פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(נכתב בתשובה ליובב, 24/08/07 16:48)
אתה טועה ומטעה
ע.צופיה (יום שישי, 24/08/2007 שעה 17:43)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1.ההשוואה שלך למערכת הרפואית פשוט לא נכונה. אין במערכת הרפואית רופא ראשי שהכל נשמעים אבסולוטית להנחיותיו.כמו-כן אין במערכת הרפואית משהו שדומה לבית המשפט העליון.כמו כן אין במערכת הרפואית מנגנון מינוי מנהלי בתי חולים כמו מנגנון מינוי שופטים .
2.לא טענתי ,ולוא לרגע, שהמערכת המשפטית אינה מקצועית. גם שר המשפטים אינו גורס כך.יש הבדל בין מערכת אי-דמוקרטית הפועלת לפי סמכויות ה''יורדות'' מלמעלה לבין מערכת אבסולוטית לחלוטין שבו אין כמעט סמכויות עצמאיות לדרגי הביינים.
3.הרי מהות הויכוח(בין היתר) בין הנשיאה לשר הוא,כי הסמכויות שהוקנו לשר על פי החוק עברו, מסורתית לנשיאה,בין היתר בגלל ''חדלונות'' ואדישות של שרים קודמים.
השר הנוכחי שואף להחזירם לעצמו.
4. עד היום נשיאי בית משפט מחוזי ושלום מונו ל-‏4 שנים עם חידוש אוטומטי ,מדי 4 שנים לאין סוף זמן. השר הגביל אותם -מקסימום 7 שנים. הרי כל המשרות הציבוריות הבכירות מוגבלות בזמן (נשיא,ח''כ,שר,ראש עיר ,מנכ''ל וכו..).
אין זה פוגע בסמכותה המקצועית והמינהלתית של הנשיאה.
5. הרשות המחוקקת נבחרת על ידינו, וזה היה לא מזמן, אם היא פשטה את הרגל מוסרית כנראה שהציבור לא שמע עליה,אלא רק אתה.
לגבי השחיתויות הממשלתיות- חכה לסוף החקירה ואם יש לך ספקות עיין ערך מזוז נגד קצב.
לדעתי אין עליהום על המערכת המשפטית,נהפוך הוא,הגנתה היא צעקנית.ראה את תגובת ברק ושמגר.
_new_ הוספת תגובה



אנא האר את עיני
עמיש (יום שישי, 24/08/2007 שעה 18:48)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה היתה תגובת ברק ושמגר?
_new_ הוספת תגובה



אנא האר את עיני
ע.צופיה (יום שישי, 24/08/2007 שעה 18:59)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם הבנתי נכון מהתקשורת: שמירה הדדית על כבוד הנשיאה והשר והתייעצות שקטה עימם לפני ביצוע שינויים תחוקתיים.
_new_ הוספת תגובה



אנא האר את עיני
עמיש (יום שישי, 24/08/2007 שעה 19:03)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היה נדמה לי כי ייחסת להם צעקנות
_new_ הוספת תגובה



אנא האר את עיני
ע.צופיה (יום שישי, 24/08/2007 שעה 19:14)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

צעקנות ייחסתי לאופן ההתגוננות של נשיאת בית המשפט העליון ומקורביה,שמגר וברק אינם עונים,לדעתי,על המינוח ''מקורבים'',במקרה זה.
_new_ הוספת תגובה



אתה טועה ומטעה
יובב (שבת, 25/08/2007 שעה 0:07)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השווית את מערכת המשפט למערכת פאודלית, שבה, להזכירך, זכויות מוקנות מתוקף לידה.
מערכת המשפט היא מערכת מקצועית שבה קביעות בדרגים העליונים מהוות 'קוי מדיניות' לדרגים שמתחתיהם, ודרגים עליונים יכולים להפוך קביעות בדרגים תחתונים.
להבדיל מטענתך, לשופטי שלום ומחוזי יש סמכות עצמאית לחלוטין לפעול בתוך המגרש שלהם, כל עוד הם לא סותרים את ה'מדיניות' שנקבעה בדרגים שמעליהם.

מרגע שבעל תפקיד מתמנה בלי יכולת בקרה מצד הסמכות שמעליו, נפגעת הסמכות של הדרג שמעליו.

לא ברור לי אם אתה מתמם או שאתה מתכחש למציאות.
''הציבור לא שמע'' על פשיטת הרגל המוסרית של הכנסת??
''מסקר שנעשה עבור קול ישראל עולה כי רק ל-‏2% מהציבור יש אמון מלא בחברי הכנסת. כמעט 45% מהנשאלים השיבו כי יש להם חוסר אמון מוחלט בנבחרי הבית. כ-‏35% סבורים כי חברי הכנסת אינם תורמים כלל לחברה או לדמוקרטיה.''
''אין עליהום על המערכת המשפטית''?
אפילו פרידמן מודע לעליהום נגד בתי המשפט: ''חברי הכנסת התייצבו כמעט כאיש אחד מאחורי הצעת החוק שיזם שר המשפטים, הפרופ' דניאל פרידמן: 49 תמכו בה ורק 5 התנגדו. התמיכה הגורפת שלה זכתה הצעתו דווקא הדאיגה את פרידמן. ''זה שהח''כים קיבלו את חוק הקדנציות על אף שבית המשפט העליון התנגד'', אמר בשבוע שעבר ל''הארץ'', ''מראה על אווירה מסוימת בכנסת נגד בית המשפט העליון''. ''http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/895757.html?m...

תגובם של ברק ושמגר היתה בלתי מורגשת עד דיסקרטית, כיאה לנשיאי ביהמש העליון (ולהבדיל מאופן ההתנהלות של פוליטיקאים).
_new_ הוספת תגובה



אתה טועה ומטעה
ע.צופיה (שבת, 25/08/2007 שעה 1:40)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השוואתי את מערכת המשפט למערכת פיאודלית לפי ההיררכיה הנהוגה בה והמשמעת האבסולוטית (נשיא בית משפט מחוזי אינו יכול להפגש עם השר ללא התר מהנשיאה ובנוכחותה).
אני חוזר שוב: לא העלתי שום טענה לגבי מקצועיותה של המערכת ולמיטב ידיעתי גם שר המשפטים לא.
אין חולק שהנשיאה היא ההסמכות המשפטית העליונה ולכן כל שלב מתחתיה נתון לביקורת.
לא ברור לי אם אתה מיתמם או מתכחש למציאות: רק לפני 18 חודשים הציבור בחר את חברי הכנסת . אם תוך זמן כה קצר הם פשטו את הרגל מוסרית סימן שהציבור מטומטם. מאחר ואיני חושב שציבור הבוחרים בארץ מטומטם המסקנה היא שהסקרים כרגיל, מראים מה שעורכיהם או מזמיניהם רוצים לראות.
במדינה דמוקרטית מסודרת הרשות המחוקקת היא מעל יתר הרשויות ולכן היא ממנה אותן. מה שפרידמן התכוון זה שעל בית המשפט העליון לרשום לפניו שאותה רשות מחוקקת בהצבעתה הצביעה על חוסר שביעות רצון מדברים מסוימים בהתנהלות בית המשפט העליון.וזה מב שמדאיג את פרידמן,כי אם בית המשפט העליון לא יקח את זה כראוי לתשומת ליבו עשויים לבוא שינויים דרסטיים יותר.
_new_ הוספת תגובה



יד על הלב
דוד סיון (שבת, 25/08/2007 שעה 6:53)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה דעתך על הכתבה ''טוקבקיסט ימני מצוי'' (http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/896855.html)?
_new_ הוספת תגובה



יד על הלב
ע.צופיה (שבת, 25/08/2007 שעה 8:20)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אושרי הוא העתונאי הישראלי המצוי,נותן חצאי ציטוטים,פרשנות מסולפת,מגשר בין חצאי הציטוטים בפרשנות אישית,כאילו אילו עובדות,בקיצור יוצא מההנחה הנכונה כנראה שרוב הישראלים קוראים רק את הכותרות, מקסימום,כותרות המשנה.
הוא מעלה את סוגיית גדר ההפרדה, אשר פרופ. פרידמן הציע לדון בפיצויים ולא בשינוי תוואי.אושרי מפרש את זה כהגבלת זכויות האדם,עבירה על החוק הבינלאומי ושנאת ערבים.טענת פרופ. פרידמן היא כי בג''צ אינו מסוגל לדון בכל ענין וכדוגמה הוא מביא את ענין תוואי הגדר שכנגדו הוגשו עשרות בג''צים בגין הפקעת אדמות.הגדר והתוואי הם תולדה של מציאות בטחונית מסוימת,עובדה שעשרות שנים לא נזקקנו לזה,וגם עתה כאשר אנו נזקקים לגדר, זו פעולה הגנתית מובהקת.מי יכול לקבוע את התוואי?רק מומחים להגנה בטחונית. האם יש לבג''צ את היכולת והכלים לקבוע בענין?ניתן כמובן להעזר במומחים,אך האם נפקיר את בטחוננו לויכוח כזה? ובינתיים,הגדר מתעכבת והפיגועים נמשכים. מציע פרידמן לפתור את הענין בכסף.נכון, זה לא נשמע כל כך יפה ונעים,אך הצלת נפש אחת שווה הרבה מיליונים .כאשר אתה סולל כביש חיוני ביותר,אתה פותר את בעיית התוואי בהפקעות שזה אומר כסף. האם אושרי מוכן לוותר על נתיבי אילון או לעכב אותם לשנים (עיין ערך מחלף כפר שמריהו)בגלל זכויות האדם של בעל הקרקע על התוואי?
ענין נוסף שעוות הוא ציון המפלגות שהתנגדו לחוק של פרידמן כאילו הוא כורך את בג''צ עם השמאל הקיצוני והערבים.
מי שקרא את הראיון למד כי פרידמן מודע לרחשי ליבם של נבחרי הציבור לגבי בית המשפט העליון והוא חרד מכך.כהוכחה הוא הביא את העובדה שרק השוליים בית המחוקקים עמדו לצידו של בית המשפט.
במהלך הכתבה אושרי מתעלם מכך שהגדר נכפתה עלינו בגלל פעולות איבה של שכנינו,וזה בהחלט עומד בקריטריונים בינלאומיים,ומרמז כאילו היא מין מהלך סיפוחי( הרי המתנגדים הגדולים היו הימין הקיצוני).ולכן פרידמן הוא סיפוחיסט-ימני.
ענין איחוד המשפחות הפלסטינאי-ערבי.לא צריך להיות גאון גדול או עיתונאי בינוני בכדי ללמוד ולדעת שאותה הקלה הומנית של חתונות בין ערבים משני צידי ה''קו'' הפכה במשך השנים לתנועה המונית המוסיפה עשרות אלפי, ואולי יותר,של תושבים לא יהודיים למדינה, אשר בקצב זה ישבשו לחלוטין את המאזן הדמוגרפי.אילו התופעה הייתה דו-כיוונית,ניחא. אך התופעה היא חד-כיוונית ובמקרים רבים גם יזומה לחלוטין, כלומר אין פה אהבה,אין הכרות, עסקה פשוטה לקבלת זכות שהיה ואזרחות באמצעות נישואין.האם אנחנו צריכים לעמוד מהצד ולא להכין ''תרופה למכה''?
אין הרבה יושרה בכתבה.
_new_ הוספת תגובה



יד על הלב
דוד סיון (שבת, 25/08/2007 שעה 9:24)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לצערי עברת לעסוק בפרטים (מרוב עצים לא בטוח שרואים את היער). כאשר אני מחבר את הדברים שכתב זמיר על טענותיו של פרידמן מול המציאות (כפי זמיר רואה אותה); כאשר אני קורא את דבריו של ורדי זיילר ומוסיף לקצת הפרטים שכותב אשרי אני מגלה בעיתיות בפעילותו של פרידמן.

אינני מנסה לטעון שאין מה לעשות כדי לשפר את מערכת המשפט בישראל ושלשם כך צריך שר משפטים טוב ובעל יכולות ונחרצות כמו שיש לפרידמן. יחד עם זאת התנהלותו מאד מדאיגה אותי (פיל בחנות חרסינה...).
_new_ הוספת תגובה



יד על הלב
ע.צופיה (שבת, 25/08/2007 שעה 10:30)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תראה, אני מנמק את דעותי ועמדותי בפרטים. אתה כותב בצורה כוללנית ,לא מציין מה מהדברים שכתב זמיר או זיילר מפריכים את מעשי פרידמן,(לגבי אושרי,חבל להתייחס),אך רואה פגם במעשי פרידמן כחלק מאוירה כללית שהוא יוצר.
ואני טוען שאת האוירה יוצרת הנשיאה ו''מקורביה''כחלק ממאבק על עמדות כח בממסד המשפטי (שים לב: בממסד ולא במערכת וזה הבדל גדול).
_new_ הוספת תגובה



יד על הלב
א. פרקש (שבת, 25/08/2007 שעה 9:43)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה צודק צופיה. אשרי מדבר דרך מסננת פוליטית-חברתית. בייניש וזמיר מדברים דרך מסננת משפטית בלבד. פרידמן מנסה לחבר ולהפריד היכן שנדרש, כדי לשמר את סמכותם של הפוליטיקאים ואנשי המדינה וכדי להגן על אנשי המשפט. כי כניסת אנשי משפט לתחום הפוליטי מסוכנת בדיוק כמו כניסת אנשים פוליטיים לתחום המשפט.

בית המשפט שדן בעניינים שבסמכותה של הממשלה לקבוע, שהם בשטחים שמחוץ לסמכותו של בית המשפט רק פוגע בתפקוד הממשלה ובהשגת הביטחון.

קביעת ציר גדר ההפרדה היא עניין ביטחוני גרידא וה עניין בעל משקל הגבוה מזכותם של הפרטים לקרקע. מדינה מתוקנת כופה את הפתרון הביטחוני בשטח ומפצה את הנפגעים. כי ביטחון לאומי ואישי קודמים לכל זכות לקניין.

בית המשפט היה עושה טובה לדמוקרטיה, לחופש המצפון ולעצמו אם היה קובע שהעניין אינו שפיט.
_new_ הוספת תגובה



יד על הלב
ע.צופיה (שבת, 25/08/2007 שעה 10:37)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וזה ירשם בספר השיאים של גינס שאני ואתה באותה דעה ממש.
_new_ הוספת תגובה



יד על הלב
א. פרקש (שבת, 25/08/2007 שעה 11:13)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אולי יש עוד תקווה.

השוללים טוענים שהגדר היא מדינית. אבל אם היא היתה מדינית היכן היא כוללת את כל גושי ההתנחלות?

ונניח שהיתה גדר מדינית, האם אנחנו צריכים לטרור לטרור או לבית המשפט להשפיע על החלטות מדיניות?
_new_ הוספת תגובה



יד על הלב
ע.צופיה (שבת, 25/08/2007 שעה 14:47)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בלי להכנס לויכוח אם הגדר מדינית או בטחונית,ארעית או מקצועית,אין דבר קבוע יותר מעובדות בשטח,וכנראה היכן שיש גדר יהיה בעתיד קו גבול.
_new_ הוספת תגובה



התממות מקוממת
עמיש (שבת, 25/08/2007 שעה 11:01)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בעניין תואי הגדר אתה מציג עמדה מתחסדת ומתממת. ידוע לכל כי חלקים גדולים מן הגדר לא באו לפתרון בעיות בטחוניות אלא לצרך גזל, סיפוח שטחים והגנה על אינטרסים זרים לבטחון (כגון השכונה שחפציבה הקימה ללא אישור באזור מודיעין או מתיתיהו).
במקרה בו מציגים בפני בית המשפט אינטרסים בטחוניים מובהקים - בית המשפט אינו מתערב.
_new_ הוספת תגובה



התממות מקוממת
ע.צופיה (שבת, 25/08/2007 שעה 14:52)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין לי ספק שפה ושם יש סטיות מההגדרה הבטחונית להגדרה מדינית,אך בסך הכל הן שוליות וניתנות לפתרון במסגרת המו''מ הסופי.במקרה של מתתיהו מזרח,לדעתי בכל מקרה זה היה בתוך הגדר ,כי זה ממש צמוד לעיר,הויכוח הוא על בעלות וזה ענין משפטי טהור.
לדעתי,אין לבית המשפט העליון הכישורים והכלים להחליט אם הקו בנקודה מסוימת הוא בטחוני או מדיני.
_new_ הוספת תגובה



אתה טועה ומטעה
יובב (שבת, 25/08/2007 שעה 8:16)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה שוב מתמם.
רוב הציבור במדינת ישראל מצביע בעד מפלגות משיקולים דתיים, ע''פי תפיסה בטחונית או כמחאה.
השיטה הנוכחית אינה מאפשרת בחירת חברי כנסת ע''פי יושרם.
לכן תוצאות הבחירות אינן מהוות בשום פנים הצבעת אמון ביושרם של הח''כים אלא רק העדפת הדרך הפוליטית שהמפלגה שהם חברים בה מבטיחה ללכת בה על פני דרכים אחרות.

גם כאן הרשות המחוקקת היא מעל רשויות אחרות. סמכויות ביהמ''ש ודרכי התנהלותו מוסדרים בחקיקה, ולאחרונה גם משתנים ע''י בית המחוקקים.
לעומת זאת לביהמ''ש, כרשות המבקרת את הרשויות האחרות, יש סמכות להתערב בחקיקה בעייתית: חוקים הסותרים זה את זה, נוגדים חוקי יסוד או עקרונות על וכד'.
אני לא חושב שיש עוררין על כך שלשופטי ביהמש העליון הבנה מעמיקה הרבה יותר בחוק מאפשר לח''כים, ואני די בטוח שלדעת רוב הציבור גם רמתם המוסרית גבוהה יותר, ולכן אני 'אעדיף את מילתם כל יום בשבוע' על פני מילת הכנסת.
_new_ הוספת תגובה



אתה טועה ומטעה
ע.צופיה (שבת, 25/08/2007 שעה 8:39)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני לא מתמם.
צר לי להגיד לך שאין לך שמץ של מושג,מהו הליך דמוקרטי.
הפוליטיקה היא מקבץ של אינטרסים. כאשר אמריקאי מאוהיו בוחר את נציגו לקונגרס הוא מצפה ממנו כי ידאג לאינטרסים של מדינת אוהיו ושלו בפרט.אם לא, בבחירות הבאות הוא עף.
הציבור בארץ מצביע לפי שיקוליים אישיים,קהילתיים,עדתיים ומסורתיים.זה מקובל בכל הדמוקרטיות בעולם.אם אתה חושב שמניעי הצבעתם פסולים ,אתה כנראה תמים מאוד-מאוד.
יושר של אדם זה דבר יחסי מאוד.כל חברי הכנסת לא הואשמו בעבירות שיש עימן קלון,האם זה לא אומר כלום על יושרם?
נכון, יש חקירות,האם זה כבר הופך את האדם לפושע?מה עם הזכות המשפטית הבסיסית ביותר כי אדם זכאי עד ששופט פסק אחרת?
אין דרך נכונה יותר ומדויקת יותר להביא לידי ביטוי את עמדות הציבור מאשר בחירות דמוקרטיות.גישתך מעידה על ליקוי בהבנת מהות הדמוקרטיה.
בית המשפט אינו רשות מבקרת, בית המשפט הוא רשות שופטת וזה הבדל גדול.חוק כבוד האדם וחרותו נתן, לפי פרשנותו של פרופ. ברק, את הזכות לבית המשפט העליון לבטל חוקים שנוגדים חוקים אחרים ובעיקר חוקי יסוד.איני חושב שפרופ. פרידמן חולק על כך.הוא מציע כי (כפי שציינת לעיל הרשות המחוקקת היא הבכירה ברשויות)ניתן יהיה לחוקק את החוק מחדש במגבלות הצבעה מסוימות.מה רע בכך?
אף אחד לא הטיל ספק ברמת המוסריות האישית של השופטים. אין זה אומר שעלינו לתת להם סמכויות ללא הגבלה- זה מביא שררה שתמיד,אבל תמיד ,מביאה בעקבותיה שחיתות.
_new_ הוספת תגובה



זה כבר נעשה
דוד סיון (שבת, 25/08/2007 שעה 9:30)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ברור וידוע על חוקים שהכנסת מחוקקת לאחר שהבג''ץ פסל.
בעיקרון אין רע בכך. האם צריך חוק מיוחד לשם כך? לא חושב.
_new_ הוספת תגובה



זה כבר נעשה
ע.צופיה (שבת, 25/08/2007 שעה 10:35)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם הכנסת קבלה את עמדת הבג''צ ומחוקקת חוק חדש שמכיל את הערות הבג''צ ,זה בסדר. אך אם הכנסת רוצה לחזור שוב על אותו חוק,שברור שיש בו ניגוד מסוים לחוק אחר ,צריך ,לדעתי,רוב מיוחס כלשהו,כדי שהכנסת תחוקק חוק כזה ''בעיניים פקוחות'' וב''ראש צלול''.
_new_ הוספת תגובה



אתה טועה ומטעה
יובב (שבת, 25/08/2007 שעה 12:17)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא ירדת לסוף דעתי. מניתי שיקולים להצבעת הציבור הישראלי, וציינתי שיושר הח''כים איננו חלק מהם. לא הבעתי ביקורת על השיקולים.
בחירות לקונגרס הן דומות לבחירות פה במובן שהמפלגות מחליטות על נציגים והציבור מצביע למפלגה.
הדרך היחידה לנסות להשפיע על זהות הח''כים היא התפקדות למפלגה והצבעה בבחירות הישירות, אבל כיוון שגם שם העניינים מתנהלים ''למופת'' (ביתן 14, הארגזים וכד') יכולת ההשפעה היא אפסית.

אני לא מדבר על החקירות נגד הח''כים - אני מדבר על ההחלטות שמתקבלות בפועל בכנסת. למשל חוק חלוץ. למשל ההחלטה הראשונה של ועדת הכנסת שלא להסיר החסינות של בלומנטל.

לא טענתי שיש דרך עדיפה על דמוקרטיה.

עקרון שלוש הרשויות מראשיתו מדבר על בקרה (''בלמים ואיזונים'') של הרשויות זו על זו.

להבנתי אתה מפרש לא נכון את המהפכה החוקתית. היא התחילה מרגע שהכנסת החלה להעביר חוקי יסוד עוד בזמן שמגר, ומהותה לא קשורה לחוק ספציפי אלא לעקרון שחוקי יסוד (''חקיקה חוקתית'') קודמים לחוקים אחרים ולכן הכנסת לא יכולה לחוקק חוקים שסותרים אותם.
והשופט זמיר כבר אמר: ''שחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק לא באו לעשות את חוקי הכנסת טרף קל לכל מי שדעתו אינה נוחה מחוק. חוק הכנסת כבודו במקומו מונח: עדיין החוק מבטא את רצון הריבון, הוא העם, ולכן החוק הוא ההולך לפני המחנה, ובו גם בית המשפט.''

לא טענתי שכל השופטים מוסריים (וכבר ראינו שלא), אבל להערכתי כרגע המצב שם טוב עשרות מונים מברשויות האחרות, ולו בגלל שהתפקיד דורש לפחות מראית עין של יושר (מה שלפעמים אפילו מפריע באזור הכנסת...).
ובודאי שסמכויות ביהמ''ש צריכות להיות מוגבלות.

לי אישית נראה שאולמרט, שיש לו שק שרצים לא קטן, הביא במכוון את פרידמן, שיש לו חשבון אישי עם ביהמ''ש, כאיום כמעט מפורש: אם תנהגו באולמרט בעדינות אולי נחליף את הממונה עליכם.
_new_ הוספת תגובה



אתה טועה ומטעה
ע.צופיה (שבת, 25/08/2007 שעה 15:08)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איני יודע איך אתה קובע יושר של ח''כים? לדעתי זה אישי לחלוטין.ראה,שוב, מקרה ליברמן,8 שנים מתנהלת כנגדו חקירה ומבחירות לבחירות בתקופה זו כוחו רק עולה.אולי בעינך אינו ישר,אך בעיני מאות אלפי הוא מתאים לתפקיד הנהגתי בכיר.
יש בהחלטות הכנסת מומנט של ''שמור לי'', זה קיים בכל הרשויות,כולל המשפטית. זה דבר אנושי,אך צריך לנסות לצמצם אותו ככל האפשר.
אני מסכים לתאורך לגבי המהפכה התחוקתית, לזה התכוונתי, הטענה כלפי ברק היא שהמחוקקים לא התכוונו שזו תהיה התוצאה ולכן יש תרעומת מצידם בענין.מציע פרידמן לקבוע כללים ברורים בנושא על ידי חוק ,שלא בהכרח יצמצם את סמכויות בית המשפט העליון,אלא יסדיר זאת.
יתכן שאתה צודק לגבי אולמרט ויתכן שלא. אני האמנתי בצורה עיוורת בבית המשפט העליון. ''קו פרשת המים'' שלי בענין היה פרשת רמון וליתר דיוק הציטוט מדברי החוקרת גולן למתלוננת כי היא חייבת להתלונן כנגד רמון מאחר והוא זה שאמור למנות או לא למנות את גב. בייניש לנשיאת בית המשפט העליון.ההתבטאות הזו האירה להרף עין את המתרחש במעמקי ה ממסד (לא המערכת)המשפטי.ואולי היא האירה גם לאולמרט.
_new_ הוספת תגובה



שמה הוא מירי גולן
דוד סיון (שבת, 25/08/2007 שעה 16:39)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הממסד כולו מלא באנשים מהסוג הזה - חלקם אנשי אמונה טהורים שמאמינים בדאגה לזולת אבל ישנם גם עסקני אינטרסים.

לגבי מירי גולן נדמה לי שאינך מדייק. היא אמרה למתלוננת: ''אמרתי לה שמדובר בשר משפטים, שר שקובע נורמות חוקיות, ושאני חושבת שיש לה חובה מוסרית למסור גרסה במשטרה'' (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3325660,00.h...).

בנושא אחר גולן חטפה מהשופטים: ''בסיכום פרק זה כותבים השופטים, כי גולן פעלה באופן אסור ופסול: ''השימוש באמירה, שהמתלוננת צפויה לתביעה מצד הנאשם, הוא בלתי לגיטימי ומהווה שימוש בדרך פסולה לצורך שכנועה של המתלוננת להגיש תלונה. שימוש באמצעי זה יוצר את הסיכון כי גרסת המתלוננת תושפע מכך ולא תהיה מדוייקת דיה'' (http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-121955-00.html?ta...).
_new_ הוספת תגובה



שמה הוא מירי גולן
ע.צופיה (שבת, 25/08/2007 שעה 18:17)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היה פרסום בתקשורת,למיטב זכרוני ציטוט מפרוטוקול החקירה בה הוזכר שמו של רמון ביחד עם שמה של גב.בייניש בהקשר למינויים בבית משפט.
_new_ הוספת תגובה



היא כן אמרה משהו כזה
עמיש (שבת, 25/08/2007 שעה 23:30)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ראה כאן בדווח של הארץ

_new_ הוספת תגובה



אכן היא אמרה משהו כזה. תודה לך!
דוד סיון (שבת, 25/08/2007 שעה 23:40)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אתה טועה ומטעה
יובב (שבת, 25/08/2007 שעה 19:16)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני בטוח שלא תחלוק עלי שדוגמאות חוק חלוץ ובלומנטל משקפות את הרמה המוסרית הירודה של מרבית הח''כים.

אתה כתבת ''חוק כבוד האדם וחרותו נתן, לפי פרשנותו של פרופ. ברק, את הזכות לבית המשפט העליון לבטל חוקים שנוגדים חוקים אחרים ובעיקר חוקי יסוד''
בכך בעצם הצדקת את ה'עליהום' על ביהמ''ש - הטענה כאילו לקחו לעצמם סמכויות לא-להם בכוח.

צריך לזכור שקיים הבדל בין שיטת ה'שגר ושכח' הלא אחראי של הכנסת, שמחוקקת לפעמים חוקים פופוליסטים ללא שיקול דעת תקציבי או תמונה כוללת של מצב החקיקה בנושא, לבין ביהמ''ש שבבואו לפסוק בנושא מסויים אמור להתעמק בחוקים השונים בתחום ולברור ביניהם את הרלוונטים לנושא. ביהמ''ש לא יכול לעשות תהליך לוגי סביר כשחוקים שונים סותרים זה את זה, בטח ובטח כשמה שמוגדר כמו 'חקיקת על' מתנגשת עם חוקים אחרים.
אני מניח שכשרובינשטיין ומרידור ניסו להעביר את חוקי היסוד היו ברורות להם ההשלכות. מאידך לאור רמת הבנת החוק של ה'מאורות' שיושבים בכנסת, יתכן שח''כים רבים בזמנו באמת לא הבינו שאחרי אישור החוק לא יוכלו להמשיך 'להשתולל' כאוות נפשם (או שפשוט לא היה אכפת להם...).

שוב - אני לא מאמין באופן עיוור בבית המשפט. כבר שמעתי על שופטים שרכשו דירות נופש ב'סי אנד סן' ובמרינה של הרצליה (שאישורי הבנייה שלהם הושגו בדרכים לא דרכים), וגם לא ברור לי לגמרי מה קורה באזור בעלה של בייניש. מצד שני, יש לי מכר שהציב מחסן על הגג בחוקיות 'גבולית', וברגע שאישתו הפכה לשופטת היא התעקשה שהמחסן יוסר, ולו בשביל מראית עין. אתה יכול לדמיין משהו דומה קורה ברשויות האחרות? (או שאולי 'מדינאים' בכירים נוטים לשמור לעצמם מתנות מרכוש המדינה, לשלם על הובלות ושיפוצים לקרובים מכספי מדינה, להתעקש על המשך מציצת הקופה הציבורית לאחר שהורשעו בקלון וכד').
_new_ הוספת תגובה



אתה טועה ומטעה
ע.צופיה (שבת, 25/08/2007 שעה 20:11)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לגבי ''חוק חלוץ'' ובלומנטל עניתי לך שיש פגם בכך שהכנסת מחוקק חוקים או מתקינה תקנות של ''שמור לי'', מנגד אני קצת רחמן בנושא כי זה אנושי.
בעקבות חקיקת חוקי היסוד ובעיקר חוק כבוד האדם וחרותו ,פרש הפרופ. ברק את התהליך כמאפשר לבית המשפט העליון להתערב בחקיקת הכנסת ,עד כדי ביטול חוקים. זה אינו חוק,זו פרשנות של אדם יחיד. כמו כל פרשנות,יש חולקים עליה ויש מסכימים לה. זה שמישהו חולק על פרופ. ברק או המחזיקים בדעתו אינה ''עליהום'' אלא מחלוקת משפטית-תחוקתית ראויה.עצם הגדרת הביקורת כ''עליהום'' מצביעה על חולשת המחזיקים בפרשנות.
לטעמי, אתה קצת מזלזל יותר מדי בחברי הכנסת ,אל תשכח שאלו כנראה האנשים הטובים ביותר שהסכימו לשרת את הציבור במסגרת הזו. יתכן שיש אנשים טובים יותר,אך אם אינם מסכימים לשרת את הציבור במסגרת זו הרי הם בגדר אתרוגים (מריחים יפה,אך חסרי תועלת מעשית). הרי באופן מעשי הם מנהלים את המדינה, יכול להיות שזה נראה לך כמובן מאליו,או שאתה חושב שזה יכול להיות יותר טוב. אין בעיה תוכיח זאת במעשים ובעשייה ולא בביקורת רכילותית.
הכרתי פעם שופט מחוזי מכובד מאוד שסיפר לי כי בתו רכשה דירה והוא נתבקש לעזור לה ,בין היתר במזומן וב''ירוק''( אז המקום היחיד להשגת ה''ירוק'' היה בלילינבלום.) והוא נאלץ ככל אדם בישוב (קצת הסוואה את עצמו)לכתת רגליו לאותו מקום מגונה ולסחור ככל אדם עם סוחרי המטבע.אז גם לשופטים יש צרכים כלאדם פשוט והם לעיתים צריכים לרדת מכסאם הרם לסיפוק צרכיהם האנושיים.
_new_ הוספת תגובה



אתה טועה ומטעה
יובב (שבת, 25/08/2007 שעה 21:33)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ההשלכות של אישור חוקי יסוד היה ידוע עוד מזמן.
רובינשטיין שהגיש את ההצעה ב-‏82 (היא נדחתה ואושרה רק ב-‏92) אמר עוד אז: ''הצעת חוק זו באה גם כדי לבלום את בית-המחוקקים. היא באה גם כדי להגן על האזרח מפני חקיקה הפוגעת בזכויות היסוד של האזרח, והרי זה הרעיון הטמון בעצם המילה חוקה. עצם המילה חוקה פירושה ומשמעותה הגבלה וריסון של ריבונותה וכול-יכולתה של הכנסת כמוסד מחוקק''

ושוב, הפירוש של חוקי היסוד כגוברים על חוקים אחרים לא החל בברק אלא עוד בזמן קודמו שמגר (פס''ד 'בנק המזרחי' - ע''א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע''מ נ' מגדל כפר שיתופי).

אני די בטוח שיש אנשים רבים ומוכשרים יותר שהיו מוכנים לשרת את הציבור, אולם חסרים את ה'תכונות' הדרושות על מנת לחצות את המנגנון המפלגתי (קשרים, עור של פיל, פופוליזם, קשרים, תככנות, 'גמישות' אידאולוגית, קשרים וכד')

לא טענתי ששופט אינו כאחד האדם, רק שסף האתיקה ברשות השופטת עדיין גבוה משמעותית ממקביליו.
_new_ הוספת תגובה



אתה טועה ומטעה
ע.צופיה (שבת, 25/08/2007 שעה 21:52)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המנגנון המפלגתי הוא חלק מכובד וחיוני במערכת הפוליטית.מי שמהסס להכניס את רגלו למים לעולם לא יוכל לחצות את הנהר.
לכן אין לזלזל באותם ''שחיינים'' שהעזו וקפצו למים.
_new_ הוספת תגובה



אתה טועה ומטעה
יובב (שבת, 25/08/2007 שעה 22:56)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה מתכוון קפצו לביוב...
_new_ הוספת תגובה



אתה טועה ומטעה
ע.צופיה (שבת, 25/08/2007 שעה 23:00)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם הם קפצו לביוב סימן שכולנו חיים בחרא.
_new_ הוספת תגובה



אתה טועה ומטעה
יובב (יום ראשון, 26/08/2007 שעה 8:03)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הפוליטיקה היא הביוב, ואנחנו נושמים את האדים...
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי