  
  
  
|
 |
|
||
  ''מהיכן נובעת ההתלכדות הלאומית המופרזת של הציבור |
|||
|
|||
בארה''ב ב-911''? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| לאברהמי: Nine Eleven |
|||
|
|||
מה שאומר להלן אינו יותר מהשערות הטובות כמו ההשערות האחרות. לא הטרידה אותי ההתלכדות של הציבור האמריקאי כמו השלכתה של החוקה האמריקאית לפח. העיתונות דברה פתאום בקול אחד. חירויות האזרח ניטלו בניגוד לסעיף הראשון. הקאובוי של חצות, שרק מספר שבועות נבחר ע''י בית המשפט של פלורידה, בניגוד לתוצאות הבחירה, הפך להיות חביב הקהל בשל השליפות שלו. המקבילה היחידה שעלתה על דעתי היא תקופת מקארתי, מול הניגוד הגמור במלחמת וייטנאם. ההתלכדות, לדעתי, הייתה סביב הזהות האמריקאית שהועמדה סכנה קיומית (לפחות כך זה הוצג בשני המקרים). הפריחה המופרזת שהייתה לדגל האמריקאי, שבשנות השישים נשרף על הבמה ב''שיער'', היה ההיפך הגמור של התגובה למלחמת וייטנאם. כאמור זוהי אומה הבונה לעצמה את המיתוסים של אומה. סכנה קיומית יש בה כדי להבדיל אותה מהאחרים וע''י כך לייחד אותה. אם בוייטנאם אזרחי ארה''ב התביישו באמריקניות שלהם, הרי שאסון התאומים ייחד אותם. פגעו באמריקאים בביתם משום שהם אמרקיאים ולא משום סיבה אחרת. זהו לפחות ה- Educated guess שלי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האמריקאים הגיבו בקיצוניות ודי ב''מרובעות'' |
|||
|
|||
לאחר 911, משום ההפתעה האסטרטגית וההלם הפסיכו-ציבורי שלתוכה נפלו והאופי של החברה האמריקאים והפרטים שבה. נדמה לי שעכשיו הם הולכים ומתאזנים בשל תגובה נגדית בעיקר בבתי הקונגרס. יחד עם זאת מבנה שירותי הביטחון ותיפקודו עברו ועוברים שינויים, במהלכם הוקם משרד תיאום מרכזי ובראשו מנהל בדרגת שר. הם נותנים דגש להתמודדות מול משברים בעולם השלישי ויוצרים משברים יזומים בו. אם פעם ארה''ב הצהירה שהיא תגן על עצמה מפני פעילות התקפית, רק לאחר שהיא תיקרה (אסטרטגיית ה'מכה השניה') הרי כיום היא יוזמת משברים כדי להקדים יכולות אלה (למשל: כוונה לתקוף את עיראק, בין היתר, בשל החשש להגיע לייצור נשק גרעיני מבצעי בשנים הקרובות). בשל הפיזור והדינמיות של תאי הטרור האסלאמי שהכריזו עליה מלחמה, היא מתארגנת לפעולות ספורדיות חובקי עולם, כדי לפגוע ולסכל יכולות מבצעיות של זרועות הטרור. יש להניח שגם ארה''ב תהפוך לאגרוף דינמי שירדוף אחר מטרות טרור באופן יזום. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאברהמי: אשרי המאמין |
|||
|
|||
מה שאתה ואני יודעים הוא מה שמתפרסם, או במילים אחרות, מה שרוצים שנדע. להזכיר לך את התדרוכים היומיים המפורסמים לעיתונות של הגנרל שוורצקופ? להזכיר לך את השתקת התקשורת כליל במלחמת פוקלנד? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דוד פלד: אני מזהה צרימה לא נעימה |
|||
|
|||
אני לא מוכן לשים את הראש שלי על זה, אבל נדמה לי שראיתי בשעתו ידיעה ב''הארץ'' על סיכומי הסיכומים של סיכום הספירה, שקבעה כי גם אילו היו הבחירות נערכות כך או אחרת או עם הראש הפוך - עדיין בוש היה זוכה. וגם אם נניח שבהצבעה ב''קו אווירי ישיר'' הוא היה אמור להפסיד, הרי זאת השיטה האמריקנית, והיא נהוגה עשרות שנים, ובוש הוא לא הנשיא הראשון שנבחר כך. אני, אגב, סבור שארצות-הברית חייבת לכונן בחירה ישירה לחלוטין של הנשיא, אבל כל עוד זהו המצב, וכל עוד בית-המשפט בפלורידה קבע מה שקבע, והערעורים נדחו, מדוע תלין? מדוע העירעור על הלגיטימיות של הנשיא? בגלל שאתה לא אוהב אותו? כזכור, בבחירות 1992, התחיה כמעט נכנסה לכנסת, וטענה שמגיע לה מנדט, על חשבון דגל התורה. מה היה קורה אילו גאולה כהן היתה נכנסת לכנסת? האם הסכם אוסלו ב' היה עובר בספטמבר 1995? בית המשפט קבע שלתחיה לא מגיע מנדט. אז קבע. ומה עכשיו? להגיד שרבין המנוח היה ראש ממשלה שמונה בחסות בית המשפט? ואולי גם תגיד שנתניהו לא נבחר, אלא מונה על-ידי בג''צ, כי בג''צ קבע שהפתקים הלבנים הם פסולים? הרי לך ראש ממשלה בלתי-לגיטימי... לא מתאימה הגישה הזאת לרמתך הגבוהה. חבל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאריה: כיונון הצרימה |
|||
|
|||
מאחר ואיני אזרח אמריקאי, דעתי על הבחירה שלו שווה כקליפת השום. כל שאני יודע עליו שהוא אמור להוביל את העולם לפי החליל האמריקאי. כקורא עיתונים ממוצע, ההתרשמות שלי מהנהגתו שונה מהתרשמותי מהתנהגות נשיאים אחרים שעליהם יודעים היום הרבה יותר. אם שמעת מדברי שאיני שלם עם התוצאות, הרי שהסברתי עצמי גרוע. האיש שזכה בפער כה קטן בבחירות (ואין זה משנה כרגע סיפור ''הספחים'' של טפסי הבחירה בפלורידה) מצא עצמו פתאום כאשר אחוזי התמיכה בו מזכירים כמעט משטרים אחרים. המהפך הזה בדעת הקהל האמריקאי מחייב הסבר. הרי כל מה שקרה לא בגלל מעשיו או מחדליו אלא בגלל שהוא היה בבית הלבן (או במטוס הנשיאותי) ביום האסון. מעבר לעלבון הנורא שהוא ביטא על הפגיעה בסמלים האמריקאיים בתוך ארה''ב, וכנראה ביטא את הרגשות האמריקאיים הבסיסיים ביותר, קשה לי להצביע על מנהיגות דגולה. נראה לי יותר מראוי לביקורת כל מה שנבע מהנהגתו והוא התעלמות גמורה מהחוקה, שעד מנהיגותו עמדה בטלטלות ובסערות גדולות פי כמה. כמובן במסגרת מגבלותי שהוזכרו בתחילת התשובה. באשר להיסחפות שלך - בקשה לי אליך, עצור את הסוסים. דומני שהדברים שאמרתי במפורש יש בהם כדי לעורר שאלות הרבה יותר מאלו שאתה מנסה לשים בפי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דוד פלד הנכבד, אתה מתעלם מדבר אחד שעושה... |
|||
|
|||
את כל ההבדל. ארה''ב והנשיא בוש נמצאים עתה במערכה הקשה ביותר מאז 1776. כי לא רק רצח המוני ופגיעה בסמלים אמריקאיים יש כאן. מה שיש כאן הוא מלחמה באוייב בלתי מזוהה. המושג ''אלקאעידה'' הוא ביטוי לדבר שנמצא בכל מקום ובשום מקום בעת ובעונה אחת. כדאי שתתחיל להשקיע מחשבה במשמעויות של מלחמה באוייב בלתי מזוהה. כיצד אתה מצפה שינהג אדם - או חברה כלשהי - הסופג אגרוף מתוך החושך? האם החוקה האמריקאית - או מערכת נורמטיבית נתונה כלשהי - בנוייה בכלל למצבים כאלה? נדמה לי שכלי הבקרה והביקורת שלך כלפי ארה''ב ונשיאה - הם פשטניים ושטחיים מדי אל מול הבעייה הזו, ורצוי שתכייל אותם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ליוסי ולבוש |
|||
|
|||
בתשובתי הקודמת הודיתי במצבי הנוח. יושב על הכורסה מול הטלוויזיה ומתרשם מהופעותיו של בוש. בוא ונקרא למה שכתבתי ''ביקורת טלוויזיה''. לעניין מוקדם מדי לנתח את בוש כנשיא, והבאתי אותו כמשל בלבד. הבעיה שהעסיקה אותי, וממשיכה להטריד אותי, היא כיצד קהל הופך להמון. התופעות שצרמו את ''אנינותי'' היו המעבר החד של דמוקרטיה מבקרת, המקפידה על חוקתה (שלדעתי היא אחד מפלאי התרבות בכל הזמנים. רק ראה את המספר המזערי של התיקונים שהוכנסה בה מאז פורסמה בתקופה בא נשיא ארה''ב הלך ברגל לבית הלבן ללא שומרי ראש) לאומה שדגלה כיסה עד לאחרונה כל בדל של ביקורת. אני מודע לכך שיש בינינו הרואים בכך מודל. לדעתי, האומה האמריקאית התגלתה במלוא עוצמתה הדמוקרטית דווקא בתקופת ניקסון. אחד הנשיאים הגדולים (לדעתי) בהיסטוריה האמריקאית, שהודח, למרות גדולתו, משום שפעל בניגוד לאותה חוקה. Tricky Dick הנץ חסר המעצורים שהוציא את ארה''ב מוייטנאם, הביא את הדטאנט, פתח את הדלת לסין, עשה טריק אחד מיותר - טריק נגד החוקה. שום דבר לא עזר לו והוא נאלץ ללכת הביתה. ניכסון משמש עבורי דוגמה לשימוש הנכון בעוצמה ובדיפלומטיה. בתוכניות הטלוויזיה הנוכחיות אני שומע בין התמונות רק משפט אחד: The american way of life will prevail. בעברית: כך אני רוצה!אולי זה מה שעולם נדרש לו בתקופה זאת. קבל את התנצלותי אם עוררתי בך את הרושם שכל דברי שקולים ובדוקים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דוד פלד, כל ניתוח של מפעלות בוש - מתי שלא |
|||
|
|||
ייערך - יהיה חייב להביא בחשבון שבוש - בשונה מכל קודמיו - מוביל מערכה באוייב בלתי מזוהה. מהעובדה הזו לא ניתן, בשום אופן, להתעלם - אפילו לא מכורסת הטלוויזיה. ציפיתי לתובנה שלך בעניין הנקודתי הזה - במיוחד בהקשר לחוקה האמריקאית. הדבר חשוב גם לענייננו בשינויים המחוייבים. הכיצד? כמדומני שכל אדם חושב - ונשיא בית המשפט העליון במיוחד - צריך להקדיש מחשבה מעמיקה לשאלה כיצד להתאים (כן להתאים!) את מערכת הנורמות שלנו - לרבות אופן ישומן של נורמות חיצוניות (ג'נבה וכו') - להתמודדות עם תופעת המתאבדים (שאין סיכוי למגרה בעתיד הנראה לעין). המושג ''דמוקרטיה מתגוננת'', שהורתו לידתו בבית המשפט העליון שלנו - מחייב את ההתאמה הזו. אשמח אם תאחז את השור הזה בקרניו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ליוסי - על דמוקרטיה מתגוננת. |
|||
|
|||
השאלה שהצגת מחייבת אותי למחשבה שניה. בקו המחשבה הנוכחי בחנתי את הדמוקרטיה מהזווית של השפעת משטרים על מלחמה ושלום. במיוחד עניינה אותי הטענה, שהושמעה לא פעם, שניתן לחתום על חוזה שלום רק עם דמוקרטיות, על כל ההשלכות שהיו לטענה זו על הסכמי שלום בינינו לבין מדינות (ישויות) ערביות. המסקנות שהגעתי אליהן מופיעות בפרק המסכם שהקדמתי אותו ''שלום - אידיאה או מצב פוליטי'' וכן בחלק מתשובותי בפתיל הזה, אותן הצגתי למבחן תקפות בפורום. הנושא שאתה בחרת הוא: דמוקרטיה מתגוננת. התנאי הנוסף שהוספת: אויב לא מזוהה. אני מודה שהנושא מורכב ומחייב בחינה לפני שאוכל להשיב לך בצורה רצינית. מניסיוני בעיסוק ב''שלום'', מושג שכולנו מזכירים אותו פעמים רבות ביום, כל תשובה מולידה עשר שאלות נוספות. רק כמה שאלות ראשוניות שהנושא שהעלית עורר אצלי: 1) שאלות מקדימות לגבי מהות הדמוקרטיה. * מהי טובת הכלל (ראה לדוגמה רוסו מול טלמון)? * בהתנגשות בין האינטרסים של הפרט עם השלטון מהן מגבלות הכפיה? מהן מגבלותיו של מרי אזרחי (ראה ספרו של חמי בן נון)? * מהם המגבלות על הידע (''זכות הציבור לדעת''). 2) התגוננות מול אויב חיצוני * כאשר החוק הבינלאומי מתנגש באינטרסים הקיומיים של המדינה - מהן מגבלות ההתגוננות. למיטב ידיעתי ההגדרות של החוק הבינלאומי נתונות לפרשנויות רבות. לדוגמה: מיהו טרוריסט ומיהו לוחם חופש? * מהו סוג הקשר שיש לחתור אליו בין החוק במדינה לחוק הבינלאומי? לדוגמה: ישראל לחצה על הקמת בתי דין בינלאומיים כאשר היה מדובר בפשעי הנאצים. על בית הדין שהוקם לאחרונה בהאג הפך לישות משפטית שונה על כל מה שמשתמע מכך. 3) מעורבות של דמוקרטיות במדיניות הפנים של מדינות אחרות, בהיבטים שאתה נגעת בהם - טרור, עם השלכות של ''דמוקרטיות מתגוננות המכתיבות סוגי משטרים למדינות אחרות'' החל מאיינדה דרך איראן וגמור בלבנון וברשות הפלסטינית. השור גדול מדי עבורי בשלב הזה וקרניו חדות מדי לטעמי, מה גם שבחלק גדול מנושאי המשנה אינני בקיא במידה שתאפשר לי לגבש דיעה. ברור לך שאין זו התחמקות לכורסת הטלוויזיה. זוהי הכרה, מצערת ככל שתהיה, במוגבלותי לחוות דיעה מנומקת לגבי הנושא כפי שהצגת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דויד, עכשיו אתה מפגין בורות תהומית |
|||
|
|||
בניגוד להודעות קודמות בהן הבאת דברים של טעם, גם אם פה ושם היו לך מיספר אי דיוקים (כנראה שאינך המומחה הגדול ביותר לנושא של חוקת ארה''ב), הפעם עברת את הגבול. בלי להכנס לסיגנון ולצורת ההתבטאות שהיו הולמים אולי את ספירו, אין לך פשוט מושג על מה שאתה מדבר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ישראל - דבריך הם השתלחות ירודה , הדמגוגיה בהתגלמות |
|||
|
|||
אינך טורח לענות ולו על בדל טיעון של הכותב, מתוך איזושהי הנחה מוזרה שהקוראים יראו בך בר סמכא שזכותו לחלק ציונים. ככה לא מנהלים דיון. אני מקווה שדוד פלד יתאפק, ולא ייגרר להתנצחות איתך, אלא אם כן תואיל בטובך לנמק את שורת ההצהרות בהודעתך זו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רפי יקירי |
|||
|
|||
תודה לך על ההתערבות. 1) אני מצהיר בזאת שאכן אני בור ועם הארץ, לא רק בנושא חוקת ארה''ב, שגם בה עסקתי ברוב בורותי. 2) לכבוד תחשב לי הערכתו המלומדת של הד''ר הנכבד, בעל תואר דוקטוראט בנושאי ''אוסלואידים''. הרי למדתי ממנו רבות בשיטות מחקר המפליאות להחליף עובדות בהשערות בטן (ראה את מיטב ספרותו בקישור המדהים בין ההסכם שהביא לסיום את מלחמת ההתשה לציפיות שלו מהחיזבאללה בלבנון באחד הדפים הקודמים). 3) מכאן ואילך אני גוזר על עצמי איפוק מלא, גם לולא ביקשת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רפי, האם אתה |
|||
|
|||
באמת חושב שיש מקום להתייחס לגופם של דברי ההשתלחות בנשיא ארה''ב שיוצאים מפיו של ישראלי שמפגין חוסר ידע ובורות תהומית בנושאים אמריקאיים פנימיים? ''קאובוי של חצות'', ''מונה לתפקיד ע''י ביהמ''ש של פלורידה''? וכיוצא באלה? ובמיוחד הדיבורים המתנשאים על ''הרמה השכלית'' של אותו נשיא. כל המתוחכמים שמדברים היום בהתנשאות על ה''סימפליסטיות'' של הנשיא בוש אמרו את אותם דברים על הנשיא רייגן (ה''גורו'' של השמאל הנאור בישראל, לייבוביץ', הגדיר אותו כ''אפס אינטלקטואלי'') ובכל זאת הוא הצליח להביא לניצחון ארה''ב ולסיומה של המילחמה הקרה. מה שאף אחד אפילו לא חלם עליו לפני כן. אני רואה בזה פשוט זילזול חסר כיסוי מטעם אדם שיש לו ידיעה שיטחית מבחוץ לבקר ובסיגנון כזה את מי שבדיעבד מתגלה כבעל כושר מנהיגות ממדרגה ראשונה. אפילו דמוקרטים שרופים כאן, כשאתה מדבר אתם בשיחות פרטיות מודים לאל שאל גור לא נבחר. יש לי אגב אותן טענות וביקורת על אמריקאים שמבקרים בצורה דומה את מה שקורה בישראל כשכל המידע שלהם מתבסס על קריאה שטחית של העיתונות או על מה שהם לומדים באוניברסיטאות שלהם כאן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כן ישראל - אני מצפה לתגובות ענייניות, כי בצד |
|||
|
|||
אותם ביטויים של דוד שאותם לא אהבת, (והם היו החלק המינורי בהודעתו) הוצגה עמדה וגובש טיעון. אתה לא יכול להפריך את טיעוניו ע''י זה שאתה מתעלם מהם, כי הטיעון לא ייעלם מעצמו. אם מנפים את דברי הקיטרוג שלך , יוצא שלא התעמת עם טיעוניו, והקורא האינטיליגנט מבחין בכך בזריזות. אם יש לך טיעונים המפריכים את עמדתו כפי שהציג אותה, הבמה עדיין פתוחה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ישראל, אל תרא ואל תיחת, |
|||
|
|||
אם מישהו מנסה להדביק לך תווית של דמגוג ומסית רק כדי להפוך את דעתך לבלתי לגיטימית, דע לך שזוהי אסטרטגיה מכוונת, ואל תיסוג. אנא ממך, קרא על כך בלינקים הבאים: | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי