פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
א. ברק וד. בייניש מיישרים קו
הלבן שבעיניים / ע. צופיה (יום חמישי, 23/02/2012 שעה 8:00)


א. ברק וד. בייניש מיישרים קו

ע. צופיה



הנשיאה היוצאת של בית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש, מצאה לנכון בעת השבעת שופטים חדשים, כולל השופט סולברג, להתנצל בפניו על דברים שיוחסו לו עקב מגוריו בגוש עציון (ביניש לסולברג...).
כזכור הושמץ השופט סולברג על ידי אנשי שמאל ועיתוני שמאל (''הארץ'') כ''ימני'' וכ''מתנחל'' ועוד כינויים והשגות על פסקי דין שלו עקב מקום מגוריו ובגלל היותו חובש כיפה. בכל הפרסומים הנ''ל נרמז כאילו מוצאם מקרב שופטי בית המשפט העליון.

זכורה הציטטה שכאילו נאמרה לשופט אור שעמד בראש ועדת האיתור לבחירת יועץ משפטי לממשלה ''רק לא סולברג''. מהכתבה לא היה קשה לנחש מי אמר זאת, במידה וזה אכן נאמר.

חבל שרק עכשיו, ערב פרישתה, מוצאת הנשיאה בייניש לנכון להתנצל בפני השופט סולברג על הרמיזות כלפיו.

מדוע לא עשתה זאת עד עכשיו?
ומדוע, כעומדת בראש המערכת המשפטית, לא מצאה לנכון לצאת בפומבי להגנת אחד מבכירי השופטים במערכת שהושמץ בצורה כה מכוערת?

במקביל נותן הפרופסור אהרן ברק, הנשיא הקודם של בית המשפט העליון, סדרת ראיונות לפרופסור קרמניצר במסגרת ''ערוץ הכנסת''. בין השאר ציין אני לא חושב שהכול שפיט. אף פעם לא אמרתי את זה. לא הכול שפיט. מי שמכיר את השקפת עולמם הפוליטית של הפרופסורים יבין ש''המשחק מכור''. זה כאילו שראש הממשלה נתניהו היה מרואיין על ידי מזכירו.

לא שמעתי את הראיונות, אך קראתי תקציר עיתונאי. פרופסור ברק טוען שמעולם לא אמר ש''הכול שפיט'' וכי יש עתירות שאין לדון בהם כלל (חבל שלא הביא דוגמאות, ספק אם היה מוצא) וכי ''הרשות המחוקקת'' היא ''האח הבכור'' של יתר 2 הרשויות.

מאז פרישתו של אהרן ברק מנשיאות בית המשפט העליון מתנהל דיון ציבורי סוער במיוחד על תורתו התחיקתית שהוגדרה במילים ''הכול שפיט'' ועד היום לא שמענו מפיו התייחסות כה ישירה לנושא.
והשאלה: מדוע דווקא עכשיו?

אני בהחלט רואה קשר בין התנצלותה של הנשיאה ביניש וההגדרה מחדש של תורת ''הכול שפיט''.
שני האישים, שהם בגדר מורה ותלמידתו - ממשיכת דרכו, מבינים עם פרישתם כי מרכז הכובד הציבורי נוטה כנגד הדרך שהובילו את מערכת המשפט בשני העשורים האחרונים ואם ברצונם לא להיות ''מוקעים'' מהציבור ונדחקים לשוליים הרי עליהם לגלות שמץ של ''הכאה על חטא'' בתקווה כי מתנגדיהם יגלו ''חמלה''.

אני מעריך כי יהיו כאלה שלא ''יעצרו'' עד לעריכת חשבון נוקב עם המערכת שהנ''ל ניהלו בעשורים האחרונים וההשלכות שהיו לכך על מדינת ישראל וכל אחד ואחד מאיתנו.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


עדיף מוקאים על מוקעים .
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום חמישי, 23/02/2012 שעה 8:28) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

או מוכים .
כעת תהייה הזדמנות לשופט בדימוס ברק , להכחיש שאמר בציטוט לא מדויק - הולכים קדימה ולא אחורה .
לשופטת בייניש תהייה לאחר פרישתה הזדמנות להקשיב שוב למנצח הארגטינאי/גרמני ברנבויים בניצוחו על קונצרטים של וגנר .
זה יחד עם פרוקאצה וארבל .
_new_ הוספת תגובה



הערה מתודית
דוד סיון (יום חמישי, 23/02/2012 שעה 8:37) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. ''מתנחל'' ו''ימני'' הם מושגים מקובלים מאד בציבור. לכן עצם צירוף הביטויים האלה לתיאורו של אדם איננו השמצה אלא אם הוא אינו מתנחל ו-או ימני.

מצד שני יתכן ואתה יודע יותר כדי לטעון שסולברג הושמץ.

ב. לפי הדיווח שאני מכיר גם ההתנצלות של בייניש עטופה בערפל. אבל יתכן שאתה מכיר קצת יותר את הנושא.

אודה לך אם תוכל למלא את החורים בהשכלתי בהקשרים שציינתי.
_new_ הוספת תגובה



הערה מתודית
ע.צופיה (יום חמישי, 23/02/2012 שעה 9:13)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. איני עוסק במילוי חורים.

ב. לדעתי השכלתך מושלמת ובטח שאני הקטן לא אוכל לתרום, אפילו בהקשרים אלה.

ג.הכינויים ,מתנחל'' ו''ימני'' נאמרו על השופט סולברג בדיון על פסקי דינו וכשרותו לכהן כיועץ משפטי לממשלה או כשופט בבית המשפט העליון.המשתמע מהכתבות היה כי בגלל היותו מתנחל וימני כושרו וכשרותו המשפטית פגומה.

ד.הדיווח שאתה מכיר הוא אותו דיוח שאני מכיר ומצורף למאמר כקישור.
התנצלותה של בייניש כלל אינה לוטה בערפל. היא בפירוש משתמשת במילה '' התנצלות'' בהטייה זו או אחרת ובהחלט מציין כי זה קשור למקום מגוריו.
ההשמצות נגד סולברג שלגביהן היא מתנצלת היו מזמן, אז מדוע דווקא עכשיו?
_new_ הוספת תגובה



עשו משפט וצדקה
המשורר (יום חמישי, 23/02/2012 שעה 11:13)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כה אמר ה' עשו משפט וצדקה והצילוּ גָזול מיד עשוֹק וגר יתום ואלמנה אל תֹנו אל תחמסו ודם נקי אל תשפכו במקום הזה

ירמיה כב,ג'

זה מה שנדרש מביהמ''ש העליון.
_new_ הוספת תגובה



הערה מתודית
דוד סיון (יום חמישי, 23/02/2012 שעה 12:39)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ב. שאלתי נגעה להשכלה בהקשרים ששעלו במאמר שלך.
ג. תודה על תשובתך. מצד שני, בדרך כלל אין שופט שחף מעמדה פוליטית שגם משפיעה על פסיקותיו. כך אני מעריך היה הדבר בקשר לסולברג המבקרים חשבו שעובדת היותו ימני משפיעה על פסיקותיו.

התקשורת מלאה בביקורת על כושר שיפוטי שמתמקדת ברקע הפוליטי של השופט היא דבר מאד נפוץ (זה כולל את הטענות נגד ''הכל שפיט''). כמו שבעיני ימנים שופט מהשמאל אינו מתאים, כך גם בעיני שמאליים שופט מהימין אינו מתאים.

ד. הבעיתיות בהתנצלות של בייניש היא כפולה:
ד.1 כפי שציינת מדוע דוקא כעת.
ד.2 למיטב הבנתי כל מה שנאמר על ידי השופטת בייניש בנוסף לביטוי ''התנצלות'' זה שזה קשור למגוריו בגוש עציון.

על פי הבנתי רב כאן הנסתר על הגלוי, וחשבתי שאולי תוכל להעלות יותר פרטים. לכן ביקשתי זאת ממך.
_new_ הוספת תגובה



הערה מתודית
ע.צופיה (יום חמישי, 23/02/2012 שעה 13:57)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לדעתי,שופט יכול ''להכניס'' את השקפת עולמו הפוליטית בפסק וגזר דין רק אם יש תחום ''אפור'' שהחוק והפסיקה לגביו אינה מוחלטת או סופית. זה די נדיר. לכן אני מאמין שברוב המכריע של פסקי הדין אין ''זרעים'' פוליטיים ואם יש הם ''נעקרים'' בעירעור.
ההתיחסות למקום מגוריו מגלמת את הביטויים ''מתנחל'' ו''ימני''. ולכן ניתן לראות את המילה ''גוש עציו'' ככיסוי אלגנטי למילים''מתנחל, ו''ימני''.
איני יודע יותר ממך. אם אדע אעדכן אותך.
_new_ הוספת תגובה



הערה מתודית
דוד סיון (יום חמישי, 23/02/2012 שעה 15:58)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. השקפה מה שפיט ומה לא, היא השקפה פוליטית ממש כמו מתי ותוך כמה זמן צריך לפנות התיישבות בלתי חקית. היו, יש ויהיו לא מעט תחומים כאלה בהחלטות בג''ץ. ישנם לא מעט תחומים אפורים נוספים וגם ברמות השיפוט האחרות. לכן זה לא נדיר.

הויכוח סביב המושג ''הכל שפיט גם הוא פוליטי

2. ''מתנחל'' ו''ימני'' אינם ביטויים משמיצים למי שהוא מתנחל וימני. כך גם ''גוש עציון'' למי שגר שם. לכן אינני מוצא בדברים שהצגת כאן השמצה. גם שימוש מתחלף בשלושת המושגים האלה איננו כיסוי להשמצה.
_new_ הוספת תגובה



הערה מתודית
ע.צופיה (יום חמישי, 23/02/2012 שעה 18:50)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני חושב שהגדרת סמכויות הפעולה ותחומי האחריות של שלושת הרשויות היא יותר מחקרית ואקדמית מאשר פוליטית.
ההתרשמות שלי היא שברוב הדמוקרטיות המערביות החלוקה בין הרשויות ברורה וקבועה וכמעט אחידה בכל המדינות.
התיאוריה של פרופ. ברק לגבי חלוקת תחומי האחריות בין הרשויות הייתה חדשנית ומהפכנית ולמעשה מדינת ישראל הייתה ''שפן נסיונות'' של הדמוקרטיות בתחום זה.
השיטה נתקבלה בגלל חולשת 2 הרשויות האחרות ונכשלה בגלל שהוכח מעשית שהרשות המשפטית אינה יכולה להיות תחליץ לרשויות האחרות.
_new_ הוספת תגובה



הערה מתודית
דוד סיון (יום חמישי, 23/02/2012 שעה 23:55)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

באופן מעשי הגדרת הסמכויות של הרשויות היא תוצאה של המעשה הפוליטי. באופן מעשי ההגדרה היא פוליטית.

החלוקה בין שלושת הרשויות איננה אחידה. יש מדינות שקיימת הפרדה בין הרשויות (ארה''ב) ויש מדינות, כמו ישראל, שבהן אין למעשה הפרדה. במקרה של ישראל לא היתה ואין הפרדה מלאה בין סמכויות הממשלה ואלה של הכנסת. הרי הממשלה מנחה את חברי הכנסת והשרים הם חברי כנסת.

לא הוכח ששיטתו של ברק נכשלה. בכל מקרה לא הראית שנכשלה.
_new_ הוספת תגובה



''שיטתו'' של ברק גרמה לדבר בעייתי מאד
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שישי, 24/02/2012 שעה 6:57)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נוצר מצב שבו כל ישראלי יכול לערער על כל החלטה ממשלתית וגם על כל מחדל .
כלומר בגץ יכול לאסור או לצוות בכל עניין .
זה דבר מוגזם ביותר ההופך את בגץ לממשלה האמיתית .
אף אחד לא נתן להם את התפקיד הזה וגם אין להם את הכלים ואת הזמן הנחוץ לכך .
_new_ הוספת תגובה



הבעייתיות היא בהתנהלות הממשלות והכנסת
דוד סיון (יום שישי, 24/02/2012 שעה 8:11)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נוצר מצב בו הממשלה והכנסת מתערבות אחת בסמכויות רעותה וביחד פוגעות בזכויות יסוד (שהובטחו כבר במגילת העצמאות) של בני אדם ואירגונים. מצד אחד אין הפרדת רשויות כאשר זה מתאים לשתי הרשויות האלה. מצד שני הן השתמשו בכך כדי להעצים את סמכותן ולפגוע בזכויות של ישראלים (כיחידים וכקבוצות). זה שורש הבעייתו של הדמוקרטיה הישראלית.

התערבות הבג''ץ נבעה מהבעייתיות שתיארתי כאן. ההתערבות הזאת החלה הרבה לפני שברק נתמנה כשופט. התערבות בג''ץ בעניין ''קול העם'' (1953) היתה אחת הראשנות אם לא הראשונה.
_new_ הוספת תגובה



הבעייתיות היא בהתנהלות הממשלות והכנסת
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שישי, 24/02/2012 שעה 9:37)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבטחת משהוא במגילת העצמאות היא הבטחה על קרח .
אין זכויות יסוד טבעיות אלא רק מה שנאבקו להשגתו .
הכנסת היא המחוקק ולא ידוע לי שהכנסת שינתה החלטה של בגץ .
אבל ידוע על כמה חוקים שבגץ שינה .
והרבה מעשים ומחדלים שהם של הממשלה .
כמוכן
בתי המשפט לא רק שאינם פוסקים באופן סביר ושיוויוני הם גם משוחררים מאחריות לפסיקותיהם ומוגנים מכל תביעה כלפיהם , במסגרת פסיקותיהם .
הם גם היחידים הנקראים ''כבודו'' ויכולים לעניש את מי שמתחצף אליהם . ראה מיקרה בייניש והנעל .
_new_ הוספת תגובה



הבעייתיות היא בהתנהלות הממשלות והכנסת
דוד סיון (יום שישי, 24/02/2012 שעה 9:58)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבטחת מגילת העצמאות לא היתה ואיננה הבטחה על הקרח.
הזכויות שנכתבו בה הושגו במאבק.
גם הכנסת והממשלה אינן בעלי כוח בלי גבולות. לכן ראוי שיהיו תחת ביקורת. הנסיון בארץ הוא הוכחה בוהקת לכך.
_new_ הוספת תגובה



הבעייתיות היא בהתנהלות הממשלות והכנסת
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שישי, 24/02/2012 שעה 17:42)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות.
מדינת ישראל תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה.
מדינת ישראל תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל.
מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין.
מדינת ישראל תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות.
מדינת ישראל תשמור על המקומות הקדושים לכל הדתות.
מדינת ישראל תהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.
========================================================
איזה מאבק ניהלו ערביי ישראל כדי שדברים אלה ייכתבו במגילה ?
=============================================================
אם לכנסת ולממשלה אין כח ללא גבולות , הרי מה מגביל את כוחו של בגץ ?
_new_ הוספת תגובה



היה מאבק על הזכויות שנכתבו במגילת העצמאות!!!
דוד סיון (יום שישי, 24/02/2012 שעה 18:31)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

התנועה הציונית נאבקה כ-‏60 שנה להשגת זכויות אלה שהובטחו במגילת העצמאות לאזרחי ותושבי ישראל.
_new_ הוספת תגובה



היה מאבק על הזכויות שנכתבו במגילת העצמאות!!!
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שישי, 24/02/2012 שעה 19:22)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זו השיטה שלך.
אני טוען שערביי פלסטינה לא נאבקו למען הזכויות
המוזכרות במגילת העצמאות של מדינת ישראל
ואתה טוען שהן תוצאת המאבק של התנועה הציונית .
_new_ הוספת תגובה



הבעייתיות היא בהתנהלות הממשלות והכנסת
ע.צופיה (יום שישי, 24/02/2012 שעה 11:13)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איפוא אתה רואה התערבבות של הממשלה והכנסת אחת בסמכויות רעותה?
תן דוגמא של פגיעה בזכויות היסוד כתוצאה מכך.
כיצד הן פוגעות בזכויות של הישראלים?
_new_ הוספת תגובה



הבעייתיות היא בהתנהלות הממשלות והכנסת
דוד סיון (יום שישי, 24/02/2012 שעה 12:06)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הרשות המבצעת, הממשלה, מתערבת בתהליך החקיקה. חברי הכנסת מכהנים בממשלה, משמע הכנסת מתערבת בסמכויות הרשות המבצעת. בקיצור הרשות המבצעת עוסקת בחקיקה והכנסת עוסקת בביצוע.

בהודעה הקודמת נתתי דוגמה - פרשת קול העם. עוד דוגמאות הצגתי בדיון 6793 לפני מספר חודשים.
_new_ הוספת תגובה



הבעייתיות היא בהתנהלות הממשלות והכנסת
ע.צופיה (יום שישי, 24/02/2012 שעה 13:32)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה לא נכון.
הרשות המבצעת אינה מחוקקת. זכותה, כמו כל גורם אחר ואזרח, להתייחס להצעות החוק העתידות לעלות לדיון ברשות המחוקקת ולקבוע את עמדתה. מי שמחוקק זו הכנסת בלבד.
לפי הדמוקרטיה הישראלית וכמדומני גם הנהוגה ברוב ארצות אירופה, חברי הרשות המבצעת ( הממשלה)נבחרים מתוך כלל חברי הרשות המחוקקת. יש ארצות שבעקבות זאת הם מתפטרים על תנאי או ללא תנאי ( ''השיטה הנורוגית'')ויש ארצות שלא ואז הם גם מבצעים וגם מחוקקים. אין בכך בעיתיות מאחר ובדרך כלל אנשי הרשות המבצעת הם כעשירית או פחות מאנשי הרשות המחוקקת ולכן השפעתם שולית.
_new_ הוספת תגובה



הבעייתיות היא בהתנהלות הממשלות והכנסת
דוד סיון (יום שישי, 24/02/2012 שעה 13:57)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה נכון מאד:

א. ועדת השרים לחקיקה והממשלה כולה מעורבת מאד בתהליך החקיקה. הממשלה והועדה קובעות את סדר היום של תהליך החקיקה ומה יכנס לתוכו או לא.

ב. השרים משתתפים בתהליכי החקיקה האלה וגם כמצביעים עבור החוקים. כבר לא מעט שנים יותר מ-‏30 שרים וסגני שרים מעורבים בשני צידי העניין. זה כבר לא השפעה שולית. אבל גם יש מספר יותר קטן של שרים שהם חברי כנסת הבעיה לא הופכת לשולית.

ג. הבעייתיות קיימת בכך שלמעשה אין הפרדת רשויות שעושה את המשטר הדמוקרטי טוב יותר. זה שהבעייתיות קיימת בארצות אחרות לא פותר דבר. התלונות של שתי הרשויות החופפות האלה על מעורבות בג''ץ היא אינדיקציה ברורה לבעייתיות.
_new_ הוספת תגובה



הבעייתיות היא בהתנהלות הממשלות והכנסת
ע.צופיה (יום שישי, 24/02/2012 שעה 18:24)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני חושב שאתה טועה, אך זוהי דעתך ואני מכבד אותה.
_new_ הוספת תגובה



הבעייתיות היא בהתנהלות הממשלות והכנסת
ע.צופיה (יום שישי, 24/02/2012 שעה 13:35)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא הבנתי כיצד העניינים שהוצגו על ידך בדיון 6793 נוגעים לדיון הנוכחי?
_new_ הוספת תגובה



הבעייתיות היא בהתנהלות הממשלות והכנסת
דוד סיון (יום שישי, 24/02/2012 שעה 13:43)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שאלת על פגיעה בזכויות יסוד. בדיון 6793 יש דוגמאות קונקרטיות של פגיעה על ידי התערובת שמורכבת מהרשות המבצעת והרשות המחוקקת.
_new_ הוספת תגובה



הבעייתיות היא בהתנהלות הממשלות והכנסת
ע.צופיה (יום שישי, 24/02/2012 שעה 18:27)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בדיון שהצגת הבעת את דעתך על חוקים והצעות חוק שלטעמך אינן דמוקרטיות.
יתכן שאינן דמוקרטיות, אך זו לדעתך בלבד.
עדיין איני מבין איך זה קשור לדיונינו.
_new_ הוספת תגובה



החוקים האלה פוגעים בזכויות יסוד!
דוד סיון (יום שישי, 24/02/2012 שעה 18:40)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

החוקים האלה שנחקקו במעורבות הרשות המבצעת והרשות המחוקקת פוגעים בזכויות יסוד ולכן הם פוגעים בדמוקרטיה.
החוקים האלה אינם דמוקרטים לדעת רבים מאד.

הטלת הספק שלך היא שלך בלבד.

זה קשור לתת דיון כאן שהתחיל מטענתי שהתערבות הכנסת בסמכות הממשלה ושל הממשלה בסמכות הכנסת היא סיבה לפגיעה בזכויות אלה ולכן בדמוקרטיה.
_new_ הוספת תגובה



החוקים האלה פוגעים בזכויות יסוד!
ע.צופיה (יום שישי, 24/02/2012 שעה 19:51)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הכנסת היא זו שמינתה את הרשות המבצעת. היא מפקחת עליה באמצעות הועדות והמבקר, היא מעניקה לה סמכויות באמצעות חוקים, היא אינה מתערבת בצד הביצועי שלה.
מנגד הממשלה מביאה בפני הכנסת הצעות חוק שונות.ככל אחד אחר. אך עיקר יוזמת החוקים (כולל ''החוקים האנטי דמוקרטיים'') היא באמצעות חברי הכנסת בלבד!
למרות שאתה חוזר וכותב זאת עדיין לא הבנתי היכן יש עירבוב בין מטלות הרשות המבצעת ומטלות הרשות המחוקקת.
_new_ הוספת תגובה



החוקים האלה פוגעים בזכויות יסוד!
דוד סיון (שבת, 25/02/2012 שעה 6:56)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הנוהג הוא שהצעות חוק של חברי כנסת עוברות בחינה ואישור של ועדת השרים לחקיקה. זה אולי לא מחייב את חבר הכנסת אבל זה מה שקורה בפועל. אני מניח שאם חבר הכנסת מתעקש הוא יכול לאחר מכן להעלות את ההצעה בכנסת.

הכנסת מתערבת בצד הביצועי של הממשלה משום שח''כ מתמנים לשרים. הממשלה מתערבת בתהליך החקיקה כפי שתיארתי. מכאן שיש כאן פלישה של הרשות האחת לתחומי הרשות האחרת. זה המנגנון שמייצר את החוקים האנטי דמוקרטיים שפוגעים בזכויות יסוד.
_new_ הוספת תגובה



החוקים האלה פוגעים בזכויות יסוד!
ע.צופיה (שבת, 25/02/2012 שעה 8:31)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נראה לי שאינך בקיא בתהליך.
כל חבר כנסת יכול להגיש הצעות חוק כאות נפשו וכראות עיניו.

מה שאתה מכנה '' בחינה ואישור................'' הוא ועדה פנימית של הממשלה שקובעת את עמדתה כלפי הצעת החוק ובפועל גם מהוה הנחייה לחברי הקואליציה כיצד להתייחס להצעת החוק.
זה אינו מונע או עוצר שום הצעת חוק, אלא אם חבר הכנסת בחר מרצונו להורידה.
החלטות ועדת השרים לחקיקה מחייבות את השרים עצמם לא את חברי מפלגותיהם.
למיטב ידיעתי בכל המשטרים הדמוקרטיים הנבחרים בוחרים או נבחרים בעצמם לרשות המבצעת. המשטר בישראל אינו יוצא דופן מבחינה זו.
אגב, גם ברשויות המקומיות זה עובד כך. כל מועצה נבחרת של עיר או ישוב מטילה על חלק מנבחריה אחריות ביצועית על אגפים בעירייה כגון ועדת בניין ותכנון, תברואה, פיתוח וכולי.
צר לי לכתוב, אך ראיית המשטר הדמוקרטי שלך ''לא מאוזנת''.
לא קיימים חוקים אנטי דמוקרטיים. כל חוק, בכדי שיהיה חוק, צריך לזכות בתמיכת רוב הנבחרים.
רוב הנבחרים הוא מהות המשטר הדמוקרטי לעומת משטרים אחרים שבהם מיעוט נבחר כזה או אחר קובע את החוקים.
יתכן שכונתך לפגיעה בזכויות המיעוט. השאלה כיצד אתה מגדיר מיעוט?
ןמהו הגבול שבו אתה מגן על המיעוט מבלי לפגוע בזכויות הרוב.
''זכויות יסוד'' הן מושג רחב יריעה. הפירוש לכך ניתן בחקיקה וזה מה שקורה במדינת ישראל. החוקים שנחקקו מאז קום המדינה עיצבו את גבולות ''זכויות היסוד''. כל חוק שמתקבל, בדרך כלל מתקן ''עיות'' כזה או אחר בפרשנות ל''זכויות היסוד''.
''חוק טל'' למשל, קבע כי לאזרחים מסוימים יש זכות יסוד להעדיף לימודים על שירות לאומי.בא בית המשפט העליון, אמנם באיחור אלגנטי,וקבע כי יש פה העדפה בלתי סבירה וביטל את החוק. עתה הנבחרים יצטרכו להתמודד מחדש עם הדרישות השונות ל'' זכויות יסוד'' ביחס שבין לימודים ושירות למדינה.
_new_ הוספת תגובה



החוקים האלה פוגעים בזכויות יסוד!
דוד סיון (שבת, 25/02/2012 שעה 8:49)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. הבקיאות שלך בתהליך לא משנה דבר בטענה שלי על פלישת רשות אחת לתחומי הרשות האחרת.
2. העובדה שעוד משטרים נוהגים למנות מחוקקים לרשות המבצעת לא מבטלת את נכונות טענתי.
3. יש חוקים אנטי דמוקרטיים. בשנתיים האחרונות נוספו כמה כאלה לספר החוקים הישראלי.
4. הם אנטי דמוקרטיים בדיוק כי פוגעים בזכויות יסוד ואינם שוויוניים.

לכן צר לי לכתוב שראיית המשטר הדמוקרטי שלך ''לא מאוזנת''.

לפחות משטר דמוקרטי אחד לא נבחרים שרים מנבחרי הרשות המחוקקת.
_new_ הוספת תגובה



החוקים האלה פוגעים בזכויות יסוד!
ע.צופיה (שבת, 25/02/2012 שעה 9:09)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

להד''ם.
_new_ הוספת תגובה



החוקים האלה פוגעים בזכויות יסוד!
דוד סיון (שבת, 25/02/2012 שעה 10:20)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דברי נכונים ולכן טענתך מאד לא במקום.
_new_ הוספת תגובה



מרוב ''כביסה'' עוד נגיע לזה
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום חמישי, 23/02/2012 שעה 17:30) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שאהרון ברק היה על אלטלנה , התנחל בשומרון , ורצח את בן-גוריון .

יש שני קצוות בשיח המדיני בישראל .
אלה הסבורים שיהודים צריכים או רשאים להתגורר בכל שטח ארץ ישראל .
אלה הסבורים שיהודים אזרחי ישראל צריכים להתגורר רק בתחומי הקו הירוק .

בשיח הזה היו השופט ברק והשופטת בייניש קרובים יותר להגבלת ההתישבות .

לזה היו הרמזים על מגורי השופט סולברג , כטעם לפגם בו וכן הרחבת היריעה השיפוטית בנוסח ''הכל שפיט'' .

לגבי המזרח התיכון והסיכסוך בין היהודים לערבים הרי אמנת ז'נבה ומגילת זכויות האדם של האום הם משענת למשפטנים נגד ישראל .
אבל
אם חלילה יתהפך הגלגל , זה לא יעזור לנו והזכויות הללו יירמסו .

כתזכורת לעובדי המיכבסה
למרות מגילת האום המוזכרת הרי עד היום אין ליהודים רשות רכישת קרקעות או זכויות אדם אחרות במדינות ערב .
ואין פוצה פה מהשופטים המהוללים על העיוות הזה .
_new_ הוספת תגובה



בתגובה למאמרו של ע. צופיה – א. ברק וד. בייניש מיישרים קו
(יום ראשון, 26/02/2012 שעה 15:23) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עליי להקדים ולומר כי עסקתי במלאכת המשפט קרוב לשישים שנה.
אמנם הוותק בלבד לא מקנה לי, משל עצמו, חוכמה ודעת, אך מקנה לי זכות התייחסות.
לאורך השנים טענתי שתי טענות מצטברות; הראשונה - אין זה מתפקידו של בית המשפט, על כל ערכואתיו, לעשות צדק. צדק אינו ערך משפטי, אלא מוסרי-ערכי. והשנייה - על בית המשפט לעשות דין, כלומר לדון ולפסוק לפי דין הקבוע בחוק!
זה תקף גם, וביתר שאת, לגבי בית המשפט העליון בשבתו בבית המשפט הגבוה לצדק.
במקרה של בג''ץ, חרף שמו, לא בצדק או אי-צדק עליו לדון, אלא במקרים של הפרת החוק בידי השלטון שעליו לשמור על החוק ולקיימו כרוחו וכלשונו!
אגב, לדעתי גם החוק לעיתים קרובות אינו צודק, בהיותו מעשה כפייה שלטוני למען שמירה על ''החוק והסדר'' שנקבעו על ידי אותו שלטון בהיותו שולט!
מכאן לסוגיה ''הכל שפיט''. אכן, לעניות דעתי, כך הוא הדבר!
בהיותו של הבג''ץ ממונה על שמירת החוק, כל מעשה שלטוני או הימנעותו של מעשה, הנוגד את החוק, שפיטים הם, כולל מעשי המחוקק והכנסת.
בעניין השופט העליון סולברג: הוא אכן מייצג את הימין וזה לגיטימי ואף תואם את רוחו של החוק, לפיו על הזרוע השיפוטית לשקף את כלל עמדות הציבור! מדוע שופט ממוצא מזרחי כן, וימיני לא?
מותר לשופט עליון להתגורר בשטחים הכבושים כל עוד מגורים שם לא הוכרזו כבלתי חוקיים.

זלמן (זיגה) שרר
_new_ הוספת תגובה



בתגובה למאמרו של ע. צופיה – א. ברק וד. בייניש מיישרים קו
ע.צופיה (יום ראשון, 26/02/2012 שעה 17:57)
בתשובה לzsherer@gmail.com
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ביחס לסוגיית ''הכל שפיט''.
פסק דין חלוט של בית המשפט אמור להיות ''תשובה'' סופית לעניין מסוים. מאחר ובדרך כלל העניינים הנידונים נוגעים לפרט זה או אחר או למחלוקת בין הפרט לכלל, הרי הפסיקה אמורה לענות על כל השאלות שהתעוררו.
אך כאשר העניין שהועלה בפני בית המשפט הוא עניין ביצועי של הכלל שמהוה חלק ממארג גדול. נשאלת השאלה האם בית המשפט כבג''ץ יכול להקיף בדיון את כל המארג ולתת תשובה כוללנית ( ובכך בעצם הוא מחליף את הרשות המבצעת בתפקידה)או שהוא מחליט נקודתית ומשאיר לרשות את מכלול הבעיה?
לדעתי יש פה טעם לפגם.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי