יחסם של הרבנים אל האלימות במשפחה

הובא לידי מסמך, ''נייר עמדה'', בחתימת ארבעה רבנים ידועי שם: הרב שלמה אבינר, הרב חיים דרוקמן, הרב אהרון ליכטנשטיין והרב יעקב אריאל.
נייר העמדה עוסק בנושא האלימות במשפחה, וחלקים ממנו יובאו בהמשך כתמיכה בטענותיי.

עוד לפני שהתחלתי לקרוא את המסמך, קיבלתי אותו בברכה, הגם שראיתי מייד את השתתפותו של ''מרכז הסיוע לנשים דתיות'' – בניסוחו או לפחות בהסכמה לתוכנו.

לדאבוני, לאחר קריאה ולימוד המסמך, גיליתי כי אין הוא מהווה כלל מענה לצרכים של הנשים המוכות, ולא רק זאת, אלא שמסמך זה עלול גם להזיק ולקבע את מצב האלימות במשפחה כמצב יציב, כמעין כורח שגם אם הוא מגונה נוהגים בו כנסבל וכנסלח.
אמנם מספר אמירות מעידות על מגמה חיובית, החל מהודאה בדבר קיום התופעה והצורך לטפל בה וכן הוקעת האלימות כנוגדת את ההלכה, אולם:

1. פתרון הבעיה כפי שהוא מובע על ידי הרבנים, מדלג ומפספס את אלמנט הענישה על המעשים שנעשו ושהוגדרו על ידי אותם רבנים כפשעים. כלומר; אף אם אותו גבר אלים חוזר למוטב – הוא יוצא מבלי לתת דין על מעשיו.
   הזהו צדק?!
   נכון, הפסקת הפשיעה היא חיובית, אך היכן אלמנט הענישה? האם המוטיבציה להפסיק את הפשיעה נשענת אך ורק על רצונו הטוב של הפושע? ומה אם אין לו את קרטוב הרצון הטוב הנדרש? ומה אם הוא מתעתע ברבנים ודבריו הם רק בגדר מס שפתיים? ומה אם הוא נהנה מהשידול סביבו ומתשומת הלב שרק מחזקת את רצונו להמשיך במעשיו?
   זאת ייאמר לגבי מעשי העבר.
   
   
2. ולגבי מעשי העתיד: והיה ואותו גבר אלים ''שומר מצוות'', ממשיך בדרכו הפושעת אזי מציעים הרבנים: נידוי מבית הכנסת.
   לשם המחשת האבסורד, הבה ניקח לדוגמה גבר מבית מסורתי, שנשא אישה דתייה או חרדית (תופעה שכיחה)... בעקבות פניית האישה הבעל נמצא אלים ועתה בעקבות התערבות הרבנים, הוא לא מורשה להיכנס לבית הכנסת שממילא הוא מבקרו רק כדי לרצות את משפחתו ואילו עתה ניתן לו דרור לבקר בבית כנסת חלופי אחר – שנחשב פחות...
   היכן העונש במקרה זה?
   לי זה מזכיר עונשים שמקבלים תלמידים בבית הספר שלא מורשים להיכנס לכיתה או שמקבלים עונש השעיה מבית הספר – עונש שידוע כ''פרס'' בקרב הילדים (וגם בקרב המורים...).
   חששי הוא כי גישה זו של הרבנים עלולה לעודד אלימות ביחסה הסלחני כלפי עבירות פליליות בהיותה הדרך היחידה אותה הם מציעים כדי לטפל בעברייני האלימות במשפחה.
   
   
3. והקורבן? מה מציעים הרבנים לאותה אישה מוכה ולילדיה?
   במקביל להישארותה במסגרת הנישואין, היא תזכה לתמיכת הקהילה, לעזרה, למילים טובות... להבנה... אבל היא תמשיך לחיות במחיצת הפושע והיא תמשיך לקבל מכות מבלי לזכות בהגנה אמיתית כל עוד הבעל האלים בסך הכול - לא מתפלל בבית הכנסת א'...
   כנ''ל יהא דינם של הילדים החשופים לאלימות, העדים לה והקורבנות הישירים והעקיפים לה. האישה – תמשיך לחיות בצל הפחד ואילו הקהילה – תרחץ בניקיון כפיה.

לדעתי, שוגים הרבנים בכך שהם מסתפקים (כמעט) רק בהצגת עמדתם המגנה אלימות שכן בכך הם משרתים לרעה את הציבור שעליו הם מופקדים. יש בדבריהם משום שימור המצב הקיים ולגבי מקרים בודדים אף עידודו, שכן העבריין מזוהה, ננזף ולמעשה לא נענש. לא רק זאת אלא אף זוכה אותו העבריין ליחס ולתשומת לב, להשתדלות כלפיו... שהרי הוא בעמדת כוח; ''תעשה טובה איש יקר ירא שמיים...תהיה ילד טוב ותפסיק להונות את אשתך...''

מצורפים ציטוטים מנייר העמדה:

ראשית ברצוננו לקבוע באופן חד משמעי כי כל החושד (וקל וחומר היודע) על תופעה מעין זאת מחויב למנוע אותה ואפילו במקרה של חשד או ספק מכוחו של הציווי ''לא תעמוד על דם רעך''... ולכן על כל מי שחושד חשד מבוסס, או שהוא או היא יודעים על תופעה נוראה מעין זו לדווח ללא היסוס וללא דיחוי לרב הקהילה או למוסדות הקהילה (במקרה ואין רב).

כלומר: הרב קודם למשטרה – שהיא הגוף המופקד על ביטחונו של הקורבן, אמור להגן עליו ולהפסיק את הפשעים כלפיו.

ובהמשך, לאחר שלא מוזכרת המשטרה והאישה מקבלת את המסר שאין ''חוק'' במדינה, ממליצים הרבנים:

... במידה והפרטים אומתו – על רב הקהילה להיכנס לעובי הקורה ולזמן את הבעל האלים במגמה להוכיחו ולהזהירו לבל ימשיך בדרך רעה זו ולסייע לו בתהליך טיפול ושיקום.

כלומר; הרב בתפקיד משכין שלום בית ופסיכולוג - בדיוק כפי שנהגו השוטרים לפני עשרות שנים...

אם יתברר כי אין נכונות מצידו של הבעל האלים לשמוע או לקבל תוכחה או אז על הקהילה להפגין יחס של דחייה וסלידה מהבעל האלים. בהנחיית הרב, יש למנוע ממנו להיכנס לבית הכנסת (שו''ע חו''מ ת''כ) ובוודאי שאל לה לקהילה לאפשר לו לעבור לפני התיבה, לעלות לתורה ולשמש בכל תפקיד ציבורי בקהילה עד לשינוי של ממש בהתנהגותו.

ואסיים במילים ספורות על מרכז הסיוע לנשים דתיות, שהינו מרכז ארצי שמשרת נשים, ילדים, ומשפחות הנמצאות במצב של משבר. המרכז מתמחה בבעיות של אלימות במשפחה והתעללות מינית. בנוסף לקו-חם שפועל 24 שעות ביממה עם סודיות מוחלטת, המרכז מפעיל גם קו באמהרית וקו ברוסית. לפרטים: 02-6730002.