פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(נכתב בתשובה לסתם אחד, 20/11/08 21:31)
ואתה מה?
סתם אחד (יום חמישי, 20/11/2008 שעה 22:21)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה נישמע כמו חוט מושחל באף של קוף, שקצהו מתחבר בקליפס לישבנו האדום והבולט.

פהההה
_new_ הוספת תגובה



ממש לא מצחיק
סתם אחד (יום חמישי, 20/11/2008 שעה 22:28)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תגיב עניינית לטענות שהועלו כאן
_new_ הוספת תגובה



לא הבנת. איך נישמעים כמו חוט כזה, אתה שואל? כשמרעידים אותו ליד
סתם אחד (יום חמישי, 20/11/2008 שעה 22:35)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מיקרופון זעיר ורגיש, הוא פועל כמיתר, ומשמיע צליל הדומה למה שאתה נישמע לי. הגב השעיר ושיפולי הכתף ובפרט רטיטות תפוחי העכוז פועלים כתיבת תהודה, כלומר יוצרים רזוננס. עכשו ברור לך כיצד דבריך מהדהדים?
_new_ הוספת תגובה



אין כמו הומור עצמי
סתם אחד (יום שישי, 21/11/2008 שעה 6:15)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

העכוזים גדלים ותופחים כשיושבים כל היום על התחת, מקלידים גבב על המקלדת ולא עושים דבר.
_new_ הוספת תגובה



ממש לא מצחיק
סתם אחד (יום שישי, 21/11/2008 שעה 5:00)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תשובות ניתנו במקום אחר . לא זכור לי שהראית שהן שגויות . הנה חזרה קצרה עליהן .
------------------------------------------
על פי סוקרטס , עדיפים החיים הטובים על חיי סבל מתמשך .
על פי דרווין , החיים הם כורח והם בנויים על אובדן רב והישרדות המעטים המתאימים .
מהראשון נובע הרצון לשלום מהשני נובע שהמלחמה היא הכרח .
הראשון עוסק בהנאות הגוף ואולי הנפש .
השני מאבחן שמילודה רבה ישארו המתאימים .
הראשון הוא הוגה מהירהורי ליבו .
השני עומד על הקרקע המוצקה של חקר המציאות .
--------------------------------------------------

לכן מר שרון , היסוד של אורח החשיבה שלך שגוי .
_new_ הוספת תגובה



פילוסופיה בגרוש
סתם אחד (יום שישי, 21/11/2008 שעה 7:36)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

צריך להתאמץ מאד כדי לייחס לסוקרטס העדפת החיים הטובים, ו''הנאות הגוף ואולי הנפש .''

צריך גם הגיון של קרפדה כדי להקיש מדרווין ש''המלחמה היא הכרח''. הרי אפשר לטעון בהתבסס על דרווין שמצב מלחמה מתמיד, כפי שעורג לו אריה עירן, איננו משרת את מטרת קיומו של המין האנושי אלא גורם להכחדתו, ולכן נוגד את התיאוריה האבולוציונית אשר לפיה כל מין, ובכלל זה המין האנושי, שואף להביא למקסימום את היתרונות הביולוגיים שלו, וזאת על מנת להתקיים במספרים גדולים ככל האפשר. ויצירת תנאים של שלום בקרב בני האדם אמורה לאפשר לפתח תנאים אופטימליים לקיום המין האנושי.

אריה עירן שוכח שהתפיסה האבולוציונית לא זכתה לתפוצה כה רבה בשל השימוש הציני שניתן לעשות בה על מנת לתרץ הכחדה הדדית של קבוצות פוליטיות ועמים. התפיסה האבולוציונית הפכה לפופולרית בשל היותה תואמת את הרעיונות התועלתניים שהפכו מרכזיים בתרבות המאה התשע עשרה.

הרעיון התועלתני דחף לקידמת הבמה את הקשר הטבעי הקיים בין האינטרס העצמי של כל אדם לבין הקיום המדיני והאזרחי. אך לא זה המקום להכנס לניתוח של התפיסה התועלתנית. די יהיה לומר שהקיום של יצורים בודדים ושל מינים ביולוגיים נובע גם לפי התפיסה התועלתנית וגם לפי תורת האבולוציה מהאינטרס העצמי. אך אין זה אומר שכל דאלים גבר, כפי שאריה עירן מנסה להציג זאת. זה אומר רק שהקיום המדיני-חברתי מייצג תמיד את האינטרס העצמי, אך אינטרס עצמי המופעל בתוך מערכת של מבנים שדומים מאד למבנים סמיוטיים-דקדוקיים, כגון היחס בין מושל ונמשל, בין ממשלה ואזרח. המונחים 'מושל' ו'נמשל' (ממשלה ואזרח) מתייחסים באותו האופן למונח 'ממשלה'. המונח 'ממשלה' משמש כשם גם ל'מושל' וגם ל'נמשל'. וזה קובע את היחס בין אזרח לממשלה בתוך החוקיות של המבנה הסמיוטי (או סמנטי).

למעשה המבנים המגדירים את הרעיון האבולוציוני ואת הרעיון התועלתני הם כמעט אותם המבנים הטבעיים המתקיימים בשפה האנושית (דקדוק וסמיוטיקה).
אך אין ב'טבעיות' של מבנים אלה כדי לאפשר לכל הדיוט להצדיק טרנספר ואלימות כלפי עם אחר. אילו חיו מלתוס ודרווין כיום היו מתייחסים לתיאוריית הילודה של אריה עירן הכרוכה בגירוש המוני כבדיחה לא מוצלחת.

דווקא היסוד של החשיבה של מכאל שרון יציב. זה של מבקרו רעוע. עירן לקח את האלמנט הביקורתי אצל מלתוס ודרווין - הצורך להתבונן במציאות הביולוגית מעבר לתפיסה האידיאליסטית של חברה עתידית במתכונת תועלתנית - והפך אותה לחזות הכל: הכל רק ביולוגי. וזו שטות שאינה קיימת במקור.

מה שחסר אצל עירן, ודווקא קיים אצל מכאל שרון זו היכולת לקחת בחשבון במשוואה החברתית-פוליטית לא רק את האינטרס העצמי המייצג לעיתים דחפי קיום ביולוגיים כמעט, אלא גם את המתכונות התרבותיות (מבנה השפה, והמבנה האינטרסובייקטיבי המגדיר חברה ושפה גם יחד) המעצבות את החברה ומאפשרות את הקיום הבין אנושי לא במתכונת של מלחמת קיום אכזרית (כפי שעירן חווה אותה כנראה) אלא כמארג מופלא של תיווכים בין-אישיים הבנויים לפי מתכונות של שפה ומשמעות.

התרבות והקיום נפגשים במבנים של השימוש בשפה, ולכן השנאה שעירן ואחרים מגלים כלפי אנשי הרוח אינה במקומה. גילויי השנאה הללו רק מסגירים את בורותם של המלעיזים, הסטורית ואנושית. מתעורר החשד שהמלעיזים אינם מרשים לעצמם את הכרת עצמם הנחוצה כדי להבין על מה אנחנו בכלל מדברים כאן, ובכך מוציאים עצמם מכלל בני האדם.
_new_ הוספת תגובה



פילוסופיה של הכותב למעלה אינה המציאות האבולוציונית .
סתם אחד (יום שישי, 21/11/2008 שעה 8:17)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האינטרס העליון של כל יצור חי הוא קידום צרכיו . לרוב זה נעשה בחוסר התחשבות בזולת , בין אם זה צמח זהה המתחרה על אור השמש או המים ובין אם זה אריה הטורף זברה .
לפעמים פעולה משולבת של חברה מסייעת יחיד . כמו במיקרה של להקת זאבים הרודפת גנו . או להקת אריות הטורפת פיל (לעיתים נדירות) או נחיל נמלים הפועל במשולב למען כלל הנחיל .
אחד מהיתרונות הרבים שיש לאדם הוא יכולתו לפעול במארג חברתי . אבל תמיד ההשקעה של היחיד בחברה הוא פחות מהתועלת שמפיק היחיד התורם לה . אותם מיקרים שאין זה כך מרוקן את היחיד הזה מנכסיו וסופו מוות ללא המשך .
יש אנשי רוח רבים וחשובים , יש בניהם חילוקי דיעות מכאן עד הודעה חדשה , בכל דבר וענין . הוכחנות והפטפטנות היא ציר חייהם .
אבל המציאות נוהגת באופן דטרמיניסטי בלי להתחשב בהם .

וסוקרטס האמין שצריך לחיות חיים טובים . בדיוק כמו אריסטו שכתב שמטרת האדם להיות ''טוב'' .
_new_ הוספת תגובה



סתם אחד (יום שישי, 21/11/2008 שעה 9:32)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם הינך באמת מעונין לפתח תיאוריה משלך, אולי תקדיש פחות זמן להפצת התיאוריה החצי מבושלת שכתבת על שניים וחצי עמודים, ותקדיש מספר שנים או לפחות חודשים ללימוד שאינו קשור בדבר. התנאי הראשון כדי להגיע לרמת הבנה בסיסית בפילוסופיה הוא הוויתור על האגו, כי זה עומד בדרך. בצורה אחרת אפשר לנסח את זה: עד שלא תוותר על עצמיותך לא תוכל להכיר את עצמך. ההסבר לכך הוא פשוט: הנפש היא יצור מוזר שכל נסיון להגדירו מביא לשינויו. לכן אי אפשר להניח את קביעות התכונות של אדם לאורך זמן, ביחוד אם בזמן הזה הוא עוסק בלימוד וחקירת הנפש (לימודי הפילוסופיה). אותו הכלל חל גם על לימוד מושג הצדק: בכל חקירה של מושג הצדק חייב החוקר להניח שבמהלך החקירה המשמעות של המונחים של החקירה ושל מושג הצדק עצמו ישתנו כמעט לבלי הכר. והתוצאה: מושג הצדק של תחילת החקירה שנועדה להגדיר את מושג הצדק שונה לבלי הכר מהגדרת מושג הצדק שהחקירה מייצרת בסופה. והחוקר שהחל בחקירה יוצא בסופה אדם שונה לחלוטין מזה שהחל בה.

היות והנחת היסוד שלך בחקירות האחדות שהיצגת לנו עד עכשיו היתה באופן די ברור אי ההשתנות של אישיותך (אישיות החוקר) ואי השתנות, במהלך החקירה, של המושגים אותם היצבת כנושא לחקירה, - לכן כל החקירה לחינם עד כה.
הנכונות ללמוד משהו מלווה בפתיחות לשינוי. להיות איש רוח זה לא לדפוק לאנשים רעיונות עם פטיש בראש. אם יש לך קצת כשרון וענין בתחום, לך ללמוד
או למד לבד. אך אם הינך בוחר בדרך הקשה של האוטוטדידקט, זכור שקנה המידה כפי שהגדיר אותו אריסטו לההבנה של הנושא הנלמד הוא שאנו מסוגלים ללמד את הנושא למישהו אחר.
_new_ הוספת תגובה



אבל יש בעיה .
סתם אחד (יום שישי, 21/11/2008 שעה 9:54)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני לא איש רוח .
אני חומרני .
ואחרי שנה וחצי של ''חיכוך'' עם פילוסופים הדבר היחיד שלמדתי זה מה המכניזם של השיחלוף בכרומוזומים .
זה מצחיק אבל אמת .
שאלתי על מהות הצדק נשארה ללא תשובה .
לשאלתי על מהות ''האמת'' התשובה הייתה שזה אישי .
שאלתי מה הוא המוסר נשארה פתוחה וההסבר שלי לא קועקע .
הצווי הקטגורי של קאנט הוא לא מספק במיקרה הטוב ופסל בתור ''פוזיטיביזם'' במיקרה הרע .
טענתו של אריסטו שלכל ''קיים'' יש שאיפה . הוא הבל שהוכח כשגוי .
טענתו של סוקרטס על חשיבות ''החיים הטובים'' אינה עומדת במבחן הביולוגי .
טענת רוסו על ''הפרא האציל'' נבעה מחוסר מידע . טענתו לחינוך ילדים לוותה בנטישת ילדיו שלו .
ברטראנד ראסל המחנך המוסרי טען שלימוד גיאומטריה אינו מחייב אותו ''להיות סרגל'' .
מרקס התגלה כמי שיודע היסטוריה וחסר הבנה בנפש האדם וצרכיו .

אז מה נישאר אחרי שזרקתי אבנים בכולם ?
חומרנות .
אסטרונומיה , גיאולוגיה . פיזיקה , כימיה , ביולוגיה , אבולוציה .
_new_ הוספת תגובה



אבל יש בעיה .
סתם אחד (יום שישי, 21/11/2008 שעה 11:45)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבעיה היא שכל מה שעשית בתחום זה ''שנה וחצי של 'חיכוך' עם פילוסופים''.
זו בעיה שלך. חוסר יכולת להתרכז ולהעמיק. מה שגם ברור מכתיבתך. אך אתה מתעקש להפוך את זה לבעיה של הקוראים, ומתעקש על כך.
_new_ הוספת תגובה



מיכאל שרון: סגולת ההומו-סאפיינס היא יצרנות ויכולת אירגון
סתם אחד (יום שישי, 21/11/2008 שעה 9:58)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כאשר החברה מעלה לפסגתה דמויות עריצות ומעין שמאנים המקרבנים יצרנים, היא לא תשרד. אמנם, יתכנו מחטפים של פרטים בחברה שוקעת כזאת, אך אלה יעצימו עוד יותר אקלים של הרסנות הקיום האנושי. ככזאת, חברה כזאת תעורר שנאה בכל העולם היוצר, ורבים ירצו שתכחד. הוא שאמר אובמה, אויבי המין האנושי יושמדו. התרבות הינה האקלים המאפשר ומדרבן אירגון ויצרנות. המבנים הנוצרים יכולים להיות כאלה המעודדים את כוחות החיים, היצרנות והאירגון. או כאלה המעודדים את דחפי המוות וההכחדה החברתית העצמית, אקלים בו ישרדו הבלתי כשרים, בצברם ממון וכוח ובדכאם את היוצרים והמארגנים, תוך הפיכת חברתם לשנואה ומתדרדרת, ונידונה לכיליון. זו הופכת לחברה הנוגדת סדרי עולם, חברה של אבסורדים צורמים, המנוגדים לתחושת הצדק החלוקתי הטיבעי. חברה אנטי יצרנית, דוחה את הממשות, ויוצרת תחתם אדים ערפיליים של סוגסטייה, מעין מאגייה, הדברת תודעות הגליאנית - כשכל אלה מעלים לפסגה את הבלתי כשרים, דהיינו את חסרי היכולת ליצור דברים בעלי סובסטנס ממשי, הבוזזים את פירות היצרנות והאירגון, ומכחידים את ממציאיהם.
_new_ הוספת תגובה



מיכאל שרון: סגולת ההומו-סאפיינס היא יצרנות ויכולת אירגון
סתם אחד (יום שישי, 21/11/2008 שעה 10:08)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה כל כך צודק שאני לא מצליח להבין איך אתונה פרחה על גב עבדיה . איך ספרטה ניצחה את אתונה . איך רומא ניצחה את היוונים (גם אחרים) . איך היהודים הפסידו ומפסידים עד היום . איך האיסלם התפשט . איך צ'ין-שה- חואנג כבש את סין על כל ממלכותיה הקדומות . איך המוגולים כבשו את הודו המפוארת . איך הספרדים כבשו את דרום אמריקה והאנגלים את צפונה .

תותחים , חיידקים ופלדה !
''הגן האנוכי''
_new_ הוספת תגובה



כל החברות הללו פרט למונגולים העלו על נס את ההמצאתיות והממציאים
סתם אחד (יום שישי, 21/11/2008 שעה 10:25)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

והיתה להם טכנולוגיה גבוהה ותרבות מארגנת גבוהה. ספרטה היתה ניגודה המוחלט של ישראל, באשר העלתה על נס את מעלת האצילות האנושית virtue . היהודים מאידך דחו את ההמצאתיות והאירגון, והעלו על נס את הכניעה למלך עריץ, הוא ה', וביצוע של ריטואלים רבים שהינם חסרי פשר. המונגולים התבלטו בזכות מערך המצאתי יחיד: הפרש המשוריין, תוך גידול סוסי מלחמה רבים. זו נישה יחידה, שהצלחתה היתה רגעית.

מ.ש.
_new_ הוספת תגובה



בחרת לך מה שנוח לך .
סתם אחד (יום שישי, 21/11/2008 שעה 10:40)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני לא דתי אבל התעלמותך ממאות מיצוות בתורה שמהותן עזרה לזולת מגוחכת . כך העבדים של אתונה . עוצמתה של רומא ושאר התיזכורות .
עד כמה שאני יודע היסטוריה , וזה מעט מאד , ייתרון טכנולוגי היה המכריע . אבל מול כמויות ענק שום טכנולוגיה לא עזרה .
או כמו שאמר אברהם יפה ''לא חשובה הכמות אלא האיכות אבל שיהיה הרבה'' .
_new_ הוספת תגובה



בורות
סתם אחד (יום שישי, 21/11/2008 שעה 11:50)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המונגולים לא המציאו שום פרש משוריין.
הפרשים שלהם היו קלים- קאשיק
אבל הם המציאו את הצבא המודרני.
_new_ הוספת תגובה



מיכאל שרון: אינך מבין את משמעות המאמר בויקיפדיה. המונגולים
סתם אחד (יום שישי, 21/11/2008 שעה 12:54)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הצטיינו באירגון גבוה. היה זה אירגון הנערך לדרישות המצב בזמן אמת, ממש כמו שכתבתי בסיפרי ''חלוקת קשב''. ניידותם הרבה איפשרה איגוף מהיר של האויב, איך שלא נערך. אפילו החוקה של ג'ינג'יס חאן ניקראה ''סדר''.

מאידך תורת היהודים וחוקותיהם המסורבלים נישענים על כישורים מילוליים, בעוד האירגון נישען על כישורים מרחביים. לכן במערכות היהודים רב הבלגן וחוסר התאום, וצה''ל, עד ימינו אלו, ניגף בנקל, חרף מערכות חימוש יקרות שהיגיעו מחו''ל, מול כוחות נחותים מספרית ובציוד, אך שאירגונם טוב יותר, כמו החיזבאללה בלבנון. במציאות כה מנוגדת לאבולוצייה האנושית, כמו המציאות הדתית היהודית, לא מעטים מפתחים תנגודת לסביבתם ומגלים יכולות מדהימות כהתגברות על סביבתם היהודית המנחשלת. מכאן הגניוס היהודי - שנוצר מתוך תנגודת לסביבה היהודית. כמעט אף ממציא יהודי, פיזיקאי או איש רוח לא היה יהודי דתי, אלא ההפך הגמור, כולם התקוממו בגלוי או בסתר כנגד סביבתם.
_new_ הוספת תגובה



מיכאל שרון: אינך מבין את משמעות המאמר בויקיפדיה. המונגולים
סתם אחד (יום שישי, 21/11/2008 שעה 13:18)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה רעיון מבריק, ברצינות: ''הגניוס היהודי - שנוצר מתוך תנגודת לסביבה היהודית''. רק גניוס יהודי יכול היה לכתוב את זה. מכאל, זה אמנם לפי ההגדרה אולי גול עצמי אך עדיין גול!

המתיימר (מכותבך) להיות גניוס יהודי שממשיך לייחס לסוקרטס ולאריסטו כל מיני דיבורים שלא היו מדגים דווקא את ה''תנגודת לסביבה היהודית'' בכך שהוא מורד ברוחניות המוצהרת של היהדות הדתית והחילונית ובוחר להצמד לתיאוריות שהוא מבין כ'חמרניות' או 'ביולוגיות'. אך הוא מורד באופן שכורת את הענף שעליו הוא יושב. החכמה היא לבצע את התמרון המינכנהאוזני באופן שאינו הורס את מנגנון ההתרוממות וההיחלצות שלך. ה'מתחזה' בא ממקום של שנאה כה בוטה לכל שהוא רוחני, שאף את המתודה שלו הוא הורס - או יותר נכון, אף איננו מתחיל כלל לבנות. גדולי הרוח היו תמיד 'בנאים' או 'ארכיטקטים' של תיאוריות. גם הפתרון המינכנהאוזני (היחלצותו של הברון וסוסו מהבוץ על ידי משיכתו בשערות ראשו) הוא 'מובנה' ולא סתם גחמה או ג'סטה. ה'מתחזה' להיות גניוס מכותבך ההוא אינו שיטתי, או עקבי. הוא אמנם עיקש, אך גם על חמור ניתן לומר שהוא עיקש.
_new_ הוספת תגובה



מיכאל שרון: תודה, דברים נכוחים
סתם אחד (יום שישי, 21/11/2008 שעה 14:45)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



מיכאל שרון: אינך מבין את משמעות המאמר בויקיפדיה. המונגולים
סתם אחד (יום שישי, 21/11/2008 שעה 16:30)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סיכום ההבדל בין יהודים לגויים מתבטא בדבר פשוט
--אצל היהודים,לא עליך המלאכה לסיים.הדרך חשובה והכיוון אל המטרה(לכן הקודקס נקרא - הלכה)
--אצל הגויים אין לדרך משמעות כי המטרה מקדשת את האמצעים
_new_ הוספת תגובה



ברור הרי רק אתה מבין הכל הכל
סתם אחד (יום שישי, 21/11/2008 שעה 17:55)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דרך אגב- מישהו קרא את ספרך חוץ ממך?
משהו קונה אותו בכלל?
ואתה שרון? אתה מעיד על עצמך שאתה גאון?
גאון שיגעון...
_new_ הוספת תגובה



ראו בעניין זה מאמר על מיתוס ביתנייה וההגליאניזם
סתם אחד (יום שישי, 21/11/2008 שעה 10:19)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דיון 413
_new_ הוספת תגובה



מיכאל שרון: סגולת ההומו-סאפיינס היא יצרנות ויכולת אירגון
סתם אחד (יום ראשון, 23/11/2008 שעה 6:19)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם חיות מאורגנות ( הרבה יותר טוב מבני אדם) והן כמובן יצרניות
מה שמאפיין (כמעט את כל בני האדם ) היא היכולת לחשוב
זה לא אומר שהם מרבים להשתמש בה,אם בכלל.ומכאן גם היכולת לבחור.
כל מה שאמרת על הרומאים והאחרים - מתאים גם לנמלים,לדבורים,ולבונים...
_new_ הוספת תגובה



סתם אחד (יום ראשון, 23/11/2008 שעה 8:28)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אריה,
כבר הבנו שאתה לא איש רוח:

הרי בעצמך כתבת,

''אני לא איש רוח .
אני חומרני .
ואחרי שנה וחצי של ''חיכוך'' עם פילוסופים הדבר היחיד שלמדתי זה מה המכניזם של השיחלוף בכרומוזומים .
זה מצחיק אבל אמת .''

זה באמת מצחיק.

אריה עירן מנסה להגן על השחיתות הממוסדת בישראל,
החל מפשעי הממשלה הגדה ובעזה, וכלה בגניבת האדמות
והבריונות של המתנחלים. ובנוסף לכך עירן מטיף לטרנספר
של תושבי יהודה ושומרון ולניקנוק עזה. ומה ההצדקה התיאורטית
לכל זה? שמותר לישראל לפעול לפי החוק האבולוציוני שעירן מפרשו
בטעות כמובן בתור חוק הג'ונגל ביחסי אנוש וביחסים בין עמים.

עירן מבלבל כמובן בין ההדגם בו ניתן להבחין בתהליכי ההתפתחות של
המינים השונים - הדגם האבולוציוני - לבין המודלים שפותחו בידי אדם
לניהול חיים חברתיים ומדיניים. רוב התיאוריות הפוליטיות ההסטוריות
מקדישות תשומת לב לבסיס של 'מצב טבעי' כלשהו אשר עליו או ביחס אליו
ניתן לבנות מערכת חוקים המאפשרים חיים פוליטיים ללא מלחמה מתמדת.

עירן הפך את היוצרות, והוא טוען שיש מצב בסיסי של מעין שאיפה אנושית
שיקרית לשלום - שאיפה שאין לה כל משמעות - ושיש, על רקע זה, לחזור,
בהכרה מלאה, למצב הלוחמה המתמדת - המצב הטבעי.

במונחים של תיאוריה פוליטית התיאוריה של עירן היא בתמציתה
פשיזם פוליטי קלסי, מתובל בכל הנטיות ה'טבעיות' של החיה האנושית
לפני שהוטלו עליה הסייגים של החוזה החברתי הבסיסי: גזענות, חיסולים
פוליטיים, גירושים המוניים, ביטול זכויות אדם, או בקיצור: צמצום הטווח
של הפעולה האנושית לפעולות ההישרדות האכזריות ביותר.

בגלל קיצוניותה ומוגבלותה, התיאוריה של עירן לא משכנעת כתיאוריה
חברתית-מדינית, אלא נוצר הרושם שהמאפיינים של התיאוריה הם בעצם
מאפיינים של חיי עירן עצמו

.[..]

נראה גם שהצורך לעלוב באנשים כן פרודוקטיביים כגון מכאל שרון, או אורי אבנרי,
או ענבל בר-און הוא צורך עמוק של עירן - אולי אחת הדרכים שלו להרגיש
שהוא בשליטה, ולו גם לרגע.
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי