פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
השלמנו עוד סיבוב
הלבן שבעיניים / ע. צופיה (יום שלישי, 23/08/2011 שעה 19:00)


השלמנו עוד סיבוב

ע. צופיה



האירוע הטראומטי שהחל ביום חמישי ה-‏18.8.11 בכביש הגישה המערבי לאילת הסתיים הלילה בעוד הסכם הפסקת אש בין מדינת ישראל לארגון החמאס, כאחראי על הנעשה ברצועת עזה. החוליה שכנראה מנתה כ-‏15 טרוריסטים ויצאה מרצועת עזה לכיוון אילת חפצה בהרג המוני, הייתה מצוידת בכל סוגי הנשק הקל, החל ממטעני חומרי נפץ דרך טילי נ''ט רובים והרבה תחמושת. היא התפרסה לאורך מאות מטרים בכביש הגישה המערבי לאילת הנושק לכל אורכו לגבול המצרי.

מטיול שערכתי בעבר במקום זה נראה שניתן לעבור ללא כל מכשול מארץ לארץ. עדות לכך הם עשרות האלפים המסתננים לארץ דרך גבול זה.

לאור גודלה של החוליה וציודה הרי תוצאות פעולתה, שמונה הרוגים, הם תעודת עניות ליכולתה ''המקצועית''.
העדות המשכנעת ביותר לזהות שולחיה היא החיסול הממוקד של ששת ראשי ארגון ''ועדות ההתנגדות'' ברפיח עוד בטרם שככה האש בגבול ישראל-מצרים. ריכוזם של אנשים בכירים במספר כה גדול בבית ברפיח, על גבול מצרים, מעיד יותר מכול שזו היא מפקדת החוליה שביצעה את ההתנקשות בנוסעים. גם החיסול המהיר מעיד שהיה מודיעין ''חי'', כנראה תקשורתי, שקישר בין החוליה למפקדה.

נשאלת השאלה, מה הניע את הארגון הקטן הזה ''ועדות ההתנגדות'', לארגן ולבצע את הפיגוע?

ארגון זה נתמך על ידי ארגון החיזבאללה בלבנון הן בכסף והן בהדרכה והנחייה. כידוע ארגון החיזבאללה הוא זרועה הארוכה של אירן במערב המזרח התיכון. כל פעולה של הארגון הזה, בעיקר לאחר מלחמת לבנון השנייה, דורש את אישורה של אירן.
לכן יש לראות בפיגוע האחרון יזמה איראנית. המניע הסביר ביותר ליזמה זו הוא ניסיון נוסף לקעקע את מערכת היחסים בין מצרים לישראל, בעיקר על רקע השינויים הפוליטיים המתחוללים בימים אלו במצרים. השתלשלות העניינים לאחר הפיגוע שבגינו, בין היתר, נהרגו שוטרים מצריים מאש ישראלית מוכיח כי ליזמה זו הייתה הצלחה חלקית.

חיסול ראשי ''ועדות ההתנגדות'' ברפיח גרר, כצפוי, סבב נוסף של ירי טילים לעבר ערים בישראל והפגזות ישראליות על מטרות שונות בעזה. בסיכומו של דבר הבינו גם החמאס וגם מדינת ישראל כי בתקרית זו הן כלי בידי אירן ואין טעם בהפיכת העניין להתכתשות כללית.

כל סבב כזה של התכתשות מקרב יותר ויותר את ההכרה שאילו היו מגעים ישירים בין ישראל לחמאס התקרית הייתה מצטמצמת מאוד.

הסבב הנוכחי הבהיר לכל הספקנים כי צמצום תקציב הביטחון הוא מותרות שמדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה. קיומן של 2 סוללות ''כיפת ברזל'' בלבד חשף ערים מסוימות, כגון אשדוד, לירי ''חופשי'' לעברן ורק בנס זה נסתיים ללא הרוגים. יש צורך מיידי לרכוש עוד כ-‏10 סוללות נוספות. עלות כל סוללה, מאות מיליוני שקלים, עלות כל טיל-יירוט עשרות אלפי שקלים. זהו צורך קיומי למדינת ישראל ועם כל הכבוד לחשיבות החינוך והבריאות, עדיין הם אינם הכרח קיומי למדינה.

השלמת גדר הביטחון לאורך גבול מצרים ובניית עוד 10 סוללות ''כיפת ברזל'' הן צורך השעה וטוב שעה אחת קודם.
אך שלאיש לא תהיה אשליה, עם השלמת הגדר בגבול ישראל מצרים כל פעילות ההסתננות והחבלה תעבור לגבול ישראל-ירדן. כדאי כבר להתכונן לבניית הגדר גם לאורך גבול זה.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


אפשר גם אפשר לקצץ בתקציב הביטחון
דוד סיון (יום שלישי, 23/08/2011 שעה 19:39) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. בתאריך 17 למאי, 2007 הגישה ועדת ברודט את הדו''ח שלה. ע''פ כתב המינוי נדרשה הועדה לקחת בחשבון את המלצות ועדת מרידור בדבר תפיסת הביטחון. בין המלצותיה: קיצוץ של 30 מיליארד שקלים במהלך העשור 2008 -2017 (http://www.pmo.gov.il/NR/rdonlyres/F1FF400E-2A04-404...). פרוש הדבר קיצוץ של 3 מיליארד שקלים בשנה הוא משימה אפשרית.

כדאי לזכור שחברי הועדה היו בעלי מקצוע, בעלי נסיון, שמכירים את המציאות הביטחונית.

ב. ד''ר אודי ניסן, שהיה עד לפני מספר חודשים ראש אגף התקציבים באוצר, אמר לאחרונה כי ''אפשר וצריך לקצץ 2-2.5 מיליארד שקל בתקציב הביטחון'' (http://finance.walla.co.il/?w=/3/1852460).
_new_ הוספת תגובה



אפשר גם אפשר לקצץ בתקציב הביטחון
ע.צופיה (יום רביעי, 24/08/2011 שעה 0:51)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם החכמולוג שאול מופז אמר, אז מה?
בשנת 2007 לא היו גראדים ברצועת עזה ואיני חושב שתפיסת הבטחון של מרידור כללה את ארועי מלחמת לבנון השניה.
שאלה שניה היא כיצד אנשי ועדת ברודט יכולים לדעת מה יהיו ארועי הבטחון בשנת 2015, למשל, כאשר תקציב הבטחון יהיה כבר מקוצץ ב-‏24 מיליארד ש''ח.
המציאות האמיתית בתקציב הבטחון היא שמשנת 2007 אנחנו חייבים להוסיף רובד חדש של מערכות נשק נגד כל סוגי הטילים, דבר שכמעט לא היה קודם, ועולה הרבה יותר כסף ממטוסים.
_new_ הוספת תגובה



אפשר גם אפשר לקצץ בתקציב הביטחון
דוד סיון (יום רביעי, 24/08/2011 שעה 6:46)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. הטענה כאילו כל הזמן צצים ויצוצו צרכים חדשים ולכן אי-אפשר לקצץ תקציב, איננה נימוק רציני. ראשית, ברור שכאשר נוצרים צרכים חדשים ישנם סעיפי תקציב שחשיבותם יורדת. גם בעניין תקציב הביטחון צריכה להיות התייחסות קבועה לסדרי עדיפויות. שנית, ישנו סעיף שנקרא רזרבה שועדת ברודט המליצה להרחיבו. לבסוף, כנראה שלא לקחת בחשבון את העובדה שתוספת ההצטיידות הנחוצה לדעתך (למשל 10 סוללות) לא תמומן מתקציב של שנה אחת.

ב. המציאות האמיתית ביחס לכל תקציב היא שיש סיבות להוסיף. מצד שני יש סיבות טובות לקצץ. כאשר דנים בנושא תקציב הביטחון הדברים נבדקו לא מעט פעמים וההמלצות לקיצוצים ממשיכות לעלות מכיוונם של בעלי מקצוע.

ג. ההצעות לקיצוץ מתוות מסלול התייעלות שמשמעותו קיצוץ בתחומים שלא בהכרח קשורים לצרכים החדשים.
_new_ הוספת תגובה



אפשר גם אפשר לקצץ בתקציב הביטחון
ע.צופיה (יום רביעי, 24/08/2011 שעה 7:47)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א.צרכים חדשים אינם בהכרח מבטלים צרכים קודמים. הצורך בהצטיידות במערכות נגד טילים אינה מייתרת את המטוסים או הטנקים.
בניגוד לתחומים אחרים, בביטחון לא ניתן לקבוע סדרי עדיפויות ( אם אנו מחפשים בטחון מירבי).ראינו זאת במלחמת לבנון השניה שבשנים ,טרם המלחמה, העמידו את אימוני החי''ר בדרגת עדיפות נמוכה והתוצאה ידועה.
רזרבה לבטחון, מבחינתי, היא חלק מתקציב הבטחון.
לאור ארועי הזמן האחרון אנו זקוקים ל-‏13 סוללות ''כיפת ברזל'' תוך שנה וחצי עד שנתיים. 4 ממומנות על ידי ארה''ב, היתר עלינו. הטילים כמובן עלינו.

ב.יש, לטעמי, הבדל מהותי בין תקציב הביטחון לבין יתר התקציבים. הביטחון הוא קיומי, היתר-לא. לכן, עם כל הכבוד לאנשי המקצוע, מצבנו הקיומי אינו מאפשר כל תכנון ארוך טווח לקיצוץ בתקציב.
ג. ייעול הוא תמיד רצוי, בכל תחום, אך הוא אינו פתרון פלא אלא עבודה סזיפית יומ-יומית לחיפוש אחר דרכי ייעול.

הדגל ''לקצץ בביטחון'' הוא דרך המילוט של כל האנשים שאין להם פתרון מעשי לדרישותיהם.
_new_ הוספת תגובה



אפשר גם אפשר לקצץ בתקציב הביטחון
דוד סיון (יום רביעי, 24/08/2011 שעה 8:41)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לאור העובדות שהצגתי ברור לי שאפשר לקצץ בתקציב הביטחון:
א. ועדת ברודט כמו ועדות אחרות הראו בדיוק היכן אפשר לקצץ וגם איך.
- הרזברבה מיועדת לפתור מטרות לא צפויות ולא לפעילות שוטפת.

ב. מצבנו הביטחוני מאפשר תכנון תקציבי בדיוק כמו התחומים האחרים אותם מתקצבת המדינה.

ג. ההמלצות הציגו פרטים על תהליך היעול כחלק מהדרך איך לקצץ את התקציב. העובדה שהתהליך הזה צולע מעידה שצריך לשפר, אבל זה לא יכול להוות סיבה מדוע לא מקצצים.

הנפת דגל ''לא לקצץ בביטחון''...
_new_ הוספת תגובה



אפשר גם אפשר לקצץ בתקציב הביטחון
ע.צופיה (יום רביעי, 24/08/2011 שעה 8:57)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ברור לך, כלל לא ברור לי.
_new_ הוספת תגובה



אפשר גם אפשר לקצץ בתקציב הביטחון
דוד סיון (יום רביעי, 24/08/2011 שעה 11:04)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם לך מותר לפסוק שקיצוץ הוא מותרות אני יכול להסתמך על
מומחים שהבהירו שאפשר לקצץ.
_new_ הוספת תגובה



גם שאול מופז אומר שאפשר לקצץ בביטחון הרבה ומיד
גלעד היפתחי (יום חמישי, 25/08/2011 שעה 20:08)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואז אני מבין שאסור לקצץ כלום.
מופז מסביר את עצמו טוב מאוד.

כנראה שהוא שכח את הזמן שהיה רמטכ''ל ושהאחריות היתה על כתפיו. היום הוא הפך ללוחם חברתי פופוליסטי ששומר שני צעדים אחרי גבה של ציפי לבני.
_new_ הוספת תגובה



אפשר גם אפשר לקצץ בתקציב הביטחון
המסביר לצרחן (יום רביעי, 24/08/2011 שעה 9:43)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איך בדיוק יקצצו 2.5 מיליארד שקל מהביטחון?

1. יפטרו כמה אלפי אנשי קבע שלפני זכאות לפנסיה צוברת - עוד כמה אלפי מחפשי עבודה.

2. יפטרו כמה אלפי פועלים בתעשיית הביטחון ובתעשיות התומכות בתעשיית הביטחון - עוד כמה אלפי מחפשי עבודה.

מאחר שאנחנו יודעים שבמצב של הורדת הפעילות התעשייתית משקית אנחנו משדרים ענני אבטלה, הרי שרק מעטים מהם יזכו להיכנס למשרות חדשות בשוק הממשלתי או הפרטי. חלקם, מהמוכשרים שבהם, בודאי יסתכלו מעבר לים לתפקיד ההולם את כישוריהם, והרוב יישב מובטל בבית, ויחכה שיתחננו ממנו לחזור לצבא או לתעשייה.

בינתיים, יהיה לנו צה''ל מדולל במפקדים, תעשייה שמפסיקה את ייצור ''חומת ברזל'' ועוד כמה אמצעי לחימה חשובים. מאחר שהתעייה הבטחונית לא תוותר על מכירת מוצריה לחו''ל, יועברו עובדים מייצור ומחקר עבור דרישות צה''ל, לשמירת קצב הייצור למכירות לחו''ל. כמה זמן ייקח לנו כדי להבין ששוב טעינו, ובינתיים גם הרסנו חלק מהצמיחה הכלכלית וההגנה החברתית על האזרחים?

כמו שרשמתי למטה, צריך לייעל את התקציב תוך מעבר על כל סעיף ולראות מה אשפר לבטל או לצמצם (נתתי דוגמה של משלחות משרד הביטחון בחו''ל שצריך לבטלן ברובן ולצמצם את מיעוטן). יש הרבה סעיפים כאלה שסכום כל אחד קטן אבל ביחד זה גדול, אבל בטח לא מגיע לטווח של מיליארדי שקלים. אולי כמה מאות בודדות של שקלים. השקלים האלה צריכים להיות מופנים לזירוש יצור אמצעי לחימה חיוניים או לתיקון משכורות אנשי הקבע והגימלאים שנפגעו בעשר השנים האחרונות בהקפאת משכורותיהם בניגוד להסכמים.

לכן טענתי שיש אפילו מקום להגדיל את התקציב עד 3% כדי (א) לממן את התיקונים החברתיים הנדרשים, (ב)להגדיל את יצור הנשק החיוני כמו ''כיפת ברזל'', השלמת פיתוח נאוטילוס (שהופסק בטעות לפני כעשר שנים) ועוד כמה אמצעי לחימה מיוחדים. הרחבת המחקר הפיתוח והיצור יוצרות מקומות תעסוקה נוספים ומגדילות את אפשרויות מכירת האמל''ח הישן יותר. כלומר, גודלו של הסעיף התקציבי הזה דווקא תורם לכלכלה, (ג) במקביל לייעול התקציב בכלל (צמצום של עד אחוז ברוב משרדי הממשלה הממשיים ועד 3% במשרדי הממשלה הלא-ממשיים), תיקוני הגבייה - הורדה מדורגת של המיסים העקיפים ואולי אפילו ביטול המע''מ בחלק מהמקומות, הוספת עד שתי מדרגות מס לעשירונים העליונים, הגדלה קטנה בלבד של מיסי חברות (כפי שניסן מציע), (ד) חיזוק ההשכלה הגבוהה תוך הקטנת שכר הלימוד.
_new_ הוספת תגובה



אפשר גם אפשר לקצץ בתקציב הביטחון
דוד סיון (יום רביעי, 24/08/2011 שעה 11:18)
בתשובה להמסביר לצרחן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. ועדת ברודט שכללה שני אלופים (לשעבר) קבעה כמה אפשר לקצץ ההמלצה היתה על 3 מיליארד בשנה. לדעתי משמעות ההמלצה שלהם שאפשר לקצץ גם יותר.

ב. חבל שאתה שבמקום לראות ולקחת בחשבון מה כתוב בדו''ח אתה מניח הנחות.
_new_ הוספת תגובה



אפשר גם אפשר לקצץ בתקציב הביטחון
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום רביעי, 24/08/2011 שעה 11:28)
בתשובה להמסביר לצרחן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

60% מתקציב הביטחון הוא משכורות ופנסיה .
אין הצדקה לשלם פנסיה לאיש קבע לפני גיל 67 שנים .
כאשר הלוחמה עוברת לטילים אפשר וצריך להכניס טנקים לנפטלין .
במלחמת לבנון השניה ירו 170.000 פגזים בעיקר 155 מ''מ . התוצאות היו מועטות כפי שאמר מפקד תותחנים ראשי בשבוע שעבר מול מצלמות הטלוויזיה .
גם כאן אפשר לקצץ .

על ידי הרתעה שדוגמתה הסברתי כמה פעמים תחת הכינוי ''ניקנוק עזה'' אפשר לצמצם את הצורך בסוללות כיפת ברזל . ויש צורות הרתעה נוספות זולות .
_new_ הוספת תגובה



אפשר גם אפשר לקצץ בתקציב הביטחון
גלעד היפתחי (יום חמישי, 25/08/2011 שעה 20:17)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני בכלל נגד לשלם פנסיות לכולם עד 67. אתה חושב שתוכל לכפות את זה בחוק?

בלתי סביר שירו 170,000 ''פגזים ב ע י ק ר 155 מ''מ''. ראוי שתבדוק שוב. לדעתי חלקם של ה-‏155 מ''מ היה הרבה יותר קטן.

על איזו הרתעה אתה מדבר?
_new_ הוספת תגובה



155 מ''מ
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שישי, 26/08/2011 שעה 9:02)
בתשובה לגלעד היפתחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני לא הייתי שם ולא ספרתי .
זה מה שאמר קצין תותחנים ראשי בראיון לטלוויזיה .

הרתעה ==> ניקנוק עזה . יש הסבר רב בפורום הזה .
נסה לכתוב במנוע חיפוש ''ניקנוק עזה'' תראה מה תקבל .
_new_ הוספת תגובה



155 מ''מ
גלעד היפתחי (יום שישי, 02/09/2011 שעה 8:22)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אז אני שולל את הערתך בעניין התותחן שירה ובעד לנקנק את עזה. עלינו להיכנס בפלסטינים חזק מאוד, בטח אם יתחילו להרים ראש ורגליים החל מה-‏20 לספטמבר.
אם נגזר על ספטמבר להיות שחור, אז שיהיה שחור לפלסטינים.
_new_ הוספת תגובה



תפסיקו להיות כנועים ופסיביים
חזי, הרצליה (יום חמישי, 25/08/2011 שעה 10:25)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כל הזמן מיגון,כיפת ברזל,מקלטים ואזעקות.

הפתרונות לרקטות פשוטים.
1.לעצור כל אספקה לעזה.
2.לשגר הרבה רקטות למרכז העיר עזה.

עד היום,בעיר עזה לא יודעים מה זה אזעקות ומיקלטים.החיים בעזה בטוחים ושלווים.למה ??????????
_new_ הוספת תגובה



תפסיק לקשקש ולהיות כנוע ופסיבי!!!
דוד סיון (יום חמישי, 25/08/2011 שעה 11:15)
בתשובה לחזי, הרצליה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



תפסיק לקשקש ולהיות כנוע ופסיבי!!!
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום חמישי, 25/08/2011 שעה 17:13)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם תרצה תסביר לנו את עמדתך .
האם פגיעה קשה מאחד הסוגים בעזה היא צעד נכון לדעתך ?
_new_ הוספת תגובה



חבל שלא הבנת!
דוד סיון (יום חמישי, 25/08/2011 שעה 17:54)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



חבל שלא הבנת!
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שישי, 26/08/2011 שעה 9:04)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במקום להסביר אתה מבקר את המתקשה להבין .
במצב כזה אני מבין שאתה בעד הריסת עזה .
_new_ הוספת תגובה



מותר לך להמציא מה שתרצה אבל זה לא מחדד את הבנתך!
דוד סיון (יום שישי, 26/08/2011 שעה 9:12)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



מותר לך להמציא מה שתרצה אבל זה לא מחדד את הבנתך!
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שישי, 26/08/2011 שעה 9:15)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כמנהגך , אד הומינם במקום תשובה לנושא .
_new_ הוספת תגובה



מותר לך להמציא מה שתרצה אבל זה לא מחדד את הבנתך!
דוד סיון (יום שישי, 26/08/2011 שעה 9:28)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כמנהגך ממשיך להמציא טענות סרק.
_new_ הוספת תגובה



מותר לך להמציא מה שתרצה אבל זה לא מחדד את הבנתך!
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שישי, 26/08/2011 שעה 9:53)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תגובתך הייתה אד הומינם . והסבר אין .
_new_ הוספת תגובה



מותר לך להמציא מה שתרצה אבל זה לא מחדד את הבנתך!
דוד סיון (יום שישי, 26/08/2011 שעה 11:40)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. המתחיל ב''אד הומינם'' (תגובה 163524) שלא יתלונן.
ב. אם היית קורא את ההקשר המלא לפני שכתבת ''אד הומינם'' התלונה שלך היתה נמנעת.
_new_ הוספת תגובה



מותר לך להמציא מה שתרצה אבל זה לא מחדד את הבנתך!
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שישי, 26/08/2011 שעה 17:36)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שאלתי אותך לדעתך ומה הייתה תגובתך ?
''חבל שלא הבנת'' . כלומר אד הומינם .
_new_ הוספת תגובה



מותר לך, אריה, להמציא מה שתרצה אבל זה לא מחדד את הבנתך!
דוד סיון (יום שישי, 26/08/2011 שעה 17:58)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כתבת ''אד הומינם'': ''תפסיק לקשקש ולהיות כנוע ופסיבי!!!''

מתחת לאמירה הזאת שאלה שכאילו מתייחסת לדברים שכתבתי, אבל מה שכתבת מהווה עדות שלא הבנת את דברי.

מי שמתחיל ב''אד הומינם'' שלא יתלונן...
_new_ הוספת תגובה



מותר לך, אריה, להמציא מה שתרצה אבל זה לא מחדד את הבנתך!
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (שבת, 27/08/2011 שעה 8:38)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הגנת על עמדתך .
ועדין לא ענית על השאלה .
_new_ הוספת תגובה



מותר לך, אריה, להמציא מה שתרצה אבל זה לא מחדד את הבנתך!
דוד סיון (שבת, 27/08/2011 שעה 10:39)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אינני מרגיש צורך לענות לשאלות לא ענייניות.
בודאי שלא כאשר הן עטופות ב''אד הומינם''?
_new_ הוספת תגובה



מה כל כך מסובך ?
חזי, הרצליה (יום חמישי, 25/08/2011 שעה 18:56)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לנתק את רצועת עזה מחשמל,מים,דלק,כסף,אוכל ועוד.
עד שיכנעו ללא תנאי.
_new_ הוספת תגובה



מה כל כך מסובך ?
חזי, הרצליה (יום חמישי, 25/08/2011 שעה 18:59)
בתשובה לחזי, הרצליה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

התכוונתי לדוד.
_new_ הוספת תגובה



הקישקוש שלך נמשך...!!!
דוד סיון (יום חמישי, 25/08/2011 שעה 19:11)
בתשובה לחזי, הרצליה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

התכוונתי ש''חזי מהרצליה'' מקשקש שטויות.
_new_ הוספת תגובה



הקישקוש שלך נמשך...!!!
גלעד היפתחי (יום חמישי, 25/08/2011 שעה 20:18)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה צודק.
אי אפשר לסגור את ברז המים ולנתק את השאלטר לעזה.
עוד לא פותחה הטכנולוגיה שיודעת לעשות זאת!
_new_ הוספת תגובה



הקישקוש שלך, היפתחי, נמשך...!!!
דוד סיון (יום שישי, 26/08/2011 שעה 5:42)
בתשובה לגלעד היפתחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



זה לא קשקוש-זה יאוש
חזי, הרצליה (יום שישי, 26/08/2011 שעה 8:43)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יאוש ממערכת הבטחון הכנועה והפסיבית.שהשקיעה מיליארדים במיגון ועוד מיגון,וכיפת ברזל.
מערכת כיפת ברזל לא יכולה להרוג מחבל אחד.

כבר בשנת 1938 האצ''ל טען-
הבלגה,איפוק או פסיביות לעולם לא יפסיקו את הטרור הערבי.עדיף שיהיו קורבנות מלחמה ולא קורבנות של הבלגה.(מבוסס על תזכיר האצ''ל).
_new_ הוספת תגובה



הקישקוש שלך, היפתחי, נמשך...!!!
גלעד היפתחי (יום שישי, 02/09/2011 שעה 8:23)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אז תחליט כבר,

יש טכנולוגיה או אין טכנולוגיה לסגור את ברז המים ולנתק את השאלטר לעזה?
_new_ הוספת תגובה



הקישקוש שלך, היפתחי, נמשך...!!!
דוד סיון (יום שישי, 02/09/2011 שעה 10:41)
בתשובה לגלעד היפתחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



הקישקוש שלך נמשך...!!!
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שישי, 26/08/2011 שעה 9:05)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם כך אתה נגד ענישת תושבי עזה .
אולי תחליט ?
_new_ הוספת תגובה



לקחת הזייה של מישהו וממנה אתה מנסה להמציא מה שלא נמצא שם!!!
דוד סיון (יום שישי, 26/08/2011 שעה 9:14)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אפשר גם אפשר לקצץ בתקציב הביטחון
גלעד היפתחי (יום חמישי, 25/08/2011 שעה 20:00)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה ההגיון להחליט היום על קיצוץ מתמשך לעשר שנים קדימה כאשר ידוע הוא שתקציב המדינה גדל באופן טיבעי באחוז עד 3% לשנה?

אם רוצים להקטין את חלקו היחסי של סעיף הביטחון מספיק לעצור אותו נומינלית או אפילו לעדכנו אם זה באמת דרוש בפחות מאחוז הגידול הכולל של התקציב.

אלופים במיל' הם תמיד חכמים אחרי. כשהם היו במערכת הם לחמו בשיניים לתקציבים או שניהלו בעצמם את הקופה הצורה לא מבוקרת. אז למה להניח שהם מבינים היום טוב יותר מה נדרש באמת מבחינה כלכלית?

תמיד היו כאלה שממליצים להוריד את תקציב הביטחון אבל מישום מה המציאות תמיד טפחה פניהם כשהרגיעה הזמנית התפוצצה במתיחות ביטחונית שריסקה את העמדות המצמצמות. בדרך כלל הממליצים האלה מצמצו אחרונים בעיניהם.
מה שדרוש התייעלות בתקציב וכאן משרד הביטחון משתף את האוצר בהתנהלות השוטפת של התקציב הצה''לי וברוב המקרים נעשים העברות מסעיף לסעיף אן אי מימוש סעיפים בידיעת ובתיאום האוצר.
_new_ הוספת תגובה



מסר שאינו שייך לנושא .
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (שבת, 03/09/2011 שעה 10:14)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בעבר התלוננת שאינני זוכר את שמו של הפרופסור שהסביר כיצד יינזק שוק החלב .
כעת יש לך היזדמנות להקשיב להסברים של אריק נחמקין על הרס שוק החלב .
_new_ הוספת תגובה



כמו רבים רבים אחרים גם אתה לוקה בהערכות שגויות .
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום רביעי, 24/08/2011 שעה 2:53) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הדיעה הנפוצה היא שביטחון קשור ישירות להגנה צבאית .
אינני שולל זאת . כי הגנה צבאית היא דבר נחוץ והסיבות ידועות .

אבל וזה האבל המרכזי
הקיום של עם תלוי אך ורק בקיום המתמשך של הדורות .
עובדה ידועה היא כי גם ללא לחימה והרג צבאי כל בני העם בדור העכשווי ימותו .
ולכן ההמשך של קיום העם הוא דרך חיי הדור הבא שהוא צאצאי הדור הנוכחי .

זו הסיבה שאני טוען בהתמדה שקיום העם הוא תוצאה של המאזן בין מספר הנולדים ומספר הנפטרים .

כאשר ההבנה היא כזו יש לה תוצאות מעשיות .
למשל
הרג 8 אנשים מזיק לעם פחות מאשר 9 הפסקות הריון .
מניעת הרג 8 אנשים מועיל לעם פחות מאשר 9 לידות .

לכן השמדת 6 מיליון יהודים נקראת השמדת עם .
_new_ הוספת תגובה



כמו רבים רבים אחרים גם אתה לוקה בהערכות שגויות .
ע.צופיה (יום רביעי, 24/08/2011 שעה 5:53)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אז מה עניין שמיטה להר-סיני?
_new_ הוספת תגובה



כמו רבים רבים אחרים גם אתה לוקה בהערכות שגויות .
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום רביעי, 24/08/2011 שעה 7:04)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מלחמות הוא הדבר העיקרי .
מלחמות מתקיימות בין כולם לכולם .
השלום הוא רק הפסקה .
_new_ הוספת תגובה



כמו רבים רבים אחרים גם אתה לוקה בהערכות שגויות .
ע.צופיה (יום רביעי, 24/08/2011 שעה 7:48)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

את הפסימיות המוטבעת בך לא אני אפתור.
_new_ הוספת תגובה



לדעתי אין חשש לצמצום תקציב הביטחון
המסביר לצרחן (יום רביעי, 24/08/2011 שעה 9:17) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ולא רק משום שאין מהיכן לקצץ, אלא משום שחלק גדול מתקציב הבטחון הוא בעצם תקציב עדוד תעסוקה וצמיחה והכנסות ממכירת מוצרים בחו''ל. ככל שיתרבו פרוייקטי פיתוח אמצעי לחימה, שליטה ובקרה, ככה תהיה יותר תעסוקה ליותר אנשים. ככל שנפתח אמצעי לחימה חדשים, ככה נוכל 'לשחרר' יותר אמצעי לחימה מתקדמים מדורות קודמית ליותר מדינות (אמצעים מתקדמים נמכרים רק למדינות דמוקרטיות פרו-מערביות: כמו רוב מדינות אירופה, מדינות צפון אמריקה, חלק ממדינות דרום אמריקה, אוסטרליה, ניו זילנד, הודו ויפן - שיש לישראל הסכמים והבנות לשמירת סודות טכנולוגיים ואי מכירה לצד שלישי).

לגבי 'אין מה לקצץ' - צריך להמשיך את תהליך התעיילות מבנה התקציב ולעצור זליגת כספים בלתי נדרשת. למשל מדברים על ביטול או הקטנת משלחות רכש שבדור התקשורת הישירה כבר איבד ממשקלו.

צריך לחזק את מדיניות השכר לאנשי הביטחון וגימלאיהם, באשר הם, לפי מדרגות מקצועיות: קרבי, תומך לחימה ומנהלתי.

צריך לקדם ולהשלים את מעבר רוב תשתיות הצבא לאתרים החדשים, ברובם לנגב, וככה לשחרר אדמות לבניה אזרחית, ולעבות את האוכלוסיה היהודית האיכותית בנגב ובגליל. התהליך הזה כבר החל לפני כ-‏15 שנה וכבר מראה על הפוטנציאל החברתי-כלכלי חיובי שלו.

מה המשמעות מבחינת התקציב בכלל?

יתכן שיועבר סכום סימלי קטן מתקציב הביטחון כמו מרוב תקציבי משרדי הממשלה. השאלה אם חשוב להפגין את זה מבחינה פופולרית? לדעתי זה לא נדרש.

צריך לרענן את מבנה התקציב ולהקצות יותר כספים לתשתיות ולפיתוח - כבישים, רכבות מהירות, דיור וכו'- דבר שיתן יותר מקומות עבודה, גם אם חלקן יבוצעו ע''י חברות מחו''ל ועובדים זרים.

אם צריך אפשר להגדיל את התקציב עד 3% לצרכי הגדלת השתתפות הממשלה ביישום מדיניות חברתית תומכת יותר. המדינה בהחלט מסוגלת לכך, כי המשק היצרני יוכל להרחיב את פעילותו ולהרוויח יותר.

אבל האם זה יפתור את בעיות היסוד של המשק הסוציאליסטי הישראלי?

לדעתי הכי חשוב זה לפרק את המונופולים בסכין מנתחים. חייבית תחרותיות אמיתית. חלק מזה יהיה בתהליך קצר וחלק בתהליך ארוך יותר, בהתאם לתחום. אסור לתת לארגון כלכלי אחד להחזיק ביותר מ-‏10%-20% מתחום כלכלי-תעשייתי אחד. לא יכול להיות שיש 2 רשתות שיווק גדולות שמחזיקות ביותר מ-‏80% משוק השיווק. צריך להגביל את גודלן ע''פ חוק ולחייב את בעליהן למכור חלק מעסקיהם בטווח זמן מסויים וקצר.

דוגמה אחרת: לא לאפשר יבוא רכב רק דרך יבואן אחד לחברה אחת. המגבלה היא עתיקת יומין ואינה ראויה עוד. לא יתכן שיותר ממחצית מחיר הרכב (בממוצע) הוא רווח של היבואן!!!!! ככל שהרכב יקר יותר כך הרווח של היבואן גדול יותר!!!!

עוד דוגמה: לגרוע ממחיר הדירה את מחיר הקרקע. מחיר הקרקע ישולם ישירות ע''י קונה הדירה למקרקעי ישראל, לאחר הורדת מחיר הקרקע בעשרות אחוזים (למשל, לפי התוכנית שאושרה, לא יגבה מחיר הקרקע ממעונות הסטודנטים שייבנו ב'שטחים החומים'). צריך לאפשר בניית דירות בהיקף העולה ב-‏5%-7% מעל דרישה משוערת של השוק בתחום זמן מסויים, כדי להגדיל את ההיצע מול הביקוש ומתן סיבה לקבלנים להתמקח תוך הורדת מחיריהם. מאחר שדירה היא ההוצאה הגדולה ביותר של האזרח, צריך להוריד את מחירי חומרי הבניה, להעלות את גובה שכר הפועלים תוך עידוד כניסת ישראלים למקצוע, ולהטיל פיקוח על מחירי הדירות של הקבלן, לפי כללים שיפורטו בחוק. קבלן שמפר או חורג מהחוק רישיונו ישלל.

אם השוק היה חופשי היו יכולים להיפתח עשרה או עשרים רשתות שיווק למזדה או פג'ו, דבר שהיה מאלץ את היבואנים להתחרות בינהם בהורדת מחירים. ישראל היתה מגיעה ליעד של 'הצערת' הרכבים שעל הכביש, ועודפי הרכבים ''הזקנים'' בני ה-‏4 או ה-‏5 היו יכולים לעבור שיפוץ ולהימכר בזול מאוד בארצות העולם השלישי. זה מצד אחד היה תורם לתדמיתה הטובה של ישראל, וגם מונע מאיתנו לפרק או לקבור את הרכבים בארץ. אפשר כמובן להתיך את המתכות של הרכבים לשימוש חוזר בתעשייה.

לצד פירוק הקרטלים במשק, דבר שיוריד את מחיר המחייה לאזרח, אפשר להוריד בתהליך של שנתיים-שלוש שנים את המע''מ. המע''מ יכול לרדת בתחומים שונים לרמות שונות של גבייה. בהלט אפשר להוריד את המע''מ לממוצע כללי של 12%-10%, בלי לפגוע במדרגות מס ההכנסה לעשירונים הנמוכים ולמעמד הביניים. תיוקן מדרגות מס ואולי הוספת עוד מדרגה או שתיים צריכה להיעשות להכנסות גבוהות במיוחד (נניח לאלה שמרוויחים מעל 250 אלף שלק לחודש. גם אם התמורה תהיה נמוכה יחסית, ראוי להשית את המס לצורך הפגנת עמדה ששלטון אינו הון).
ככל שהמשק יהיה פעיל יותר, כך הממשלה תוכל להוריד את המע''מ יותר. לכן זה צריך להתבצע בהליך מסודר ומבוקר. בהחלט צריך להוריד מע''מ ממוצרי מזון בסיסיים, ואולי בחלק מהמקרים אפילו לבטלו. הורדת מחירי הקמח, סוכר, שמן תשפיעה על הורדת מחירי מאות ואלפי מוצרים שמבוססים עליהם.

ואחרון, כמובן להגדיל את שוק התעסוקה במגזרים הערבי והחרדי. בשנים האחרונות חלו שינויים לטובה, וחייבים לדחוף את העניין הלאה באמצעות מנופים שונים. מאחר שעיקר התמיכה הכספית לחרדים ולערבים היא אותה תמיכה שמשותפת לכלל האוכלוסיה הישראלית - כמו תמיכה בילדים לפי מספרם, ביטוח לאומי - הרי שיש להתחיל לצמצם את הסיוע המיוחד ללומדי הישיבות ולהשוותו לתמיכה הרגילה של לימודים בבתי ספר תיכוניים ובאוניברסיטה. כל זה לצד הגדלת היצע העבודה לשתי האוכלוסיות. אברכים מעל 25 יחוייבו לעבוד מספר שעות דומה לשעות הלימוד שלהם, ובמידה ולא תיפגע זכותם להינות מהסיוע הממשלתי לישיבות (בהנחה סבירה שהשימוש בכספי התמיכה לישיבות, בנוסף למשכורות המלמדים, יוצא ברובו לתשלומים חודשיים לאברכים, בעוד שבאוניברסיטאות הוא מוצא על חומרי לימוד, מעבדות, פעילות מחקרית). בעניין הזה כבר התקבלו כמה החלטות ראשוניות שמגדילות את גיוס החרדים לצבא ומדילות את שוק התעסוקה במקומותיהם. הרבה יותר נשים חרדות עובדות בהיי-טק ובמסחר. התהליך כבר יצא לדרך וצריך להאיצו. כך גם במגזר הערבי. יתכן והמדינה תצטרך להנהיג מדיניות מתקנת כדי לאלץ מפעלים ועסקים שרוצים סיוע ממשלתי, להעסיק ערבים.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי