  
  
  
|
 |
|
||
  כפופריאני עלי לתקן אותך. |
|||
|
|||
ובמה בדיוק אתה מתקן אותי? אבל באותה הזדמנות הרשה לי לתקן אותך... צפיה אמפירית אינה דרך היחידה להפרכה . יש גם [אליבא דאיינשטיין] ניסויי מחשבה, וכמו שאמרתי במקום אחר, תיאוריה ניתנת להפרכה ביתר קלות בשוליה. אם יש ''ערך לתיאוריה'' או לטענה, זהו נושא שגם הוא ''כפוף לתיאוריה''. ומה שיפה הוא שאתה יכול להיות פופריאני טבריאני או אינדיאני..... אין זה מעלה או מוריד מתוקפה [המדעי] של אמירתך.... | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| ניסוי מחשבה הוא שחזור במחשבה של מצב בעולם |
|||
|
|||
דהיינו מהווה מעין צפייה אמפירית, אלא שהאדם בונה בדימיון את המצב האמפירי הזה. והרי גם השיפוט אודות ניתנות להפרכה, הינו בנייה בדימיון של מציאות אמפירית אפשרית, שתהווה הפרכה לתאורייה הזאת. כל הצבעה על אפשרות הפרכה (כגון ''אם ניצפה בברבור שחור, הרי זו הפרכה של הטענה הכללית ''כל הברבורים לבנים'') הינה ניסוי מחשבתי. יש ניסויים מחשבתיים פשוטים, ויש מניפולציות מחקריות מורכבות יותר שניתן להעלותם על הדעת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ניסוי מחשבה הוא שחזור במחשבה של מצב בעולם |
|||
|
|||
בשביל ברבור שחור ברבור לבן לא צריך ניסוי מחשבה. שנית ניסוי מחשבה למשל לנסוע במהירות האור ולצפות קדימה, אינן ''שחזור של מצב בעולם'', היות וניסויי מחשבה קיימים על מנת להתנסות במשהו שאינו ''מצב בעולם''. שלישית, עדיין לא ברור לי במה ''חלקת עלי'' בתגובתך הלפני אחרונה. ואולי כמו תמיד אין לך דעה ואתה מסתיר אותה ב''מלבושים מפוארים'' שרק חכמים יכולים לראות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא. |
|||
|
|||
''שנית ניסוי מחשבה למשל לנסוע במהירות האור ולצפות קדימה, אינן ''שחזור של מצב בעולם'', היות וניסויי מחשבה קיימים על מנת להתנסות במשהו שאינו ''מצב בעולם''. אך לא. ניסוי מחשבתי מייצג מצב אפשר כלשהו, לאו דווקא כזה שלא יכול להתרחש בפועל. כמדומני שלא הבנת במה המדובר. עניין הנוסע במהירות קרובה למהירות האור הוא בשביל לסבר את האוזן. לחילופין, ניתן לערוך אותו ניסוי מחשבתי עם איזוטופ כלשהו במהירות קרוב למהירות האור, ולראות את תוספת גילו (על פי מידת התפרקותו או זמן מחצית החיים שלו) בהשוואה עם אותו איזוטופ על פני כדור הארץ (לאחר חזרתו למשל). טעית בכך שרק השערה שהופרכה היא בעלת ערך אינפורמטיבי. אתה נוטה להסחף במילים פואטיות אותם אתה מחזיק כרבי השראה, אך האימפרסיוניזם הזה בא על חשבון התמקדות, דיוק והבנה נכונה. יש לך הכשרה במדעי הטבע, במתימטיקה, או בתחום מדעי כלשהו בו עורכים ניסויים? ערכת מימיך ניסוי מדעי עם מתודולוגיה סטטיסטית ומדעית? למדת פעם לוגיקה? או שהכשרתך היא ספרות מדעית פופולרית בעיקר? גם אם לקחת קורס בפילוסופיה של המדע באיזו מכללה איזורית או באוניברסיטה הפתוחה, עדיין נישאלת השאלה אם למדת לוגיקה פורמלית? האם הבנת את הניסוחים המתימטיים של פופר ב- logic of Scientific discovery למשל? במקרה את כל חיי הבוגרים הקדשתי למדע, וכן הכשרתי הנוספת בפילוסופיה כוללת לימודי לוגיקה מתימטית מתקדמת, למשל מערכות מודליות. לא תמיד ראוי לזלזל בזה שמבהיר לך דבר או שתיים בלשון בהירה ופשוטה ככל האפשר, בגלל הפשטות וחוסר המילים הנימלצות והשימוש בז'רגון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לסבר את האוזן? |
|||
|
|||
בוא ונראה אותך מסבר את האוזן? מישהו שרוכב על חלקיק במהירות האור, בשדה אסטרואידים] מה הוא רואה מלפניו? תענה ונראה [מבחן השכלה קטן] | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שרק השערה שהופרכה היא בעלת ערך אינפורמטיבי. |
|||
|
|||
מעולם לא טענתי כך, אלא רק שהשערה שהופרכה ניתן לקרוא לה ידע מדעי. יש ערך אינסטרומנטלי [שימושי] לכל השערה אלא שלא ניתן להכריע בינהן [השערה לא מופרכת אחת מול רעותה], אלא על פי ערך השימוש המסויים [וזה כידוע משתנה ממקרה למקרה], ככה שיש לגיטימיות לריבוי השערות למצב בעיה אחת [תבדוק אצל פופר] וזאת באי העדפה של תיאוריה אחת על תיאוריה המתחרה בה. זה נותן מפתח לריבוי תיאוריות מבלי הכפיה להכריע בינהן אלא על פי הפרכה והתייחסות לתוכנן בצורה יחסית. אנא הואל לדייק. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אפילו לא הבנת את מה שכתבתי לך |
|||
|
|||
''בשיטה המדעית נחשב לידע מה שהופרך. מה שעוד לא הופרך, הוא עדיין בגדר השערה''. השערה אינה בעלת ערך מידע? הרי כל מושג ''מידת ההסתכנות של השערה מדעית'' של פופר (וחריגתה מקונבנציות מקובלות) מניח שלהשערה מדעית יש ערך אינפורמטיבי. המחשתי לך זאת בעזרת מושגי תורת האינפורמציה. אלא שאתה מפלס דרך בעזרת מילים ולא בעזרת מושגים, מילה מסויימת באה אצלך כנתון אחרון, כתחליף להבנה. שהרי מה פרוש ''הוא עדיין בגדר השערה''? מה מעמדה הלוגי של השערה? אתה מניח אינטואיטיבית שהשערה מנוגדת לוודאות, אך הרי לא קיים דבר כזה, וודאות אמפירית. תחת זאת משתמשים במושג ''אינפורמטיבי''. ואיך דבר שאינו נכון יכול להיות ''ידע''? השערה הניתמכת מכיוונים שונים, מספקת ידע, והרי אין המדע סתם מנסח ספקולציות, אלא שואף לנסח השערות מבוססות, הניגזרות פחות או יותר ממצאים וטעונים בעלי סבירות. האם טעות היא ידע? אם אני אומר משפט מוטעה על המציאות, האם אני מספק לך ידע? הוכחת טעותך (על ידי הפרכת טענתך) בעת שאתה בא להפריך תאוריה שלי, רק מראה שהתאוריה הזו מוצקת למדי. ואם כן, הוכחת טעותך אז, הינה כלי עזר להמחשה שהתאוריה שלי עומדת במבחנים שונים, מספקת ידע ממשי, מתירה אי ודאויות, ומאפשרת לבנות עליה ניבויים נוספים, וראוי להקצות לה משאבי מחקר, שכן הדבר עשוי להיות פורה. אמור מעתה: תאוריות טובות מספקות ידע. טעויות בודאי שאינן מספקות ידע במובן זה, שכן אין לעשות איתן כמעט דבר, פרט להמחשה שהתאורייה הטובה עמדה בהצלחה במבחנים שונים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| סוף סוף |
|||
|
|||
המדע הוא ספקולטיבי הוא אמור לייצר תיאוריות. זה שיש לך עצירות לא עושה אותך מדען דגול. לא הבנת את פופר, לא הבנת קיום מרובה תיאוריות במערכת שאלה אחת. מה לעשות? עם כל התארים הללו? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אפילו אינך מזהה אינטואיטיבית את השטויות שלך כשטויות |
|||
|
|||
האם טענה מופרכת מספקת ידע? נניח שאתה יודע שהטמפרטורה כרגע בשעה 0349 באיזור תל אביב היא 17 מעלות צלסיוס. אם כן, יש לך כאן אפשרות נהדרת לספק לנו ידע רב ועצום לפי שיטתך: החל להפיק סדרת ערכי טמפרטורה השונים מהערך של 17. למשל, 18.25 , 18.29 18.29 ... 5982 ... 19752.3 וכן בחר באופן דומה בערכים הנמוכים מ-17 עד 273 - מעלות צלסיוס (האפס המוחלט). שים נא לב שככל שסידרת הטענות המופרכות אודות הטמפרטורה בתל אביב ב-0349 בתאריך 28 ינואר 2006 גדלה, הרי שיש לנו יותר ידע, לפי שיטתך. והרי ניתן לייצר סדרה כזאת באופן לא חסום. הינה כך מצאנו את הדרך האולטימטיבית לייצר ידע בכמויות ענק. חזון הידע האין סופי קם והתגשם, לבש עור וגידים לנגד עינינו התוהות... פופר מתגלגל בקברו, ואני מתגלגל מצחוק (סליחה, לא התכוונתי לפגוע בכבודו של אדוני הניכבד, אלא להביאו לחשוב צעד קדימה על המשפטים שהוא מייצר כאן.) | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אפילו אינך מזהה אינטואיטיבית את השטויות שלך כשטויות |
|||
|
|||
חמור נושא תארים שכמוך, מתי תלמד ''שתואר'' אינו תירוץ להפסיק ללמוד? ומתי תפנים את המשפט ''מכל מלמדי השכלתי''? כל התגובה שלך אומרת רק דבר אחד: ''אינך יכול לתאר לעצמך תועלת מעשית משימוש בתיאוריה שהופרכה''. והדוגמה שנתת.... חבל עליך ועליה. אבל מכיוון שאני מרחם עליך אני אפתח לך [כמו עבור ''מי שאינו יודע לשאול'', הבן הרביעי מהגדה של פסח]. ובכן יש פילוסוף בשם פאהינגר שכתב ספר עב כרס על ''הפילוסופיה של הכאילו'', ואם אצתה כבר שם נסה לקרוא את המקור הגרמני ולא את התרגום האומלל לאנגלית שתורגם בידי קצב פוזיטיביסט בשם אודגן. שם יש דוגמאות ממתמטיקה ועד לתורת ההכרה הקאנטיאנית לערך השימוש בתיאוריות מופרכות, וגם הכנסת ''הלא חוקי'' לתחומי המדע. מקווה שיש בזה מספיק רמיזא כדי להחזיר את החמור למסלולו, אולי יצא ממך חכימא [סוף סוף] ותזכה שירכב עליך המשיח. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האנס פאהינגר היצביע על כך שיש גם טעויות מועילות. אבל רוב הטעויות |
|||
|
|||
הן מזיקות יותר, מטענות אמיתיות באותו תחום. יש אמנם מקרים שפעולה על סמך הנחות מוטעות עשוייה להואיל, כגון מחקריו של הביולוג ליסנקו מתקופת סטלין, שיצא מהנחות למארקיאניות. או לעיתים, הצבעתי על כך שהנחות מסויימות, אפילו מוטעות, של רוב הציבור בנושא המצב הכלכלי, עשויות אף הן להוות נבואה שמקיימת עצמה. לרוב, הפרכת תאורייה שקרית מועילה יותר מלדגול בה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לדגול - היא פליטת פה יפה שלך. |
|||
|
|||
ל''לדגול'' אין קשר ל''בחינה מדעית של תיאוריות''. ולצערי אתה לא במיעוט באנשים ש''מתים על הגנת הדגל התיאורטי שלהם'' בניגוד לפופר [ולכן לא יכול להיות ''דגל פופריאני'' שראוי ''לדגול בו'']. כל המאמץ שלי הוא לשחרר את האנשים מההרגל הטפשי הזה לדגול במשהו אלא להיות בשאלה כלפי המציאות ''שאלו את שלום ירושלים סיפרו מגדליה'' כל פעם מחדש. כל המאמר שלי הולך בכיוון הזה של לשחרר אנשים מדגלים שכולם השערות [בין אם מוצלחות יותר או מוצלחות פחות]. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הבהרתי קוגם ש''לדגול'' הוא להשקיע משאבים (ולא להאמין אמונה עיוורת) |
|||
|
|||
אנו מקצים משאבים, ולרוב עדיף להשקיע משאבי מחקר בתאורייה (מסתכנת) שעמדה במבחנים שונים, יותר מאשר בתאורייה טריביאלית שהופרכה בנקודות שונות. זאת משום שסביר יותר כאן שהדבר יוביל לכיוונים פוריים. אבל סליחה, ראיתי בגוגל שכבודו עוסק באיזוטריקה, ומישים עצמו למורה רוחני, שעניינו דברים כאלה ואחרים במסגרת העידן החדש. מכאן שאין לדרוש ממנו הקפדה ודיוק רבים או חשיבה שיטתית. ויש לצפות הן שינסה לתת מצג ''רציני'' לדבריו, הן שיקפיד על כתיבה רהוטה ואמירה הנישמעת כ''מכובדת מאד'' והן שנושא מעמדו האישי חשוב ביותר בעיניו. זאת אולי לצורך השאת פתיים, כפי שכינה עיסוק בתחומים אלה הרמב''ם, הרציונליסט הגדול - ''פתי מאמין לכל דבר''. אלה התרבו מאד במקומותינו למרבה הדאבה - הרבה נובו רישים ויאפים ניבערים וריקים אך בעלי ממון וזיקה לרוחניות אינסטנט. ואם כך, אתה עוסק בדברים לחלוטין שונים, ומנסה להוכיח את הרלוונטיות של נקודות תצפיתך לקיום האנושי. איני בא להקל בכך, בוודאי יש לך מה לאמר בתחומך, אבל במחילה, עזוב את פופר לנפשו. הרי האיש היה מתנגד גדול לאנשים מסוגך ולשאר דוגלי אמונות הבל, מעוננים, מכשפים וקוראים בעלי תה וגושי בוץ. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הבהרתי קוגם ש''לדגול'' הוא להשקיע משאבים (ולא להאמין אמונה עיוורת) |
|||
|
|||
חמור נשאר חמור לא הבנת כלום לא נממה שכתבתי ולא ממשנתו של פופר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שאלה |
|||
|
|||
אתה כותב במקור ראשון? בגליון הקודם הופיע כותב בשם מיכאל שרון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ניסוי מחשבה הוא שחזור במחשבה של מצב בעולם |
|||
|
|||
למה צריך האדם ''לבנות בדמיון'' מצב ? ומה ''אמפירי'' בניסוי הזה? האם ''המציאות מגיבה''? לא! כולה לפי ''דימונו'' של החושב. ואין בכך שיחזור [שִׁחְזוּר [ש''ע; ז'; שִחזוּר-, שִחזוּרים, שִחזוּרֵי-, שִחזוּרו (שם הפעולה של משַחזֵר)] <שחזר (חזר)> 1. [עח] בּנִייה מֵחָדָש על-פּי הדֶגֶם המקורי; 2. [עח] תֵיאוּר מאורָע על-פּי פּרטים השמוּרים בזיכּרון (בּלועזית: רֵקוֹנְסְטְרוּקְצְיָה)] שיחזור הוא מצב שהיה כבר במציאות. עבורו לא צריך ניסוי מחשבה אלא היזכרות. כנראה ש''המכללה הכפרית'' בה ביקרתי היתה מעולה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רום, אנא צרף פרטים על ''המכללה הכפרית'' המעולה? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| רום, אנא צרף פרטים על ''המכללה הכפרית'' המעולה? |
|||
|
|||
:)))))))) למדתי במכללת ''מכל מלמדי השכלתי'' זה נמצא ב''כפר הגלובלי ממש ליד ''כל ישראל חברים'' ומול הבנק [''כל ישראל ערבים זה לזה''] | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי