  
  
  
|
 |
|
||
  עמוס עוז הוא סופר, סופר קולות ולא סופר היסטוריה |
|||
|
|||
הפעם הוא כתב שוב ''פיקשיין''. הדבר היחידי שהוא צודק שלא היו פערים גדולים בין העשירות התחתון לעשירון העליון, כי 97% מהישראלים היו עניים. לכן גם החינוך בבתי הספר היה חינם (אם כי אני חושב שחינוך ובריאות חייבים גם היום להיות חינם, כלומר, להיות ממומנים מריווחי המדינה, שחלקם הם ממס ההכנסה, וצריך להפסיק עם מסי קופ''ח ותשלומי השלמה לבתי הספר). שלטון מפא''י חילק הרשאות לעסקים רק בתנאי שהמבקש היה חבר מפא''י. בלי הפנקס הנכון אי אפשר היה להצליח ולהתפרנס טוב. . | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| עמוס עוז הוא סופר, סופר קולות ולא סופר היסטוריה |
|||
|
|||
לא נכון. גם לפני חמישים,ששים ושבעים שנה היו פערים גדולים בין עשירים לאחרים.ההבדל הוא בחשיפה לא בקיום הפער. רק החינוך העממי היה חינם. בית ספר תיכון עלה כסף, לא מעט כסף. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עמוס עוז הוא סופר, סופר קולות ולא סופר היסטוריה |
|||
|
|||
המשטר בראשית המדינה היה סוציאליסטי במובן הרע של המילה, לא רק בגלל האידיאולוגיה, אלא בגלל שבאמת לא היה למדינה הרבה כסף. בעלי עסקים עצמאיים התביישו או לא חשבו שזכותם להרוויח פי 1000 או 3000 ממשכורת המינימום. אז אנשים הסתפקו במועט בהכרח אישי וחברתי. אנשי עסקים הרוויחו פי 10 מהמשכורת הממוצעת במשק, רכב על חשבון החברה, והסתפקו בזה. כך היה גם בחברות ההסתדרותיות ששלטו והשתלטו אז על מרבית אמצעי היצור והשיווק במשק.בשנות ה-60 וה-70 נמצאו מנהלים שפרצו מסגרות אבל גם אז היה עדיין במידה, בהעלמת עין או בהחלקת צ'ק. משטר ה''תן וקח' התנהל בחדרי חדרים, השלמונים היו בטווח הסובל הבלגה. קריסת המשטר הסוציאליסטי ופתיחתו למשחק הכלכלה החופשית, אבל בלי אכיפת מגבלות חוקיות בעניין מיסוי ומסגרות שכר פרצו את הגבולות לחמדת השודדים הקטנים שנקראים משום מה קפיטליסטים, אבל הם לא. משכורת מינימום של כ-4,600 ש''ח אינה יכולה לחיות בשלום עם של משכורת מנהל בתאגיד ציבורי שמגיעה ל-800 אלף שקל בשנה בלי להתחשב בחינמון ברכב, נסיעות בארץ ובחו''ל, דמי נופש והבראה וחלוקת רווחים, דיווידנדים והתחלקות בריווחי העסק של המנהלים. לא יכול להיות שמדינה וחברה יסבלו פער כזה גדול של אלפי אחוזים ברווחי הפועלים והמנהלים. זה לא מנוגד רק לסוציאליזם אלא גם לקפיטליזם. משטר קפיטל-דמוקרטי שם סייגים גם למראית עין של גניבה והונאת בעלי הכוח. הטעות של ממשלות ישראל מימין, שמאל ואחדות לאומית היתה שהן לא ידעו לשים סייגים לרווחי המנהלים. לא יכול להיות שמנהל ככל שיהיה טוב יקבל מאות מיליוני שקלים אם החברה שהוא שותף בניהולה מרוויחה ומשגשגת והפועלים יקבלו קדחת. למה לא מחלקים דיווידנדים גם לפועלים? הרי דווקא הקפיטליזם דוגל בחלוקה מידתית של ריווחי העושר לפי מידת התרומה להשגתו. אותם פועלים, גם אלה שעובדים דרך חברה של קבלני כוח אדם (שזו שערוריה בפני עצמה וחלוקת שלל בין בעלי המפעל לבעלי חברת כוח האדם על חלק יחסי מאוד גדול מהסכום שהיה אמור להיות משולם לעובד במידה והיה נחשב עובד אצל בעל המפעל) זכאים גם הם להתחלק בריווחי המפעל בהם הם עובדים ובסכום מידתי לתרומתם ליצור ולשיווק. מבחינה זו עבודתם בחברה זה כמו רכש של מניה משותפת שצריכה להתחלק לפי מידת ההשקעה של רוכשיה. אני מקווה שנתניהו ינהיג קפיטל-דמוקרטיה המדינה ולפיו יזכו העובדים ביותר כסף ממה שהם מרוויחים היום במקביל להחזרת המחירים לשפיות. לא יכול להיות שחברות שיווק שלא השקיעו דבר בייצור ובעבודה על המוצר, יגדילו את ריווחיהם היחסיים על מכירתו ב-500% ו-700% !!! זו גניבה ממש. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כלכלה חופשית כשמה כן היא |
|||
|
|||
א. הרעיון של כלכלה חופשית מבוסס על עיקרון שזאת המערכת שמשיגה-מספקת יותר רווחה (רמת חיים) לתושבים מכל מערכת אחרת. זאת המערכת הכלכלית היעילה ביותר ולכן המדינה לא מתערבת בניהול, בטח לא בניהול היום-יומי, של העסק הפרטי (כולל גובה השכר). נקודה. ברגע שמתחילים לבחור במה מתערבים ובמה לא זה כבר לא כלכלה חופשית. העיקרון הזה כולל, כמובן, גם חקיקת שכר מינימום. ב. תפקידה של המדינה במקרה הקיצוני של כלכלה חופשית זה ליצור את המערכת החוקית המינימלית שמאפשרת בחירה חופשית. ג. חלוקת רווחים קשורה בסיכון שיזם או יזמים לוקחים בהקמת העסק וניהולו. ברור מכך שהפועל הפשוט לא זכאי לחלק מהרווחים. ד. במקרה שהתחרות לא עובדת (יש מונופולים או קרטלים - יש ריכוזיות) כמו במקרה של משק החלב, חברת החשמל ועוד, המערכת כבר לא יעילה ולכן לא מספקת את רמת הרווחה שהכלכלה החופשית מספקת. לכן יש מקום להתערבות השלטון כדי לשמור על האינטרס הציבורי. ד.1 דרך אחת שמנהיגים רגולציה שמפקחת על התנהלות החברה. בין השאר גם על ידי הפעלת פיקוח על המחירים. ד.2 דרך אחרת היא שהמדינה מפרקת את החברות כך שתתקיים תחרות. ה. על פי העקרונות האלה יש גם תפקיד לחברות השיווק שמשקיעות לא מעט מקורות מימון כדי לפתח את המומחיות שלהן. אם לא היה ערך להשקעות שלהן הן לא היו קיימות. מצד שני אם כמו במקרה של משק החלב מערכת השיווק היא בעצם קרטל, אז יש מקום להתערבות השלטון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כלכלה חופשית כשמה כן היא |
|||
|
|||
אני חייב לומר שאני מסכים עם רוב דבריך. אני רק רוצה להפריד בין עסקים פרטיים למפעלים ציבוריים, שעדיין לציבור יש בהם את הרוב המניות. א. אבל כדי שכלכלה חופשית תעבוד נכון צריך לקיים תחרות, כי אחרת אנחנו מראש מניחים לחברות להנהיג קרטלים. מסתבר שבחברה קטנה כמו שלנו גם 3 חברות פלאפון לא מייצרות תחרות אמיתית בגלל תיאום סמוי בינהן. לכן גם במקרה כזה הממשלה צריכה להתערב ואפילו בצורה קיצונית, כמו ע''י שלילת רישיון עסק, תביעה משפטית ייצוגית. בהחלט נכון לפתוח את השוק הישראלי גם לייבואנים פרטיים ולחברות זרות כדי להקשות על התיאום הסמוי. דוגמה נוספת של גניבת כספים מהציבור היא עניין הרכבים. בארץ ישנו יבואן אחד לכל חברת רכב בגלל מגבלות משרד התחבורה ומשרד העבודה. למה לא לפתוח את המדינה ליבואנים נוספים שיתחרו בינהם תוך הורדת המחירים? אתמול שמעתי בערוץ 22 שיבואני רכב גובים על ריכבי יוקרה כמחצית מהמחיר שהם גובים בארץ. מרצדס שנמכר בארץ ב-400 אלף שקל מכניס לכיסם 200 אלף ש''ח נקי אחרי מס. הקרטלים האלה מיותרים כי הם שודדים את הציבור. ה. חברות השיווק הן השודדות הגדולות ביותר של כספי הציבור. דווקא הן משקיעות הכי פחות כסף בעברת המוצר מהיצרן לצרכן ובעבור התיווך הזה הן גובות אפילו עד 500% - 700% מחלקן היחסי במחיר המוצר. כלומר, מוצר שמחירו הסופי למשווקים הוא 2 ש''ח יעלה לצרכן 10 ש''ח - 15 ש''ח. מה עוד שרשתות השיווק לוחצות על היצרנים להוזיל להן את המחיר והן סוגרות על עסקאות של קניית היקפי סחורה גדולים, תוך שהיצרניות מוזילות את המחיר לרשתות השיווק. בכך הרשתות מצליחות לתעתע וולשמור על 'מתח רווחים' מתוח לעבר כל הגיון סביר. למה זה קורה? כי אין תחרות של ממש וגם כי אים התערבות ממשלתית. יש רק 2 רשתות שיווק גדולות מאוד ועוד 2 או 3 קטנות. גם הקטנות אין להן ברירה ומשחקות את המשחק הזה, תוך הוזה קטנה מאוד ובלתי משמעותית במחיר לצרכן. אפילו ''רמי לוי'' מתחיל לנהוג באופן חזירי, והוא מיישר הרבה מחירים כלפי מעלה. הגניבה הגדולה הזאת מאפשרת לרשתות השיווק לעבוד על הציבור ולהשרות עליו דימוי שיקרי בכל מיני 'מבצעי מכירה' כמו 'קח שלושה ותשלם רק על שניים' או כל מיני הנחות שקר לרוכשי כרטיס רשת השיווק. לעומת זאת אם תשימו לב בביגוד המחרים סבירים, ויש מוצרים שמתפלגם מ-10 ש''ח למוצר ועד אלפי שקלים. למה? כי יש אין סוף חנויות בגדים במרכזי הערבים ובשווקים הפתוחים. כאן לאזרח יש יכולת לבחור את מה שהוא רוצה או את מה שהוא יכול באמת לקנות. את כל השקר שנוצר בעניין השיווק צריך לתקן, ואז לפתע המחירים יירדו בעשרות אחוזים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עמוס עוז הוא סופר, סופר קולות ולא סופר היסטוריה |
|||
|
|||
איני בעד פערי שכר ואיני בעד יוקר של מוצרים ,אך אינך יכול לאכול מהעוגה ולהתלונן. חופש כלכלי הכולל גם חופש ניהולי ועסקי הוא חלק מהעניין. בסופו של דבר מדרגות השכר מסתדרות מאליהן לפי התרומה לעסק. שכר מנהלים מופרז כדבריך הוא פריבילגיה של בעל העסק. הרי אם לא היה משלם שכר מופרז למנהל , הכסף היה נשאר אצלו הוא לא היה ''תורם'' אותו לעובדים.ל''כמות '' הכסף יש השפעה על טיב הניהול,אין לי ספק בכך. כאיש שעוסק בשיווק אני יודע שלכל מוצר יש את ''הבעייתיות'' שלו. לעיתים זה בייצור ולעיתים זה בשיווק. לכן ההשקעה ופועל יוצא מזה- מתח הרווחים הוא תוצאה של ''עקב אכילס'' של המוצר. גם בשיווק יש ''חלקים שונים''. לעיתים זה בקטע הסיטונאי ולעיתים בקטע הקמעונאי או בקטעים אחרים.יש מוצרים שללא שיווק נכון חבל בכלל לייצר אותם. אני בהחלט בעד הגבלת מתח רווחים מקסימלי בחוק, אך הדבר צריך להיעשות במקצועיות מרובה וללא משוא פנים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עמוס עוז הוא סופר, סופר קולות ולא סופר היסטוריה |
|||
|
|||
חופש כלכלי כולל חופש ניהולי וזה כולל גם גובה שכר ושיעורי רווחיות. במה שונה הגבלת רווחיות בחוק מהגבלת שכר באמצעות חוק? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עמוס עוז הוא סופר, סופר קולות ולא סופר היסטוריה |
|||
|
|||
הגבלת הרווחיות אינה אישית ובמידה רבה גם לא ענפית אלא באה לשים סייג לאפשרות להעלות מחירים ללא הצדקה,דבר שלעיתים גובל בניצול. למשל, גביית מחיר בקבוק מים בחנות בקולנוע פי כמה ממחירו במרחק 20מ. הגבלת שכר בחוק ואתה כנראה מתכוון לשכר בכירים, היא התייחסות ישירה לקבוצת אנשים קטנה מאוד ,דבר שבדרך כלל נמנעים ממנו.מעשית, שכר גבוה במיוחד לבכיר הוא החלטת בעלי החברה להתחלק ברווחים עם גורם נוסף, הבכיר במקרה זה. ניתן ,על אותו משקל, להגביל את השכר באיזה שהוא יחס לרווח. למשל, לא יותר מהרוח הממשי בחברה,כדי שזה לא יראה כמשיכת כספים מההון.אך זה צריך להיות לאורך מספר שנים ולא במדידה של זמן קצר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אז כוונתך אחרת |
|||
|
|||
מה שעולה מתשובתך הוא שאתה מציע (במקרים מסויימים) פיקוח על מחירי המוצרים. זה בהחלט רעיון מקובל כאשר מדובר בקרטלים או מונופלים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אז כוונתך אחרת |
|||
|
|||
אני איני מציע פיקוח על מוצרים. גם איני מבין כיצד הגעת למסקנה זו. אני מציע הגבלת שיעורי רווח גולמי לכל פעולת מכירה או לחלק מהן.זה אינו מוגבל לקרטלים או מונופולים. גם ה''גזלן'' בבריכה יהיה מוגבל בשיעור הרווח שהוא ''מעמיס'' על בקבוק משקה. אני גם לא מתנגד לפיקוח מסוים על מוצרים מסוימים מסיבות כלכליות או טובת הציבור.מנגד, קביעת שיעור רוח ''מיוחד'' למוצרים אלו יביא לאותה תוצאה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עמוס עוז הוא סופר, סופר קולות ולא סופר היסטוריה |
|||
|
|||
אם נלך לפי שיטתך אז המיסוי הוא פריבילגיה שלטונית . על שכר צמרת יש להטיל מס צמרת . נניח 99% . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נכון |
|||
|
|||
מיסוי הוא פריבילגיה שלטונית. בגישת ''מדינת הרווחה'' יש כוונה לטפל באמצעות המיסוי באי-השוויון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נכון |
|||
|
|||
אתה כתבת ''חופש כלכלי כולל חופש ניהולי וזה כולל גם גובה שכר ושיעורי רווחיות. במה שונה הגבלת רווחיות בחוק מהגבלת שכר באמצעות חוק?'' גם כתבת '' מיסוי הוא פריבילגיה שלטונית. בגישת ''מדינת הרווחה'' יש כוונה לטפל באמצעות המיסוי באי-השוויון.'' המשמעות היא שהיחיד רשאי להרוויח ללה הגבלה והמדינה רשאית להטיל מס ללא הגבלה . כאן נכנסת תורת המישחקים . כמה רווחים ייקח היחיד וכמה מיסים תיקח הממשלה באופן ששני הצדדים יגיעו למקסימום תוך התחשבות במעשי היריב . נתניהו חושב שצריך להפחית את המס על ההכנסות ולהעלות את המס על ההוצאות . לזה הוא מוסיף הפרטת השירות לאזרח . הסוציאל דמוקרטים סבורים הפוך . הציבור בהפגנות המחאה אומר שצריך להתרחק קצת מהמדיניות של נתניהו ולהתקרב קצת למדיניות של הסוצ-דמ . נתניהו כנראה ילך קצת בכוון הזה . אבל נתניהו לא יהפוך את מדיניותו . הוא רק ירכך אותה . אם הוא מצליח - את זה נדע בבחירות הבאות . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נכון |
|||
|
|||
כשיש חופש כלכלי מוחלט או תחרות חופשית אין התערבות של הממשל בהחלטות יום-יומיות של העסקים. אין גם רגולציה. במודל הזה אין הגבלות חוקיות על השכר או על רווחיות. אם יש מיסוי במודל הזה הוא נועד לטיפול הממשל במעט תחומים שהשוק הפרטי לא מטפל - מוצרים ציבורייים. במודל הזה המיסוי הוא מינימלי ופריבילגיה שלטונית. אם תקרא או קראת את ספרו של מילטון פרידמן ''החופש לבחור'' תמצא תיאור שלו את מוצא הרעיון שנקרא ''מדינת הרווחה''. אני כבר לא בטוח מה חושב נתניהו. ימים יגידו מה ממשלתו תעשה. בכל מקרה אם הוא ירכך את מדיניותו בקשר לשירות הציבורי, הרי שזה יבהיר לנו שהוא שיתף פעולה עם הרעיון של שיקום ''מדינת הרווחה''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עמוס עוז הוא סופר, סופר קולות ולא סופר היסטוריה |
|||
|
|||
מדינה יכולה להגביל שכר בכירים לא בחוק מיוחד אלא פשוט בהעלאת המס מסום מסויים והלאה. היא לא צריכה לחוקק חוק כמו 'שכר המינימום' אפשר בהחלט להעלות את המס, החל מסכום מסויים. אפשר גם שם לקבוע מספר מדרגות מס. זה ישכנע חברות להוריד את משכורות הבכירים שייאלצו להסתפק ב''מעט'', אולי רק 200 אלף לחודש. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עמוס עוז הוא סופר, סופר קולות ולא סופר היסטוריה |
|||
|
|||
אם אתה רואה בשכר הבכירים מפגע ציבורי, יש,כמובן, דרכים מספר לטפל בזה. כל דרך ויתרונותיה וחסרונותיה. איני חסיד של הגבלה בחוק ואיני חסיד של מדרגות מס גבוהות. בשני המקרים זה,בסופו של דבר, יחטיא את המטרה. ''המשחק החופשי'' בכלכלת השוק יכריע בעניין. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עמוס עוז הוא סופר, סופר קולות ולא סופר היסטוריה |
|||
|
|||
וברמדממשלה יכולה להגביל רק משכורות בכירים במגזר הציבורי הלא-ממשלתי. היא יכולה להשפיע על שכר המנהלים במגזר הפרטי רק ע''י עדכון מס ההכנסה. השאלה היא כמה באמת תרוויח מדינה מהגדלה טוטלית של מדרגות המס על בכירים. לדעתי הממשלה יכולה לעשות רק תיקונים קלים כדי לצאת ידי חובה למראית עין. הגדלה גדולה כמו שדורשים המפגינים הסוציאליסטים רק תגרום נזק למדינה ולא תקטין את הכנסות הבכירים. הם תמיד יוכלו למוא דרכים לתגמל את עצמם בלי להתחלק עם המדינה. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי