|
אביר לבן / טור אישי | |||||
אורי מילשטיין (שבת, 04/01/2003 שעה 12:22) | |||||
הצגת המאמר בלבד |
מכאן מסקנה שמערכת ביטחון של כל מדינה היא | |||
|
|||
האיום הגדול ביותר עליה ותפקיד האזרחים הוא לנטרלה! | |||
_new_ |
אך מכיוון שלא ניתן לוותר על מערכות הביטחון | |||
|
|||
יש לשנות לחלוטין את הפרדיגמה של מערכות הביטחון. ראה להלן תשבתי לאריה פרלמן. | |||
_new_ |
פרדיגמה אינה משתנה, היא קורסת במחיר כבד מאוד! | |||
|
|||
_new_ |
אתה ציני או סרקסטי? | |||
|
|||
_new_ |
ומה נובע מכך? | |||
|
|||
כיצד ניתן לשבור את המגמה של השמרנות? באמצעות מערכות מתחרות? מרד עממי? חשיפה תקשורתית? | |||
_new_ |
שינוי פרדיגמה! | |||
|
|||
לשינוי הפרדיגמה חיוניים שלושה מהלכים: 1. מערכת נורמטיבית שעל פיה חשיפת ליקויים הוא מעשה חיובי הזוכה לתגמול והסתרת ליקויים הוא מעשה שלילי הראוי לעונש. 2.בעזרת חשיפת הליקויים של מערכות הביטחון נרכיב מודלים אמיתיים יותר של מערכות אלה. 3. בעזרת המודלים החדשים נבנה מערכות ביטחון יעילות יותר המסוגלות להפיק את לקחי פעולותיהן. שינוי פרדיגמטי זה יועיל גם בתחומים אחרים של חיינו לרבות כלכלה, חינוך חברה תרבות משטר ועוד. | |||
_new_ |
היכן אתה רואה ''מערכות מתחרות''? | |||
|
|||
_new_ |
בשולי החשיבה הביטחונית התקנית ישנן הרבה | |||
|
|||
חלופות שעד היום לא נשקלו. | |||
_new_ |
אז זה לא ''מערכות מתחרות'', אלא תחרויות כח תוך | |||
|
|||
מערכתיות שלעיתים מכופפות את התקינה הנורמטיבית. זה אכן קיים באופן מוגבל בעיקר בדרגים הגבוהים ובעלי הסמכויות הגדולות, אבל לא כדרך קבע. בבקרות מערכתיות שהן אומנם מוגבלות בצה''ל, מקרים כאלה לעיתים נחשפים והנוגעים בדבר מטופלים. לעיתים קצינים שנפגעים או קצינים זוטרים העדים לתהליכים לקויים, פועלים כנגד מגמות אלה, אבל אלה הם מקרים מאוד נדירים, בשל אופיין המשמעתי ו'ההיררכיה המייצרת כוח' של המערכות האלה. | |||
_new_ |
לכן לא יהיה שיפור עד שהמערכת התקנית לא תקרוס | |||
|
|||
מחיר הקריסה יהיה איום. | |||
_new_ |
כשהמערכת התקנית תקרוס, גם מדינת ישראל | |||
|
|||
תקרוס. היא לא די חזקה כדי להחזיק מעמד בקריסה כזאת. | |||
_new_ |
המערכת התקנית לא תקרוס עד שלא תתקיים מערכת | |||
|
|||
חלופית שתתפוס את מקומה. | |||
_new_ |
מערכות הביטחון שלנו די יציבות | |||
|
|||
וזה נובע ממצבה הגיאו-אסטרטגי המיוחד של מדינת ישראל. גם תהליכי הסוציאליזציה של החברה הישראלית נותנת משקל גבוה וכיבודים לכל המשרתים בעול הביטחון. המערכות האלה פתוחות לכל אדם, ללא הבדל מין, דת או לאום (המערכות האלה פתוחות גם לדתיים ולערבים, ובד''כ הללו הם שנמנעים מלהיכנס לתוכן. וזה בהכללה, כי יש גם דתיים וגם ערבים במערכות הביטחון), ומכאן שהן ''עממיות'' במובן שלעמך יש ביטחון במטרותיהן, בפעולתן וכוונותיהן הטהורות. יש להבדיל בין ליקויים מובנים לבין תאונות, אף שלכאורה יתכן שלעיתים יש קשר מובנה בין השניים. אבל כל תאונה חייבת בהוכחה שנולדה בשל המבנה הערכאי ל כ א ו ר ה של המערכות האלה. אני אינני מקבל הנחה זו אוטומטית. אני מכיר מספר מערכות ביטחון, כולל כמובן את צה''ל, וכולן עברו ועוברות שידרוגים במבנה, תוך התאמה למטרותיהן האסטרטגיות. גם ''אירוע משעל'' אינו מעיד בהכרח על קשר בין מינוי מפקדים ביחידות האלה לבין ''תאונות'' עבודה. כי בראש המוסד בעת ההיא עמד דני יתום איש צבא מובהק, בוגר סיירת מטכ''ל, הבקיא בכל רזי במבצעים המיוחדים. העיקרון הוא שככל שאתה עושה יותר, ישנה אפשרות גדולה יותר שאחת מפעולותיך תיחשף או תשתבש. ועל אף שמבצעי המוסד הסיכוליים קטנו בעשור האחרון, הוא מעולם לא הפסיק אותם, והעובדה שאתה מציין את המקרה הזה מעידה על הצלחות רבות למוסד. אינשאללה, כן ירבו. אני גם חושב שמערכות הביטחון הן יציבות, עד יציבות ביותר. כמו שאמרתי ישנה 'הסכמה' לאומית רחבה שמערכות הביטחון מתועדפות וחשובות, גם בזמנים שלכאורה חשבו רבים שמצבה הביטחוני של ישראל התחזק בשל מהלכי השלום שנפוצו אז. מערכות הביטחון מצליחות לשמור על יציבות זו, והייתי אומר שהחברה הישראלית מעודדת יציבות זו ביחסה אליהן, למרות החיכוך הגבוה שלהן עם גורמים פוליטיים-ממלכתיים-רישמיים וגורמים פוליטיים (משרדי ממשלה, בעלי תפקידים מיוחדים במשרדי הממשלה, הכנסת וועדותיה, בית משפט, הסתדרות, מוסדות ציבור וכו') לא-רישמיים (מפלגות, רבנים, מוסדות חינוך והשכלה וכו'). ליקויים במערכות הביטחון - תהליך ההתמודדות מול ליקויים מערכתיים בנויה משלושה מהלכים. האחד - חקר ביצועי מערכות בעבודתן השוטפת או במבצעים, תחקירים יחידתיים/פיקודיים והסקת מסקנות. השני - יישום ההמלצות והטמעתן ביחידות הצבא. והשלישי - בקרה על התהליך. בנושאים אלה חל שיפור גדול מאז שנות ה- 70, כאשר העניין הראשון הוטמע היטב ביחידות צה''ל ובמערכות אחרות. החלקים השני והשלישי חלקיים בלבד ולא תמיד משיגים את יעדם. אם כי גם את זה אני לא אומר בצורה גורפת. כי ישנם מקומות ששם המשוב ההדדי בין הגורמים השונים מוביל אותם לפתרונות הנכונים. אבל בכל גוף מסוג זה, כמובן שזה חייב להיעשות באופן מובנה ומקצועי. מקווה שאכן זה ימשיך לקרום עור וגידים ויתבצע על הדרך הטובה ביותר. ''השבירה הספונטנית'' אינה משבשת לדעתי את פעילותו של הצבא. הצבא בד''כ גמיש מאוד ומגיב יפה מול אירועים טקטיים (למשל בשטחים או על קו לבנון) ומהלכים אסטרטגיים (נניח כמו התחמשותה של איראן בטילים ארוכי טווח ובניית יכולת אב''כית, 'התמדרנות' הצבא המצרי וכו'). אבל שוב, גם כאן צריכה להתבצע בקרה פנימית (מקצועית ומבצעית) ובקרת חוץ (ועדת החוץ והביטחון בכנסת, וגוף 'ביטחון לאומי' במשרד ראש הממשלה). | |||
_new_ |
מחדלי הטבח במערכת המכפלה | |||
|
|||
דני יתום היה אלוף פיקוד מרכז בזמן הטבח של גולדשטיין במערת המכפלה. ועדת שמגר הראשונה מצאה ליקויים רבים בתפקוד מערכת הביטחון בכלל וצה''ל בפרט באירוע זה. האחראי לכך היה, במידה רבה, דני יתום. למרות זאת מונה דני יתום לראש ''המוסד''. את המחיר שלמנו לא רק בהלם שספג המוסד בפרשת משעל ובקשייו לתפקד אחר כך, אלא גם בשחרור מנהיג החמאס השייח יאסין. מהלך זה עודד מאוד את החמאס על כל המשתמע מכך בתחום הפיגועים והטרור. מערכת הביטחון של ישראל ותת מערכותיה הם אכן יציבים. אך יציבות זאת באה במחיר שמרנותם ואי הפקת לקחים. אם בתחום הטקטי מופקים ונלמדים פה ושם לקחים הרי בצמרת הצבא לרבות בתהליכי קבלת החלטות, במינויים בכירים ובהכשרת הקצינים אין הפקת לקחים כלל. את המחיר משלמת מדינת ישראל בריבית דריבית. | |||
_new_ |
אורי, מינוי גורודיש לאלוף דרום לא תקין ? | |||
|
|||
זו פעם ראשונה שאני שומע שמינוי שמואל גורודיש לאלוף פקוד דרום הוא מינוי פוליטי או מינוי לא תקין. מה שכן לא היה בסדר במינוי הזה הוא, משפרצה מלחמת יום הכיפורים, שלושה חדשים בלבד לאחר שנכנס לתפקידו, הרמטכ''ל צריך היה לבצע החלפת תפקידים בין שמוליק גורודיש לבין אריק שרון. כי אריק שרון הוא זה שהכין את הפקוד למלחמה עם מצרים, במקרה שזו תפרוץ. אבל הדבר הזה לא נעשה ממניעים פוליטיים. צריך לזכור שהבחירות לכנסת היו בפתח, ואריק שרון היה מועמד לכנסת ברשימת ''שלומציון''. ראש הממשלה ושלוחה הצבאי הרמטכ''ל, רב-אלוף דוד אלעזר, חששו שהילת הנצחון על צבא מצרים תעטר את ראשו של אריאל שרון ותוסיף לו נקודות בבחירות לכנסת. זו גם הסיבה, שתכנית ''שובך יונים'' לחציית התעלה - שאריק שרון תכנן והכין אותה - הונחתה על האלוף אברהם אדן, ולא על אריק שרון. כזכור נסיונו של האלוף אדן נכשל - ורק אז הטילו את ביצוע הפריצה על אריק. אז אולי יש דברים שאנו לא יודעים, ואורי ישכיל אותנו. | |||
_new_ |
מדוע גורודיש לא התאים לתפקיד אלוף הפיקוד | |||
|
|||
גורדיש נכשל בקרב רפיח, בעיקר בקרבות צומת הג'ירדי ובפשיטת כראמה. כשלונות אלה היו צריכים ללמד את ראשי מערכת הביטחון שהוא לא מתאים למלא תפקיד בכיר. אבל מכיוון שכשלונות אלה לא נחקרו ורבים לא מודעים להם גם היום, איש לא שם לב לליקוי תפקודו של גורודיש במבחנים שבהם עמד. גורודיש נהג ביחידות שעליהם פיקד כפי שנהג איציק מרדכי ועל כך נשפט, בהבדל אחד: גורודיש היה הרבה יותר אינטנסיבי וברוטלי. בגלל עיסוקו זה הוא לא היה בחפ''ק הפיקוד ערב המלחמה ורק על זה בלבד צריך היה להדיחו. | |||
_new_ |
גם אלו שהיו צריכים להסיק את המסקנות | |||
|
|||
על גורודיש היו בני דמותו של גורדיש. מי שמטיל ספק בהחלטות עצמו מושך אש ביקורת. בסופו של דבר תמצא הסיבה לאי קידומו או להדחתו. צה''ל ירש את ההגיון הבולשביקי של ביטחון עצמי וחיפוי זה על זה. האלוף גורדיש מחד גיסא ורב אלוף רבין מאידך הם תמצית ההגיון הבולשביקי שעדין קיים בצה''ל. | |||
_new_ |
אסור לשכוח את המושחת משה דיין שהיה אחראי | |||
|
|||
ראשי להשחתת צה''ל בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים. השחתה זאת פגעה בכל חלקה טובה במדינת ישראל. | |||
_new_ |
אנני חולק על מקומו המכובד של דיין בשחיתות | |||
|
|||
בארץ הצבי ,אני סבור שהוא לא חלק מההגיון הבולשביקי ''נפולת הנמושות'' וגורדיש הם הקשת המלאה של ההגיון הבולשביקי. בצבא ומחוצה לו ההגיון הבולשביקי הוא גרעין השחיתות. | |||
_new_ |
אכן משה דיין היה SUI GENERIS - סוג לעצמו | |||
|
|||
הוא לא היה בולשביסט אלא אנרכיסט, אבל מושחת. יצחק רבין לעומת זאת שבמשך שלושים שנה, בין תחילת רמטכ''לותו באמצע שנות השישים לרציחתו באמצע שנות התשעים, השפיע יותר מכל אדם אחר על מערכת הביטחון של ישראל, הוא אחראי ראשי (לא יחיד) לבולשביזם שבה ובכך לתפקודה הלקוי. | |||
_new_ |
משה דיין היה נביא שחיתות הפוליטיקאים | |||
|
|||
_new_ |
אבל לדיין היה קסם אישי, מה שלא היה לכל מושחתינו | |||
|
|||
האחרים. | |||
_new_ |
נדמה לי גם שגורודיש קודם במהירות רבה מדי מהנהוג | |||
|
|||
בצה''ל באותם זמנים והוא דילג במהרה אל דרגת התא''ל. משהו בסיגנון שאול מופז, שגם הוא כיהן בשני תפקידי תא''ל קצרים במיוחד. וזאת מבלי לפגוע במופז ולקרדיט שהוא ראוי לו. | |||
_new_ |
קידום מהיר מדי הוא אחד הביטויים של מערכת | |||
|
|||
לקויה. רפול לעומת זאת שרת 7 שנים כסגן אלוף הגיע לבשלות כמפקד אוגדה במלחמת ששת הימים. הגזרה היחידה שבה לא היה לאויב הישג במלחמת יום הכיפורים היתה הגזרה שעליה פיקד רפול: המחצית הצפונית של רמת הגולן. זכור לטוב קרב עמק הבכא שבו הצטיין אביגדור קהלני אך ללא שליטתו של רפול במערכת האוגדתית לא היה לקהלני סיכוי להגיע להישג שהגיע. | |||
_new_ |
מה זה מזכיר לנו? | |||
|
|||
קידום מהיר מדי מקביל להכשרה מהירה מדי של הקצינים בצה''ל. אלה ואלו מאפייני חוסר המקצועיות של צבאנו. (וזה מתקשר גם ל''סמוך''). | |||
_new_ |
ברוך שובך שחור תלתלים או כינוי למישהו אחר... | |||
|
|||
_new_ |
תודה! זה אני, מני אז ועד עתה. | |||
|
|||
_new_ |
מדוע נעלמת? ומה סיבת חזרתך? | |||
|
|||
_new_ |
עסוק, עסוקים. | |||
|
|||
נעים לו לאדם שזוכרים אותו.ובתשובה: הייתי מאוד עסוק. (אני יודע כולם עסוקים). ובכל זאת זה מעניין להיות מעורב, והפורום הוא באמת על רמה וניתן ללמוד רבות מן המשתתפים. וממך, יותר מכולם. | |||
_new_ |
שאיפה ליציבות גורמת לקריסה | |||
|
|||
מה דעתך על התזה שהשאיפה ליציבות היא אחד הגורמים לקריסה? | |||
_new_ |
יציבות מדומה | |||
|
|||
בעיני, השאיפה ליציבות היא נכונה בתנאי שהיציבות לא תהיה מדומה.כמו בבניין הקיים שנים רבות והוא זקוק לבדק בית - קירות, צינורות גג וכו... בדרך כלל הוא יהיה זקוק גם להתאמה לצרכי הזמן. ואם דייריו או בעל הבית חוששים משינויים, ואומרים: הרי הבניין אינו מתמוטט, אז למה לגעת? הסוף יהיה ידוע מראש. יציבות מדומה היא שמרנות שסופה הסתאבות. | |||
_new_ |
אבל במערכות דינאמיות כל יציבות היא מדומה! | |||
|
|||
_new_ |
ולמה שלא תשאיר כתובת, לפחות במערכת? | |||
|
|||
_new_ |
אליצור, רצונו של אדם כבודו! אולי שחור תלתלים הוא | |||
|
|||
הוא שר בממשלה או חבר במטה הכללי? | |||
_new_ |
אורי, הלואי, לא נראה לי שאנו חשובים כל כך. | |||
|
|||
_new_ |
לאליצור: אני אמנם אינני חשוב כל כך, אך שם משפחתי | |||
|
|||
נודע בציבור,ואני אינני מעוניין שיקשרו זאת.זהו כל המסתורין. אז נשאיר זאת כך. שחור תלתלים | |||
_new_ |
דהיינו: אחיו של הרמטכ''ל או נכבדו של ראש הממשלה? | |||
|
|||
_new_ |
הכיוון נכון, הפרטים, לא. | |||
|
|||
_new_ |
בחשיבה שיטתית העיקר הכיוון, לפרטים אין חשיבות | |||
|
|||
_new_ |
העיקר אינו הכיוון אלא החוק המאפשר לחזות את | |||
|
|||
העתיד. | |||
_new_ |
ליוסי כהן | |||
|
|||
האם הכוונה לחוק אנוש? או לחוק הטבע. אין זה כהרי זה.אם לחוק הטבע, אז אפשר לחזות את העתיד. מחר תזרח השמש.(גם אם יהיה ליקוי חמה). | |||
_new_ |
שוב הוא מעניק מחמאה לעצמו בחייך | |||
|
|||
איזה שר וחבר במטה יקרא מה שאתה כותב? אפילו בדבר כזה אתה לא מסוגל לא ללטף אגו.את הדברים שלך קוראים פה שביל להתרגז לא יותר ובדרך כלל מספיק לעשות את זה פעם בשבוע. | |||
_new_ |
נמושה מצויה! | |||
|
|||
בזה ששר או חבר המטה כללי קורא, זאת לאמחמאה עיני. זה שאת(ה) מעריך(כה) אותם מראה שאת(ה) לא בענינים. נתראה בעוד שבוע להתרגזות הנוספת שלך. ועד אז תחזיק(י) מעמד. ואגב, אולי את(ה) שר(ה) או חבר המטה הכללי שהרי אין לך אומץ לב לגלות את הזהות האמיתית שלך. נמושה מצויה! | |||
_new_ |
לקלייר, שכל מה שהיא יודעת זה להתרגז.[*] | |||
|
|||
[*] שונתה הפניה ללשון נקבה, שכן כך הכותבת מציגה את עצמה [המערכת] לפי סגנון הכתיבה שלך, ברור שאת מתרגזת מפני שאת פשוט לא מסוגלת להבין דיון אינטליגנטי, ובודאי שלא אינטלקטואלי. אבל תמשיכי לקרוא! אולי פרורים יידבקו אליך במשך הזמן. | |||
_new_ |
את חשיבתה של קלייר המית חיידק האידיאולוגיה! | |||
|
|||
_new_ |
לדון קישוט וסנשה פנסו -לבן ותלתל שחור.. | |||
|
|||
אם מה שאתם קוראים ויכוח אינטליגטי זה להגדיר אותי 'נמושה ועלוקה' רק מוכיח כמה שאין לכם חוט שידרה ויכולת לעמוד מול ביקורת. מהרגע שמר שחור וד''ר מילשטין כותבים אז הם צריכים להתרגל לזה שלא כל אחד עובר לדום. הד''ר משפריץ שמות מפוצצים ומלקק את עצמו.מה לעשות שלא כולם חושבים שהוא איש פיקח חוץ מהרבה פטפטת?. השחור זה סנשו אמיתי,כמו מהספר,שלא יודע כלום ... אבל אני צריכה להפסיק לכתוב כי לדואו הזה בטח יש מה להוסיף בשפה משמיצה למה לא קרציה? באמת ד''ר, עלוקה זה משעמם מדי. נמושה את זה בטח למדת מיצחק רבין שאתה כל כך אוהב. | |||
_new_ |
קווים לדמותו של שחור תלתלים: | |||
|
|||
צנחן (מיל?) זך מבט? ואולי פשוט שריונר, לא פחות ולא יותר? יהודי חובש כיפה? נו, יש הרבה כאלה (כלומר, צנחנים יהודים זכי-מבט שהינם חובשי כיפה). ושמא שיריונרית (מדריכה בבית ספר לשיריון)? יעל דיין? לימור? ציפי ליבני? לא, כרגע עסוקות מדי. תעסה גלזר? מה איתה, אגב? אז מה בכל זאת יש לנו ביד? שחור תלתלים. כמו דמות משיר. טל השחר, זוך השקיעה בשלכת, הפוסע חרישית בחול הים הזהוב לעת ערב (ברור שלא מפסיע ברגל גסה) וכאלה. אבל גם תקיף כשצריך, לא ''עדין'' כזה. אז הוא הטרוסקסואל (מה שמוריד את סיכוייו לרוץ לכנסת מטעם מר''ץ). אבל קשה להתקדם הלאה. צריך לשאול בנושא את נערת הטרפז. נערת הטרפז - הלו - - קישורים: הלו, נערת הטרפז?: תגובה 5276 נערת הטרפז? הלו? את שומעת אותנו?: תגובה 5299 כי לי הים הוא אב ואם, הו נערה: תגובה 5308 | |||
_new_ |
''שחור תלתלים'' זאת מוזה המולידה איכויות | |||
|
|||
_new_ |
אולי אחליף את שחור תלתלים ל''מוזה''? | |||
|
|||
_new_ |
רעיון לא רע, אבל ''מוזה'' לא תהיה מוזה | |||
|
|||
כמו ''שחור תלתלים'' | |||
_new_ |
מדוע לא? | |||
|
|||
_new_ |
כי לשחור תלתלים יש ניחוח של שירי רחל המשוררת | |||
|
|||
_new_ |
אכן, זו היתה כוונתי המקורית. | |||
|
|||
אבל תודה שמוזה מעוררת ריגושים. | |||
_new_ |
שחור תלתלים אנשים כמוך הם בהחלט מופת לחשיבה | |||
|
|||
עצמאית | |||
_new_ |
חיוך | |||
|
|||
בימים טרופים אלה, כשספינת עמנו מיטלטלת מגל אל גל בים הפורענות, כמה נעים להשתטות בחיוך (זה בחיוב, זה בחיוב...).וכמה נעים כשאני, שחור התלתלים, נמצא בלב התהיות הקיומיות של אנשים שאני באמת מעריך על רמתם וכשרונם. שלכם בצחוק וגם בדמע | |||
_new_ |
בכל אופן אם תרצה לשלוח לי משהו אתה יודע איך. | |||
|
|||
_new_ |
לאליצו סגל: האם הכוונה אלי? | |||
|
|||
_new_ |
כן, אני לא יכול לשלוח לך אבל אתה יכול לשלוח לי. | |||
|
|||
_new_ |
במקרה שלך אני רציני לגמרי | |||
|
|||
ועל כן נותר לי רק הדמע ללא הצחוק | |||
_new_ |
הרצינות שלך היא בערבון מוגבל | |||
|
|||
_new_ |
רצינות היא תמיד בערבון מוגבל, כך לפחות סבורים | |||
|
|||
האמריקאים הממליצים לקחת הכל בקלות. | |||
_new_ |
הפיגוע בתחנה המרכזית בתל אביב | |||
|
|||
הוא הדגמה לתוצאה של תפקוד לקוי של מערכות הביטחון של ישראל כתוצאה מאי איתור ליקויים ואי הפקת לקחים.ראוי לראשי מערכת הביטחון ללמוד ברצינות את תאוריית הביטחון של ד''ר אורי מילשטיין השמה את הדגש על הגורמים לאי הפקת לקחים. | |||
_new_ |
הזנחנו את פיתוח הלוחמה נגד הטרור עד שנות ה- 90 | |||
|
|||
לוחמה בטרור היא בעיקרו של דבר לוחמה מחשבתית ולא מבצעית. מערכת הביטחון שלנו התעלמה מן הנושא עד האינתיפאדה מחצית הראשונה לפחות דהיינו עד תחילת שנות התשעים. לפיכך אנחנו רק בראשית דרכנו בסוג הזה של הלוחמה. | |||
_new_ |
Phd | |||
|
|||
_new_ |
בניגוד להצהרתך חזרת אחרי יומיים ולא אחרי שבוע | |||
|
|||
חוסר עקביות מאפיין טיפוסים כמוך! | |||
_new_ |
מדינת ישראל משלמת היום מחיר יקר על הצלחת | |||
|
|||
מיסדיה לחסל את התובנות הטרוריסטיות של אנשי אצ''ל ולח''י כדי לחסל פוליטית את מפלגת ''חרות''. | |||
_new_ |
אילולא עשתה זאת, לא הייתה לנו מדינה כיום | |||
|
|||
ואת התובנות שלך היית כותבת מן הסתם במקום אחר. הבעיה של הפלשתינאים שאין להם תותח קדוש. | |||
_new_ |
''פרשת אלטלנה'' לא היתה מהלך אמיץ לחיסול מרד | |||
|
|||
אלא מניפולציה פוליטית למנוע ממנחם בגין לזכות בבחירות הבאות, ולעשות את מפלגתו לבלתי לגיטימית: ''בלי חרות (ומק''י)''.אלא שמק''י לא איימה על איש, חרות איימה על שלטונו של בן גוריון ועל האנטרסים של מפ''ם. | |||
_new_ |
כשם שארגוני הפורשים היו מיעוט בכח הלוחם, כך | |||
|
|||
גם תומכיו היו מיעוט קטן בציבור, ולכן מגוחך לחשוב שהיה לחרות סיכוי לזכות בבחירות באותה תקופה, ומה שמנע מהם לזכות היה מניפולציה. מה שמנע מהם לזכות היה שהם היו מיעוט, ומיעוט קטן. אמנם בשנת 1977 עלו על אלטלנה כמות כזאת של אנשים שהיו מטביעים אותה בשנית, אולם לא זה היה המצב ב 48. אסונם של הפלשתינאים הוא שהפלג המרכזי המעוניין בהסדר עם ישראל, לא מסוגל לקחת אחריות כמו שבן גוריון לקח. תותח קדוש אחד אצל הפלשתינאים כיום מול החמס והג'יהד, היה חסך הרבה דם באזורנו. | |||
_new_ |
אלטלנה ודיר יאסין | |||
|
|||
לבן גוריון לא היה שום מידע על כוונות למרד ולתפיסת השלטון.ועד היום לא התגלה רמז לכך. היתה בזה הפצת שמועה מכוונת, להשחיר את תנועת ז'בוטינסקי, לחסל את בגין, דווקא משום שבגין הייוה יריב בעל שעור קומה ובעל תמיכה הולכת וגוברת בקרב העם. שמועה זו הזינה את המוטיבציה של אנשי הפלמ''ח, ובראשם יצחק רבין, לירות בניצולי האוניה ששחו במים. מאותה סיבה עצמה הפיץ מאיר פעיל את הסיפור השקרי שבדיר יאסין טבחו לוחמי אצ''ל ולח''י בתושבי הכפר.השיטות הבולשביקיות נועדו להבטיח את שלטון מפאי ''לנצח נצחים'' ולא לתת פתחון פה ליריבים פוליטיים. | |||
_new_ |
האגדה על ירי על ניצולים הוא סיפור ללא סימוכין | |||
|
|||
וכבר נדון בפורום לא אחת. ירו עם התותח שנקרא התותח הקדוש על האניה כאשר לא רצתה להיששמע להורות הממוסדות הנבחרים. | |||
_new_ |
לרפי: אחד המקורות הוא רבין עצמו. | |||
|
|||
השאלה היא, אם אתה לא סומך עליו, אז מה יהיה על המורשת שלו? | |||
_new_ |
אם רבין לא היה יורה על הניצולים ממטה הפלמ''ח | |||
|
|||
בן גוריון לא היה מתגמל אותו והוא היה עף מצה''ל יחד עם רוב המפקדים הבכירים של הפלמ''ח. אז הוא לא היה רמטכ''ל, לא היה ראש ממשלה, לא היה חותם על הסכם אוסלו ולא היה נרצח. רק טובה היתה צומחת מזה לעם ישראל. | |||
_new_ |
לא, לא לא נישכח, איך פרקו את הפלמ''ח | |||
|
|||
איך ירו על אלטלנה, וגררונו כך עד הנה.. וכך רגנו בסביבות שנת 54: לא, לא! לא ניתן, על ראשנו לחרבן. אנחנו נגד! אנחנו נגד רבותי, הפועל המיסרוחי ומפא''י. לא, לא, לא נישכח, איך פרקו את הפלמ''ח. ניסע לשדה-בוקר, ניתפוס את הממזר, ונוריד מהשלטון את שר הביטחון. עם הגיענו לפירקנו, דהיינו לסביבות גיל 11 התחלנו גם אנו לתרום את חלקנו למחאה הלאומית. הינה למשל שיר שחיברנו, חברי אלי מרמור (חבר דגול לתעלולים ומסעות, שלמד אחר כך בבית הספר הימי בנחל אלכסנדר, סיפר בגעגועים על אהובותיו בחזרו מסאן פרנסיסקו וזנזיבאר בשעה שאני למדתי לבחינות בגרות בתיכון ד') ואנוכי. את השיר חיברנו בסביבות 1962 (גיל 12) לצלילי ''עץ הרימון נתן ריחו'', בישבנו בהמתנה ממושכת לאבי שסר לרגע לידידים, במכונית הפורד קורטינה שלו, ועד מהרה כל הארץ שרה את הגירסה המחודשת: פעם אחת, תקעתי נאד, מים המלח ועד עין חרוד, ריח ניחוח נפץ באויר, ונשמע קול נפץ אדיר. אז יצאו נשים וטף, ונשמו מלוא האף. והודו לי, הודו לי מאד. על אשר תקעתי נאד. | |||
_new_ |
האם אתם גם חיברתם את השיר ''איך קרא שהפשפש | |||
|
|||
(שמעון פרס) עלה למעלה'', שגם כן כל הארץ שרה. | |||
_new_ |
רבין, פרס ערפאת - טריאומווירט הכסילות | |||
|
|||
העובדה שאנשים מארגונו של ערפאת בצעו את הפיגוע בתחנה המרכזית בתל אביב, שופכת אור נוסף על הכסילות של רבין, פרס וביילין בפרשת הסכם אוסלו שעיקרה: תקוות טריאומווירט הכסילות שערפאת יחסל את הטרור. | |||
_new_ |
זהירות, מילשטיין... | |||
|
|||
_new_ |
עצם העבודה שמוצע להיזהר מלמדת על הדמוקרטיה | |||
|
|||
בישראל | |||
_new_ |
היא מלמדת על המזהירים בלבד | |||
|
|||
_new_ |
היא מלמדת מה קרה לאלה שהעיזו לספר את האמת על | |||
|
|||
תפקודו של רבין. | |||
_new_ |
הם הביעו את דעתם, נשארו במיעוט.... ונשארו בחיים | |||
|
|||
לעומתם אלה שהביעו את דעתם בהפגנה בירושלים נגד שרון במלחמת לבנון, חטפו רימון רסס. ומי שהעז להגיע להסכם עם ערפאת והרשות הפלשתינאית חטף 3 כדורים. | |||
_new_ |
נשארו אמנם בחיים אך בלי עבודה ומוחרמים! | |||
|
|||
_new_ |
תופעת ההחרמה היא תופעה פסולה ומקוממת. | |||
|
|||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |