  
  
  
|
 |
|
||
  מעמדו של אובמה בשפל כל הזמנים, מבחינתו |
|||
|
|||
ישנם מספק סקריםפ מהתקופה האחרונה שמראים שאובמה מאבד תמיכה מתומכיו המסורתיים, לא רק היהודים, אלא גם השחורים וההיספאנים שנוטים בד''כ להצביע לדמוקרטים, ובמקרה הזה לאובמה. משטרו של אובמה נחשף עוד ועוד כמשטר חלול אם לא מושחת. כאשר בשבוע האחרון נחשפים שחיתויות הקשורות לכספים השממשל העביר במסגרת חוק ''חבילת ההאצה'' לכל מיני חברות המקורבות למפלגה הדמוקרטית, כאשר נחשף שהכספים שהועברו לא תמיד הגיעו ליעדם ולא תמיד הושקעו במטרה לשמה הועברו. הלהיט היום הוא העברת חצי מיליארד דולר לערבות ותמיכה לחברה סלולרית ''סולינדרה'' בקליפורניה. תוך כמה חודשים הכסף נעלם. ספקולנטים מעריכים שחלק מהכספים הועברו למימון עתידי של בחירות אובמה ב-2012. מנהלי ''סולינדרה'' ביקרו 5 פעמים בבית הלבן שבוע לפני אישור העברת הכספים, דבר נדיר וחריג ביותר. להעברה זו קשור גם ג'ורג' קאייזר, מיליארדר שתורם כסף לאובמה, ושיש לו חלק במניות ''סולינדרה'' שמרבה לבקר את אובמה בבית הלבן. האף.בי.איי פשט ביום חמישי על המפעל http://www.chicagotribune.com/news/la-fi-solyndra-tr... במסגרת חקירה שמתנהלת גם במשרד האוצר (האם האוצר הוא הגורם הראוי לחקור את האירוע?). הביתץ הלבן למרות הכל עדיין לא מחק את הדף בו הוא מסביר את חשיבות הפרוייקט והתמיכה הכלכלית בו http://www.whitehouse.gov/blog/2010/05/26/recovery-s... . אולי דווקא המחיקה עכשיו תעיד על איבוד עשתונות בבית הלבן? המפלה בבחירות המקומיות היא פועל יוצא של ירידת ערכו של אובמה שלא נתפס כמנהיג בר-ביצוע. באזור הבחירה ישנה קהילה יהודית גדולה, אבל היהודים שם אינם הקהילה הגדולה ביותר(לכן לא נכון לומר שמדובר ב''אזור שהוא שרוב תושביו יהודים''). לכן הבחירות שם מסמלות את ירידת ערכו של אובמה בעיני האמריקאי הממוצע. האזור הזה הוא אזור של קליטת הגירות מעשרות מדינות בעשרים השנים האחרונות. קהילת השחורים היא הגדולה שם (כשליש מהאוכלוסיה), ולאחריה קהילת ההיספאנים והמרכיב השלישי הגדול היא אוכלוסיית הגירה מאירופה (הגדולה מרוסיה ובא יש אחוז גבוה יחסית של יהודים, איטלקים, אירים, אלבנים וגרמנים ומיעוט קטן של מהגרים ממזרח אסיה). אבן מאזן לא מוכן לחזור לבחירות גם לא לפי עיקרי דבריו של אובמה בנאומו הראשון, בו דיבר על נסיגה לגבולות 67' עם תיקונים הדדיים. למה זה לא מספק את אבו מאזן? כי אבו מאזן קיבל החלטה אסטרטגית עוד בזמן ימיה האחרונית של ממשלת אולמרט שהוא אינו יכול לחזור לשיחות בלי שישראל תקבל מראש את עקרון הנסיגה לגבולות 67' ו''זכות השיבה לפליטים''. ללא קבלת שתי הנקודות האלה הוא מפחד לחזור לשיחות, שכן הוא יודע שבמהלכן, ללא ערבות קודמת, הוא לא יזכה אף לא באחת מהן. לכן אבו מאזן מפחד משיחות ישירות והוא דחה אותן גם כשישראל הקפיאה את הבניה ביו''ש לעשרה חודשים בציפייה של אובמה שזה יזרז אותו לחזור אליהן. הבעיה העיקרית של אובמה היא הבעייה הכלכלית-חברתית באמריקה. כל מאמציו להשקיע יותר מטריליון דולר בשנתיים האחרונות לא הביאו לשינוי המיוחל. מורגש חוסר מנהיגות כרונית בנואם-הטלפרומפטר הזה. מסתבר שאובמה אינו יצוק מחומר של מנהיגים והוא לא יכול להוביל מהפך המשק האמריקאי, כולל זניחת הסיסמאות שהוא פיזר במערכת הבחירות. הוא נחשף יותר ויותר כמנהיג חברתי זניח מפרבר שחורים בשיקאגו שמתבלבל ולא מבין כשנותנים לו לשמור על הקופה הלאומית. גם בעניין מדיניות החוץ הוא הראה זחיחות חסרת בסיס כשהוא נדבק לססמאות חלולות של מזרח תיכון חדש ודמוקרטי (''נאום קהיר'') תוך שהוא לא מצליח ללמוד מספיק מהר את המציאות הקשה בשטח ואת השינויים שעובר המזרח התיכון (לפחות אחת הסיבות, גם אם לא העיקרית לשינויים האלה, הוא ''נאום קהיר'' הנשגב והמיותר). לקח לאובמה חודשים להבין ששני נאומי המזרח התיכון שלו בעת ביקורו של נתניהו בארה''ב רק היוו שמן למדורת אבו מאזן, שהמריץ אותו לטפס על עץ גבוה. בעוד אובמה החל כבר לרדת מהעץ, הרי שאבו מאזן נשאר עליו גבוה. ככל שיקרה בשבוע הסא באו''ם זה לא יקל על הפלסטינים בהמשך מאבקם המדיני, כי בסופו של דבר לא משנה מה יצביעו במליאת האו''ם, בסופו של יום אבו מאזן חייב לדבר עם נתניהו כדי לסגור תהליך כל שהוא, ואצל נתניהו הוא לא יאכל מפירות העץ של חברה פלסטינית מחבקת עליו טיפס, אלא יצטרך לאכול חצץ שישפיע על שיניו ומוצא פיו. אבון מאזן מבין שהוא לא יכול ממש להיכנס לשיחות בלי שהוא מצליח לצאת מהן עם נסיגה מלאה של ישראל לגבולות 67' כולל ירושלים, הסכמת ישראל שמדינת פלסטין תהיה יודנריין ולעומת זאת צאצאי הפליטים הערבים של 48' יהיו רשאים לבחור בין הגירה לישראל ובין הישארות בארצותיהם או הגירה לירדן/פלסטין. ברור שהוא לא יקבל את זה מנתניהו, ואפילו לא משלי יחמוביץ' / ציפי לבני / עמיר פרץ. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| לא מדוייק |
|||
|
|||
א. אובמה לא השקיע יותר מטריליון לכן אינך יכול לטעון שזה לא הביא לשינוי המיוחל. ב.הבעיה העיקרית של אובמה בהקשר הזה היא שהוא חיפש שיתוף פעולה עם רפובליקנים ואלה לא העדיפו לתת לכלכלה להישאר במצב ירוד. זה גם מה שהתרחש בעניין מגבלת החוב. ----- הנסיון לא לימד אותו ולכן הוא הדמוקרטים הפסידו בסיבוב של 2010, ולכן גם בזמן שנותר עד לבחירות הבאות, אובמה יתקשה מאד לגרום לשפור במשק האמריקאי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא מדוייק |
|||
|
|||
א. אובמה השקיע ב-''החוק לשיקום אמריקה והשקעה מחדש'' 2009 (Public Law 111-5) שנקרא גם ''תוכנית ההאצה'' שלו בתחילת 2009 787$ מיליארד וזאת בנוסף להחלטה הדו-מפלגתית שהוסכמה בין בוש ואובמה בזמן החפיפה לתפקיד ואישור התקציב לשנת 2009 על סל של 158$ מיליארד שחלקו האצת המשק וחלקו הקטנת המיסוי על עסקים. החודש הגיש אובמה תוכנית לקונגרס בהיקף של 447$ מיליארד שחלקו לתמרץ עסקים וחלקו הפחתת מס לעסקים קטנים. בנוסף לכך העביר אובמה ב-2008 את ''תקציב החירום לייצוב כלכלי'' (Public Law 110-343) בהיקף של 700$ מיליארד. וכל זאת בלי להתייחס להשקעת המדינה בתוכנית בריאות החובה (Public Law 111–152). ב. הבעיה העיקרית של אובמה שהוא לא רצה לשתף רפובליקנים כל עוד היה לו רוב בשני בתי הקונגרס. עכשיו כשהוא חייב, יש לו בעיה. הבחירות בפתח. לכן זה לא רציני להתבכיין שהרפובליקנים לא נתנו לו. הוא פשוט לא שאל אותם. ג. למען אמריקה ראוי שאובמה לא ייבחר שנית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא מדוייק |
|||
|
|||
א. אתה מנסה להטיל על אובמה מה שנעשה בימי בוש קודמו. א.1 תוכנית ההאצה, 787 מיליארד דולרים (Public Law 111-5) היתה בחלקה היתה הפחתת מסים - לכן לא כולה היתה השקעה. בעצם החלק של ההשקעה היה פחות מחצי מיליארד דולרים. א.2 מה שנקבע בזמנו של בוש, 700 מיליארד דולרים, ודאי שאטיננה אחריותו של אובמה, ולא יכול להיקרא תוכנית שלו. מכאן שהטענה שלך כאילו באחריות אובמה היתה השקעה של יותר ממיליארד אין לה כל ביסוס. ב. התוכנית שאושרה בתחילת 2009 לא היתה תוכניתו המקורית של אובמה שהיתה הוצאה בסדר גודל של טריליון דולר. אלא מה שנקבע במשא ומתן עם הרפובליקנים - השקעה של פחות מחצי מיליארד. שינוי כזה גדול משמעותו התחשבות בדעות הרפובליקנים. למרות זאת לא היה רפובליקני שתמך בתוכנית הזאת. ג. אלה העובדות הנכונות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא מדוייק |
|||
|
|||
א. מה ששל בוש של בוש. אובמה נכנס והכריז שהוא משנה הכל, ובעצם קבר את כלכלת אמריקה עוד יותר עמוק. ה-700$ מיליארד היו גם של אובמה. אובמה כבר יותר משנתיים וחצי נשיא והוא אחראי על כלכלת ארה''ב. ב. אובמה הוא שבנה את התוכנית הכלכלית שאושרה ב-2009 עוד ב-2008. הוא רץ עם העקרון של הרחבת התקציב במטרה ליצור מקומות עבודה ולהוריד במיסים, ומימש אותו בחוקי 2009 ו-2010. אז הוא לא נזקק כלל לרפובליקנים כי היה לו רוב בשני בתי הקונגרס. לכן מפליא אותי שאתה טוען שהוא ניהל משא ומתן עם הרפובליקנים ב-2009. זה פשוט לא היה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| קישקוש |
|||
|
|||
1. המשבר החל במשמרת של בוש ולכן עליו האחריות העיקרית. מה שהונהג או לא בימי בוש שייך לאחריותו של בוש. בוש והממשל שלו איחרו להגיב וכאשר הגיבו הגיבו לא נכון. 2. להטיל על אובמה את מה ששיך לבוש זה קישקוש. 3. אובמה בהחלט ניהל משא ומתן עם הרפובליקנים בראשית 2009. מי שטוען אחרת טועה ומטעה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| קישקוש |
|||
|
|||
המשבר החל בשל משבר הסב-פריים, טקטיקה שהדמוקרטים פיתחו כדי לחלק בתים לאנשיהם השחורים, ההיספאנים וסתם העניים. כשהשיטה הוזנתה וקרסה בנקי ההשקעות הפסידו 6 טריליון דולר על חשבון הציבור. לעומת זאת הוצאות המלחמה של בוש מ-2003 ועד 2008 הגיעו ל-4 טריליון דולר. אובמה קיבל מדינה עם גרעון של 10 טריליון דולר. חלק מזה אכן באשמת בוש, החלק הקטן שגם היתה לו סיבה מדינית. אבל ה-6 טריליוני דולרים של שיטת הבאגס-באני, כיפה אדומה ופרדי מאק הן המצאה דמוקרטית שתוחזקה על ידם עשרות שנים וכל הזמן סיכנו יותר ויותר הון מדינה. בשנות ה-90 קלינטון ביטל את חובת הוכחת ההכנסה של לוקח ההלוואה לדיור, כדי לא לפגוע בזכות העניים לבית. הקונגרס הדמוקרטי ב-2004 הסיר עוד מגבלות על לקיחת הלוואה. בסוף 2007 כל העסק ביש החל לקרוס וסחף איתו את כל אמריקה ואחר כך את כל העולם. אבל אז עלה הגאון והמוכשר אובמה ומה הוא עשה? הוא לא ניסה לעצור את הבזבוז. להיפך, הוא הוסיף בכל מיני חוקים על הגרעון ושנתיים וחצי הוא תפח בעוד 4.7 טריליון דולר. 2 טריליון לשנה !!!!!!!!!! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה ממשיך לסלף |
|||
|
|||
אתה שוב חוזר על טענות מופרכות ובילבול מושגים: א. לא מדובר בגרעון של 10 טריליון אלא בחוב של 10 טריליון. ב. כל החוב הזה, כולל בגלל הוצאות המלחמה בין השנים 2003 - 2008 נוצר בזמנו של ממשל בוש. ג. למרות זאת אינך יכול להטיל אחריות על נשיא בלבד משום שהוא לא מחליט לבד על הוצאות וחלק מההוצאות אינן בשליטתו. ד. מאז 2009 החוב גדל בעיקר בגלל המשבר (שגם הוא באחריות בוש): ד.1 בתקציב האמריקאי (כמו בתקציב של כל מדינה) יש הוצאות שעולות בעת מיתון ומשבר ויורדות בעת צמיחה. אלה ההוצאות לביטחו אבטלה, סיוע לחסרי הכנסה ועוד. ד.2 חלק נוסף מהחוב נצבר בגלל תוכניות שנולדו ביוזמת ממשלו של בוש. בין אלה ישנה תוכנית ''ההצלה'' של ''האשמים'' במשבר. ה. אם אפשר להאשים נשיא בחוב שעלה ועלה (כולל בשנתיים האחרונות) זה יהיה בוש הבן. ו. הקישקוש הכי גדול שלך זה אוסף הטענות המופרכות שנכתבו בשני משפטים בקשר ל''6 טריליונים...'' | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה ממשיך לסלף |
|||
|
|||
א. מדובר על גרעון שהוא גם חוב. רובו של החוב הלאומי שלהם הוא בעצם גרעון. גם אם אובמה גם הוא יאשים בו את בוש http://www.youtube.com/watch?v=nU-KYG6MvfI . למה ציפית? שאובמה ייקח גם הוא אחריות על חוסר תפקודו? ב. הגרעון נוצר בחציו מהמלחמה ובחציו מקריסת מנגנון הלוואות האשראי לדיור שהוא פרוייקט דמוקרטי למהדרין (קריסה שהביעה את המשבר הפיננסי לארה''ב ומשבר כלכלי רחב יותר לכל העולם). הגרעון זירז את עצמו בשנתיים וחצי של הדמוקרט ברק אובמה, הרבה 'בזכות' מדיניותו הכלכלית חסרת האחריות שהרחיבה את הוצאות הממשלה במקום לצמצמן. ג. הנשיא החליט לבד בשנתיים הראשונות לכהונתו. היה לו רוב מובטח בשני בתי הקונגרס והיתה לו שליטה חזקה בהם. את הנזקים לאמריקה לאחר ינואר 2009 עשו הנשיא, בית הנבחרים והסנאט הדמוקרטיים. מאז נובמבר 2010 אובמה נאלץ לערב את הרפובליקנים בשל הרוב שלהם בבית הנבחרים. ד. נדמה לי שב-2009 היה אובמה כבר נשיא. לכן זה בהחלט מובן לי שאתה מתחמק בשמו מאחריות על מרחב הזמן בו הדמוקרט הדגול הזה שלט. אם הוא היה מנהיג מוכשר הוא היה נוקט בצעדים כלכליים לעצור את ההדרדרות, לייצב את המצב ולהתחיל להניע את המשק בכיוון חיובי. אלא שאובמה בגבהות ליבו הכניס את אמריקה להוצאות נוספות על חשבון העתיד, כמו בביטוח הבריאות הלאומי, שיותר מחצי מהאמריקאים בכלל לא רוצים אותו. לא צריך לחזור כל הזמן ולהאשים את בוש באשמות שווא. צריך להסתכל נכוחה על חוסר תפקודו התקין וחוסר אחריותו המשווע של הנשיא הדמוקרטי חסר הידע והניסיון. ברור היום שאם לא היה משבר הסאב-פריים כי אז לא היה משבר כלכלי. ה. ברור שתמיד נכון מבחינתך להאשים את זה שאתה שונא ולא את זה שאחראי באמת, אבל משום מה אתה מעריץ. הגיע הזמן שתבין כבר שכלכלה אינה רק פוליטיקה. ו. מותר לך לייצג על דעתך את הדמוקרטים. השאלה היא אם הם בכלל ביקשו ממך....... ? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה ממשיך לסלף |
|||
|
|||
א. גרעון איננו חוב ולכן טענתך מופרכת. ב. רוב החוב, 10 טריליון דולרים נוצר תחת אחריותו של בוש. ב.1 חלק ממנו בגלל המלחמה שיזם בוש. ב.2 חלק אחר בגלל הורדת מסים ביוזמתו של בוש. ב.3 חלק אחר בגלל תקציב גרעוני. ב.4 חלק אחר בגלל ''המיתון הגדול'' שנוצר תחת ממשלו של בוש. ב.5 ''המיתון הגדול'' שנגרם תחת אחריותו של בוש, הוא גם הסיבה העיקרית לגרעונות בימי אובמה. ג. שום נשיא לא מחליט לבד. במקרה של התוכנית שיזם אובמה הוא בהחלט התפשר עם הרפובליקנים. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי