|
דרושה בדחיפות מערכת לחינוך מבוגרים לאזרחות טובה | |||||
צבי גיל (יום רביעי, 03/01/2007 שעה 14:15) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
האלימות היא קודם כל תוצאה של אוירה | |||
|
|||
הילד קולט את האוירה הברברית השוררת במדינה. החזקים אוכלים את כל העוגה, החלשים מלקטים פירורים מתחת לשולחן. את העבריין, את האלים ''משקמים'', את שומר החוק הזקוק, מזניחים. המדינה דורסת את החלשים. זכות של האזרח אינה ניתנת לו ללא מלחמה. הכל משדר כוחנות ואלימות, גם כאשר אין אגרופים מונפים. משרד החינוך לא עוסק בחינוך. לאלו ערכים בדיוק הוא יחנך? מי יתן דוגמה אישית? אם יתן השכלה, דיינו. תלמידים אלימים, ובמיוחד המובילים שבהם צריכים להיענש במלקות, העונש היהודי העתיק והטוב. לתת להם להרגיש איך זה להיות קרבן לאלימות. מספר הילדים איננו מדד כלל. הילדים היחידים שיש לתל אביבים הם אלימים הרבה יותר מילדים במשפחות ברוכות ילדים של חרדים או דתיים. האיכות קובעת ולא הכמות. הפעם בהפוכה. | |||
_new_ |
חינוך? איפה? פה? תתפוס את זה נראה אותך | |||
|
|||
איפה יש עוד דמוקרטיה מתוקנת שבה עוצרים את ראשי רשויות המס , מעמידים לדין את שר המשפטים, חוקרים פרשיות ממון סבוכות אצל ראש הממשלה ואצל שר האוצר, ופותחים תיק אחר תיק אחר תיק לכה רבים בצמרת המדינה? אין כזאת, חוץ מישראל 2006 , מדינה כל-כך מצליחה וכל-כך מסריחה. רפובליקת בננות נו כמה פעמים אני צריך לצעוק? | |||
_new_ |
אנחנו דמוקרטיה | |||
|
|||
המון דמוקרטיה עד שלפעמים היא אינה יודעת את גבולותיה והיא לא יודעת לעצור באדום. היא נותנת לגנבים לגנוב ולרשעים לרשוע וכשהיא עוצרת אותם היא מרחמת עליהם. היא נותנת חופש, יותר מדי חופש גם לאלה שעדיין לא יכולים לשאת באחריות לעצמם, ולא פלא שהם אח''כ נופלים לזרועות האלימות והפשע. מנהל לא תקין מתחיל מלמעלה ומגיע עד בתי הספר. עקיפת חוקים תחת אכיפתם מאפשרת לחורשי הרע לפרוח. נתינת סמכויות רבות למי שלא הוכשרו לכך (קטינים) והגבלת סמכויות למי שחייב את סמכותו לצורך היותו - כמו הורים ומורים, נותנת לילדים שעוד לא פרקו עולם חופש פעולה גדול שאינו ביחס ישר לחוסר בשלותם לנהוג ברציונליות. תרבות ההיפ-הופ והאופנות המתחלפות מותירה אותם כשראשם במקום אחר והעיקר שלא בעיקר. הדמוקרטיה שלנו קיימת וחזקה רק אם כולנו ניקח בה חלק ונשמור על שפיותה. אבל לצערי בימים אלה כשהכל מושחת מהראש, הנשיא, ראש הממשלה ועד למטה לפקידי מס ההכנסה והעיריה המקומית, יש פחד גדול שאותה דמוקרטיה לא מגנה עלינו מפני נמיכות הערכים, צמיחת הרדידות, עליונות האגואיזם וזילות הקיום. | |||
_new_ |
בדרך לרפובליקת הבננות | |||
|
|||
גם אם מבחינה כלכלית ישראל מתקדמת במהירות לליגה של מדינות המערב המתועשות, הרי שמבחינת השחיתות, שלטון ההון, הפערים החברתיים והגידול בעוני, אנו דומים יותר להגדרה המקובלת של רפובליקת בננות במדינה שבה חלק מתושביה דומים ומתנהגים כקופים, לא פלא שצומחת רפובליקת בננות. אשה אחת שהייתה ראש ממשלה כבר אמרה עליהם - ''הם לא נחמדים'' | |||
_new_ |
פערים חברתיים גדולים?? | |||
|
|||
אני כל הזמן שומע את זה, וזה נשמע לי מוזר. בדקתי וזה מצטייר כאמירה לא רצינית. בכלכלה נושא שוויון בחלוקת הכנסות נמדד ע''י מדד ג'יני הנע בין 0 (הכנסה שווה לכל האוכלוסיה) ל-1 (פרט יחיד מקבל את כל ההכנסה). http://en.wikipedia.org/wiki/Gini_coefficient נכון שרוב מדינות אירופה נמצאות מעלינו, אבל לא מדובר על פער משמעותי. לשם השוואה: גרמניה - 0.28 צרפת - 0.33 אוסטרליה - 0.35 איטליה, בריטניה וניו זילנד - 0.36 ישראל - 0.4 ארה''ב - 0.41 (כלומר יותר גרוע) יש גם מדינות מפגרות יחסית עם מדדים גבוהים: אתיופיה, פקיסטן, מנגוליה, בנגלדש, הודו,תימן - 0.3-0.33 זה לא אומר שאנחנו רוצים כלכלה כזו? נכון שיש גידול מסויים עם הזמן, אבל הוא שולי: והוא מאפיין גם את השוק האמריקאי | |||
_new_ |
נראה באמת כמו ג'יני (שד) | |||
|
|||
ההסבר למדד הזה נראה כמו שיעור בגרפים ובסטטיסטיקה. מרוב עצים שכחו את היער. אין שום מידע באלו נתונים קונקרטיים משתמש המדד. שכר, מיסים, מענקים, רכוש, ......., יש רק מושגים מפוצצים המובנים אולי ע''י כלכלנים. | |||
_new_ |
כלכלה ברמה תיכונית | |||
|
|||
מדד ג'יני הוא באמת אחד הפשוטים. ננניח שכלל ההכנסות במדינה הוא 1000 ש''ח ויש 1000 אזרחים. אם יש שוויון מוחלט כל אזרח מרויח שקל אחד. ההכנסה המצטברת היא: אחרי אזרח אחד: 1 אחרי 2 אזרחים: 2 אחרי 3 אזרחים: 3 ... אחרי 700 אזרחים: 700 ... אחרי 900 אזרחים: 900 ... אחרי 1000 אזרחים: 1000 כלומר מדובר בקו ישר המצייר משולש. אם יש אי שוויון, נניח 100 אזרחים מרוויחים 5, 200 אזרחים מרוויחים 2 וכל השאר מרוויחים את השאר (300 ש''ח מחולקים ל-700 אזרחים, בערך 0.4 ש''ח לאזרח). ההכנסה המצטברת היא: אחרי אזרח אחד: 0.4 אחרי שני אזרחים: 0.8 ... אחרי 700 אזרחים: 300 אחרי 701 אזרחים: 302 ... אחרי 900 אזרחים: 500 אחרי 901 אזרחים: 505 ... אחרי 1000 אזרחים: 1000 מצטייר פה קו שהוא נמוך מקו השוויון. מדד גי'ני מודד מה השטח היחסי של השטח בין הקו הנמוך יותר (עקומת לורנס) לבין הקו הישר של ההכנסה השוויונית. בשוויון מוחלט אין שטח כזה, ולכן המדד שווה ל-0. באי שוויון מוחלט (999 אזרחים מרוויחים 0, אזרח אחד מרוויח 1000) השטח בין העקומה לקו השוויון הוא כל שטח המשולש והמדד שווה ל-1. תשלומי העברה (מס הכנסה לעומת קצבאות) לוקחים כסף מעשירים ונותנים לעניים, ולכן אי השוויון פוחת. בדוגמא - מס הכנסה לוקח 2 ש''ח מאלה שמרוויחים 5 ו-0.5 ש''ח מאלה שמרוויחים 2, סה''כ 300, ומחלק אותם בין השאר - כל אחד מקבל עוד 0.4 ש''ח. ההכנסות הם: 100 מקבלים 3 ש''ח, 200 מקבלים 1.5 ש''ח, 700 מקבלים 0.8 ש''ח. קו ההכנסות המצטברות עלה, ולכן מדד ג'יני שיתקבל יהיה יותר קטן. ערך מדד ג'יני מחושב בד''כ ללא תשלומי העברה, אם כי אחד הלינקים שהבאתי כולל מדד ג'יני גם אחרי. זה שאתה לא מבין מושגים בסיסיים בכלכלה (ולא, אני לא כלכלן) זה מילא - זה עושה אותך עוד אחד מ-90% מהאוכלוסיה. אבל זה שאתה מזלזל במה שאתה לא מבין (''מושגים מפוצצים'', ''מרוב עצים שכחו את היער'') זה מה שמכניס אותך לקטגוריית הבור המשתלח. מה השלב הבא? שריפת ספרים שהם ברמה שמעבר לכיתה ח' או שכתובים בשפות זרות? | |||
_new_ |
כלכלה ברמה תיכונית | |||
|
|||
כלכלה כל כך פשוטה עד שגם אני רואה בה חורים גדולים. ציינת מספר דברים: כלל ההכנסות במדינה - כלל ההכנסות לאוצר המדינה או סך המשכורות במדינה? תשלומי העברה, מס הכנסה וקצבאות. איפה מופיעות הקרקעות שהעשירים זוכים בהן? איפה מופיעות החברות המופרטות הנקנות בחצי משווין? איפה מופיעים הרשיונות להדפסת כסף, כבלים, דלק, בנקים, וכו' המחולקים על ידי המדינה? איפה מופיע הרכוש המופקע מחייבים ונמכר בזול לעשירים? אלו דוגמאות מעטות, וניתן למצוא עוד מאות כאלו, להעברת כספים אדירים לידי עשירים מבלי שיופיעו במדד הזה. | |||
_new_ |
כלכלה ברמה תיכונית | |||
|
|||
אני דיברתי רק על ההתעסקות הכפייתית ב'פערים החברתיים הגדלים' והראיתי שמדד חלוקת ההכנסות סותר את הטענה. אתה מדבר על שחיתויות ממשלתיות שזה נושא אחר. אגב, לא נראה רכוש המופקע מחייבים נמכר בזול לעשירים. עשירים לא קונים יד שניה או בזול. | |||
_new_ |
כלכלה ברמה תיכונית | |||
|
|||
מעשים אלו לא נחשבים לשחיתות, רובם נורמה מקובלת הנעשית לאור יום. ובכל מקרה, שחיתות היא חלק בלתי נפרד מהכלכלה. המדד הרי אמור לשקף את הכלכלה האמיתית לא את הכלכלה הפילוסופית. למדינה יש סמכות נרחבת, נבחריה משתמשים בסמכות זו לרעה. מקורב קונה אדמה חקלאית, נבחר ציבור דואג להופכה לאדמה לבניה, ובין רגע הרויח המקורב מיליונים בלי לעבוד רגע אחד. ''לא נראה רכוש המופקע מחייבים נמכר בזול לעשירים. עשירים לא קונים יד שניה או בזול.'' אהרון ברק לא מסכים איתך.......... משפחתו מחזיקה ב-17 דירות !! רובן ניקנו מכונס נכסים. עוד שחיתות. העשירים קונים את הדירות כדי לסחור בהן לא כדי לגור בהן. עשירים גם עוסקים בזבל, גם אז לא כדי לאכול אותו. | |||
_new_ |
כלכלה ברמה תיכונית | |||
|
|||
זה שהשחיתות הפכה לנורמה לא עושה אותה פחות שחיתות. הרבה ספקולנטים קונים אדמות חקלאיות שהם מאמינים שיופשרו בקרוב - זאת השקעה לגיטימית בדיוק כמו קניית מנייה שמאמינים שתעלה. כנ''ל לגבי קניית דירה מכונס, אם מאמינים שהנכס נמכר בערך נמוך מהשווי. תכל'ס אין סיבה שזה יקרה - בעל רכוש, גם כזה בעיקול, צריך לדאוג לפרסם שהנכס למכירה כדי לקבל הרבה הצעות ואז בהתמחרות אפשר להגיע לערך הוגן. ואם למשפחה של ברק היה כסף בבנק במקום דירות זה היה גורם לך להרגיש יותר טוב? להיפך - אם אתה מקנא, דע לך שהשקעה בדירות, למעט מספר מצומצם של יוצאים מהכלל, הוכיחה את עצמה לאורך 20 השנה האחרונות כלא כדאית. תכל'ס ייתכן שהם מפסידים על ההשקעה. ברגע שיש 'מידע פנים' זה לא חוקי במניות. לא יודע מה הדין בנדל''ן. אבל השפעה על מקבל החלטות לגבי מה כן או לא להפשיר - זו כבר שחיתות, ועל זה צריך לשבת בכלא. לא ברור לי מה הדין בארץ אבל הרושם שנוצר הוא שמקילים מאוד, בעוד שלאור ההיקפים שיש בארץ צריך להיות בדיוק להיפך - צריך להרתיע. זכור לי ששמעתי שלג'קי מצא ולחבריו המשטרה עשתה ג'סטה ולא אזקו אותם. אני לא מבין למה. כשעוצרים עובדי ציבור בכירים לדעתי יש לקרוא לתקשורת שתצלם מקרוב איך כובלים אותם באזיקים ומכניסים אותם לניידת. נדמה לי שראיתי תמונות כאלה של מאסר ראשי אנרון או וורלדקום (הם לא עובדי ציבור אבל הם פגעו בציבור ענק) ושל מרתה סטוארט (פוילעשטיקס כספיים אחרים). גם על פשעי צווארון לבן צריך לזרוק אנשים לכלא להרבה זמן. זאת הרתעה. (הבעיה שאין מספיק מקום בכלא...) | |||
_new_ |
המדד (ג'יני) אמור לשקף את מה שהוא מודד | |||
|
|||
הגישה שלך מזכירה את מי שמנסה לברר מהי אשכולית אבל מערב בכך תכונות יחודיות לפוז או לתפוח אדמה. לגופו של עניין, נתחיל מכך שיש שני מושגים יחודיים, הכנסות ועושר, שאתה מערבב כאילו הם אחד. אם מישהו מחשב את מדד הג'יני כדי להראות את התפלגות ההכנסות הרי שהתפלגות העושר אינה רלוונטית. אם יש לך 100 דירות ערכן לא יכנס למדד הזה. מה שישפיע על המדד יהיה רק ההכנסות שנובעות מהדירות הללו. אפשר כמובן לחשב מדד ג'יני לגבי עושר (http://en.wikipedia.org/wiki/Gini_coefficient). אם כל ההכנסות בתקופה נכללות בחישובי המדד אין כל משמעות למהירות בה התקבלה ההכנסה לקופתך. ----- כמו בכל דבר שנמדד מידת הדיוק היא פונקציה של איכות המדידות (איכות הנתונים). לכן אם ההכנסה שאתה גובה מעסקי השחיתות נכללת בחישובי המדד הרי שאין בעיה בהקשר הזה. מצד שני אם עסקי ההכנסות מעסקי השחיתות לא נכללות בחישוב איכות המדד נמוכה יותר... ----- לפני שאת מתערב בשאלה איך מחשבים, באיזה נתונים משתמשים ומהו ערכו של מדד הג'יני, כדאי שתנסה להבין את הרעיון. זו דרך בדוקה במניעת הצהרות מטופשות. | |||
_new_ |
המדד (ג'יני) אמור לשקף את מה שהוא מודד | |||
|
|||
''אם מישהו מחשב את מדד הג'יני כדי להראות את התפלגות ההכנסות הרי שהתפלגות העושר אינה רלוונטית.'' מתנות שמחלקת המדינה לעשירים אינם הכנסות? הפשרת קרקע מושחתת איננה הכנסה של מיליונים? נתינת זיכיון להדפסת כסף איננה הכנסה? מכירת חברה ממשלתית בזול איננה הכנסה? מעניין מה נשאר לחשב כהכנסה.......... בקיצור, אם זהו המדד, שלח אותו לכל השדים והרוחות. את המציאות ממילא הוא אינו מתאר. | |||
_new_ |
כרגיל אתה משיג על דברים שאינך מבין | |||
|
|||
כרגיל אינך מבין את המושגים בהם אתה משתמש. כך למשל המושגים עושר והכנסה מתערבבים אצלך. למרות שכבר הראיתי לך את הכיוון איך לומדים את משמעות המושגים הללו. מאותה הסיבה אתה גם לא מראה שהבנת את מהות מדד הג'יני שקשור בשני המושגים. לכן, בלשון המעטה, אין בסייפא של דבריך הבנה של מציאות... | |||
_new_ |
כרגיל אתה משיג על דברים שאינך מבין | |||
|
|||
נראה לי שצדק צודק האם שוחד הוא הכנסה ? טובות ההנאה שצדק מנה מדוע אינן הכנסה ? | |||
_new_ |
לא | |||
|
|||
נכסים (הפשרת קרקע, מתנות) אינם הכנסה אלא חלק מהעושר. לכן ערכם של הנכסים אינם רלוונטים כאשר מודדים רק התפלגות הכנסות. הם רלוונטים רק כאשר מודדים התפלגות העושר. מצד שני: א. ההודעות של צדק מעידות שאינו מבין מהו מדד ג'יני. ב. צדק מתייחס לעושר כאילו הוא הכנסה ולהיפך. ג. צדק פוסל, 'שולח לשדים ולרוחות' משהו שהוא אינו מבין בשני היבטים. | |||
_new_ |
מכבסת מילים בלבד | |||
|
|||
טענתך משונה, כסף זו הכנסה, שווה כסף זו לא הכנסה......... אם עשיר קיבל מהמדינה כסף מזומן זה נרשם כהכנסה. אם קיבל מהמדינה חברה בחצי משוויה, זו לא הכנסה....זה עושר. זה מזכיר לי את הבדיחה עם היהודי שהתנצר. כאשר שאל אותו הנוצרי למה אכלת דג ביום שבת? ענה לו היהודי ''זה לא דג, זה חזיר''. ''אבל ראיתי שאכלת דג'' טען הנוצרי. ''הזלפתי עליו מים ואמרתי 3 פעמים אתה לא דג אתה חזיר, והדג הפך לחזיר'' השיב היהודי. | |||
_new_ |
מגבלות | |||
|
|||
מדד ג'יני ודק (ישירות או מדגמית) את ההכנסות של כלל האוכלוסיה. נראה לי שפעולות מהסוג שאתה מתאר הן של חברות ולא של פרטים. מה שהפרט רואה אמור להרשם כמשכורת או דיבידנד, ורק זה יתגלה במדד ג'יני. מסכים שייתכנו פעולות (גם בהיקפים גדולים) שנעשות מתחת לשולחן שאינן באות לידי ביטוי במדד, אך הן בטלות בשישים. | |||
_new_ |
בקיצור, מדד ג'יני לא מודד את מה שהוא מתיימר למדוד | |||
|
|||
ומה זה חברות, הן לא כסף השייך לאנשים פרטיים? הדיבידנדים שהם מושכים מהחברות אינם מגיעים מהמתנות שקיבלו מהמדינה? ערך המניות העולה איננו כסף? הכל מתורגם בסופו של דבר לכסף מזומן המגיע לכיסים פרטיים. חלק נכבד מהפעולות לא נעשה מתחת לשולחן, ממילא רוב הציבור לא יכול להבין שגנבו אותו אלא אם יבוא כלכלן ויצביע על הנקודות המוכיחות את הגניבה בשפה פשוטה. כמה מאיתנו יודעים להעריך שווי של חברה...... וגם בין אלו שיודעים יש חילוקי דעות לגבי השווי. הכסף המוזרם לידי העשירים בדרכים עקיפות איננו בטל בשישים, הסכומים הם עצומים, מיליארדי שקלים בשנה, בדרכים שונות ומשונות. | |||
_new_ |
גי'ני | |||
|
|||
אני לא כלכלן או רואה חשבון אבל: חברות הן לא כסף - הון של חברה שייך לחברה, שהיא ישות משפטית וכלכלית עצמאית, ולא לבעליה. על דיבידנדים יש מס, ולכן על פניו נראה לי שהם הכנסה שאמורה לבוא לידי ביטוי במדד מן הסתם, הגורם שמחשב את המדד (הלמ''ס? משרד האוצר? בנק ישראל?) יכול להשתמש רק בנתונים הזמינים לו, ונראה לי שמדובר במיסים על הכנסה. גם אם מדובר בסכומים גדולים יחסית, הם מצטברים אצל אוכלוסיה שהיא בטלה בשישים (עשרות/מאות בודדות, לעומת מיליוני האזרחים ומשקי הבית) בנוסף, ניתן להניח ששחיתות קיימת בכל מקום במידה כזו או אחרת, ולכן גם המדדים עבור מדינות אחרות הם מוטים. השימוש שעשיתי במדד ג'יני הוא כדי להשוות את אי השוויון בישראל לעומת מדינות אחרות, ולכן כמדד יחסי הוא לדעתי אמין מספיק, על כל מגבלותיו. | |||
_new_ |
פעם אחרונה - אתה מערבב מין בשאינו מינו | |||
|
|||
כמו שאם תחבר את מספר הארנבות למספר התפוזים תקבל משהו חסר משמעות. אם לא תבדיל בין מאכל חלבי למאכל בשרי אתה עשוי לעבור על כללי הכשרות. הנמשל הוא ברור. לא? שווי חברה הוא לא הכנסה; כך לפחות מגדירים הכלכלנים, בעלי העסקים. אתה שלא מבין את המושג מדד ג'יני מנסה לקבוע איזה נתונים צריך להכניס לחישובו. דומה הדבר לבן אד שלא מבין בדיני כשרות דבר ובכל זאת מנסה לקבוע כללי התנהגות הקשורים בדיני כשרות. ובכן כמו שמאכל חלבי הוא לא מאכל בשרי כך גם עושר איננו הכנסה. אצלך הכל מתערבב לדייסת בדיחות שגם אם הן לעיתים טובות הן לא העניין. אני בכל זאת ממליץ לך לקרוא על המדד וללמוד מהו לפני שאתה קובע, בחוסר חוכמה, שהמדד לא שווה או לחילופין כן שווה. עצה זו רלוונטית ממש כמו שהיה כדאי שתעשה לפני שהתווכחת עם אנשים על מהו עשירון... | |||
_new_ |
פעם אחרונה - אתה מערבב מין בשאינו מינו | |||
|
|||
אדם קנה אדמה חקלאית, הפכו אותה לאדמה לבניה. אותו אדם הרויח כסף רב. הכסף הזה לא נספר כי אדמה היא עושר ולא כסף. הגדרה זו היא מגוחכת. על פי הגדרה זו ביל גייטס יכול להיות עני מרוד. הוא יקח את משכורתו בנדל''ן, וירד אל מתחת לקו העוני. בעיה טובה לג'יני........... אם נשלם משכורות בסחורה ולא במזומן, האם היא תחשב להכנסה? על פי הגדרת עושר זה לא יחשב...... וזו הונאה. | |||
_new_ |
מהי ההונאה? | |||
|
|||
חוסר היכולת שלך, צדק, לראות מה אינך מבין ונסיון שלך להתווכח כאילו אתה מבין. | |||
_new_ |
מהי ההונאה? | |||
|
|||
תלמד סיון, שאלות פשוטות ותמימות יכולות ליצור בעיות קשות גם למבינים גדולים. וזה בדיוק מה שאני עושה. מוריד את הכלכלה הקשה לחיי היום יום. | |||
_new_ |
לא רוצה לא צריך | |||
|
|||
מבין גדול לא מבזה את עצמו עם התחכמויות ילדותיות. מעניין מדוע אתה בוחר לעשות זאת? | |||
_new_ |
לא רוצה לא צריך | |||
|
|||
אני מתרשם מן הדיון שמדד ג'יני הוא חסר תוכן ואינו יכול לשמש כמדד למצב חברתי או כלכלי אמיתי . מן הסתם קיימים מדדים אחרים אשר מיצגים יותר בנאמנות את השוויון או אי השיוויון של האוכלוסיה . הכלכלנים אינם מטומטמים . כנראה המציאו איזה מדד העוזר להם להציג תיזה כל שהיא . סיפר לי עמית עולה ישן מברית המועצות שהשכר של הפונקציונרים בממשל היה די אחיד . אבל! פוקציונר בנקוד או במחלקה מעדפת היה רשאי לקנות בחנויות מסוימות במחירים נמוכים כמו בחנויות האחרות לקהל הרחב . ההבדל היה שבחנויות לקהל הרחב לא היתה סחורה וכמעט לא היה בה מה לקנות . אני מבין שמדד ג'יני אינו מבחין בתופעות מסוג זה לכן אינו רלוונטי . מן הסתם קיימים מדדים יותר רלוונטיים . | |||
_new_ |
לא רוצה לא צריך | |||
|
|||
למדד ג'יני יש מגבלות (למשל חוסר יכולת לייצג תלושי מזון, הבדל במדיניות תשלומי העברה בין מדינות, יצוג כלכלות מגוונות כמו ארה''ב, קבלת ערך זהה עבור עקומות לורנס שונות) אבל הוא הוא המדד הכלכלי העיקרי למדידת אי שוויון בהכנסות. שים לב: בהכנסות. תאורטית אפשר לקבל אותו מדד על עושר, אבל אלה נתונים שקשה מאוד להשיג ולכמת (איך מייצגים אנשים עם מינוס? איך מעריכים שווי של נדל''ן/מניות/חברות/זכויות אינטלקטואליות וכד'). ברוב המכריע של המקרים אפשר להסיק מהכנסה של אנשים על רמת העושר שלהם. רק לגבי מיעוט זניח יש פערים משמעותיים שיכולים 'לזייף' במדד. כיוון שמיעוט כזה קיים בכל המדינות, מדד גי'ני הוא כנראה הכלי הטוב ביותר על מנת להשוות גם לגבי אי השוויון בהכנסות וגם לגבי אי השוויון בעושר בין מדינות. | |||
_new_ |
לא רוצה לא צריך | |||
|
|||
אולי | |||
_new_ |
פעם אחרונה - אתה מערבב מין בשאינו מינו | |||
|
|||
אתה צודק הכל מתורגם לכסף | |||
_new_ |
יובב, אתה חדש פה | |||
|
|||
כדאי שתדע שלצדק יש גם בעיה עם הבנת המושג ''עשירון''. אל תתפלא אם תתקל בקשיים בנסיונותיך לחנך אותו. | |||
_new_ |
יובב, אתה חדש פה | |||
|
|||
אני לא חושב שהוא טיפש. אבל הוא כנראה חסר השכלה, ואופיו המשתלח גורם לו לדחות כל דבר שאינו מכיר במקום לנסות להבין אותו. | |||
_new_ |
שתדע לך .... | |||
|
|||
שהעשִֹירון העליון הוא העשִׁירון העליון. ואילו העשִֹירון התחתון, גם אם ירצה לעולם לא יהיה לא עשִׁירון ולא בטיח.... (-: | |||
_new_ |
שתדע לך .... שאתה משורר | |||
|
|||
_new_ |
שתדע לך .... שאתה משורר | |||
|
|||
אני עָשִׁיר בְּרוֹן ואולי, אולי, משוררון..... | |||
_new_ |
יפה מאוד, פרקש. על זה באמת לא חשבתי | |||
|
|||
מי שנמצא בעשירון התחתון באמת אף פעם לא ישיר וודאי שלא ברון. | |||
_new_ |
פערים חברתיים גדולים?? | |||
|
|||
המדד הזה קובע את מקדם השונות בכל חברה. העובדה שאתיופיה -תימן הם במדד של אוסטרליה למשל, אינו אומר שהאתיופים מרוויחים כמו האוסטרלים. המדד אומר שמרבית מקבלי המשכורות באתיופיה ואוסטרליה נמצאים בסמוך לערך החציון של המשכורות במשק ובמרחקים של עד הערך הנקוב בדו''ח של כ-90% מהמשכורות (תמיד ישנן תופעות של משכורות דחק מתחת לכל תקן, או למשכורות עתק מיוחדות שאינן נכנסות לחישוב במידה ואינן שכיחות מבחינה סטטיסטית). הבעיה היא שערך החציון באוסטרליה גבוה בהרבה מזה של אתיופיה. ההכנסה השנתית לנפש באוסטרליה היא $32,220 ואילו באתיופיה היא רק $823. וזה בערך גם היחס בין משכורות החציון בשתי המדינות האלה, לדוגמה. בישראל ויותר מזה בארה''ב, המשכורות של העשירון העליון גבוהות במאות אחוזים גבוהה מערך החציון של המשכורות במשק(גם כשערך החציון כבר לוקח בחשבון את הערכים של מרבית משכורות העשירון העליון). | |||
_new_ |
פערים חברתיים גדולים?? | |||
|
|||
ברור שאין טעם להשוות כלכלות מאוד שונות כמונו ואתיופיה. אבל כשמשווים אותנו לכלכלות מפותחות רואים שפערי השכר אינם כה קיצוניים כפי שהתקשורת מציירת. הכנסות משקי בית בעשירונים (אלפי ש''ח לחודש) עשירון 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ברוטו 3 5 6 7 9 10 13 15 20 30 נטו 3 4 5 6 8 9 11 12 15 22 החציון יוצא בערך 12 ברוטו ו-10 נטו. לפי העין זאת התפלגות סבירה ביותר (בשביל משק לא קומוניסטי) ברור שיש פערים של מאות אחוזים. נושאי משרות בכירות מקבלים גם 1000% משכר המינימום או 500% מהחציון, וזה לא בלתי סביר. | |||
_new_ |
פערים חברתיים גדולים?? | |||
|
|||
אתה צודק, ישראל נחשבת כבר למעשה למדינה מפותחת ומכאן שמסכורות העובדים בכל העשירונים מדורגים פחות או יותר ביחס דומה וגם בערך הריאלי הרבה יותר דומה מאשר אל מול משכורות במדינות לא מפותחות ואפילו מתפתחות. יחד עם זאת, קווי סטיית התקן של גובהי המשכורות במשק האמריקאי והישראלי הרבה יותר רחוקים מהחציון, מאשר במשק האירופאי. כלומר, ישנם הרבה יותר מקבלי שכר בקצוות הגרף - כלומר בעשירונים הנמוכים ובעשירון הגבוה... ומעבר לו. ואני חושב שאלה שמקבלים בישראל משכורות דחק לא מתנחמים שבאתיופיה או באנגולה ישנם אנשים שצריכים לחיות במשכורות קטנות משלהם פי שלושה - שישה במונחים ריאליים. | |||
_new_ |
[•] מועדת עציוני ועד ועדת דברת. | |||
|
|||
[• כללי המערכת לא מתירים להעתיק לכן הוסרו קטעים שהועתקו] החינוך הוא בראש סדר העדיפויות, כי החינוך הוא העתיד. מילים אלה שמשמיעים הפוליטיקאים כבר שנים על שנים ובעיקר לקראת בחירות, הן מילים ריקות מתוכן מכיוון שלא עמדו מאחוריהן מעשים. הציבור לא יודע שפקידי האוצר ובגיבוים המלא של שרי האוצר וכל הממשלות לדורותיהן אשר במשך שנים על שנים, שנה אחרי שנה מאז שנת 1978 (ראו למטה על דו''ח ועדת עציוני) ביודעין ובזדון נצלו את הלחץ הציבורי וזאת לאחר גרירת המשא ומתן עם המורים עד לפתיחת שנת הלימודים בכדי לשבור את שביתות המורים לתוספת שכר והשאירו את המורים בשכרם הנמוך המבזה והמבייש במשך עשרות שנים, שכר נמוך זה גרם במשך השנים לנטישה המונית של טובי המחנכים והמורים מההוראה בחפשם פרנסות שאפשר לחיות מהן בכבוד, כי המלחמה האין סופית על הטבת שכרם וכבודם הייתה מלחמה אבודה מראש והשבתות הלימודים בבתי הספר קרעו את ליבם. נטישה המונית זו, גרמה לתוצאה של ירידה דרסטית ומתמשכת ברמת ההשכלה והגברת האלימות, שימוש בסמים, ונשירת תלמידים מבתי הספר. מצב שמאוד קשה היום לתקנו אם בכלל. האוצר ורבים בציבור אמנם ניצחו בקרבות על שכרם וכבודם העלוב של המורים. אבל האוצר, הציבור והמדינה, הפסידו את המלחמה על עתיד החינוך ורמת ההשכלה של בניהם. קצת - ארכיונולוגיה. מועדת עציוני 1978 ועד ועבת דברת 2004 אוקיינוס של בירבורים ואפם מעשים והיום כולם מגלגלים עיניים. | |||
_new_ |
תקציב החינוך | |||
|
|||
ישראל היא מהמשקיעות ביותר בחינוך מבחינת יחס תקציב לגולגולת. תקציב החינוך 2007 הוא כ-33B ש''ח (~4500 שח לגולגולת) באנגליה התציב הוא 33B ליש''ט (~4400 שח לגולגולת) (וזה לפני נרמול מדד יוקר המחיה, שיוריד את הסכום) באוסטרליה, התקציב הוא 16B דולר אוסטרלי (~3300 שח לגולגולת) הבעיה היא שהכסף כנראה לא מגיע למקום הנכון. | |||
_new_ |
תקציב החינוך | |||
|
|||
באמת, הדבר די מוזר.... בהתחשב בעובדה שחלק גדול מתשתיות החינוך בארץ בכלל לא ממומנות בתקציב החינוך (חלקן בתקציב תשתיות, תקציב מועצות מקומיות ואזוריות וחלקן ממפעל הפיס ויתר תרומות). וכל זה, לאור העובדה שמשכורת המורה בישראל הוא לא מהמשובחים ביותר (העלאת משכורות תשפר גם את מידת ההוראה כי זה ישאב כוחות טובים להוראה). צריך לעשות רוויזיה בתקציב המדינה בכלל, וגם בתקציב החינוך ולעצוב את כל הזרמות השווא של הכספים. | |||
_new_ |
תקציב החינוך | |||
|
|||
לא מוזר, תופעה נפוצה. תבדוק כל תקציב ותראה שרוב הכסף לא מגיע למטרתו המוצהרת. קופונים גדולים גוזרים אנשי המנהל, הפקידות, בעלי המשרות המיותרות. אלו הם בעלי המשכורות הגבוהות ביותר. קופונים עסיסיים נוספים גוזרים כל זוכי המיכרזים התפורים והיקרים מאד. תתרגל תמיד, כאשר אתה שומע על תקציב של 20 מיליון ש''ח המועבר לצורך מסוים, לחשוב כמה מה-20 מיליון יגיעו למטרתם. הם ימנו אחראי שיחלק את הכסף, האחראי יצטרך משרד,מזכירה, ורכב. האחראי יקבל 40 אלף לחודש, המזכירה תקבל 5000 ואם היא מקורבת 20 אלף.. הוצאות משרדיות, רכב עולה מאות אלפי שקלים... האחראי כמובן רוצה להחזיק במישרה זמן רב, לכן הוא יוציא את המיץ לפני שיחלק שקל למישהו. הרי אם תיגמר החלוקה הוא ישאר בלי פרנסה....... תרגם את המילים והמספרים לשפת המעשה.. | |||
_new_ |
תקציב החינוך | |||
|
|||
א. תקציב החינוך בחלקו הגדול מועבר דרך הרשויות. למשל בבאר שבע השכר של המורים מגיע דרך העיריה. במקרה הזה הוא גם מגיע כהקצבה ממשרד החינוך. (דרך אגב גם תקציבי הרווחה עוברים בדרך הזאת.). במקורות התקציב של העיריה או המועצה כתוב בדרך כלל מהיכן מגיע המימון. מאחר וחלק גדול מתקציב החינוך הוא תשלומי שכר החלק הזה שלו די שקוף. ב. מבדיקה מהירה מצאתי שבתקציב לשנת 2007 ישנם שלושה סעיפים שנמצאים בשליטת משרד החינוך: 1. משרד החינוך: 27.4 מיליארד שקלים (http://147.237.72.152/magic94scripts/mgrqispi94.dll?...). 2. חינוך: 0.54 מיליארד שקלים (http://147.237.72.152/magic94scripts/mgrqispi94.dll?...). 3. מערכת ההשכלה הגבוהה: 6.01 מיליארד שקלים (http://147.237.72.152/magic94scripts/mgrqispi94.dll?...). 4. סה''כ 33.95 מיליארד שקלים. הסעיף השני כחצי מיליארד שקלים הוא הוצאה לתשתיות וגם בסעיף הראשון כלולות הוצאות לתשתיות. אני גם מניח בשתקציב מערכת ההשכלה הגבוהה יתכן ויש תיקצוב תשתיות. ג. אחד הסעיפים העיקריים שהיו ברפורמת דברת עסק בתגמול המורים. אם ירצו ליישמו יהיה צורך להוסיף סך משמעותי לתקציב החינוך. למיטב זכרוני שיקולי מקורות מימון היו בין גורמי אי יישומה של הרפורמה. כאשר שר האוצר, נתניהו שבעיקרון תמך, איך לא, ברפורמה, לא מצא תמיכה מספקת ליישום ממשי של הרפורמה. בכל מקרה הצורך ברפורמה מהותית במערכת החינוך שגם תעלה לנו (דרך שינוי משמעותי בסדרי העדיפויות של התקציב) הוא דבר בולט. אי יישומה של רפורמה שתשפר את התוצאות והיכולת של הצעירים (טיפוח הון אנושי) הוא חטא וגורם מהותי לאי שוויון בהכנסות ובעושר. | |||
_new_ |
תקציב החינוך | |||
|
|||
תסכים איתי שזה לא הגיוני שההוצאה לראש פה ובאנגליה דומה במונחים אבסולוטיים כשכח הקניה שונה לגמרי. הכסף הולך איפשהו לאיבוד. מקורות המימון להעלאת משכורות המורים (צעד הכרחי) צריכים לבוא מקיצוץ באזורים חשודים אחרים אליהם מתנקז הכסף. | |||
_new_ |
תקציב החינוך | |||
|
|||
על סמך מה אתה טוען שזה לא הגיוני? אחרי שתענה על השאלה הזאת נסה להסביר: על פי מה החלטת ש'חוסר ההיגיון' הזה הוא עדות שכסף הולך לאיבוד? ----- שינוי סדרי עדיפויות כולל גם שינויים בתוך תקציב החינוך. | |||
_new_ |
תקציב החינוך | |||
|
|||
הצירף של העובדה כי ההוצאה בישראל לחינוך במונחים ראלים בישראל היא בין הגבוהות בעולם, והעובדה כי ביצועי מערכת החינוך כפי הם מתבטאים בתוצאות מבחנים השוואתיים היא גרועה ומדרדרת, מוביל למסקנה שמשהו איפשהו לא עובד כמו שצריך. זה יכול לנבוע מממגוון סיבות, אך המשכורות הנמוכות של המורים (אין לי נתונים השוואתיים כרגע) המובילה לאיכות מורים מפוקפקת, נראית בסבירות גבוהה כקשור לבעיה. אם לחטוא בכמה מספרי אצבע: 130,000 מורים וגננות * 10,000 ש''ח לחודש * 12 חודש = 6 מיליארד ש''ח שנה על משכורות מורים מספר המורים - http://www.cbs.gov.il/publications/isr_in_n05h.pdf אני די בטוח שעלות השכר הממוצעת למורה נמוכה יותר, כך שמדובר בסוג של חסם עליון. ברור שתקציב החינוך כולל עוד הרבה מרכיבים (מבנים, ציוד וכו') אבל כמו שבמשרד הבטחון עיקר ההוצאה היא שכר, הייתי מצפה לאיזושהי פרופורציה בין המשכורות לסה''כ התקציב, לא? | |||
_new_ |
תקציב החינוך | |||
|
|||
יש לנו כמה בעיות. א. העובדה העיקרית היא שהתוצאות (על פי מבחנים השוואתיים) של עבודת מערכת החינוך הן האינדיקציה הנכונה (או לא) שמשהו עובד (או לא). אין כאן שום אסמכתא שהבעיה נובעת מתקציב החינוך. ב. אני מקבל שחלק מהבעיה נובע מתקציב החינוך. אבל השוואה במונחי ההוצאה לגולגולת (של סך התקציב) ביחס לארצות אחרות לא ממש מוסיף מידע. זה במיוחד נכון אם לא לקחת בחשבון את כוח הקניה. ג. אם כבר רוצים לחלץ תשובות מתקציב החינוך הרי שעליך להשוות בין הסעיפים השונים לפני שאתה מסיק מסקנות. לפני הכל צריך לבדוק אם בשתי הארצות מדובר באותם סוגים של הוצאות. צריך לראות אם המסמך על התקציב הבריטי מציג תקציב בר-השוואה למסמכי התקציב של אגף התקציבים באוצר הישראלי. ד. מספר טעויות? - לפי המסמך שהצגת כאן ההוצאה לחינוך בבריטניה היא מעל ל-72 מיליארד שטרלינגים. זה בערך כפול ממה שאתה טענת - עלות השכר לפי הנתונים שהצגת כאן (130,000 כפול 10,000 כפול 12) = 15.6 מיליארד שקלים. נותרת השאלה מה בדבר שכר העבודה של עובדי המשרד שלא כלולים בחישוב הזה. נראה לי שאם תסתכל בסעיפי התקציב לשנת 2007 תמצא שההוצאה לשכר היא חלק ניכר מהוצאות מערכת ההשכלה הגבוהה. ----- בקיצור צריך לזהות מהן הבעיות שגרמו לתוצאות המבחנים ההשוואתיים של ישראל להתדרדר. רק אחר כך אפשר לבדוק את הקשר בין התקציב והבעיות הללו. בשלב הבא תוכל לברר איזה שינוי בהרכב התקציב יתן את השיפור האופטימלי. נקודה למחשבה: יש אינדיקציות שהפרטת מערכת החינוך (לפי המודל השוודי) יכולה לשפר את התוצאות מבלי לשנות את סך התקציב. | |||
_new_ |
תקציב החינוך | |||
|
|||
א. מסכים בערך. טענתי היא שמצבנו רע למרות ההוצאה הגבוהה לנפש על על חינוך, לכן הבעיה היא כנראה לא תקציבית. ב. השוואה מול אוכלוסיה דומה תמיד נותנת איזושהי אינדיקציה מעניינת. ג. כיוון שהפרטים חסרים ניתן להתרשם מסדרי הגודל ד. - 33 משרד החינוך, 30 המועצות כולל רווחה (המספר 72 לא ברור). המספר שהתייחסתי אליו גם בארץ הוא זה של המשרד ולא המועצות - צודק. נפל לי ה-1. מה כבר ההבדל בין 6B ל-16B... :-) | |||
_new_ |
תקציב החינוך | |||
|
|||
תקרא טוב את נתוני תקציב החינות בארץ. הוא כולל גם כספים שעוברים דרך הרשויות המקומיות והאזוריות. בארץ לא נהוג שהרשות המקומית מתקצבת חינוך לכן מה שנכנס לשלוש הקטגוריות שהזכרתי (סה''כ 33) זה תקציב החינוך. בבריטניה הרשות המקומית צריכה להשתתף ממקורותיה בתקציב החינוך ולכן אתה מגיע לכדי 30 + 34 = 64 ויש עוד כ-10.5 מיליארד שטרלינגים לשרותי רווחה לילדים וכך מגיעים לכדי 74 מיליארד שטרלינגים. התקציב הבריטי מתאים להגדרות של האו''מ בעוד שהישראל כנראה שלא. לכן ההשוואה היא בערבון מוגבל. | |||
_new_ |
תקציב החינוך | |||
|
|||
אתה צודק. משכורות מגיעות מתקציב משרד החינוך. נדמה לי שסעיף התשתיות של המשרד עוסק רק במה שמדובר בתחזוקה שותפת, שיפוצים או הוספת כיתות. חלק אחר עובר, או לפחות עבר, דרך משרד השיכון והתשתיות -בעיקר כשמדובר על הקמת בתי ספר חדשים. וכאן המשרדים האלה עושים חריש עמוק בקרב נדבנים כדי להגדיל את ההשקעות בבניה. | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |