  
  
  
|
 |
|
||
  מי שהוציא את השד מהארון שלא יתלונן! |
|||
|
|||
מי שהוציא את השד מהארון שלא יתלונן 1. מי שהוציא את הנושא לתקשורת, גם כדי להשפיע על דעת הקהל, שלא יתלונן שהקהל מביע את דעתו. 2. אפשר לקבוע עובדתית שהממשלה הנוכחית מושפעת מהפגנות ומהתקשורת (אתה הר מזכיר את תגובת שר הביטחון בכנסת). ממשלת ישראל הנוכחית כבר הוכיחה בעבר הקרוב שהיא מוכנה לשנות עמדות והחלטות לטובת עמדות שהובעו בהפגנות ובתקשורת. היא גם הוכיחה שהיא מוכנה לעשות תרגילים שכאילו קבלה את דעת הציבור המפגין. 3. אתה כבר קבעת עמדה ופירסמת אותה: ''אני בעד תקיפה כי כל האפשרויות האחרות גרועות יותר''. בדמוקרטיה הפגנות ואמצעי התקשורת הם חלק מהכלים שיש לציבור ולפוליטיקאים כדי להביע ביקורת, התנגדות או תמיכה ביחס לעמדות הממשלה. אין סיבה שזה לא יעשה במקרה הנדון, במיוחד שזה מה שהממשלה עושה. מי שמשתמש בתקשורת כדי להעביר מסרים ועמדות שלא יתלונן שהתקשורת וחלקים מהציבור עושים אותו הדבר – שלא יתלונן שהשדים מסתובבים חופשי בציבור! | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| האם פומביות הדיון היא הנושא החשוב |
|||
|
|||
או שיש למישהוא נימוקים בעד ונגד תקיפת אירן ? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האם פומביות הדיון היא הנושא החשוב? לא בהכרח! |
|||
|
|||
במקרה הנדון הממשלה הוציאה את הנושא לתקשורת כדי לשכנע ולבנות עמדה ציבורית אוהדת והשיג תמיכה של ממשלות אחרות. בזה היא הפכה את הדיון לפומבי, וקראה לכל המתנגדים להביע את דעתם (גם הם בפומבי). אישית אני חושב שלא יכול להתקיים בנושא דיון ציבורי יעיל ומועיל, משום שרוב הציבור לא מכיר מספיק נתונים. בנוסף אלה שכן יודעים (במיוחד הפוליטיקאים) יעבירו מסרים שמשרתים את עמדתם בלבד. גם בגלל הנימוק הזה אני חושב שדיונים כאלה לא צריכים להגיע לתקשורת כלל. אבל אם הממשלה כבר העלתה את הדיון לתקשורת היא לא יכולה להתלונן שהוא נמשך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האם פומביות הדיון היא הנושא החשוב? לא בהכרח! |
|||
|
|||
אני לא הממשלה (לרוע מזלה של ישראל) ואני לא מתלונן שמתקיים דיון ציבורי . יש לי ציפיות שתהייה איזו התייחסות לשאלת ההתקפה על אירן ולא על פומביות הדיון . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האם פומביות הדיון היא הנושא החשוב? לא בהכרח! |
|||
|
|||
אין לי בעיה עם הצפיה שלך. אתה צודק שעיסוק בשאלת התקיפה יותר חשוב. הבעיה שלי שאני לא מכיר מספיק עובדות כדי לתרום משהו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האם פומביות הדיון היא הנושא החשוב? לא בהכרח! |
|||
|
|||
ומה לגבי השאלות העקרוניות? בהנחה שישראל יכולה לתקוף ולהשמיד האם עליה לתקוף לפי האינטרס שלה עכשיו או לחכות לאמריקה ולתת לה לתקוף מחר, מחרתיים או בכלל לא? מבחינה עקרונית אם ישראל יכולה לתקוף לבדה והצליח האם לא נכון שהי תגן על עצמה כדי להעצים את כוחה המדיני וכדי שלא תצטרך להכיר תודה לאחרים שהצילו אותה ולשלם להם בעבור הטובה שהם עשו? כאן לא צריך לדעת מודיעין אלא רק להתייחס לדברים מבחינה ערכית ועקרונית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מי שהתחילו לדבר היו כל הלשעברים כבר לפני שנתיים |
|||
|
|||
מאיר דגן, אשכנזי, דיסקין, אלוף זה ואלוף אחר וכולה וכולה. ביבי וברק לא השתתפו בחגיגה הזאת כשהעיתונות ברוב חוצפתה פירסמה כתבות מופרכות על מה שקורה באמת מול איראן. ביבי פועל במישור הבינ''ל כבר 4 שנים והגיע להצלחות גדולות למרות שהוא מיעט לדבר בעניין. אבל מנגד הרי מיש מותר להם וצריכים לדבר הם ראש הממשלה ושר הבטחון. האחרים נדרשים לשתוק ולא לפתוח את הפה ולספר לאיראנים אם זה אמת או לא. מי שעושה פוליטיקה מהמצב הם אלה שמדברים בלי שהוסמכו לכך. מי שמדבר כדי לעשות את העבודה ולקדם את מדיניות ישראל הם ראש הממשלה ושר הביטחון. אז מי שהוציא את השד מהארון אלה הלשעברים שבחלקם תרמו לבניית העמדות בהם נוקטים ראש הממשלה ושר הביטחון ובחלקם הביעו התנגדות. נסיון למנוע מראש ממשלה לקדם את מדיניות ישראל בנושא הזה היא שערורייה בגדר בגידה. זה כבר לא זכות הדיבור השמורה בדמוקרטיה אלא חובת השתיקה בענייני ביטחון ומבצעים שאפשר ויבוצעו, כמתחייב בדמוקרטיה. נתניהו לא מדבר לדעת הקהל בארץ אלא לדעת מנהיגי איראן ולציבור האיראני. תגובות נגדיות בישראל רק חותרות תחת מדיניות ממשלה מכהנת, ובעיניין ביטחוני רגיש. אסור שיתנהל דיון ציבורי כי בלאו הכי הוא לא ישפיע ומנגד הוא רק יזיק. צריך שהבכירים לשעבר יסתמו את הפה ואם לא אז צריך לסתום להם את הפה לפי חוק. בודאי אחרי ששמעתי הערב את ליפקים שחק מדבר שטויות בצורה אינטליגנטית וגם מרבה לסתור את עצמו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה טועה ומטעה |
|||
|
|||
מי שהוציא את הנושא לתקשורת היו ראש הממשלה ושר הביטחון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה טועה ומטעה |
|||
|
|||
מתי נתניהו וברק ''הוציאן את זה לתקשורת''? האם אין הבדל בין ראש ממשלה ושר ביטחון שחלק מבניית המדיניות הישראלית הם צריכים וחייבים גם לדבר בעניין, לעומת האחרים שעושים את זה על דעת עצמם או חבורתם? הרי כמעט כולם אומרים שבסוף נצטרך לתקוף באיראן ככה (לבד) או אחרת (עם ארה''ב), אז מה כל המשחקים חסרי האחריות של הלשעברים? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ברק ונתניהו הוציאו את הדיון ללתקשורת!!! |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| האם פומביות הדיון היא הנושא החשוב? לא בהכרח! |
|||
|
|||
איך, איפה ומתי ''הממשלה הוציאה את הנושא לתקשורת כדי לשכנע ולבנות עמדה ציבורית אוהדת והשיג תמיכה של ממשלות אחרות''? לי ידוע שממשלת נתניהו החלה בפעילות מול ארה''ב וממשלות אירופאיות מיד עם כניסתה לתפקיד. שום דבר לא דלף. הראשון שפתח את הפה משיקולים לא-ענייניים עד זרים היה מאיר דגן שמאז שהתבקש יפה לסיים את תפקידו הארוך מידי במוסד, עוד בהיותו בתפקיד! לראשונה בהיסטוריה של המוסד כינס ראש המוסד פעמיים כתבים צבאיים וכתבים לענייני מודיעין בלישכתו ו''תדרך'' אותם. בין היתר הוא כהרגלו הוא אמר דברים סתומים בעניין איראן שבהם הוא הטיף נגד נתניהו וברק ובקריצה הוא אממר להם שישראל לא צריכה/לא יכולה לתקוף באיראן, שאובמה יתקוף כשיגוע הזמן ושאר דיברי חרפה וכזב. עד שנתניהו פתח את פיו בציבור בעניין זה חלפה שנה ורבע. ועד אז דיברו גם יובל דיסקין, גבי אשכנזי (שדיבר אומנם פחות, אבל בשבוע שעבר הוא אמר ש''הפצצה האיראנית עדיין רחוקה'', ויומיים לאחר מכן התפרסם דו''ח ועדת האו''ם לענייני אנרגיה גרעינית שאיראן חותרת במלוא העוצמה להאיץ את העשרת הגרעין. ארה''ב שיחררה תמונות לווין שמראות אזורים מסוככים בכיסויי פלסטיק באתר פרצ'ין http://images.nana10.co.il/upload/mediastock/img/76/... להעשרת האורניום שנועדו להסתיר פעילות חריגה) ועוד כמה אלופים במיל'. יש לציין שבחודש האחרון דיברו אפלופים במיל' נוספים שדווקא תמכו במדיניות נתניהו-ברק, שהיא המדיניות היחידה של ישראל, והיא לא קבעה כלל תאריך יעד לתקיפה, אם בכלל. הגדיל לומר אלוף במיל' הרצל בודינגר שלטעמו נכון היה אם ישראל היתה תוקפת כבר ב-2005 או 2007 או אתמול. והוא לפחות יודע על יכולותיו של חיל האויר. צריך לציין שאלופים מכהנים, שרק מיעוטים יודע בדיוק במה מדובר, לא הביעו את דיעותיהם לידיעת הציבור. ''ידיעות אחרונות''. מנסה לגרד חומר כדי לתקוף את נתניהו ובכותרת ראשית לפני פחות משבועיים נכתב: ''ברק כינס את האלופים לדיונים בחדרו ונתקל בהתנגדות עזה לפעולה''. אחר-כך בכותרת המשנה נכתב: ''ברק ניסה לרכך אותם בווילה של המוסד בגלילות. זה לא עזר: כל הדרג המקצועי התנגד לתקיפה ללא תמיכת ארה''ב והוטרד מה יקרה לעורף הישראלי ביום שאחרי''. כותרות העיתונים היומיים בישראל, להוציא את העיתון האחראי ''ישראל היום'' יוצאים בכותרות ש''ישראל החליטה לתקוף באיראן'', כשאפילו נתניהו וברק לא יודעים מזה. נראה שהמבקרים לא מפסיקים לדבר על התקיפה באיראן הרבה יותר מהמבוקרים. ההבדל הוא שלמבוקרים יש סמכות ואחריות לדבר בעניין האיראני, ככל שיחשבו שזה נכון, כדי לקדם את המדיניות הישראלית בנושא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האם פומביות הדיון היא הנושא החשוב? לא בהכרח! |
|||
|
|||
הראשונים שפתחו את הפה בתקשורת היו ברק ונתניהו. הנה רק כמה דוגמאות: א. מה שאמר נתניהו בשנת 2007 מהאופוזיציה (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3424371,00.h...). דגן היה אז ראש המוסד ולא צוטט בתקשורת על העניין הזה. ב. כבר מראשית כהונת ממשלת נתניהו קיבל הנושא הדגשת יתר. זה היה כמובן עוד לפני שדגן סיים את תפקידו במוסד.. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מי שהוציא את השד מהארון שלא יתלונן! |
|||
|
|||
הודעות הממשלה, שריה וראשה מיועדים לידע את הציבור בארץ ולידע את ממשלות העולם על עמדתה. אוי ואבוי לנו אם הממשלה הייתה צריכה לחשוב פעמיים אם לפרסם משהו מחשש שזה יגרום לויכוח ציבורי. 2. הממשלה הנוכחית להבדיל ממשלות קודמות ב-60 שנות המדינה, ערה לרחשי הציבור ולעיתים משנה את דעתה בהתאם. אין דבר חיובי מזה! 3. נכון, אז מה? הפגנות בהתאם לחוק ובהתחשב במצב וצרכי המדינה הן דבר חיובי. הפגנות בלתי חוקיות, קריאות לחרם, השתמטות וסירובי פקודה גובלים לעיתים בבגידה. אמצעי תקשורת תפקידם להביא לציבור מידע ודעות ולא לעסוק באופן שוטף ותמידי בהסתה. חופש הביטוי הוא דבר חשוב. אך כאשר אין מדינה אין גם חופש ביטוי. יש אנשים שהדבר נשגב מבינתם. התקשורת חיה ונושמת אך ורק מהמסרים והמידע שהממשלה ושלוחותיה מוסרים לה. תפקידה לפרסם את המסרים, גם של הציבור באורח נכון ועובדתי. וזה אינו מתקיים, לצערי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מי שהוציא את השד מהארון שלא יתלונן! |
|||
|
|||
1. הודעות הממשלה ושריה לא עוסקות רק בהעברת מידע לציבור. בעניין הקונקרטי זה כבר מזמן הרבה מעבר לכך. 2. הציבור והתקשורת ערים לכך שהממשלה משנה את דעתה ולכן גם בעניין הקונקרטי משתתפים בהעברת מידע ודעות. 3. אם אתה מביע עמדה בעד תקיפה לאחרים מותר להביע את דעתם נגד. זה יכול להיות באמצעות התקשורת (כפי שאתה עושה כאן) או באמצעות הפגנות ומכתבים לכל מיני כתובות. הפגנות והבעת דעות באמצעות כלי תקשורת ובאמצעים אחרים הן נשמת אפה של הדמוקרטיה. זה כולל גם המלצות לסרב פקודה. תפקידם של אמצעי התקשורת הוא לשרת לבעלי אמצעי תקשורת או עורכיהם. זה כולל הבעת דעה והצגת ידיעות של תומכות בעמדת הממשלה. התקשורת עושה את התפקיד הזה והתוצאה היא שהיא ברובה משרתת את האינטרסים של הממשלה. העובדה שזה לא מוצא חן בעיניך לא מהווה אסמכתא שמדובר בהסתה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מי שהוציא את השד מהארון שלא יתלונן! |
|||
|
|||
3. מעולם לא שללתי הבעת דעת. אין לי כלום נגד הפגנות והבעות דעה כל זמן שהן במסגרת החוק. לטעמי המלצות לחייל לסרב פקודה היא במסגרת מרי כנגד המדינה ולכן החוק חייב לטפל בה בהתאם. תפקידם של אמצעי התקשורת מבחינה ציבורית, ויש עליהם פיקוח ציבורי, להביא לידיעת הקוראים חדשות על בסיס עובדתי אמין. כמו-כן להביא לידיעת הציבור מגוון דעות. חריגה מתחום זה דורשת את התערבות הרגולטור. מבחינה מקצועית עליהם להביא לעיתון או לאמצעי התקשורתי רווח כספי אחרת הם יהפכו לפילנטרופים. לצערי התקשורת העיקרית בישראל חרגה בצורה קיצונית מתחום הפעילות הנכון והאמין והפכה לסוג של אופוזיציה לשלטון במסוה של כאילו דיווחי אמת שמתבררים כעבור זמן כשקר גס. זה באמת לא מוצא חן בעיני ואני רואה בזה הסתה שהיא עבירה על האופן שבו אמצעי תקשורת צריך להתנהג! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מי שהוציא את השד מהארון שלא יתלונן! |
|||
|
|||
- אין חוק שמגדיר המלצות לסרב פקודה כמרי נגד המדינה. - ההגדרות שלך על תפקידה של התקשורת הן שלך ולא נראה לי שהרגולטור יכול לעשות מה שאתה טוען שעליו לעשות. - אני טוען שהאינטרס הראשון שהתקשורת משרתת זה של בעל (המאה) הבית. וזה מה שקורה. ''ישראל היום'', אמצעי תקשורת, נוסד כדי לשרת אינטרס של בעליו. לצפות שעסק פרטי ינהג כנגד זה, כפי שלמעשה אתה טוען, יהיה לא מציאותי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מי שהוציא את השד מהארון שלא יתלונן! |
|||
|
|||
נכון, לכן הבעתי את דעתי כי זה גובל בבגידה. איני חושב שאני המצאתי את הגלגל בתקשורת. רק לא מזמן קראתי במאמר של בכיר בתקשורת ( שכחתי את שמו, אבל אזכר) כי החובה הראשונית של התקשורת היא להביא מידע אמין לקוראים. הרגולטור חוקק מספר חוקים בנושא והקים את מועצת העיתונות שיש לה סמכויות שיפוטיות מקצועיות. נהפוך הוא, בדרך כלל רוב אמצעי התקשורת מנסים לשמור על ניאטרליות פוליטית. תוכל להיווכח שבעלי רשתות הטלויזיה 2 ן-10 אינם מתערבים בשיקולי תוכן ומערכת. כל העיתונים בארץ בעשור האחרון הפכו לפוליטיים לחלוטין ומייצגים גוף פוליטי מסוים. הדבר מעוות את כל מהלך הדיווח החדשותי. דוגמא אחת:הכותרת הראשית בעיתון ידיעות אחרונות של יום שישי מסוים: העוזרת של שרה נתניהו הגישה נגדה תביעה! שומו שמיים! דוגמא שניה: כותרת ראשית בעיתון ''הארץ'' ביום שישי: מאמר של הסופר גרוסמן על אירוע פלילי שארע כשנה לפחות קודם. חשוב מאוד מאוד! העיתון חי מפרסומות. התשלום עבור העיתון הוא זניח בסך ההכנסות ונועד יותר לממן את החנות המוכרת. התשלום עבור הפרסומות הוא לפי נתוני התפוצה שנבדקים בקפדנות על ידי גוף חשבונאי מוסמך. אמינות מוסיפה קוראים והכנסות. העמדות הפוליטיות של העיתונים שהזכרתי קודם הביאו לירידה קבועה ומתמדת בתפוצתם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מי שהוציא את השד מהארון שלא יתלונן! |
|||
|
|||
- מישהו אחר יכול לטעון שהדברים שאתה כותב וטוען גובים בבגידה. אני חושב שזה ביטוי קיצוני ולא ראוי בדיון שאמור להיות חופשי ופתוח. - בעל המאה (מתערב ישירות או לא) קובע את גישת אמצעי התקשורת. העיתונים בארץ תמיד היו פוליטיים וייצגו עמדות פוליטיות. מאז שהם נעשו פרטיים הם לעיתים משנים את עמדותיהם הפוליטיות בהתאם למה שקורה בציבור. כבר מזמן הבחנתי בתזוזה ימינה של עמדות פוליטיות של עיתונים. לא רק ''הארץ'' ו''ידיעות אחרונות'' בסיפור הזה. הירידה בתפוצה איננה רק בגלל היותם פוליטיים אלא בגלל התמעטות בעלי השקפה שהעיתונים האלה מבטאים מעריב למשל נאבק בהפסדיו על ידי תזוזה ימינה בעמדות הפוליטיות שהוא מציג... - עיתונים תמיד היו חיה פוליטית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מי שהוציא את השד מהארון שלא יתלונן! |
|||
|
|||
-במסגרת חופש הדעה והביטוי שאתה וגם אני חסידיו, כל אדם זכאי ורשאי לחשוב ולהגיד על רעהו כל דבר שאינו הוצאת לשון הרע. אדם המטיף לסרוב של צו או מטלה ממשלתית מנסה למעשה למנוע מהממשלה לתפקד כפי שנדרש ממנה.לטעמי זה חמור מאוד מאוד. -כקורא מושבע של עיתונות מגיל צעיר ביותר אני יכול להעיד כי העיתונים ידיעות הארץ ומעריב הציגו עד לעשור האחרון, בערך, אמינות חדשותית ומגוון אמיתי של דעות. זה נעלם בעשר-חמש עשרה האחרונות. איני קורא שנים מעריב ואיני בקיא בכתוב בו. אתה מאשר את שאמרתי. התמיכה הפוליטית המובהקת בצד זה או אחר הביאה לירידה בתפוצה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מי שהוציא את השד מהארון שלא יתלונן! |
|||
|
|||
אני חושב שלטעון כלפי אדם שדעתו על גבול הבגידה הוא בעצם לשון הרע, במיוחד כאשר יש אלטרנטיבות יותר מתאימות. אינני בטוח שקביעתך על אמינות תקשורתית נכונה אבל מצד שני בטוח שמלחמת ההישרדות בין העיתונים השפיעה לרעה. אינני מאשר את דבריך על ירידה בתפוצה משום שמעריב סובל מאותה הבעיה אבל שינה את העמדות הפוליטיות שהוא משרת. ממה שאני מכיר על מעריב הוא שינה באופן מובהק את העמדות שהוא מייצג ובכל זאת סובל מהעיות תפוצה. לכן שאפשר כרגע להגיד בביטחון שכנראה ''התמיכה הפוליטית המובהקת...'' משפיעה על התפוצה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מי שהוציא את השד מהארון שלא יתלונן! |
|||
|
|||
כתבתי לך שאיני קורא מעריב כבר עשרות שנים ולכן איני בקיא במה שכתוב בו. בצעירותי ובבחרותי כן קראתי מעריב ואז הוא היה עיתון אמין ופלורליסטי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מי שהוציא את השד מהארון שלא יתלונן! |
|||
|
|||
כגם בצעירותך העיתונים ייצגו עמדות פוליטיות מובהקות, כולל מעריב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מי שהוציא את השד מהארון שלא יתלונן! |
|||
|
|||
מעריב, ידיעות והארץ היו עיתונים ללא קו פוליטי מובהק. כותבי מאמר המערכת היו מציגים דעה פוליטית אך בפירוש לא מפלגתית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| טענתי שאתה טועה ואני עדין חושב כך |
|||
|
|||
יתכן שההבדל נוצר שאצלך קו פוליטי הוא קו מפלגתי ואצלי אין בכך הבדל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אדון סיון, אתה סותר את עצמך ! |
|||
|
|||
''הירידה בתפוצה איננה רק בגלל היותם פוליטיים אלא בגלל התמעטות בעלי השקפה שהעיתונים האלה מבטאים''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא! לא הבנת את הכתוב! |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| מי שהוציא את השד מהארון שלא יתלונן! |
|||
|
|||
סירוב פקודה היא הפרת חוק, אלא אם הוכיח המסרב בדיעבד שזו היתה פקודה בלתי חוקית בעליל. קריאה לסירוב פקודה גם היא הפרת חוק, שכן מדובר בהסתה לסרב לקיים חוק. ישראל היא יותר מדי דמוקרטית וחלשה באכיפת החוקים האלה וחוששת שאם היא תנקוט בצעדים המשפטיים האמורים, היא תותקף ע''י שוניאה מבית ומחוץ כמדינה ''בלתי דמוקרטית'', ''מדינה שלא נותנת למיעוט בה לפתוח את הפה''. לכן ישנה רתיעה של השלטן לאכוף את החוק בגלל המאפיינים הפוליטיים של העבירה וההסתה. ''ישראל היום'' הוא העיתון הכי מאוזן במדינה והכי קרוב לעיתונאות צרופה. ב''ישראל היום'' כותבים קבוע שמאלנים קיצונים, חלקם אנטי ציונים, כמו יוסי ביילין, מוריה שלומות, יהושע סובול, מתי שמואלוף, מרדכי גילת, עוזי ברעם ועוד כאלה. אין ''השראה'' של ההנהלה על הדיעות המובאות בידיעות או במאמרי הדיעות. ממשלת ''ידיעות אחרונות'' חרטה על דיגלה לפגוע בנתניהו משיקולי עסקים ופוליטיקה צרופה. זה נכון ש''ידיעות אחרונות'' לא רק איבד את ההובלה בעיתונות היומית, אלא איבד המוני מנויים מאז ''ישראל היום'' יצא לאור. אבל גם לפני כן, ''ידיעות אחרונות'' תקף את נתניהו בצורה נבזית, המציא האשמות, האדיר אירועים לרעה, חיפש ויצר מתלוננות נגד שרה, אבל מעבר לכך תקף אידיאולוגית כל מדיניות שנתניהו נקט בה, ולא חשוב שהדבר גרם ל''ידיעות אחרונות'' להתפתל סביב עצמו בידווחים שיקריים וסותרים. היום ''ידיעות אחרונות'' הוא עיתון מפסיד, מפסיד בכסף ובקוראים, רק בגלל התנהגותו הבלתי עיתונאים על סף הפלילי. למזלו של מוזס שהוא כריש עסקי (בזכות אביו, יש לומר) והוא יכול לממן את עיתונו הבזוי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מי שהוציא את השד מהארון שלא יתלונן! |
|||
|
|||
בבקשה תציג את החוק לא את הפרשנות שלך. גם ב''הארץ'' יש ייצוג לימין הקיצוני. אז מה? תשכח שאין השראה והשפעה של הנהלת ''ישראל היום'' על הדיעות והידיעות המוצגות בעיתון ועל מיקומן בין עמודיו. הופעת עיתונות חינמית (כמו ''ישראל היום'', שממומן על ידי כריש עסקי) היא אחת הסיבות לירידה בתפוצת העיתונים האחרים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מי שהוציא את השד מהארון שלא יתלונן! |
|||
|
|||
הארץ הוא עיתון מאוזן יותר מידיעות אחרונות. ידיעות אחרונות הוא עיתון בקריזה על נתניהו ולכן עד שהעיתון לא יפתור לעצמו את בעיותיו הנפשיות, הוא ימשיך להיות פמפלט פוליטי של ממשלת נוני מוזס. כל העיתונים בישראל מופיעים בהשראה ובהשפעת ההנהלות שלהם וממומנות ע''י ''כרישים עסקיים''. אני מניח שמגבלות העיתונאים בעיצוב עמוד הכותרת של עיתון ''ישראל היום'' מצומצמות יותר מאשר עורכי עמוד הכותרת של ''ידיעות אחרונות''. סביר שהעיתונים מעביד אנשים הקרובים פוליטית להנהלות העיתונים, וזה בסדר, כל העבודה שנעשית היא מקצועית. למיטב שיפוטי ''ישראל היום'' שומר על מקצוניות, אינו מצנזר ידיעות אנטי-נתניהו ואפילו לא דוחק אותן לשוליים. הבעיה שאצל ''ידיעות אחרונות'' חייבת ההנהלה להמציא ידיעות (כמו דיווח על פגישה שערך ברק עם המטכ''ל בעניין האיראני שפורסם בכותרת ''ידיעות אחרונות'' כאילו מדובר במידע טרי בעוד שהפגישה בכלל התרחשה כ-16 חודשים לפני כן, על מגוון נושאים. בפגישה לא אמרו האלופים שצה''ל לא יכול לבצע התקפה באיראן. האלופים ביקשו למצות את המסלול הפוליטי, כמו שאיכן נתניהו וברק עשו ועושים, אבל גם דרשו כמה דרישות לביצוע כדי לשפר את היכולות למקרה שישהיה צורך לתקוף. לא דובר של על תאריכים ולא על התניות של מתי, למה ואם יגיע הזמן לתקוף, אם נצטרך. לכן צריכים לראות את המקרה הזה כסמל לפליאגריזם ןהרשלנות הפושעת של ''ידיעות אחרונות''. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי