  
  
  
|
 |
|
||
  כמה הערות |
|||
|
|||
א. כפי שאני מבין במגרש הדעות, המדיניות והפוליטיקה תמיד יש רכילות והפצת שמועות שלא נובעות ''מהדאגה לביטחון המדינה''. זה נכון לגבי עתונאים, שרים ראשי ממשלה בעבר ובהווה. ב. בדמוקרטיה טבעי שהבלתי מרוצים ישתדלו להעלות לדיון נושאים שעשויים להציק או להזיק למי שעומד בראש המערכת. זה קרה בעבר - ברנע איננו הראשון ולא האחרון. ג. כעבור שבוע הנושא שהעלה ברנע הפך לשיחת היום באמצעי התקשות. ד. מי שלא מכיר טוב את העובדות והנפשות הפועלות יכול היה לחשוב, כפי שטען לפחות שר אחד, שהעלאת הנושא גרמה נזק לביטחון המדינה. בנתיים מתברר שיש החושבים שלא כך לפחות טען האלוף (מיל.) איתן בן אליהו ביום שישי במשדר של ערוץ אחד. ה. גם בפורום הזה כולל המאמר הנוכחי שלך עוסקים בנושא מידי פעם. מצד שני, צודק מי שיטען שלרובנו אין מספיק ידע בנדון כדי להשתתף בתהליכי קבלת ההחלטות בנושא, וטוב שכך. אבל אין זה אומר שלא ראוי לדון בנושא ברמות שאנחנו יכולים לכן העם לא יכול לקבל החלטה בנדון בדיון ציבורי פתוח. דיון כזה גם לא יהיה חף מאינטרסים זרים. אבל זה כמעט תמיד נכון גם לגבי בעלי הסמכות (השרים וחברי הכנסת הרלוונטיים). | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| כמה הערות |
|||
|
|||
שמעתי את דברי האלוף איתן בן-אליהו. הוא ,לדבריו, הזדעזע עמוקות כאשר ראה שהנושא עלה לדיון ציבורי. נחמתו היא שבינתים לא דלף שום דבר בטחוני. ישנו הסיפור הידוע והאמיתי על עיתונאי שויצרי אשר בשנות ה-30 המאוחרות של המאה הקודמת כתב ספר,או סדרת מאמרים, על הצבא הגרמני, אשר בדיעבד הסתבר שהיה יותר ממדויק. הוא נחטף על ידי המודיעין הגרמני, הובא לגרמניה ונחקר על מקורותיו. הוא הצליח להוכיח לחוקריו כי כל המידע נשאב מהעיתונות הגרמנית בעיקר. זה לקח שאסור לשכוח אותו לגבי האפשרות לאטום דיון ציבורי מבחינה בטחונית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כמה הערות |
|||
|
|||
אני הבנתי את בן אליהו אחרת: שדיון ציבורי ללא הדלפת סודות לא יזיק וממילא מתקיים. חוץ מהדוגמה על העיתונאי השוויצרי, לא הצלחתי לרדת לסוף דעתך. לכן אולי לא השתכנעתי שהפירסום בידיעות אחרונות ולאחר מכן בעיתונים אחרים, גרם נזק. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כמה הערות |
|||
|
|||
אם הדיון הציבורי הנוכחית גורם או יגרום נזק,זאת נדע רק בעתיד. אני מנחש שלא קראת את מאמריו של ברנע ביום שישי האחרון ולפניו. נקודת הפתיחה שלו הייתה כי הוא פותח את נושא הגרעין האירני לדיון ציבורי. כלומר: עד לפני שבוע כל הנושא היה ספון בחדרי חדרים וידוע רק למתי מעט. דבר שהוא שקר מוחלט ולכן נקודת הפתיחה שלו מעידה על חוסר האמינות בגישתו. גם תיאור הנפשות הפועלות כפי שהבאתי במאמר מעיד כי למעשה הוא פותח מסע תקשורתי נגד פעולה צבאית באירן.זה כמובן אינו דיון ציבורי אלא מעשה אנטי דמוקרטי. איש לא בחר בו או בחבריו שיקחו על עצמם מסע אנטי ממשלתי. מזכיר לא במעט את הגישה האנרכיסטית של אנשי ''מחאת האוהלים'' וחבריהם המתמחים הרפואיים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה רציני? |
|||
|
|||
אתה באמת רציני כאשר אתה כותב שעמדה עתונאית היא ''מעשה אנטי דמוקרטי''? מה לדעתך צריך להיות תפקידם של פובליציסטים בחברה אנושית? הרי מאז שחר התרבות המערבית עמדו אינטלקטואלים, מחזאים, עתונאים, היסטוריונים, פילוסופים, אנשי דת וכיוצא בהם והציגו עמדות שנוגדות את עמדת השלטונות או את רוח התקופה או את עמדת הציבור. עד כה סברתי שזה החלק הטוב ביותר והמבורך ביותר ברוח האנושית ועל כן ל אנותר לי אלא לתהות האם אתה רציני. ואם תרשה לי אז יש לי שאל הנוספת מה דעתך על מאמרו של אמיל זולא בעניינו של דרייפוס (''אני מאשים''), האם היה ראוי מצידו לצאת נגד השלטון כאשר איש לא בחר בו לעשות כן? ואם כבר אז מה מה דעתך על מחקריו של גליליאו שהביאו אותו למשפט האינקויזיציה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה רציני? |
|||
|
|||
עמדה עיתונאית פה אחד גם בכתובה גם במשודרת וגם במוקרנת, ולא פעם ראשונה שניה ושלישית אינה עיתונאות חופשית אלא דיקטטורה תקשורתית. באמור ,כאשר העמדה האנטי שלטונית היא בעלת גון אחד בלבד היא אינה אינטלקטואלית אינה פילוסופית וכיוצא בזה, היא סתם דעה פוליטית אופוזיציונית לשלטון. בדרך כל כעבור מספר שנים, או דור הגלגל מתהפך והשלטון הופך לאינטלקטואל וחופשי וליברלי וכיוצא בזה.ואותם שמרנים הופכים להיות ''מתקדמים''. אני איש שמאל ותיק, אתה אולי יותר. כאשר בשמאל יש רק קול אחד ויחיד זו אינה גישה דמוקרטית זו דיקטטורה. זה לא היה בעבר, זה קורה בהוה. אמיל זולא יצא במסע ציבורי למען דריפוס רק כאשר היו בידיו עובדות בלתי ניתנות לערעור על חפותו.זה לא היה מסע מאורגן של כל התקשורת הצרפתית של אז.זו הייתה עבודה עיתונאית נקייה ואני איני נגדה. גם בישראל היו תחקירים שהסתמכו על עובדות אמיתיות והביאו לתוצאות ,ראה התחקיר על דרעי, למשל.אך מה שקורה בשנים האחרונות בתקשורת כלל אינו דומה לתחקיר אלא לנסיון להשפיע על מהלכים פוליטיים של המשלה וזה הבדל עקרוני בין מעשהו של אמיל זולה, או התחקיר על דרעי, כמשל לעומת התקשורת המנסה לכפות את דעתה על השלטון כגוף אחד.. גלילאו לא היה עיתונאי ואנו לא חייםן בתקופת האינקויזיציה לכן איני רואה את הקשר בין זה לבין הנושא שאנו דנים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כמה הערות |
|||
|
|||
אינך צריך לנחש כי לא קראתי את המאמרים של ברנע. כבר כתבתי בתגובה הראשונה שלי למאמר שלך כי בדמוקרטיה טבעי ומקובל שהבלתי מרוצים ישתדלו להעלות לדיון נושאים שיציקו או יזיקו למי שעומד בראש המערכת. אין זה משנה אם הם עושים זאת בדיון בכנסת, במאמר בעיתון או בהפגנה ברחוב; אם בנושא ביטחוני, בנושא חברתי, בנושא תרבותי ואם בכל נושא אחר. כל עוד לא עברו על החוק המעשה יהיה דמוקרטי בהחלט. המעשים האלה שנעשים כל הזמן על ידי עיתונאים, פובליציסטים, פוליטיקאים בשלטון ופוליטיקאים שלא בשלטון וסתם אנשים פשוטים שכותבים בפורומים, הם חלק חשוב מנשמתה של הדמוקרטיה. אלה מעשים דמוקרטים בהחלט וכינויים אנטי-דמוקרטיים הוא טעות קשה. בנוסף כתבתי שם כי במגרש הדעות, הפוליטיקה והמדיניות מעטים נמנעים ממעשי והפצת שמועות שנובעים מאינטרסים זרים. אין כמעט התבטאות של שר או חבר כנסת שלא מכילה מאפיינים כאלה. אבל זו עדין דמוקרטיה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כמה הערות |
|||
|
|||
אולי לא הסברתי את עצמי מספיק טוב. בעשרת השנים האחרונות ואלי קצת יותר החלה התקשורת הישראלית ,הכתובה, המשודרת והמוקרנת לפעול ''כאיש אחד'' למען מטרה מסוימת. הביא כדוגמאות אחרונות את המסע לשחרור גלעד שליט ''בכל מחיר'', את המסע נגד מינוי האלוף גלנט לרמטכ''ל, את המסע להרשעת הנשיא לשעבר קצב, את היחס השלילי לשר הביטחון ברק. ואפשר למצוא עוד הרבה דוגמאות. כפי שציינתי בכל הנושאים הלו התקשורת פעלה ''כאיש אחד'' כמעט שלא היה עתונאי מהשורה הראשונה שחשב אחרת.זה שונה מהתיאור שאתה נותן. גם בנושא הנוכחי, הגרעין האירני מסתמן ''קו אחיד'' של התקשורת. הגישה הזו אינה מקרית והיא משקפת קו פוליטי שהתקשורת סיגלה לעצמה ומטרתה עיצוב דעת הקהל.הבעיה שה''קו'' אינו מחוזק בעובדות וההטעיה בו רבה מאוד. לכן לטעמי זו גישה אנטי דמוקרטית כי בדמוקרטיה, לפחות איך שאני מכיר, מי שנבחר על ידי הציבור מנהיג את הציבור ולא מי שהכוח והכלים בידו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני חושב שזו בדיחה פנימית של תושבי גבעתיים |
|||
|
|||
לא יתכן שאדם מיושב בדעתו יכול להגיד שעתונות חופשית היא פגיעה בדמוקרטיה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני חושב שזו בדיחה פנימית של תושבי גבעתיים |
|||
|
|||
איזו מין עיתונות חופשית שמדברת בקול אחד? זו דיקטטורה של העיתונות . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אין קול אחד בשום נושא |
|||
|
|||
ובעתונים החשובים גם באותו עתון עצמו יש קולות רבים. אם תקרא את סקירות העתונות באתר העין השביעית תוכל לראות במעוף הציפור את ההתייחסות השונה לאותו נושא בעתונים שונים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זה לא אנטי דמוקרטי |
|||
|
|||
בדרך כלל התקשורת והפוליטיקה מתחילות מהשקפת עולם או דעות פוליטיות. השימוש בעובדות ובתחקירים הוא בדרך כלל כלי לשרות השקפת העולם ודעות פוליטיות. מעטים בתקשורת משחקים כ''כלב השמירה של הדמוקרטיה'' בלבד. כך זה היה תמיד מאז שעמדתי על דעתי. מעטים מבין הפוליטיקאים, כולל אלה שכבר נבחרו, נמנעים מ''עיצוב עובדות'' שיתאימו לאינטרס או השקפת העולם שלהם. גם אם העובדות-מסקנות שלך, ''כאיש אחד'' וכו', לגבי התקשורת נכונות זה עדין פעולה דמוקרטית. כי בדמוקרטיה יש זכות קיום וזכות הבעת דעה והשקפת עולם גם למי שלא נבחר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זה לא אנטי דמוקרטי |
|||
|
|||
אתה צריך ''לעשות צעד אחד או שנים'' נוספים ולשאול את עצמך כיצד קורה, פעם אחר פעם שהתקשורת בנושאים מסוימים פועלת ''כאיש אחד'', שנית מה התוצאות לכך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זה לא אנטי דמוקרטי |
|||
|
|||
השאלות האלה והתשובות עליהן לא ישנו דבר. ההגדרה של הדמוקרטיה מכילה גם מעשים שאתה מיחס לתקשורת ואני מייחס לפוליטיקאים שנבחרו או שואפים להיבחר. אתה יכול לטעון שאלה מעשים לא ראויים ולא רצויים אבל כדי לטעון שהם אנטי דמוקרטים עליך לשנות את ההגדרה של דמוקרטיה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זה לא אנטי דמוקרטי |
|||
|
|||
באותה מידה יתכן שאתה צריך לשנות את ההגדרה של הדמוקרטיה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זה לא אנטי דמוקרטי |
|||
|
|||
אינני צריך לשנות את ההגדרה כי הסתמכתי על ההגדרה המקובלת של דמוקרטיה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זה לא אנטי דמוקרטי |
|||
|
|||
לדעתי אתה טועה, אך איש איש באמונתו יחיה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זה לא אנטי דמוקרטי |
|||
|
|||
א. בהגדרה המקובלת של דמוקרטיה, בה השתמשתי, כלולים מושגים כמו זכויות אזרח (חופש ביטוי וחופש דיבור) וזכויות פוליטיות (זכות לבחור להיות מועמד...). ב. לדוגמה ההגדרה על פי אבן שושן דמוקרטיה היא: שלטון העם, משטר מדיני שבו ניתן השלטון בידי נבחרי העם באמצעות הפרלמנט (בית נבחרים, כנסת) והממשלה הנבחרת על ידו, ובו מובטחות זכויות האזרח להבעת דעה חופשית בוויכוח ובעיתונות''. ----- אינני טועה וזה אינו עניין לאמונה! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה טועה ובגדול. |
|||
|
|||
''בידי נבחרי העם באמצעות הפרלמנט''. מסע תקשורתי מאורגן,הדובר בקול אחד אינו חופש דיבור ואינו חופש עיתונות הוא נסיון להשפיע על הקורה במדינה שלא באמצעות נבחריה. איש לא בחר בברנע לכולם וברנע אינו מייצג אף אחד חוץ מעצמו. התיימרותו ( ולא רק שלו) לכתוב כאילו טור אינסופי של אזרחים מאחוריו הוא הביטוי הגדול ביותר נגד הדמוקרטיה. נסה להביע את דעתך בעיתון, ברדיו או בטלויזיה, אתה יכול? המקום היחיד שבו אתה יכול להביע את דעתך בחופשיות הוא בפורומים, בבלוגים ובטוקבקים. בכל מקום אחר זה שמור לאנ''ש של התקשורת. לכן התקשורת אינה במה לויכוח חופשי היא במה להתגוששות פוליטית של העיתונאים או באמצעות העיתונאים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה טועה ובגדול. |
|||
|
|||
- מסע תקשורתי מאורגן כלול בחופש הביטוי. - גם מסע תקשורתי מאורגן שמתיימר לייצג את האזרחים כלול בחופש הביטוי. - התשובה לשאלה אם התקשורת מאפשרת לי לפרסם את דעותי או לא, לא סותרת את חופש הביטוי. חופש הביטוי שלי בהקשר הזה מתבטא בכך שאני רשאי להקים אמצעי תקשורת. אין במושג הזה דבר שמחייב אחרים לספק לי במה באמצעי התקשורת הקיימים. מאחר ואמצעי התקשורת צריכים למכור את מרכולתם זה רק הגיוני שהם יבחרו את דעתו של מי לפרסם. - חופש הביטוי הוא ביטוי שמכסה חופש להגיד את שעולה על דעתי, דעתך, מבלי לחשוש מפעולות שלטוניות נגד החופש הזה, בתנאי שלא עברתי על החוק. השלטון הדמוקרטי יכול לאסור חלק מהאפשרויות שלי להתבטאות חופשית, כפי שעשתה כנסת הנוכחית. לכן בהודעות קודמות דאגתי לציין חופש ביטוי במסגרת החוק... - חופש ביטוי הוא גם נסיון להשפיע על הקורה במדינה. במובן הזה ברנע רשאי לנסות להשפיע באמצעות העיתון שמשלם לו שכר. הנסיון להשפיע על הציבור ועל נבחריו, כפי שעושה ברנע, הוא חופש הביטוי. - חופש הביטוי כולל גם הפגנות וכרזות בחוצות העיר של אנשים וקבוצות שלא מקבלים במה בצורה אחרת, בהנחה שהם באו מרצונם החופשי. - בהגדרה חופש ביטוי זו בעיקר הזכות של מי שלא נבחרו בבחירות דמוקרטיות, להביע את דעתם נגד השלטון הדמוקרטי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה טועה ובגדול. |
|||
|
|||
חופש ביטוי הוא מגון דעות. ה''מסעות'' התקשורתיים האחרונים אופינו בדעת יחיד של כל התקשורת החשובה. זה אינו חופש ביטוי זו דיקטטורה של אמצעי התקשורת. השימוש במילים כלליות או במונחים תיאורטיים אינם מחפים על המצב האמיתי. ברנע מחוייב, כעיתונאי, לאמת ולעובדות. כתיבה שאינה מתבססת על כך היא נסיון להטות את דעת הקהל באמצעים לא דמוקרטיים. זה שאתה יכול להקים אמצעי תקשורת זה דבר תיאורטי מאוד מאוד. מעשית אין לך בימה תקשורתית להביע את דעתך ואתה חייב להזדהות עם עיתונאי זה או אחר כביטוי להשקפת עולמך. לכן לא ניתן להביא את התקשורת כדוגמא לחופש הביטוי. היא משקפת את דעתם של מאות בודדות של אנשים וכאשר יש זהות השקפה ביניהם הרי זה כבר לא ביטוי דמוקרטי אלא דעת יחיד . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| צר לי אתה ממשיך לטעות |
|||
|
|||
אין טעות בהגדרות שהצגתי ואין טעות במה שאני מייחס למשמעותן. הטעיות הן שלך. כבר כתבתי קודם שאין כמעט אדם בתקשורת או בפוליטיקה (בין הנבחרים ובין אלה שלא נבחרו) שלא מנסים להטות את דעת הקהל בצורה שאתה מתאר את מה שברנע עושה (אני מניח שהתיאור שלך נכון). מעטיפ מהם מחוייבים לאמת או מציגים את כל העובדות הרלוונטיות. זה לא עושה את האמצעים שהם מפעילים לא דמוקרטיים. זה גם לא מחייב אותי להזדהות עם מי מהם. דמוקרטיה לא מבטיחה לכל אחד במה תקשורתית או את בחירתו לבית הנבחרים. היא רק מבטיחה לו את הזכויות לעסוק בכך. זהות השקפה בין פוליטיקאים או בין העוסקים בתקשורת אינה בהכרח פגיעה בדמוקרטיה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש לך חופש לומר את כל מה שאתה רוצה בלי לפגוע בבטחון המדינה |
|||
|
|||
האלה היא אם אתה יודע מה להגיד בעניין האיראני? האם אתה מכיר היטב את הסוגיה, את משמעות האיום? האם יש לך את הכלים לגבש דיעה ולהחליט האם ישראל יכולה להתיר לאיראן להתחמש או שהיא צריכה לעשות כל מאמץ, כולל צבאי, למנוע מאיראן להתחמש? האם אתה יכול להעריך בהיכרות ובידע שיש לך על איראן, מדינות ערב, המעצמות כיצד כל אחד תגיב? וככה יש עוד מאות שאלות גדולות וקטנות. בלי לדעת את הנתונים האמיתיים האזרחים לא יכולים לקבוע או לשפוט מה באמת ישראל צריכה לעשות. זה יהיה חסר אחריות להניח שאזרח הממוצע יכול לקבל החלטה לכאן או לכן. כדי לדעת להחליט צריך להחליט שעל כולנו לדעת. והרי ברור לכולם שהמדינה לא יכולה לשחק עם המידע המודיעיני שיש לה. אנחנו כקבוצה בחרנו הנהגה ועלינו לתת להנהגה להחליט את ההחלטות הנכונות ביות. למיטב הערכתי בסבב הדיונים האינטימים משתתפים גם ח''כים מהאופוזיציה, בין אם הם קצינים ואנשי שב''כ לשעבר ובין אם הם סתם פוליטיקאים (נניח כמו שלי יחימוביץ). לדעתי רק ציפי לבני מיותרת, כי היא ממש מקשקשת שטויות בכל כלי התקשורת. תגידו לי, גם חבריה העיתונאים כל כך מזלזלים בה? | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי