  
  
  
|
  חמור כחול-לבן / טור אישי | |||||
| אריה פרלמן (יום חמישי, 18/07/2002 שעה 1:22) | |||||
|
|||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  אריה.מסכים אתך,אך העברית נפגמה כמו הרבה ערכים |
|||
|
|||
| _new_ |
 |
|
|
||
| ה'רעה' נפתחה מצפון (אוסלו), והמלחמה מדרום... |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| יורם: במה נפגמה העברית? |
|||
|
|||
העברית חיה, נושמת ובועטת. יופיה של שפה שהיא חיה במציאות, נושמת את הרחוב וממציאה את עצמה. אני מעדיפה כל שיבוש בה על ה''עיברות'' בכוח של האקדמיה הנכבדה, המנותקת משפת היומיום. אולי טוב שהאקדמיה שומרת על שמה הלועזי, כך תוכל להרחיב את תחומי פעולתה גם בחו''ל, ולמכור גם להם מיני מרכולות ו'צהלולים' שנשארו ב''סטוק'' מהעונה שעברה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| העברית ''התגששה'' והחלה להתאבד כשפה עצמאית |
|||
|
|||
הופעת תסמונת ''הגשש החיוור'', ועוד לפני כן מלך ''הלא שם זין'' דן בן-אמוץ (ושותפתו נתיבה) ורבים אחרים סירסו את העברית והורידו אותה לרחוב. אל אלה הצטרפו מושגי דיבור כתיבה וכיו''ב שהקשר שלהם לעברית הוא מרחבי אזורי ולא ייחודי, החל בקללות וכלה בהמצאות מילים מהניסוחים הצבאיים, המשתרשים בשפה ומסתפחים אליה כמו בקטריות. אינני מבכה את תופעת הסירוס, שכן היא משקפת פן מרתק של תהליך ההתפתחות הלאומית, המכוערת,אך אני מכיר בה וכמי שאוהב עברית-חרד לשלום השפה. כאשר עבדתי, עד לאחרונה, בעיתון ערב, נאמר לי ''לעדן את הסגנון'' כשהכוונה היא להוסיף ביטויים כמו ''סטוץ'' ''סלברסטי'ס'' או ''סחבי'' ועוד ועוד. עם כל הכבוד -זו לא עברית אלא ''סלנג'' ולא זה הנושא שבדיון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| (ללא נושא) |
|||
|
|||
ירידת השפה לרחוב אין בה פגם, בעיניי - להיפך: כזו היא שפה חיה, גם אם חלק מן ההתפתחויות אין צופים שישמח לבב אנוש. עיקר הנזק הוא חדירתן לשפה של מילים לועזיות, אשר מחליפות ומבטלות מילים עבריות קיימות - דיסקורס במקום שיח, אלטרנטיבה במקום חלופה, ועוד כהנה וכהנה אנד סו און אט-סטרה. מילים אלו חודרות לשפה הכתובה (להבדיל ממילות ה''סלנג'' המשמשות בעיקר בדיבור) וכותבים רבים אף מתהדרים בהן, בבחינת ''תראו [קינה לצורת הציווי] אני יודע/ת אנגלית''. אכן האח למשכילים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יורם: שפה ''התגששה'' - אהבתי |
|||
|
|||
ומה היינו עושים ללא מטבעות הלשון שהנחילו לנו הגששים וכל אלו שבאו בעיקבותיהם? הם יצרו כאן שפה מלאת הומור, ומה חשוב יותר מהומור? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תפקיד האקדמיה לכוון - לא לכפות. |
|||
|
|||
אי אפשר לכפות על ציבור שלם שימוש במילים או במינוחים כאלה או אחרים, אולם ניתן להשפיע ולכוון, בתנאי שהדבר נעשה בחוכמה. האקדמיה ללשון העברית סובלת משתי בעיות תדמיתיות: 1) עצם שמה הלועזי - מדיף ריח של צביעות ומעלה גיחוך וחוסר אמון. את הבעיה הזאת ניתן לפתור תוך יומיים וחצי. 2) הנפקת תחליפים עבריים נלעגים, המאוחסנים בערימות של ''החלטות האקדמיה'' ומעלות ענני אבק ורעמי צחוק. הבעיה השניה קשה יותר לפתרון - אך לא בלתי אפשרית. ראשית, ישנם תחליפים מצויינים, כגון ''חישכון'', על משקל ''חידלון'', כתרגום ל''לבלק-אאוט''. יש בהצעה זו גם שילוב של החשכה ומחדל/שיתוק, והיא גם מצטלטצלת כסבירה בשמיעה ראשונה, ולא פחות חשוב: שקופה מבחינת המשמעות. שנית, ניתן, למשל, לשלב בהדרגה תחליפים (טובים) בעיתונות היומית, כאשר בשלב הראשון יבוא התחליף בסוגריים, לאחר המילה הלועזית המקובלת, בשלב השני תבוא המילה הלועזית בסוגריים - עד שלא יהיה בה צורך עוד. כך, למשל, הוחלפה אט אט האינפורמציה במידע. בנוסף, מעולם לא ראיתי דוכן של האקדמיה ללשון העברית ביריד הספרים הבינלאומי, המתקיים אחת לשנתיים, או בשבוע הספר העברי, המתקיים אחת לשנה. ככל שיהיו פירסומי האקדמיה סתומים ומנוכרים לציבור - אפילו הצעד הפשוט הזה לא נעשה, בכדי ''לרדת אל העם''. הבעיה היא לא רק בשאילת מילים לועזיות באופן גלוי ובוטה, אלא גם, מה שמכונה, ''אנגלית בלבוש עברי'', כגון ''לנצח את המשחק'', כאשר לא משחקים נגד המשחק - אלא נגד היריב. לכן צריך לנצח במשחק, או את היריב. גם עיתונאים רבים מועלים בתפקידם, כאשר הם ''מכסים'' אירוע, בעוד שמטרתם היא לגלות... לחשוף אותו: בעברית זה נקרא לסקר. ועוד ועוד. השפה העברית היא חיה, תוססת, גדלה ומתפתחת - וזאת היא אכן ברכה גדולה. אך כשם שהורים לא יכולים להרשות לעצמם להפקיר לחלוטין את חינוך והכוונת ילדיהם, בטענה נכונה אך לא עניינית, לפיה ''אי אפשר לעצבם כחומר ביד היוצר במאה אחוזי הצלחה'' - כך אין האקדמיה ללשון העברית - אם כבר קיים מוסד כזה - לא פטורה ואסור לה להיות פטורה מן הניסיון לכוון את התפתחותה התקינה והטובה של לשון הדיבור. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לשקד פני הדור עפ''י העברית |
|||
|
|||
היתה לנו פה פעם שפה, שהלכה והתבוללה ונעשתה שפת רחוב, ולחס ועוד... לראיה, הקשיבי למתראיינים מהרחוב הישראלי ,סוריא | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| סוריא: נהפוך הוא. פני העברית כפני הדור |
|||
|
|||
שפה היא השתקפות של חיים, ריחות ותקופות. השפה היא ראי חברתי - שקופה, ישירה ומציירת תמונה מדוייקת של דובריה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מילים כדורבנות |
|||
|
|||
או שמא עלי לומר: מילים כקורבנות - משום שהעברית מוקרבת כאן על מזבח היוקרה הבינ''ל. ויותר משמפריעות לי מילים לועזיות החודרות לשפה העברית, מפריעים לי מקרים בהם ביטויים שלמים, ניבים וכו' ''מיובאים'' מן האנגלית אל העברית. במקרים רבים, התוצאה צורמת, ופשוט לא עושה שכל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש יותר גרוע |
|||
|
|||
מה אם הביטויים היומיומיים? היי ביי, אוקיי, ועוד קטנים כאלו אגב, בטיול שלי לצרפת כששאלתי איפה היציאה אף אחד לא הבין את המילה EXIT , עד שבחורה נחמדה הצביעה לכיוון לא ברור, זה נכון שהצרפתים אינם לומדים אנגלית? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דין דומה לגבי שלטי חוצות, פרסומות ומותגים |
|||
|
|||
שמקפידים לכתוב אותם באנגלית, או בעברית-אנגלית, ופוגמים כך בעברית. סופר-סנטר וסופר-פארם, הום-סנטר ודיזנהאוס הזרע-ג'נטיקס וסונול, קלאב-מרקט ופניקס, פורמולה וקומפיוג'ן, דיסקונט וקומברס, טמפו וקולה. אך יש גם: דלידג וכרמל מזרחי, דלק ופז, פרי-העמק ואורדן, גיבור וקליל, פרדס ונעמן, דור ואורן, בזק ואיסתא, גזית והזרע, כור ואורמת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ברכות כלליות ומספר הערות |
|||
|
|||
אריה ידידי, הרשה נא לי לברכך לרגל פתיחתו של טור זה, אשר שמו וצבעו מצאו חן בעיניי עד מאוד. על ידי כך אתה מצטרף לשורה ארוכה של 'כותבים צבעוניים' האוחזים בצבע זה או אחר בטורם האישי. רשימתך זו עניינה אותי מאוד, היות וכבלשן, מתורגמן וחוקר התפתחויות לשוניות נתקלתי באקדמיה לא פעם ולא פעמיים, ואינני יכול לומר שהתקלות זו היתה חלילה קשה או טראומטית. הקו אותו אתה מייצג באשר לאקדמיה נכון לשיטתי בחלקו, היות וברור לכל כי במדינת הגירה וקיבוץ גלויות לשיטתה מהווה השפה העברית נדבך חשוב ביותר בתרבות קירוב הלבבות, טכנית ורגשית כאחת. ברור לכל שתפקידה של האקדמיה לא ממש הוגדר במסמרות ברזל כמו במקרה הצרפתי, היות וככל הנראה חשבו ראשי המדינה להשאיר טווח פעולה גמיש ובלתי מחייב, ואולי בגלל זה נדחקה זו אל תוך עולם האקדמיה האמיתי, בו כידוע לך ולרבים אחרים המציאות השרוייה בו אינה תמיד דומה למציאות החיצונית הממשית. התפתחות זו יצרה אצל האקמיה מצד אחד רצון עז לשלוח ידה אל כל תחום בר שינוי, אך בו''ז הפכה ומיסמרה את אזלת ידה של האקדמיה לדבר מובן מאליו, ולו מעצם היותה גוף אקדמאי ממליץ ומנותק משהו, ובלתי אוכף. האקדמיה נרתעה מביצועה שינויים מרחיקי לכת בתחומים שונים, אשר מהם נובעות שגיאות רבות בשפה העברית; האקדמיה הזניחה לשיטתי את הרפורמה בתחום הניקוד, ודווקא במקום בו היתה יכולה לבצע רפורמה של ממש ולהציע צמצום הניקוד לכוון מספר תנועות ברורות. דווקא כאן היא בחרה שלא לבצע זאת. התוצאה הישירה של דבר זה היא שהניקוד הנכון בעברית נתפש כדבר איזוטרי, אשר למעלה מתשעים אחוז מהקוראים והכותבים בשפה העברית אינו שולט ברזיו. יש לשער כי אם היתה מתבצעת תוכנית מקיפה בתחום זה היה משתנה הסירוס העילג הרווח בשפה העברית. נקודה נוספת נוגעת ישירות ביוצאי הדופן הרבים בעברית, אשר מקורם נעוץ בעיקר בתקופות קדומות יותר, ובחוסר אחידות כללי של שפה רדומה ובלתי עדכנית, אשר שואבת את עוצמתה מרעיון ומטקסט דתי. בתחום זה היתה יכולה האקדמיה לבצע שינוי של ממש על ידי ביטולם של יוצאי הדופן באופן רשמי לטובת אחידות וזרימת השפה. דווקא מדינת ההגירה ישראל יכולה מבחינה זו לספק קרקע מעניינת למחקרים על התפתחותה של שפה מחודשת ומתחדשת, אשר 'השינויים מלמעלה' עוקבים ועונים על 'הצרכים מלמטה'. דבר זה לא נעשה, והאקמיה צמצמה את תפקידה למעין פדגוג המנסה לאכוף רצונו על מליוני בני אדם שמעדיפים לדבר אחרת. במקום זאת התמקדה האקדמיה ביצירתן של מילים חדשות, אשר בחלקן הגדול אמנם נקלטו, אולם דווקא המאבק נגד הלעזת השפה העברית אינו דבר שאמור ללבוש אופי אנאכרוניסטי, ועל כן צריכה האקדמייה לנסות ולשלב אלמנטים שונים במאבק זה, אשר בו יש לבצע פשרות רבות. דומה כי דווקא שמה של האקדמיה הוא הפשרה הטובה ביותר כנקודת זינוק להכרת מציאות השטח, ולפעולה חכמה המבוססת על הזון חוזר עם קהל דוברי העברית. שתי המשימות המרכזיות העומדות לשיטתי מול האקדמיה הינן ביטול יוצאי הדופן בשפה העברית לטובת הכלל הרווח בדיבור, וביטולה המוחלט של צורת הניקוד הנוכחית. בשלב שני על האקמיה לבטל לחלוטין את השימוש במספרים זכריים, ולבצע רפורמה מרחיקת לכת בהכנסת תנועות ה-A וה-E לשפה הכתובה, והפרדת מילות היחס משם העצם לאלתר. אלה הם כמובן משימות רבות ומורכבות, אך רק על ידי פישוט התחביר, הכתיבה וכללי הניקוד תוכל האקדמיה לנחול נצחונות ברורים גם בתחומים אחרים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עוד קצת על מדינת הגששים |
|||
|
|||
כאשר ניתקה האנגלית-אמריקאית מהקשר הקבוע עם האנגלית המקורית, נוצרה עגה צפון אמריקאית חדשה, עם צלילים מקומיים וכיו''ב.... מעט מילים ''סופחו'' משפות ילדים (למשל פאוואו-התכנסות להתייעצות), אך ככלל נעשה הרבה לשריין את האנגלית ולהנחילה בצורה מדוייקת ככל האפשר. התמונה הקנדית דומה, אף שמצפון לארה''ב נותרו קשרים עם ארצות מוצא כאירלנד, סקוטלנד וצרפת, שהשפיעו על התפתחות השפה לפי מחוזות. לניבים אינדיאנים כמעט שאין זכר, אלא אם מביאים דוגמאות פירסומיות כמו חברת הדלק מוהוק.... תהליכים דומים עברו על שפות מתפשטות אחרות, החל בערבית וכלה בפורטוגזית, אך אצלנו... בארץ חמדת, לא מדובר בשפה מתפשטת אלא דווקא בשפה מתקבצת....זה בדיוק דגם הכישלון! לא היה פה (שם) מצב של הבאנו איתנו שפה מקורית וכבר נסתדר, או תסתדרו איתה. במקום זאת הוחלט להנחיל עברית לא רק כחלק מרכזי של תרבות יהודית, אלא בעיקר כאתגר מדיני שהיה לישראלי.....לא ערבית, לא יידיש, לא לאדינו ....''פה נקים חברת לשון חדשה'' (יצחק בן צבי באחד ממכתביו, השנה לא זכורה לי) ומה יצא מכל זה?! סופרים וכותבים, בעיקר מיוצאי רוסיה ופולין,עשו כל שלאל ידם ''להתעבר'' וטרחו לתרגם כמעט כל מילה...אלתרמן למשל... שהיה במהות תרבותו ''כותב רוסי'' הפך שמים וארץ לתרגם אפילו שירי רחוב או פזמוני חיילים. העברית לחמה על קיומה מול לחץ יהודי גלותי שרצה מדינת יידיש, נגד ערבית שהיא שפת המרחב ונגד אנגלית שהיתה לשון השלטון. ההישג היה מפליא. אהבת השפה הונחלה בבתי הספר, בצבא, בתנועות הנוער ולפעמים נהגו בה מנהג של קדושה. כל אלה הולכים ונעלמים לטובת ''הים התיכון'' החל מהתגלות עידן ''דירלאדדא'' של אריס סאן ועד ליבבות קורעות הלב של אבירי הזמר המזרחי....יאסו! עלאכיפאק! ועוד ועוד.... אפשר להאריך ולתאר את בזיון השפה, את תהליכי התבהמותה לטובת קידום מכירות, קידום פזמונים וקידום עדות..... ומה יש היום?! די להשוות כתיבה עיתונאית ''מהעבר הרחוק'' של שנות השישים והשבעים, או פזמונים מאותו עידן, עם הצורה בה מטפלים בשפה במעריב, ידיעות ואפילו בהארץ..... אחת הטענות היא שצריך לרדת לרחוב....בעיני זו הודאה בכשלון, לאמור: לא הצלחנו להעלות את הרחוב למילון עברי נכון..... יתכן שאינני אלא תרח מזדקן, רדוף געגועים למחוזות ילדות... אך גדלתי על ברכי השפה, חונכתי לאהוב אותה ולהתגאות בה גם כשההיגיון אמר: לך ללמוד אנגלית בחור! לצערי לא ניתן לישראלי הממוצע ללמוד....ערבית כהלכתה....הוא מחונך לסרס ולעקר את שפתו, עם ''תוספות'' ערביות, אך מנוע, מכח מניעים פוליטיים-רעיוניים להתמחות בערבית....המגוחך הוא שמדובר בשפות אחיות....אך אצלנו במקום להפוך ערבית לחובה וכך להבליט את עיקורה המטופש בפי ישראלים עם הברה צברית או פולנית, השפה השניה נדחקת לפינה של ''לא טוב פוליטית'', והעברית מסתבכת ומתפתלת בשום דבר עלוב, של ים תיכון נודף ריח תת גזעני..... כאן באו הגששים, אבירי ההומור ואויבי השפה.... חבורת פוחזים שביקשו להתפרנס מבידור, והפכו ל...כמעט בלשנים..... ומה צריך לכתוב או לאמר: ''יאללה יא ג'מעה תרדו מזה תעשו פס ואל תזרקו עלי תיק בואו נסתלבט ונסחוב שאכטא ואז תביא לי שתי בירות ,דוד ותוציא גם מהמלפלפונים יא חרא, יא אחי יא כוס אמק'' לכן זכרו את השיר הישן....''יהודים רחמו רחמו'' ואם כבר החלטתם לזיין את השפה ולקרוע לה ת'תחת, אז לפחות לכו ללמוד ערבית ואז תבינו כמה אתם מגוחכים גם באזני שכניכם, ובטוח ש...באזני.....היוונים של יאסו פוליקפיס .... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ליורם המזרחי: ערבית? |
|||
|
|||
גם אני, כמוך, מצר על דלדול השפה העברית, על ''העשרתה'' בשפת ביבים בהקשרים מיניים לרוב.לא ברור לי הקשר עם אי ידיעת השפה הערבית. (ההפך. רוב בביטויים הם בשפה הערבית). אני למדתי ערבית מספר שנים בתיכון, לא אהבתי זאת ומלבד היכולת לקרוא מבלי להבין, אינני זוכר דבר. ובכל זאת אני מדבר, כותב ואף עורך בעברית טובה. אני לא מעוניין להשתלב במרחב, והתרבות הערבית לא נוגעת בחיי. מי שמעוניין ללמוד ערבית - טוב מאוד. דרושים לנו אנשים המתמחים בשפה זו. אבל אין בזה חסר לאחרים. ובאשר לגששים. הם, ונסים אלוני ויוסי בנאי ואפרים קישון, העולה החדש, העשירו את השפה העברית בביטויים ובדימויים מלאי צבע ורבי השראה, ואף תרמו בכך לתקשורת חייכנית בין אנשים שונים ומרמות שונות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לשחור תלתלים......שיהיה.....התבהמות הגששיות |
|||
|
|||
התבהמותו הגגשית של חלק מעם ישראל במדינת ישראל עברה מזמן מימד ההצגה הקומית ומשהפכה ''לשפה'' היתה לחיידק המאכל לאט לאט ובהתמדה את התרבות העברית.לפחות את זו שאני מעדיף. באשר לערבית....לדעתי מדובר בשפה הכרחית למי שמעוניין לחיות בישראל. אתה אומר שאינך מעוניין להשתלב במרחב....ובכן ידידי היקר.....הסתכל מסביב ואחר כך בראי.....אין לך ברירה...הערבית היא שפת השכן העשוי להיות ידיד ובינתיים עודנו אויב. חלק ניכר מבעיות היומ-יום,בהבנת המתרחש בישראל,על גבולותיה וכן...במרחב- קשור להתנשאות התת מערבית של ''אנחנו לא רוצים להשתלב במרחב''.....עברית גששית קלוקלת,סירוס ערבית ועוד -כל אלה כן והשתלבות לשונית,אפילו חלקית לא?! איך אמרו פעם,בשיר משירי פוגי....פה קבור הכלב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יורם כמה שאתה צודק. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| יורם: הזניית השפה היא בעיה קשה, |
|||
|
|||
אם נמשיל את המילים בשפה לאלפי קוביות לגו קטנטנות -אבל לא הראשונה במעלה. אם נמשיל את השפה העברית לקופסא עם אלפי קוביות לגו, אנחנו צריכים, ראשית כל, לוודא שהקופסא כוללת בתוכה קוביות לגו בלבד... התואמות אחת לשניה. אחרת לא נוכל להרכיב את המבנים הנכונים והנאים. קודם כל - שהלשון העברית תהיה מורכבת ממילים... עבריות! בקיצור: טוהר השפה קודם בעיניי לאיכות השפה (אף כי שני הדברים חשובים מאוד). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אריה - ברכות עם צאתו לדרך של טורך החדש |
|||
|
|||
ועם צאתו לאור של המאמר הראשון , מסתבר כי פ.א.צ זכתה בין השאר , שבין עורכיה, יהיה אחד משומרי החומות של השפה העברית. בהצלחה רפי | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תודה רפי. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| אריה, מגיעים לך כל השבחים, אבל |
|||
|
|||
קשה להתעלם מן העובדה שהשפה העברית היא נחלתו של ציבור קטן, וכתוצאה מכך ישראל ניצבת בפני אותן בעיות שיש לעמים קטנים. כשאני הייתי סטודנט לא היה בנימצא אף לא ספר לימוד אחד בעברית. וגם היום, למרות שיש שיפור ניכר, כל מי שחפץ בהשכלה גבוהה, ועל אחת כמה וכמה לעסוק במחקר, ימצא את עצמו מוגבל מאוד אם יתעקש לעשות את הכל בעברית. וזה נכון אפילו לנושאים יהודיים (כל מי שרוצה להתמסר לחקר המיקרא למשל, יגלה שאחוז עצום מהמחקר בתחום זה נכתבו בגרמנית). הוסף לזה את העובדה שהרבה ישראלים אינם מסוגלים לחבר מישפט עברי תקין, או לכתוב טקסט ללא שגיאות כתיב. יש איפה מידה לא מעטה של דון קישוטיות במאמצך, אבל יישר כוח. והערה אחרונה: השפה האנגלית, בניגוד לשפות כמו צרפתית או גרמנית, שהתעקשו לשמור על ''טוהר השפה'' ולהימנע משימוש במונחים ''לועזיים'', לא נימנעה מאימוץ מונחים ומלים זרות ואף עודדה את המגמה הזאת. זה מה שתרם להפיכתה לשפה השלטת בעולם. זאת עובדה סטטיסטית שהשפה האנגלית של היום מכילה יותר מלים צרפתיות מהצרפתית של היום (אם תרצה פעם באמת להעליב צרפתי תגיד לו את זה. זה מקפיץ אותם לתיקרה . . .) | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ישראל ידידי: |
|||
|
|||
ראשית כל - תודה. לא אסרתי על בני ישראל לקרוא בשפות זרות. אולי אפתיע כאן כמה מן הקוראים, כאשר אגלה שאליעזר בן יהודה (פרלמן במקור - ואין קשר משפחתי ככל הידוע לי...) - לא רק ידע צרפתית, אלא גם ''טימא'' בה את לשונו, אפילו מחוץ לנסיבות מחייבות. רק על דבר אחד הוא הקפיד הקפד היטב: כל עוד דיבר בצרפתית - לא עירב מילים עבריות, וכל עוד דיבר בעברית - לא עירב מילים צרפתיות... רשאי בן-ברית לדבר אנגלית ככל שיחפוץ, אבל לעולם לא יגיד: ''סופיסטיקייטד'' ר''ל, במקום ''מתוחכם'', או, להבדיל, ישתדל לא לדבר על ''פנסיונר שפעיל בלובי האקולוגי'' - אלא על ''גימלאי שפעיל בשדולת איכות הסביבה''. לסיכום - אינני נבהל מ''דון קישוטיות''. אני תמיד נושא לנגד עיניי את האירוע שבו אחד מידידיו של הרצל, לקח את הספר ''מדינת היהודים'', ובטירוף בעיניו, הטיח את הספר על השולחן וזעק: ''שרוף את הספר הזה תיאודור! שרוף אותו!!!''. אמנם, חלילה לי מלהשוות את עצמי להרצל, קטונתי מקטנו...ודאי ממותניו... אך הוא ההוכחה ש''דון קישוטיות'' בעולמנו לאו דווקא מסתיימת בהתנגשות מכאיבה עם טחנת רוח. והרי אין לשכוח שלא בי בלבד מדובר, אלא ב''אקדמיה'' שלמה ומוכנת לצורך זה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| פרלמן, כל הכבוד. אני משתדל בכל כוחי להשתמש במילים |
|||
|
|||
עבריות. במקצועות רבים כמו בתחום עיסוקי בעבר, מחשבים ותקשורת וכלכלה חסרו מילים בעברית. COMPILER,מהדר בעברית, אך מי משתמש בו. אינטרנט ,מודם,פקס..בכלכלה: אינפלציה,בנק,ריבית- פרים, ריבית נומינלית ועוד, אך ראה מה רבות המילים שאנו משתמשים בהם ורק המתחילות באות א': אינטליגנציה, אינטגרציה, אינטואיציה, אינדוקציה, אינדיוידואליות, אינלקטואל, אינטראקציה, אינטרוספקציה... כנראה שאין בררה ונצטרך להלחם על כבודה של שפתינו אך להשלים עם העובדה שלא ניתן לנצח במאבק זה. ידועה מלחמתם החריפה של שלטונות צרפת אך גם הם הרימו ידיים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אריה: פה מפיק מרגליות |
|||
|
|||
אכן ''על דא קא בכינא'', כמאמרם בארמית. באמת חבל. אבל אמירת החבל אינה מועילה כי אומתנו מאז ומימים לבליל שפות היתה רגילה. מיני קדם, מאז ש''נפוצו האומות'' אחרי מעשה מגדל בבל, אוצר המילים של כלל בני באדם רק הולך וגדל. הוסף לכך שלפני שלמה המלך ואחרי המלך כורש, שפתנו היתה, ועדיין הינה, שפת לשון הקודש, רבנים וחכמים מורים ואנשים השתמשו בה בחרדת קודש. ויוצא מן הכלל היה רבנו הקדוש, רבי יהודה הנשיא, שגר בארץ ישראל בין 135 ו235 לספירה הנוצרית. הוא הקפיד על גינונים,על מלים, על דיוק ועל משפטים, הוא,אגב היה הראשון שהשתמש במלה מטאטא לכבד את הבית, וגודגדניות כשם של הפרי שלא ידעו את שמו בעברית. נכון דרשת, ונאים דבריך מר אריה איש הפנינה, אילו היו מלמדים משחר נעורים את העברית נכונה, להגות את המלים, לחבר משפטים ולהביע הגיגים, לעודד שירה וחיבור פיוטים המשמח לב אנשים, היינו בדיבור ובשפה ,הרבה יותר מתקדמים. לא מן הנמנע, ואכן יעידו תולדות עמנו, שהלכנו לרעות בשדות זרים ופירותיהם קצרנו. מילים ומילי מילים נוספו לשפתנו,ועם כל הכאב, הפכו להיות נכסי צאן ברזל לכל קורא וכותב. העברית הטהורה הנקיה הצחורה ללא כתם ורבב, נשארה בפיוטי התפילה או בתכתובת בין רב לרב, או בספרים בשות''ים או באגרות שבינינו נמצאים, אלו שנכתבו ושהגיעו לידינו מתקופת הגאונים. וגם ראינו ,לצערנו ולהוותנו, במרוצת הדורות גם שם בתכתובת נכנסו לאחרונה כמה וכמה מלים זרות. במטותא, מר אריה היקר, הבט נא וראה מילים חשובות, עיין נא ב''קינות'' לט' באב או גם ב''סליחות''. שם תקרא את ''ציון הלא תשאלי לשלום אסירייך'' של הלוי, או את''שאלי שרופה באש'' של המהר''ם מרוטנבורג האשכנזי. או גם,אם יש את נפשך לדעת,גם בכתבי רבי אלעזר הקליר. בכל אלו תקרא ובעיניך תכיר ,ממש ''ספרות מקיר לקיר''. אכן,גם במאוחרים מהמאה האחרונה אפשר גם למצוא, כמו ביאליק, אחד העם ועוד הנקראים לעת מצוא. מה שחבל, ואני רואה את זה ממגמות החינוך,מהשיטות ומהמילים שנוספו לשפה מסיבה זו או מבלי משים. שומע אני סיומת של שיחה טלפון: ''יאללה -ביי'' ואני עומד המום ולא מאמין למשמע אזני אני שומע מישהו אומר :''בוא נשב ונדסקס'' כולי אומר חלחלה ובתוכי אני כועס. אבל,שא נא עיניך וראה ידידי היקר, הבט בעיתונים ובמה שברחובות נמכר. ראה נא עתון, כתב עת או פירסומת, וראה איך ששפת עבר הפכה מעוותת. את הדוגמאות כבר הבאת, והערותיך נתקבלו בברכה. מי יתן ויהיו דברינו אלה לשיעור חשוב לדור הבא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תודה, מוטק'ה |
|||
|
|||
עליי רק להוסיף, ששיבושי לשון חדרו אף למשנה, כגון ''מצינו''(=מצאנו); ''יצתה''(=יצאה); ''מצפצפין''(=צפין); ''קורין''=(קוראין), וכן הלאה. אבל בכל זאת: ישנם מקורות טובים, כפי שציינת, וגם את השיבושים שבמשנה, יש לקחת בעירבון מוגבל, בהתחשב במצב ההיסטורי ששרר באותה העת, ולהתענג בכל זאת על הסגנון המיוחד שיצרו, שלא במתכוון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אריה: חן,חן,האם אתהבמקר שאר-בשר של בן-יהודה ? |
|||
|
|||
הרי עד שפרסם את מאמרו ''שאלה נכבדה'' עבור פרץ סמולנסקין בניסן תרל''ט (1879) היה שמו אליעזר פרלמן. מעניין שהעלית את נושא השפה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אינני קרובו, אם כי תענוג לשאת את שמו. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא ניתן לשבש שפה |
|||
|
|||
הניסיון להעלות ''שפה'' על נס כאילו היא דבר יציב ובלתי-משתנה הוא עילג לכל הפחות. יש צורך לטפח רובד של השפה הכתובה שבו יישמרו חוקים מסוימים ואשר יווסת את שפת הרחוב המשתנה מיום ליום ומעיר אחת לאחותה. חורה לי כאשר עיתונאים כותבים עברית כאילו זה עתה יצאו מהאולפן ולשון זרה עומדת להם לרועץ. זמן רב עבר עד שהבנתי מדוע עיתונאים רושמים 'סורי' באקראי. מדוע לא 'מצרי' או 'ירדני'? ישנן כאן שתי תופעות נפרדות. מילים הבאות לתאר מונחים חדשים. אין מילה עברית לפקסימיליה כי לא היו פקסימיליות בתקופת התנ''ך. יצירת מילים עבור מונחים כאלה היא חביבה, אך אם המילה לא נכנסת לשימוש יומיומי, אין בכך טעם לפגם. כך אוטו ידור בכפיפה אחת עם מכונית ולא יבולע לאיש. התופעה השנייה ראויה לכל גנאי ויש להילחם בה בחירוף נפש. זו תופעת אימוץ מילים זרות במקומן של מילים עבריות. היי במקום שלום, ביי במקום להתראות, אוקיי במקום בסדר (בעצמה שאילה יותר מוקדמת מהיידיש), סורי במקום סליחה וכן הלאה. אמנם השפה האנגלית זוכה ליוקרה רבה בעולם כיום למרות שהיא עצמה שפה שרובה מילים שאולות, אבל אין צורך לשבש את העברית בשל כך. מי שמעוניין להשוויץ ביכולותיו באנגלית מוזמן לדבר אנגלית. בזמנו ניסיתי זאת למשך יום שלם ולא נתקלתי בקשיים. רבים הישראלים אשר מבינים אנגלית. תנק יו ורי מאץ' | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| קריאה וידיעת השפה |
|||
|
|||
לי אישית נראה שיש קשר בין העובדה שילדים קוראים כיום פחות, ונחשפים פחות למקורות ספרותיים עבריים מכל התקופות, לבין ניוון השפה המדוברת. הפתרון, לדעתי, הוא בעידוד הקריאה. גם בבית וגם בבית הספר. במקום ללמד ילדים לנתח קטעים כאילו הם סטודנטים באוניברסיטה, יש להניח להם פשוט לקרוא. ילדים רבים כיום מתקשים לקרוא את התרגומים הישנים יותר של ספריו של אריך קסטנר, למשל. במקום לתרגם תרגום חדש (ששכר קרבתו הרבה יותר לנוסח המקורי יוצא בהפסד העושר הלשוני), אפשר לקרוא ספרים כאלה בבית הספר ו''לתרגם'' תוך כדי קריאה. ועוד דבר. שינון קטעים מיצירות ספרותיות שלשונן עשירה, כגון פרקים מהתנ''ך או פיוטים או שירה חדשה, גם הוא יכול לתרום בכך שביטויים עבריים עשירים זמינים לדובר כי השינון הטביע אותם היטב בזכרונו. | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי