פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
בעניין השגשוג של המדינה
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 19/03/2013 שעה 15:00)


בעניין השגשוג של המדינה

ד''ר דוד סיון



לפני יומיים פרסמנו כאן את ''ישראל מדינה משגשגת'' (מאת ע. צופיה)שהציג בפנינו את הדירוג של ישראל על פי ''מדד הפיתוח האנושי'' (=HDI, או ''מדד ההתפתחות האנושית'') שמפרסם האו''ם כל שנה. המדד מורכב ממשתנים על הדמוגרפיה, הבריאות, השכלה, הרווחה והכלכלה. לא שמנו לב שבהמשך היום פרסם בנק ישראל את ''מדדי רווחה בעולם ובישראל'', שעניינו ניתוח הקשר בין רמת החיים ורמת הרווחה בישראל.

הניתוח של בנק ישראל בעצם מרחיב את הדיון על משמעות המושג שגשוג. מסתבר שהשיפור ב-HDI לאורך העשור הקודם איטי בהרבה מזה של רמת החיים הנמדדת על ידי התוצר לנפש. במסמך של בנק ישראל מבהיר את היתרונות ואת החסרונות של HDI בהשוואה למדד התוצר לנפש. עוד אפשר לראות מהגרפים שהשינויים על פני זמן בשני המדדים הם בדרך כלל באותו הכיוון. אבל גם שאם מרחיבים את המשתנים שנכנסים למדד רמת החיים התמונה תהיה פחות ורודה במקרה הטוב (הגרף הראשון) יש קשר חיובי בין שני המדדים במילים אחרות השפעת התוצר לנפש על HDI היא מאד משמעותית. הגרף השני (עמ' 5) מלמד שבהשוואה למדינות המפותחות (ה-OECD) בישראל התוצר לנפש נמוך מהממוצע אך מדד ההתפתחות האנושית גבוה מהממוצע.

הפרסום של בנק ישראל גם מסכם את ההתפתחות במחקר על הרחבת מדד רמת החיים. אחת העבודות שמוזכרות שם היא ''פני החברה בישראל'', דו''ח מס' 5 (10.2012), של הלמס. בעמ' 32 – 33 מוצגים המדדים העיקריים שמציירים את התמונה הכללית. הדו''ח מתייחס לממצאים מהשנים 2009, 2010. קבוצת המדדים הראשונה, ''רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים'', מבוססת על סקרים שערכה הלמס. המעניין הוא שמצד אחד רוב המשיבים (כ-‏89%) מרוצים מהחיים אבל כאשר הנושא הוא המצב הכלכלי התמונה פחות חיובית. לבסוף מסתבר שנתוני 2010 גבוהים יותר מאלה של השנה הקודמת.



אחת המסקנות שאפשר להסיק מהחומר הנסקר כאן היא שהנתונים המוצגים בשני המסמכים מספקים הסבר ל''מחאת האוהלים'' של 2011. מסקנה אחרת היא שעליה ברמת החיים, מדד התוצר לנפש, תתרום לרווחת החברה. יחד עם זאת, בעקבות הדיון הקודם (''ישראל מדינה משגשגת'') אפשר לטעון ששגשוג איננו ביטוי חד משמעי. לבסוף, ברוח המאמר של ע. צופיה מצבנו היחסי הוא בהחלט טוב, ובמקום להתלונן עלינו לחפש ולמצוא דרכים לקרב את רווח תושבי ישראל לראש הרשימה.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


הסבר
ע.צופיה (יום שלישי, 19/03/2013 שעה 21:19) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הסיבה, לטעמי, מדוע התוצר לנפש בישראל נמצא במקום נמוך יותר, יחסית, לעומת מיקום נושא ההשכלה והבריאות (הנמצאים במקום גבוה יותר) הוא פשוט.
רק כ-‏60 מתושבי מדינת ישראל משתתפים במלוא זמנם ומרצם ביצור. לעומת זאת כל תושבי המדינה נהנים מהשכלה יסודית ותיכונית חינם ושרותי הבריאות הבסיסיים ניתנים במידה שוה לכולם.
כך שמדידה נפרדת של כל גורם יוצרת עיות מסוים הנובע ממצב יחודי לישראל.
''מחאת האוהלים'' עסקה בעיקר בנושא הדיור והציגה את העניין באופן מעוות כך שמחיר דירה להשכרה במרכז תל-אביב הוא המודד הבלעדי למדד הדיור ולמצב הדיור בכל הארץ.
זו גם הסיבה שלא היה כל המשכיות למחאה. היא סתרה את המציאות בפועל והצליחה לקיים את עצמה כל זמן שהשיגה הופעות בחינם לציבור.
_new_ הוספת תגובה



הסבר
דוד סיון (יום רביעי, 20/03/2013 שעה 0:16)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כמעט לכל מדינה יש מאפיינים יחודיים.
זה לא אומר שהשוואות הן חסרות תועלת, במיוחד אם משתמשים במדדים מתאימים כמו למשל ''תוצר לנפש'' וכמו מדד הפיתוח האנושי וכו'.

מחאת האוהלים התחילה בטענות על נושא הדיור אבל בסופו של דבר עסקה בכל הנושא של יוקר המחיה. המחאה הזאת הניעה תהליך שיצר את דו''ח טרכטנברג, והשפיעה על החלטות ממשלה הקודמת. היא כמובן השפיעה על תוצאות הבחירות האחרונות (קנסה מפלגות שהזניחו את מה שעלה מן המחאה, והטיבה עם מפלגות שלקחו זאת לתשומת ליבן). גם המו''מ הקואליציוני הושפע מכך.

הנתונים (גם ממצאי הדו''ח של הלמס שהוצג כאן, וגם נתונים אחרים שהצגתי בעבר) על המשק הישראלי מראים שהיה בסיס למחאה. אז אולי אין מחאה ברחובות אבל יש נבחרי ציבור, כולל בקואליציה, שהבטיחו לעסוק באותם נושאים שעלו ממחאת האוהלים - יש המשכיות למחאת האוהלים.
_new_ הוספת תגובה



הסבר
ע.צופיה (יום רביעי, 20/03/2013 שעה 6:41)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא התכונתי שההשואות חסרות תועלת, אלא שיש להם הסבר.
מחאת האוהלים קמה על נושא הדיור וזהו גם היה עיקר מחאתה. עניין יוקר המחיה עלה קודם ובנפרד על ידי אנשים אחרים ( מחאת הקוטג').
דו''ח טרכטנבג היה בהחלט מהלך חיובי. לטעמי השפעתו מוגבלת ומותנית בקיצוץ בסעיף הביטחון- מה שלא כל כך נראה שיקרה.
איני חושב שהייתה לו השפעה ניכרת אם בכלל על תוצאות הבחירות. אנשי המחאה שהשתלבו במפלגת העבודה לא הביאו לה כל הצלחה. לפיד ובנט לא היו קשורים אליה כלל, לפחות לפי השקפת עולמם.
לטעמי יש לחפש את התהליכים בחברה הישראלית (אם בכלל..) במקום אחר.
_new_ הוספת תגובה



הסבר
דוד סיון (יום רביעי, 20/03/2013 שעה 7:03)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מחאת האוהלים כיסתה תחומים רבים, מלבד עניין ''הדיור במרכז הארץ''. זאת היתה מחאת מעמד הביניים על רמת החיים מול העלויות. זהו עיקר המסר שיצא וזהו גם עיקר המסר של דו''ח ועדת טרכטנברג.

יש עתיד והבית היהודי העלו חלק מהנושאים בהבטחות הבחירות שלהם ובהבטחות לאחר הבחירות, כאשר עניין הדיור כבר עלה בפועל. גם ראש הממשלה עסק בחלק מהנושאים האלה לאחר הבחירות.
_new_ הוספת תגובה



הסבר
ע.צופיה (יום רביעי, 20/03/2013 שעה 7:45)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבטחות של בחירות. מה ערכן בכלל?
_new_ הוספת תגובה



הסבר
דוד סיון (יום רביעי, 20/03/2013 שעה 8:59)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ההבטחות של לפני הבחירות השפיעו רבות על התוצאות ועל הרכב הממשלה החדשה. אני מבין שהבחירות הבאות יושפעו מאי-קיומן או קיומן של ההבטחות.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי