  
  
  
|
 |
|
||
  לא כתבתי ולא חשבתי על מכסי מגן |
|||
|
|||
בתגובה המקורית שלי (תגובה 41327) עסקתי בהגדרת מחירי היצף ומה זה עושה למשק אליו מגיעה הסחורה במחירי היצף. לא עסקתי בהוכחות אם אלו מחירי היצף ואם יש להטיל מכסי מגן. אז הנה שוב התגובה ההיא (עם תיקון קל בסוגריים מרובעות): ''מחירי היצף הם מחירים שתוצאתם הפסד ליצרן [בארץ המקור]. בדרך כלל זה אפשרי כאשר הממשלה של היצרן מסבסדת אותו ותוך כדי כך דוחקת את היצרן בארץ היעד ממלאכתו (תחרות ''לא הוגנת ולא חופשית'').'' אם מחירי היצף פוגעים בתחרות (חופשית) ולכן ביעילות כך גם מכסי מגן. מכאן שאין להוסיף חטא (מכסי מגן) על פשע (מחירי היצף). אני לא עוסק בצדק אלא בכלכלה. תורת הכלכלה שאני מכיר אומרת שפגיעה בתחרות חופשית בסופו של דבר פוגעת בתועלת של הפרטים הנובעת מהשתתפות בתהליך הכלכלי. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| האמת היא שבכלל לא ברור לי מה אתה מנסה להגיד |
|||
|
|||
כותב המאמר אזכר את מוצרי המזון שכביכול נמכרים ב''מחירי היצף'' (תוצאה של סבסוד הממשלה האמריקאית). פרלמן ציין שאם האינטרס של העניים המתקשים לקנות מוצרי מזון הוא המעניין אזי שמחירי ההיצף הם דבר מצויין ומהווים, בסופו של דבר, מתנה מאת אזרחי ארצות הברית לעניי ישראל. עכשיו, אם רצית להראות שממחירי ההיצף נובעת פגיעה בצרכנים, לא הצלחת (אני לפחות לא ראיתי טיעון טוב בעניין). אם רצית לטעון שיש כאן פגיעה אפשרית ביצרנים אזי הדבר ידוע כמובן. אבל, כפי שניסיתי להראות, הפגיעה איננה שונה מהותית מפגיעה שנובעת מיעילות מוגברת בצד השני או שכר נמוך הנהוג בארץ המקור (אותם פרמטרים ''לגיטימיים'') אשמח לשמוע את השגותיך בנושא. לסיום, בעוד שהדיון בהגדרות השונות עשוי להיות מעניין, אני חושב שמה שבאמת חשוב זה ''מה עושים (אם בכלל) בנידון''. הנחתי שאתה יוצר את ההבחנה הזאת לשם הצדקת ההפעלה של אמצעים כגון מכסי מגן ולכן טרחתי להביא את טיעוני נגדם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מצטער להגיד שלא הבנת את דברי |
|||
|
|||
חשבתי שאם אתה יורד לפרטים שאתה גם מבין את העיקרון של דברי. שפגיעות ביעילות השוק ובתחרות החופשית פוגועות בטווח הקצר ביצרנים שמייצרים את אותו המוצר בארץ היעד ובסופו של דבר, בטווח הארוך, גם בלקוחות שקונים את המוצר המסויים וגם בכל המעורבים. כאשר דברים משתנים בגלל התייעלות השינויים עוברים דרך השוק החופשי יתכנו פגיעות זמניות כמו בכל תהליך של שינוי. אבל בכל תהליך של שינוי נובטים ניצני שינוי לטובה. בטווח הארוך כולם, כל המעורבים, מרוויחים. פרלמן מכיר את הדברים הללו ולכן גם לא טרחתי להזכיר לו את הכל. לך, כנראה, יש צרכים אחרים שהשתדלתי, עד גבול מסויים למלא. בכל מקרה, לא התכוונתי להראות או להוכיח, בהקשר של מחירי היצף, כלום אלא להפנות את תשומת לבך לעמדה המקובלת בין הכלכלנים. אינך חייב לקבל זאת וחופשי להחזיק בעמדות אחרות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מצטער להגיד שלא הבנת את דברי |
|||
|
|||
ראשית, בכדי לסלק כל אי הבנה. אני מתנגד באופן מוחלט לסיבסוד. העקרון של מעורבות ממשלתית הפוגעת ביעילות השוק ידוע לי אבל זה לא המקרה שלפנינו. האמריקאים יכולים (וצריכים) להלין על הביזבוז של כספם הן על מכסי מגן והן על סובסידיות. מצב תעשיית הרכב האמריקאית הוא דוגמא מעולה לנזקים החמורים שגורמת מדיניות פרוטקציוניסטית. אבל הצרכנים הישראלים, אשר יכולים לקנות (נגיד) תירס במחיר ''לא ריאלי'' עדיין נהנים מסחורה זולה יותר. וכל עוד מספקת ממשלת ארה''ב את הסובסידיה, הם יוכלו להמשיך ולהינות מכך. יצרני התירס הישראלים, לעומתם, עשויים לסבול מהמצב אבל *מהותית* אין הבדל רב בין מצב של תחרות מול מוצר מסובסד מארץ זרה ובין סתם מוצר שמיוצר במדינת עולם שלישי בה משלמים דולר ליום עבודה. נדמה לי שהתפיסה שלך היא יותר מדי ''טהרנית''. לכאורה ישנם מנגנונים ''טבעיים'' (כמו רמת ההחיים הנמוכה בהודו והשכר הנגזר ממנה או פריון עבודה גבוה יותר בארה''ב) וישנם מנגנונים ''מלאכותיים'' כמו סובסידיות. אבל נראה לי שמנקודת המבט של ישראל, כלכלת ארה''ב או הודו יכולה להחשב כ''קופסה שחורה''. מה גורם לסחורות אמריקאיות מסויימות להיות זולות יותר כבר באמת לא משנה. כל עוד נדבוק בגישה של שווקים חופשיים, נוכל להינות מחוכמתם או להרוויח על חשבון אווילותם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שני משפטים שלך |
|||
|
|||
יעזרו לי טוב מאד לנסח את עמדתי מחדש: 1. ''אבל נראה לי שמנקודת המבט של ישראל, כלכלת ארה''ב או הודו יכולה להחשב כ''קופסה שחורה''.'' הכלכלן המצוי יגיד לך שאם בקופסה השחורה יש משהו שפוגע בתחרות החופשית וביעילות אז בסופו של דבר כל המעורבים מפסידים. בתחרות חופשית סה''כ התוצרת והצריכה גבוהה יותר מאשר ב''תחרות'' לא חופשית. זה קורה בגלל שמקורות מנוצלים בצורה לא יעילה. 2. ''כל עוד נדבוק בגישה של שווקים חופשיים, נוכל להינות מחוכמתם או להרוויח על חשבון אווילותם.'' גם רווחים על חשבון ''איוולתם'' הם רק זמניים בדיוק כמו שרווחים הנובעים מהתעלמות מפגיעה בתחרות חופשית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שני משפטים שלך |
|||
|
|||
זו גישה מעט טהרנית מדי לטעמי. מה בדבר כספי משלם המיסים האמריקאית שנכנסים לתוצרת באופן בלתי ישיר? למשל מחקר ופיתוח בתעשיית החלל והנשק? האם אלו לא מהווים עיוות מסויים של התחרות החופשית? ואם תחליט ממשלת הודו להקים, על חשבון משלם המיסים ההודי, אוניברסיטאות ברמה מערבית שהלימודים בהן חינם ובכך להעלות את פריון העבודה ההודי*? ומה בדבר כספי הסיוע האמריקאי לישראל? אני מבין היטב את הטיעון שלך וברור לי ש*תיאורתית*, מנקודת מבט גלובלית יש כאן ניצול מאוד לא נבון של משאבי האנושות. אבל במובן היחסי של כלכלת ישראל מול ארה''ב או הודו. אנחנו פשוט נהנים מהזרמה (גם אם זמנית) של כספים לתוך הכלכלה שלנו... כמובן שתוכל להמשיך הלאה ולהגיד שהפגיעה הגלובלית תפגע גם בנו, בהיותנו חלק מהכלכלה הגלובלית אבל ההשפעה של זה היא זניחה לעומת היתרון שאנחנו מקבלים.** דומה שלמרות אי ההסכמה ביננו על היותה של התופעה דבר חיובי או שלילי לישראלים, שנינו מסכימים שאין לנקוט בצעדים כגון הטלת מכסי מגן כדי ''לאזן'' את התופעה כך שהמחלוקת ביננו איננה מהותית... * ברור שזה תיאור פשטני מאחר והם בעצם מעבירים כסף באופן שרירותי ממגזר אחד למגזר אחר. אבל אם המסחר שלנו מתמקד רק במגזר האחר - זה פשוט כסף שנשפך עלינו... ** נניח שהנזק הוא x. הרווח שלנו הוא x חלקי שישה מיליון. הנזק שלנו הוא x חלקי שישה מיליארד. נשמע לי כמו עסק מצויין. (כמובן שזה מאוד פשטני...) | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| חשבון הנזק |
|||
|
|||
חשבון ממש מפורט הוא לא התחום שאני שוחה בו אבל יש לי שתי הערות: 1. הנזק שלנו x הוא לא בהכרח אותו הנזק של הצד האחר נגיד, y. 2. לחשבון לנפש מדובר אצלנו ל כ-6 מיליון ואצל האמריקאים על כ- 290 מיליון. יתכן מאד שהתוצאה הסופית תהיה אחרת לגמרי מזו שמציג המודל שלך. אני בכל זאת שמח שהעמדות מתכנסות. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי