פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
יישר כוח!
טל רבינוביץ' (יום רביעי, 11/01/2006 שעה 19:53)


יישר כוח!


טל רבינוביץ'




הרשימה התפרסמה באתר BSH.

ג' נאנסה על ידי אביה במשך שנים. מאז הייתה בת עשר הוא התחיל את התעללותו המינית בה, עיצב אותה וחינך אותה לספק את צרכיו. תשע שנים הוא התעלל בה, כמעט מחצית ממניין שנות חייה.
בית המשפט שלח את האב האונס רק ל-‏14 שנות מאסר.

אם לזה יקרא צדק הרי שמצבנו כחברה הולך ומדרדר, הולך ורע.

אמנם, לא כך רואה ג' את המצב:

''שום עונש בעולם לא יכפר על הסיוט שעברתי כל השנים האלה ולא יחזיר לי את מה שאיבדתי... אבל לפחות אני יודעת שהצדק ניצח... העונש לא משקף את הסבל שעבר עלי כל-כך הרבה שנים''. (הנתונים לרשימה לקוחים מתוך כתבה שהתפרסמה במוסף 24 שעות של ידיעות אחרונות מאת: ליאור אל-חי, יום שלישי, 3.1.06: ''סוף סוף אני מרגישה נקייה'').

אם בכך ג' רואה ניצחון ומוצאת נחמה – אני מחזקת את ידיה בכבוד ובהערכה. הצדק מסתבר הוא לא רק יחסי, אלא אפור, לפעמים אפור כהה, לפעמים אפור כהה מאוד, נוטה לשחור.

את ידיה של ג' אני מחזקת בעיקר על שום דבריה המובאים להלן אשר היוו את הסיבה לכתיבת רשימה זו וכוונתם להאיר את עיני המחוקק ואת עיני בית המשפט לעתיד לבוא:

''כשהוא שמע איזה עונש הוא קיבל והבין שבשנים הבאות הוא יהיה בבית הסוהר, הוא אמר לי רק משפט אחד: 'תודה רבה שהרסת לי את החיים'. עניתי לו: 'לא אני הרסתי לך את החיים. א ת ה  ז ה  ש ה ר ס  ל י  א ת  ה ח י י ם '. מיד אחרי זה יצאתי מבית-המשפט''.

דבריה אלה הזכירו לי שיחה שהייתה לי פעם עם אישה שקראה את ספרי האוטוביוגראפי: כלה ונחרצה:
''מדוע קראת לבעלך בספר, 'חורש רעתך'?'', היא שאלה אותי, ''הרי הוא בסופו של דבר היה 'חורש רעתו'?''.
השבתי לה כי טובתו אינה מעניינת אותי מהרגע שהוא פגע בי והעיקר היא נקודת מבטו של הנפגע; אני זו שנפגעתי ובראש ובראשונה הוא היה ''חורש רעתי''.
אישה זו באה כמובן מהגישה הטיפולית הרואה בפושע קודם כל קורבן של עצמו. לגישה זו יש מקום במישור המשקם, הטיפולי, הפסיכולוגי, הסוציאלי – אך מישור זה הוא לא העיקר, הוא לא המוביל ולא עליו לבדו נשענת החברה, בוודאי שלא הזירה המשפטית.

בית המשפט דן אדם על המעשה שעשה בעבר ואין זה מתפקידו של בית המשפט לשקם עבריינים. את השיקום יכול בית המשפט לצוות במקביל לענישה או לאחריה, אך לא במקומה.

להבדיל אלף אלפי הבדלות, ומשום שפגיעתה של ג' הייתה הרבה יותר חמורה ואכזרית משלי, אני רואה בדבריה של ג' חוזק וחוכמה. אין דבריה אלה מובנים מאליהם, במיוחד לא כשהם יוצאים מפיה של בחורה בת עשרים אשר מאז היותה ילדה בת 10 נוצלה מינית ונאנסה במשך שנים על ידי אביה, מולידה. נאנסה תמורת בגדים, נאנסה תמורת כסף, נאנסה תמורת הרשות לצאת עם חברות.

ידוע כי אחד הקשיים העומדים בפני נפגעי גילוי עריות בתהליך שיקומם הוא האשם הכבד הרובץ על נפשם, אשם שהוא בין היתר תוצר של רגשות מעורבים כלפי ההורה המתעלל, רגשות שיש בהם גם אהבה כלפי ההורה המתעלל. המקרה של ג' מסובך וקשה במיוחד לאור העובדה כי כל עוד היא ''הסכימה'' לשכב עם אביה, היא הייתה מוגנת ממכות ומאונס ברוטאלי. פיצוייו במתנות ובכסף הפכו אותה בצורה מעוותת לזונה של אביה, כאשר על כתפיה מוטלת גם החובה של שמירה על המשפחה מפירוק, בעיקר על הרקע המזעזע של ידיעת האֵם את המתרחש, ידיעה שבשתיקה, ידיעה שהפקירה את הבת לגורלה האיום ולתחושת הבדידות שאין איש בעולם שאיכפת לו ממנה, אין איש שיגן עליה, אין איש שיציל אותה... והרי היא תלויה בהוריה.

לאור מציאות עובדתית מזעזעת זו, מפתיעים ומעודדים דבריה של ג' אל אביה בבית המשפט: ''אתה זה שהרסת לי את החיים'', היא עונה לו ושוברת בכך את הדפוס אשר לתוכו הוא עיצב אותה כמשרתת את צרכיו, כהיותה אך כלי שנועד לספק את דרישותיו המיניות.
נפש חזקה, בריאה ואמיצה צריכה להיות לה כדי לא ליפול בפח המניפולטיבי של האב.

אני בטוחה שלא היה לג' קל ופשוט ללכת למשטרה ולהתלונן על האב כאשר כל המשפחה מתנגדת למעשה ומנתקת את קשריה עימה. גם וודאי לא היה פשוט וקל להיות נוכחת בדיונים בבית המשפט ולשמוע כיצד משחיר האב את דמותה.
ג' עשתה את המעשה הנכון בצורה נחושה ולא התבלבלה.
יישר כוח!

• • •

קלות העונש היא מקוממת ומדאיגה, במיוחד על רקע דברי בית המשפט: ''על חומרת מעשיו של הנאשם נראה כי מיותר להכביר מילים''.
תמוהה החלטת בית המשפט לגזור עונש של 14 שנות מאסר בלבד. אין נסיבות המקלות עם הנאשם במקרים מסוג זה, לא עברו המפואר, (אם היה), ולא היותו מפרנס המשפחה.

הגישה השלטת בדיני העונשין ההולכת לקראת הנאשם ומקילה עמו צריכה להתרכך בהרבה לנוכח ריבוי מקרי ההתעללות המינית כלפי ילדים במשפחה. אין לה כלל מקום במקרים אלה ובוודאי שאין בכוחה של גישה זו להוות הרתעה לפושעים – והרי ההרתעה היא אחת ממטרות הענישה.

הוא הרס לה את החיים! האיש שהיה אמור להגן עליה, האיש שהיא בטחה בו והייתה תלויה בו.
לא היא הרסה לו את החיים, הוא הפושע שהרס לה את החיים!





חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


חוק ההתיישנות לאנסים
רום הראל (יום רביעי, 11/01/2006 שעה 22:29) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני בעד להתחיל לגלגל יוזמה שתוציא את האונס [וגילוי העריות] מחוץ לחוק ההתישנות [בדומה לרצח]. כי כאשר הנאנסת צפויה לסבל לרוב חייה מה ההגיון שבהתיישנות. כך גם ניתן לנאנסת הצ'אנס לתבוע את אביה בבגרותה וגם לאחר עשר או עשרים שנות בגרות [אז לא עומדת מול האנס אישה צעירונת ומבולבלת אלא אישה בשלה יותר.
מי רוצה לעזור לי לגלגל את זה?

מאמר שכתבתי על אונס [עוזר לכל אחת/ד]:
_new_ הוספת תגובה



מידת העונש
יובל רבינוביץ (יום רביעי, 11/01/2006 שעה 23:08) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איזה עונש ייראה לכותבת הולם את המעשה?
_new_ הוספת תגובה



מידת העונש
ישראל בר-ניר (יום חמישי, 12/01/2006 שעה 3:03)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אינני יודע מה דעתה של כותבת המאמר על ''העונש הראוי'', אבל לדעתי עונש חובה מינימלי לאנסים צריך להיות סרוס.

זה לפחות ימנע מהם לחזור לסורם.
_new_ הוספת תגובה



מידת העונש
יובל רבינוביץ (יום חמישי, 12/01/2006 שעה 3:11)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ולגנב צריך לכרות את יד ימין?
_new_ הוספת תגובה



אתה משווה גניבה לאונס?
ישראל בר-ניר (יום שישי, 13/01/2006 שעה 3:14)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אתה משווה גניבה לאונס?
יובל רבינוביץ (יום שישי, 13/01/2006 שעה 21:28)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני לא משווה כלום. אני מנסה להבין את עקרון הענישה שאתה מציע.

אונס הוא עבירת אלימות. סירוס אולי יתן פתרון לרגש הנקם הציבורי, אבל אינני רואה כיצד הוא ימנע אלימות.

בכל אופן – אם השיקול הוא מניעת העבירה, כריתת יד לגנב היא אותו סוג של פתרון.
_new_ הוספת תגובה



עבירות נגד רכוש ועבירות נגד אדם
ישראל בר-ניר (יום שישי, 13/01/2006 שעה 23:35)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אינן ניתנות להשוואה. גם בעבירות נגד אדם ישנן דרגות שונות ובהתאם לכך חומרת העונש.
כמו שאני מאמין שעונש מוות הוא המתאים לרוצחים, כך אין לי ספק שסרוס הוא העונש ההולם לאנסים. מעבר למניעה ישנו גם גורם ההרתעה. כל גבר יחשוב פעמיים לפני שיבצע אונס אם יידע שזה עלול לעלות לו ב''גבריות'' שלו.

בעבירות נגד רכוש ניתן להשיג את גורם ההרתעה גם בלי להזדקק לעונשים גופניים, ולכן ההשוואה שלך איננה במקום.
_new_ הוספת תגובה



עבירות נגד רכוש ועבירות נגד אדם
יובל רבינוביץ (שבת, 14/01/2006 שעה 1:29)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הפתרון שלך הוא שהחברה תפעיל אלימות כעונש על אלימות.

לא נראה לי שזה יצליח להביא לחברה טובה יותר.
_new_ הוספת תגובה



הבעיה איננה ''חברה טובה יותר''
ישראל בר-ניר (שבת, 14/01/2006 שעה 5:02)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבעיה היא שהחברה חייבת להגן על עצמה. בדיוק כמו שיש לפעמים לקטוע אבר מהגוף כדי למנוע התפשטות של גנגרינה, כך החברה חייבת לפעמים להיפטר מאלמנטים המסכנים את עצם קיומה כחברה.

מאחר וגם לכלוא אדם מאחורי סורג ובריח זו צורה של אלימות (במיוחד כשמדובר במאסר לתקופה ארוכה) הרי שמנקודת מבטך גם עונש מאסר איננו במקום.
_new_ הוספת תגובה



הבעיה איננה ''חברה טובה יותר''
יובל רבינוביץ (שבת, 14/01/2006 שעה 12:25)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מסכים.

עניין הענישה בכלל צריך לעבור רוויזיה.

אם, למשל, יוצע עונש מוות על אונס, זו תהיה הצעה לגיטימית בעיני. הטלת מום אינה לגיטימית כעונש על עבירה כלשהי.

יש גם לזכור את המקרים של הרשעות שווא. חלק מהרשעות השווא מתגלות בהמשך; יש להניח שלא כולן.

מורשע שווא שנשלח למאסר יכול לקבל פיצוי כלשהו על תקופת מאסרו. על הוצאה להורג שגויה לא תוכל לפצות לעולם. אינני רוצה בכלל להתמודד עם הבעיה של הטלת מום בשוגג שהתחילה מתלונת שווא או מאי-הבנה.

אם נחזור לנושא המאמר, מאסר של 14 שנה לא נראה לי עונש קל. אמנם – העבירה היא קשה, אבל מהרגע שנכנסה לתחום העונשין, יש לשקול עניינית: כוונת המחוקק, סיכויי השיקום, נסיבות מחמירות, נסיבות מקלות וכן הלאה.
_new_ הוספת תגובה



סעודיה הנאורה היא הדוגמה עבור ישראל בר ניר
צדק (שבת, 14/01/2006 שעה 19:08)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היהדות אוסרת פגיעה באברי אדם, גרימת נכות כלשהי כעונש.
גם סירוס בעלי חיים אסור על פי היהדות !!
_new_ הוספת תגובה



היהדות הנאורה של צדק?
סתם אחד (שבת, 14/01/2006 שעה 20:00)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היהדות אוסרת סילוף אמת, דברי שקר, השמצות והתקפות אישיות.

הטפות מוסר לא יכסו על ביזוי היהדות שבדברים כאלו.

תופעת הרשעים המטיפים מוסר לצדיקים גם היא אסורה על ידי היהדות האמיתית.
_new_ הוספת תגובה



היהדות הנאורה של היהודים
צדק (שבת, 14/01/2006 שעה 20:18)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''היהדות אוסרת סילוף אמת, דברי שקר, השמצות והתקפות אישיות.''

אז למה אתה לא מקיים? אתה לא יהודי?
_new_ הוספת תגובה



אז למה אתה לא מקיים? אתה לא יהודי?
סתם אחד (יום ראשון, 15/01/2006 שעה 4:19)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כנראה שאתה לא....
_new_ הוספת תגובה



דוגמא נאורה מהיהדות
יובל רבינוביץ (שבת, 14/01/2006 שעה 20:22)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דברים פרק טו פסוקים טז'-יז':

וְהָיָה כִּי-יֹאמַר אֵלֶיךָ, לֹא אֵצֵא מֵעִמָּךְ: כִּי אֲהֵבְךָ וְאֶת-בֵּיתֶךָ, כִּי-טוֹב לוֹ עִמָּךְ. וְלָקַחְתָּ אֶת-הַמַּרְצֵעַ, וְנָתַתָּה בְאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת, וְהָיָה לְךָ, עֶבֶד עוֹלָם; וְאַף לַאֲמָתְךָ, תַּעֲשֶׂה-כֵּן.

[מה שמראה שלפעמים אפילו חזי צודק יותר מ„צדק”]
_new_ הוספת תגובה



דוגמא נאורה מהיהדות
צדק (שבת, 14/01/2006 שעה 20:55)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זו אינה נכות, הרי גם לאישה מותר לשים עגילים בתנוך.

חפש לך תירוצים אחרים, אולי מהקוראן........
_new_ הוספת תגובה



חזי צודק או לא?
סתם אחד (יום ראשון, 15/01/2006 שעה 4:29)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לְךָ,
אֲהֵבְךָ,
עִמָּךְ,
וְלָקַחְתָּ, לא צודק.

וְנָתַתָּה, כן צודק.....

אבל הוא צודק רק פעם אחת מתוך חמש. לא?
_new_ הוספת תגובה



מידת העונש
טל רבינוביץ' (יום חמישי, 12/01/2006 שעה 15:34)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המינימום: העונש המירבי הקבוע בחוק.
המקסימום: מאסר עולם בתקווה שיירקב בכלא.
_new_ הוספת תגובה



מידת העונש
רום הראל (יום חמישי, 12/01/2006 שעה 17:46)
בתשובה לטל רבינוביץ'
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לגבי מידת העונש רצוי לזכור שהרבה אנסים היו קורבנות אונס בעצמם.

מה שחשוב לדעת זה אי הסימטריה הנוראה בין המעשה לנזק. אם מדובר בילד[ה] מספיק ליטוף של איברי מין, מספיקה אוננות של האב ליד הבת כדי לגרום נזק עמוק לילד[ה].

הנזק הוא הרבה מעבר למעשה.

ועוד משהו הפרידו בין ענישה וטיפול.
_new_ הוספת תגובה



מידת העונש
יובל רבינוביץ (יום חמישי, 12/01/2006 שעה 23:41)
בתשובה לטל רבינוביץ'
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואם, נניח, שחייבים לפסוק עונש מבלי שהשופט עובר על החוק?

הרי אם יש עונש מקסימלי, אסור לפסוק משהו ארוך יותר.
ואם לכל עבריין נותנים את העונש המירבי, מאבדים חלק מכוח ההרתעה, משום שלכל עבריין יהיה משתלם לבצע את העבירה „עד הסוף”.
_new_ הוספת תגובה



מידת העונש
טל רבינוביץ' (יום שישי, 13/01/2006 שעה 6:36)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

העונש המירבי הוא העונש הקבוע בחוק ובמקרה הספציפי הזה של אב שאנס את בתו מאז שהייתה בת 9, מדי שבוע, תמורת הרשות לצאת לשחק עם חברותיה - מגיע לו העונש המירבי ולא יום פחות מזה. 14 שנים כמו שקיבל זה פרס!

בטוחני כי לו היה האב יודע על כך שצפוי לו העונש המירבי או עונש מאסר עולם - הוא לא היה עושה את שעשה וגם לא היה הולך עד הסוף. הוא פשוט לא היה מתחיל ומוצא תחליפים אחרים לפורקן המיני שלו.

כך גם לגבי הרבה פושעי מין אחרים.
לא אמרתי שלכולם מגיע עונש מאסר עולם אלא התייחסתי למקרה המתואר.

בנוגע לשאר הפשעים: בניגוד לדברייך אני בטוחה כי החמרה בענישה לא תזיק ואבהיר את דבריי מתוך המציאות העובדתית:

לפני עשור שנים, ''חורש רעתי'' הסביר לידידה שלי את התכנית לרצוח אותי במילים הבאות:
''על רצח בחיים לא יתפסו אותי... מאקסימום יטענו להריגה... ולא יוציאו יותר מהריגה בשוגג... כמה אני אקבל עליה? 12 שנה? מתוך זה יורידו לי שליש על התנהגות טובה? מתוך זה עם השיקום ועם הטיפול ועם הילדים... תיק תק אני מקבל חופשות... תאמיני לי... מאקסימום 3 עד 5 שנים אני בפנים ויוצא... תאמיני לי: משתלם לי להרוג אותה!''
עכשיו חשוב... זה בהנחה שהיה מתחיל עם 12 שנים ולא עם 8 שנות מאסר או אף פחות מזה.
רוצה לומר: לעבריינים - הפשע היום מאוד משתלם, בעיקר מאז המהפכה החוקתית של שנת 1992. כיום, המצב עוד יותר בלתי נסבל מאשר הוא היה לפני עשור שנים.
_new_ הוספת תגובה



מידת העונש
יובל רבינוביץ (יום שישי, 13/01/2006 שעה 21:26)
בתשובה לטל רבינוביץ'
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מהו העונש המירבי הקבוע בחוק במקרה זה?
האם קיים גם עונש מינימום?

לשון אחר – מהם גבולות מרחב התמרון של השופט?
_new_ הוספת תגובה



דבר החוק לגבי הענישה
טל רבינוביץ' (שבת, 14/01/2006 שעה 20:53)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לקוח מתוך הפדאור החדש אוקטובר 2005

345. אינוס (תיקון: תשמ''ח, תש''ן, תש''ס, תשס''א)
(א) הבועל אשה -
(1) שלא בהסכמתה החופשית;
(2) בהסכמת האשה, שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה;
(3) כשהאשה היא קטינה שטרם מלאו לה ארבעה עשרה שנים, אף בהסכמתה; או
(4) תוך ניצול מצב של חוסר הכרה בו שרויה האשה, או מצב אחר המונע ממנה לתת הסכמה חופשית;
(5) תוך ניצול היותה חולת נפש או לקויה בשכלה, אם בשל מחלתה או בשל הליקוי בשכלה לא היתה הסכמתה לבעילה הסכמה חופשית.
הרי הוא אונס ודינו - מאסר שש עשרה שנים.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), דין האונס - מאסר עשרים שנים אם האינוס נעשה באחת מנסיבות אלה:
(1) בקטינה שטרם מלאו לה שש עשרה שנים ובנסיבות האמורות בסעיף קטן (א)(1), (2), (4) או (5);
(2) באיום בנשק חם או קר;
(3) תוך גרימת חבלה גופנית או נפשית או הריון;
(4) תוך התעללות באשה, לפני המעשה, בזמן המעשה או אחריו;
(5) בנוכחות אחר או אחרים שחברו יחד עמו לביצוע האינוס בידי אחד או אחדים מהם.

(ג) בסימן זה -
''בועל'' - המחדיר איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האישה;

(מתוך: חוק העונשין תשל''ז 1977)

עיניך הרואות, העונש שניתן לאב האונס אינו מחמיר אלא מקל עימו. האם לדעתך יש נסיבות מקלות? ואם כן: מהן?
האם יש
_new_ הוספת תגובה



דבר החוק לגבי הענישה
יובל רבינוביץ (שבת, 14/01/2006 שעה 21:52)
בתשובה לטל רבינוביץ'
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ומכאן שהעונש היה אמור להיות 20 שנה, ובלבד שהסעיף בכתב האישום הוא אונס.

קצת מוזר לי שבמקור שהבאת אין מדובר על עונשי מינימום ומקסימום, אלא עונש אחיד. על פי המקור לא ניתן להטיל עונש של 19 שנים וגם לא של 21 שנים.

יעזור אם יהיו פרטים נוספים ונוכל למצוא את פסק הדין, גזר הדין והנימוקים.
_new_ הוספת תגובה



רוצחים קיבלו פחות ממנו
צדק (יום רביעי, 11/01/2006 שעה 23:34) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כמובן לאחר ששינו את סעיף הרצח להריגה אף על פי שברור לכל אדם סביר שזה רצח בדם קר.
כמו המקרה באחד החופים בו נרצח גבר בדקירות סכין ע''י שניים אחרים בעקבות מריבה בנושא כלבים.

אז את רוצה שאנס יקבל יותר מרוצח או ממי שלקח חיים בודאי שלא בשוגג?

ואיזה אדם מחפש צדק במדינה בה משחררים רוצחים?

-------------

והערה לנושא ההתמקדות בעבירות נגד נשים:
המלחמה המגזרית הזו יוצרת התנגדות גדולה בקרב גברים,
כי היא נראית ונשמעת כמו מתקפה כוללת על הגברים,
היא בעצמה כבר מיצרת פשעים ופוגעת בגברים חפים מפשע,
וגרמה להרס משפחות.

בסופו של דבר ההתנגדות תעבור לפסים חמורים יותר,
וכמו כל טיפשות פמיניסטית חסרת מעצור,
גם טיפשות זו תפגע בסופו של דבר בנשים החלשות.
_new_ הוספת תגובה



רוצחים קיבלו פחות ממנו
רום הראל (יום חמישי, 12/01/2006 שעה 9:24)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הערה לסדר היום:
גם גברים נאנסים. אונס הוא לא ''עבירה מגדרית'' אלא עבירה של פלישה בכוח לתחום הגוף של הפרט ואין זה משנה אם הוא גבר או אישה. כמוכן אנס יכול להיות או גבר או אישה.

בעשר השנים האחרונות ראיתי כ 350 מקרי אונס וכמה מהם היו אונס של גברים.

ביחוד הדבר נכון בגילאים הרכים.

אבל אין עדיין מודעות ציבורית לכך. לא על ידי הגורמים המטפלים [האגודה למניעת תקיפה מינית היא אירגון פמיניסטי וזה יוצר לעיתים בעיות בתיפקודם] ולא על ידי הגורמים החוקרים [משטרת ישראל] ולא על ידי הגורמים הסוציאליים העירוניים המטפלים. אבל עם הזמן גם זה ישתנה.

תודה לך צדק על ההזדמנות לכתוב תגובה זו.
_new_ הוספת תגובה



אונס גברים
טל רבינוביץ' (יום חמישי, 12/01/2006 שעה 15:31)
בתשובה לרום הראל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לפני עשר שנים עבדתי בסניף חיפה של נפגעי אונס ותקיפה מינית בפרוייקט חינוך (הסברה בבתי ספר).
אכן, אתה צודק, גם גברים נאנסים (בעיקר על ידי גברים) ואירגוני הנשים מודעים לכך. לארגונים הפמיניסטיים יש בעיה ''טכנית'' לטפל בנושא ולא בעיה אידיאולוגית. שים לב השם של המרכזים הוסב ל''נפגעי'' תקיפה מינית במקום ''נפגעות'' - מתוך המודעות הקיימת.

כאמור, הקושי הקיים הוא קושי טכני ולא אידאולוגי: נשים נפגעות אונס וגילוי עריות לא רוצות להגיע למקום שבו מסתובבים גברים (פיסית): הן חשות מאויימות ולא נותנות אמון. לכן, גברים מטפלים וגברים מתנדבים לא ''רצויים'' במקומות אלה ומלבד טכנאי הטלפון ואיש המחשבים כמעט ולא תמצא בין כתלי המקומות האלה גברים.
בתל-אביב פועל קו חירום לגברים ונדמה לי שהוא היחיד בארץ - והוא פועל בשיתוף פעולה עם הנשים.

מבחינה טיפולית - הקהילה מפגרת בתחום וכפי שאמרת - זה עניין של זמן...
מצד שני, אני חוששת שאם יתגלו המימדים האמיתיים של התופעה (בעיקר של ניצול מיני במשפחה) - תהיה קריסת מערכות, בהלה בציבור ותגובה קיצונית...

אתה צודק שיש פחות מודעות ציבורית.
היום הגברים הנאנסים נמצאים במקום שבו נשים נמצאו לפני כעשרים שנים: הבושה, האשמה, הסטיגמה, המיתוסים וכו'...

לגבי הערתך הפותחת: כמוך גם אני סבורה שאונס היא אלימות שעושה שימוש במין ובאיברי המין. דוגמא לכך תמצא בכלא שם האנסים נענשים על ידי חבריהם ''הסטרייטים'' באמצעות מין.

יחד עם זאת אין להתעלם מהמציאות השוביניסטית ומהחפצת האישה ככלי לסיפוק צרכים מיניים וכ''שווה'' פחות בקרב כלל הציבור (''תהיי יפה ותשתקי'').
לתהליך הרסני זה שותפים כמובן שני המינים ושניהם בעיקר מפסידים מהמצב הקיים בהבדל אחד: רוב הנשים (בעיקר הציבור הנפגע) - מודעות להפסד ומנסות לשנות את המצב (בדרכים שונות שעליהן אפשר לחלוק), בעוד שרוב הגברים (האלימים בלבד) - לא מבינים שהם מפסידים ומעוניינים לשמר את המצב.

באופן פרדוקסאלי, הנשים הנפגעות מאלימות מינית צריכות שהגברים הנאנסים ייצאו החוצה עם סודם כדי שיחול השיפור המיוחל...
_new_ הוספת תגובה



אונס גברים
רום הראל (יום חמישי, 12/01/2006 שעה 17:38)
בתשובה לטל רבינוביץ'
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מנסה להסתכל על נאנס/ת כקורבן ללא מגדר. הרצון לצאת מתוך המשוואה נאנסת = אישה טובה לכל הצדדים.

חוץ מזה אני מכיר הרבה נאנסות שהעדיפו גבר בתור מטפל [מניסיון אישי], ככה שההתרכזות בשיקום יכולה להיות יותר יעילה מהיום.
_new_ הוספת תגובה



רוצחים קיבלו פחות ממנו
צדק (יום חמישי, 12/01/2006 שעה 15:38)
בתשובה לרום הראל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ידוע שגם גברים נאנסים ויש גם גברים מוכים.
טענתי העיקרית היא נגד המגזריות האידיוטית, נשים, ילדים, זקנים.........

למה לעזאזל לא מלחמה באלימות ללא כל תוספות?
למה כל נושא צריכים לחלק לגזעים, למינים ולגילאים?
ובכך לגרום לבעיות בנושא שאמור להיות קונצנזוס מוחלט.
_new_ הוספת תגובה



למה לעזאזל?
סתם אחד (יום חמישי, 12/01/2006 שעה 16:18)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כי אתם השמאלנים לא מבינים.
_new_ הוספת תגובה



לא צריך לחלק
רום הראל (יום חמישי, 12/01/2006 שעה 17:41)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כל נאנס/ת הוא/היא קורבן, כמו כל פגוע טרור בלי הבדל דת גזע דת ולאום.

בדיוק כמו כל הפושעים שהוכח פשעם בלי הבדל דת גזע מין ולאום.
_new_ הוספת תגובה



רוצחים קיבלו פחות ממנו
טל רבינוביץ' (יום חמישי, 12/01/2006 שעה 18:27)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בנוגע לאונס נשים:

מבחינה היסטורית:
בתחילה התייחסו (פרויד) אל נפגעות אלימות מינית כאל משוגעות, חולות נפש או סתם נשים מופרעות בעלות פנטזיות אשר בודות את המעשים הנפשעים שעוללו להן מליבן...

רק לאחר שהתקבץ מידע רב על הלומי קרב ושבויים - הבינו שההתנהגות ''המשוגעת'' היא התנהגות פוסט-טראומאטית ולא מדובר בסטיות ובפנטזיות של המטופלות. כך שלפחות מבחינה זו יש קשר מגדרי לטיפול בתופעה שהשלכותיו המשפטיות (בין היתר) ברורות וידועות.

ואנא ממך, אם אתה כל כך מתרעם לנוכח האלימות בחברה - שים לב לשפה בה אתה משתמש. אי שליטה באמוציות הן אחת הסיבות לאלימות.

ובנוגע למיגזריות: נשים, ילדים, זקנים - הן קבוצות בעלי צרכים ומאפיינים שונים! לכן הטיפול בהם שונה, דרך המניעה שונה, ובהחלט יש מקום לחלוקה המגזרית. המכנה המשותף להם הוא בעיקר היותם תלויים באחרים וחלשים יחסית.
לדעתי יש הצדקה למגזריות. תוצאה דומה אינה בהכרח מסיבות זהות. אל התוצאה 10 אפשר להגיע באינסוף דרכים.
_new_ הוספת תגובה



רוצחים קיבלו פחות ממנו
צדק (יום חמישי, 12/01/2006 שעה 18:46)
בתשובה לטל רבינוביץ'
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה לא שבני אדם לא הבינו נאנסות והלומי קרב,
הם לא רצו להבין מסיבות אנוכיות, לכן לא הבינו.

השפה בה אני משתמש באה להדגיש את סלידתי מהמיגזריות המפלגת הקיימת בכל תחום.

זה שיש לקבוצות מסוימות מאפינים שונים, חולשה מיוחדת או תלות,
איננה צריכה להיות סיבה להתמקדות מיוחדת באלימות נגדה והתעלמות מהאלימות האחרת,
גם אדם רגיל שבודאי לא יוגדר תלותי או חלש,
שקבוצת אנשים פועלת נגדו באלימות הוא לא פחות חלש מילד קטן.
אנו מכירים מהמציאות ומהעיתונות כיצד קבוצה של עבריינים
יכולה להטיל טרור על שכונה שלמה, טרור הכולל אלימות ונמשך זמן רב. האם תושבי השכונה הם תלותיים? חלשים במיוחד?

המאפיין של הקרבן, מצבו המיוחד, צריכים להיות קריטריונים עבור בית המשפט כדי לקבוע את חומרת העונש.
ולא עבור האזרחים שאמורים להבין שכל קרבן של אלימות סובל סבל חמור, ואין להבדיל ביניהם.
_new_ הוספת תגובה



רוצחים קיבלו פחות ממנו
טל רבינוביץ' (יום שישי, 13/01/2006 שעה 6:38)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ומהן ''הסיבות האנוכיות'' אליהן אתה מתכוון ברישא דבריך?
_new_ הוספת תגובה



סיבה אחת שפועלת בהרבה מיקרים
צדק (יום שישי, 13/01/2006 שעה 14:39)
בתשובה לטל רבינוביץ'
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במקום להכיר בבעיה הדורשת טיפול ארוך ומורכב,
הופכים את הקרבנות שלה לפסיכים ובכך מעלימים אותם ואת בעיתם.
ובכך גורמים שהנאנסות שותקות ונמוגות, הלומי הקרב נזרקים ומתים מסבל.
ובהינף יד מחקו בעיות כאילו לא היו ולא נבראו.

השיטה ה''נוחה'' הזו קיימת גם בתחומים אחרים.
_new_ הוספת תגובה



כדי להמחיש שהמצב בישראל לא הכי גרוע
ישראל בר-ניר (יום חמישי, 12/01/2006 שעה 3:07) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שופט כאן בארה''ב פסק בימים אלה 60 ימי (!) מאסר לאנס שהתעלל במשך קרוב ל 4 שנים בילדה בת 6.

נימוקו של השופט? ''אינני חושב שעונש יעזור, האיש זקוק לשיקום''.
_new_ הוספת תגובה



כדי להמחיש שהמצב בישראל לא הכי גרוע
יובל רבינוביץ (יום חמישי, 12/01/2006 שעה 3:11)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אז מדוע 60 יום ולא 0?
_new_ הוספת תגובה



אי אפשר לשקם באפס זמן
צדק (יום חמישי, 12/01/2006 שעה 3:18)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כנראה שה-‏60 יום מאסר הם בשביל שיקום בבית הסוהר.
_new_ הוספת תגובה



אי אפשר לשקם באפס זמן
לוי (יום חמישי, 12/01/2006 שעה 7:28)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השופט זקוק לשקום . אולי מאסר עולם .
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי