|
למושה. חוקי יסוד | |||
|
|||
הבג''ץ מנמק את עמדותיו ופוסק לפי חוקי היסוד. טווח הפרשנות של חוקי היסוד הוא רחב ביותר וכמעט אינסופי. הבג''ץ מפרש את חוקי היסוד לפי השקפת עולמו שהיא השקפת עולם של קבוצה זעירה בעם. כך שלמעשה בג''ץ נהפך לכופה הדיקטטורי הגדול של הנורמות של קבוצה זעירה בעם על כל העם. | |||
_new_ |
לכן יש להתחיל למנות שופטים עליונים | |||
|
|||
ימנים. שיכניסו קצת חוק וסדר בברדק שחוגג שם. | |||
_new_ |
שופטים עליונים מהימין | |||
|
|||
מה היתרון של ''שופטים ימניים''? יקבלו ב''הבנה'' פרשיות כמו מלון סיטי טאואר (החיילים של עוזי כהן. זוכרים?) או האי היווני, או ערוץ 7 , מול פרשיות חמורות מאין כמותן כמו עמותות ברק, או העוקץ שכמעט הצליח בנוגע לעמרם מצנע וכו'. יווצר מאזן אימה של חקירות שחיתות? עם זאת, מה שכן יעזור: שופטים ימניים (ו/או דתיים) יבינו יותר טוב את המצוקה הנפשית והכלכלית של המתנחלים שיפונו בעתיד. כעת, כשאני חושב על זה, אפשר יהיה לדבר על איזה ''סידור''. | |||
_new_ |
שופטים עליונים מהימין | |||
|
|||
ישנן שתי אפשרויות: או ששופטי העליון לא יתערבו בתחומים לא-להם - ואז אין חשיבות מכרעת להשקפותיהם האישיות; או שאם כבר החליטו שופטי העליון לשלוח ידם בכל דבר ובכל עניין - ראוי שהכוח יינתן לא רק בידי אנשי מחנה אחד, שעשויים מעור אחד ומקשה אחת. | |||
_new_ |
שופטים עליונים מהימין | |||
|
|||
זה העניין. הויכוח האמיתי הוא האם הרשות השופטת חורגת מסמכותה. אסור להסכים לחריגה מסמכות תמורת ''פיצוי'' פוליטי ליצירת ''איזון''. צריך להתרכז רק בשאלה אם יש חריגה מסמכות. ואם יש אז לבטל אותה. | |||
_new_ |
שופטים עליונים מהימין | |||
|
|||
בוודאי שיש חריגה מסמכות. קח לדוגמא את הצו שהוציא בג''ץ נגד המדינה, אשר חייב אותה להשיב תוך מס' שבועות מוגבל על השאלה: ''מה פירוש המושג חיים בכבוד''? זוהי שערוריה זועקת לשמיים. ממתי בית משפט מתערב בסוגיה חברתית מובהקת, כגון האם חיים בכבוד הם 4000, 5000, ואולי 4,687 ש''ח לחודש? ואולי 4,844? ממתי בית המשפט ''פוסק'' אילו קצבאות לחלק, באיזה גובה, לאילו אוכלוסיות ועל-פי אילו קריטריונים? מה ''חוקי'' או ''בלתי חוקי'' בסדר העדיפויות התקציבי של הממשלה? האם ''חוקי'' לחלק קצבאות למי שאיננו עובד - על חשבוני ועל חשבונך? האם זה ''חוקי'' להעדיף להשקיע ברכבות וכבישים על-פני חקלאות? בחקלאות על-פני חינוך? בחינוך יסודי על-פני אוניברסיטאי? בתיירות על-פני תעשיה? הכל חוקי - וכל הכרעה תרגיז חלק זה או אחר מהציבור. בשביל זה יש פוליטיקה, בחירות, והפגנות. לא בית משפט. * * * האם זה ''חוקי'' לנהל משא-ומתן ערב בחירות לאחר שראש הממשלה כבר התפטר, איבד את אמון הכנסת ועומד בראש ממשלת מעבר? האם זה ''חוקי'' להרוס בתים שמהווים עמדות-ירי למחבלים? כן, זה חוקי. וכאן מגיע הניסיון לקעקע את הויכוח הציבורי הלגיטימי בשני אופנים: א) מציאת סעיף טכני קטנוני שעליו תקום או תיפול מדיניות ממשלתית שלמה; ב) ההיפך הגמור: להיתלות בעקרונות-יסוד אנושיים או בערכים כלליים ואוניברסליים בשביל להכניס איכשהו איזו מדיניות ממשלתית תחת כנפי ה''משפט והחוק'' - למרות שאין שום בסיס סביר לכך. | |||
_new_ |
חריגות מסמכות | |||
|
|||
כרגיל הסתכלות צרה הנובעת ממניעים פוליטיים שקופים. האם בית המשפט מבקש לקבוע מהו קיום בכבוד או שהוא מבקש מן המדינה להסביר מהו לדעתה הסכום הנדרש לקיום בכבוד. האינך רואה את ההבדל אריה? | |||
_new_ |
חריגות מסמכות | |||
|
|||
דווקא הסתכלותך צרה. אתה מגלגל עיניים השמיימה בטענה שבג''ץ ''רק שאל את הממשלה מה דעתה''. נו באמת. מחר תבוא הממשלה ותודיע: ''6,327 ש''ח ברוטו בחודש = קיום בכבוד''. ומחרתיים יבוא איזה ''אירגון חברתי'' ויטען שכל מי שמרוויח 6,326 ש''ח (ברוטו) לחודש או פחות - נפגע ''כבודו'' כאדם - אפילו לשיטת הממשלה... לאחר שניתנה לה האפשרות ''להביע את דעתה''... ועל כן יקבע בית המשפט - כתוצאה מתבקשת - שאכן משכורת נמוכה מהסכום שננקב פוגעת ב''כבוד האדם'' ומנוגדת לחוק יסוד: ''כבוד האדם וחירותו''. ועל כן על הממשלה לוותר על ייצוא/מחקר/חינוך/ביטחון/מחר/הוסף את המיותר - ולהוסיף קצבאות עד לרמת ה''קיום בכבוד''. | |||
_new_ |
אני בסך הכל ממליץ להיות סבלני ולראות כיצד מתפתח | |||
|
|||
הדיון. | |||
_new_ |
אני בסך הכל ממליץ להיות סבלני ולראות כיצד מתפתח | |||
|
|||
היה סבלני כאוות נפשך. רק אמור לי מה עניין לבג''ץ לחייב את ממשלת ישראל בצו(!) לקבוע במדויק מה פירוש ''קיום בכבוד''? אולי יצווה בג''ץ על הממשלה גם לקבוע מה פירוש ''הישגים טובים בלימודים'' (ויחייב אותה להקצות תוספת מורים, בצו?) אולי יצווה עליה לקבוע בנוסחה מתמטית מה פירוש ''אדם בריא''? צורת ה''התדיינות'' הזאת שבין בג''ץ לממשלה מאוד לא מוצאת-חן בעיניי - וכל קשר בינה לבין ''משפט וחוק'' הוא קלוש בהחלט. | |||
_new_ |
כאן הגענו למשהו שאני לא בטוח בו | |||
|
|||
אבל אם למשל כתוב בחוק שחוקקה הכנסת הביטוי ''חיים בכבוד'', אולי זה בכל זאת לגיטימי שבגץ יבקש מהממשלה לקבוע או להצהיר איך היא כרשות מבצעת מבינה את הביטוי הזה שבחוק. אבל כאמור אני לא יודע אם זה המקרה. | |||
_new_ |
כאן הגענו למשהו שאני לא בטוח בו | |||
|
|||
הישמר לך! עוד מעט בית המשפט הפדרלי העליון בארצות-הברית יתבע מהממשל להגדיר במספרים מה פירוש ''אושר'' - שהרי מושג זה מוזכר בחוקה. ואולי בג''ץ ישאל את הממשלה מה פירוש ''גאולת ישראל'' - מונח שמופיע במגילת העצמאות? אם בג''ץ רוצה לנהל דיון אקדמי עם הממשלה - אין בעיה. או שבעצם יש - כי בכך הוא גוזל את זמנם של המתדיינים האמיתיים שמבקשים סעד כנגד עוולות אמיתיים. אבל אם הדיון איננו אקדמי אלא משפטי - כפי שאמרתי זה ''לגיטימי'' במובן המשפטי הטכני הצר - אבל הרסני לדמוקרטיה והרסני לשלטון החוק, לאמון הציבור במערכת המשפט ולאיזון בין הרשויות. | |||
_new_ |
יש כמובן מקרים בהם הבגץ נדרש לחוקי יסוד | |||
|
|||
ויש מקרים בהם הוא נדרש לחוקים אחרים. במקרה של פינוי מאחזים הוא נדרש לפסוק האם היתה לאלוף הפיקוד סמכות להוציא צוים בנושא. אין כאן כל עניין של חוקי יסוד. מאחר וחוקי יסוד נחקקו ברוב מיוחס, אני לא מבין מנין אתה שואב את הטענה שהם השקפתה של קבוצה זעירה בעם. האם יש לך דוגמאות בעניין על מנת להבהיר זאת? | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |