פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
...ומה באשר להתנתקות?
אברהם בן-עזרא (יום שני, 29/11/2004 שעה 22:10)


...ומה באשר להתנתקות?

ד''ר אברהם בן-עזרא



הסוגיה שהגיעה אל פתחו של בית המשפט העליון, מתוארת באופן ציורי בדברי הפתיחה של כב' השופט מ' חשין בפסק הדין כדלקמן:
הכנסת מחוקקת חוק וקובעת בו כי פלונים שירכשו דירה או שירחיבו דירה בירושלים זכאים לקבל מענק בן כך-וכך עשרות אלפי שקלים. תחילת החוק היא, כרגיל, ביום פירסומו ברשומות. זמן קצר - כשישה שבועות - לאחר התפרסם החוק, מתעשתת הכנסת ומחליטה - גם זו הפעם בחוק - לדחות את תחילת תוקפו של החוק. עד כאן הכל אתי שפיר, אין פרץ ואין צווחה. אלא שהכנסת מבקשת להעניק לחוק השני, לחוק הדוחה-תוקף, חָלוּת לא אך לעתיד לבוא - חלות פרוספקטיווית - אלא לעבר גם-כן, חלות רטרואקטיווית, למן יום תחילתו של החוק הראשון, החוק המיטיב. פירוש: החוק השני מבקש להתלות מלמפרע את חלותו של החוק הראשון, החוק המיטיב, למן יומו הראשון. ומכאן הקושיה: מה דינם של מי שרכשו דירה או שהרחיבו דירה בירושלים באותה תקופת ביניים של שישה שבועות, בין יום פירסומו של החוק הראשון לבין יום פירסומו של החוק השני? הרשאית היתה הכנסת לשלול מהם בחוק השני - על דרך של התליה - את שהעניקה להם בחוק הראשון? תחולתו הרטרואקטיווית של החוק השני - העומדת היא במיבחנים שקבע חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו? זו השאלה שהציגו העותרים לפנינו ולשאלה זו חייבים אנו בתשובה.
מדובר בבג''ץ 9098/01 ואחרים, בפני הרכב מורחב בן שבעה שופטים, ילנה גניס ואחרים נגד משרד הבינוי והשיכון ואחרים.

אכן סוגיה בת חשיבות מכרעת עמדה בפני בית המשפט העליון להכרעה – לאו דווקא העניין המהותי, אלא השאלה, האם מוסמך בית משפט לפסול חוק של בית המחוקקים?

לו הייתה מתקבלת הגישה כי המחוקק רשאי לחוקק חוק שני הפוסל את קודמו רטרואקטיבית, אשר מן הסתם זו הייתה גישת המשיבים [משרד הבינוי והשיכון], הרי במקרה כזה יוצא שבית המשפט היה נמנע מלהתערב בהליך החקיקה המצוי מלכתחילה מחוץ לתחומו. כך סברו השופטים – א' מצא [המשנה לנשיא], י' טירקל וא' ריבלין. אלא ששלושתם היו בדעת מיעוט, מול הדעה ההפוכה שהתקבלה – היא דעת הרוב של השופטים: הנשיא א' ברק, מ' חשין, ד' ביניש וא' פרוקצ'יה.

השופט מ' חשין אשר ניסח את דבריו בתחילת פסק הדין, מנמק שנית לאחר שקרא את דעת חבריו שהתנגדו לפסק דינו. להלן ציטוט המעיד יותר מכל על הבדלי התפישות:
כשאני לעצמי, תמיהה גדולה אחזה בי, ושאלתי עצמי מהי אותה יִרְאַת-מחוקק שאחזה בחבריי כך לפתע, שמא יֵיאמר עלינו, חלילה, כי פרצנו גדר ועברנו את ''גבולות האפשר והמותר'' (כלשונו של חברי השופט ריבלין בפיסקה 3 לחוות דעתו). והרי בפעילות מעין-זו של ''מחוקק'' עוסקים אנו מפקידה לפקידה. הנה היא הכרעת חבריי כי הוראת הרטרואקטיוויות שבסעיף 20 לחוק ההסדרים, הוראה בטלה היא מעיקרה. וכי פעילות נורמטיווית זו של הכרזה על הוראת-חוק כהוראה בטלה מעיקרה אין היא ''פעילות של חקיקה''? אכן, בית-המשפט אומר להחליט את שהוא מחליט מכוחו של חוק-יסוד, ואולם אין בטעם זה כדי להפיג את טעמה של ההחלטה כהחלטה של מחוקק המבטל חוק. והנה היא החלטת חבריי להשעות לשישה חודשים את תחילתה של הכרעתם בדין. וכי החלטת השעייה זו אין היא החלטה שניחוח חקיקה עולה ממנה ונישא אל-למרחוק? הנה-כי-כן, האמירה כי פעילות נורמטיווית פלונית של בית-המשפט פעילות של ''חקיקה'' היא - קרא: פעילות המסיגה את גבולה של הרשות המחוקקת - אמירה זו, כשהיא לעצמה, אין בה כל קסם ואין בה כדי להטיל עלינו מורא. שומה עלינו לבדוק בקפדנות ובדקדקנות החלטות שאנו מחליטים, ונקבע אופיה של פעילות נורמטיווית לגופה ולא בהדבקת תוויות מוכנות מראש.
כללו של דבר, נקבע על ידי בג''ץ כי החקיקה הרטרואקטיבית אינה צודקת ואם המדינה חוקקה חוק הכולל הקלה או הטבה, הרי היא אמנם רשאית לשנות את החוק, אולם לא באופן שהשינוי יבטל הטבה שכבר ניתנה ואולי בגינה אזרחים השקיעו משאבים או לפחות תלו תקוות. המדינה אינה רשאית לבטל חוק רטרואקטיבית.

וכה קבע הנשיא א' ברק בפסק דין חשוב זה:
בעתירה שלפנינו סמכו העותרים, על פי טענתם, על תיקון מס' 5. ברכישת הדירה בירושלים בתקופת הביניים הם לקחו בחשבון כי יינתן להם מענק כספי, וכלכלו צעדיהם על בסיס הסתמכות זו. בהסתמכות זו שלהם יש להתחשב. זהו אינטרס חברתי ראוי להגנה. כמובן, יש להוכיח את קיומה של ההסתמכות; גם אם זו קיימת היא יכולה להיות בדרגות שונות של עוצמה. אין לו לאינטרס ציבורי זה משקל מכריע. עם זאת, הוא מצדיק את ההבחנה בין זכאי שהסתמך לבין זכאי שאינו מסתמך. אכן, הבחנה זו מקובלת היא על כולנו. חבריי המשנה לנשיא א' מצא והשופטים י' טירקל ו-א' ריבלין, מוכנים לראות בהיעדר של הבחנה זו עילה להצהרה על אי חוקתיותו של סעיף 20 לחוק ההסדרים, בכל הנוגע לתקופת המעבר. כמו חברי השופט מ' חשין, גם אני מציע לתת לאינטרס זה תפקיד שונה, שעניינו מובנו של החוק ולא תוקפו. לאור גישתי זו, אין לי צורך לבחון את ההיבט החוקתי לעומקו, ואמנע מכל נקיטת עמדה בעניין זה.
...ומה באשר להתנתקות?




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


אם כבר אז כבר - שאלה לאבע
רמי נוידרפר (יום שלישי, 30/11/2004 שעה 9:15) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

העיריה שבתחומה אני גר, עיריית תל אביב הרעיפה עלי הטבות מהטבות שונות.
- מותר לי לבנות חדר גדול על הגג (40 מטר)
- מותר לי לבנות ברכה בחצר ( דא עקא ששטח החצר יאפשר לי לבנות רק בריכת נוי לדגים בשטח 2X2 מטר מקסימום)
- מותר לי להגדיל את המרתף פי 3 ( כנראה בטכניקות של בוני מנהרות ברפיח)

תמורת כל ההטבות האלה דורשת העיריה ממני עשרות אלפי שקלים היטל השבחה.

אלא מאי?
- עוד חדר אני לא צריך, להפך, מספר הנפשות בבית צפוי להתמעט וגם תכנו הבית לא מאפשר הוספת חדר בצורה סבירה
- דגים אני אוהב רק בצלחת
- אין לי קשרים בחמאס ואינני יודע להגדיל מרתף בבית שכבר בנוי, ואני גם לא צריך את זה

בקיצור הודעתי לעיריה שאינני מעוניין בהטבות הנ''ל ושאני מוכן להתחייב לוותר עליהן עד עולם.
זה לא עניין אף אחד ולבסוף בלית ברירה וכדי להמנע מתשלום מיידי חתמתי על נייר שבו אני מתחייב לשלם את ההיטל אם וכאשר אמכור את הדירה.

האם כל העניין הזה חוקי לדעתך?
_new_ הוספת תגובה



אם כבר אז כבר - שאלה לאבע
אב''ע (יום שלישי, 30/11/2004 שעה 23:32)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שאלה ותשובה בעניין היטל השבחה

מאת: ד''ר אברהם בן עזרא

שאלה:
העירייה בתחומה אני גר, הרעיפה עלי הטבות שונות:
- מותר לי לבנות חדר גדול על הגג (40 מטר).
- מותר לי לבנות ברכה בחצר (...אלא שבמקרה שלי,שטח החצר יאפשר לי לבנות רק בריכת נוי לדגים בשטח מקסימאלי של 4 מ''ר).
- מותר לי להגדיל את המרתף פי 3 ( כנראה בטכניקות של בוני מנהרות ברפיח).

תמורת כל ההטבות האלה דורשת העירייה ממני עשרות אלפי שקלים היטל השבחה.

אלא מאי?
- עוד חדר אני לא צריך,
- דגים אני אוהב רק בצלחת,
- ואין לי עניין כלל בבניית מרתף.

הודעתי לעירייה כי אינני מעוניין בהטבות הנ''ל, ואני מוכן להתחייב לוותר עליהן.
בלית ברירה וכדי להימנע מתשלום מיידי של היטל ההשבחה, חתמתי על התחייבות לשלם את ההיטל אם וכאשר אמכור את הדירה.

האם זה חוקי?

תשובה:
יש לדעת כי היטל השבחה משולם לוועדה המקומית לתכנון ולבניה בכל מקרה של השבחת הנכס באמצעות תכנון עירוני חדש [תוכנית מתאר שבעטייה עולה ערך הנכס]. היטל ההשבחה חל בין אם בעלי הנכס מעונינים בהטבה ובין אם לא. שיעור ההיטל הוא מחצית מעליית שווי הנכס כתוצאה משינוי התוכנית. לגבי הגבייה, הרי הוועדה המקומית חופשית לגבות את ההיטל במועדים ובנסיבות כהבנתה, אולם בפועל ההיטל נגבה כאשר בעל הנכס צריך לקבל אישור כלשהו מהוועדה המקומית לתכנון ולבנייה – כגון: בעת בקשה לבניה חדשה או לתוספת בנייה בנכס, כמו גם בעת מכירת הנכס [וקבלת אישור מהוועדה על מצב התכנון והרישוי של הנכס]. מכיוון שפעולת המכירה יכולה להתבצע גם ללא אישור מהוועדה, שיידחה עד לשלב ההעברה בטאבו, הרי הוועדה מוסמכת להתנות את דחיית התשלום של היטל ההשבחה עד למועד המכירה [כדי שסכום ההיטל יילקח בחשבון בפעולת המכירה], וזה מה שהרשות ביצעה במקרה הנדון, על פי החוק.

לפרטים: bezra@inter.net.il
אתרים: http://kurtov.israel.net
_new_ הוספת תגובה



תודה לך- כלומר - כשר אבל מסריח?
רמי נוידרפר (יום שלישי, 30/11/2004 שעה 23:51)
בתשובה לאב''ע
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



למה מסריח?
מגי (יום רביעי, 01/12/2004 שעה 13:17)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הנכס שברשותך שווה כעת יותר מאשר היה שווה קודם.
מימוש שוויו יהיה בזמן מכירתו וכך גם תשלום ההטל, נשמע הוגן למדי :)
_new_ הוספת תגובה



ערך הנכס לא עלה בפועל בעשרות אחוזים
מנשה אבי-חן (יום רביעי, 01/12/2004 שעה 13:50)
בתשובה למגי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כפי שמחירו יעלה בעת מכירתו. מכאן שיהיו לו קשיים למכור את דירתו אם ירצה, כי לא בטוח שהקונה יסכים להצעת מחיר שתכלול גם תשלום ההיטל. בכל השוואת מחירים פשוטה יצוצו הדירות שלא חוייבו בהיטל לראש רשימות הקניה.
_new_ הוספת תגובה



אולם אותן דירות אינן
מגי (יום רביעי, 01/12/2004 שעה 18:36)
בתשובה למנשה אבי-חן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בעלי אפשרות להגדלה ובניה על הגג. בסיס ההשואה שונה.
וגובה ההטל אמור לעמוד במבחן הסבירות.

לא נראה לי כי מישהו ייצא כאן בהפסד. דירות גג בתל-אביב הינן אטרקטיביות מאד.
_new_ הוספת תגובה



וכמובן צריך להיות
מגי (יום רביעי, 01/12/2004 שעה 18:39)
בתשובה למגי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בעלות ולא בעלי כפי שנכתב על ידי.
_new_ הוספת תגובה



הבעיה
אב''ע (יום רביעי, 01/12/2004 שעה 18:39)
בתשובה למגי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בתגובה להערת רמי: הבעייתיות בחוק היא בכך שאם אתה מוכר את הדירה למי שאף הוא כמוך לא זקוק ולא מעוניין לממש את ההשבחה, הרי אז העסקה אינה סבירה. כופין עליך השבחה...
_new_ הוספת תגובה



בית המשפט העליון דואג לא רק לצדק
שרון (יום רביעי, 01/12/2004 שעה 20:01) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עינינו הרואות כי בית המשפט העליון מצוי עם שתי רגליים על הקרקע ולא מאבד את הראש מול טענה בדבר אבדן זכויות אדם כשמדובר בבטחון המדינה
_new_ הוספת תגובה



ורק לשאלת הנושא של המאמר לא מתייחסים?
נסים ישעיהו (יום רביעי, 01/12/2004 שעה 23:41) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בס''ד

מה באמת עם ההתנתקות?

האם אין התקדים שהביא בפנינו הכותב, חל גם על מתיישבים בישובים המיועדים לעקירה?
_new_ הוספת תגובה



ורק לשאלת הנושא של המאמר לא מתייחסים?
אב''ע (יום חמישי, 02/12/2004 שעה 18:08)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה לא תקדים מחייב מבחינה מהותית כי הרי אי אפשר לחייב את בית המשפט העליון שהוא מוסמך לחדש הלכה משפטית כהבנתו, וידוע שנושא ההתנתקות יידון בבית המשפט העליון בסופו של דבר. אך זה בהחלט תקדים שראוי שמי שמתנגד להתנתקות וביא אותו וישתמש בו בטיעוניו.
_new_ הוספת תגובה



איך כותב חשין
פרשננו (יום שישי, 03/12/2004 שעה 19:08) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שמערכת המשפט יש בסמכותה לחוקק חוקים ולא רועדת לו היד?
עד שלא יפורק בג''צ,לא תוכל ישראל להיות דמוקרטיה
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי