  
  
  
|
 |
|
||
  זו תגובה לדיון שהתפתח כאן |
|||
|
|||
ראשית כל, נסיתי לנחש את תקופות הקטעים שהבאת, ברוב המקרים חשבתי כמו אליצור (כולל הבזיון של הפסוק בדניאל), למעט שניים: את הקטע הראשון ייחסתי, כמו פרלמן, לספרות רבנית מאוחרת. מאד התפלאתי לקרוא שזה מדברי פירוש עתיק מספיק כדי שייוחס לרמב''ן. כנראה לא קראתי מספיק רמב''ן בחיים. דרך אגב, במקום שממנו אני בא, לא היינו שמים את מהר''ל ואת רמב''ן באותה תקופה (גם אם כן באותה אסכולה). את הקטע האחרון ייחסתי לעגנון. התפלאתי מאד על אליצור, וגם קצת על פרלמן - זה פשוט זועק עגנון. אפילו אם זה היה תרגום למשהו - הסגנון עגנוני ביותר. אבל נכון שעגנון - בדרכו - מנסה כנראה לכתוב בלשון משנה. לעניין קרבת נער בן ימינו ללשון מקרא - קראתי באיזה מקום, שאנחנו חייבים את זה למשכילים דוקא. אלה, בחפזונם להמלט מהיהדות הרבנית, נטשו גם את לשון חז''ל ונסו לחזור ככל יכלתם ללשון מקרא, שהם ראו כמתאימה יותר לאדם נורמלי. כפי שכתב אליצור - יש בזה משהו. בכל אפן, זה בא במקצת על חשבון לשון חכמים, ועדיין לא מושלם - פסוקים רבים במקרא אינם מובנים לי בקריאה מהירה, ולעתים גם לא בקריאה שניה ושלישית. בעניין ההשוואה לאנגלית - ההשואה אינה הוגנת. אנגלית היא שפה מאד מלוקטת. אפשר לומר שרק בימי שייקספיר בערך החלה להווצר שפה כתובה אנגלית עקבית. וגם זה, כידוע, שונה למדי משפתינו. אינני מדבר רק על ליקוט כמו בעברית, ש''גיירה'' מלים ארמיות ומלים יווניות רבות. אני מדבר על לפחות 4 מקורות שונים לאופי השפה. בנגוד לעברית, אין באנגלית של לפני 500 שנה ''צורה'' אפיינית למלה - יש בטויים שבאו מקלטית, דנית, גרמנית, צרפתית, ואפילו נותרו כתריסר מלים מהשפה המקורית שדוברה באי. וכל זה בלי להתיחס להשאלות הרגילות מלטינית, כמקובל בכל העולם. אם רוצים להשוות למשהו רציני - כדאי לקחת שפות שעברו קצת פחות גלגולים: מישהו מבאי האתר יודע מספיק גרמנית או יוונית, כדי לקבוע עד כמה הן השתנו באלפים השנים האחרונות? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| מרטין לותר לגרמנית כמו שייקספיר לאנגלית |
|||
|
|||
הגרמנית הפכה להיות שפה של ממש רק לאחר תרגום התנך של לותר לגרמנית. היוונית העתיקה שונה מאד מהיוונית המודרנית אם כי יש מילים משותפות. מי שיודע יוונית עתיקה אינו יודע יוונית מודרנית ולהפך. תלמידים ביוון לומדים בנפרד יוונית עתיקה ולומדים לקרא את הומרוס במקור. זה מאד מזכיר את המצב בארץ עם לשון התנך שנלמדת בנפרד. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בעיברית המקראית יש רבדים שונים |
|||
|
|||
למשל, ספר בראשית קל לקרוא כמעט כמו טקסט בעברית מודרנית, וכך ספר מלכים. סיבת הדבר שהצורות התחביריות פשוטות והגיוניות. יש להבין שהעברית למעשה לא דוברה במשך 1800 שנה, והשיבה אליה היתה השיבה לעברית המקראית הפשוטה. ולא לעברית הארכאית והקדומה יותר של ספרים כאיוב. מאידך, האנגלית והגרמנית התפתחו ברצף מאז צ'וסר, שייקספיר או לותר, בניגוד לעיברית, ששבה באחת עם התחדשותה לעברית המקראית הקלה תחבירית וסמנטית של ספרי בראשית, מלכים וכד'. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הערתו של גלעד צוקרמן |
|||
|
|||
כאן הגעת למסקנה מעניינת. פניתי לפרופ' גלעד צוקרמן והזמנתי להשתתף לדיון. הוא רק ענה לי: שים לב,ישראלים לומדים עברית (במחשבתו נקראת עברית רק לשון המקרא) 11 שנים בבית הספר... אני אישית מכבד מאוד את עבודתו הבלשנית של צוקרמן שטוען שעברית בת זמננו היא שפה בת כלאיים (היבריד). רק לשם השפה נראה לי שזה עניין פוליטי ולא בלשני. ניקולא | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זו תגובה לדיון שהתפתח כאן |
|||
|
|||
שלום אבנרש, תודה שנתת את תשובותיך למבחן. אני מסיק שדוברי העברית בת זמננו מסוגלים להבין את הרבדים השונים של עברית. אני מסכים שהשוואה עם אנגלית אינה רלוונטית. יוונית היא יותר רלבנטית למרות שהיא שפה שלא עברה אותו תהליך של רנסנס. עם זאת, יוונית של היום נקראת יוונית למרות שיש הבדלים כה רבים עם השפה העתיקה. פעם, פגשתי עם נוצרים מעיראק (בצרפת) והם היו מדברים ארמית ביניהם. קרה שבחור אחד צעק לחברתה שהיתה נמצאת רחוקה ולא שמע את התשובה של הבחורה והוא אמר לחברו שקרוב לו: ''מה היא אמרה''. הבנתי את המילים והוא הסביר שהוא דובר ארמית בת זמננו. היתה זו ארמית שונה מאוד מארמית התלמודים אף מארמית הליטורגיה הנוצרית. הוא למד אותי את האותיות והתחיל להראות לי את ספר השירים שבידו. והעובדה היא שהבנתי יותר מילים ממנו בגלל הדמות לעברית העתיקה מאשר הוא יכול להבין כדובר השפה המודרנית. אז, יש רבדים שונים מאוד של השפה, אבל רוב הישראלים מכירים אותם כי זה מרכיב בלתי נפרד מהתרבות. לאור הדוגמאות שנתת (יוונית) ושנתתי (ארמית), אין שום סיבה לוותר על שם השפה: עברית, בגלל מספר הרבדים. ועוד נימוק נוסף חשוב לעיני: כפי שלא אקדמיה היא הבוחרת איך מדברים בבית, גם כן לא אקדמיה או מומחים אחרים הם בוחרים מה שמה של השפה. יבחר העם בלבד! ואם תרבותו לעשות ''בשר אחד'' עם שאר הרבדים של הלשון, מי יוכל לעצור החלטה כזאת? עוד עדות נוספת מצדי: אחת מחברותי שלמדה עברית מקראית דרך שנתיים החליטה בסופו של דבר ללמוד עברית בת זמננו, כי היא הבניה שלא תוכל להגיע לרמה של קריאה רהוטה בתנ''ך ללא פרקטיקה בעל פה. ואיך היא תוכל למצוא תרגילים מסוג זה אם לא בעברית מודרנית? ניקולא | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי