובעבר.

ילדים דתיים פעילים בתנועות כגון ''בני עקיבא'' ו''עזרא'' במעורב, בנים-בנות, ולומדים לימודי חול במסגרת החינוך הממלכתי-דתי והישיבות הדתיות-לאומיות.

הדבר מבורך וטוב שכך. מבחינה זו דווקא אין בעיה.
_new_ הוספת תגובה



חינוך - הסעיף מתוך המצע של תנועת 'אור ישראל'.
נסים ישעיהו (יום רביעי, 21/08/2002 שעה 14:06)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חינוך
החינוך יהיה חינוך יהודי. ילמדו את מסורת ישראל ואת ההיסטוריה של עם ישראל לכל אורכה. יידעו כמה ספרים יש בתנ''ך ומהו תוכנו של כל ספר. יכירו את התלמוד ואת גדולי ישראל בכל הדורות. יידעו מה זה תפילין, שבת וכשרות; אך ההחלטה אם לשמור מצוות בפועל - תישאר בידי המשפחות.
מצורף קישור למצע השלם:
ושתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה. שנה ש-'חינוך יהודי' יהיה מובן מאליו ולא נושא למלחמות יהודים.
נסים.

קישורים:
המצע של תנועת אור ישראל - אינדקס.: http://www.ohrisrael.org/ODOT/praqim.htm
_new_ הוספת תגובה



המצע נשמע טוב מכדי להיות מציאותי
איריס ארנסט (יום רביעי, 21/08/2002 שעה 14:13)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



המצע טוב? תודה על המחמאה. לא יכול להיות אמיתי?
נסים ישעיהו (יום רביעי, 21/08/2002 שעה 14:34)
בתשובה לאיריס ארנסט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נו, לפחות לנסות - צריכים.

חוץ מזה, כל מי שעוסק בחינוך יודע שצריכים לחתור ל-‏100% כדי לזכות ב-‏80%. אם מסתפקים מראש בפחות מהמקסימום - יורדים אל מתחת ל-‏60% וזה, לכל הדעות, לא מספיק.

ולעצם העניין, דומני כי הויתור מראש על האידיאל כבלתי ישים הנו שורש כל הבעיות שלנו.

תנועת 'אור ישראל' החליטה ללכת בדרך שונה: להציע את המקסימום וגם לחתור אליו בלי חוכמות ובלי כפל לשון.

מי שיצביע עבור תנועה זו יידע בדיוק עבור מה הוא מצביע; כאשר עבור מי מצביעים - זהו עניין משני ויישאר כזה כאידיאולוגיה.
ושתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה.
נסים.
_new_ הוספת תגובה



רק דת יהודית?
יובל רבינוביץ (יום רביעי, 21/08/2002 שעה 14:43)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בהחלט חשוב לדעת את ההיסטוריה של עם ישראל, כולל ימי קדם, ועל חשיבות התנ''ך בהיסטוריה היהודית והכללית.

אבל מדוע לעצור בכך? מדוע לא ללמוד את הברית החדשה? ישוע היה יהודי. יוחנן המטביל היה יהודי. הם השפיעו על השקפת עולמם של מיליארדים והביאו למהפכה כלל עולמית.

מדוע לא ללמד את משמעויותיהם של חג המולד וחג הפסחא?

בקצרה - יש להכיר בכך שדת היא חלק חשוב מההיסטוריה, וללמדה ללא שיפוט ערכי.
_new_ הוספת תגובה



כיהודי אני אמור, קודם כל להכיר את הדת שלי.
נסים ישעיהו (יום רביעי, 21/08/2002 שעה 14:56)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יותר מאוחר אפשר ללמוד הכל כל אחד על פי בחירתו.

חינוך ללא שיפוט ערכי? יש דבר כזה? מכיוון שאין - רק טבעי ומתבקש שכל מערכת חינוך תתמקד בחינוך על פי ערכיה ותשאיר את לימוד הערכים האחרים לבחירתם החופשית של בוגריה לכשיגיעו לגיל הבחירה החופשית.

והעיקר שתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה.
נסים.
_new_ הוספת תגובה



ועוד דבר חשוב:
נסים ישעיהו (יום רביעי, 21/08/2002 שעה 15:09)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דת = חוק. כידוע, אצלנו דת זה עניין של אורח חיים ולא נושא בהיסטוריה. ממילא כל חוקי המדינה יותאמו לחוקי התורה.

על כך היו דיונים ארוכים בינינו בעבר ולא בטוח שזה הזמן והמקום להתחיל לשחזר אותם. המצע שלנו ברור, דומני:
כל תקנות הציבור יהיו על פי חוקי התורה וייאכפו בהקפדה רבה. ומתוך זה -
חופש הפרט יהיה ברמה הרבה יותר גבוהה מכפי שהוא קיים כיום.
שנה טובה ומתוקה.
נסים.
_new_ הוספת תגובה



חופש הפרט היחידי שיהיה ברמה גבוהה יותר יהיה
רפי גטניו (יום רביעי, 21/08/2002 שעה 20:00)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חופש הפרט של האוכפים.

זאת הסיבה העיקרית שיש צורך בעלייה מסיבית של יהודים מכל המינים והסוגים , כדי שלעולם לא תשיגו את הרוב על מנת לשלוט בחיינו, צלחתנו, ותשמישי מיטתנו.
_new_ הוספת תגובה



רפי, אתה רואה מהרהורי לבך או ממחסן פחדיך
נסים ישעיהו (יום רביעי, 21/08/2002 שעה 20:38)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

והדעות הקדומות שלך.

היתה לך, כמו לכל משתתפי הפורום ולכל מי שמכיר אותי, הזדמנות להיווכח כי אינני מדבר בכפל לשון ואינני מנסה לרצות איש.

חופש הפרט במצענו הוצע לא כדי למצוא חן בעיניך או בעיני מישהו אחר; הוא קיים במצע, ובע''ה ייושם בהקפדה מלאה, רק מפני שזה מה שמחייבת התורה הקדושה שהיא לבדה מדריכה אותנו.

ליתר דבריך לא אתייחס כי אינם מענייני, אבל בבקשה, אל תאשים אותי בשקר או בניסיון לאחז עיניים.

בברכה לשנה טובה ומתוקה.
נסים.
_new_ הוספת תגובה



נסים, פרקים שונים במצע הם דבר והיפוכו
רפי גטניו (יום רביעי, 21/08/2002 שעה 21:56)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא האשמתיך בשקר או באחיזת עיניים, רק שכנראה אתה ואני רואים את המושג חופש הפרט בצורה שונה לחלוטין.

אם החוק יהיה הדת (מה שהוא כך גם כיום בחלק מחוקי מדינת ישראל כמו דיני אישות וכשרות), אין חופש פרט כי לפעמים חופש הפרט הוא חופש מהדת.

אתה רוצה דוגמאות?

בבקשה

1) מה יעשה במדינתך אזרח יהודי שירצה לשאת לאשה לא יהודייה ?

2) האם במדינה שבה ''יישמר חופש הפרט'' יוכל יהודי לאכול במסעדה אוכל לא כשר? האם ניתן יהיה למכור אוכל לא כשר תחת חוקי התורה?

3) האם התחבורה הציבורית תותר בשבת? האם רכבים פרטיים יוכלו לנסוע בשבת?

4) האם אוכל לממש את זכותי כהורה ולחנך את ילדיי לערכים שאני מאמין בהם, גם אם הם רחוקים מערכי התורה, ובמידה גדולה סותרים אותם?

5) מה קורה לחופש הפרט של מי ש''בועט במתנתו של הקב''ה וגורם לפקוח נפש של יהודים'' לשיטתך?

רפי
_new_ הוספת תגובה



רפי, איך אתה יודע מה אני רואה בעיני?
נסים ישעיהו (יום חמישי, 22/08/2002 שעה 23:07)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ולשאלותיך:
אזרח יהודי שירצה לשאת לא יהודיה ר''ל, למה זה עניין של המדינה להתערב בו? המדינה ''שלי'' כהגדרתך, לא תנהל רישום נישואין מרכזי עצמאי אלא רק מה שיוגש על ידי הקהילות. לא יהיה משרד דתות וגם לא מועצות דתיות. משרד הפנים יצומצם, אם בכלל יהיה משרד כזה, לכדי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

מסעדה עם אוכל לא כשר? אמרנו שלא נתערב בחיי הפרט ובעיסוקיו הפרטיים. מה שכן, יחויבו כולם לשלט בדייקנות את אופי המקום שהם מחזיקים; למנוע תקלות מאנשים תמימים. המדינה לא תהיה מעורבת ברישוי עסקים מעבר לענייני בטיחות, מניעת הונאה וכדומה.

תחבורה בשבת - כרצון איש ואיש. לא בחברות נתמכות המדינה אבל חברה פרטית - מה זכותי להתערב?

חינוך ילדיך על פי השקפת עולמך יתאפשר בהחלט כי יבוטל חוק חינוך חובה. יהיו בתי ספר ציבוריים ובהם ילמדו כאמור במצע. איש לא יחויב לשלוח את ילדיו לבתי ספר אלה. אם תרצה אתה או מישהו אחר להקים בית ספר פרטי, לשכור מורה פרטי או שילמדו באינטרנט - זכותך. תרצה חינוך ציבור - זה מה שאנחנו הולכים לעשות. אגב, אין ספק שיהיו בתי ספר פרטיים גם במגזר הדתי כי ירצו לאכוף על הילדים שמירת מצוות במסגרת בית הספר כחלק מחינוכם.

את שאלה 5 לא הבנתי; מה זה שייך לנושא ואיך בכלל אפשרי מצב כזה?
והעיקר שתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה.
נסים.
_new_ הוספת תגובה



ולי אמרו, שיודופוביה היא עניין של לא-יהודים.
ניר. (יום רביעי, 21/08/2002 שעה 22:08)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



ואתאיסט
רועי בלום (יום רביעי, 21/08/2002 שעה 17:32)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה ילמדו את ילדיו של אתיאיסט? ובתי ספר ערביים האם גם הם צריכים ללמד דבר זה או אחר?

האם הלימודים בכלל צריכים ללמד דתות לפי האמונה של ההורים? ואם כן אז מה יעשה בכיתה מעורבת?
ואם אני נגד זה שילדי ידעו מה היא טלית? או שאני מוכן שידעו מה זו טלית באותה רמה שבה הם יודעים מה הוא צלב? (ואני מעדיף שילמדו זאת בגיל שבו ההשפעה עליהם נמוכה יותר ולא בכיתות הנמוכות.)
והאם כאשר ילמדו האם על מורה להכניס את אמונתו האישית? זאת אומרת שמורה אתיאסט יכניס את אמונתו כאשר ילמד? ואם לא אז האם מורה דתי כן?

האם בכלל ניתן ללמד את זה בלי להכניס את הערכים של המלמד?
_new_ הוספת תגובה



בעולמו של מר ישעיהו לא יהיה דבר כזה מורה אתאיסט
רפי גטניו (יום רביעי, 21/08/2002 שעה 20:02)
בתשובה לרועי בלום
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



לרפי ומרעיו.
הולך בתל. (יום רביעי, 21/08/2002 שעה 22:03)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הכחשה או התעלמות מדבר מסויים אינה גורמת לו להעלם היא רק גורמת למכחיש/מתעלם הפתעה כשהוא מגלה שהוא חי למעשה כל הזמן בטעות. העולם אינו הפקר,אנו לא נוצרנו מפיצוץ בחלל ואבותינו לא היו קופים. יש בורא לעולם ומדענים רבים (בארץ ובעולם) שאינם תקועים עמוק עמוק באגו שלהם מתחילים להודות שיש מציאות מעבר לחיים בעולמנו ובחצי פה אף מוכנים להודות שאין להם שום מושג והבנה על מציאות זו.אתה ורבים אחרים יכולים להתכחש ככל שתרצו, גלגלי ההסטוריה נעים ב-ד-י-ו-ק כפי שתיכנן בורא עולם והדברים ששם בפי נביאיו על אחרית הימים הולכים ומתגשמים לנגד עיננו. הבאת עוד מאות אלפי עולים לא יהודים לארץ לא תשנה כלום אלא להיפך,הנביא יחזקאל ניבא שבאחרית הימים הערבים ישלטו בנו וישמידו 2/3 מהעם, יש לך מושג אולי מי אלה יהיו? בכל אופן בסופו של דבר מי שיזכה ויחיה בארץ הקודש ה-ש-ל-מ-ה יהיו אותם יהודים שיחזיקו בתורה,מצוות וגמילות חסדים. מעוניין?
_new_ הוספת תגובה



בעייתך נפתרה, אפוא
יובל רבינוביץ (יום חמישי, 22/08/2002 שעה 1:20)
בתשובה להולך בתל.
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נו, אז אינך צריך לעשות דבר. מה איכפת לך שאנחנו נבנה כאן מערכת חילונית למהדרין, נאכל טריפות ונבעל נידות, והמנגנון שהמציא בורא עולם יגשים מעצמו את חזון הנביאים?
_new_ הוספת תגובה



מי שאין לו עבר גם עתיד אין לו...
אליצור סגל (יום רביעי, 21/08/2002 שעה 14:09)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
אני זוכר כתבה במקומון כל שהוא שבו הכתב סיפר שהיה בין בני נוער חילוניים ביום הרצח של רבין בכיכר רבין (לא כתב האם בתאריך היהודי או הנוצרי) ולדבריו שמע אחת אומרת לחברתה: תשמעי זה לא מדליק שרבין נרצח דוקא בכיכר רבין?
זה עונשו של מי שמכר את עברינו בנזיד עדשים של שלום מדומה כמו שהוא שכח את עברו כך שוכחים אותו.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



לאיש אין קושאן על בורות וטיפשות. דתיים כחילוניים.
יובל רבינוביץ (יום חמישי, 22/08/2002 שעה 1:25)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אליצור: ממש מדהים! פרי הבאושים.
מוטקה צביאלי (יום חמישי, 22/08/2002 שעה 3:25)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הרי לזאת התכוון הפסוק:''השמר לך פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך''
אומר רש''י:''לא מן הכתב ולא מן המסורה אלא אתה בעיניך ראית'' זה רוח הדברים שם.
ואנחנו מתפלאים שיש מכחשי שואה? או האם יש להתפלא שיש ספר ''הסטוריה'' שמתחיל את העם היהודי כשבט שמרד ביוונים(ראה המאה ה20 שנהיה לספר חובה בזמנו של יוסי שריד)?
ממש מדהים. הומור מקאברי כזה.. אבל,בנינו הם.מה לעשות? תשובה:ללמוד!
_new_ הוספת תגובה



אריה בהמשך לדבריך (ללא קשר לדת)
איריס ארנסט (יום רביעי, 21/08/2002 שעה 14:18)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בשני סקרים שונים שנערכו התגלתה בורות עצומה
1 ביקשו מבני נוער לשיר את התקוה ההמנון הלאומי שלנו שלא קשור לדת רובם לא הצליחו
2 ביקשו מסטודנטים להוראה לענות על כמה שאלות כמו מה הוא האריה השואג ומהם ערי הנמל בישראל סביר להניח שראיתם זאת התשובות לצערי היו רחוקות מלהיות נכונות
_new_ הוספת תגובה



נו אז?
רועי בלום (יום רביעי, 21/08/2002 שעה 17:35)
בתשובה לאיריס ארנסט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש כאלו שסמלים חשובים להם, יש כאלו שלא.
אני כאשר הייתי בצבא צריך מדי בוקר להצדיע לדגל. עשיתי זאת משום שאם לא הייתי נכנס למאסר, אחרת לא הייתי עושה זאת עד היום.
גם לשיר את התיקווה לי לא עושה כלום.
_new_ הוספת תגובה



נכון מאוד.
אריה פרלמן (יום חמישי, 22/08/2002 שעה 0:25)
בתשובה לאיריס ארנסט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם שאלו במשאל-רחוב רדיופוני מקרי, ''מה קרה בכ''ט בנובמבר''?

על השאלה ענו נכון רק שתי נשים:

אחת היתה אז מבוגרת דיה בשביל לחיות את הרגע, כך שזו לא חוכמה...

והשניה? צדיקה בסדום כנראה.
_new_ הוספת תגובה



לאלברט ואחרים
איציק רון (יום רביעי, 21/08/2002 שעה 21:15) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כאשר שרתי בצבא, ביחידת חי''ר, נהגנו לקנא מאד בנהגים. הסיבה לכך היתה שאנו, הלוחמים, מסיבות כאלה ואחרות נאלצנו להסתפק בכשלוש שעות שינה ביממה, בעוד הנהגים זכו לשמונה שעות שינה בלילה ושעתיים מנוחה ביום.
הסיבה לכך היתה הגיונית וברורה: על נהג לנוח מתוקף אופי תפקידו. נהג עייף עלול לגרום לתאונה.
ציבור המורים נשחק מאד במהלך שנת עבודה. כמות החופשות הכרחית לצורך תפקוד תקין במקצוע חיוני זה, ובמדינות אחרות מספר ימי החופשות רב מזה שבמדינת ישראל.
ממשלות ישראל לדורותיהן התרגלו לדרוך על ציבור המורים (ובעיקר המורות, כמובן). השכר המשולם לסקטור זה רחוק מלהיות הוגן, תואם את רמת ההשכלה וחיוניות העובד למערכת. חלק מהתשובות אותן נוהגים פקידי האוצר לתת לנציגי האיגוד המקצועי הן: לתנאי עבודתכם אין אח ורע.
ובכן, אם החופשות מחושבות כטיעון לשכר נמוך, אל תצפו למצוא מוטיבציה רבה לוותר אפילו על דקה מהן. מה עוד שאלה מציבור המורים הרואים בעבודתם שליחות וייעוד, ויש כאלה לא מעטים, עובדים בחופשתם לא מעט. לא בכיתה, לא מול תלמידים, אך מי קבע שזהו סוג הפעילות היחיד אותו צריך מורה לבצע בעבודתו?
_new_ הוספת תגובה



למורים אין חופש אמיתי.
אליצור סגל (יום רביעי, 21/08/2002 שעה 21:24)
בתשובה לאיציק רון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
אשתי היתה מורה שנים אחדות עד שהתעיפה מזה והפכה להיות אחות טיפול נמרץ פגים כך שאני יכול להעיד מנסיוני שלמורים אין חופש אמיתי. הסיבה לכך היא שהחופשות שלהם מקבילות לחופשות של ילדיהם. והם אינם יכולים לקחת חופשה באמצע שנת הלימודים ולהרגע. וכתוצאה מכך הם נשחקים במהירות.
אבל, אבל, אבל, מדוע האיבון החשבתי הזה האופיני לכל שטחי החיים במדינה?
למה לא בונים מערכת שבה למורה הבודד יהיה אותו מספר ימי חופשה בשנה אבל החופשה תפוזר והמערכת כולה תפעל במשך שנה שלימה עם הפסקות קצרות שאינן עולות על שבועיים לכל היותר? כך יהיה למורים יכולת להתרענן ולנוח באמת וגם ההורים לא יטורללו בחופשה ארוכה בלתי נסבלת? וגם הילדים לא יצאו מהמסגרת ויהפכו לפראי אדם?
אגב באת מנהיגות יהודית אפשר למצוא את הצעתו של מיכאל פואה שהיה בעצמו מורה בעברו להתאים את שנת הלימודים ללוח העברי.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



תודה על הסברך איציק
אלברט שבות (יום רביעי, 21/08/2002 שעה 22:17)
בתשובה לאיציק רון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מהכותרת שלך משתמע וכאילו יש בליבך עלי איציק.. רק ניסיתי לברר ולהבהיר..
נזכרתי בעוד דבר: אבי ז''ל היה מורה . מי כמוני שאמור להבין לליבם/לטיבם/לעבודותם..

שנה טובה לך איציק, ולכל קהל המורים היפה .
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי