פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
הגיגים לכבוד העברית
אברהם בן-עזרא (יום ראשון, 23/01/2005 שעה 13:00)


הגיגים לכבוד העברית

ד''ר אברהם בן עזרא



המאמר פורסם באתר ערוץ 7.

באקראי קראתי בעיתונות כי זה הזמן לחגוג מאה שנה לתחיית השפה העברית – והכותב, שהוא בנו של סופר ומשורר זכור לטוב [אשר היה גם חתן תנ''ך] יצחק שלו, סיים את דבריו על השפה העברית במשפט הבא:
אבל העברית שלנו דלה ופשוטה. למה? כי בבית ספר לומדים יותר דקדוק משפה, ובאקלים (מלה לועזית) התרבותי השורר כאן, שפה טובה לא מעניקה לבעליה יתרון, ושפה עלובה לא סוגרת בפניהם דלתות.
''ידיעות אחרונות'' 7 בינואר 2005
וכי מה סבר הכותב – שבמדינת עלייה יסגרו דלתות בפני העולים, שמטבע הדברים מתקשים בשפה בראשית דרכם? אלא שמעז יצא מתוק, ואף שאיני סבור כי השפה העברית קמה לתחייה לפני מאה שנה – איני דוחה הזמנה לחגיגה, במיוחד כשמדובר בשפתי, אהבת נפשי.

והנה מאמרו של הראב''ע [רבי אברהם אבן עזרא, 1165-1090], שכה אהב את הדקדוק העברי, הוא אותו הדקדוק הנלמד בבתי הספר:

בראשית כל מחשבת לב

ותחילת מבטא כל שפה
אתן עוז למלמד אדם דעת לחשוב מחשבות,
בורא ניב שפתיים לדבר צחות,
השם כוח במשכיל להוציא מפיו מלים
נמשלות לגופות וטעמיהם כנשמות.


זאת ראה לנכון הראב''ע לכלול בהקדמתו לספרו ''יסוד דקדוק''. אכן ניכרת אהבתו לשפה העברית מכל יצירתו הענפה בפרשנות התנ''ך, בשיריו – חול וקודש, בספרי האסטרונומיה שלו ובספרי המתימטיקה אותם כתב. בכל אלה, שימשה לו לראב''ע השפה העברית אכסניה יצירתית ותבונתית. וכמובן, השפה קלטה לטובה השפעות של שפות אחרות, וכדוגמא תובא הארמית, אשר מהווה כיום חלק מובנה בשפה המשפטית בת ימינו.

[טעמיהם במקום טעמיהן – לא מקובל אך ראה המקור לשפה העברית – התנ''ך – בפרשת שמע ישראל: במדבר טו', ל''ט וּזְכַרְתֶּם אֶת-כָּל-מִצְו‍ֹת יְהוָה, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם].

אמנם אליעזר בן יהודה [1922-1858] זכה לתואר מחדש השפה העברית, אך לא הייתי מעניק תואר זה לאף אדם ולאף קבוצה, והטעם לכך הוא שהשפה העברית הייתה במשך אלפי שנים שפה בה יצרו קראו דיברו ולמדו ברציפות, והסופרים והמשוררים, ההוגים והיוצרים, השתבחו בה. כדי להמחיש טענה זו, נניח לרגע כי השפה העברית גוועה לפני מאה שנה עד כדי שהייתה זקוקה להחייאה – ולאור הנחה זו נבחן ללא פניות סקירה של היוצרים בעברית בתקופה האמורה. לו הנחה זו הייתה נכונה, לא היינו אמורים לאתר סופרים ומשוררים בני השפעה בתקופה האמורה, שפעלו וכתבו בעברית. אלא שבעיון ב''אנציקלופדיה עולם חדש'' כרך מספר 6 בפרק הדן בספרות עברית, יש רצף של סופרים בעלי השפעה וידועי שם, גם בתקופה האמורה [סביב שנת 1900], ועליהם נמנים: ביאליק, טשרניחובסקי, של''ג, פרוג ועוד עשרות אחרים המוזכרים שם, ורבים שלא נכללו מסיבה זו או אחרת בספר – לא פחות ממה שהיה לפני תקופה זו ולא פחות ממה שארע לאחריה.

ייחודה של העברית הוא גם בכך שילד בן 6 בן זמננו קורא ומבין את מה שנכתב בלשון התנ''ך לפני אלפי שנים לכל הגרסאות – ''בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ'', וטובי הפילוסופים בני ימינו לא עמדו על סוד המשפט המובן הזה, כי לא ניתן להסביר לעומק החשיבה וההבנה את משמעות המלים: ''בראשית'', ''ברא'' ו''אלוהים''.

וייחודה של השפה הוא גם בכך שכאשר מתקין התקנים ומחוקק המשנה מתחבטים בסוגיות מונחים הנדסיים, הם משתמשים בטבעיות באותן מלים שמקורן בתנ''ך – ''מזוזה'' ו''משקוף'' מפרשת יציאת מצריים [כאן גם שם המזוזה היא החלק האנכי של מלבן הדלת והמשקוף הוא החלק האופקי העליון], ''כרכוב'' ו''מכבר'' [כברה] מפרשת בניית המשכן [ראה בהוראות למתקני תברואה תש''ל – 1970 את המונח מכבר], ועוד ועוד.

לפי המסורה, תחילתה של השפה הוא במגדל בבל. שם, כמסופר, התקבצו בני האדם כדי לבצע משימה הנדסית בלתי אפשרית – בניית מגדל גבוה עד מאוד, וזאת כמובן בניגוד לכלל הבסיסי ''של סוף מעשה במחשבה תחילה'', כי בטרם תחילתה של הבנייה, היה דרוש להכין תוכנית אשר תכלול מן הסתם גם את גובה המגדל. ברור לכל כי כאשר המשימה היא ללא הגבלת גובה, דינו של המבנה נחרץ להריסה כבר מלכתחילה, כי יסודותיו כבר נבנו במתכונת מסוימת שאינה מתאימה לכל גובה שהוא, אלא מהווה הגבלה לגובה המגדל, ועוד, יש בעיות תפקודיות המגבילות את גובה המגדל כפי שמפרטן הראב''ע בפירושו לתורה – עד שיעלו את הטיט למעלה, הוא כבר יתייבש בדרך, ועד אשר יביאו את המים לפועל הניצב בראש המגדל, ירצה זה המוביל לגמוא את הכמות. במחשבה תחילה, שמהותה תכנון, הו יודעים מראש כל הדרוש ולא נבלמים בהריסה. לפיכך, מוסר ההשכל של מגדל בבל הוא גם בנושא ההנדסי כאמור.

בנוסף, הריכוזיות אותה אבו בוני המגדל לא צלחה להם, וה' הפיצם לכל עבר ובלל שפתם – במקום שפה אחת לכולם, קבע ה' שפות לכל עם בנפרד. זהו כמובן מוסר השכל נוסף לפרשת מגדל בבל, והוא, שטוב לאנושות כי תיפרד לעמים ולשפות, ולא טוב לה – וגם לא ייכון ולא יהיה – שלטון מרכזי ושפה אחת. אף ששפת האספרנטו נוצרה על ידי יהודי, הרעיון הזה מנוגד ליהדות, לפחות על פי מגדל בבל.

ומבין השפות, נראית לי העברית כשושנה בין החוחים, ואוי לו ליוצר השונא את שפתו - ויוצר בה.

אסיים בנימה קלה, אף מבודחת, בהבאת מכתב ותשובה מספרו של ישעיהו ליבוביץ ''רציתי לשאול אותך, פרופ' ליבוביץ'' שנכתב אחר פטירתו:

המכתב:

18/5/1993מר ישעיהו ליבוביץ, שלום!

ראשית, אשאל לשלומך ולשלום משפחתך, אף על פי שאינך מכיר אותי (מקווה שזו לא חוצפה). מאחר שהשפה העברית חשובה לי מאוד, ומשתדל להבחין בלא מעט דברים בה, ברצוני לשאול את דעתך במספר מלים. למשל המלים:

כעסן
רגזן
עצבן
חרון
קצף
זעם
חמה

אף על פי שבמילון [א' אבן שושן] העברי המרוכז כולן מילים נרדפות, עדיין חושב שיש שוני ביניהן. אודה לך מאוד אם תעשה האבחנה הזו לגביי משום שלא מצאתי בשום מקום הבדל. דבר נוסף, מהו מקור מלים אלו?

מאחל כל טוב, מודה לך, מ'.

התשובה:

20/5/1993למ' שלום,

המלים שציינת מונחים נרדפים הם, והשימוש בהם בהקשרים שונים הוא עניין סיגנונו של הדובר או הכותב.

דומה לזה ההבחנה בין:

כסיל
אוויל
פתי
סכל
טיפש
שוטה
בברכה, י''ל.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


כל הכבוד
עוקב (יום ראשון, 23/01/2005 שעה 16:46) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לליבוביץ ז''ל על מהירות התגובה - אף בגיל מופלג של 92 הוא השיב מיד ובשנינות. ראוי להערכה/הערצה.
_new_ הוספת תגובה



כל הכבוד
xxxx (יום ראשון, 23/01/2005 שעה 18:09)
בתשובה לעוקב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היית צריך להוסיף שזה לא אומר דבר לגבי חילוקי הדעות התהומיים שביניכם...
_new_ הוספת תגובה



סתירה פנימית
נסים ישעיהו (יום ראשון, 23/01/2005 שעה 20:07) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בס''ד.

אם המלים ''נמשלות לגופות וטעמיהם כנשמות'' כדברי האבן עזרא, איך יתכן ששתי רשימות המלים - של השואל ושל המשיב - פרופ' לייבוביץ', הן רק מלים נרדפות ללא שוני מהותי ביניהן?

ותחילת מבטא כל שפה
אתן עוז למלמד אדם דעת לחשוב מחשבות,
בורא ניב שפתיים לדבר צחות,
השם כוח במשכיל להוציא מפיו מלים
נמשלות לגופות וטעמיהם כנשמות.

כשם שיש הבדלים בין גופות ובין נשמות (של בני אדם) כך יש הבדלים בין מלים שהן לכאורה נרדפות.

לרובנו, דלי השפה, אלו אכן מלים נרדפות כי איננו יורדים לעומק משמעותה של כל מלה. אבל באמת, כל מלה מייצגת/מביעה פן מסוים דוקא, ולא אותו פן שמביעה/מייצגת חברתה שהוראתה דומה, אבל שונה.
_new_ הוספת תגובה



סתירה פנימית
אב''ע (יום ראשון, 23/01/2005 שעה 23:40)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ליבוביץ השיב על דרך ההומור, רצו לעקוץ אותו בשאלה והוא השיב באותו מטבע ותקף בחזרה את השואל-עוקץ. ברור שידוע לליבוביץ מהו ההבדל בין כל שתי מלים מהמלים ה''נרדפות'' לכאורה. מה שמעניין הוא שזאת הוא עשה בגיל כה מופלג. ללמדנו כי ההווייה היומיומית היא העיקר - הוא טרח והשיב [גם מלחמה שערה] לכל פונה...
_new_ הוספת תגובה



יודע דבר (יום שני, 24/01/2005 שעה 11:36) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עברית לא היתה שפה מתה מעולם, כי תמיד כתבו בה היהודים והתפללו בה והיתה להם שפת קודש בקהילתם. ומכאן שהיא שירתה את צרכיה הפנימיים של קהילות ישראל ולא נפתחה ללעז, ובכך נשארה כדמותה עוד מזמן הישוב הגדול בארץ ישראל וקהילות ישראל של ימי הביניים המאוחרים. העברית תמיד ספגה מילים זרות לתחומי - מיוונית, רומית, אנגלית ואפילו ערבית, ואין כל רע ומוזר בדבר, כי כל שפה אחרת וחיה מתנהגת כך. מכאן דווקא ניתן להסיק על חיותה של השפה. ראו למשל אנגלית שלקחה אוצרות של שורשים ומילים מהלטינית ומהשפות האנגלו-גרמניות העתיקות.

ולשאלת מגדל בבל והעונש בריבוי שפות לאדם והקביעה כי זה גורלו וטובו של האדם אינה בהכרח פרשנות הכרחית ובלעדית למשמעותו של ''מגדל בבל''. נהפוך הוא, אחריתו של האדם ששפתם המדוברת תהיה אחת.
_new_ הוספת תגובה



מגדל בבל
אב''ע (יום שני, 24/01/2005 שעה 23:42)
בתשובה ליודע דבר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הפרשנות שלך לגבי מגדל בבל היא לגיטימית אך אינה בלבדית. אני מעדיף את הפרשנות ההפוכה לזו שאתה מביא, והיא של הראב''ע ואחרים לפיה אין כאן כל ענישה וכן לא הייתה מצד בוני המגדל כל התרסה כלפי ה' אלא סיבות אחרות כמבואר בפירושו.
_new_ הוספת תגובה



בשפה האנגלית שאוצר המילים שלה הוא הגדול
רמי נוידרפר (יום שלישי, 25/01/2005 שעה 17:41)
בתשובה ליודע דבר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ביותר מכל השפות, למעלה מ50% מהמילים (!!) הן ממוצא לא אנגלי - ואיש לא רואה בכך פחיתות כבוד או פגם.

אם בתקופת המשנה והתלמוד אמצה העברית מילים יווניות ורומיות, לא יקרה שום אסון, אם יקרה הדבר גם היום , ובמיוחד במונחים מקצועיים.
_new_ הוספת תגובה



רמי, ראשית כדאי שתדע
ישראל בר-ניר (יום שלישי, 25/01/2005 שעה 22:08)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שהאנגלית איננה בעלת אוצר המלים הגדול ביותר בין שפות המערב - באיטלקית, למשל, יש הרבה יותר מלים (אינני יודע מה מצבה של הספרדית).

אימוץ מלים זרות לתוך שפה הוא תהליך אבולוציוני מקובל, ואין בכך כל דבר שלילי. דווקא השפות שמסיבות ''לאומיות'' נמנעו מלאמץ מלים זרות איבדו את מעמדן - ראה את מעמדה של הצרפתית שפעם היתה השפה השלטת בדיפלומטיה.

כדאי לדעת גם שהאנגלית של היום מכילה יותר מלים צרפתיות מאשר הצרפתית של היום. אני משתמש בזה בכל פעם שבא לי לעקוץ איזה צרפתי ממכרי.

ודבר נוסף, בשפה האנגלית יש כחצי מיליון מלים (בעברית לשם השוואה יש בסביבות 70,000 מלים אם אינני טועה). יש צורך בפחות מ 3,000 מלים על מנת להתבטא באופן מלא מבלי לאבד כהוא זה מעושר הביטוי.

ולסיום חידה למשתתפי הפורום: באיזו ארץ בעולם נמצא המספר הגדול ביותר של דוברי אנגלית?
_new_ הוספת תגובה



הודו מן הסתם?
רמי נוידרפר (יום שלישי, 25/01/2005 שעה 23:08)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



התשובה הנכונה היא סין
ישראל בר-ניר (יום רביעי, 26/01/2005 שעה 1:29)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל הודו היא מס' 2 קרוב מאוד.
_new_ הוספת תגובה



הרשה לי להטיל ספק בדבריך
רמי נוידרפר (יום רביעי, 26/01/2005 שעה 6:31)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כמי שהיה בסין, ובהודו, אולי יש הרבה סינים שדוברים אנגלית, אולם הרוב הגדול, כולל בבייג'ינג לא יודע מילה ואלה שנחשבים לדוברי אנגלית גם הם ברובם לא באמת דוברים את השפה. בהודו לעומת זאת כל ילד מדבר מעט אנגלית וכל בוגר תיכון דובר אנגלית טובה יותר מבחינות מסוימות מאשר בוגרי תיכון בארצות הברית.

וכדי להתלות באילנות גבוהים יותר עיין נא במקור הבא מאוניברסיטת יילhttp://yaleglobal.yale.edu/display.article?id=4947
_new_ הוספת תגובה



בהודו האנגלית היא למעשה
ישראל בר-ניר (יום רביעי, 26/01/2005 שעה 10:18)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שפת המדינה כי אין ''שפה הודית''. לכן רוב ההודים מדברים אנגלית ברמה כזאת או אחרת. בסין יש פשוט הרבה יותר תושבים, ומספר דוברי האנגלית (לא בהכרח ברמה גבוהה) הוא יותר גדול רק בשל הסטטיסטיקה.
_new_ הוספת תגובה



ושוב אינך מדייק בהודו יש 16
רמי נוידרפר (יום רביעי, 26/01/2005 שעה 13:12)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שפות רשמיות, אחת מהן היא אנגלית. הסתכל נא בתמונה של שטר הודי ותראה את כל השפות עליו.

_new_ הוספת תגובה



המאמר מזכיר רק 15
דוד סיון (יום רביעי, 26/01/2005 שעה 14:05)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לפי מיטב הבנתי אנגלית היא בשימוש אחב אבל לא נחשבת כשפה רשמית. להלן 15 השפות הרשמיות: ''Assamese, Bengali, Gujarati, Hindi, Kannada, Kashmiri, Malayalam, Marathi, Oriya, Punjabi, Sanskrit, Sindhi, Tamil, Telegu and Urdu.''
_new_ הוספת תגובה



אינני מדבר על ''שפות רשמיות''
ישראל בר-ניר (יום רביעי, 26/01/2005 שעה 15:37)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

באופן מעשי אנגלית היא השפה המאחדת את כל חלקי העם שם. יש וודאי עשרות דיאלקטים נוספים על השפות הרשמיות, אבל לחיים יש תנופה משלהם ושום הגדרות רשמיות לא תשננה את המציאות.
_new_ הוספת תגובה



הטבלואידים למיניהם משתמשים
סתם אחד (יום ראשון, 30/01/2005 שעה 11:39)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בכ3000 מילים, כנל גם עתוני ספורט.
להגיד עליהם שיכולת הביטוי אינה נפגעת היא שטות.
בעברית יש כמאה אלף ערכים במילון הכוללים את כל רובדי השפה לדורותיה, כולל מונחים טכניים ומקצועיים שונים הנמצאים בשמוש מוגבל.
סופרים, משוררים ומסאים עשירי ביטוי מנצלים בין 15 ל 25 אלפי מילים שבשפה, בוגרי אוניברסיטאות במדעי הרוח מגיעים לכמחצית מהכמות הזו.
עולים חדשים יוצאים מהאולפן על פחות מאלף מילים וכבר מתחילים לחיות בנוחות יחסית.
אלו סטטיסטיקות נכונות לתקופה של לפני כעשר שנים.
_new_ הוספת תגובה



גם מיטב הפרופסורים
דבֵק בצדק (יום ראשון, 30/01/2005 שעה 21:13)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

משתמשים בלא יותר מ-‏3000 מילים, כמה מאות מהם מונחים טכניים - מדעיים ממוצא לטיני ואנגלי, והם באים לידי סיפוקם המלא בלא שיכולת ביטויים נפגעת בכלל. רק סופרים ומשוררים מנסים למשוך את השמיכה רחב יותר ומאלצים את עצמם להוסים מילים מיוחדות, נדירות, נרדפות וכיוצ''ב, אבל גם כאן אין אוצר המילים מתקרב בכלל ל-‏15 אלף. אני הייתי מציע מספר הרבה יותר קרוב ל-‏3000.
_new_ הוספת תגובה



עיברית קשה שפה
עמיס (יום שלישי, 25/01/2005 שעה 7:38) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אז למה לעבוד קשה ולדבר בה כשאפשר כבר כיום לדבר במאה ואחד שפות בארץ?
_new_ הוספת תגובה



אשמח אם תביא את פירושו של הראב''ע
רמי נוידרפר (יום שלישי, 25/01/2005 שעה 15:19) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לסיפור מגדל בבל, כמו גם פירושים אחרים.
דרך אגב יש לי בזה גם עניין אישי שכן קרובת משפחה מאוד קרובה שלי היא ממשפחת אבן עזרא ומצאצאי הראב''ע...

לפי הסבריך עוסק הראב''ע בפירושו בענייני תכנון הבנייה, כמוך, ואתה גם מתכנה בשמו... מעניין...

הסיפור על ישעיהו לייבוביץ' השכיב אותי מצחוק...
_new_ הוספת תגובה



אשמח אם תביא את פירושו של הראב''ע
אב''ע (יום שלישי, 25/01/2005 שעה 18:11)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לרמי שלום
הפעם הזמנתך מתקבלת ואני מכין רשימה מתוך ספרי ''אמר אברהם המחבר'' על מגדל בבל ע''פ הראב''ע
_new_ הוספת תגובה



אשמח לקוראה
רמי נוידרפר (יום שלישי, 25/01/2005 שעה 21:40)
בתשובה לאב''ע
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כנראה שאני קצת אסקפיסט מאחר וככל שאתה מרחיק אחורה בזמן, כך רשימותיך מרתקות יותר בעיני.

אמור מעתה - מגדל בבל כן, תיקוני תריסים באחריות הקבלן- מצידי אפשר לוותר :)
_new_ הוספת תגובה



אשמח לקוראה
אב''ע (יום שלישי, 25/01/2005 שעה 23:48)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כבר שלחתי המאמר לארץ הצבי.
בעניין התריסים, איני מסכים אתך כלל, זה חלק אינטגראלי מחיינו ואיני מקל ראש באיכות המגורים כלל ועיקר.
_new_ הוספת תגובה



אשמח אם תביא את פירושו של הראב''ע
אב''ע (יום שני, 31/01/2005 שעה 0:19)
בתשובה לאב''ע
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המאמר המבוקש פורסם בליטרטורה - עיין שם
_new_ הוספת תגובה



אברהם בן עזרא מפתיע אותי הפעם
רמי נוידרפר (יום שני, 31/01/2005 שעה 8:49)
בתשובה לאב''ע
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בליטרטורה מצאתי סיפור חדש ומדליק של אב''ע על סטודנטית תימניה בשם חגית.

איך זה קשור למגדל בבל והראב''ע זה לא כל כך ברור, אבל מומלץ לקרוא.

_new_ הוספת תגובה



אברהם בן עזרא מפתיע אותי הפעם
אב''ע (יום שני, 31/01/2005 שעה 21:31)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ובכן, רמי, זה ממש לא קשור לראב''ע.....
_new_ הוספת תגובה



אבל סיפור יפה ומרגש...
רמי נוידרפר (יום שלישי, 01/02/2005 שעה 12:40)
בתשובה לאב''ע
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



שירת האומות - הראב''ע
רמי נוידרפר (יום רביעי, 26/01/2005 שעה 11:00) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הראב''ע שהיה גם משורר דגול ולא רק פרשן תנ''ך, אמר כך על נושא מאמרנו , פחות או יותרבשירו ''שירת האומות'':

[שירת האומות]

הַיִּשְׁמְעֵאלִים – שִׁירֵיהֶם בַּאֲהָבִים וַעֲגָבִים,

וְהָאֲדוֹמִים – בְּמִלְחָמוֹת וּנְקָמוֹת,

וְהַיְּוָנִים – בְּחָכְמוֹת וּמְזִמּוֹת,

וְהַהָדִּיִּים – בִּמְשָׁלִים וְחִידוֹת,

וְהַיִּשְׂרְאֵלֵים – בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לַה' צְבָאוֹת!

שיריו של הראב''ע וחידותיו , מועלים טיפין טיפין אל אתר ''פרויקט בן יהודה'' החשוב.
_new_ הוספת תגובה



שירת האומות - הראב''ע
xxx (יום רביעי, 26/01/2005 שעה 14:34)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

...ואכן דברי אב''ע נכונים - רק בעברית יש התחברות של כל כך ישן עם כל כך חדש.
_new_ הוספת תגובה



טעות שלי גם המאמר על מגדל בבל
רמי נוידרפר (יום שני, 31/01/2005 שעה 10:06) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נמצא בליטרטורה בנוסף לסיפור על הסטודנטית
_new_ הוספת תגובה



שאלה חשובה
שי (יום ראשון, 05/08/2007 שעה 15:02) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שלום רב,
לצורך תחקיר בנושא מילים נפוצות, אני מחפש את רשימת 3000 המילים השימושיות ביותר כפי שמוזכר לא אחת במאמרים שונים וגם בפורום. האם מישהו יודע לעזור לי למצוא את המחקר הנ''ל או את רשימת המילים המלאה.
תודה מראש.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי