|
ודייק | |||
|
|||
מה שנחקק הוא חוק שיגאל עמיר לא ישוחרר לעולם. כלומר - הכנסת הודיעה שהיא לא סומכת על שיקולי הכנסת העתידית, שר המשפטים העתידי ונשיא המדינה העתידי שידעו מה לעשות, וכך כירסמו עוד קצת במעמד הרשויות האלה. עמי פופר, למשל, רצח 7 פלשתינאים בשנת 1990, נידון ל-7 מאסרי עולם מצטברים ועוד 20 שנה ובשנת 1999 נקצב עונשו ל-40 שנה על ידי נשיא המדינה עזר וייצמן. שלוש שנים לאחר הרצח הנתעב שביצע, בהיותו בכלא, התחתן ולאחר שנתיים נולד הבכור משלושת ילדיו. בכך שהכנסת קבעה דין אחד לעמי פופר ודין אחר ליגאל עמיר היא עשתה צחוק מעצמה. השב''ס הצטרף לחגיגה כשעשה כל שביכלתו לשלול מעמיר את אשר ניתן לפופר. | |||
_new_ |
הכנסת לא עשתה צחוק מעצמה אלא הביעה את | |||
|
|||
רצון הציבור לכך שעמיר יענש בחומרה יתרה. האם אתה מתנגד להענשתו בחומרה יתרה? | |||
_new_ |
אני מתנגד שעמיר ייענש בחומרה יצירה | |||
|
|||
מעבר לעונשים שמטילים על רוצחים אחרים. החוק חייב להיות אחד ולכולם. הפאשיזם עשה חוקים שונים לאנשים שונים, וגם שם זה התחיל בקטן. היום עושים חוק מיוחד ליגאל עמיר, מחר יעשו חוק אחר לאנשי קיבוצים ומחרתיים חוק מיוחד לך ול''שלום מה זה?'', אבל אז זה כבר יהיה מאוחר מדי בשבילך. | |||
_new_ |
אני מתנגד להענשתו בחומרה יתרה | |||
|
|||
מידת הזעם המתעוררת בציבור בשל פשע לא צריכה להיות קריטריון לשום דבר. יש חוק, שאותו יש לכבד. הייתי שמח מאד לראות את יגאל עמיר ואת עמי פופר מתנדנדים בקצהו של חבל. דא עקא שהמחוקק החליט אחרת, אז החליט. יש לכבד את החוק. החוק הוא שנשיא המדינה יכול לקצוב את עונשו של אסיר עולם. אין שום סיבה לחבל בחוק הזה. בית המשפט דן את יגאל עמיר למאסר עולם. הוא לא דן אותו לשלילת זכויות הניתנות לאסירי עולם אחרים, ואין סיבה שהכנסת תעשה זאת. הרשות המחוקקת אינה צריכה להתערב בהחלטות הרשות השופטת. אבל אצלנו הכל הפוך. בית המשפט מנסה לשים חישוקים ואזיקים על הרשות המחוקקת, שמצידה מחוקקת חוקים ספציפיים כתוספת לפסקי דין אד-הוק. זו הצורה המעודנת של כל דאלים גבר. אף אחת מהרשויות האלה אינה יודעת את גבולותיה. בית המשפט היה צריך לשים לכך קץ, אך בראשות מר ''הכל שפיט'' אין לכך סיכוי. | |||
_new_ |
אם אתה מכבד את החוק | |||
|
|||
אז מה הטענות שיש לך נגד החוק החדש? | |||
_new_ |
יש לכבד חוק גם כשחושבים שהוא רע | |||
|
|||
יש לכבד גם את החוק החדש במובן זה שיש לציית לו. יחד עם זה, הוא עושה חוכא ואיטלולא ממושג השיוויון בפני החוק. עקרונית, הוא קובע שכל מי שרצח את ראש הממשלה לא יוכל לקבל חנינה. זהו חוק אידיוטי, משום שהוא מיועד לאדם אחד בלבד, למרות הניסוח הכאילו-כללי שלו. זאת ועוד: החוק הזה הוא חוק רטרואקטיבי. הוא מוחל על מי שעבר את העבירה לפני החקיקה ולא אחריה. חוקים רטרואקטיביים הם בעייתיים, היות שהם מכסים מקרים שלא היו מכוסים בזמן ביצוע העבירה. אני לא מכיר חוקים רטרואקטיביים, להוציא אחד: חוק עשיית דין בנאצים ובעוזריהם. זהו חוק המאפשר ענישה על עבירות שבוצעו לפני שמדינת ישראל היתה בכלל קיימת. אבל השואה היא מקרה כה קיצוני, שניתן להצדיק את החוק הזה. עם כל הכבוד - רצח רבין אינו שואה, והוא מכוסה היטב בחוקים הקיימים, על פיהם נשפט יגאל עמיר למאסר עולם. לא שמענו על כוונה כלשהי לשחררו, אבל החוק הזה בא ואוסר על הנשיא העתידי של מדינת ישראל לשקול את שיחרורו של יגאל עמיר. הוא לא אוסר על שיחרורו של עמי פופר, שחטאו כבד בהרבה. לשאלתך, יש לציית לחוק ובו זמנית להילחם בעד ביטולו. המילכוד שאליו הכניס בית המחוקקים הפיקח שלנו את אחד מהמושבים הבאים של אותו בית הוא כיצד יבטלו אנשים את החוק הרע הזה מבלי שפעולתם תתפרש כלגיטימציה לרצח רבין. בטווח הארוך - החוק כנראה יזיק לזכרו של רבין, מעבר לפגיעה הברורה בטווח הקצר בסמכויות הנשיא, שר המשפטים והכנסת. | |||
_new_ |
כשנתחיל לחוקק חוקים אישיים נגדך | |||
|
|||
אני מקווה שלא יהיהו לך שאלות דומות כשנתחיל לחוקק חוקים אישיים נגדך. אני בטוח שידיעות אחרונות ידווח בסיפוק ובגאווה על החוק הזה. | |||
_new_ |
לו היה בארץ חוק ראוי שהיה מונע | |||
|
|||
את כל החמלה הזו מרוצחים, לא היה צורך בחוק מיוחד ליגאל עמיר. אני חושב שהחוק הזה פסול, ואני חושב שדינו של יגאל עמיר לא צריך להיות שונה מדינה של חווה יערי למשל, אולם לא בכיוון של הקלה בעונשו, אלא בכיוון ההפוך. לו הייתי צריך לבחור בין שני מצבים - האחד - יגאל עמיר זוכה לוחפשות ולשחרור מוקדם עקב ליברליזם יפה נפש או חקיקה לא ראויה האוסרת את שחרורו, הייתי בוחר בלית ברירה בחקיקה. רוצחו הפלשתיני של רוברט קנדי יושב בכלא מ1968. כך יאה לעשות גם אצלנו | |||
_new_ |
בסוף ניאלץ לתת ליגאל עמיר לצאת לחופשות | |||
|
|||
וגם יקצבו את עונשו. אם לא קצב, אז נשיא אחר יקצוב. מדינה דמוקרטית לא יכולה לעשות חוק מיוחד לאיש אחד וחוק אחר לאחרים. | |||
_new_ |
כינויך יאה לך | |||
|
|||
_new_ |
ליצן החצר עובד אצלי | |||
|
|||
ואני רוצה לתמוך בטענתו השמה את עקרונותיך המגזריים במקומם הנכון. חוקים אישיים הם זבל בשדה הדמוקרטיה - זבל = מסריח, אבל גם זבל = מפרה. מכאן שאם התחלת באחד, יגיעו עוד עשרות ומאות מקרים כמקרי עמיר בו תחקוק חוקים אישיים נגד זה ונגד אחר. אם היה חוק נגד ביילין מה היית אומר? או חוק נגד טיבי, או שריד, או שולה, או איציק? | |||
_new_ |
די עם יגאל עמיר | |||
|
|||
לק''י קצת קשה לי להבין מדוע יגאל עמיר הפך להיות מסמר הפתיל. הנושא הוא שרוצחים מתוך כונה תחילה בדם קר להבדיל מהריגה או מרשלנות או מטעות צריכים להיות מורחקים מהחברה באופן מוחלט וללא פשרות - הן כדי להגן על החברה ממעשיהם בעתיד והן כעונש על מה שעשו בעבר. זה הכול. הנקודה היא שחוק כזה חייב להיות אונברסלי לא להבדין בין יהודים לערבים ובין ימין לשלמאל ובין דעות פוליטיות. אליצור | |||
_new_ |
בדיוק. אבל לא על זה מדבר מר נוי | |||
|
|||
כשהוא מתייחס אל בראגותי. | |||
_new_ |
רק תוספת קטנה | |||
|
|||
כל חוק חייב להיות כזה שלא יבדיל בין אדם לאדם על בסיס מוצא ודעה.... | |||
_new_ |
אני מסכים עם דבריך ומצטרף לתמיהתך | |||
|
|||
_new_ |
אז אולי יש טעם ולהקדים לחוקק חוק | |||
|
|||
המונע מכל ממשלה עתידית לשחרר את ברגותי? שהרי נטיית ליבך (ליבכם) לבסוף תתפתה לשחררו תמורת ''שלום'' אמיתי, וע''פ נסיוננו עימכם..... -------------------------------------------- דעתי היא שבאופן עקרוני ברגותי צריך לשבת בכלא רמי נוידרפר (שבת, 04/12/2004 שעה 11:51) בתשובה לחיים שטיין הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו עד סוף ימיו. אם יהיו נסיבות מאוד חריגות שיחייבו חנינה - זה צריך להיות היוצא מן הכלל ולא הכלל. ויגאל עמיר אינו שונה בעיני מרוצח אחר.... גם הוא צריך להיכלא עד סוף ימיו _new_ | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |