בתי תמחוי מככבים בטלוויזיה

המאמר מתפרסם בעת ובעונה אחת באתר המחבר זרקור.

עכשיו לאחר שנדמו תקיעות השופר, ה''קיטל'' הלבן של יום הכיפורים נשלח לניקוי יבש, הסוכה תפורק ומן האתרוג יעשו מעדן, אפשר לחזור לעמותות הצדקה ולזעקתם הטרום ימים נוראים שהגיעה עד לטלוויזיה.

ראשית נתונים כפי שפורסמו באתר ynet ב- 12.10.2005:

24,000 איש סועדים ב-‏150 בתי תמחוי ברחבי הארץ. בתי התמחוי מופעלים על ידי עמותות הנעזרות במתנדבים וכן בעבריינים בעבודות שרות. מרביתם קשישים, כ-‏40% משוללי ביטחון סוציאלי וכ-‏50% הם נכים, נכות נפשית ופיסית. מיעוטם, 10%, מובטלים, משתכרים שכר נמוך וילדים. כ-‏80% מבתי התמחוי התחילו לפעול מאמצע שנות התשעים. בשנתיים האחרונות חל גידול של 35%. עוד 450 אלף אנשים מקבלים תרומות מזון לבתיהם.

הנתונים אכן זועקים לא רק לטלוויזיה אלא לכל אחד מאיתנו ובראש וראשונה לשלטון שאוזנו ערלה בכלל ולמצב העוני בפרט. הם זועקים לכל אלה אשר שמו את ארץ ישראל השלמה בראש מעייניהם. הנה קריאה לרבנינו, בי''ש ובמקומות אחרים, ביניהם אלה שמתפללים בכותל ומיידים אבנים בראש אכ''א, יהודי שומר מצוות. קחו נא את ה''טייטל'', את המצביע על האותיות בתורה, ופנו ל''ויקרא'' שם נאמר: ''וְכִי-יָמוּךְ אָחִיךָ, וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ--וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ'' (כ''ה ל''ה). ואם לא די בכך חז''ל קבעו ''כל המקיים נפש בישראל כאילו קיים עולם מלא'' וכי ''כל ישראל ערבין זה לזה''. מצוות הצדקה לעניים נמנית בין רמ''ח מצוות ''עשה'' שבתורה. היכן אתם יראי שמיים? ארץ ישראל לא תהייה שלמה, וגם לא ישראל, אם העם לא יהיה כה חצוי. הפסיקו לסגוד לאדמה, לעצים ולאבנים והעלו את העם ואת מצבו בראש דאגותיכם.

מצוות הצדקה קיימת מקדמת דנא ובצלאל לנדאו בחיבורו ''הצדקה בחיי הציבור'' (מחניים תשכ''א) כותב כי המוסד קיים מאז ימי המקדש. במשנה (שקלים, פרק ה') נאמר: ''שתי לשכות היו במקדש. ומה טיבה של לשכת חשאין... נותנים בחשאי ובני טובים מתפרנסים הימנה בחשאי וזוהי מידת הצדקה הנעלה ביותר בסולם הערכים של הצדקה''. אני משער שהמונח ''מתן בסתר'' נובע מן העיקרון הזה.

בתי תמחוי לסוגיהם נמצאים ברחבי העולם, כולל באירופה ובאמריקה העשירות. אגב, לא כל מי שפונה אליהם זקוק באמת להזנה. ראיתי כתבה שבלונדון רבים מן האוכלים בבתי תמחוי פשוט מתעצלים לבשל, ויש שזה מהווה תוספת סמויה לשכר שלהם. אלא שבעולם לא תמצא את ''פסטיבלי בתי התמחוי'' שמהם יוצאות התרועות לקראת החגים. גם בישראל יש רבים שנותנים בסתר, אך יש עמותות שעשו להם הרגל, כמעט פולחן, להכריז על כך בראש חוצות, כמו מוצר בשוק שמביא את מצלמות הטלוויזיה כמו זבובים לפרי בשל. והטלוויזיה מצלמת תמונה היקפית ותקריבים ואינה שואלת את הפרט אם אין הוא מתנגד שיצלמו אותו. זאת לא רק משום חדירה לזכות הפרט, אלא מכיוון שתמונה כזאת עלולה להביכו בעיני עצמו ומכריו או קרוביו.

אם הטלוויזיה כבר רוצה לצלם, והיא רוצה ועל זאת היא מתקיימת, יש לי הצעה לפרויקט ''הפוך על הפוך''. שהיא תצלם את הוילות ואת החוות של העשירים, ובראשם את חוות השקמים, את החוות הדשנות, והמראות הפסטורליים, ואת מעונות הפאר של ''העשירים החדשים'' והישנים. הציבור כבר הציץ מספיק לבתי התמחוי, ואם ירבו לצלם את המעמד המשפיל הזה, הציבור יפסיק לצפות והרייטינג, חלילה, יצנח. לעומת זאת אם יצולמו את בתי השועים ומה שבתוכם או מסביבם, כולל המשמרות הפרטוריאניים ששומרים על הנכסים הללו, זה ימשוך, הרייטינג יעלה ואולי כערך מוסף סומק יעלה בפני הבעלים והם יודיעו בפומבי או בצנעה על פרויקטים יותר קונסטרוקטיביים מאשר בתי תמחוי. ואגב כאלה קיימים, בלי תרועות, אך מעט מדי.

זה אמור לגבי כל שרי ממשלת ישראל אשר ''זעקת העוני'' בגרונם. צלמו את בתיהם, את פלוגות שומריהם, את גדודי פקידיהם ונושאי כליהם. בתי התמחוי הם דשן בעצמותיהם, כי הרי זאת הכנסה עקיפה שפטורה ממס. בקיצור הכריזו בתקשורת על ''פסטיבל העושר'' בישראל. ''עושר'' – in, בתי תמחוי – out.

---