פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
מצ'זבט חביב, אבל ''גראונד זירו'' בהבנה פוליטית
גדעון ספירו (יום שני, 29/04/2002 שעה 3:05) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יורם המזרחי איפיין את שמעון מנדס כבעל ידע רב וכמי שיכול לתרום רבות לאתר. אם לשפוט על פי רשימתו כאן, הוא אולי מתמצא מעט בפולקלור ערבי, מצטט אימרות בערבית שאין להן כל משקל פוליטי ממשי, אבל עשויות להרשים כל מיני גזענים שונאי ערבים, התואמים הישראלים של לה פן. במקביל הוא גם דוחף לנו איזו עז קטנה בדמות תעמולה זולה ושקרית.

נתחיל עם התעמולה. מנדס כותב, בין משפט ערבי למשנהו, כי ''כולם יודעים שאנו לא פוגעים בכינון ישיר באנשים לא חמושים, קל וחומר נשים וילדים''. ככה? מי זה כולם? אני למשל לא יודע זאת, ואני מכיר עוד כמה אלפי ישראלים, שלא לדבר על עשרות אלפי פלסטינים, שלא יודעים זאת. קרוב לשלוש מאות הילדים שנהרגו באינתיפאדה הראשונה, בהם תינוקות וילדים קטנים בני שלוש וארבע, ו- 170 הילדים שנהרגו עד כה באינתיפאדה הנוכחית, רבים מהם מתחת לגיל 12, ילדים לא חמושים, נהרגו מאש חיילי הכיבוש הישראלי בכינון ישיר, על ידי צלפים שעשו שימוש בנישקם המצוייד במשקפת. כך גם הנשים הרבות שנהרגו בשתי האינתיפאדות. עדויות על כך יוכל שמעון מנדס לקרוא בכתבות עיתונאיות של גדעון לוי ב''הארץ'' ובדוחות ''בצלם'' ו''אמנסטי אינטרנשיונל''. הכל ממוסמך ומתועד. צריך להפסיק עם הצדקנות העצמית השקרית שמנדס מנסה לשוות לה חן פולקולריסטי באמצעות פתגם ערבי כזה או אחר.

מנדס מלגלג על המצרים שסוברים כי מלחמת יום כיפור, מלחמת אוקטובר בשפתם, היתה ניצחון מצרי גדול. הוא מכנה את המלחמה כ''מפלה הגדולה ביותר בהיסטוריה שספג צבא כלשהו אי פעם בהיסטוריה''. אלה באמת דברי הבל, שמלמדים על בורות בלתי רגילה בהיסטוריה. הבה נסכין לרגע עם הגדרתו של מנדס את מלחמת יום כיפור כמפלה מצרית, האם היא יותר גדולה, למשל, מהמפלה של גרמניה במלחמת העולם השנייה? אבל, כאמור, לא זו בלבד שמלחמת יום כיפור לא היתה מפלה מצרית, אלא בצדק רואים בה המצרים ניצחון גדול. מנדס לא שמע כנראה על אימרתו הידועה של קארל פון קלאוזוביץ, איש המאה ה- 19, שכתה בספרו הידוע ''על המלחמה'' כי ''המלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים''. זהו המצפן לפיו יש לדון את מלחמת יום כיפור. מה היתה מטרת מצרים? להסיג את ישראל לאחור מהשטחים שכבשה ב- 1967, לעבר קוי ה- 4 ביוני 1967. נשיא מצרים אנואר סאדאת הכריז יותר מפעם אחת, ומסר זאת אף בכתב למתווך האו''ם גונאר יארינג ב- 1972 (כדי שיעביר זאת לראש ממשלת ישראל דאז גולדה מאיר), כי הוא מוכן לחתום על חוזה שלום עם ישראל בתנאי שתיסוג מכל השטחים שכבשה במלחמת יוני 1967 (''ששת הימים'' בפי ישראל). מדינת ישראל שהיתה אז במצב של שכרון חושים כתוצאה מניצחון מלחמת יוני 1967, שהתאפיין בין השאר בהתנשאות כלפי הצבא המצרי, מלווה בחמדנות של שטחי סיני, ענתה בשלילה. ממשלת ''העיזה העיוורת'' של מדינת ישראל, אם לשאול ביטוי מהרב עובדיה יוסף, בראשות האסון גולדה מאיר, ענתה בשלילה להצעות סאדאת. אין נסיגה לגבולות 1967, ענתה גולדה מאיר ביהירות, ומשה דיין הוסיף בשעתו בשחצנות ישראלית טיפוסית את המכתם הטפשי כי ''מוטב שארם אל שייח בלי שלום מאשר שלום בלי שארם אל שייח''. ישראל לא הותירה ברירה בידי סאדאת, אלא לכפות על ישראל פריצת דרך מדינית ב''אמצעים אחרים'' כדברי קלאוזוביץ, כלומר, באמצעות מלחמה. מתחת לאפה של ישראל בנה סאדאת צבא חדש, גירסה מאד משופרת לעומת הצבא המובס של 1967, והוליך את ישראל שולל, כאשר זו האמינה כי מלחמה לא תיפתח. מצרים הפתיעה את ישראל והיכתה אותה מכה קשה, כשלושת אלפים הרוגים וכפליים ומעלה המספר הזה פצועים. הצבא המצרי הוכיח כושר לחימה שכל החוכמולוגים הגזענים נוסח מנדס לא צפו וישראל שילמה מחיר אדיר על גבהות ליבה ועל סרבנות השלום שלה. סאדאת עשה לישראל בית ספר, והשיג את מטרתו במלואה: פריצת דרך מדינית שהובילה להסכם השלום. אכן, ניצחון אדיר של מצרים, שהרי רק בגלל המלחמה נסוגה ישראל מכל השטחים המצרים שכבשה, עד הגרגיר האחרון, בדיוק כפי דרשה בטרם המלחמה. מנדס נוהג כקמעונאי חסר דעת, ועל כן אינו מסוגל לחשוב מעבר למושגים צבאיים צרים כמו כיתור הארמיה המצרית בסוף המלחמה, כאילו מדובר בניצחון ישראלי. זו ראייה צרת אופקים. סאדאת נהג על פי העצה הקלאסית של קלאוזביץ, השתמש במלחמה להשגת יעד מדיני, השיג אותו במלואו, ועל כן הניצחון כולו שלו. הבנת את זה שמעון?

באשר, לערפאת, מנדס כבר סתם עליו את הגולל, שהרי הוא שמע מישהו בג'נין אומר לו כך. בין שהספור נכון, בין שזה סתם צ'יזבאט, כך לא שופטים אישיות שאפשר לומר עליה כבר היום, בעודה בחיים, כי היא דמות היסטורית. כמובן שטרם הגיע הזמן לעשות סיכום לגביו, בוודאי לא בעצם ימים אלו של תעמולה ישראלית זולה, שטיפת מוח בולשביסטית שנועדה לעשות לערפאת דמוניזציה.
ערפאת בוודאי עשה שגיאות, טעויות, וגם נושא על גבו גיבנת לא קטנה של מעשי טרור אכזריים, בכך הוא לא שונה ממאבקי שיחרור אחרים (כולל המחתרות העבריות), אבל הוא הצליח להוביל את העם הפלסטיני, ממצב בו הקהילה הבינלאומית התעלמה ממנו, או ראתה בו בעיה זניחה, למרכז הבמה הבינלאומית. היום אין אומה ולשון, כולל ארה''ב, הידידה הגדולה של ישראל, שאינן שותפות לעמדה כי יש להקים מדינה פלסטינית. זהו ללא ספק הישג שערפאת יכול לזקוף לזכותו. אנו נימצאים עתה בעיצומו של המאבק הפלסטיני לעצמאות, ורק בסיומו יתחיל פרק ההערכה ההיסטורי על ערפאת.

בינתיים אפשר לומר בביטחון, כי ממשלת העיזה העיוורת של גולדה התחלפה בעיזה העיוורת של שרון. וכפי שגולדה בטימטומה כי רב, סירבה להצעות השלום המצריות בטרם מלחמה, כך מסרב עתה שרון להצעת השלום הסעודית שאומצה על ידי העולם הערבי, לפיה יכון שלום מלא עם ישראל, כולל עם הפלסטינים, תמורת נסיגה ישראלית מהשטחים הכבושים לעבר גבולות 1967. אני חושש שישראל שוב תזדקק למכה צבאית קשה כדי לקבל את הצעת השלום הערבית.
_new_ הוספת תגובה



נבואת מלחמה לפי גדעון ספירו
יורם המזרחי (יום שני, 29/04/2002 שעה 4:11)
בתשובה לגדעון ספירו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שלום גדעון!
לא אתייחס לדעותיך הקשורות לשמעון וכישוריו. הוא ''ילד גדול'' ובוודאי יוכל להגן על דבריו ודעותיו.
אותי מעניין החלק האחרון של דבריך,שהם כמו נבואת-מלחמה (אולי תקווה?)

אם אמנם זו דעתך שרק מכה קשה תניע את ישראל בכיוון הנכון - הרי שצודקים גם אלה המעירים בדיוק אותה הערה מהכוון הנגדי (תמיד זו שאלה של כיוון...)

לתורת קלאוזביץ, על הקשר בין מלחמה למדיניות, יש פירושים רבים. כל אחד מוצא בהם את ''הפן הצודק'' שלו. גם ממשלת בגין, כשהלכה למלחמת לבנון (1982), סברה שהיא המשך או פתח לתהליך מדיני (שבסופו של דבר אמנם הביא את אש''פ למצוקה גדולה ופניה בכוון שלום ומו''מ).

יתכן מאד שממשלת בגין טעתה בחישוב צעדיה ולא רק בעצם הפלישה המיותרת,אך המהלך לא היה רק ארוע צבאי. אם לקבל הנחות שראש הרש''פ ידע, או תמך, בפעולות טרור כולל מתאבדים - הרי שגם הוא עשה זאת מכורח מדיני, בפירוש לא צבאי.

בתחום העגום הזה - לצערי - כולם ניצחו ניצחונות פירוס, וכמו שהיה נהוג לאמר בבתי הקולנוע של ירושלים הישנה: ''ההמשך יבוא בשבוע הבא''
ברכות
יורם
_new_ הוספת תגובה



mendes and spiro
eran ben david (יום שני, 29/04/2002 שעה 4:24)
בתשובה לגדעון ספירו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למר ספירו יש רשות לא להסכים, והוא עושה את זה תמיד באופן קבוע ומקצועי בטור שלו במקומון וגם בבמות אחרות. יש לו דעה קבועה ולא משתנה על העימות עם אש''פ וגם שנאה מאוד עמוקה לכל מה שנראה או מתנהג כישראלי.

קל מאד לנסות לנתץ אלילים של אחרים - אבל במקרה של מר ספירו וחבריו במחנה המשמיץ באופן קבוע - כדאי להזהר, מפני שכמו שקל לנתץ אלילי אחרים ככה קל - ואולי אפילו יותר קל ממה שספירו חושב - לנתץ את האליל שלו, יאסר ערפאת והעולם האידאולוגי שלו.

מי מציל את ערפאת? האם תבונתו? האם הוא בכלל יודע מי זה קלאוזביץ? את ערפאת מצילים כל פעם מחדש חסידים שוטים ואימפריאליסטים - אמריקאים הצריכים אותו לקדם מדיניות אמריקאית אימפריאלסטית מאד יומרנית ושחצנית נגד ערבים אחרים. בקרוב בקולנוע הזה שוב עירק.

אני גם חולק על מה שאמרת על מלחמת 1973. היא התחילה בהתקפה עלינו ונגמרה בקילומטר ה 101 על כביש סואץ-קהיר באפריקה, והיא באמת הישג ישראלי אדיר כשגם הפעם הצילו את הערבים האימפריאליסטים של וושינגטון.

זה היה בראש ובראשונה מר הנרי קיסינג'ר, שכעת יש כאלה שדורשים לשפוט אותו על מבצעי ליינבייקר ההפצצות חסרות האבחנה על האנוי שבאו לשבור את הרוח הויאטנאמית בזמן ששיחות פריס נתקעו בבוץ. אז דחילק מר ספירו! אל תלמד אותנו בפטרוניות אווילית על קלאוזביץ ועל תורתו. אתה חובב מושבע וחסיד קבוע של ערפאת. זה מה שאתה רוצה? שיבושם לך.
_new_ הוספת תגובה



לערן ב.ד - דימוי הקולנוע
יורם המזרחי (יום שני, 29/04/2002 שעה 4:33)
בתשובה לeran ben david
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קראתי וגם אם לא התשכנעתי באופן מלא,נהנתי למקרא דימוי- הקולנוע (גם אני משתמש בדימויים מסוג זה ) אבל ידידי-ישמרנו האל אם האימפריאליסטים האמריקאים כדבריך, יחליטו באמת ובתמים שההצגה הבאה צריכה להופיע על המסך הבגדדי.....
הפעם,כך נראה בעיני,אין לאמריקאים הרבה תומכים במרחב ואם כך.....''הסקאדים'' של ''ההצגה'' ירדו על ראשי אזרחי ישראל.....מה דעתך על סיכון/סיכוי של מלחמה איזורית רחבה....''אמריקה נגד כולם'' מה יעשה וכיצד יתנהג ''הקיסינגר הבא'' ומה תעשה ישראל?
אנא, חלק השקפותיך בעניין שהוא כמעט...''מיידי''?
_new_ הוספת תגובה



נתון מספרי לגבי ההרוגים באינתיפאדה ה- I
בועז א. (יום שני, 29/04/2002 שעה 18:20)
בתשובה לגדעון ספירו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גדעון שלום,

בד''כ אני בוחר להגיב להודעות בהם אני רואה נתונים מספריים בייחוד אם הם אינם מדוייקים. לגופו של עניין, יצא לי לעיין בנתונים שפורסמו בזמנו (שנת 95 כמדומני) ע''י המנהל-האזרחי לגבי כמות ההרוגים הפלשתינאים באינתיפאדה ה- I. הנתונים כפי שזכורים לי כדלקמן:
סה''כ הרוגים - 880 פלשתינים
התפלגות:
מבוגרים - 50%
ילדים עד גיל 40% - 16
נשים - 10%

מן הסתם לא טרחת לציין בנתון שסיפקת אודות מס' הילדים שנהרגו שמדובר למעשה בנערים עד גיל 16. אין בידי נתונים לדבי ההתפלגות הפנימית בפלח זה אך אני מעריך שרוב ההרוגים הינם נערים בגיל מבוגר (14-16) ולא ילדים קטנים. נערים אלו היוו למעשה בשטחים את השאביבה ''ותרמו'' לא מטע להלהיט את הרוחות ולהתגרות בצבא ע''י זריקת אבנים/סלעים/ברזלים וכן בקבוקי תבערה. כותב שורות אלו שרת ברצועת עזה במהלך האינתיפאדה ה- I ונפצע באורח קל-בינוני מידויי אבנים. זריקת אבן גדולה עלולה לגרום לפציעה אנושה ובמקרים מסויימים אף למוות. לצערי ניתקלתי לא אחת בחיילים שנפצעו באורח קשה מזריקת אבנים, ואיני מדבר על בקבוקי תבערה. האם יצא לכבודו לחוות פיזור הפגנה של 5000 איש שמשליכים מטר אבנים ? לדעתי אין צבא בעולם שהיה עושה זאת עם פחות נפגעים לצד המתקיף מצה''ל וממג''ב. ההנחיות לפתיחה באש היו מאד ברורות וחד משמעיות גם לגבי ירי כדורי גומי, ובייחוד לגבי ירי כדורים חיים. שיא הגיחוך היה בהנחיה שאין לירות באדם שמחזיק בידו בקבוק-תבערה אלא הוא תוך כדי תנועה להשלכתו לעבר כוחותינו. לא נתקלתי בחיילים שירו במתכוון ובכינון ישיר לעבר ילדים בני 3-4 במטרה להורגם וזה די מקומם שאתה מציין זאת. אני מניח שנהרגו ילדים קטנים במהלך האינתיפאדה ה-I אך בוודאי כתוצאה מתאונות ולא במתכוון. כנ''ל לגבי נשים.

הערה נוספת לגבי סאדאת. יצא לי לקרוא אודותיו לא מעט ובעיני הוא מנהיג אמיתי, אולי מהגדולים ביותר שהיו באזורינו. לטענתו מלחמת אוקטובר 73 היתה הכרחית להשבת הכבוד הלאומי (דבר חשוב מאין כמוהו לאומה ערבית) לאחר המפלה ב- 67. אני יכול להניח שהוא ראה את השלום לנגד עיניו עוד בטרם המלחמה הזאת ללא קשר לתוצאותיה.

בברכה,
בועז א.
_new_ הוספת תגובה



רוב מוחלט בעם ישראל חושב שאנו לא הורגים ילדים
מרדכי פניאל (יום שני, 29/04/2002 שעה 18:39)
בתשובה לגדעון ספירו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ערבים בכינון ישיר ולא על מנת להרוג ואפילו לא כדי להגן על חיי חיילינו שזה דבר שהביא לנו אבידות.
אתה במיעוט שבמיעוט שחושב ככה או לפחות אומר ככה כדי לקדם דעות פוליטיות קיצוניות.
_new_ הוספת תגובה



על איזה מידע נשען אותו רוב?
דינה ביכל-שונרא (יום שני, 29/04/2002 שעה 20:43)
בתשובה למרדכי פניאל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



תגובה לגדעון ספירו
שמעון מנדס (יום שלישי, 30/04/2002 שעה 23:04)
בתשובה לגדעון ספירו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין לי ענין להתכסח עם אנשים שקומתם בגובה הדשא.
כל מי שמכיר את תעשיית השקרים הערבית, יודע איך להתייחס לפרסומים של גדעון לוי, עמירה הס, ''בצלם'',
ואמנסטי אינטרנשניול.
_new_ הוספת תגובה



שלילת האמינות של כל מי שדיווחו לא נעים לאוזניך?
דינה ביכל-שונרא (יום רביעי, 01/05/2002 שעה 0:03)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם אתה בטוח שדרך פעולה זו היא האופן היעיל ביותר להעלאת האמינות שלך?
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי