|
דילמה: תשר ושכר | |||||
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 07/06/2005 שעה 15:00) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
מה שיפה במאמר שלך | |||
|
|||
שאתה לא אומר בעצם דבר. | |||
_new_ |
דוקא אומר הרבה מאוד | |||
|
|||
לק''י המאמר דוקא אומר הרבה מאוד - ובתור מעסיק קטן (תלמיד אחד או שנים מידי פעם) למדתי ממנו כמה דברים אליצור | |||
_new_ |
השאלה היא אם התשר הוא ''חובה'' | |||
|
|||
לסועד המשלם את מחיר הארוחה. הרי היום אנחנו יודעים שהתשר כלול מראש במחיר הארוחה המשולמת בקופת המסעדה. סה''כ המחיר + 15% (בד''כ). רבים מן הסועדים מבינים מכך שהם שילמו את הטיפ למלצר, דבר שאיננו נכון, כי הסכום נרשם בקופה הרושמת נכנס לקופת הבוס ומחושב לצרכי תשלום מס. השאלה היא אם צריכים לבדוק מראש עם בעל/מנהל המסעדה אם המחיר הסופי כולל גם את ה-15% טיפ ולפי זה לקבוע אם לשבת במסעדה או לא? כיצד מתייחסת פסיקת ביה''ש לעניין זה (תשלום הטיפ בחשבון הארוחה)? | |||
_new_ |
השאלה היא אם התשר הוא ''חובה'' | |||
|
|||
אינני משפטן אבל בעיני התשר היה ותמיד יהיה לשיקול דעתו של הלקוח. בדרך כלל הסיפור של ה-15% מנוסח כרשות אבל כרמז ''עבה'' שתשלם אותו. זה שיש רמזים על החשבון לא עושה את התשר כתשלום חובה. כפי שמשתמע מפסקבדין, אם כלקוח אינך בקיא בפרטי ההסכם בין העובדים ובעל המסעדה, אינך יכול להניח שהתשר ששילמת יגיע לידי המלצר. | |||
_new_ |
מכאן שלדעתי יש להסדיר את עניין התשלום בחקיקה | |||
|
|||
מחייבת. כלומר, שהמסעדה תחוייב לפרסם מחיר האוכל בדיוק כמו שהסועד אמור לשלם בסופה של הארוחה. בלי משחקים של 15% נוספים. אני לא התרשמתי שעניין ה-15% הוא רשות, אלא הוא בא ב'חבילה' אחת. יש מסעדות שמודיעות מראש על התוספת הזו ויש שלא. ואת עניין התשר להשאיר לשיקולו של הסועד. כך הכל יהיה גלוי וידוע לסועדים שיבחרו ברגליים היכן ומה להכניס לפה. | |||
_new_ |
אני חושב שאתה צודק | |||
|
|||
צריך שיהיה ברור בדיוק מי משלם ועבור מה. מכאן שכנראה חקיקה בנושא היא בלתי נמנעת. מצד שני אני חושב על התשר כתמריץ לשיפור השרות ולכן כדאי שישאר מחוץ לשליטה של המעסיק. דרך אחרת יכולה להיות שהמעסיק משלם פרמיות על איכות השרות אבל היא יותר מסובכת לאירגון. | |||
_new_ |
תשר שיטה שמאפשרת לבעלי עסקים | |||
|
|||
לממן שכר של מלצרים , או לפחות להפוך את הלקוח למשתתף בשכר ובכך להשיג מלצרים ''איכותיים'' (בדר''כ מדובר במלצריות חשופות טפח) יותר באותו המחיר. | |||
_new_ |
יש ארגון דתי בשם במעגלי צדק | |||
|
|||
הנותן לבתי עסק ''תעדת הכשר חברתית'' , למשל, למסעדות שמשלמות שכר הוגן לעובדיהן. לעניות דעתי יש להרבות ביוזמות כגון אלה, ולהקפיד לאכול רק במסעדות שאינן מעסיקות את עובדיהן בתנאי עבדות. | |||
_new_ |
זה יכול לעבוד טוב | |||
|
|||
רק אם הציבור יודע על הארגון הזה. וגם חקיקה, כמו שנאמר פה, לא היתה מזיקה כלל. | |||
_new_ |
לדעתי | |||
|
|||
1)התשר הוא הכנסה מיגיעה אישית ולכן מהווה שכר.זו בכלל לא שאלה בדיני עבודה אלא שאלה בדיני מיסים.ביה''ד לעבודה לא היה צריך לתחוב את אפו לנושא שבו הוא לא מבין מאומה. 2)אני לא נותן תשר אף פעם.נראה לי מאד לא הוגן שאני צריך לשלם מס הכנסה על שכריףאבל מלצר לא.מדוע בעצם? האם המלצר לא נהנה ממה שהמיסים מאפשרים? 3)לדעתי מקור התשר הוא תרבות הבקשיש המוסלמית.פקיד או נותן שרות נהגו לתת את המינימום שבמינימום הכרחי.אם רצית שרות סביר או זירוז ההליכים,היית צריך לשלם בקשיש (מעל או מתחת לשולחן - תלוי בתקופה). המהות של תשר היא בקשיש.המשמעות היא שללא תשר תקבל שירות מינימלי ואם אתה רוצה שירות סביר,עליך לשלם בנוסף. משמעות פסיקת ביה''ד לעבודה היא מגוחכת ונלעגת.יש כאן תקבול שמקבל עובד שכיר.התקבול הוא בעד עבודתו כמלצר.מה זה אם לא שכר? כסף שנופל מהשמיים? אם זה לא שכר,אז מה זה? | |||
_new_ |
שמורת השטויות | |||
|
|||
g אולי כדאי שאתה תנהג באופן בו אתה מציע לבית הדין לנהוג. נושא שכר המינימום והגדרת מהות השכר לא שייך לדיני עבודה?? השאלה שעמדה על הפרק היא האם חייב המעביד לשלם שכר מינימום לעובדת ללא קשר לטיפ שקיבלה. או שלחילופין הוא יכול לראות בתשר חלק משכרה. החלטת בית הדין הגיונית, מנומקת ומבוססת על תקדימים בעבר. | |||
_new_ |
אתה לא יכול להתעסק | |||
|
|||
בשאלה אם תשר הוא חלק משכר מינימום או לא,אם זה לא נחשב לשכר. ביה''ד לא יכול לדון בשאלות שיש להן השלכות על תחומים אחרים,כמו הבטי מס,כי הוא לא מבין בהם כלום. החלטת ביה''ד היא נלעגת,פאתטית ומשקפת את ההרכב האנושי של מערכת המשפט בישראל,שהוא ההומוגני ביותר בהיסטוריה של המין האנושי. | |||
_new_ |
תשר אינו שכר, אינו תקבול | |||
|
|||
אלא מענק תודה והערכה שנותן מקבל השרות לאדם המשַרֵת אותו. ירצה יתן לא ירצה לא יתן. המנהג הזה איננו דומה לבקשיש, שכן בקשיש הוא שוחד הניתן מראש עבור ביצוע עבירה או העלמת עין - כלומר שוחד. מלצרות היא עבודת שירות אישית עבוד הבא לסעוד. אוכל, ארוחה נחשבים לדבר אינטימי בתרבות המערבית לפחות, ולכן יחסי מלצר - סועד גם הם נמצאים בקטגוריה זאת. המלצר אחראי להביא את המזון חם, טרי ונקי ובאופן תרבותי לשולחנו של הסועד. אם זה היה תפקיד רק טכני, סטרילי, אז האוכל וכלי האוכל היו מוטלים על השולחן ללא סדר וארגון. אבל כמו שאמרתי, בתרבות המערב ישנה הערכה לפעולת הגריסה, והתפתח מודל, שלדעתי מקורו בתרבות העבדים הרומית הקדומה, של הפיכת הסעודה לטקס (כמעט דתי, בזמנו). כללי התנהגות אלה נשמרו בתרבות האירופאית, זוככו והתעדכנו. מכאן שמעתה תאמר, תרצה תשלם לעבדך.... מלצרך, לא תרצה לא תשלם. אבל בכל מקרה זכית לשירות טוב ולא לשירות דב, לפחות בפעם הראשונה בה אתה אוכל באותו מקום..... כי זיכרונם של המלצרים חזק. | |||
_new_ |
אתה לא משלם תשר כי אתה קמצן, ומתרץ את זה | |||
|
|||
בתירוצים אידיאולוגיים. המלצרים מקבלים שכר רעב, אם בכלל, ומתקיימים בעיקר על התשר. | |||
_new_ |
• אתה משלם תשר | |||
|
|||
[• הוסר ביטוי בלתי ראוי. המערכת] אל תעטוף את תסביכי הנחיתות שלך ברטוריקה מרקסיסטית נלעגת. תלונות על גובה שכרם של מלצרים יש להפנות למעסיקיהם ולא ללקוחות המסעדה. גם השומר במקום העבודה שלך מקבל שכר מינימום.למה אתה לא נותן לו תשר? ועדיין לא הסברת מה הקשר בין גובה השכר לחבות במס. מדוע פלוני שמרוויח שכר רעב בתחום אחר צריך לשלם מס אבל מלצרים לא? האם זה בגלל שחלק ניכר מהמלצרים מגיעים מאותה העדה ומאותו מחנה פוליטי שאליו אתה שייך? | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |