פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
פרופ. פרידמן
ע.צופיה (שבת, 03/03/2007 שעה 9:05) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני חושב שביקורתך על פעולות פרופסור פרידמן אינן מוצדקות.
בשני העשורים האחרונים התערער בהדרגה האיזון ''הקדוש, בין שלושת רשויות החוק, כאשר הרשות השופטת, בעיקר בזכות אישיותו של השופט לשעבר ברק, הגבירה את כוחה ביחס לרשויות האחרות. הסימן המובהק והברור לכך הוא הביקורת הציבורית הגוברת כלפי המוסדות השיפוטיים ובעיקר העליון שבהם.ביקורת זו חלקה נובע מפסיקות שאינן בהכרח משפטיות מובהקות (בעיקר עניני בטחון) ובחלקה בגלל -'' נאה דורש ולא נאה מקיים''. ואני מתכוון בעיקר לשיטת ה''סניוריטי'' בבית המשפט העליון שמדגישה את הותק ולא את היכולת והכשרון.וכן את משקלם הגדול של השופטים בקביעת ממשיכיהם, דבר שיוצר רושם של ''קליקה''.
פרידמן כ'' האוטסיידר'' מנסה להגביל את כוחו של בית המשפט בענינים מסוימים בכדי להחזיר את האיזון הדרוש (לדעתו כמובן)בין הרשויות. דבר שיגביר ויאדיר את כוחו של שלטון החוק ולא ההיפך.
בל נשכח כי מלבד האנשים המכובדים: שמגר,מרידור וחשין, קיימים עוד הרבה משפטנים ידועים ומפורסמים שאינם בדעתם המקצועית של הנ''ל ומין הראוי שגם לדעתם המקצועית ינתן המשקל המתאים.
_new_ הוספת תגובה



שיטת המינוי היא לא העיקר
דוד סיון (שבת, 03/03/2007 שעה 10:45)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין לי ולא היתה לי בעיה עם הרעיונות לשנות את שיטת המינויים הקיימת. דברי לא עסקו במי אלא במה. הדברים שכתבתי מתייחסים בעיקר לנסיון לבטל או להחליש את הבקרה השיפוטית על המחוקק.

לפי שנכתב בתקשורת פרופסור פרידמן רוצה להגביל את סמכות בית המשפט העליון בדומה לקיים או מקובל בקנדה. בתמצית יש למחוקקים בקנדה (ברמה הפדרלית וברמת הפרובינציה) לעקוף את הפסיקה של בתי המשפט. אלא שזה רק באופן זמני ועל בסיס זכויות וחובות שכתובים בחוקה. אצלנו אין חוקה ששומרת על הזכויות כפי שיש בקנדה ויש והיו נסיונות לפגוע באותן הזכויות. וחלק מהנסיונות נובעים מאותן סיבות שבעצם אין לנו חוקה. אני לא חושב שהסיבה הביטחונית היא העניין אלא מה שמסתתר מאחוריה.

נכון שאני לא מספיק מכיר את העובדות ואת החוק הישראלי ואני נותן משקל למשל למה שכתב ואמר בראיונות הפרופסור אמנון רובינשטיין. מצד שני כאשר אני קורא שמאיר שמגר זה מהווה מעין משקל שכנגד.

אם נדאג שתהיה לנו חוקה שתבטיח את מה שהחוקה הקנדית מבטיחה (בעיקר לאזרח הקטן) לא תהיה לי בעיה שיקבעו מגבלות על הבקרה השיפוטית בהתאם.

חוץ מכל זה כאשר מבררים כמה פעמים השתמש בית המשפט העליון בסמכות לבטל חוקים מתברר שזה קרה רק כ-‏7 פעמים. נדמה לי שזה אומר שהשימוש בסמכות הזאת הוא מידתי.
_new_ הוספת תגובה



שיטת המינוי היא לא העיקר
ע.צופיה (שבת, 03/03/2007 שעה 11:09)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני הצגתי את הענין ברמת המאקרו והבאתי מספר דוגמאות להמחשה( שיטת המינויים, הפסיקות הבטחוניות).
אנו בוחרים את נבחרינו לבית המחוקקים כדי שישמרו על זכויותינו.בית המשפט העליון אמור (בהשאלה) לשמש כמורה נהיגה בשעת שיעור נהיגה. הוא אינו אמור לבוא במקום התלמיד.
אגב בקנדה ,בית המשפט העליון מתריע(על ידי ביטול חוקים)בפני בית הנבחרים שחוק מסוים נוגד חוקים אחרים ''חזקים'' יותר. בית הנבחרים צריך במקרה כזה לדון שנית ולהצביע מחדש על החוק ואז הוא ''תופס''. נכתב כי לאחרונה הוא ביטל חוק חדש כ''נגד טירור'' שכלל מגבלות קשות על זכויות החשודים. מזכיר במקצת את המצב בארץ.
גם אצלנו ניתן לחוקק חוקים ''עוקפי בג''צ'',אך למיטב זכרוני לא נחקקו חוקים כאלה.
אני רואה לאחרונה ''רעה חולה'' אחרת, והיא ''השופטים המיליטנטים'' דוגמת לינדנשטראוס,זיילר, טירקל, חשין ואני מנחש: גם וינוגרד.
עבודת משפט אמיתית לא נעשית במיליטנטיות ובתקשורת, היא נעשית בפסקי דין ובהנמקות להם.
חבל.
_new_ הוספת תגובה



אני לא מסכים
דוד סיון (שבת, 03/03/2007 שעה 11:56)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אור השמש הוא אמצעי החיטוי הטוב ביותר.

לאור הנסיון שלנו עם דוחות המבקר לפני לינדשטראוס, לדעתי ברור שהוא פועל נכון. העובדה החשובה כאן היא שלמבקר אין שיניים ולכן ראוי ורצוי שיצא לתקשורת ויבדוק דברים על חם. מכאן שלדעתי השינוי שהנהיג לינדשטראוס הוא מבורך.

אני מסכים שזיילר לאחר שכתב את הדו''ח שלו לא צריך לעסוק בפרשנות. חשין כפנסיונר של בתי המשפט זכאי להביע את דעתו בדיוק כמוני וכמוך (כך גם זמיר). יחד עם זאת צורת ההתבטאות של חשין אינה לרוחי.

עיינתי הבוקר במה שכתוב בוויקיפדיה על החוקה הקנדית וסמכות הבקרה של בתי המשפט שם (http://en.wikipedia.org/wiki/Supreme_Court_of_Canada). הנה מה שנאמר שם בנושא שלפנינו:
The Supreme Court has the ultimate power of judicial review over Canadian federal and provincial laws' constitutional validity. If a federal or provincial law has been held contrary to the division of power provisions of one of the various Constitution Acts, the legislature or Parliament must either live with the result, amend the law so that it complies, or obtain an amendment to the constitution. If a law is declared contrary to certain sections of the Charter of Rights and Freedoms, Parliament or the provincial legislatures may make that particular law temporarily valid again against by using the ''override power'' of the notwithstanding clause. In one case, the Quebec National Assembly invoked this power to override a Supreme Court decision (Ford v. Quebec (A.G.)) that held that one of Quebec's language laws banning the display of English commercial signs was inconsistent with the charter. Saskatchewan used it to uphold labour laws. This override power can be exercised for five years, after which time the override must be renewed, or the decision comes into force.

זה אומר שהמחוקק יכול לבטל את הפסיקה רק באופן זמני (5 שנים). מהעובדות שאני מכיר אני חושש שלכנסת תינתן האפשרות הזאת. במיוחד כאשר החלטות של חלק ניכר מחברי הכנסת נקבעות על ידי גופים חיצוניים, לא נבחרים, וללא בקרה שיפוטית כלל.
_new_ הוספת תגובה



אני לא מסכים
ע.צופיה (שבת, 03/03/2007 שעה 12:16)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מסכים שאור השמש הוא אמצעי החיטוי הטוב ביותר,אך,כפי שעניתי קודם ליובב, המערכת המשפטית היא המערכה הכי פחות מבוקרת בארץ.וזה בהחלט חשכה כמעט מוחלטת.
כפי שודאי נוכחת מדיונים קודמים בינינו ,איני אוהד של לינדנשטראוס. הוא בודק את מה ש''קל'' ומקובל.זוכה לכותרות,אך בינתיים לא ראיתי הישגים מיוחדים.
הוא אינו בודק באינטנסיביות ראויה את התנהלות הרשויות המקומיות בענין הלנות שכר(שזה חמור פי עשר מהעטים של אולמרט),את פעילות חברת הרכבות שסובלת בשנים האחרונות מתאונות רבות ,איחורים ואי סדרים אחרים,את התרמיות הנמשכות במשרד החינוך ועוד ועוד.
החוקה הקנדית מציעה איזון מסוים בין הרשויות,אולי זה לא אידיאלי,אך זה לפחות נותן זמן למחשבה שניה של המחוקק וכן פתרון זמני לבעיות בוערות.
אני עדיין חושב שבמאקרו השתבש האיזון בין הרשויות השולטות וצריך בדרך זו או אחרת להחזירו לאיזון.
_new_ הוספת תגובה



בינתיים לא ראיתי הישגים מיוחדים
יובב (שבת, 03/03/2007 שעה 13:03)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ניסית להשוות אובייקטיבית (אם אפשר בכלל) את הישגיו לעומת הישגים של קודמיו?
_new_ הוספת תגובה



בינתיים לא ראיתי הישגים מיוחדים
ע.צופיה (שבת, 03/03/2007 שעה 16:46)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איני יודע (טכנית)איך ניתן לערוך השוואות אובייקטיביות.
המבחן שלי הוא,שהמבקר הנוכחי (ולא לבדו) יוצר בעזרת התקשורת(שמסיבותיה נענית לכך ברצון)אוירה ציבורית של שחיתות ממסדית וכתוצאה מזה מחול שדים וציד מכשפות ציבורי כנגד נושאי תפקידים ציבוריים למיניהם.
איני טוען שאין שחיתות, אני טוען שאין היא חריגה לנעשה אצלנו מזה עשרות שנים. איני טוען שלא צריך להלחם בה, אך בציד מכשפות נופלים בדרך כלל החלשים ולא המושחתים.
מבקרי בעבר יחפשו את השחיתות בתהליך נהשלטוני ולא בגופם של אנשים. לוחמי השחיתות הנוכחים הם ציידי גולגלות ותו-לא.
_new_ הוספת תגובה



בינתיים לא ראיתי הישגים מיוחדים
יובב (שבת, 03/03/2007 שעה 17:13)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם תסכים שהמטרה של קיום ביקורת היא הרתעה, תסכים ששימוש בתקשורת ככלי ליצירת לחץ הוא אפקטיבי.
_new_ הוספת תגובה



בינתיים לא ראיתי הישגים מיוחדים
ע.צופיה (שבת, 03/03/2007 שעה 17:24)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זו בדיוק הנקודה, ביקורת אינה לצרכי הרתעה אלא לצרכי יעילות ונקיון כפיים. ההרתעה היא פועל יוצא מזה.
_new_ הוספת תגובה



בינתיים לא ראיתי הישגים מיוחדים
יובב (שבת, 03/03/2007 שעה 17:35)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לצערי בגלל האופי האנושי יעילות ונקיון כפיים יבואו רק בשיטת המקל, ולכן ההרתעה היא כלי הכרחי והיעיל ביותר.
מכאן כפועל יוצא החשיבות שבשימוש בתקשורת.
_new_ הוספת תגובה



בינתיים לא ראיתי הישגים מיוחדים
ע.צופיה (שבת, 03/03/2007 שעה 18:15)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין ספק, השקפת עולמך שונה משלי.
בכל אופן החכם משתמש במקום במקל-בגזר.
פעם מאכיל איתו ופעם מכה איתו.
_new_ הוספת תגובה



דעתי שונה
דוד סיון (שבת, 03/03/2007 שעה 17:05)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דעתי שהאיזון, בין מע' המשפט והמחוקק, לא השתבש אלא שהפוליטיקאים (שחלקם נשלטים על ידי גופים לא נבחרים) רוצים יותר שליטה. לדעתי רבים מהם לא באים בידיים נקיות. החוקה הקנדית מציעה איזון שמתאים לאותה החוקה. לא בטוח שבמקום שהזכויות הבסיסיות לא מובטחות זה יתאים.

כנראה שגם גם בעניין המבקר לינדנשטראוס נישאר חלוקים.

בהלנת שכר ברשויות המקומיות עסקנו כבר מספר פעמים (דיון 2081, דיון 2259 ועוד). אני חושב שהבעיה היא במגרש הפוליטי: פוליטיקאי מקומי מוציא בעודף והפוליטיקאי בכנסת ובממשלה מתכופף. בתמצית מגייסים עובדים בעודף ומשתמשים באי תשלום השכר כאמצעי לחץ להשגת המימון. מצד שני משום מה אין המערכת המשפטית יכולה לטפל בעניין.

יתכן שבדיקת הנושא על ידי המבקר היא אמצעי בדרך לפתרונה של הבעיה
_new_ הוספת תגובה



דעתי שונה
ע.צופיה (שבת, 03/03/2007 שעה 17:32)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כפי שציינתי קודם, אני רואה (בפרספקטיבה של 10-20 שנים אחורה)גידול בכוחה של הרשות המשפטית על חשבון שני הרשויות האחרות.איני מתכוון שזה רע מאוד,או רע בכלל,אך כל הפרת איזון סופה לא טוב ולכן יש לבצע ''כיווני-מנוע'' בזמן המתאים ובמועד הנכון.ובמידה מסוימת עכשיו זה מועד נכון. החוקה הקנדית באה כדוגמא בלבד. לא כלח מה שטוב לקנדה טוב גם לכנען.
בדיקה נכונה של המבקר ברשויות המלינות שכר ,כנראה, תגלה שחלק גדול מזה הוא פיקציה. אין ספק שמצב ה''מולנים'' רע ,מצב הרשות המקומית רע,אך הסיבות הן בישוב עצמו ולא בממסד.
_new_ הוספת תגובה



דעתי שונה
יובב (שבת, 03/03/2007 שעה 17:37)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פריקת העול המוסרית הכללית של הכנסת והממשלה, הבאה לידי ביטוי באובדן הבושה, מצריכה כרגע שוט גדול בדמות ביהמ''ש.
_new_ הוספת תגובה



דעתי שונה
ע.צופיה (שבת, 03/03/2007 שעה 18:18)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כל המשפט שכתבת הוא סיסמה נבובה, אין לך ולאחרים כל הוכחה כי המצב היום שונה מהמצב בארבעים השנים האחרונות.
הכל הצהרות,כותרות,וספינים תקשורתיים. עדיין לא ראיתי ולוא כתב אשמה אחד.
_new_ הוספת תגובה



דעתי שונה
יובב (שבת, 03/03/2007 שעה 18:59)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה רואה מישהו עושה כמעשה רבין או עופר בימינו?
אתה לא מסכים עם האמירה שאז לפחות היתה בושה?
ההבהרה של מרכז הליכוד ללימור ליבנת בשביל מה היא נבחרה היא לא מדרגה של אובדן הבושה?
_new_ הוספת תגובה



דעתי שונה
ע.צופיה (יום ראשון, 04/03/2007 שעה 0:48)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש יותר שחיתות בכותרות העיתונים. אין יותר שחיתות בשטח.
ליבנת ומרכז הליכוד זה סיפור ישן. אולי 10 שנים.
_new_ הוספת תגובה



אני מכיר את העובדות
דוד סיון (שבת, 03/03/2007 שעה 19:04)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מסתכל על ההתפתחות בשנים שעברו ולדעתי היא היתה לטובה.
נוצר איזון טוב בין זכויות האזרח הקטן והרשויות. נוצר איזון טוב
זכויות המיעוט וזכויות הרוב.
_new_ הוספת תגובה



אני מכיר את העובדות
ע.צופיה (יום ראשון, 04/03/2007 שעה 0:51)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מדבר על איזון בין הרשויות.בסיכומו של דבר כל הפרה של האיזון תפגע באזרחים.
אם אתה מסתכל מסביב ורואה שהכל טוב-אז כנראה זה טוב.
_new_ הוספת תגובה



asinus asino et sus sui pulcher
זוהר בדשא (יום שני, 05/03/2007 שעה 9:02)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הפתגמון הזה בהחלט מכיל את תורת החיים של הדוקטור סיוווון שהרי אין לו לסיוון אלא את עצמו ואת דומיו ,מה לו לדוקטור ולאור השמש .

הרי אין עוד כמו סיוון להסוות,לערפל,לטשטש,לקרקש,למלמל איזה ציטוט אקדמי בתקוה כי הציטוט יכסה את הגחמה שהיא בסיס כתיבתו של סיוווון.

והתרגום לפתגמון: החמור יפה בעיני החמור והחזיר בעיני החזיר.

ולפרשנות המעמיקה יותר : הדומים זה לזה מוצאים חן זה בעיני זה אפילו אם הם עצמם חסרי-חן .
_new_ הוספת תגובה



asinus asino et sus sui pulcher
זוהר בדשא (יום חמישי, 08/03/2007 שעה 23:10)
בתשובה לזוהר בדשא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על עדנה ארבל עוד יורחב כנראה היא סיפור ומשל על הניוון שפשה באליטות בישראל , הנה מסתבר שגם בעלה (לא מפליא שהוא אלוף משנה כמו שצריך להיות כל שמאלני ציוני נלהב ) ובכן מסתבר שמר ארבל הוא גולש ''חובב'' באינטרנט , ואף מצטיין בגילויים וב''חשיפות'' מתחומי המשפט ממממ..., הוא כמובן מכחיש , אבל כל אימת שנכתבים דברים נגד השופטת המכובדת ,הוא קופץ כנשוך נחש להגן עליה , ואף מאיים על גולשים אחרים שאינם רואים עימו את סיפור ארבלה עין בעין .

אם יסתבר כי מדובר בבעלה של השופטת יהיה בכך אות וסימן לאיזו הדרדרות הביא המינוי המפוקפק של הגברת ארבל ואולי ראוי לברר את הדבר לעומק בטרם נחרץ הדין , אבל גם ככה מדובר בהחלט בדמות שיש להניח שמי מאיתנו נתקל בה בימי שרב כאלה או אחרים באינטרנט.

ואכן עושה רושם שהטעות ששמה בישראל ארבל אורי נדבקה לפורומי אינטרנט לא באופן תמים כל כך .

ולקישור לספרות על שם משפחת ארבל על שלל היצוגים שלה:

אפרופו הסיפור על אור השמש , מאלף לראות עד כמה החמורים חושבים שאור השמש יכול לחמם אך ורק את נעירת החמור העגמומי שהם מפיקים בקול נרגן עם עלות השחר, ומה על חזירי הבר..הא?
_new_ הוספת תגובה



asinus asino et sus sui pulcher
זוהר בדשא (יום חמישי, 08/03/2007 שעה 23:31)
בתשובה לזוהר בדשא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואכן הסיפור על ארבל השופטת המכובדה מאד מאד...יענו כביר כביר מכובדה השופטת וכל הקשור בה .. באמת מיוחד במינו ויש לו הרבה היבטים הנה עוד קצת סיפורים על הבעל , התכשיט של הארבלה השופטת העליונה מר אורי שנזקק לשרותי לבנת ,באדיבות יואב יצחק.

חוששני שאפילו גדולי הסנגורים של ארבל מלבד כמה נעירות בודדות לא יעזו לטעון כי המינוי שלה ראוי למרות שפה בטח יש לי ציפיות מוגזמות להפגנת אינטלגנציה , אולם נראה כי הסיפור מסביב מרתק ועסיסי למדי ללא קשר לעצם המינוי וכל ההתרחשות.
_new_ הוספת תגובה



asinus asino et sus sui pulcher
זוהר בדשא (יום חמישי, 08/03/2007 שעה 23:38)
בתשובה לזוהר בדשא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אף שאיש לא יכול לטעון כי יש לו הוכחה ניצחת כי מדובר בבעלה של השופטת ארבל , נראה שיש כותבים מקדישים לעמיחי ממיטב מירצם , שערו בנפשכם את העניין מתברר בבית משפט , עכשיו הגחמה הזו נמצאת בשלב הגולמי בלבד אבל נראה כי מתגלגלת לכמה כיוונים אפלים, יש כמובן לשחות באופן מוחלט את האאוטינג הנפשע שעשו למר אורי ארבל.

הנה בלוג שעוסק בפעילות מחרתית זו:

_new_ הוספת תגובה



asinus asino et sus sui pulcher
זוהר בדשא (יום חמישי, 08/03/2007 שעה 23:44)
בתשובה לזוהר בדשא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בנתיים מסתבר כי הבעל ארבל חבר טוב של הבעל ביניש , היועץ מזוז בנתיים אישר כי מתנהלת חקירה נגד הבעל של השופטת המכובדה ביניש בכל הנוגע לתזמורת הסימפונית.

אכן מדובר בחוצפה שאנשים העזו להטיל ספק במינוי של הגברת ארבל לעליון , ככול שהזמן נוקף התמיהות אף מתרבות ומעמיקות יותר ויותר.

והסיפור לא תם ......
_new_ הוספת תגובה



התערער בהדרגה האיזון
יובב (שבת, 03/03/2007 שעה 10:54)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מסכים שנעשו מעשים לא ראויים בקרב שופטים (למשל הזיוף של ארבל), ולדעתי יש לטפל בסוגיות כאלה בחומרה - שופטים חייבים להיות 'זכים'.
אבל אני מתרשם שהרבה מה'ביקורת הציבורית' מקורה ב'כתבי חצר' של פוליטיקאים שמרגישים מאויימים ע''י ביהמ''ש.
על אף ה'מיני שחיתויות' שנחשפות בביהמ''ש, מדובר ברשות השלטונית היחידה שלא פשו בה נורמות של שחיתות גלויה, ולכן במבצר האמיתי האחרון שיש לאזרח בהתמודדות מול הממשל.
כשהממשלה באה היום להיאבק ברשות השופטת, היא לא באה בידיים נקיות. ההיפך הוא הנכון: ביהמ''ש עומד כאבן נגף בדרכם של הפוליטיקאים הבאים לקדם את האינטרסים שלהם בדרכים לא ראויות על חשבון האזרח. הרשויות האחרות לא רוצות לעשות סדר בביהמ''ש מאהבת היושר והסדר הציבורי אלא משנאתו - הרפורמות המוצעות בשינוי שיטת בחירת השופטים ומינוי השופט העליון יביאו לפוליטיזציה של מערכת המשפט - שופטים יצטרכו להביא בחשבון לאן נושבת הרוח הפוליטית ולנהוג בהתאם על מנת להיות מקודמים.
להבנתי שיטת הסיניוריטי מטרתה להמנע בדיוק ממצב זה - ה'ראשון בן שווים' נבחר באופן כמעט שרירותי. האלטרנטיבה היא גרועה ממש - כבר ראינו אך קצב מתמנה לנשיא על רקע סגירת חשבונות פוליטיים, איך יריבות אישית הביאה לתהליך המכוער של בחירת מופז (בלי להכנס לשאלה אם הוא היה רמטכ''ל יותר או פחות טוב מוילנאי) ואפשר רק לדמיין את הסיוט של 'ישחקו השופטים לפנינו' אם תהליך בחירת נשיא העליון יהפוך לתחרות פוליטית.
יתרה מכך, להבנתי לפי השיטה הנוכחית הנשיא הבא, שימונה ב-‏2012, הוא אשר גרוניס שהוא ממש אנטי ליברל, כך הדבקות של בייניש בשיטה הקיימת מצביעה על אמונה בתהליך ולא על נסיון להקפיד לשמור על איש 'משלנו' בראש.
אם זכרוני אינו מטעיני, פרידמן החל את הקמפיין שלו רק לאחר פרשיית נילי כהן המקורבת אליו, כך שעושה רושם שהמניעים שלו אינם זכים.
_new_ הוספת תגובה



התערער בהדרגה האיזון
ע.צופיה (שבת, 03/03/2007 שעה 11:22)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה רואה הענין כמאבק בין ה''טובים'' ל''רעים'' ,ואין זה כך.
ראשית,קח בחשבון שהרשות השופטת היא הרשות היחידה שאינה מבוקרת ולכן אתה לא שומע על מעשי שחיתות או סטיות אחרות מהחוק.אני מנסיוני האישי בבית המשפט חויתי שופט רע מאוד שלאחר זמן גם השופט ברק הגיע למסקנה זו ונזף בו.כאשר אין ביקורת אמיתית-אין מעשי שחיתות.
שנית,גם השופטים משתמשים ב''כתבי-חצר''וראש וראשון (לפי עדות העיתונאים עצמם)-מבקר המדינה,השופט לינדנשטראוס.
גם זיילר בעקבות מסקנות ועדתו ראה צורך להופיע על כל במה תקשורתית בכדי להסביר את מה שהוא לא יכל לכתוב בדו''ח.
שיטת הסניוריטי עשויה גם להעמיד בראש בית המשפט העליון הדיוט . דמיין לעצמך שופט בבית המשפט העליון שדעתו החל להשתבש עליו בגין גילו,אך לפי שיטת הסניוריטי הוא יהיה הנשיא תוך זמן קצר. מה תעשה?
אני התרשמתי מהתקשורת (ואין לי לצערי דרך אחרת)כי בעמדת הפרופ. פרידמן תומכים משפטנים רבים, בארץ, מהשורה הראשונה.
_new_ הוספת תגובה



התערער בהדרגה האיזון
יובב (שבת, 03/03/2007 שעה 13:02)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על פניו נראה לי כי בתי המשפט מבוקרים ע''י אותם גורמים כמו רשויות השלטון האחרות: בתוך בתי המשפט קיים אגף ביקורת פנים, הממשלה והכנסת אינן נרתעות מלבקר את בתי המשפט, וכך גם התקשורת, וכן אני מניח שבקרה על הרשות השופטת היא חלק מתפקידו של מבקר המדינה (אם כי ניתן לטעון שכיוון שמדובר בבשופט לשעבר הבקורת עשויה להיות חלשה יותר).

לינדנשטראוס וזיילר אינם שופטים פעילים, ולכן הכלל ששופט מדבר רק באמצעות פסקי הדין שלו לא חל עליהם והשימוש שהם עושים בתקשורת אינו מהותי לדיון כאן.
עם זאת אציין כי לפחות לגבי לינדנשטראוס, אפשר להתמם ולטעון שהמבקר מדבר רק דרך דוח הביקורת, אבל האינטרס של האזרח הוא לראות את הביקורת מיושמת, ולצערינו הדבר בד''כ לא קורה ללא לחץ ציבורי הנוצר בעקבות פרסום בתקשורת. כיסוי תקשורתי של הדוח פעם בשנה יתמקד רק ב-‏2-3 הנושאים שיהיה לתקשורת הכי קל ליצור מהם כותרות ושאר הנושאים יזנחו. כיסוי תקשורתי רציף וסמוך ככל שניתן לגילוי מייצר לחץ ציבורי ביותר תחומים ולכן מגדיל את ההסתברות שדברים יטופלו, וכן ה'שיניים החדשות שצמחו למבקר' מגדילות את הרתעת הביקורת באופן כללי. הדבר נכון גם לגבי גופים כמו התנועה לאיכות השלטון ודומותיה שעצם הפרסומים שלהם בתקשורת, בנוסף על העתירות, יוצרת הרתעה מסויימת.

להבנתי הסניוריטי קשור לותק השופט בעליון ולא לגילו, אם כי ברור שיש קורלציה. לשאלתך, לא נוח לי עם הטענה שיש הדיוטות בביהמ''ש העליון (דוקא רפורמות נוסח רמון ופרידמן עלולות ליצור מצב כזה), וכן אני מניח שהשופטים עצמם, ואם צריך - בלחץ תקשורתי, ימנעו מצב שבו נשיא ביהמ''ש הוא סנילי. (אם אני לא טועה פעילות מוחית מאתגרת מדכאת מחלות שיטיוניות, כך שיש לקוות שעצם עבודתם של השופטים מצמצמת את ההסתברות לאפשרות כזו).

אני לא מכיר התבטאויות ספציפיות של משפטנים ולא את מערכת האינטרסים של המתבטאים. צריך להביא בחשבון גם את האפשרות שהתקשורת, כדרכה בקודש, מרדדת אמירות במידה כזו שבמקרים מסויימים יתכן והתמיכה המצוטטת היתה חלקית או נתונה רק לאספקטים מסויימים של הרפורמה (הגדלת התקנים וכיו''ב).
_new_ הוספת תגובה



התערער בהדרגה האיזון
ע.צופיה (שבת, 03/03/2007 שעה 16:57)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין ביקורת ממוסדת על עבודת השופטים.תפוקתם,יעילותם ואיכותם. יש (אולי) ביקורת על הפעילות הטכנית של מערכת המשפט.
מבקר או כל גורם אחר(למשל המשטרה) שמשתמש בתקשורת לקידום מטרותיו ח י י ב לשלם לה (לתקשורת) ב''דם''. אין מתנות חינם והעיתונאים ומעסיקיהם אינם פראיירים.לכן אני מתנגד לכך. הרווח בשימוש בתקשורת אינו שווה את העוול הנעשה לאזרח זה או אחר כתוצאה מכך.
עיין ערך הקצין שהואשם ( לשווא) על ידי חבריו בוידוא הריגה בילדה בת שבע והועלה על המוקד הציבורי על ידי ''הכוהנת הגדולה-אילנה דיין.
_new_ הוספת תגובה



התערער בהדרגה האיזון
יובב (שבת, 03/03/2007 שעה 17:32)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש ביקורת ממוסדת על הכנסת או על הממשלה?

לא בטוח שהבנתי למה אתה מתכוון לגבי 'לשלם לתקשורת בדם' והעוולות שזה גורר.

אני לא מעריך את התקשורת כמו שהיא היום - הגופים בבעלות פרטית הם עסק מסחרי שמוכר עיתונים או פרסומות, ולכן הם רודפי סנסציות, כותרות שטחיות וצהובות ותחקירים לא מדוייקים עד מצג שווא. מצער שהנורמות הירודות האלו פשטו גם בכלים הממלכתיים כמו גל''צ וקול ישראל.
הייתי שמח אם היה יושר מינימלי בתקשורת וכשהיא נמצאה 'לא מדייקת' היו מקדישים כותרת באותו גודל (או אותו סדר גודל של זמן אויר) כדי להתנצל. אולי יש אפילו אפשרות לתבוע שכפיצוי על נזק שנגרם שתתפרס התנצלות כזו. ואולי יש מקום להורות שלפחות בכתבות הזמינות באינטרנט תהיה הפניה גם לכתבה המזכה.

אם השוטר הואשם על לא עוול בכפו, אני מעריך שהדבר יתברר, ושיעלה בידו לתבוע את האמ-אמא של הרשת המתחקרת.
גם אם הפרסום מוטעה, יש קצת מתוק בעז - יש תועלת בכך שבסיטואציה דומה שוטרים יחשבו פעמיים, בדומה לתוצאות פרשת רמון.
_new_ הוספת תגובה



אתה עונה לעצמך.
ע.צופיה (שבת, 03/03/2007 שעה 18:24)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הרי ,כל מה שאתה כותב על אופי התקשורת בימינו(ואיני מתווכח איתך עד כמה שזה נכון)הוא מה שאמרתי. אם המבקר לא ינקוט בלשון בוטה כלפי נחקריו-הוא לא יצוטט בעמודי החדשות או ביומני החדשות.
אם זיילר לא היה משתמש בדמויי המאפיה בדבריו על ועדתו התקשורת לא היתה מתייחסת אליו כלל.
אם אתה רוצה לדעת מי מדליף ,עקוב אחרי מאמרי התדמית החיוביים על אנשי ציבור או אחרים במוספי סוף השבוע.מי שלא מדליף לא מופיע בעיתון.
זה נקרא לשלם ב''דם''-דמים ששוים הרבה כסף.
ובענין השוטר שלא עוול בכפו.-עדיף מאה פושעים חופשיים מאשר חף מפשע אחד בכלא.
_new_ הוספת תגובה



האמנם
יובב (שבת, 03/03/2007 שעה 19:04)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מוכן להשתמש בתקשורת כנשק נגד השחיתות באותה מידה שאני מוכן שיירו טילים נגד מכוניות של פעילי טרור מרכזיים.
בשניהם יש הסתברות לפגיעה בחפים מפשע, אבל לאור הנסיבות שניהם לדעתי הכרחיים במציאות כיום.

לגבי השוטר - אם הוא אמנם חף מפשע אתה רואה אותו הולך לכלא חף מפשע? אתה מייחס לביהמ''ש את נמיכות הקומה של אילנה דיין?
_new_ הוספת תגובה



האמנם
ע.צופיה (יום ראשון, 04/03/2007 שעה 0:55)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה קושר מין שאינו ממינו.
על יורי הטילים במכוניות של פעילי טירור אתה שולט, על התקשורת אתה לא שולט.
וזה הבדל משמעותי מאוד.
לגבי השוטר- אתה כתבת כי גם אם הוא נענש ללא עוול בכפו, לא איכפת לך העיקר שאחריםן ילמדו לקח. אני לא מקבל את הגישה הזאת, בלשון המעטה.
_new_ הוספת תגובה



האמנם
יובב (יום ראשון, 04/03/2007 שעה 9:10)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יורי הטילים היא שליטה של פוליטיקאים (שר ביטחון). אני לא שולט עליו יותר משאני שולט על התקשורת...

לגבי השוטר כתבתי שאני מאמין שאשמתו תתברר בהליך המתאים ושאני מקווה שבמקרה שהוא זכאי יוכל להפרע מהמשטינים.
_new_ הוספת תגובה



האמנם
ע.צופיה (יום ראשון, 04/03/2007 שעה 9:19)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא התכוונתי לשליטה אישית שלך.
ההחלטה על מי ליירות,מתי,איך ובאילו נסיבות נתונה כולה בידי מקבלי ההחלטות. שיתוף התקשורת לשם השגת מטרות מסוימות אינה נתונה במלואה בידי מקדמי המטרות. וזה הבדל גדול מאוד.
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי