  
  
  
|
 |
|
||
  דוקטור דוקטור |
|||
|
|||
מבינים אותך טוב מאד. כתבת: ''מִסְפָּר הַמַּחְסוֹמִים הָיָה מְצֻמְצָם לְאֵין-שִׁעוּר עֵרֶב הֶסְכֵּם אוֹסְלוֹ;'' (ז''א שלאחר אוסלו מספר המחסומים גדל). עכשיו אתה כותב: ''לֹא הַכְבָּדַת יָדָהּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל גָּרְמָה לַהִדַּרְדְּרוּת בְּמַעֲמָדָהּ הַבֵּינְלְאֻמִּי שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא דַּוְקָא הֲקָלַת יָדָהּ וּמַסֶּכֶת הַוִּתּוּרִים וְהַנְּסִיגוֹת...'' בנית טיעון שמורכב מדבר והיפוכו, או איך שאתה קורא לזה - המשוואה: מצד אחד התקופה שלאחר אוסלו היא התקופה בה יושמו וויתורים ישראליים, כפי שההסכם מתווה, ומצד שני מספר המחסומים גדל - הוה אומר, ישראל הכבידה ידה. לכן השם הראוי לטיעון הזה הוא: קישקושים בפיילה. ואם אתה מתכוון להמשיך לטעון ברצינות שזו היתה כוונתך, אתחיל לחשוב שבאמת נשרפו אצלך כמה פיוזים. מעניין שגם אריה עירן מתמחה בשנים האחרונות בהצגת דבר והיפוכו כטיעון כביכול לוגי. יכול להיות שסוג טיעון בלתי אפשרי זה הוא סימפטום של קבוצת אנשים החיים בישראל שמצאו עצמם במצב בלתי אפשרי של סתירה פנימית טוטלית, והדרך היחידה העומדת בפניהם כדי להגיע לאיזון כלשהו היא הצגת דבר והיפוכו כנכונים. הסתירה שאותה הם חווים היא בין הרצון לקיים מדינה יהודית בארץ ישראל כולה, כאשר לצורך הגשמת שאיפה זו עליהם לוותר על צלם אנוש, ובכך למעשה לוותר על יהדותם. הקטליזטור של תהליך זה, כפי שטענתי כבר פעמים אחדות, הוא הצורך של בני הדור השני לשואה להתמודד עם אשמת הניצול, ואחת הדרכים להתמודד היא אימוץ התכונות של התוקפן הנאצי. מעניין לראות כיצד הסתירה הפנימית שנוצרת אצל אנשים אלה בין היותם דור שני לקורבנות לבין תכונות התוקפן שאימצו לעצמם, - כיצד סתירה זו באה לידי ביטוי בשיבוש המבנה הלוגי של טיעוניהם ובשיבוש השפה עצמה. זה רק מוכיח שכל סתירה פנימית - הוה אומר: כל שקר שאדם משקר לעצמו, בא בסופו של דבר לידי ביטוי חיצוני באופן בו הוא משתמש בשפה. וכפי שטענתי בעבר, הדברים של פרלמן כאן, כמו הדברים של עירן במקום אחר, אינם מחייבים מענה ענייני תוכני, כי אינם מתקיימים ברמה של דיון רציונלי, אלא מבטאים בעיה של הכותבים שדיון ענייני ככל שיהיה בנושאים שהם מעלים אינו המענה המתאים. עצם הצורך של הכותב להביא טקסטים אלה ואחרים לפורום הציבורי, יש בו משום קריאה לעזרה. ויש לציין שגם אילו רצינו להכנס לדיון ענייני עם פרלמן או עירן, הרי זה לא מעשי כי אין דרך הגיונית או סבירה להגיב לטיעונים הבנויים מדבר והיפוכו באופן סביר. ולהוכחה: ראו את ההתדרדרות של הטיעונים של אריה עירן בנושאים השונים בשנתיים האחרונות. זה החל ברשימות כאילו הגיוניות, וללא קשר כמעט לתגובות הקוראים, החלה התדרדרות של הטקסטים עד כדי הדברים ההזויים שהנ''ל כותב כיום. אצל פרלמן זה גם התחיל עם מאמר 'מלומד' על היישות הפלסטינית, שמוחזר כעבור מספר חדשים לשלושה מאמרים באותו נושא, ועכשיו פתאום נוחתת עלינו ה'תהפוכת' הזו של דבר והיפוכו: מאז אוסלו, ישראל וויתרה והקלה, ומאז אוסלו הכבידה ידה. או ש... או ש... אבל כמו ש... אי אפשר. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| דוקטור דוקטור |
|||
|
|||
אֲנַסֶּה לְהַסְבִּיר, שׁוּב, לְאַט, כְּדֵי שֶׁתָּבִין מַהֵר: יִשְׂרָאֵל הֵקֵלָּה וְנָסוֹגָה וּוִתְּרָה מֵאָז הֶסְכֵּמֵי אוֹסְלוֹ, כַּוָּנָתִי הִיא לַהֵעָרְכוּת מֵחָדָשׁ בִּיהוּדָה, שׁוֹמְרוֹן וְעַזָּה בְּאֹפֶן שֶׁמָּסַר אֶת רֹב הַשִּׁלְטוֹן עַל רֹב הָאֻכְלוּסִיָּה הָעֲרָבִית לִכְנוּפְיַת אַשַּׁ''ף. יִשְׂרָאֵל וִתְּרָה עַל זְכוּתָהּ (וְחוֹבָתָהּ) לְמַה שֶׁקָּרוּי ''מִרְדַּף חַם'' אַחֲרֵי מְחַבְּלִים, יִשְׂרָאֵל דָּאֲגָה שֶׁכֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן שֶׁל הַמַּעֲרָב וּמְדִינוֹת הַמַּעֲרָב יְמַמְּנוּ וִיאַמְּנוּ אֶת כְּנוּפְיוֹת אַשַּׁ''ף. יִשְׂרָאֵל נָסוֹגָה מֵהָרֶטוֹרִיקָה הַלְּאֻמִּית שֶׁל זְכֻיּוֹת וּבִטָּחוֹן וְהֶחְלִיפָה זֹאת בְּרֶטוֹרִיקָה שֶׁל שָׁלוֹם וּפִיּוּס. מַצָּב זֶה נִמְשַׁךְ - פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר - עַד מִבְצָע חוֹמַת מָגֵן בִּשְׁנַת 2002. הָחֵל מִמִּבְצָע חוֹמַת מָגֵן גָּדְלָה וְהִתְעַצְּמָה הַפְּעִילוּת הַצְּבָאִית הַיִּשְׂרְאֵלִית וְהַפְּעִילוּת הַבִּטְחוֹנִית הַהֶקֵּפִית, כְּגוֹן מַחְסוֹמִים, גָּדֵר, וְכֵן הָלְאָה. כָּעֵת אֲנַסֶּה מָשָׁל נוֹסַף כְּדֵי שֶׁתּוּכַל אוּלַי לָרֶדֶת לְסוֹף דַּעְתִּי: אָדָם (=מֶמְשֶׁלֶת יִשְׂרָאֵל) הַחוֹלֶה בְּמַחֲלָה (=הַסִּכְסוּךְ בַּמִּזְרָח הַתִּיכוֹן וְהַטֶּרוֹר) מַזְרִיק לְעַצְמוֹ חֹמֶר (=כְּנוּפְיוֹת אַשַּׁ''ף) לְתוֹךְ גּוּפוֹ (=אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל) מִתּוֹךְ אֵיזוֹ אֱמוּנָה שֶׁבְּכָךְ יַבְרִיא מִמַּחֲלָתוֹ. הַתּוֹצָאָה הִיא שֶׁהַמַּחֲלָה (=הַטֶּרוֹר) מַחְמִירָה שִׁבְעָתַיִם. הָאָדָם מְסָרֵב לְהוֹדוֹת בְּטָעוּתוֹ וְלָגֶשֶׁת לְבֵית הַחוֹלִים הַקָּרוֹב וְלַעֲשׂוֹת שְׁטִיפַת קֵבָה כָּל עוֹד אֶפְשָׁר (=לִמְנֹעַ אֶת כְּנִיסַת כֹּחוֹת אַשַּׁ''ף אוֹ לְפָחוֹת לְסַלְּקָם כָּל עוֹד הָיוּ קְטַנִּים וְחַלָּשִׁים). אוּלָם לְאַחַר שָׁנִים שֶׁל הִתְגַּבְּרוּת בִּלְתִּי=נִסְבֶּלֶת שֶׁל הַמַּחֲלָה, הוּא נֶאֱלַץ סוֹף כָּל סוֹף לְטַפֵּל בָּהּ, אַךְ הַפַּעַם הוּא כְּבָר נִזְקַק לְאֶמְצָעִים דְּרַסְטִיִּים בְּיוֹתֵר כְּגוֹן הַקְרָנוֹת וְצִנְתּוּרִים וְנִתּוּחִים (=מְטוֹסִים וּמַסּוֹקִים, טַנְקִים, מָצוֹר, גָּדֵר, מַחְסוֹמִים וּמִבְצָעִים צְבָאִיִּים). אֵין סָפֵק שֶׁיִּשְׂרָאֵל נֶאֶלְצָה לְהַכְבִּיד אֶת יָדָהּ לְאַחַר שֶׁנִּסְּתָה בְּמֶשֶׁךְ 9 שָׁנִים רַק לְהָקֵל וּלְהָקֵל (פְּלוּס הָאֶפִּיזוֹדָה הַטְּרָגִיקוֹמִית שֶׁל הַהִתְנַתְּקוּת). זוֹ - אֲנִי מְקַוֶּה - הַהַבְהָרָה לַסְּתִירָה שֶׁחַשְׁתָּ. בְּוַדַּאי שֶׁהַכְבָּדַת יָדָהּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל תָּרְמָה לַהִדַּרְדְּרוּת בְּמַעֲמָדָהּ הַבֵּינְלְאֻמִּי. אֲבָל הַכְבָּדַת הַיָּד הַזּוֹ הִיא כֹּרַח שֶׁנָּבַע יְשִׁירוֹת וּבְאֹפֶן בִּלְעָדִי מֵהַנִּסָּיוֹן (שֶׁנִּמְשַׁךְ 9 שָׁנִים) לְהָקֵל. אַבְהִיר שׁוּב: הַכְבָּדַת הַיָּד הַזּוֹ - שֶׁהִיא אָכֵן פָּגְעָה בְּמַעֲמָדָהּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל - לֹא הָיְתָה בָּאָה לָעוֹלָם לְלֹא הֶסְכֵּם אוֹסְלוֹ. לָכֵן הֶסְכֵּם אוֹסְלוֹ הוּא הָאַחֲרַאי לַהִדַּרְדְּרוּת בְּמַעֲמָדָהּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְלֹא הַנִּסְיוֹנוֹת הַהֶכְרֵחִיִּים לְתַקֵּן בִּמְעַט אֶת נְזָקָיו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| איך אתה יודע ש''הַכְבָּדַת הַיָּד... לֹא הָיְתָה בָּאָה לָעוֹלָם לְלֹא הֶסְכֵּם אוֹסְלוֹ'' |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| איך אתה יודע ש''הַכְבָּדַת הַיָּד... לֹא הָיְתָה בָּאָה לָעוֹלָם לְלֹא הֶסְכֵּם אוֹסְלוֹ'' |
|||
|
|||
post hoc ergo propter hoc יתכן שהכבדת היד הייתה קורת בכל מיקרה , אך עובדתית יש רצף זמנים . זה מלבד העובדות המדיניות ובגללן גם הצבאיות המונחות כאבני דרך בהתדרדרות . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| איך אתה יודע ש''הַכְבָּדַת הַיָּד... לֹא הָיְתָה בָּאָה לָעוֹלָם לְלֹא הֶסְכֵּם אוֹסְלוֹ'' |
|||
|
|||
הָעִתּוֹנַאי נָדָב הָעֵצְנִי נוֹהֵג לוֹמַר, שֶׁעֶרֶב אוֹסְלוֹ הַשַּׁבָּ''כּ יָדַע בְּדִיּוּק כַּמָּה רוֹבִים (בּוֹדְדִים) יֵשׁ בַּשְּׁטָחִים וְאֵצֶל מִי. וּמְבֻקָּשׁ זֶה וְזֶה הוּא ''מְסֻכָּן'' כִּי ''יֵשׁ לוֹ אֶקְדָּח''... (מִתּוֹךְ הַרְצָאָתוֹ שֶׁנָּכַחְתִּי בָּהּ, אֵינֶנִּי זוֹכֵר תַּאֲרִיךְ). וְאַחַד מֵרָאשֵׁי הַמְּחַבְּלִים כְּבָר צֻטַּט בַּפוֹרוּם כְּדִלְקַמָּן: ]...[לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת הִתְנַגְּדוּת בְּפָלַשְׁתִין לוּלֵא אוֹסְלוֹ]...[ בְּכָל רַחֲבֵי הַשְּׁטָחִים הַכְּבוּשִׁים, לֹא יָכֹלְנוּ לְהָזִיז אֶקְדָּח בּוֹדֵד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם]...[ לוּלֵא כְּלֵי הַנֶּשֶׁק שֶׁקִּבַּלְנוּ בְּאֶמְצָעוּת אוֹסְלוֹ, וְלוּלֵא אֲזוֹרֵי ''A'' שֶׁל הָרָשׁוּת הַפָלַשְׂתִּינִית, לוּלֵא הָאִמּוּן, הַמַּחֲנוֹת, הַהֲגָנָה שֶׁנִּתְּנָה עַל־יְדֵי אוֹסְלוֹ, וְלוּלֵא שִׁחְרוּר אַלְפֵי אֲסִירִים פָלַשְׂתִּינִים בְּאֶמְצָעוּת אוֹסְלוֹ, לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה הַהִתְנַגְּדוּת הַפָלַשְׂתִּינִית לְחוֹלֵל אֶת הָאִנְתִּפַאדָה]...[ (זִיאַד אַבּוּ עֵין, חָבֵר הַנְהָגַת הַפַתַ''ח בְּרֵאָיוֹן לְטֶלֶוִיזְיָה הָאִירָאנִית ''אַל-עָלָם'' 04/07/2006) אָכֵן הָיוּ זְמַנִּים. זֶהוּ תֵּאוּר תַּמְצִיתִי, קוֹלֵעַ וְצוֹלֵב מִשְּׁנֵי מְקוֹרוֹת שׁוֹנִים וּמְנֻגָּדִים אֶחָד לַשֵּׁנִי, וְהוּא קָרוֹב מְאוֹד לְתֵאוּר הַמְּצִיאוּת הָאוֹבְּיֶקְטִיבִית: ־ הַגְּבוּלוֹת הָיוּ בְּפִקּוּחַ יִשְׂרְאֵלִי, וְלָכֵן הָאֶפְשָׁרוּת לְהַבְרִיחַ כֶּסֶף, נֶשֶׁק, אֶמְצְעֵי לְחִימָה, חָמְרֵי נֶפֶץ וַאֲנָשִׁים הָיְתָה מְצֻמְצֶמֶת וּבְעָיָתִית בְּיוֹתֵר; ־ צַהַ''ל שָׁלַט בְּכָל ס''מ בִּיהוּדָה שׁוֹמְרוֹן וְעַזָּה, לְלֹא מִגְבָּלוֹת מְדִינִיּוֹת אוֹ אֲחֵרוֹת, וְהַמּוֹדִיעִין לְגַבֵּי תִּכְנוּן פִּגּוּעִים הָיָה מְדֻיָּק וְאָמִין בְּמִדָּה רַבָּה, וְהַמְּחַבְּלִים לֹא נֶהֱנוּ מֵהַחֲסִינוּת וְהַנַּחַת שֶׁאִפְיְנוּ אֶת פְּעֻלָּתָם בִּימֵי שִׁטְחֵי אֵי הַקְּדוֹשִׁים. ־ וּמֵעֵבֶר לַכֹּל, הָאֻכְלוּסִיָּה הַמּוֹרֶדֶת וְהַמִּתְקוֹמֶמֶת יָרְתָה כְּבָר בְּכָל הַתַּחְמֹשֶׁת שֶׁעָמְדָה לִרְשׁוּתָהּ: טֶרוֹר סַכִּינִים, יִדּוּיֵי אֲבָנִים וּבַקְבּוּקֵי תַּבְעֵרָה, מְהוּמוֹת רַבּוֹת-מִשְׁתַּתְּפִים, יֶרִי בְּרוֹבִים וְיִדּוּי רִמּוֹנִים, הֲנָחַת מִטְעֲנֵי חַבָּלָה, מֶרֶד מִסִּים וּפְעִילוּת תַּעֲמוּלָתִית אִינְטֶנְסִיבִית בָּאוּ''ם וּבְיִשְׂרָאֵל... אַךְ לַמְרוֹת הַכֹּל עֶרֶב אוֹסְלוֹ הַכֹּל דָּעַךְ, וְלֹא נוֹתְרוּ עוֹד שְׁפַנִּים בַּכּוֹבַע. וּמַה שֶׁהֲכִי אִירוֹנִי הוּא, שֶׁלֹּא רַק הַיָּמִין - גַּם הַשְּׂמֹאל הָיָה שֻׁתָּף לַדֵּעָה שֶׁאַשַּׁ''ף נִמְצָא בַּשֵּׁפֶל הֶחָמוּר בְּיוֹתֵר בְּתוֹלְדוֹתָיו וְהָאִנְתִּפַאדָה נֶחְלְשָׁה מְאוֹד. אֶלָּא שֶׁהַשְּׂמֹאל רָאָה זֹאת דַּוְקָא כְּהִזְדַּמְּנוּת פָּז לִסְחֹט מֵאַשַּׁ''ף הֶסְכֵּם ''הִיסְטוֹרִי'' שֶׁיָּבִיא ''לְפִיּוּס בֵּין הָעַמִּים''... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| איך אתה יודע ש''הַכְבָּדַת הַיָּד... לֹא הָיְתָה בָּאָה לָעוֹלָם לְלֹא הֶסְכֵּם אוֹסְלוֹ'' |
|||
|
|||
1. נדב העצני אינו עיתונאי במובן הרגיל, אלא כותב דעות מגמתי והרצאותיו ודאי אינן מקור אובייקטיבי. 2. גם האינתיפאדה הראשונה פרצה כאשר שלטנו בשטחים לא פחות טוב מאשר בימים שלפני אוסלו. אז בניגוד למה שטוען זִיאַד אַבּוּ עֵין היתה התנגדות לפני אוסלו. היו גורמים להתנגדות וכוח צבאי שמונע התחמשות חמה לא בהכרח מבטל את הגורמים האלה. בלי ביטול הגורמים או אי-טיפול במניעתם כפי שקרה עד אוסלו ההתנגדות היתה ממילא פורצת מחדש. החשובה שעליה לא ענה זִיאַד אַבּוּ עֵין היא האם הכוח הצבאי ביטל את גורמי ההתנגדות. לדעתי לא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| איך אתה יודע ש''הַכְבָּדַת הַיָּד... לֹא הָיְתָה בָּאָה לָעוֹלָם לְלֹא הֶסְכֵּם אוֹסְלוֹ'' |
|||
|
|||
1 - וכי מה ? גם אם העצני הוא מגמתי עדין הוא מקור טוב . מגמתיות יש כמעט אצל כל אחד . 2 - כמו הרבה דברים אחרים גם להתנגדות יש עוצמה . האם קיים הבדל בין עוצמת ההתנגדות לפני ואחרי אוסלו ? כן ! 3 - ''גורמי התנגדות'' הוא מינוח גורף ולא שמיש . הביטויים בפועל של ההתנגדות הם החשובים . לפני אוסלו הייתה אינטיפדת אבנים . ואחרי אוסלו טרור בנשק וחומרי חבלה . גם היקף הנפגעים היהודים שונה . אחרי אוסלו מספרם היה רב יותר משמעותית . 4 - נוכחות עראפת וחבר עוזריו מטוניס ברמאל השפיע לרעה על המצב בכללותו . כל אלה הם תוצאה ישירה של הסכם אוסלו וקבלת המדיניות הנובעת ממנו על ידי יצחק היקר . אריה עירן . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| איך אתה יודע ש''הַכְבָּדַת הַיָּד... לֹא הָיְתָה בָּאָה לָעוֹלָם לְלֹא הֶסְכֵּם אוֹסְלוֹ'' |
|||
|
|||
א. העצני הוא מקור מגמתי - עניינו לא באינפורמציה אובייקטיבית ולכן הוא מקור לא טוב. ב. גורמי ההתנגדות הוא מושג שמיש ומובנו, כפי שנכתב כבר, הוא הגורמים להתנגדות. ג. אם נולד לך נכד אחרי אוסלו אפשר לטעון שהנכד בא בגלל אוסלו? לא! ד. הסיבות (=הגורמים) להתנגדות היו לפני לפני הסכם אוסלו וקיימות גם היום. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אם נולד לך נכד אחרי אוסלו אפשר לטעון שהנכד בא בגלל אוסלו? |
|||
|
|||
אל תערבב מין שאינו מינו . הסכם אוסלו ענינו היחסים בין ישראל והפלסטינים ומה שבא אחריו באותו תחום הוא תוצאה ממנו . אם נולד תינוק אחרי הריון הרי שההריון הוא סיבת הלידה . אם הייתה רעידת אדמה ואחריה נפלו בתים הרי שהרעידה היא סיבת ההתמוטטות . אם היו בחירות והורכבה כנסת הרי שהבחירות הן סיבת ההרכב . ברור שאם תשתה כוס מים ומטוס יתרסק אחרי השתיה אין קשר בין זה לזה . דבריך משעשעים . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| פשוט קישקוש! |
|||
|
|||
מי שערבב מין בשאינו מינו זה אתה. על פי ההיגיון ששהצגת כאן אם נולד לך נכד אחרי אוסלו, הוא גם נולד בגלל אוסלו. לפי ההיגיון שהצגת כאן סדר כרונולוגי בין ארועים הוא גם קשר סיבתי. טיעון כזה הוא פשוט לא נכון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| פשוט קישקוש! |
|||
|
|||
הבעיה נעוצה בדלות העברית . המילה ''אחרי'' משמעה קדימה יותר בציר הזמן . אפילו המילה ''בעקבות'' אינה טובה דייה . כמו שהסברתי , אחרי בהקשר לאותו ענין . כולם וגם אתה עושים שימוש קבוע ברצף של תוצאה אחרי גורם . לא זכור לי למשל שהגבת לכתיבתי ''לפני'' שכתבתי . תמיד ''אחרי'' . לכן - האינטיפאדה פרצה אחרי אוסלו . עופרת יצוקה אחרי ירי על עוטף עזה . אובמה נעשה נשיא אחרי הבחירות . והתשובות שלך הן אחרי שאתה הבנת . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| פשוט קישקוש! |
|||
|
|||
יפה אבל לא רלוונטי. הקישקוש שלך שסדר כרונולוגי הוא גם קשר סיבתי נשאר קישקוש! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| איך אתה יודע ש''הַכְבָּדַת הַיָּד... לֹא הָיְתָה בָּאָה לָעוֹלָם לְלֹא הֶסְכֵּם אוֹסְלוֹ'' |
|||
|
|||
זִיאַד אַבּוּ עֵין לֹא טָעַן שֶׁלֹּא הָיְתָה הִתְנַגְּדוּת עֶרֶב אוֹסְלוֹ, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיְתָה יְכוֹלָה לִפְרֹץ הָאִנְתִּפַאדָה הַשְּׁנִיָּה, כְּלוֹמַר בְּסֶפְּטֶמְבֶּר 2000, לוּלֵא אוֹסְלוֹ. הָאִנְתִּפַאדָה הָרִאשׁוֹנָה פָּרְצָה בִּימֵי הַשִּׁלְטוֹן הַיִּשְׂרְאֵלִי, אוּלָם דֻּכְּאָה וְנֶחְלְשָׁה עֶרֶב אוֹסְלוֹ. לְאַחַר דְּעִיכַת הָאִנְתִּפַאדָה הָרִאשׁוֹנָה לֹא הָיְתָה לַעֲרָבִים עוֹד אֶפְשָׁרוּת לְהִתְקוֹמֵם נֶגֶד הַשִּׁלְטוֹן הַיִּשְׂרְאֵלִי. אוּלָם בָּרֶגַע שֶׁהַשִּׁלְטוֹן הַיִּשְׂרְאֵלִי אִפְשֵׁר לְעֶשְׂרוֹת אַלְפֵי מְחַבְּלִים חֲמוּשִׁים לְהִכָּנֵס אַרְצָה; פָּתַח בִּפְנֵיהֶם בְּסִיסִים חֲסִינִים צְבָאִית וּמְדִינִית; הֵבִיא שֵׁרוּתֵי מוֹדִיעִין מַעֲרָבִיִּים לְאַמֵּן אוֹתָם כְּדֵי ''לְהִלָּחֵם נֶגֶד הַחָמַאס''; אִרְגֵּן לְמַעֲנָם תְּרוּמוֹת בְּעֶשְׂרוֹת מִילְיַארְדִים, שֶׁנּוֹעֲדוּ לְקַדֵּם אֶת חַיֵּי הָאֻכְלוּסִיָּה אַךְ נֻצְּלוּ לְהִתְחַמְּשׁוּת וּלְטֶרוֹר; הֶעֱלִים עַיִן מִצְּבִירָה הַדְרָגָתִית שֶׁל אֶמְצְעֵי לְחִימָה אֲסוּרִים וּמְסֻכָּנִים כְּדֵי ''שֶׁלֹּא לִפְגֹּעַ בְּתַהֲלִיךְ הַשָּׁלוֹם''... בִּתְנָאִים כָּאֵלֶּה אֵין פֶּלֶא שֶׁכֹּחָם, תְּעוּזָתָם וִיכֹלֶת הַהֶרֶס שֶׁל הַמְּחַבְּלִים הִתְגַּבְּרוּ שִׁבְעָתַיִם. אֵין מְדֻבָּר בְּאֵיזֶה אֵרוּעַ שֶׁהוּא כְרוֹנוֹלוֹגִית, בְּמִקְרֶה, אַחֲרֵי אוֹסְלוֹ, אֶלָּא תַּהֲלִיכִים שֶׁהֵם תּוֹלָדָה יְשִׁירָה שֶׁל הַהִתְעַצְּמוּת הַצְּבָאִית וְהָאֵיכוּתִית שֶׁל כְּנוּפְיוֹת אַשַּׁף=חָמַאס, בְּחָסוּת ''תַּהֲלִיךְ הַשָּׁלוֹם''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| איך אתה יודע ש''הַכְבָּדַת הַיָּד... לֹא הָיְתָה בָּאָה לָעוֹלָם לְלֹא הֶסְכֵּם אוֹסְלוֹ'' |
|||
|
|||
עדין אין בדבריך תשובה להסתייגות שלי: לדעתי הגורמים להתנגדות לא נמחקו כי פעילות צבאית לא יכולה למחוק אותם. היא לכל היותר יכולה להפריע באופן זמני... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| איך אתה יודע ש''הַכְבָּדַת הַיָּד... לֹא הָיְתָה בָּאָה לָעוֹלָם לְלֹא הֶסְכֵּם אוֹסְלוֹ'' |
|||
|
|||
הַגּוֹרְמִים לַהִתְנַגְּדוּת לֹא פָּסְקוּ. עַרְבִיֵּי יְהוּדָה שׁוֹמְרוֹן וְעַזָּה לֹא הָפְכוּ לַחֲסִידֵי הַתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית. אֲבָל הַלַּחַץ הַצְּבָאִי הָרָצוּף וְהַיָּעִיל דִּכֵּא אֶת הַטֶּרוֹר, לְלֹא הִזְדַּקְּקוּת לְטַנְקִים, מַסּוֹקֵי קְרָב, מְטוֹסֵי אֶף-16 וּפְצָצוֹת בְּמִשְׁקָל טוֹנָה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דוקטור דוקטור |
|||
|
|||
אין זה משנה את העובדה הפשוטה, שאתה טוען: א. שהמצב הורע מאז שישראל וויתרה והקלה. ו-ב. שלכן נאלצה להכביד את ידה. בקיצור אתה מעוות את העובדות כדי לטעון ש- שמאז שישראל וויתרה והקלה, ישראל הכבידה ידה, ו- לכן המצב הורע. את הטענה הזאת היה צריך למסגר ולתלות על הקיר בבתי הספר לרטוריקה (שפסו מן העולם למרבה הצער לפני שנים רבות) כדוגמא לטענה שאינה טענה כלל, היות והיא טוענת בעד ונגד אותו הדבר. וככל שתנסה להבהיר את עמדתך שוב ושוב, זה רק חושף ביתר שאת את התהליך הפסיכולוגי-אישי שמניע את התזה, ומבהיר לקוראים שאין כאן כלל מקום לדיון ענייני ב'עובדות' או ב'תזה'. קורה כאן גם מה שקרה בעבר עם מאמריו של ישראל בר-ניר, אשר כתב פמפלטים ארוכים ומפורטים כדי להגיע למסקנות שהציב מראש - הכשל הידוע של הנחת המבוקש. כאשר הכותב מתחיל את כתיבת המאמר בהתבסס על המסקנה, הוא חש שיש באפשרותו לגייס כל עובדה שהיא - כולל עובדות הסותרות האחת את השניה לתמיכה כביכול במסקנה שהוצבה מראש. ולכן גם הסתירה הפנימית הזאת היא הוכחה לכך שהמסקנה הוצבה בתחילת הטקסט ולא הגיע אליה הכותב בדרך החקירה האמיתית. אפשר לרמות חלק מהקוראים חלק מהזמן, ואולי אפילו ניתן לרמות את כל הקוראים כל הזמן, אך את השפה עצמה קשה לרמות - היא אינה נותנת עצמה לתהליכים הנכפים עליה ביד גסה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דוקטור דוקטור |
|||
|
|||
אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאַתָּה מַתְחִיל לְהָבִין: א) יִשְׂרָאֵל הֵקֵלָּה, כְּדֵי לְהֵיטִיב אֶת הַמַּצָּב הַבִּטְחוֹנִי וּלְהַשִּׂיג יַחֲסֵי צִבּוּר טוֹבִים בַּמַּעֲרָב. ב) בְּעִקְבוֹת הַהֲקָלָה, בְּאֹפֶן זְמַנִּי, חָל שִׁפּוּר (זְמַנִּי וְחוֹלֵף) בְּיַחֲסֵי הַצִּבּוּר, אַךְ בַּד בְּבַד עִם הַחְמָרָה מַשְׁמָעוּתִית בַּמַּצָּב הַבִּטְחוֹנִי; ג) כְּדֵי לְהָשִׁיב עַל כַּנּוֹ אֶת הַמַּצָּב הַבִּטְחוֹנִי, נֶאֶלְצָה יִשְׂרָאֵל לְהַכְבִּיד אֶת יָדָהּ (מִפְּנֵי שֶׁבְּעִידוּדָהּ וּבְחָסוּתָהּ, צָמְחָה בְּקִרְבַת קְרָבֶיהָ יֵשׁוּת טֶרוֹרִיסְטִית חַתְרָנִית). הַכְבָּדָה זוֹ הוֹבִילָה, אָמְנָם, לְשִׁפּוּר בַּמַּצָּב הַבִּטְחוֹנִי, אוּלָם דִּרְדְּרָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְשֵׁפֶל בְּיַחֲסֵי הַצִּבּוּר בַּמַּעֲרָב שֶׁהָיָה נָמוּךְ בְּהַרְבֵּה (בְּהַרְבֵּה מְאוֹד) מִכָּל מַה שֶׁאֶפְשָׁר לְהַצְבִּיעַ עָלָיו עֶרֶב אוֹסְלוֹ. נָכוֹן שֶׁזּוֹ הִשְׁתַּלְשְׁלוּת עִנְיָנִים קְצָת מֻרְכֶּבֶת... נָכוֹן שֶׁצָּרִיךְ לְהַפְעִיל קְצָת שֵׂכֶל וּמַחְשָׁבָה כְּדֵי לִקְלֹט אוֹתָהּ... אֲבָל נִרְאֶה לִי שֶׁסּוֹף סוֹף הִצְלַחְתָּ. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דוקטור דוקטור |
|||
|
|||
אתה יכול לגלגל את אותו הטיעון הכושל בעוד עשרים גירסאות, ןהעובדה שאתה טוען דבר והיפוכו לא תשתנה. נראה לי שכבר הוכחתי שהטיעון שלך כושל, ושעצם ההתעקשות שלך על תקפותו כביכול והחזרה עליו מעידים על מצב אישי של הכותב, ושל ציבור שלם המזדהה עם המסקנה שהעמיד בתור הנחת יסוד כאילו. זה מביא אצל שניכם להצגת נתונים סותרים כחלק מהוכחת הטענה. אתה ממשיך לטחון את אותן העובדות והעובדות כביכול שהעלית מלכתחילה, כאשר הבעיה אינה בתחום נכונות העובדות אלא בתחום מבנה הטיעון. הנחת המבוקש היא כשל לוגי מוכר, ונראה שהשימוש בו בין במכוון או בתמימות על ידך ועל ידי אריה עירן, היא סימפטום של העמדות הגזעניות שאתם מפיצים בפורום. אצל עירן זה תלוי בחוץ, בעוד שאצלך זה עובר סינון ועיבוד מסוים. אך המבנה הוא אותו המבנה. אי אפשר, גם אם רוצים בכך מאד, להוכיח טענה, כאשר מציבים את המסקנה בתור אחת מהנחות היסוד. הבלבול שאתה ועירן מייחסים השכם והערב למתי מעט שמגיבים עניינית לתגובותיכם, אינו נחלתם של המגיבים, אלא הוא חלק בלתי נפרד מפרוצדורת הטיעון שלכם. לכן גם הצעתי שאין טעם להגיב באופן שאתם מכנים 'ענייני' - תגובה לעובדות ולכאילו עובדות שאתם מביאים - אלא שיש להגיב עניינית רק ברמת מבנה הטיעון, ובכך לאפשר לקוראים האחרים להבין היכן קבור הכלב. הכלב הוא שנאוצר קטן ומעצבן, והוא זקוק לטיפול של וטרינר מוסמך, ואולי גם פסיכולוג לא יזיק. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דוקטור דוקטור |
|||
|
|||
אמנם פרלמן , מנפנף ללא קושי את יוסוף עובד מנגנון התעמולה הפלסטינו גבלסי בדיוק כמו שהפולביציסטים המוקרטים נפנפו בזמנו את טיעוני ההבל והכזב של מנגנוני התעמולה הנאצו-פשיסטיים. הקמת המנגנון הזה, היא רעה חולה, שנבעה מהסכם אוסלו. הקמת מכונת התעמולה הפלסטינו גבלסית, והמקביל, הקמת מערכת טרור שמיועדת להשמיד פיסית את יהודי ארץ ישראל היא חלק מהמהות של רשות הטרור והפשע הפלסטינית. את הפירות המרים של הסכם אוסלו היהודים אוכלים היום באדיבותה של מכונת התעמולה המסועפת הזו. עלילות דם נוסח ימי הביניים -עלילת א-דורה וחמורים מהם כגון עלילת קצירת האברים ומכירתם על ידי חיילי צהל, שקרים בוטים נוסח שוברים שתיקה, הם המזינים ועדות חקירה מוטות נוסח השופט גולדסטון. הפיכתם של הרוצחים הפלסטינו-נאצים - גוזלי אדמתם של היהודים, לקרבנות אומללים- היא מטרת יסוד אצל אנשי המנגנון האפל הזה. יוסלה הוא הדוגמה להתנהלות הערמומית, נכלולית של מקלידן מטעם המנגנון הזה. והכל- בכספים, ובמימון משלם המיסים הישראלי... יענקלה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דוקטור דוקטור |
|||
|
|||
אריה התעורר היום מוקדם מהרגיל, früh auf כמו שאומרים בגרמנית, ומיד עבר למתקפת גידופים מאחורי הסוכך של 'יענקלה'. ''אמנם פרלמן , מנפנף ללא קושי את יוסוף...'' מאד לא מדויק ידידי הלא יקר: ראשית שכחת לצמצם את הרווח אחרי המילה פרלמן, ויש בכך משום צדק פואטי שדווקא בסמיכות לשם של שותפך לכשל הלוגי של הנחת המבוקש נתקע לך רווח שכזה (נקודה עיוורת). עייפנו מביטויים חסרי משמעות כמו ''הפרות המרים של הסכם אוסלו''. ועוד יותר מעייף להיות נאלץ לשמוע את אריה עירן זועק בקול ניחר קללות נאציות בעילום שם, בנסיון שקוף מאד להגן על כבודו האבוד. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דוקטור דוקטור |
|||
|
|||
קְשָׁיֵי הַהֲבָנָה שֶׁלְּךָ אֵינָם עֵדוּת לִכְשָׁלִים מִבְנִיִּים בַּטִּעוּן, אֶלָּא לִכְשָׁלִים מֻבְנִים בִּיכָלְתְּךָ הַקּוֹגְנִיטִיבִית. אֲבָל לִזְכוּתְךָ יֵאָמֵר שֶׁהִצְלַחְתָּ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לְהָבִין. נִרְאֶה לִי שֶׁאַתָּה מִסְתַּבֵּךְ קָשׁוֹת כַּאֲשֶׁר לֹא עוֹמֵד מוּלְךָ ''טִעוּן'' פַּשְׁטָנִי כְּגוֹן: 'הָעֲרָבִים הֵם זְבָלִים נְחוּתִים שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁמִידָם עַד הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם'... עַל הֶגֵּד שֶׁכָּזֶה אַתָּה מוּכָן וּמְזֻמָּן מֵרֹאשׁ לְהָטִיחַ: ''גִּזְעָנוּת חִסּוּלִית'' אוֹ דְּבַר-מַה דּוֹמֶה. הַרְרֵי הַמֶּלֶל שֶׁאַתָּה שׁוֹפֵךְ לֹא מַצְלִיחִים לְכַסּוֹת עַל עֶרְוָתְךָ הָאִינְטֶלֶקְטוּאָלִית, וַעֲרֵמוֹת הַכִּנּוּיִים הַבִּלְתִּי-רֶלֶבַנְטִיִּים אֵינָן מַצְלִיחוֹת לְהַסְתִּיר אֶת הַיְּסוֹד הָרָעוּעַ שֶׁעָלָיו עוֹמֵד הַהִגָּיוֹן שֶׁלְּךָ. גַּם הַנְּטִיָּה הַפָּאבְלוֹבִית לִכְרֹךְ אֶת דְּבָרַי עִם דְּבָרָיו שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר, וְכָל פַּעַם אוֹתוֹ מִישֶׁהוּ, הִיא עֵדוּת לְאֵיזוֹ אוֹבְּסֶסְיָה פָּתוֹלוֹגִית שֶׁכָּל קֶשֶׁר בֵּינָהּ לְבֵין נוֹשֵׂא הַדִּיּוּן הִנּוֹ מִקְרִי בְּהֶחְלֵט. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דוקטור דוקטור |
|||
|
|||
דווקא היוסלה הצליח להוכיח את טענותיו ביחס לכשל הלוגי של הטיעון של האדון פרלמן, אך האדון פרלמן, אינו מצליח להוכיח שהיוסלה טועה. ובגלל שאי אפשר להוכיח שהיוסלה טועה, בשל הכשל המובנה של הטיעון של פרלמן, נידון האדון פרלמן לגורל אכזר של עמל פובליציסטי עקר החוזר על עצמו כמו תקליט שבור. ואכן אפשר ללמוד יותר על מה שמניע את האדון פרלמן בכתיבת התזה הלא בנויה כהלכה בדבר היחס בין ההרפייה הישראלית לזיקפה החוזרת מההשוואה לאופן הטיעון הארייני עירני. שניהם עוסקים בהנחת המבוקש, ומכאן נובע השימוש שלהם בהנחות הסותרות זו את זו לצורך הוכחת התזות שלהם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דוקטור דוקטור |
|||
|
|||
''הֲנָחַת הַמְּבֻקָּשׁ'' אֵינָהּ מְהַוָּה מִכְשׁוֹל אִם נִתּוּחַ הַתַּהֲלִיכִים וְהָעֻבְדּוֹת תּוֹאֵם אֶת הַמְּבֻקָּשׁ... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דוקטור דוקטור |
|||
|
|||
מהמשפט שכתבת נראה שאינך מבין שהכשל הנובע מהנחת המבוקש שולל כל אפשרות להוכחת המבוקש. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דוקטור דוקטור |
|||
|
|||
מהחמשיר שכתבת נראה כי אינך מתמקד בטיעון אלא בגבבת הנחות חסרות רצף הגיוני מתודי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דוקטור דוקטור |
|||
|
|||
אכן ''חמור כחול לבן''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הַנָּחַת הַמְּקֻשְׁקָשׁ |
|||
|
|||
מֵאַחַר שֶׁצֶּמֶד הַמִּלִּים ''הֲנָחַת הַמְּבֻקָּשׁ'' נָפוֹץ בְּכִתְבֵי הָאֶחָד כִּמְעַט כְּמוֹ ''אַרְיֵה עִירָן'' אוֹ ''גִּזְעָנוּת'', טָרַחְתִּי קִמְעָא וְקָרָאתִי עַל אוֹדוֹת אוֹתוֹ כֶּשֶׁל. לְהַלָּן דֻּגְמָא בַּקִּשּׁוּר: וְהִנֵּה, לַמְרוֹת שֶׁמְּבַקְּרֵי הַמֶּחְקָר נוֹפְפוּ גַּם הֵם בַּ''הֲנָחַת הַמְּבֻקָּשׁ'', הֵם לֹא הִסְתַּפְּקוּ בְּכָךְ אֶלָּא טָרְחוּ וְהוֹכִיחוּ מַדּוּעַ הַמֶּחְקָר כּוֹשֵׁל וַחֲסַר תְּקֵפוּת מַדָּעִית. אַךְ לוֹמַר ''הַטִּעוּן אֵינוֹ תָּקֵף בִּגְלַל הֲנָחַת הַמְּבֻקָּשׁ'', מִבְּלִי לְהַסְבִּיר עַל מַה וְלָמָּה = הוּא הֶגֵּד מְעֻרְפָּל לֹא פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר ''אֲנִי צוֹדֵק כִּי מַה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר הוּא נָכוֹן''... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דוקטור דוקטור |
|||
|
|||
רק השטויות שאתה כותב גדולות יותר מהשטויות שאתה כותב . נדמה לך שאתה מתחמק מהדיון על הטיעונים אך מה שאתה עושה שקוף לגמרי . מהדיון בנושאים שכל המדוכה אתה מתחמק , כי אינך מסוגל להתמודד איתם . מה שנשאר לך זה לטעון לפגמים נפשיים אצל זולתך . וזו הבעיה שלך ==> הפגמים הנפשיים שלך . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דוקטור דוקטור |
|||
|
|||
אתה מרמה חלק מהקוראים כל הזמן ואת רוב הקוראים אף פעם והמילים הם כלי האלימות והאונס אצלך | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי