  
  
  
|
 |
|
||
  מדוע סכנת פשיסטים/ בהקשר יהודי-ישראלי? |
|||
|
|||
אחד ממקטרגי התקשר בדוא''ל-ישיר ומחה נגד השימוש שאני עושה במושג הפוליטי -רעיוני ''פשיזם'' מילה שמובנה תנועה לאומנית קיצונית, או לפי הלקסיקון של יעקב אלקלעי ''פשיסט- לאומני קיצוני,ראקציונר''.... בחרתי להיתלות דווקא באילן המסועף והמופלא שחיבר אלקלעי,להסביר לקורא המודאג ההוא שבין ''פשיסט למילה נוראה יותר ''נאצי'' - פעורה תהום ולמרות הדמיון החיצוני -תאטרלי אין מדובר במושגים זהים... ''נאצי'' הוא קיצור למילים ''נציונל- סוציאליסטים/סוציאליסטים- לאומנים'' שהיתה תנועה גרמנית ולעומתה הפשיזם בא לעולם באיטליה. שתי התנועות הופיעו על במת ההיסטוריה כרייאקציה למצב חברתי-כלכלי ירוד וכמיהה פרימיטיבית ''לאיש חזק'' שידע לפתור כל בעיה.... ''המחיר'' בדרך להגשמה-הרעיונית -לא חשוב! ומה עוד אפשר להסביר בקצרה,בלי להכנס לציטוטים היסטוריים-עובדתיים ארוכים מדי?... אשתמש, אם כן בתורת בניטו מוסוליני, אבי הפשיזם, כפי שתאר בעצמו והגדיר במאמר משנת 1932 שכותרתו ''מהו פאשיסט''? מקור השם/מילה בסמל הרומי ''פאש'ס'' גרזן- קרב מוקף זרדים, שבא להעיד, באופן גרפי, על עקרון הכח הרומי. המילה בתרגום לצורך אחר היא גם ''חיבור'' למשל שכבת הרקמות המחברת בין שריר לעצם ובשימושה המטפורי ''פאש'ס'' מבטאת ''חיבור בין אדם למושג המדינה או לליכוד הכלל למען מטרה אחת, ממנה אי אפשר להתנתק)....''. יש להזכיר שבניטו מוסולני החל דרכו הפוליטית-רעיונית דווקא כסוציאליסט ועורך העיתון אוונטי/קדימה ורק מאוחר, כמו מפא''יניק שהרחיק עד חרות וימינה משם למחוזות לאומניים מוצהרים,עבר להשקפת עולם לאומנית- ראקציונרית וקיצונית, שלדעתו הביאה להתנתקות מחייבת מציאות - מהבלים מתיישנים כדמוקרטיה, סוציאליזם וליברליזם... בסיועו של גיו'בני ג'נטילה, ובשנת 1932כתב בניטו בין השאר מאמר הנחשב יסוד לתורתו (התרגום החפשי שלי) ''פשיזם מאמין בעתיד התפתחות האנושות בניגוד לאפשרות וכדאיות מיידית של שלום תמידי, או נצחי. הפשיזם דוחה פצפיזם, שנולד תוך גינוי למאבק ואינו אלא צעד פחדני מול עקרון ההקרבה,שכן המלחמה בלבד מעלה למתח- עליון אנרגיה אנושית ומסמנת בחותם אצילות - מי שיש לו אומץ להשמע לאתגר...כל המבחנים האחרים אינם אלא תחליפים שמעולם לא העמידו את האדם במצב בו עליו לקבל החלטה גדולה - חיים או מוות הפשיסט מקבל חיים ואוהבם, אך אינו יודע דבר על הכניעה- המתאבדת, הוא מבין חיים כחובה מאבק וכיבוש ,אך מעל לכל הוא מבדיל בין אלה שעימו לרחוקים ממנו והוא מפריד בין בני זמנו לאלה שיבואו אחר כך פשיזם הוא הניגוד המוחלט למרקסיזם וסוציאליזם, הוא דוחה אפשרות שמלחמת מעמדות היא שתשנה חברה או חברות. אחרי הסוציאליזם - הפשיזם הוא הוא הלוחם נגד מכלול השיטה- הדמוקרטית והאידאולוגיה שלה... הפשיזם דוחה דעה שהרוב יכול לכוון חברה אנושית,חברה שלעולם לא תוכל להתאזן באמצעות הפעלת תהליך- מכני של בחירות כלליות.... הפשיזם דוחה כאבסורד שוויון פוליטי וחוסר אחריות מיתולוגי של אושר וקדמה לאין קץ.... ואפילו אם במאה ה 19 עלו כוחות הדמוקרטיה, הליברליות והסוציאליזם אין פרושו של דבר שאלה חייבים להימשך... דוקטרינות- פוליטיות חולפות, אך האנושות נשארת ולכן מבחינות רבות דווקא במאה- העשרים תגיע שעת דור- הסמכותיות- דור הפשיזם... יסודות הפשיזם טמונים בעקרון שהמדינה ואופיה הם חובה על כל המשתמע ממנה.... הפשיזם קובע שהמדינה התיישנה, אלא כאשר ואם האזרחים, כקבוצה או כיחידים, בגוף ובנפש - אינם אלא כח המתחייב לבצע פעולות על פי תוצאות....המדינה הפשיסטית היא איפוא בעלת ההכרה והסמכות העליונה ולכן אפשר לכנותה מוסרית... המדינה הפשיסטית מארגנת אומה ומשאירה לפרט מרווח חרויות, אך ללא חוסר התועלת של חופש- מזיק ולכן הפשיסט מבין שהכח אינו יכול להיות שאלה ליחיד- אלא למדינה בלבד עבור הפשיזם- צמיחת אימפריה והתפשטות אומה הן שאלות חיוניות...למשל: האומה האיטלקית המתעוררת מחדש אחרי דורות השפלה והעדר לאומיות והיא המתנגדת לאידיאולוגיות המיושנות, שמקורן במאה ה 19... אם כך הרי שיש סימנים רבים לכך שהפשיזם הוא קול העתיד... הוא אמונה - חיה וקיימת,אמונה חזקה המופגנת בהקרבתם של אלה- שסבלו ומתו למענה...'' עד כאן דברי ''הדוצ'ה'': על תורתו... אגב המילה האיטלקית פרושה מנהיג.... ------------------------------------ מוסוליני השפיע על הצורר אדולף היטלר בעיקר בבחירת נושא-מרכזי של חיפוש, נבירה והעלאת העבר-ההיסטורי כסמל או מגדלור לפיו מצעידים אומה....העריץ האיטלקי, שעלה לשלטון בהמשך עידן אי שקט חברתי ומשברים כלכליים, עמד בראשית שנות העשרים בראש ''המצעד על רומא'' (1922) שאחריו מינה המלך ויקטור עמנואל השני מינה את מוסוליני לראש- ממשלה (המלך נשאר על כנו כמנהיג-על עד אחרי מלחמת העולם השניה) במשך השנים טרח מוסוליני לעודד מחקרים היסטוריים ספרותיים וארכאולוגים, שסיפקו חומר- גלם למנגנון תעמולה שפאר ורומם כל איטלקי - כצאצא הרומאים הגדולים (למשל הפצה המונית של האינאדה של וורג'ליוס) ופיתח אמונה מוחלטת בכח כעקרון ,כולל צורך השתלטות על שטחים, קולוניאליזם והאדרת הצבא ''כלגיונות החדשים שיחילו על סביבתם שלום רומאי'' מוסוליני לא היה אנטישמי, או גזען. בסוף תקופת שלטונו- הוא נכנע ללחצי היטלר בכל הקשור ליהודים ומיעוטים בכלל ובכך לא היה שונה משורת עריצים פרו- גרמנים, או מצרפת של פטן... השפעת מוסוליני על היטלר, באה בעיקר בתחום תאטרון-ההמונים ויצירת מערכת טקסים ניאו פגאניים, פולחן אישיות אגב ביטול הדמוקרטיה ועוד. השפעתו הרעיונית-הישירה של מוסוליני - ניכרה בעיקר בספרד של פרנקו שם היה הפשיזם צורת שלטון זהה בתכניו לזה של איטליה. חלק מרעיונות ''הגדולה הרומית של איטליה'' שפיתח מוסוליני - נולד דווקא במוחה של היהודיה מרגריטה סרפתי (צרפתי) שהיתה אהובתו ומורתו בכל הקשור לקלסיקה- הרומית... חוקרים שונים, המתמחים בהתפתחות הפאשיזם, מגדירים את סניורה מרגריטה סרפתי ''כפאא'ם פאטל'' של התנועה הפאשיסטית יצירת איטליה הלוחמנית והאדרתו העצמית של הדוצ'ה- כאילו היה קיסר קדמון... אדריאן לייטלטון,למשל, שחקר את פרשת האשה היהודיה, נמנה על אלה שכתבו עליה בהרחבה mussoliniws femme fatale - il duce's other woman הספר ניתן לרכישה/קריאה בספריית- האינטרנט,של ניו יורק בוק- רוויו,תמורת 4 $ בלבד....מומלץ------------------------------------------------- להלן עוד כמה דברים, על גורמי הצלחת התנועה הפשיסטית: השפלת הצבא האיטלקי במלחמת העולם הראשונה, בה נפלו 460 אלף חיילים איטלקים, שנהרגו בשורת קרבות שרק באחד מהם הצליח הצבא לנצח (אוקטובר 1918- וונאטו) בריטניה וצרפת לא עמדו בהבטחתן להעביר לאיטליה שטחים שנכבשו במלחמה וכך תרמו לתחושת ההשפלה הלאומית של האיטלקים בכלל. הממשלות שבאו אחרי המלחמה היו חלשות,נשענו על קואליציות עם שותפות רבות ומכאן קשיי קבלת החלטות. עליה מתמדת במספר המובטלים גרמה לאי-שקט שהסעיר אזורים שונים. מוסוליני הצטייר ''כאיש החזק '' היכול להחזיר עטרה לישנה ולהקים מחדש אימפריה רומאית מוסוליני ארגן וחימש כנופיות שנקראו ''החולצות השחורות'' שטיפלו במי שלא הלך בתלם, חיסלו שביתות ובעיר בולוניה למשל,שרתו כמשטרה לכל דבר. עיתונו הפשיסטי של מוסוליני ''איל פופולו ד'איטליה'' נוצל להפצת התורה הפשיסטית בעיקר בציבור המובטלים והזועמים , שביאושם פנו למוסולני כאיש חזק שיפתור כל בעיה. המצעד על רומא, שהיה יותר איום מאשר מבצע מסוכן של ממש, שכנע את המלך לקרוא למוסוליני להקים כראש ממשלה, בעיקר אחרי איומי הפשיסטים שאם מוסולני לא ימונה לתפקיד הם אכן יעלו על רומא ויקחו ''ענינים לידיים''. בשנת 1922 ואחרי שמונה ראש -ממשלה, הצליח מוסולני לשכנע את המלך למנותו דיקטטור לשנה אחת בלבד ובמקביל דאג להעברת ''חוק אקירובו'' לפיו נקבע שהמפלגה הגדולה תקבל, באופן אוטומטי , שני שליש ממושבי הפרלמנט. בבחירות הכלליות של 1924 קבלו הפשיסטים שישים אחוזים של הקולות וזכו ל 375 מתוך 535 מושבי הפרלמנט. מייד אחר כך נחטף ונרצח המנהיג הסוציאליסטי גיאקומו מטאותי ומאז הושלט שלטון פחד והוקמה משטרה חשאית שנקרא ''אוברה'' ובין השאר הקימה, באי ליפראל, מחנות מעצר שם הוחזקו יריבי הפשיסטים. ---------------------------------- מוסוליני השתמש במילה ''מלחמה'' כדי להסביר כל מהלך חברתי או בין-לאומי, למשל ...מלחמה נגד חוסר עבודה... מלחמה לסלילת כבישים... מלחמה לשתוף פעולה כפייתי בין עובדים למעבידים.... צנזורה על העיתונות והספרות...כתיבה מחדש של כל סיפרי הלימוד... חינוך הנוער בהשראה מיליטריסטית והכנתו לשרות בצבא.... הגבלות על העסקת נשים, איסור רכיבתן על סוסים וחובת צניעות לבוש -למשל לא מכנסיים... עידוד הנשים להיות וולדניות עם מספר ילדים גבהה ככך האפשר...... ------------------------------------- אני מקווה שהתאור המצומצם - יסייע להבין מדוע השתמשתי ואמשיך להשתמש במושג ''פשיזם'' לתאור חלק מחוליי החברה הישראלית והנהגתה במרכז ובימין. (אין ספק שיש חוליי- שמאל - אך זה נושא אחר) לדעתי אפשר למצוא דמיון בין מאפייני התורה- המוסולינית למשנת אחדים ממדינאי ישראל, הוגי דעות פומביים, או מנהיגיה הדתיים והרוחניים כביכול של המדינה... ברור שההשוואה המפחידה - מרתיעה כאלה שכבר החלו לגלוש במדרון המסוכן ואפילו מתבטאים, גם בפורום הזה, במילים או ציון סופרלטיווים, שכאילו נלקחו ממילונו-הפוליטי של העריץ האיטלקי. אף שהפשיזם היה ''רך'' מהתורה הנאצית ולכאורה לא ביטל שלטון- חוק,הוא יצר אשליות כח ורפוי מחלות חברתיות מוראליות בשיטה כוחנית דיקטטורית מסוכנת.התוצאה הסופית של עליית מוסולני לשלטון והגיגי חבריו, כולל היהודיה סרפתי, היתה התמוטטות ''רעיונות הגדולה'' של איטליה, נזקי מלחמה איומים, כניעה לבעלות-הברית והוצאתם להורג של ''הדוצ'ה'' ופילגשו האחרת,קלרה פאט'צי... תצלומם המפורסם של הנאהבים, ירויים ותלויים במהופך -מסמל יותר מכל לאן עלולה דרך פשיסטית להוביל. לעניות דעתי, הרי שבימים אלה ניצבת ישראל על סף נתיב העשוי להובילה לשואה , התאבדות רוחנית , אולי אפילו צבאית.מי שמסרב לפחות להתעמק במושגים הקשרם-לקחם ההיסטורי וסיכוניהם, אינו אלא יען הטומן ראשו בחול... אם שכרי ימצא בכך שמקטרגי הנלהבים יקראו ואולי אף יחקרו בעצמם על מה מדובר - הרי שדי לי בכך. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| ליוסי,לכחולה,לכל מי שמשתמש במילים מפוצצות |
|||
|
|||
כדאי לכם לקרוא מה שיורם כתב על פאשיזם אולי זה יעזור לכם להבין על מה אתם מדברים ומה אתם לא יודעים על מה שאתם אומרים . במיוחד חשוב לכל מיני יוסי שיש בפורום הזה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ליורם: על חרפות וקללות |
|||
|
|||
היסטורית, התיאור שלך נכון. אולי כדאי לציין שבתחילת דרכו ייצג מוסולוני את ''העמלים'' ופלוגות הבריונים שלו באו מתוכם. סמוך למצעד על רומא, מוסולוני נקנה ע''י הכסף הגדול וע''י הכנסיה (כמרים מוודים שלה שמשו סוכנים בניגוד למצוות הכנסיה)-מה שכונה ''המהפיכה השניה'' . החולצות החומות התחילו לשבור שביתות ועצמות של שובתים בשירותם של אילי ההון. להחלפת הצדדים לא היה שום בסיס אידיאולוגי אלא חלק מהאופורטוניזם שליווה את מוסוליני לכל אורך דרכו, כולל הפלישה כושלת לחבש ב- 1936. בדברי אליך לא התכוונתי להשוואה למוסוליני, למרות שהוא נתפס כהתגלמות הפשיזם. מתחת לתיאור המילוני התמציתי מסתתרת אידיאולוגיה המתבססת על השילוש הקדוש: דם אדמה כנסיה. שילוש זה נוצר כאנטי תיזה למרקסיזם הרציונלי והתחיל אצל ג'ורג' סורל, ערב מלחמת העולם הראשונה. סורל, במקום להתאכזב מכשלונן של השביתות הסוציאליסטיות הגדולות באירופה והעדפת הלאומנות על המעמד, פירש שלא ''תורת הערך'' של מרקס מוציאה את האנשים לרחובות אלא הבטן, קרי - המיתוס. המאמר הראשון שלו היה נגד סוקרטס ונגד הדקדנס של החברה המערבית ושיר הלל למלחמה, כאשר הספר שהקנה לו את פרסומו, הן באיטליה ובבלגיה (מקום מושבו של כמה מחשובי התיאורטיקנים הפשיסטים) והן אצל סטאלין היה ''בשבח האלימות'' (1908). המיתוס שהתפתח אצל הפשיסטים היה הערצת העתיד ובוז לזקנים. במערב אירופה התפתחה אומנות של הצעירים, סביב האליל התורן בן השלושים (32 נחשב למי שעבר זמנו). במקביל - הערצת המלחמה (''אחוות גברים''). תוסיף לכך את החיבור הישיר לרומי הבלתי מנוצחת, המיתוס ההיסטורי שהפך את האיטלקים של המאה העשרים לממשיכיהם של הקיסרים הרומים, עם האיטלקי העצל והמסוכסך אוהב החיים של המאה העשרים והמרקחת הפטתית הושלמה. לו הכל היה מתחיל ונגמר בשלטונה של הדמות הציורית הזאת, מוסוליני, הרי שאפשר היה אולי לקבל את האנלוגיות ההיסטוריות שלך, שעובין כעובי ההגדרות במילון. שטרנהאל הראה במחקריו שלפשיזם בסיס רעיוני עמוק, לפחות כמו לקומוניזם, שצרפת ובלגיה שמשו לו מצע פורה (הפשיזם של פראנקו הוא מוטציה, ואינו דומה לפאשיזם המערב אירופי אלא בחלק מהסמלים). ודאי שאין להשוותו לתורת הגזע הנאצית ובכך אתה צודק. מכאן אני חוזר לעיקר הביקורת שלי כלפיך. לא כל שימוש בכוחנות לשמה, חמורה ככל שתהיה, היא פאשיזם. לא כל שנאת זרים היא נאציזם. לא כל משבית מפעלים סדרתי הוא קומוניסט. לא כל מלחמה דמוקרטית היא מלחמת חופש. מקארתי וניקסון הראו איך ניתן לנצל סמלים בדמוקטיה בדיוק באותה דרך שעשו זאת הקולגות שלהם בצד הטוטליטרי של המפה. התוצאה הייתה זהה. מוסוליני לא היה מתבייש במניפולציה של מפרץ טונקין אך אף אחד לא האשים את הנשיא האמריקאי בפאשיזם. הדוצ'ה בוודאי היה מציע לארליכמן מקום טוב בצמרת, אך עדין זה לא הפך את משטרו של ניקסון למשטר פאשיסטי. שטרן אכן ניסה להתקשר עם השטן כדי לגרש את הבריטים, מה שלא הופך אותו ליותר מאידיוט פוליטי. בגין הובל ע''י אופנועים לעצרות עם דמגוגיות; אך אפילו ההסתערות שלו על הכנסת לא שללה ממנו את התכונה הדמוקרטית הבסיסית המושרשת באופיו. סממנים דומים - כן, אך לא כל חום מעיד על סרטן כשם שלא כל אוכל בננות הוא קוף. יש לחברה הדמוקרטית בה אנו חיים מספיק חוליים גם בלי להזדקק לאנלוגיות היסטוריות טעונות שבסופו של דבר ספירו ומריעיו ''שומרי זכויות האדם (איזה אדם?)'' הפכו את צה''ל לצבא נאצי וסראמאגו ראה במחנות הפליטים מחנות השמדה. כאמור - אנלוגיות היסטוריות שטחיות המוצאות מהקשרן נועדו לקלל ולא ליותר מכך. אין פלא שהן סופגות חרפות ברמה שאליה הן גוררות את הויכוח. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לדוד - בשבחי הלימוד |
|||
|
|||
כשם שאנו כאנשים פרטיים לומדים מנסיוננו ונסיונם של אחרים, ובהתאם לכך מכוונים את צעדנו, מקבלים את החלטותינו, ומשתדלים לא לטעות (לזה קוראים נסיון חיים) כך גם ראוי שאומות ילמדו מההיסטוריה, ויפעלו בהתאם. לכן יש לעניות דעתי מקום לאנלוגיות היסטוריות, גם אם הן אינן זהות ב 100% , אין לשלול את תקפותן, וכושרן לאפשר לראות לאן התהליכים מובילים. אם דרך התנהלותם של האנשים דומה, אם המצב החברתי והכלכלי של החברה דומה, אם האידיאולוגיה, או האופורטיוניזם דומה, ניתן בהחלט להעריך להעריך כי גם התוצאה תהיה דומה, אולי לא זהה, אך בהחלט בכוון. אמנם לא כל מי שאוכל בננה הוא קוף, אבל כפראפרזה : ''אם זה נראה כמו בננה, זה מריח כמו בננה ויש לזה טעם של בננה -זה כנראה בננה!!!'' ולכן יש להתריע, ולהילחם בתופעות אלה, שאם לא כן, חלקנו ימצא את עצמו תלוי על גרדומים בכיכרות, וגם אם זה נראה בעיניך רחוק מהמציאות, שים לב ליקירי השלטון הנוכחי, ''הבן יקיר להם אפריים'' נועם פדרמן בראיונו המוקלט בערוץ 10 משלשום. ואם לא שמעת אותו, להלן קשור להודעה קודמת שלי בעניין זה, שיש בה קישור להודעה המקורית ב YNET, כולל בוידאו של הראיון המפלצתי הזה. או כל אותם איומים עם אצבע מתנפנפת על בית המשפט העליון... לכן, אנלוגיות גם אם אינן שלמות בכל מאת האחוזים, לא נועדו לקלל, אלא להתריע ולקרוא לדגל את כל היראים מפני ההשלכות הצפויות של התהליכים הללו, וכדי שניתן יהיה לשים את הגבול ולהגיד בפשטות : הפשיזם לא יעבור. בברכה רפי קישורים: לראיון ה''מופלא'' של נועם פדרמן: תגובה 23782 | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לרפי - על מהות הויכוח |
|||
|
|||
בוא נסכים שיש תופעות שמהמקום בו שנינו נמצאים במפה הפוליטית ראוי לגנות אותן. הייתי מרחיק לכת ואומר שראוי להילחם בהן. דומני שלא תהיה בינינו מחלוקת לגבי סוג התופעות, שבמקרה זה, כלן עד אחת, מהוות סכנה לדמוקרטיה. הדרך היעילה היא מטפורה קליטה עם מסר חד משמעי. ''אוכלי שפנים''. ''הם לא יהודים''. ''פאשיסטים'' בקיצור, התגובות האופייניות לפורום הזה ולא רק לו. כפי ששמת לב, בתפקידך הקודם כעורך, שכאשר בעלי הדבר מצטיינים ברדידותם, משמאל או מימין, עדיף (לי לפחות) להניח להם להתבשם בנופת צופם. שונה הדבר כאשר יורם, שמעולם לא היה מקלל מקצועי, מביע את כאבו על הביצה בה אנו מתבוססים, תסכול שאני שותף לו ולא אטעה שגם אתה. זוהי הביקורת היחידה שיש לי על דבריו של יורם, היודע בדיוק על מה הוא מדבר. לזאת בלבד כוונו דברי. באשר לתוכן. ליברמן ודומיו לא ידעו מעולם ולא ידעו אף פעם חופש דיבור מהו. הרב ליאור וחבר מריעיו יכשירו כל שרץ ויבזו את כל קודשי ישראל בשם אמם היהודיה. איתם ועם דומיהם לי אין בכלל ויכוח. האלוהים שלהם הוא לא האלוהים שלי. הויכוח שלי הוא רק עם מי שאמור לייצג את החוק במדינה הזאת, גם אם דיעותיו שונות מאד משלי בכל הקשור לביטחון, כלכלה וסדרי עדיפויות. מקומו של שרץ הוא בשמורה מגודרת. שרון עבורי הוא הצד האחר של המפה, אך כולו בתוך המפה הקרויה דמוקרטיה. דרכו אינה דרכי וחשיבתו אינה חשיבתי, אך לפסול אותו כמוהו כפסילת זכותי שלי. הוא פאשיסט?! הוא פוליטיקאי חלקלק, שוחה בהוויה הישראלית כצלופח עטוי טפלון משומן, מוביל אותנו לנצחונות כבירים לפי השקפתו (כל נצחונותיו היו רוויי דמים) ולאסון לפי השקפתי. עדיין רוב האזרחים במדינה, שלך ושלי, מעדיפים אותו על הנציגים שלי. זה הופך אותו לפאשיסט? למדתי שרק המפסיד מקלל (''פאשיסט'' זהו עדין סוגשל קללה כאשר מוציאים את המושג מהקשרו). אני מעדיף להתמודד ולנצח. אם לא היום, מחר או אולי מחרתיים. אני מצטרף לאלה המיצרים על שמערכת ויתרה על עורך מסור. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לדוד - בעניין שרון אני מקווה שאתה צודק ואני טועה |
|||
|
|||
ובכל זאת יש לא מעט סימנים מדאיגים. שרון אינו פשיסט בגלל הסייבות שאתה מנית, אך אין שום הבדל מבחינתי בין החוק שהעבירה המפלגה הפשיסטית בדוגמאות שהביא לנו יורם בדבר קבלת 2/3 מהמושבים בפרלמנט למנצח על מנת לבסס את שלטונו, לנסיונו של הליכוד (שנכשל בשלב זה) לגרום ל 20% מהאוכלוסיה הישראלית להחרים את הבחירות על ידי פסילת מועמדיו. והליכוד זה שרון. אני רוצה להאמין שלו בגין היה ראש הממשלה כיום, הוא היה נותן הנחיות אחרות לחברי הליכוד בועדת הבחירות. הקירבה לממון לא ברור, והתנהלותו במסיבת העיתונאים האחרונה נותנת אף היא כמה סיבות לדאגה. התעלמותו מפורעי נוער הגבעות עד כדי הסכמה בקרייצת עין למעלליהם גם היא לא מוסיפה לו הרבה כבוד, אף על פי שכבר הסתבר לו שמי שזורע רוח קוצר סופה. אז כמו שכתבתי בכותרת , אני מקווה שאתה צודק, והמשחק הדמוקרטי הוא זה שימשיך לנהל כאן את הענינים, כי אז לא נורא להפסיד בחירות, כי תמיד אפשר לנצח בפעם הבאה. צריך רק לקוות, ולדאוג לכך שתהיה ''פעם באה''. חן חן לך על הברכות האישיות. בברכה רפי | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לדוד חרפות, קללות, על מה אתה מדבר?! |
|||
|
|||
אני שמח שקראתה מה שהיה לי לבאר על המושג פאשיזם.לא ברור לי למה כוונתך חרפות וקללות....באשר להיסטוריה ואנלוגיות היסטוריות, מוזר מאד כשיהודי (וציוני?) מוכן לוותר על אנלוגיות היסטוריות,שהן החלק המעשי של לימוד היסטוריה בכלל.אין לי מה להוסיף על אלה אם אינך מקבל חשיבות אנלוגיה היסטורית ולקחיה. באשר למוסולני...החולצות היו שחורות (החום היה אצל הנאצים ובאופן זמני בלבד במסגרת האס-אה) באשר לשילוש הקדוש לטענתך הרי שהדבר אינו נכון לפחות מבחינת לוח הזמנים והארועים... הפאשיזם לא הוקם כתנועה עם זיקה דתית ורק אחרי שהיה בשלטון ומבוסס לחלוטין נערך הסכם,קונקורדאנט עם הוותיקן. ההסכם בא ביזמת פיוס ה 12 שחרד לעתיד הכנסיה ועצמאותה ברומא. גם היטלר חתם הסכם עם הוותיקן ותנועתו לא היתה דתית אלא ההיפך. משברי המלחמות הקולוניאליות של איטליה הפאשיסטית החלו בלוב (קירנאיקה) ולא בחבש וכללו גם חלקים אחרים של קרן אפריקה. נקודות ההסכמה עם תאורי (תאור בעיקרו ולא ניתוח) מעידות דווקא על ''הדמיון האנלוגי'' עם תנועות ומדינות אחרות,כולל זרמים ימניים קיצונים בישראל. בתאור הצבעתי על הליכה ''ימינה ימינה'' של שונים בישראל...למשל רחבעם זאבי ועוד.(בשנות השלושים היה נסיון לפלירט פאשיסטי רוויזיונסטי)ישראל היא בשלב זה,מדינת פלורליזם פוליטי- רעיווני,מה שלא יעלה על הדעת במשטר פאשיסטי ואנא,אל תאמר לי שבארץ-חמדת לא קיימת נטיה ''לאיש חזק שיעשה סדר'' זו בדיוק הסכנה! קרא בדקדוק מה אומרים בפאצ למשל ותמצא,בקלות רבה, למה אני מכוון. מכל מקום,תודה על הערותיך והשקפתך ההיסטורית.אך חרפות קללות? דחילק! באשר לרמת הדיון והויכוח צר לי דוד,אך הרמה נמוכה והוחלכת ומתדרדרת ''בזכות'' מסיתים ואחרים היורים לחלל האויר ססמאות והכרזות מסוכנות.אל תבוא לקטול את השליח אלא את...קוטליו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ליורם |
|||
|
|||
תודה על תיקוני העובדות. הצרוף עם הכנסיה נעשה אכן כפי שאמרת והתערבב לי כאן הפאשיזם הספרדי עם האיטלקי. כיצד היית מכנה מדינה ש: 1) שולחת ביריונים שכירים להכות את השובתים על תנאי שכרם ומשליכה את מארגני השביתה לבית סוהר? 2) משתמשת בשירותים החשאיים שלה להאזין לנבחרי ציבור מהאופוזיציה. 3) מגבילה את תנועתם של עשרים אחוז מתושביה לאזור מושבם, כאשר התנועה בתוך תחום המושב מחייבת אישורים מיוחדים של ביורוקרט כל יכול. 4) מפתחת נשק ואמצעי שיגור במדינת אפרטהייד. 1) - שביתת הימאים והפעלת בריוני ''הפועל'' והמשטרה ע''י בן-גוריון. 2) איסר הראל - מאזין למנהיגי מפ''ם בשם ביטחון המדינה. 3) הממשל הצבאי עד 1965. 4) היחסים עם דרום אפריקה. כל המעשים הללו נעשו תחת שלטון ''שמאלני'' ''סוציאליסטי''. האם נכון יהיה לעשות אנלוגיה היסטורית ממה שצפוי לנו מממשלת ''שמאל''? מותר ? כן! נכון, מסופקני. היה מי שאמר שהדבר היחידי שאפשר ללמוד מההיסטוריה הוא שאין ללמוד מההיסטוריה. מאז המהפך ב- 77 התגלו הנטיות המובהקות ''ימינה''. המהפך סימל רק את הקצה הגלוי של תהליך סוציולגי שהחל עשרים שנה קודם לכן, הואץ ע''י מלחמת ששת הימים והעלה את בגין (''המזרחי ''הדתי'' ''האוטנטי'') לשלטון. אפילו השמאל ידע שנצחונו של רבין בקדנציה השניה נסמך יותר על פיצול הימין מאשר על רוב לדרכו (ראה התבטאויוו של מנהיגיו המפוכחים באותה תקופה). נצחונו של ברק היה נגד נתניהו ולא בעד איזו אידיאולוגיה שהוא ייצג. מצביעי ''שינוי'' אינם בדיוק שמאל, אך הסטיטיסטיקה מציגה אותם בתוך הגוש החוסם משמאל. האם שלטון ימין הוא בהכרח פשיסטי? האם בכלל ניתן לדבר במדינה הזאת על אידיאולוגיה של שמאל מול אידיאולוגיה של ימין? האם ניתן בכלל לדבר על אידיאולוגיה כלשהי? אם כן, אני חוזר בי מכל דברי. אם לא, ואני סבור שלא, הרי שההקבלה לפשיזם אינה במקומה, ממש כפי שההקבלה לקומוניזם תהיה מופרכת בכל סיטואציה שהיא. קיים ויכוח לגבי הגדרת הריבונות (גדר), לגבי התערבותו של האלוהים בבית הנבחרים (מועצות ''חכמים''), לגבי האקטיביות של בית המשפט העליון בנושאים שהפוליטיקאים נרתעו מפניהם, לגבי עבודה זרה וכמובן לגבי דרך המלחמה בטרור. אם פספסתי איזה נושא מרכזי, וודאי תתקן אותי. כל זאת במסגרת ''המדינה היהודית הדמוקרטית'' - הגדרה שהסתירות מובנות בתוכה. האם קיימת איזו עמדה ''ימנית'' או ''שמאלית'' המפרידה בין המחנות השונים, או שהמחלוקת חוצה קוים? האם המאבק הוא בין מי שסבור שלפרט אין זכות קיום ללא המדינה ''כשם שלאבר אין זכות קיום בלי הגוף'' (העמדה הפשיסטית המהותית) מול זכויות הפרט, או המאבק הוא לאיזה סקטור (ולאילו מוטבים ספציפיים) יזרמו יותר תקציבים על חשבון הכלל? איך ניתן בכלל לערוך הקבלה היסטורית בין מדינה אידיאולוגית למדינה עם הפרטה סקטוריאלית טוטלית המציגה מותגים של חברות ליחסי ציבור ללא כל התייחסות למוצר. היכן עומדת ההקבלה ההיסטורית שלך? כמה מבין אלו שהגיבו להקבלה ההיסטורית שלך היו מודעים למותג ''פשיזם'' וכמה למה שמסתתר מאחוריו? או אולי זו היתה כוונתך ואני סתם התפרצתי לחדר שמכתחילה לא הייתי נכנס אליו? אם טעיתי בדלת, אבקש את סליחתך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ליורם - תוספת לא מהותית |
|||
|
|||
התגובות בפורום מתאימות לשמות בהם ''מזדהים'' הכותבים: כוהנים, ידענים, אנשי אשכולות מהאקדמיה ופה ושם מי שאינו בוש בשמו. להרוג להם את המשחק? השתגעת?! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דוד, עם כל הכבוד, זה טיעון ''אד הומינם'' ממך לא |
|||
|
|||
הייתי מצפה לכשלים לוגיים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לדוד -אכן אולי ''ישחקו הנערים לפנינו.....'' |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה צודק בהחלט לא כל ממשל ימני הוא פאשיסטי |
|||
|
|||
אם אתה מדבר על טוטליטאריות אין ספק שבזן הסוציאליסטי נבטו משטרים טוטליטאריים.אך מלבד הבדלים סמנטיים בין הטוטליטאריות הסוציאליסטית ללאומנית-לאומית יש הרבה מאפיינים המשנים מראש גישה יעדים מוצהרים ולפעמים תוצאה. מי שהוא פאשיסט ממליץ מקווה ומשתדל לבצע צורת משטר שאינה דמוקרטית מראש ואילו מי שהוא סוציאליסט אינו רואה כיעד מדינה ללא דמוקרטיה. ברור שאפשר להצטעצע לכאן או לכאן.בדברי ציינתי בהדגשה שיש טוליטאריות אחרת אך זה לא היה הנושא שעמד על הפרק בדיון הזה.אין לי בעיה להגדיר שלטון טוטליטארי המעוגן ביסוד סוציאליסטי.אני מודע לסיכוי הקומוניזם למשל ולו היו אלה על הפרק,בישראלףהייתי יוצא נגדם ''ברצון'' הייתי מגדיר את שרון, או נתניהו או אייתם ואחרים ''כסוציאליסטים'' אבל אז יהיה צורך להצמיד את הנדבך העיקרי שלהם....הלאומני נציונלסיטי וזו ,לדעתי,תהיה השוואה חמורה מדי עליה יאמר ישמרנו האל. נראה לי ששנינו מדברים על אותו הדבר,תוך שימוש במגברי קול שונים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ליורם - תיקון קטן |
|||
|
|||
מראש הסכמתי שאנחנו מסכימים על התוכנים אך חולקים על צורת הצגתם. לסיום, תיקון קטן. המאה העשרים הוכיחה שאין אידיאולוגיה חברתית המסוגלת להתחרות בדחפים החברתיים הבסיסיים: שבטיות (לאומיות או לאומנות) ועוצמה (נרדף הופך רודף ביום בו התהפך הגלגל). אמנם זו הכללה גורפת, אך ההיסטוריה מספקת יותר מדי דוגמאות כדי להתעלם ממנה. אסתפק באחת, בהתייחסות לדבריך שגם הסוציאליזם עשוי להוליד טוטליטאריזם. הויכוח בין לנין לטרוצקי היה ויכוח בין לאומיות לאוניברסליות. בעוד שטרוצקי (1895) הטיף למהפכה עולמית, לנין העדיף לדאוג בראש ובראשונה לביתו - רוסיה. שמש העמים נבר בהיסטוריה ובחר באיבן האיום ובאלכסנדר הגדול כמגדלור. במילים אחרות - התפשטות טריטוריאלית למחוזות החלום הרוסיים (התנועה הסלבית שגם דוסטוייבסקי היה חבר בה) פולין ומזרח אירופה (הגנה על נתיבי הפלישה ההיסטוריים לרוסיה) וגישה לים התיכון (המיצרים) ולנפט האיראני. רוסיה מעולם לא ויתרה על שטחים טורקיים שכבשה ונאלצה לנטוש ב- 1878. הסיסמה הרוסית, שאולי תשימע מוכרת גם לאוזן ישראלית, כל רגב אדמה שספג מדמו של חייל רוסי הוא טריטוריה רוסית. כך סופחה סיביר לרוסיה וזו הייתה האידיאולוגיה הרוסית הבסיסית עד התפרקות ברה''מ לעמים שלא הסכימו להיות מותכים בתוכה. במילים אחרות: מרחב מחיה (מזכיר משהו?) עטוף באידיאולוגיה של נמלים עמלות. קלף את האידיאולוג החברתי ותמצא תמיד את הלאומיות, הן משמאלך והן מימינך. ובמילים אופטימיות אלה אני נפרד ממך. לא נראה לי שתשמע ממני בעתיד הקרוב. ההתכתשויות ''המלומדות'' בפורום הזה מפהקות אותי עד מוות. אולי אראיין אותך על מלחמת לבנון במקום מושבך... | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי