  
  
  
|
 |
|
||
  אין זה נכון שהם מבינים רק את שפת הכוח. |
|||
|
|||
שפת הכוח - הינה שפה, שיח, חיזוק והכחדה, ומעין הנחייה בעצם. אבל כאן מדובר בעוויית הצמדות כפייתית, כפייתית כשם שכאלה היו דבריו של דובר הבעת' העיראקית במרץ 2003, שהמשיך באמצעות המלל הכפייתי והשקר הפתולוגי המשתרשר בשטף בלתי פוסק לעלוק על דם עמו שלו עד השנייה האחרונה ממש - מלל טפילי, נצמד, שאינו פוסק לרגע. זה טיבה של ההיטפלות הכפייתית - אין היא כפופה כלל לשיקולי ענישה או יד חזקה. יש כאלה שצריך להפסיק את עווית היטפלותם בעזרת העקירה מסביבות הגוף החי והמתפתח. פשוט אין שום דרך אחרת. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| המאמץ הכפייתי למחוק את זכר ההיסטוריה היהודית |
|||
|
|||
בארץ הזאת. חוקרי המקרא והארכאלוגיה ישראל פינקלשטיין וניל סילברמן ציינו לאחרונה את מיעוט ודלות העדויות הארכאולוגיות אודות ממלכות יהודה וישראל. ברם, ידוע ולא למתי מעט כי במשך למעלה מאלף שנה ניתצו הערבים תושבי הארץ ככפויי שד וללא הפסק כל בדל של חומר ארכאולוגי שהעיד על הממלכה היהודית כאן, בבחינת הרס העדויות אודות הקושאן על הארץ הזאת. מוכר המקרה של אסטלת הזיכרון שהיציב מישע מלך מואב לכבוד כמוש אלוהיו בעיר המואבית דיבאן שבעבר הירדן. מצבת מישע היתה יצוקה מאבן בזלת, גובהה כמטר ורוחבה כ-60ס''מ. היא ניתגלתה בדרך מקרה בידי כומר דומיקיני צרפתי בשנת 1868 במסע ארכאולוגי שהיה מעורב בו גם שארל קלרמון גאנו, סגן הקונסול הצרפתי ביפו, וחוקר רומנטיקן בעל אינטואיציות ארכאולוגיות מופלאות. הצרפתים שהיכירו זה מכבר את נוהגם של הערבים לנתץ ממצאים ''יהודים'', יצקו מייד אסטלה זו בגבס והעתיקוה לפרטיה. אכן, זמן מועט לאחר מכן ניטצו הפועלים הערבים במשלחת את המצבה המקורית. כיום, העתק הגבס הוא שנמצא במוזיאון הלובר בפריז. מתוך מצבה זו פוענחו 30 שורות. אצטט כמה שורות ממנה (היא כתובה בעברית מקראית): אנכי מישע בן כמוש... מלך מואב הדיבוני. אבי מלך על מואב שלושים שנה, ואנכי מלכתי אחרי אבי. כי כמוש הושיעני מכל המלכים, וכי הראני בכל שונאי. ועמרי מלך ישראל עינה את מואב ימים רבים, כי אנף כמוש בארצו [במואב]. וירש עמרי את ארץ מידבא וישב בה ימיו וחצי ימי בנו ארבעים שנה וישיבנה כמוש בימי. ויחליפהו בנו [של עמרי] ויאמר גם הוא: אענה את מואב. בימי אמר כן. ואראה בו ובביתו. וישראל אבד אבד לעולם. זוכרני אישית כי פעם, טרם האנטיפאדה הראשונה, במוסך רכב בקלקיליה, היה איתי ספר אודות מטבעות ישראלים עתיקים. הפועלים הסקרנים ראוני מעיין בו, ושאלוני מהם מטבעות אלה. אמרתי כי מדובר במטבעות מתקופת ממלכת יהודה. בעל המוסך, איש ממשפחה ערבית נשואת פנים במקום, זעם עלי, ואמר כי איני חייב להראות לעובדיו תמונות אלה של המטבעות ולערער אמונתם בצדקתם, לדבריו... כך, הרס העתיקות המכוון בחפירות הווקף בהר הבית, אינו כלל דבר יוצא דופן, במאמץ הערבים להכחיש את ההיסטוריה של ממלכות ישראל ויהודה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אכן מיכאל שרון, אתה נוגע בעובדות כואבות |
|||
|
|||
אבל לא ידועות דיין למרבית אזרחי הארץ שקוראים את טיעוניהם של פינקלשטיין את סילברמן ומתנתקים מהאמת ומהעובדות. אשמח אם תציין עוד מקרים כאלה, בהם נעשו עבודות טשטוש של ההיסטוריה הישראלית על חשבון בניית תיאוריה חלופית - עם חלופי חדש-ישן הוא ה''עם הפלסטיני''. שהרי ה''פלסטינים'' לא מפסיקים לזעוק שהם היו פה לפני היהודים, שהם גרים כאן כבר ''10,000'''' שנים או קרוב לכך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על עובדות מהמחקר הארכיאולוגי |
|||
|
|||
. לא מזמן דיברו כאן על עבודות מחקר אחרות שמהן אפשר ללמוד שיש גם יש מספיק עובדות ונתונים ארכיאולוגיים על המורשת ההיסטורית של היהודים. אחד החוקרים שנזכרו היה אדם זרטל למשל אבל היו גם אחרים. תמיד, כאשר חופש הביטוי הוא ערך מקובל בחברה יהיו כאלו שיראו מימצאים שלא ימצאו חן בעיני. זה גם לא אומר שמישהו מנסה לטשטש את ההיסטוריה שלנו, אלא פשוט לא מצא מימצאים. אז מה? לא כל מחקר כזה מיד הופך את המציאות ההיסטורית. לא כל מחקר כזה נולד וסוכם בכדי לפגוע במדינת ישראל. האם המחקר ההיסטורי, או כל מחקר אקדמי אחר, צריך לשרת רק את המטרות הפוליטיות העכשוויות שלנו? מה על חופש הביטוי והמחקר? גם אם האמת ההיסטורית תימצא אחרת נדע איך להתמודד. זאת צריכה להיות נקודת המוצא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דוד, דיבורים בסגנון ''מכובד'', אבל מה הקשר? |
|||
|
|||
הנושא, אנא התמקד נא, הוא הרס מכוון של ממצאים ארכיאולוגיים. לפני כשנה, הועלה נושא הרס העתיקות המכוון ככל הנראה, בחפירות הווקף בהר הבית. גם אם תסתייג מהביטוי ''מכוון'', הרי שעליך מכל מקום להבין, שבכל מקרה, כך לא נוהגים בממצאים ארכאולוגיים. אין אלה, להזכירך, אפילו חפירות במצרים העילית, אלא מקום היסטורי המקודש למליארד וחצי מליון נוצרים ויהודים. מדובר ככל שניתן להסיק, בהרס שיטתי של ממצאים ארכאולוגיים בארץ הקודש, שלא החל היום, אלא יש לו היסטוריה וונדלית משלו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה הקשר של הערתך לדברי? |
|||
|
|||
אין בדברים שלי כלום על מצרים ו/או על יהופיץ ובכל זאת הם היו ממוקדים. ההתייחסות שלי היתה לאמירה לגבי המחקר הארכיאולוגי בארץ ישראל, ואם בעיניך זה לא חשוב או לא ממוקד שיבושם לך...... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דוד, בלשון המעטה יש לך ''תרומה''... |
|||
|
|||
. לא קטנה לכל העליהום שעושים כאן למיכאל שרון, אחד מהכותבים היותר מוכשרים בפורום ארץ הצבי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני מסכים עם אבחנתו של החבר |
|||
|
|||
יש למר דוד נטיה להסיט ולטשטש את הנושא הנדון כאשר הדברים לא מסתדרים כל כך עם השקפת עולמו השמאלנית. במקרה הזה מדובר על אופיים הנאצי של המוסלמים אשר כקלגסים דורסים ברגל גסה את ההיסטוריה וזכרון העמים על מנת לשכתבה על פי עיועווי הנביא הפדופיל שלהם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זו שיטה שמאלנית ידועה |
|||
|
|||
ונפוצה אוינה יחודית רק לשמאלני זה או אחר. קשה להם להתמודד עם טענות חותכות כנגדם, אז הם הופכים את השולחן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני מסכים עם אבחנתו של החבר |
|||
|
|||
אתה יכול להסכים כאוות נפשך עם כל שטות שאתה רואה, אבל זו עדיין שטות. להבדיל ממך ומהחבר שלך, ד''ר סיון מסביר את דעותיו מבלי להכפיש אחרים ומבלי להסתתר. אתה, לעומת זאת, מסתתר מאחורי כינוי כדי שתוכל להמשיך להטיל רפש. דובר כאן על מחקר ארכיאולוגי והרס ממצאים ארכאולוגיים. ד''ר סיון ענה לעניין. ההסטה כאן היתה מעניין הארכיאולוגיה לעניין אישיותו של ד''ר סיון. מי שהסיט את הדיון לא היה ד''ר סיון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| טקטיקות כמו -טעוניות |
|||
|
|||
''ד''ר סיון ענה לעניין. ההסטה כאן היתה מעניין הארכיאולוגיה לעניין אישיותו של ד''ר סיון''. הכותב ''סוחר נדלן'' - המגיב השלישי בנושא - מצביע על: ''קשה להם להתמודד עם טענות חותכות כנגדם, אז הם הופכים את השולחן''. אם הדברים הללו נוגעים לאישיותו של הכותב הנכבד מאד דוד סיון, הרי שהנגיעה הינה רק על דרך ההיסק ההגיוני שעשוי הקורא להסיק לגבי אישיותו של הנוקט בדרכים כאלו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| סילוף ההיסטוריה: הפיברוק, התדהמה והזעם |
|||
|
|||
דפוסי התועמלנות האנטי ציונית: ניתוח שיטתי דיון 271 כזב הישרו-צנטריות (''פשעי'' ישראל כעומדים במרכז תשומת הלב הגלובלית) דיון 305 תרבות אוסלו - התפשטות השיח הכוזב בהוויה הישראלית דיון 507 הפוסט ציונית - מאפייני סילוף ההיסטוריה דיון 595 מימדי הפיברוק, התדהמה והזעם המפעל ההיסטורי ותגובת הנגד של השלילה וההכחשה דיון 627 | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מיכאל שרון, תודה רבה לך |
|||
|
|||
מאמרים מרתקים. אשוב לעיין בהם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תודה. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| תודה. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| הפורע במיטבו |
|||
|
|||
.. לא נותר לנו אלא להוריד את ידית המים ולקוות שהצחנה תינקה במימי האסלה לכיוון ביב השופכין. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הורה מיכאל, הורה. במעגלים. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| המאמץ הכפייתי למחוק את זכר ההיסטוריה היהודית |
|||
|
|||
כתובה במואבית, בכתב עברי קדום. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נו...מה חדש אצלך, מיכאל |
|||
|
|||
לא היית כאן משך כל השבוע והיה שקט מאד. כעת חזרת ועמך חזרה הדמגוגיה והמחלוקת. עוד פעם היד המונפת? עוד פעם ההיטפלות? עוד פעם כל השטויות האלו? מה יהיה הסוף... אנא ממך פטור אותנו מעונשך ותן לנו קצת שקט. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בזכות המחלוקת |
|||
|
|||
אוי לנו אם באתר הזה לא תהיה מחלוקת וכולם יאמרו אמן. עדיפים עלי עשרה מעוררי מחלוקת ע''פ אלף אומרי הן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| סתם, הערתך לא ראויה להתייחסות |
|||
|
|||
לכן לא אתייחס אליה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| באה מנוחה ליגע... |
|||
|
|||
נקווה שהנפשות העייפות האלה - כל עייפותם ביום השבת אלא לברכה כוונה, שנאמר, לקיים את מצוות התשמיש כהלכתה בערב שבת, ובמעלת צדיקים גמורים יבואו כהרף עין. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| במקום שבעלי תשובה עומדים... |
|||
|
|||
בני האדם נולדים שונים זה מזה: מרובי כשרונות ומעוטי כשרונות; בעלי נפש יציבה ובעל נפש חלשה; האחד בא ממשפחה טובה וחזקה ורעהו ממשפחה עניה וחלשה, האחד בריא ומשנהו חולני; האחד הינו בעל השפעה ויוזמה ואילו רעהו צועד בשולי הדרכים. שמא תאמר: אין צדק בעולם, שאם לא כן, כיצד העניקו לאחד כה הרבה ולשני כה מעט? על כך השיבו חז''ל: ''ובלבד שיכוון לבו לשמים''. משמעות הדברים היא שערכו של האדם אינו נמדד על פי הישגיו, אלא לפי רצונו וניצול כוחותיו. החברה מכבדת ומעריכה את האדם לפי מידת הצלחתו ולפי יכולתו לעלות בשלבי סולם הכוח, ההשפעה, העושר והחכמה. אולם האמת היא, שאדם זכאי להערכה רק בהתאם לטוהר לבו ולמאמץ שהוא השקיע. זוהי אמת המידה שעל פיה מוקיר א-להים את האדם ועל פיה הוא משלם לו בעולם הגמול. בהתאם לכך, אדם שנולד בתנאים שאיפשרו לו להגיע בקלות, לדוגמא, לדרגה שמונה מבחינה ערכית-דתית, והוא עשה מאמץ ומגיע לדרגה תשע, ולעומתו אדם אחר נולד בתנאים שאפשרו לו להגיע בקלות רק לדרגה חמש, אך הוא התאמץ מאד והגיע לדרגה שמונה - האחרון יזכה בעולם הבא בשכר רב יותר מאשר הראשון. הוא התקדם שלושה שלבים מעל לכוחותיו הרגילים ואילו חברו התקדם שלב אחד בלבד. רעיון זה כלול בדברי המשנה האחרונה במסכת אבות: ''לפום צערא אגרא'' – כלומר, לפי גודל הצער והעמל כך הוא גם גודל השכר. בתלמוד מופיעה השאלה: מי גדול ממי, בעלי התשובה או הצדיקים? צדיק הוא אדם שלם במעשיו הטובים, אולם כדי להגיע לדרגה זו הוא לא נזקק למאמץ גדול ביותר, משפחתו העניקה לו יסודות איתנים, ואלקים חנן אותו בלב ישר וטוב. לעומתו, בעל-תשובה, יסודותיו היו רעועים, יצרו היה חזק, ולכן הוא נאלץ לעמול כדי להגיע למעמד הרוחני שאליו הוא הגיע. מובן שהוא לא הגיע עדיין לדרגת הלב הטהור והמעשים הטובים והמושלמים של הצדיק. אך חכמים קבעו שבעלי תשובה גדולים יותר, ובלשון התלמוד: ''במקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד''. יש להניח שקביעה זו בנויה גם היא על היסוד, שערכו של האדם נמדד על-פי המאמץ שעשה כדי לעלות בסולם המעלות, ואמנם, בעל התשובה עלה יותר שלבים בסולם ולכן, הוא זכאי להערכה כה גדולה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| חריף ושנון מאין כמוהו. אתה תותח אמיתי. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| במקום שבעלי תשובה עומדים... |
|||
|
|||
אני מבין שמשום עוצם תשובתם והמקום הגבוה שבו בעלי התשובה עומדים, אין הצדיקים מטבע חינוכם ויסודותיהם היציבים מוכנים להתחתן איתם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
|
|||
|
|||
בעיית החסידים השוטים ואנשי הספחת הבעיה שבאי היות האדם כלי טהור, עשוייה להיות נעוצה בכך, שהוא עדיין מודד הישגיו בלי מישים בכלי השגיות אנושית. כאן צצה תופעת החסיד השוטה שניזקו מרובה, ובלשון חסודה ובכוונה לכאורה כלפי שמיים, מראית הכוונה הגדולה, הוא עובר בזו אחר זו עבירות שבן אדם לחברו. החסיד השוטה אף ישים לב בנסיונו המגושם לדקדק, באם זבוב ממצמץ בעינו. על כן הוא מקפיא אותנו, את תורת החיים ורצון החיים, בסטנדרטים של לשון כה גבוהה עד שהוא מחדיר את הרוע לעולם בפרץ רב עזוז, והדברים ידועים. סביבתו הופכת אם כך לצינית, ובאם הוא עצמו אינו כזה, אזי מוריו הם ציניקנים גמורים, פרופ' זה או אחר, המרבים שגל תחת כל עץ רענן ועם כל מה שזז בשטח, תוך הטפה חסודה לחסידיהם השוטים... שמץ של היסטריה, כלומר עודף התפעלות מדברים דלי ערך - שיר עלוב של משורר רע או איזו אגדה ודווקא מהמשמימות מסוגן בפרקי אבות, יאפיין את החסיד השוטה, אותה נפש תועה שדלותה מעידה על כך שלא רק שלא השתפר בדרגת מעלות הנפש, אלא שהנוורוזה שלו עולה כפורחת ביתר שאת. כאשר החסיד השוטה גם אינו מעגן גישתו בעוגן טרנצנדנטלי חיצוני כלשהו - אזי כאן יש לנו כבר צרה צרורה מארץ הצרות הצרורות... זו גם בלשון השאלה כוונת הדברים ב''קשים גרים לישראל כספחת''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הקורבן |
|||
|
|||
הקרבנות מבטאים את העיקרון של ''נפש תחת נפש''. נפש הבהמה שאותה מקריבים מסמלת ואף מדגימה באופן מוחשי לאדם המקריב אותה כי נפשו היא זו שהיתה צריכה להיות קרבן לה`, אלא שבחמלת ה` עליו המציא ה` פדיון לנפש האדם על ידי הקרבת הבהמה תמורת נפשו. יוצא מן הכלל הוא קרבן מנחה. בקרבן זה אין נפש כלשהי המוקטרת על גבי המזבח. המנחה באה מן הצומח ואין בה הקרבה של נפש בהמה או עוף. ענין זה מסביר את השוני שבין הקרבנות הראשונים של קין והבל. קין הביא מפרי האדמה מנחה לה` ואילו הבל הביא מבכורות צאנו ומחלביהן. בניגוד לקין שכביכול ניסה ל''שחד'' את הבורא על ידי מתת כלשהי, הבל ביקש להקריב את עצמותו לפני בוראו. הוא עשה זאת באמצעות בכורות צאנו. הבא לצאת ידי חובה בלבד, חש כי די לו אם הוא יביא מעט יבול מפרי האדמה. הוא סבור שבכך הוא הוכיח נדבת לב מופלגת וכבר יצא ידי חובתו. אולם יש לדעת שגישת הבל אל הקרבן היא זו שהיתה הגישה הרצויה, גישה המבקשת באמצעות הקרבן להתקרב אל הקב''ה ולהביע את עוצם הכניעה לפניו. מתוך כך מתבקש שקרבן זה יבוא דוקא מבעלי חיים שגם להם יש נפש, וכך יודגש העיקרון של ''נפש תחת נפש''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| השרץ |
|||
|
|||
המקורות מספרים לעיתים על אנשים שכמוהם כשרץ. מוכר ב''פרקי אבות'' המעשה אודות (רגע, הטלפון. אמשיך בפעם אחרת). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| התלות בחברה |
|||
|
|||
הגישה הכלכלית-חברתית, זו שאינה מודרכת ע''י האמונה והבטחון בה`, גורסת שבעולם קיימת כמות מוגבלת של משאבים, האמורים לאפשר את החיים עלי-אדמות ולהנעימם. כל אדם נאבק במשך ימי חייו כדי להשיג לעצמו את המירב ממשאבים אלו בשיטת ''תפוס ככל יכולתך''. לגישה זו מתלווה תוצאה חברתית שהיא לעתים בלתי רצויה: כל אדם הופך בהכרח למתחרה של רעהו. בהתאם לגישה זו כל נתון וחפץ הנמצאים בעולם מהווים אובייקט לתחרות. לדוגמא, אדם המגיע לתחנת אוטובוס רואה בממתינים שם את מתחריו על מקומות הישיבה באוטובוס העומד להגיע. גורם התחרות בספורט, נחשב כמדרבן להישגים. הרצון לרוץ מהר אינו נחשב כגורם העיקרי בקידום המהירות, הרצון לרוץ יותר מהר מהאחרים הוא הקובע. החברה נותנת את אישורה לגישה זו: הפרס ינתן לא למי שרץ מרחק מסוים בזמן נתון, אלא למי שרץ מרחק מסוים יותר מהר מהאחרים. תחרות הריצה מהווה דוגמא לתחומים נוספים בחיינו. תחרות זו אינה נערכת רק סביב משאבים חומריים; היא דומיננטית מאד בתחום רכישת הערכת הסביבה. הרצון להתבלט הוא תחרותי במהותו, והוא מושג ע''י נצחון על הזולת. שתי דרכים קיימות בתחום זה: להתעלות ולהשתפר יותר מהזולת או מאידך, להשפיל את הזולת ולהנמיך אותו. התמודדות תמידית זו גורמת לכך שבדרך כלל במקום שהאדם ישקיע את כל מאמציו לשיפור אישיותו, הוא משקיע את מירב מאמציו בהתמודדות עם החברה. הפניית המאמצים להתקדמות בתחום החומרי, שהוא חיצוני לאדם, מובנת היטב לאור השיטה הפסיכולוגית שקנתה לה שביתה בהליכי המחשבה של חברתנו. שיטה זו רואה במכלול תכונותיו של האדם נתון קבוע. האדם אינו חייב ואף אינו מסוגל לשנותן. שיטה זו קיבלה חיזוק רב בדורות האחרונים: פרויד שטען שאדם נדחף לעינוגים, ואדלר שטען שאדם נדחף לרכישת כוח, חיזקו גישה זו. לפי דעתם האדם אומר לעצמו: מהותי, נטיותי ודחפי הם המכוונים אותי לעינוגים וכוח, ולכן עלי להפנות את חיי לכיוון זה. ''חובתי'' לנצל את תקופת שהותי עלי אדמות בהתאם למגמת דחפים אלו. במערכת החיים של האדם הבלתי מאמין, מגמה שתכליתה שיפור עצמי ללא קשר לחברה, כמעט ואינה קיימת. הצורך בשיפור האישיות קיים בתוככי מערכת היחסים שבין האדם לבין החברה הסובבת אותו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הבולק הרצען. |
|||
|
|||
''בהתאם לגישה זו כל נתון וחפץ הנמצאים בעולם מהווים אובייקט לתחרות. לדוגמא, אדם המגיע לתחנת אוטובוס רואה בממתינים שם את מתחריו על מקומות הישיבה באוטובוס העומד להגיע''. - ואמר לייבאלע הבצחן כשנקלע למסעדת פאר בשאנז אליזה: הזוללים הם מתחרי. הבה נראה מי יזלול יותר. אמר ועשה. ''התמודדות תמידית זו גורמת לכך שבדרך כלל במקום שהאדם ישקיע את כל מאמציו לשיפור אישיותו, הוא משקיע את מירב מאמציו בהתמודדות עם החברה''. היה רוצ'וש (רודף צדק וי-) מהלך ומפזם לעצמו: כשם שרץ זה מתמודד עם רצים אחדים במשחה 100 מטר נשים, כך אנוכי אתמודד עם החברה. אבל איזו חברה ואיכה אמצעה? חברת מיקוסופט? קואופרטיב אגד? חבר'ה ליצים או שמא חלילה ''חברא קדישא''? החברה בכללה? אך במה אתמודד איתה? מי יותר שמן? למי יותר ארנבות בכלוביו? אבל איה ואיפוא היא החברה בכללותה? היה מסתובב, תוהה ומחפש, עד שנקלע למשרד ממשלתי, והשתקע שם. ''את הצורה אזי_ן לה לחברה'' היה מרעים בקולו וידו הולכת ונעשית קשה בתסד''א פשעין מפשעין שונים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בלי ניבולי פה, בבקשה. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| התוכל לבקש מאדם לא לנשום? |
|||
|
|||
הבקשה מהר שרון לא להפוך כל דיון לביב שופכין,היא דומה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ועוד מפניני המרקיז החסוד נצור הפה לכאורה |
|||
|
|||
''מתבקש שקרבן זה יבוא דוקא מבעלי חיים שגם להם יש נפש, וכך יודגש העיקרון של ''נפש תחת נפש''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אנא המרקיז החסוד - אילו עינוגים? |
|||
|
|||
''פרויד שטען שאדם נדחף לעינוגים'' ''נטיותי ודחפי הם המכוונים אותי לעינוגים וכוח'' וכי לא נתן הבורא פה לאנשים לדבר בלשון בני אדם בשר ודם? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מיכאל, כולך אשליה אחת גדולה ותו לא! |
|||
|
|||
. כעת יותר מתמיד אני בטוח שכל שרשרת התגובות וגבבת המילים היא לא יותר מאשר מחזה, יש לומר, מביש של התכתבות בינך לבין עצמך או אולי איזה מישהו שאתה מפעיל מרחוק. מה אתה מנסה למכור לנו, מיכאל? זה גובל בהונאת רשת. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי