פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
איפוק הוא חוכמה, איפוק הוא כוח
חֲמוֹר כָּחֹל לָבָן / אריה פרלמן (יום חמישי, 05/02/2004 שעה 16:00)


איפוק הוא חוכמה, איפוק הוא כוח


אריה פרלמן




לאחרונה הוגשה עתירה לבג''ץ לאסור את עיסקת החילופין עם החיזבאללה, שבמסגרתה ישלחו לחופשי מאות מחבלים – רובם יישתלו חזרה אל תוך יש''ע – לאחר שקיבלו הכשרה ב''אוניברסיטת הטרור'' מחבריהם שבבתי הכלא הישראליים.

בג''ץ – כצפוי – דחה את העתירה.

ככל שהייתי רוצה לראות את עיסקת-הביש הזאת נמנעת – יש לחרוק שן ולברך את בג''ץ.

ובמיוחד יש לברך את כבוד השופט אדמונד לוי.



השופט לוי גילה מורת-רוח רבה (אם להתבטא בלשון המעטה) מהשיחרור הסיטוני של המרצחים, והרי לשונו (השופט: ''את חתימתי צירפתי ביד רועדת''):
זו אינה הפעם הראשונה שמכוח הסכמים עליהם חתמה, משחררת מדינת ישראל מחבלים אשר זרעו מוות והרס במקומותינו. לאחר כל שחרור כזה פיעמה בלב רבים התקווה כי בזאת הפעם יבוא המפנה, והמשוחררים לא יחזרו עוד לדרך הטרור, ואפשר שאף יהיו שגרירים להפצתו של רעיון החיים בשלום בצוותא. ונדמה כי אין צורך לומר עד כמה היתה זו תקוות-שווא, ואולי נכון להגדירה כאשליית-שווא.
אך הוא מוסיף:
קשתה עלי ההחלטה משום ההלכה הנוהגת מזה שנים בבית משפט זה, לפיה אין הוא מתערב בעניינים שבמדיניות עליהם מופקדת הממשלה, וכזו היא ההחלטה שבפנינו. לנוכח הלכה זו ראיתי את עצמי אנוס להצטרף להחלטתם של חברי, ואת חתימתי צירפתי ביד רועדת[...]
בשנים האחרונות, תחת הנהגתו הדומיננטית של כבוד השופט פרופ' אהרן ברק, הלכה והשתלטה על חיינו ''בג''ציזציה'' הולכת וגוברת. כל דבר שהיה בטווח עין – בוג''ץ והתבג''ץ עד כלות.

החל בחינוך ילדים, עבור בחלוקת קצבאות וכלה במהלכים צבאיים בעת מלחמה. הכל נצרב תחת שמש הבג''ץ.



תהליך זה הולך ודוחק את הויכוח הציבורי – ומעבירו יותר ויותר אל היכלי בית המשפט; תהליך זה שומט יותר יותר עוצמה מנבחרי הציבור – ומעבירו לקבוצה מצומצמת של יודעי-חן, שהילה וגלימה של תבונה וצדק עוטות את ישותם – ולא תמיד בצדק.

בג''ץ לא צריך לאסור באופן גורף הטלת סנקציות גופניות על ילדים (כגון 'פליק' בישבן) – אלא לבחון כל מקרה לגופו; אל לו לאסור על פינוי התנחלויות – ואל לו להכתיר סרבנים פוליטיים כסרבני מצפון; אסור לו להתערב בשיקולי חלוקת תקציב המדינה – ואל לו לאסור על גירוש מחבלים או על שיחרור מחבלים. אין לו ולא צריכה להיות לו נגיעה בשאלות כגון הרס בתים או חישוף שטחים צפופי-צמחיה, וגו' וגו'.

סוגיות אלה ודומות להן – הן פוליטיות, חברתיות, מדיניות וצבאיות – ותפקידו של הציבור ונבחריו להתווכח, להשפיע ולהכריע – ואולי אף להחליט שלא להכריע. לעתים ישנן סוגיות כה חריפות – שאם תוכרענה באמצעות האיזמל המשפטי – עלול המרקם החברתי להתמוטט.



אמת, על כל דבר ניתן לטעון שהוא כשיר לעמוד בבחינה משפטית. אך כאשר תנועת ''שלום עכשיו'' באה לטעון נגד ועד יישובי רמת הגולן שאסור לו להשתמש בכסף ציבורי לקידום מטרות פוליטיות (מאבק נגד נסיגה) – הרי שלא סוגיה משפטית אמיתית יש כאן – אלא סוגיה פוליטית בכסות חוקתית; ואותו הדבר לגבי העתירה הנוכחית: אין מדובר בסוגיה משפטית – כי אם ציבורית-מוסרית חריפה; ואותו הדבר לגבי הפתקים הלבנים בבחירות 1996, שהעתירה לספור אותם כקולות כשרים – באה באופן תמוה מיד לאחר הבחירות – מצד גורמים המקורבים למפלגת העבודה – כאשר ספק רב מאוד(...) אם היתה מועלית במידה ששמעון פרס היה מנצח.

בית המשפט העליון בשבתו כבג''ץ – נועד בראש ובראשונה להגן על האזרח משרירות ליבו של השלטון, בעיקר מהתעמרויותיה של הממשלה באמצעות זרועותיה – מהמשטרה והשב''ס ועד לפרקליטות ולמשרדי הממשלה השונים והרשויות המקומיות.

בג''ץ נועד להגן על האזרח מפני נקמנות אישית של פקיד בעיריה, או נקמנות פוליטית (כגון פיטורי ד''ר ישראל אלדד על-ידי בן-גוריון). בג''ץ גם נועד לפסוק בסוגיות שבהן ישנה מחלוקת פרשנית אמיתית לגבי הוראתו של חוק מסויים – כגון בפרשת הביציות המוקפאות של בני הזוג נחמני.

אך אם בג''ץ הופך את עצמו ל'ממשלת-על' – היכן נמצא בג''ץ אחר שיגן עלינו מפני שרירות-ליבה של ה'ממשלה' הבלתי-נבחרת ובלתי-מוחלפת הזאת?



על-כן, אני מברך את כבוד השופט לוי על שעמד בפיתוי ולא נתן להשקפתו המוסרית-מדינית לפגוע בעקרון הפרדת הרשויות, ונתן יד לעמיתיו השופטים בנסיגה מן הבג''ציזציה.

האיפוק שהפגין בג''ץ (ובמיוחד כבודו אדמונד לוי) הוא חוכמה – כי שימוש-יתר בכוחו דירדר את מעמדו בעיני הציבור ופגם באמינותו; והאיפוק הזה הוא כוח – מכיוון שאם השימוש בכוח יהיה נדיר יותר – כך הוא יישחק פחות - והשפעתו תגדל.

כולי תקווה שזהו 'שחר של יום חדש' (טוב, הגזמתי,) או לפחות איתות ראשון של חזרה אל דרך המלך של האיזון בין רשויות השלטון בישראל.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


אל תתפתה להאמין לביהמ''ש העליון
בננה ספליט (יום חמישי, 05/02/2004 שעה 17:27) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שלא יתערב בעניינים מדיניים כאשר זה לא פוגע או נוגד את עמדות השמאל. הוא מתערב ויתערב.
_new_ הוספת תגובה



תפקיד הבגץ הוא לפסוק האם מהלכי
מושה (יום חמישי, 05/02/2004 שעה 19:21) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השלטון נעשו כחוק.
הוא אינו פוסק אם מותר או אסור אלא אם הפעולה נעשתה על פי החוק או בשרירות לב.
אם החוק מאפשר לממשלה לשחרר אסירים, הבגץ לא יוכל להתערב.
לפיכך, אם אתה רוצה שההכרעה תעבור לידי הממשלה או הכנסת, יכבדו הנבחרים ויחוקקו חוקים המאפשרים להם לפעול כפי שהם פועלים. אבל אם אין בכוחם לחוקק מאחר ואין להם רוב לכך, אין לנו על מה להלין.
_new_ הוספת תגובה



למושה. חוקי יסוד
פנחס (יום שישי, 06/02/2004 שעה 6:23) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבג''ץ מנמק את עמדותיו ופוסק לפי חוקי היסוד.
טווח הפרשנות של חוקי היסוד הוא רחב ביותר וכמעט אינסופי.
הבג''ץ מפרש את חוקי היסוד לפי השקפת עולמו שהיא השקפת עולם של קבוצה זעירה בעם. כך שלמעשה בג''ץ נהפך לכופה הדיקטטורי הגדול של הנורמות של קבוצה זעירה בעם על כל העם.
_new_ הוספת תגובה



לכן יש להתחיל למנות שופטים עליונים
ישראל אחת (יום שישי, 06/02/2004 שעה 8:05)
בתשובה לפנחס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ימנים. שיכניסו קצת חוק וסדר בברדק שחוגג שם.
_new_ הוספת תגובה



שופטים עליונים מהימין
רוני קליין (שבת, 07/02/2004 שעה 14:20)
בתשובה לישראל אחת
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה היתרון של ''שופטים ימניים''?

יקבלו ב''הבנה'' פרשיות כמו מלון סיטי טאואר (החיילים של עוזי כהן. זוכרים?) או האי היווני, או ערוץ 7 , מול פרשיות חמורות מאין כמותן כמו עמותות ברק, או העוקץ שכמעט הצליח בנוגע לעמרם מצנע וכו'.
יווצר מאזן אימה של חקירות שחיתות?

עם זאת, מה שכן יעזור:
שופטים ימניים (ו/או דתיים) יבינו יותר טוב את המצוקה הנפשית והכלכלית של המתנחלים שיפונו בעתיד.

כעת, כשאני חושב על זה, אפשר יהיה לדבר על איזה ''סידור''.
_new_ הוספת תגובה



שופטים עליונים מהימין
אריה פרלמן (שבת, 07/02/2004 שעה 19:49)
בתשובה לרוני קליין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ישנן שתי אפשרויות: או ששופטי העליון לא יתערבו בתחומים לא-להם - ואז אין חשיבות מכרעת להשקפותיהם האישיות;

או שאם כבר החליטו שופטי העליון לשלוח ידם בכל דבר ובכל עניין - ראוי שהכוח יינתן לא רק בידי אנשי מחנה אחד, שעשויים מעור אחד ומקשה אחת.
_new_ הוספת תגובה



שופטים עליונים מהימין
רוני קליין (יום ראשון, 08/02/2004 שעה 0:31)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה העניין. הויכוח האמיתי הוא האם הרשות השופטת חורגת מסמכותה. אסור להסכים לחריגה מסמכות תמורת ''פיצוי'' פוליטי ליצירת ''איזון''.
צריך להתרכז רק בשאלה אם יש חריגה מסמכות. ואם יש אז לבטל אותה.
_new_ הוספת תגובה



שופטים עליונים מהימין
אריה פרלמן (יום ראשון, 08/02/2004 שעה 0:48)
בתשובה לרוני קליין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בוודאי שיש חריגה מסמכות.

קח לדוגמא את הצו שהוציא בג''ץ נגד המדינה, אשר חייב אותה להשיב תוך מס' שבועות מוגבל על השאלה: ''מה פירוש המושג חיים בכבוד''?

זוהי שערוריה זועקת לשמיים. ממתי בית משפט מתערב בסוגיה חברתית מובהקת, כגון האם חיים בכבוד הם 4000, 5000, ואולי 4,687 ש''ח לחודש? ואולי 4,844?

ממתי בית המשפט ''פוסק'' אילו קצבאות לחלק, באיזה גובה, לאילו אוכלוסיות ועל-פי אילו קריטריונים?

מה ''חוקי'' או ''בלתי חוקי'' בסדר העדיפויות התקציבי של הממשלה?

האם ''חוקי'' לחלק קצבאות למי שאיננו עובד - על חשבוני ועל חשבונך? האם זה ''חוקי'' להעדיף להשקיע ברכבות וכבישים על-פני חקלאות? בחקלאות על-פני חינוך? בחינוך יסודי על-פני אוניברסיטאי? בתיירות על-פני תעשיה?

הכל חוקי - וכל הכרעה תרגיז חלק זה או אחר מהציבור. בשביל זה יש פוליטיקה, בחירות, והפגנות. לא בית משפט.

* * *

האם זה ''חוקי'' לנהל משא-ומתן ערב בחירות לאחר שראש הממשלה כבר התפטר, איבד את אמון הכנסת ועומד בראש ממשלת מעבר? האם זה ''חוקי'' להרוס בתים שמהווים עמדות-ירי למחבלים?

כן, זה חוקי.

וכאן מגיע הניסיון לקעקע את הויכוח הציבורי הלגיטימי בשני אופנים:

א) מציאת סעיף טכני קטנוני שעליו תקום או תיפול מדיניות ממשלתית שלמה;

ב) ההיפך הגמור: להיתלות בעקרונות-יסוד אנושיים או בערכים כלליים ואוניברסליים בשביל להכניס איכשהו איזו מדיניות ממשלתית תחת כנפי ה''משפט והחוק'' - למרות שאין שום בסיס סביר לכך.
_new_ הוספת תגובה



חריגות מסמכות
מושה (יום ראשון, 08/02/2004 שעה 8:36)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כרגיל הסתכלות צרה הנובעת ממניעים פוליטיים שקופים.
האם בית המשפט מבקש לקבוע מהו קיום בכבוד או שהוא מבקש מן המדינה להסביר מהו לדעתה הסכום הנדרש לקיום בכבוד.
האינך רואה את ההבדל אריה?
_new_ הוספת תגובה



חריגות מסמכות
אריה פרלמן (יום ראשון, 08/02/2004 שעה 21:53)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דווקא הסתכלותך צרה.

אתה מגלגל עיניים השמיימה בטענה שבג''ץ ''רק שאל את הממשלה מה דעתה''.

נו באמת.

מחר תבוא הממשלה ותודיע: ''6,327 ש''ח ברוטו בחודש = קיום בכבוד''.

ומחרתיים יבוא איזה ''אירגון חברתי'' ויטען שכל מי שמרוויח 6,326 ש''ח (ברוטו) לחודש או פחות - נפגע ''כבודו'' כאדם - אפילו לשיטת הממשלה... לאחר שניתנה לה האפשרות ''להביע את דעתה''...

ועל כן יקבע בית המשפט - כתוצאה מתבקשת - שאכן משכורת נמוכה מהסכום שננקב פוגעת ב''כבוד האדם'' ומנוגדת לחוק יסוד: ''כבוד האדם וחירותו''.

ועל כן על הממשלה לוותר על ייצוא/מחקר/חינוך/ביטחון/מחר/הוסף את המיותר - ולהוסיף קצבאות עד לרמת ה''קיום בכבוד''.
_new_ הוספת תגובה



אני בסך הכל ממליץ להיות סבלני ולראות כיצד מתפתח
מושה (יום ראשון, 08/02/2004 שעה 21:57)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הדיון.
_new_ הוספת תגובה



אני בסך הכל ממליץ להיות סבלני ולראות כיצד מתפתח
אריה פרלמן (יום ראשון, 08/02/2004 שעה 22:01)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היה סבלני כאוות נפשך.

רק אמור לי מה עניין לבג''ץ לחייב את ממשלת ישראל בצו(!) לקבוע במדויק מה פירוש ''קיום בכבוד''?

אולי יצווה בג''ץ על הממשלה גם לקבוע מה פירוש ''הישגים טובים בלימודים'' (ויחייב אותה להקצות תוספת מורים, בצו?)

אולי יצווה עליה לקבוע בנוסחה מתמטית מה פירוש ''אדם בריא''?

צורת ה''התדיינות'' הזאת שבין בג''ץ לממשלה מאוד לא מוצאת-חן בעיניי - וכל קשר בינה לבין ''משפט וחוק'' הוא קלוש בהחלט.
_new_ הוספת תגובה



כאן הגענו למשהו שאני לא בטוח בו
מושה (יום ראשון, 08/02/2004 שעה 22:44)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל אם למשל כתוב בחוק שחוקקה הכנסת הביטוי ''חיים בכבוד'', אולי זה בכל זאת לגיטימי שבגץ יבקש מהממשלה לקבוע או להצהיר איך היא כרשות מבצעת מבינה את הביטוי הזה שבחוק.
אבל כאמור אני לא יודע אם זה המקרה.
_new_ הוספת תגובה



כאן הגענו למשהו שאני לא בטוח בו
אריה פרלמן (יום ראשון, 08/02/2004 שעה 22:55)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הישמר לך! עוד מעט בית המשפט הפדרלי העליון בארצות-הברית יתבע מהממשל להגדיר במספרים מה פירוש ''אושר'' - שהרי מושג זה מוזכר בחוקה.

ואולי בג''ץ ישאל את הממשלה מה פירוש ''גאולת ישראל'' - מונח שמופיע במגילת העצמאות?

אם בג''ץ רוצה לנהל דיון אקדמי עם הממשלה - אין בעיה. או שבעצם יש - כי בכך הוא גוזל את זמנם של המתדיינים האמיתיים שמבקשים סעד כנגד עוולות אמיתיים.

אבל אם הדיון איננו אקדמי אלא משפטי - כפי שאמרתי זה ''לגיטימי'' במובן המשפטי הטכני הצר - אבל הרסני לדמוקרטיה והרסני לשלטון החוק, לאמון הציבור במערכת המשפט ולאיזון בין הרשויות.
_new_ הוספת תגובה



יש כמובן מקרים בהם הבגץ נדרש לחוקי יסוד
מושה (יום שישי, 06/02/2004 שעה 8:13)
בתשובה לפנחס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ויש מקרים בהם הוא נדרש לחוקים אחרים.
במקרה של פינוי מאחזים הוא נדרש לפסוק האם היתה לאלוף הפיקוד סמכות להוציא צוים בנושא.
אין כאן כל עניין של חוקי יסוד.
מאחר וחוקי יסוד נחקקו ברוב מיוחס, אני לא מבין מנין אתה שואב את הטענה שהם השקפתה של קבוצה זעירה בעם.
האם יש לך דוגמאות בעניין על מנת להבהיר זאת?
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי