פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
איש השנה שלי
הלבן שבעיניים / ע. צופיה (יום שלישי, 07/09/2010 שעה 7:00)


איש השנה שלי

ע. צופיה



בינואר 2009 נפל דבר בעולם. ברק חוסיין אובמה הושבע לנשיא ארה''ב.
אובמה, כהה עור, מבית חצי מוסלמי, עורר, בטרם בחירתו, ציפיות עצומות לשינוי במדיניות ארה''ב בכל התחומים.

אחת האמירות המעניינות, שנוגעת ישירות אלינו, היא הצהרתו כי בדעתו להתפייס עם העולם המוסלמי. לשם כך נסע למספר בירות של מדינות איסלמיות ונשא נאומים בנימות פייסניות ביותר כלפי המוסלמים. העולם המוסלמי ראה באמירות אלו כאילו קיבלו האמריקאים ובני בריתם האחרים את העמדה האיסלמית לגבי נושאים שונים ובפרט לגבי הסכסוך בין ישראל לפלשתינאים. התוצאה: הקשחה של עמדות הפלשתינאים, הגברה ניכרת של הלחץ הפוליטי והדיפלומטי על ישראל בכל המוסדות הבינלאומיים והמוסדות הציבוריים בעיקר במערב אירופה וצפון אמריקה והניסיון המובהק לשנות את המציאות במזרח התיכון באופן מעשי שבאה לידי ביטוי במשט התורכי ובכל ההתפתחויות בעקבותיו.

מול כל האירועים הללו נאלץ לעמוד ראש ממשלה חדש-ישן במדינת ישראל שנבחר חודשים ספורים לאחר השבעת אובמה- ראש הממשלה בנימין (ביבי)נתניהו.
בנימין נתניהו השכיל להרכיב ממשלה מאוזנת שהקיפה את הימין של ליברמן והשמאל של ברק כאשר מחוץ לממשלה נמצאת, דווקא, מפלגת המרכז בראשות הגברת ליבני שאגו נפוח לא אפשר לה להצטרף לממשלה. מלבדה נמצאים מחוץ לממשלה השוליים הימניים והשמאליים של המפה הפוליטית בישראל.

ממשלה זו, שמילת המפתח בה היא יציבות וקונצנזוס, יוצרת ציפיות לקידום פתרונות לבעיותיה השונות של מדינת ישראל, החל מבעיות הביטחון והשלום ועד לתאונות הדרכים ומחירי הדירות.

לאחר זיגזג פוליטי מרתק בין ממשל אובמה וממשלת ישראל במהלך שנת 2009, נעתר נתניהו לדרישה הבסיסית של ממשל אובמה והקפיא את הבנייה ביו''ש ובירושלים לתקופה של 10 חודשים. אם היו לממשל ציפיות כי תקופה זו תנוצל לקידום מו''מ אמיתי, הרי המציאות טפחה על פניו. הפלשתינאים בציניות מדוקדקת ומתוכננת היטב משכו את הדיונים באין-סוף אמתלות טכניות עד לחודש האחרון של הקפאת הבנייה. אך כפי שקורה להם במאת השנים האחרונות, הם תמיד מפספסים את ''הרגע''. גם הפעם נאלצו להיכנס לשיחות ישירות לא תנאים מוקדמים שכנראה ימשכו תוך כדי בנייה ביו''ש.

במאבק הדיפלומטי הזה, ידו של נתניהו, בגיבוי ממשלתו, על העליונה.

אך חוץ מבעיות בטחון ושלום התנהלו במדינה גם מאבקים אחרים. המאבק בשחיתות שהחל כבר לפני שנים רבות, עולה, כל הזמן בדרגה. מה שהחל בחקירות ותביעות כנגד חברי מועצות עיר, עבר לראשי ערים, עבר לשרים (הירשזון, בניזרי) הגיע השנה גם לראש ממשלה מכהן ונשיא בשלהי תקופת כהונתו.

משפטו של הנשיא לשעבר קצב נפתח השנה בדלתיים סגורות ובקרוב יינתן פסק הדין, גם ראש הממשלה לשעבר, אולמרט, עומד מזה מספר חודשים למשפט במספר האשמות שבבסיסן קבלת סכומי כסף אדירים לקידום התעשרותם של פרטיים על חשבון המדינה. הפרשה העסיסית היא כמובן ''פרשת הולילנד'' שמספר החשודים בקבלת שוחד ותפקידם הציבורי הרם הוא ללא תקדים בתולדות המדינה.

אך אליה וקוץ בה. בצד הפעילות הנמרצת של גורמי האכיפה החלו, השנה, להתגלות סדקים לא קטנים בתפקודם.

זה החל בביקורת שערך מבקר המדינה על התנהלות הפרקליטות ב''פרשת רמון'' והגיע למסקנה שהייתה שם ''רשלנות שלא בזדון''. המשיך בכך השופט שזיכה את ח''כ צחי הנגבי מאשמת מינוי מקורבים מפלגתיים לתפקידים ממלכתיים ציין כי חקירת המשטרה הייתה בנוסח ''סימון מטרה מראש'' ולאחר מכן חיפוש ההוכחות. לדבריו, אילו המשטרה הייתה חוקרת כיאות את העניין לא היה מתקיים כלל המשפט. ההמשך היה במשפט של פקידי ומנהלי ''הדסק הרוסי'' בבנק הפועלים ברחוב הירקון בתל אביב שהואשמו בסיוע להלבנת הון. השופט הגדיר את התנהלות פרקליטות מחוז תל-אביב ''כבזיון למערכת החוק במדינה''.

האם דרוש יותר מזה בכדי לבדוק לעומק את המתרחש בקרב גורמי האכיפה?

דבר נוסף שבלט השנה, יותר מאשר בשנים עברו הוא התנהלות גופי התקשורת השונים. מצד אחד כל גוף נקט עמדה פוליטית מובהקת וכפועל יוצא מזה תמיכה באישיות פוליטית זו או אחרת. או ההיפך. התמיכה האישית הכתיבה את קו המערכת של העיתון או תחנת הרדיו או הטלוויזיה.

''הארץ'', למשל, נקט גישה שמאלנית שדמתה מאוד לעמדות תנועת ''מר''צ'' ואפילו שמאלה יותר. ''ידיעות אחרונות'' תקף בחריפות את ראש הממשלה נתניהו ואת שר הביטחון שלו, ברק. המסקנה העיתון תומך בגב, ציפי ליבני ומפלגת ''קדימה''. ''ישראל היום'' שהפך לעיתון הנפוץ במדינה תמך ללא עוררין בראש הממשלה נתניהו.

מנגד נרתמה התקשורת כגוף אחד, כמעט, כאילו ביד נעלמה, למטרות מסוימות, בלי קשר לעמדה האמיתית של דעת הקהל.
למשל, המסע לשחרור השבוי גלעד שליט ''בכל מחיר''. המסע של משפחת שליט זכה לכיסוי תקשורתי לא תקדים, אך, כמובן, ללא תוצאות. הצבור, בפירוש, אינו מוכן לשלם ''כל מחיר'' למרות הסימפטיה העצומה לחייל השבוי והרצון האדיר לראותו בבית.

מסע תקשורתי נוסף היה כנגד גירוש ''ילדי הזרים''. המסע עדיין בעיצומו וקשה להגדיר את תוצאותיו, אך גם פה, זה משקף בעיקר את דעת העיתונאים ולא את דעת הקהל.

פרשה מסוג שונה היא פרשת החיילת ענת קם שגנבה מסמכים צבאיים סודיים ומסרה אותם לעיתונאי מסוים, תוך ידיעה כי השגת המסמכים לא הייתה כשרה, אך העיתונאי זכה בתמיכת מערכת העיתון שהייתה מודעת לבעייתיות של המסמכים. הפרשה טרם נסתיימה וכנראה בסופו של יום ''ישלמו את המחיר'' גם עורכי העיתון ולא רק העיתונאי שחרג מהאתיקה ונמלט לחו''ל.

ממש בשלהי השנה התפרסם ''מסמך גלנט'' שנועד להשפיע על בחירת הרמטכ''ל החדש. המסמך עצמו, ללא חשיפתו לציבור באורח דרמטי הוא חסר ערך. התקשורת, כמו פר סומא המובל לטבח, נרתמה לטיפול מסיבי במסמך, בכוונותיו, בכותביו ובמושפעים ממנו ובכך הפכה לכלי בידי חורשי מזימות אפלות.

עוד תעודת עניות לעיתונות ולעיתונאים.

על רקע הדשדוש המדיני והפרשיות שצצו כפטריות ונעלמו לאחר הגשם, מתבלט המצב הכלכלי של מדינת ישראל ואזרחיה.
המשבר העולמי שהחל בשלהי 2007, העמיק ב-‏2008 והגיע לשיאו ב-‏2009 לא הסתיים בשנת 2010 והותיר את רוב ארצות העולם במצב דומה למצב בשנת 2009.

לעומת זאת מדינת ישראל נכנסה למשבר בשנת 2008 במצב כלכלי איתן, לאחר מספר שנים של צמיחה גבוהה, תקציב מרוסן, מטבע חזק ופיקוח קפדני והדוק על מערכת הבנקאות. בשנת 2009 הסתמנה ירידה קטנה יחסית בפעילות הכלכלית, אך, השנה החלה בתנופה כלכלית גבוהה שבאה לידי ביטוי בעודף גדול במאזן התשלומים, גידול ניכר בתיירות וגידול דומה ביצוא (בכל הענפים).

התמ''ג עלה במחצית השנה הראשונה ב-‏4.1% (במונחים שנתיים) לעומת ירידה בתקופה המקבילה והאינפלציה נשארה נמוכה. הריבית הנמוכה תרמה רבות לפריחה הכלכלית אך יצרה בועה במחירי הדיור. בשלהי השנה נקט בנק ישראל במספר צעדים לחיסול הבועה במחירים ואכן הסתמנה רגיעה מסוימת.
המצב הכלכלי המצוין של מדינת ישראל אפשר למנהיגיה להתמודד טוב יותר כנגד האיומים מבחוץ והלחצים המדיניים מצד ארה''ב ומדינות אירופה.

האיש שבזכות הנהגתו הכלכלית נכנסה המדינה למשבר הכלכלי מוכנה וערוכה ויצאה ממנו במהירות מחוזקת וערוכה לעתיד טוב יותר הוא איש השנה שלי-

נגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


סקירה יפה של רוב נושאי השנה .
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שלישי, 07/09/2010 שעה 8:34) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שנה טובה לך ע.צופיה .
_new_ הוספת תגובה



סקירה יפה של רוב נושאי השנה .
ע.צופיה (יום שלישי, 07/09/2010 שעה 10:46)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תודה.
שנה טובה גם לך אריה.
_new_ הוספת תגובה



נהניתי מאד מסקירתך
יענקלה (יום שלישי, 07/09/2010 שעה 8:48) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כתיבה וחתימה טובה!
_new_ הוספת תגובה



נהניתי מאד מסקירתך
ע.צופיה (יום שלישי, 07/09/2010 שעה 10:47)
בתשובה ליענקלה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תודה.
שנה טובה ומבורכת גם לך, יענקלה.
_new_ הוספת תגובה



(יום שלישי, 07/09/2010 שעה 9:11) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

משפטו של הנשיא לשעבר קצב
נ פ ת ח
השנה בדלתיים
ס ג ו ר ו ת
ובקרוב יינתן פסק הדין

כל הכבוד
ושנה טובה
_new_ הוספת תגובה



תודה
ע.צופיה (יום שלישי, 07/09/2010 שעה 10:47)
בתשובה לspinner013@gmail.com
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ושנה טובה ומבורכת, ספינר.
_new_ הוספת תגובה



פרופסור סטנלי פישר
דוד סיון (יום שלישי, 07/09/2010 שעה 11:56) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. פרופסור פישר (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%98%D7%A0%D7%9...) היה פרופסור מפורסם לכלכלה כבר בימים שבהם עסקתי בלימודי הדוקטורט. לפני בואו לישראל הוא כבר מילא שורה של תפקידים בכירים כמו ניהול קרן המטבע העולמית ובמסגרתה עסק בפתרון משברים פיננסיים.

לפני בואו לכאן כבר היה בעל שם באקדמיה ובפתרון בעיות מן החיים.

2. ראוי לשבח את מי שהביא את פישר לכאן, שר האוצר נתניהו.
3. העובדה שפישר היה בעצם אוטסיידר, אבל מוכר מאד, עזרה לו מאד לבנות לעצמו מעמד שלא הרבה נגידי בנק ישראל לפניו הצליחו לעשות.

כל אלה הם מאפיינים חשובים של בעל תפקיד חשוב כמו הובלת המדיניות המוניטרית וייעוץ כלכלי לממשלה. ב-‏5 השנים שהוא כאן התמעטו חילוקי הדעות והמאבקים עם האוצר. חלק ניכר מכך נובע מהעובדה שהוא בנה לעצמו מעמד של כזה שמקשיבים לו.

''ע'' טוב עשית שבחרת בו ובכך יצרת אצלי מוטיבציה להעלות הערכה זו על הכתב.
_new_ הוספת תגובה



פרופסור סטנלי פישר
יענקלה (יום שלישי, 07/09/2010 שעה 15:29)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מדוע להערכתך הורא לקנות דולרים בסכומי ענק בזמן נפילת המטבע האמריקאי?
_new_ הוספת תגובה



ניחוש מלומד
דוד סיון (יום שלישי, 07/09/2010 שעה 17:46)
בתשובה ליענקלה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא בדיוק עקבתי אחרי הדברים לכן עלי להעריך: באותם ימים עלתה זעקתם של היצואנים שהם מפסידים בגלל נפילת ערך הדולר. הנגיד החליט לנסות ולעזור להם בטווח הקצר להתרגל למציאות החדשה (השקל מתחזק בגלל חוזקו היחסי של המשק הישראלי). מהנסיון הוא ידע שבטווח הארוך הוא אינו יכול לעמוד בדרישות. ראשית בגלל ענייני המאזן של הבנק ושנית בגלל שבדרך כלל בטווח הארוך השפעת הרכישות נחלשת מאד.

מחקר שנעשה לאחרונה אכן מראה שהשפעת הרכישות של בנק ישראל על ערכו של הדולר נמוגה בסופו של דבר (http://www.bankisrael.gov.il/deptdata/mehkar/papers/...).
_new_ הוספת תגובה



פרופסור סטנלי פישר
גלעד היפתחי (יום ראשון, 12/09/2010 שעה 18:28)
בתשובה ליענקלה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הוא קנה דולרים כדי להקרין לציבור אמון בדולר ולא להביא לקריסת הדולר, דבר שהיה פוגע עוד יותר ביצואנים.
_new_ הוספת תגובה



אתה בטוח שהנגיד ''אחראי'' למצב הכלכלי הטוב יחסית
חוק שימור האלרגיה (יום ראשון, 12/09/2010 שעה 13:41) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בו ישראל נכנסה למשבר העולמי?

אני משער שיש לו חלק עם כמה גורמים במדינה לשמירת היציבות הכלכלית ומיצוי האפשר מתוך המצב המשברי כדי לשמור על משק יציב ופועל. אני לא בטוח אפילו שמכל כל האנשים סטנלי פישר הוא המוביל בתרומתו ליציבות הכלכלית בישראל.

האיש שבזכות הנהגתו הכלכלית נכנסה המדינה למשבר הכלכלי מוכנה וערוכה ויצאה ממנו במהירות מחוזקת וערוכה לעתיד טוב יותר הוא איש השנה שלי-

נגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר.
_new_ הוספת תגובה



אתיקה שמתיקה
אריק פורסטר (יום ראשון, 12/09/2010 שעה 19:53) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא ברור לי מאיזה כללי אתיקה חרג אורי בלאו, אלא אם כן אלו כללים שיצר מר עין צופיה. תפקידו של העיתונאי, לדעתי, ברור ביותר: להשיג מידע ולהביאו לדפוס. עורך העיתון והמו''ל הם המחליטים באם החומר שהביא העיתונאי ראוי שיודפס, והחלטתם נובעת מסיבות שונות: האם החומר המוצע יש בו עניין לציבור, האם עתה הוא הזמן המתאים לפרסמו, וכו'. וכן, האם פרסום החומר יאושר בידי הצנזורה.

בלאו עשה בדיוק את מה שמערכת ''הארץ'' משלמת לו שיעשה.
_new_ הוספת תגובה



אתיקה שמתיקה
ע.צופיה (יום ראשון, 12/09/2010 שעה 21:59)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כמו תמיד. אתה קורא את הספרים הלא נכונים.
_new_ הוספת תגובה



אתיקה שמתיקה
אריק פורסטר (יום ראשון, 12/09/2010 שעה 22:53)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לאחר מותו של ''שמש העמים'' זרקתי את רוב הספרים הנכונים מהבית.
_new_ הוספת תגובה



אתיקה שמתיקה
ע.צופיה (יום שני, 13/09/2010 שעה 2:37)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה בולט מאוד בדעות שאתה מפיק.
נראה שרוב הכותבים חושבים כך.
_new_ הוספת תגובה



[•] אתיקה שמתיקה
חוק שימור האלרגיה (יום רביעי, 15/09/2010 שעה 14:35)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אורי [•]... חרג מכללי האתיקה שאין לעשות שימוש בחומר מדינה מסווג כנגד האינטרס של הכלל.

אבל הבעיה הגדולה יותר אינה בעיה אתית כי אם בעיה משפטית. [•]... הפר חוקים שיכולים במדינה מתוקנת במצב מלחמה להביאו לידי דין של מאסר עולם. לכן הפחדן מסתובב לו בין חורים באירופה ובמזרח הרחוק מחשש שאיזה סוכן של המוסד בעקבותיו.
_new_ הוספת תגובה



אתיקה שמתיקה
אריק פורסטר (יום רביעי, 15/09/2010 שעה 17:42)
בתשובה לחוק שימור האלרגיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בעיה אתית גדולה יותר היא כשצה''ל מפר הוראות בג''ץ בקשר לחיסולים. למעשה זו יותר מבעיה אתית: זו בעיה קיומית. למדינה בה מזלזלים בשופטים קוראים בדרך כלל זימבבוה, או רוסיה, או תימן.
_new_ הוספת תגובה



גם גלובס הגיע למסקנה זהה
ע.צופיה (יום ראשון, 12/12/2010 שעה 8:41) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אולי הם קראו את המאמר שלך
דוד סיון (יום ראשון, 12/12/2010 שעה 10:05)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. יותר מעניין מה שפישר אמר אתמול על פי המאמר בגלובס (כי זה קשור להאשמות כנגד ''נערי האוצר'' ושרי האוצר):

''לכן היכולת שלנו להשפיע על המשק תלויה בעובדה שבמשך שנים רבות היו אנשים שעבדו על איתנות המשק. זה התחיל בתוכנית הייצוב של הבנקים ב-‏1985. נגידי בנק ישראל בעבר וגם שרי האוצר ופקידי האוצר הם תרמו הרבה לעובדה שאנחנו נמצאים במצב טוב היום''.

ב. הכתב טוען כי:

''פישר הודה במפורש לשר האוצר לשעבר רוני בר און ולשר האוצר הנוכחי יובל שטייניץ, ושוב הודה לפקידי האוצר על השמירה על המשמעת הפיסקאלית''.

ג. כדאי לנו לזכור זאת כאשר דנים בשריפה על הכרמל.
_new_ הוספת תגובה



אולי הם קראו את המאמר שלך
ע.צופיה (יום ראשון, 12/12/2010 שעה 13:38)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ביחס ל-ג': מה הקשר?
הרי ,לפי התקשורת, האוצר היה מוכן להקציב לקימום ענף הכבאות למעלה מחצי מיליארד ש''ח.
אבל בתנאי מסוים שלטעמי הוא מרושע מאוד.
בינתיים היה מוכן לתת ''על החשבון'' מאה מיליון ש''ח ולפי דעת אנשי המקצוע זהו לעג לרש.
אז מה הקשר בין משמעת פיסקלית לבין השריפה בכרמל?
_new_ הוספת תגובה



אולי הם קראו את המאמר שלך
דוד סיון (יום ראשון, 12/12/2010 שעה 16:32)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. בדיונים אחרים התלוננו (גם אתה) שהאוצר לא נתן תקציב בגלל תיפקוד ''לא נכון''.

2. הטענה שלך כאילו היה רק ''תנאי מרושע'' אחד שעיכב הקצאה תקציבית אינה נכונה.

3. משמעת פיסקלית היא חלק מהתפקיד של האוצר. ומשמעת פיסקלית היא אחת הסיבות העיקריות שמתלוננים על האוצר. משמעת פיסקלית היא הסיבה שהיה ''חסר'' תקציב לשירותי הכבאות. (סיבה ראשונה קשורה בתיפקוד משרד הפנים והרשויות שבשלב זה אחראיות על הפעלת הכבאות.)

4. הנה בא הנגיד ומשבח את האוצר על משמעת פיסקלית ומכאן הקשר.
_new_ הוספת תגובה



אולי הם קראו את המאמר שלך
ע.צופיה (יום ראשון, 12/12/2010 שעה 18:00)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1.נכון, במקרה של תיקצוב ענף הכבאות אני ממשיך לטעון כי האוצר נהג בצורה לא נכונה, גם המבקר טוען כך.
2.''תנאי מרושע'' זו כמובן ההגדרה שלי שמבטאת את דעתי האישית על התנהלות משרד האוצר כנגד יתר המשרדים שמטפלים בנושא קימום ענף הכבאות. גם המבקר הדגיש ענין זה על ידי הציטוט המסוים מדברי שר האוצר.
3.משמעת פיסקאלית אינה מיועדת לעיכוב כל תכנית פיתוח שאינה ביזמת משרד האוצר או על דעתו.
משמעת פיסקאלית תפקידה הוא הקפדה על מימוש סעיפי התקציב.
4. השבחים של הנגיד, שהם בהחלט במקומם אינם קשורים כהוא-זה לעניין השרפה בכרמל ולכבאים.
לדעתי גם הושמעו קודם.
_new_ הוספת תגובה



אולי הם קראו את המאמר שלך
דוד סיון (יום ראשון, 12/12/2010 שעה 18:41)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. לא מדובר בעיכוב תוכנית פיתוח על ידי משרד האוצר.
ב. משמעת פיסקאלית משמעותה הקפדה על מימוש סעיפי התקציב כפי שאושרו. משמעת פיסקאלית משמעותה שאם לא התקיימו התנאים שהם חלק מאישור הביצוע לא מממשים את הסעיף.
ג. לאחר שקראתי את דבריך ואת דו''ח המבקר אני חושב שדעתך האישית שונה מאד מזו של המבקר.
_new_ הוספת תגובה



אולי הם קראו את המאמר שלך
ע.צופיה (יום ראשון, 12/12/2010 שעה 18:56)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לכן טענתי כל הזמן, ואני עדיין טוען שהמבקר פיספס והאשם הראשי במצב הגרוע של הכבאות בארץ הוא שר האוצר.
_new_ הוספת תגובה



אולי הם קראו את המאמר שלך
דוד סיון (יום ראשון, 12/12/2010 שעה 19:06)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נדמה לי שכעת אתה סותר את דבריך: ''נכון, במקרה של תיקצוב ענף הכבאות אני ממשיך לטעון כי האוצר נהג בצורה לא נכונה, גם המבקר טוען כך''.
_new_ הוספת תגובה



אולי הם קראו את המאמר שלך
ע.צופיה (יום שני, 13/12/2010 שעה 7:16)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איני סותר כלל.
האוצר התנה את תקצוב ענף הכבאות בתנאי שאינו נוגע לענף אלא לתנאי העסקתם של הכבאים.
תנאי מרושע מאוד לטעמי.
הציטוט שמביא המבקר כאסמכתא ראשית לבקורתו על שר האוצר מתייחס בדיוק לכך.
_new_ הוספת תגובה



אולי הם קראו את המאמר שלך
דוד סיון (יום שני, 13/12/2010 שעה 8:17)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ההתניה, אם היתה, עסקה ברפורמה שלמה. יש היגיון בהתניה מהסוג הזה.

אתה טועה כאשר אתה עוסק רק בסעיף אחד של הרפורמה.
_new_ הוספת תגובה



אולי הם קראו את המאמר שלך
ע.צופיה (יום שני, 13/12/2010 שעה 8:52)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כל יתר הסעיפים הם בשליטה מלאה של משרד הפנים ויתר הרשויות.
הסעיף היחיד ששינויו אינו תלוי בהחלטות השר הוא השינוי בתנאי העסקה של הכבאים.
זו גם הסיבה שהרפורמה נעצרה.
_new_ הוספת תגובה



אולי הם קראו את המאמר שלך
דוד סיון (יום שני, 13/12/2010 שעה 9:44)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני חושב שאתה טועה. גם הסעיף הזה קשור בהחלטות שר הפנים.
_new_ הוספת תגובה



אולי הם קראו את המאמר שלך
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שני, 13/12/2010 שעה 9:11)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין דבר אחד עדות לדבר אחר .
שמירה על המשמעת הפיסקלית WHAT EVRE IT IS , היא דבר אחד והיעדר השקעה במערך הכיבוי היא ענין אחר .

ניזקי השריפה בכרמל ולפניכן השנה השריפה בגולן ועוד קודם השריפה במלחמת לבנון II עולים הרבה הרבה מעבר לחיסכון המדומה במחדל חוסר השקעה במערך הכיבוי .

ואפרופו ''ייצוב הבנקים 1985''
מי נרדם בשמירה כשהאינפלציה בהדרגה הגיעה לקצב שנתי של 420% ? נערי האוצר !
מי לא ראה שהבנקים מנפחים את המניות וכמעט מוטטו את המשק ? נערי האוצר !
_new_ הוספת תגובה



משמעת פיסקאלית היא חלק מהעניין!
דוד סיון (יום שני, 13/12/2010 שעה 9:43)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. משמעת פיסקאלית היא חלק ממדיניות נכונה-ראויה של האוצר. כל הקצאה תקציבית קשורה במשמעת פיסקאלית. מאחר ועד היום הקצאות תקציביות ל-‏24 מערכות כיבוי האש קשורות במשמעת פיסקאלית, גם היעדר השקעה קשורה בה.

ב. טיפול באינפלציה לא היה ואיננו באחריות האוצר.
ג. הפיקוח על הבנקים גם הוא לא היה ואיננו באחריות האוצר. הוא האחראי העיקרי על התנהלות הבנקים. מה שרלוונטי לגבי האוצר הוא הפיקוח על שוק ההון.
_new_ הוספת תגובה



משמעת פיסקאלית היא חלק מהעניין!
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שני, 13/12/2010 שעה 9:48)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כעת ברור .

אם מתקן צבאי מוגן על ידי 10 שומרים (כדוגמא) ומתבצעת חדירת כוח עוין בגיזרה X שבה הבחין השומר מגיזרה W אין זו חובתו להזעיק את כוחותינו .

ההגיון שלך עשוי מפלדת אל-חדל .
_new_ הוספת תגובה



זה ההיגיון שלך!
דוד סיון (יום שני, 13/12/2010 שעה 11:15)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

צר לי אבל הביקורת שלך מיוחסת להיגיון שלך!
_new_ הוספת תגובה



זה ההיגיון שלך!
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שני, 13/12/2010 שעה 13:01)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עברת לתגובות של גן-ילדים .
גם זה אופיני אצלך .
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי