פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
על תרגום ועל עיבוד ועל מה שביניהם
אריה פרלמן (שבת, 17/05/2003 שעה 11:14)


על תרגום, על עיבוד, ועל מה שביניהם



אריה פרלמן






א) תרגום

כאשר לוקחים, לדוגמא, סיפור או מאמר באנגלית ורוצים לתרגם אותו לעברית - מתחיל מסע שהוא לעתים ארוך לעתים קצר; לעתים קשה יותר או קל יותר - אבל בדרך כלל מעניין, עד מעניין מאוד.

בפני המתרגם עולות שורה ארוכה של בעיות ושאלות - שבהן הוא צריך להכריע בכל צעד ושעל.

ברמה הכללית ביותר - ניצבת השאלה האם לבצע התאמה תרבותית משפת המקור לשפת היעד - או לשמור בקנאות על המשמעות המקורית.

ככל שמדובר בביטויים שגורים - ההתלבטות פחות קשה: יש להשתמש בביטוי כפי שהוא. אם בטקסט באנגלית, נאמר על אדם שהוא עובד Around the clock; הוא עובד יומם ולילה. ניתן עם זאת לטעון, ש Around the clock הוא ביטוי יומיומי באנגלית, במשלב נמוך או בינוני - ואילו ''יומם ולילה'' בעברית הוא ביטוי במשלב בינוני-גבוה, שמשמש בעיקר בספרות יפה. אי לכך - ישנה אי-התאמה בין המשלב שבו נמצא הביטוי לבין המשלב שבו נמצא הטקסט. במקרה כזה אפשר לכתוב, למשל, ''עובד ללא הפסקה''. דבר אחד - בכל מקרה - ברור: אף אחד - בעברית לפחות - לא עובד ''מסביב לשעון''...

דוגמא נוספת יכולה להיות הביטוי הספרדי: Aguafiestas. המילה Agua - פירושה ''מים''. והמים כאן באו לדלל, להחליש ולמסמס - מעין ''מדלל שמחות''. אך בעברית מתאים יותר לומר: ''משבית שמחות''.

ישנו ביטוי ברוסית שתרגומו הישיר הוא: ''לא דג ולא בשר''. בעברית - לעומת זאת, אין לכך שום משמעות. אך אם נגיד בעברית: ''לא בשר ולא חלב''; ''פרווה''; ''צמחוני''; או גם: ''חלבי'' - נבין שמדובר בביטוי המתאר אדם, רעיון או מעשה חסרי-אופי, מעורפלים.




אך מה עושים כאשר לא מדובר בביטויים שגורים או צרופים כבולים (כגון: ''בית-ספר''; ''עורך-דין'') - אלא בהיבטים תרבותיים יחודיים?

כיצד לתרגם ''ארבעה ביולי'' (יום העצמאות האמריקני)? האם ''ארבעה ביולי''? ''יום העצמאות''? ''ה' באייר''?

כיצד לתרגם ''אין לי עוד כסף להוציא עליך - למה אני נראה לך גרינספן?!'' אלן גרינספן הוא נגיד הבנק הפדרלי של ארצות-הברית. אם שמו של גרינספן יישאר כפי שהוא - רבים עלולים לא להבין על מה מדובר. האם להשאיר את ''גרינספן'' ולהוסיף הערה בצד? האם לבחור דמות מוכרת יותר שמסמלת עושר - כגון רוטשילד? ואולי יש להיצמד לסגנון המקורי - שמביא דוגמא לעשיר מקומי דווקא - ולהכניס את התיבה: ''אריסון''?

וכיצד לתרגם Gridlock? הפירוש המקורי הוא בערך: ''פקק תנועה בצומת''. אך בהקשר הפוליטי האמריקני - מדובר בהתנגשות בין נשיא רפובליקני לבין קונגרס דמוקרטי או להיפך. האם לתרגם: ''קונגרס/פרלמנט לעומתי?''; ''כנסת לעומתית''?; ''ממשלת שיתוק לאומי?''

הדברים אינם תמיד חד-משמעיים - והם תלויים מאוד בהקשר.




סכנה נוספת האורבת לפתחו של המתרגם היא סכנת התרגום הישיר.

באנגלית אומרים: To win the game; אך בעברית - כאשר פרשננו אומר שמכבי תל-אביב (או הפועל...) ''ניצחה את המשחק'' - אני מיד מתפלא: מה יש למכבי (או הפועל..) תל-אביב נגד הכדורגל? מדוע היא משחקת נגד המשחק? והיכן היריב בכל הסיפור הזה?
ובכן - מכבי (או הפועל...) ניצחה ''ב''משחק, במסגרת המשחק ''את'' היריב - ולא את המשחק!

באנגלית ישנן Political parties; בעברית, לעומת זאת - אין צורך ב''מפלגות פוליטיות''. ישנן תנועות - שיכולות להיות תנועות חברתיות או תרבותיות, וישנן תנועות פוליטיות או רשימות מועמדים לכנסת - שהן ''מפלגות''. באנגלית ישנו הכרח באבחנה בין ''מסיבה'', לבין ''מפלגה'' - שהרי שתיהן נקראות Party...

תרגום שהוא נאמן בקנאות-יתר למקור - עלול לא רק לסרבל את הקריאה, אלא אף לפגום בהבנת הכתוב, בנוסף לפגיעה בכללי הדקדוק.




לעתים נוצר צורך לשנות את מבנה המשפט, כמו במקרה הבא: ''This story first
...appeared at''; כאן צריך כמובן לכתוב: ''הסיפור הזה / סיפור זה הופיע לראשונה ב...'', ולא: ''לראשונה הופיע''. מקרה פחות חד-משמעי הוא כדלקמן: ''I took my love to the place that only the chief, my poor father and
.I knew''. כאן אפשר לכתוב: ''לקחתי את אהובי אל המקום שהיה ידוע רק לי ולאבי המסכן - הצ'יף''. על-מנת להיצמד למקור ייכתב: ''לקחתי את אהובי אל המקום שרק הצ'יף - אבי המסכן ואני הכרנו.''

התלבטויות מהסוג הזה מתרחשות לעתים קרובות - ולא פעם משפט אחרי משפט.




הבנת הטקסט - תמיד קלה בהרבה מאשר תרגומו. אם למשל ניקח את התיבה Joyful - נבין אותה בכל הקשר סביר, אך כשנגיע אל מלאכת התרגום, נצטרך להתחבט האם מדובר ב''עליז''; ''חינני''; ''מתרונן''; ''שמח''; ''עולץ'' וגו' וגו'.

וכיצד יש לתרגם Appeasement, בהקשר המדיני של ערב מלחמת העולם השניה? התרגום המקובל הוא ''פייסנות'' או ''פיוס'' - אך למעשה מדובר הרבה יותר ב''התרפסות''. האם יש להשתמש במינוח המילוני המדוייק והנכון להלכה - למרות שלמעשה משקל המשמעות שונה, ואולי אף חוטא בעיוות מסויים? והאם ''התרפסות'' - המתאר טוב יותר את מדיניות צרפת ובריטניה כלפי גרמניה הנאצית - חריף מדי ועושה עוול מסויים לממשלות שתי המדינות הללו?

וכן הלאה אינספור קושיות.




ב) עיבוד

העיבוד מפנסתר לגיטרה, למשל - טומן בחובו שלל דומה מאוד של בעיות.

אם ניקח לדוגמא העברה של הצליל רה בבס - לכאורה אין דבר פשוט מזה: המיתר השלישי של הגיטרה (מי-לה-רה-סול-סי-מי מן הנמוך לגבוה, כזכור) - הוא רה, וניתן פשוט לפרוט עליו פריטה אחת פשוטה ולתת לו לצלצל.
אבל כאן מסתבר שאין זה כה פשוט - אפילו זה. בגיטרה ניתן לנגן בדיוק את אותו הצליל בכמה צורות: פתוח - כפי שהוסבר זה עתה, או סגור - כאשר אז ניתן להשפיע על אופיו של הצליל באמצעות הרעדת המיתר ביד שמאל. האם לנגן את ה-רה במיתר הבס הנמוך ביותר? במיתר השני? לכל מיתר יש אופי שונה ואותו הצליל מקבל גוון שונה.
אופק רחב של אפשרויות (והתלבטויות) נפתח בפני המעבד נגן הגיטרה - ברגע שמנמיכים את מיתר הבס 'מי' ומכווננים אותו אל 'רה' - והרי לנו רה נמוך באוקטבה - ומהדהד ברוב-רושם.




נניח שישנו אקורד מסויים - לדוגמא ספט-אקורד דומיננטי על סול - שהוא חמישית של דו מז'ור/מינור - או בשפת הנגנים העממיים והג'אזיסטים - G7.
אותו G7 מורכב מהצלילים (תמיד מהנמוך לגבוה) : סול-סי-רה-פה. ייתכן שבהקשר מסויים לא ניתן להעביר את האקורד במלואו כפי שהוא - או שאמנם ניתן - אלא שאז המעבר אל התיבה הבאה יוצר קשיים טכניים שאינם שווים את המאמץ. ייתכן שהרבה יותר מתאים, ומצלצל יפה יותר - להעביר את האקורד באופן חלקי. אם כן - על איזה צליל לוותר? לכך ישנם כללים ברורים: ניתן לוותר על הקווינטה - במקרה זה: רה. במקרים חמורים יותר ניתן לוותר על הטרצה: על סי. אפשר גם לשנות את סדר הצלילים - בתנאי שלא משנים את הבס (למשל: סול-פה-סי-רה) ואם ממש אין ברירה - אפשר להפוך את האקורד - ולשים צליל אחר בבס.

במקרים רבים מאוד נוצר הכרח לשנות את הסולם המקורי שבו נכתבה היצירה. עבור אנשים שאין להם שמיעה אבסולוטית - אין לכך משמעות מיוחדת, בדרך כלל. אך עבור אנשים שיש להם שמיעה כזאת - עלול העיבוד להישמע מוזר, עד כדי נורא. הסוגיה מסתבכת אם למלחין עצמו היתה שמיעה אבסולוטית - ואז ברור לחלוטין שהוא בחר את הסולם לא במקרה: במוסיקה המערבית ישנם איפיונים (מוסכמות תרבותיות) לכל סולם: אחד הוא ''טראגי'', שני ''רומנטי'', שלישי ''הירואי'' וגו'. לרוב המלחינים הגדולים היתה שמיעה אבסולוטית - אם כי לשומאן ולווגנר למשל - לא.

בדרך כלל, כאמור - נגן הגיטרה לוקח יצירה לפסנתר - ומעבד אותה. אך ישנם גם מקרים הפוכים: יצירתו של פרנסיסקו טארגה (נפטר ב- 1909) ''זיכרונות מאלהאמברה'' - מבוססת על טכניקה וירטואוזית קשה במיוחד, שנקראת ''טרמולו''. טכניקה זו מאפשרת לנגן גיטרה יחיד - להישמע כאילו הוא מנגן במנדולינה ובגיטרה בעת ובעונה אחת. באמת ובתמים מדהים.
בהזדמנות אחת שמעתי פסנתרן - אחד מהטובים שבהם - מנגן את היצירה הזאת - בפסנתר. הוא ניסה לחקות - באמצעים הטכניים המוגבלים של הפנסתר - את טכניקת הטרמולו. אני חייב לציין שהתרשמתי מהניסיון, ונהניתי מהתוצאה. אך גם חייכתי: עדיין קיים מרחק רב, ואפילו רב מאוד - בין החיקוי למקור...




דוגמא נוספת: ישנה יצירה (פנטזיה) - מופלאה ונדירה דרך אגב, שנכתבה בשנת 1540 על-ידי אלונסו מודארה הספרדי, לויואלה (דומה מאוד לגיטרה) - וההוראה המפורשת היא לנגן ''כמו נבל''. מיתרי הנבל - כידוע - כולם פתוחים, ולכן השאיפה של נגן הויואלה או הגיטרה - היא להשתמש עד כמה שניתן במיתרים פתוחים.
בעוונותיי הרבים עבדתי והתאמנתי על היצירה הזאת - כמעט הייתי אומר: ניגנתי אותה. כמו-כן - שמעתי את הפנטזיה המיוחדת הזאת מנוגנת בשני אופנים שונים לחלוטין: פעם אחת באמצעות מיתרים פתוחים ככל שניתן - ופעם אחרת באמצעות שימוש בלעדי במיתרים סגורים.

הגירסא הראשונה גרמה לצלילים להתערבב זה בזה - ממש כמו בנבל - ולגרום למצלול מאוד צפוף, דיסוננטי - מודרניסטי להדהים.
הגירסא השניה - לעומת זאת - נשמעה יבשה, עקרה - כאילו שלקחו נבל וחנקו לו את ההד. פיספוס אדיר.

לכאורה - שני העיבודים (ה''תרגומים'') הללו - אם יובאו לבית דין לעיבודים, יעברו את ''מבחן בג''ץ'' בהצלחה. הכל כשר. התווים הם אותם תווים.
אך למעשה - מדובר בשני עולמות שונים - שנוצרו מאותו הטקסט עצמו. כך גם בעבודת התרגום: אדם אחד עשוי לתרגם היטב סיפור רב-משמעויות, המתובל בהומור דק - ולהעניק לו גוון דומה גם בשפת היעד. אדם אחר - עלול לתרגם את אותו הסיפור - תרגום נכון ותקין מבחינה דיקדוקית - אבל ''להרוג'' אותו תוך כדי כך.




הקבלה נוספת בין התרגום לעיבוד יכולה להיות חריזה: כיצד לשמור על החרוז ולא להרוס את המשמעות. דוגמא מעולה לעניין זה היא תרגום הספר ''הוביט'' מאת טולקיין - על-ידי טייסי חיל האוויר בשבי המצרי. הספר משופע בשירים - והם כתובים בצורה אסתטית, ונקראים בשטף והנאה כאילו נכתבו במקור.
במוסיקה קיימת תופעה דומה לחריזה, או ליתר דיוק לתקבולת: כלי אחד ''שואל'' - וכלי אחר ''עונה'', באמצעות חזרה מדוייקת על אותו המוטיב - או באמצעות מענה במוטיב שונה מעט.

במקרה שמדובר באותו כלי - כל כלי ואפשרויותיו: בפסנתר - ניתן לנגן את אותו הדבר באוקטבות שונות, או להשתמש בפעם השניה בדוושה (פדל); בגיטרה - ניתן לנגן את המוטיב הזהה השני בחלק התחתון של המיתרים - ואז להעניק גוון מתכתי וקשה לצליל; אפשר לנגן צלילים עיליים (''פעמונים''); ניתן לעבור אוקטבה, או אף לנגן את אותו הדבר בדיוק ובאותו הגובה - רק במיתר אחר. בכינור - כפי שאכן הדבר נעשה לא מעט - יכול הנגן לחזור על אותם הצלילים באמצעות צביטת המיתרים באצבעותיו (במקום למשוך בקשת) - טכניקה הקרויה ''פיציקטו''. ובשלושת הכלים - אפשר פשוט לחזור על אותו הדבר - אך בתוספת עוצמה וליווי.




סיכומו של דבר - התרגום העיבוד הם עבודת אומנות ואמנות - הכרוכה בהתגברות על קשיים טכניים ומבניים, במעבר וגישור על-פני תרבויות וזמנים, ולמרות ההבדלים ביניהם - רב הדומה על השונה.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


אריה אתה איש רב תוכן
דוד סיון (שבת, 17/05/2003 שעה 12:20) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ממה שאני יודע (באמצעות הפורום) אתה מכיר ומבין טוב את המערכת הפוליטית בארץ. אתה גם בעל תוכן ערכי והשקפת עולם שמבוססת על ידע רב (הרבה יותר מהרבה אנשים בציבור שלנו). לבסוף בשבוע האחרון מצאתי שאתה גם עשיר בנכסי תרבות. יכולת מוזיקלית לא קטנה וגם יכולת תירגום.

בולטת גם היכולת הגבוהה שלך להסביר ערכים/עמדות/נושא.
_new_ הוספת תגובה



דוד: אני מוכן להסכים עם ההערה האחרונה
אריה פרלמן (שבת, 17/05/2003 שעה 14:44)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וגם זה בהסתייגויות.

הלוואי שהיה לי רבע מהעושר התרבותי שאתה מייחס לי.

אבל אני תמיד משתדל...

בכל מקרה: רב תודות.
_new_ הוספת תגובה



נאה דרשת, אריה
ישראל בר-ניר (יום ראשון, 18/05/2003 שעה 4:55)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תרגום טוב זו מלאכת אומנות בזכות עצמה.
_new_ הוספת תגובה



תודה לאריה פרלמן
כחולבן (שבת, 17/05/2003 שעה 12:37) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פשוט נהניתי!
_new_ הוספת תגובה



לו יהי זה שכרי, כחולבן.
אריה פרלמן (שבת, 17/05/2003 שעה 14:45)
בתשובה לכחולבן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



ועוד סוגיות בתרגום
יובל רבינוביץ (שבת, 17/05/2003 שעה 14:17) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לפני כ- 10 שנים תרגמתי מספר מאמרים עבור PC-Magazine מאנגלית לעברית. לכאורה - אין פשוט מזה, משום שמדובר על תרגום טכני של מאמרים שבהם יש שפע של מונחים שניתן להשאיר בשפת המקור. מצאתי את העבודה די קשה, בדיוק בשל ההתלבטויות שאריה מעורר במאמרו.

הקשה מכל היה כשהגעתי להסבר בעניין סוגים שונים של תוספות זיכרון למחשב. האחת נקראה extended memory והאחרת - expanded memory. בסוג הראשון מוסיפים כתובות זיכרון שלא היו קיימות לפני כן. בסוג השני מוסיפים תאי זיכרון שישתתפו בכתובות קיימות, והמעבד צריך להתעלם מתאים מסויימים ולפנות לאחרים בטכניקה שאינה חשובה כרגע.

איך לכתוב זאת בעברית? כל תוספת זיכרון נקראה אז ''הרחבה''. כיצד לומר שזיכרון המחשב יכול לגדול 'לאורך' וגם 'לרוחב'? לא מצאתי שום פתרון שהניח את דעתי. לבסוף השארתי את המונחים בשפת המקור והסברתי את ההבדלים בערך כפי שעשיתי זה עתה כאן.

לפני מספר שנים יצא בעברית הספר ''הרפתקאות ז'יל בלאס'' מאת אלן-רנה לסאז' בתרגומו המצויין של עידו בסוק. ניכר היה שעבודת התרגום והבנת הסב-טקסט היו כה נרחבות, עד שהערות השוליים הפכו לחלק נכבד מהטקסט, והיה צורך להתעמק בהן כדי להבין את הסיפור בצורה נכונה ומלאה יותר. מובן שקריאה מעמיקה שכזו היא על חשבון שטף הקריאה הנפגע מכך.

גם עבודותיה של רנה ליטוין בתרגום ''הרפתקאות אליס בארץ הפלאות'' ו''מבעד למראה'' של לואיס קרול סובלות/נהנות מתרגום איכותי והערות מעמיקות שכדי להתעמק בהן יש צורך להפסיק לקרוא את הטקסט.

יצירותיו של שלום עליכם, שנכתבו ביידיש, תורגמו לעברית מספר פעמים. לראשונה הן תורגמו על ידי חתנו של שלום עליכם, י.ד. ברקוביץ, עוד בימי חייו של שלום-עליכם. יתכן שתרגומים מאוחרים יותר הם מדוייקים יותר מן הבחינה הטכנית, אך שפתו של ברקוביץ היא זו המשמרת את טעם העיירה היהודית במזרח אירופה, אולי בשל המלים הארכאיות. הן גם אלה שנקלטו בזכרון הקולקטיבי. ''טוביה החולב'' מצלצל הרבה יותר מוכר מאשר ''טוביה החלבן'' המדוייק יותר. גם ''אשרי, יתום אני'' נשמע לי הרבה יותר מוצלח מאשר ''איזה כיף לי, אני יתום''.
_new_ הוספת תגובה



תרגום ספרי מחשבים
אניקה (שבת, 17/05/2003 שעה 16:05)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דווקא בתחום זה נעשה ניסיון לעשות סדר בדברים. הוצאות הספרים הגדולות שבתחום זה אימצו את המילון של מיקרוסופט (במקורו הוא מילון שמשמש את מיקרוסופט לגיור תוכנות) והן דורשות מהמתרגמים לתרגם מונחים כפי שהם מופיעים במילון זה. כך יוצא שיש מינוחים מוסכמים ויש האחדת שפה, לא רק בין ספרי ההוצאה, אלא גם בין ספרי ההוצאות השונות ובין הספרות המקצועית בתחום לתוכנות ולמערכות ההפעלה שעל המחשב.

בתחום זה לא קיימות כל כך בעיות הנפוצות יותר בתחום התרגום הרגיל. כמעט ולא קיימת התעסקות בבעיית משלב (רמת השפה). בעיות של התאמה לארץ ולתרבות המקומית נפתרות די בקלילות, בהתאם לכללי ההוצאה (ההחלטה אינה נתונה בידי המתרגם), ובשל אופיו של תחום זה, אין כמעט קושי של מציאת המילה המתאימה (אין צורך בשפה עשירה).
_new_ הוספת תגובה



נ.ב,. לפי מילון מיקרוסופט...
אניקה (שבת, 17/05/2003 שעה 16:12)
בתשובה לאניקה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

expanded memory מתורגם: זיכרון EMS

ו- extended memory מתורגם: זיכרון XMS

והחיים קלים.
_new_ הוספת תגובה



מעניין.
יובל רבינוביץ (שבת, 17/05/2003 שעה 20:12)
בתשובה לאניקה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. האם המילון מקוון?
2. האם ידוע לך אם הוא היה קיים לפני 10 שנים?
_new_ הוספת תגובה



יובל, בתשובה לשאלותיך
אניקה (שבת, 17/05/2003 שעה 20:56)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא ידוע לי אם המילון נמצא ברשת (אולי באתר של מיקרוסופט ישראל). הוצאות הספרים קיבלו אותו בלי בעיות (קובץ XLS, ויש לי עותק מלפני שנתיים). אם הוא עדיין קיים, אני משערת שאפשר לקבלו ממיקרוסופט ישראל.

לא נראה לי שהמילון היה קיים לפני 10 שנים. הוא פותח לשם גיור תוכנות (Office בעיקר). אני נתקלתי בו לראשונה בשנת 1997, אז הוא היה בראשית דרכו ולשימוש פנימי בלבד.
_new_ הוספת תגובה



אינני יודע אם זה מהמילון של מיקרוסופט
ישראל בר-ניר (יום ראשון, 18/05/2003 שעה 5:10)
בתשובה לאניקה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל יש לי בבית רשימה של מונחי מחשב בעברית שמי שהוא שלח לי לפני כשנה, שכמה מהם יכולים לשמש חומר למערכון הומוריסטי (אני כרגע בנסיעה, אבל בשבוע הבא אני מתכונן להביא לכאן מספר דוגמאות).
תרגום של מיסמכים ומונחים טכניים זה תחום בפני עצמו (כמו כל הנושא של כתיבה טכנית). במיוחד בתחום המחשב, החיים יותר חזקים ממה שמנסים להכתיב, וכמו בשפת הדיבור, מונחי סלנג שתיפתחו בשטח יהפכו בסופו של דבר לסטאנדרד.
זכורה לי אפיזודה מלפני למעלה מ 20 שנה. במיסגרת בחינות סוף השנה נבחני הקורס בפיסיקה אותו לימדתי באוניברסיטת ת''א ישבו באותו חדר עם ניבחנים מקורס בתורת המחשב. הצצתי מתוך סקרנות בשאלון שלהם. אחת השאלות היתה ''כתוב שיגרה . . .'' לקח לי הרבה זמן לתפוס ש''שיגרה'' היתה המונח העברי ל''Routine'' שהוא דווקא תרגום מצויין. לא ניתקלתי במונח הזה בכל הקריירה שלי, לא לפני כן וגם לא אחרי כן.
_new_ הוספת תגובה



Subroutine
אניקה (יום ראשון, 18/05/2003 שעה 8:53)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המונח שיגרה (או שגרה, ההוצאות חלוקות בעניין) דווקא נפוץ מאוד בספרי תכנות המחשבים. בד''כ הוא תרגום של Subroutine.
_new_ הוספת תגובה



כניראה שאני לא קורא מספיק ספרים
ישראל בר-ניר (יום ראשון, 18/05/2003 שעה 10:20)
בתשובה לאניקה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

או שאינני קורא את הספרים הנכונים. בדיבור או במיסמכים בהם עסקתי, אף פעם לא ראיתי את זה. אבל אני בהחלט מקבל את דבריך.
_new_ הוספת תגובה



ודייק
יובל רבינוביץ (יום ראשון, 18/05/2003 שעה 22:05)
בתשובה לאניקה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נראה לי שהתרגום המדוייק אמור להיות:
שיגרה = routine
תת-שיגרה = subroutine
_new_ הוספת תגובה



נכון, אבל
אניקה (יום שני, 19/05/2003 שעה 9:19)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בתחילה השתמשו בתת-שיגרה, איכשהו זה לא כ''כ תפס אולי זה נחשב מסורבל מידי.
_new_ הוספת תגובה



אניקה, האם הקובץ אסור בהפצה?
יובל רבינוביץ (יום ראשון, 18/05/2003 שעה 22:06)
בתשובה לאניקה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם הוא מותר בהפצה, אשמח אם תשלחי לי עותק.
_new_ הוספת תגובה



מיקרוסופט מפיצים אותו בעצמם
Xslf (יום ראשון, 18/05/2003 שעה 22:13)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ראה קישור מצורף (אם כי לא ברור כמה הקובץ מעודכן)

קישורים:
מילון עברי מחשבים לפי מיקרוסופט: ftp://ftp.microsoft.com/developr/msdn/newup/Glossar...
_new_ הוספת תגובה



הפנטסייה של מודארה
איציק - רון (שבת, 17/05/2003 שעה 15:12) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ובכן אריה, אם תחפוץ לדון על הדרך בה ניתן לקחת את הסולמות ביצירה הזו ולהפוך אותם לארפז'ים ייתכן ואוכל לחדש לך פה ושם בעזרת אצבועים מעניינים עליהם שקדתי עם האמן אדגר דנה.
תוכל לכתוב לי למייל המצורף

קישורים:
: mailto:ytk234@walla.co.il

_new_ הוספת תגובה



ועוד סיפור בענייני תרגום.
יובל רבינוביץ (שבת, 17/05/2003 שעה 20:04) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השבוע הייתי בטיול בירושלים. בעין כרם נכנסתי לכנסיה שעל פי המסורת הנוצרית נולד בה יוחנן המטביל. בין שאר הדברים שם ישנו ספרון קטן שבו תיירים יכולים לעיין על אודות עין-כרם. לא כל כך הספקתי לקרוא בספר, אבל ראיתי את הכותרת שלו: ''Ain Karim''.

אינני יודע מי אחראי לתעתיק המשונה הזה, אבל יש כאן פתח לתרגום קלוקל.

פירוש השם ''עין כרם'', בערבית ובעברית, הוא המעיין של הכרם. השם ניתן מפאת ריבוי כרמי הגפנים והזיתים באיזור (הידעתם? במקור - ''כרם'' יכול להיות גם מטע של עצי זית).

בערבית, השם ''קארים'' פירושו 'גדול'. זהו אחד מכינוייו של אלוהים. התעתיק האנגלי יכול להיות מתורגם בקלות ל'עינו של אלוהים' בערבית. סביר שכל חוקר של השפות השמיות שיתקל לראשונה בשם זה דרך הספר האמור יחשוב שזוהי הכוונה. אמנם - לא סביר שיש כיום חוקר שפות שמיות שלא שמע על עין-כרם במשמעותה המקורית, אך מי לידינו יתקע שתמיד יהיה הדבר כך?
_new_ הוספת תגובה



יש הרבה דוגמאות, רובן מהטלוויזיה
אניקה (שבת, 17/05/2003 שעה 21:03)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למשל, איך תתרגם Nights In White Satin? בערוץ 3 תרגמו ''אבירים במשי לבן''. יש עוד הרבה, אך זו הדוגמא היחידה שאני זוכרת כרגע.
_new_ הוספת תגובה



קישור לעניין תרגומי סרטים
יובל רבינוביץ (שבת, 17/05/2003 שעה 21:24)
בתשובה לאניקה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דיון נפלא לעניין תרגומים מצחיקים בסרטים ניתן למצוא בקישור שלמטה.

היות שהדיון התפתח לאורך זמן, קשה לספור כמה דוגמאות ניתנות שם. לדעתי - מאות.

קישורים:
מניח רעפים נוצרי. אתר 'עין הדג': http://www.fisheye.co.il/story_234
_new_ הוספת תגובה



אריה, תוספות קטנות ושאלה
נמרוד פינסקי (שבת, 17/05/2003 שעה 22:06) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נתחיל מהשאלה.האם שמעת ספציפית על מלחין מסויים אשר כתב יצירתו בסולם מיוחד לשם סיבה מיוחדת? קורה שכותבים לדוגמה בדו מאז'ור בכדי לתת ליצירה גוון פשוט יותר. האם לכך הכוונה?

חוץ מזה הזנחת את הפוטנציאל של העיבוד כהצמדת אותו לסגנון אחד. בפועל אם ניגשים לעיבוד של קטע מסויים מסתכלים על השינוי באופנים רבים, ביניהם-שינוי הסולם, שינוי המקצב, הקצב ואפילו האקורדים. בכלליות אפשרות לשנות את הסיגנון לגמרי.

לדוגמה אשב ליד הפסנתר השחור שלי עם תווים של טריו ליולה, קונטרה באס ולאוטה (אם אינני טועה) של ויולדי.
שנה שעברה עשיתי עיבוד לאותו הקטע. שיניתי את הכלים לפסנתר, קונטרה באס ותופים. את הקצב הגברתי, ניסיתי למצוא מהם האקורדים של היצירה ולרשום אותם בפשטות באותיות, החלטתי כי אני רוצה להפוך את הטריו של ויוולדי לקטע ג'אז סוער-ביפ בופ. לכן גם העדפתי להשאיר את המקצב על ארבעה רבעים.
מה שהתקבל בסוף הוא תופים שמנגנים סווינג היסטרי, קונטרה באס שמנגן באס מהלך (walking bass), ופסנתר שמוביל את הקטע במלודיה ובהרמוניה. כמה סיבובים של אילתורים וחזרה למנגינה במקור, איתה גם סיימנו.

זוהי דוגמה לעיבוד. לבאס יכולתי לתת גם אקורדים שונים לגמרי שייתנו צבע אחר לקטע, לתופים יכולתי לומר שיינגנו רוק כבד ואילו אני יכולתי לנגן על הפסנתר בלדת פופ זולה...
כל שינוי קטן הוא שינוי גדול. יש מיליון אפשרויות שונות שיגרמו ליצירה להישמע שונה לגמרי.

מקווה שיכולתי להסביר טיפה יותר,
נמרוד פינסקי
_new_ הוספת תגובה



צריך להעביר את המסר של הסופר
שמעון מנדס (יום ראשון, 18/05/2003 שעה 3:57) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לפני הרבה שנים, אשתי מלכה מנדס ז''ל, עבדה בתחנת
הטלביזיה הישראלית היחידה שאז היתה. היא היתה אז
המפיקה, העורכת ו המ ת ר ג מ ת של הסרט הערבי ששודר
מדי יום ששי. אגב, בטלביזיה עד היום אנשי המחלקה הערבית סבורים שהתרגומים שלה היו התרגומים הטובים ביותר. וזה נבע משתי עובדות. כילידת מצרים, היא
שלטה בערבית המצרים שלטון ללא מיצרים, והכירה את
מיכמני הלשון של השפה בשימוש היומיומי. והעובדה
השניה, היא דאגה להעביר את ה מ ס ר (לא את השפה)
כפי שהתכוון לכך הסופר.

הייתי שותף לה בהרבה התלבטויות כיצד לתרגם מונח או
ביטוי כזה או אחר. בתרגום לטלביזיה (גם לקולנוע),
יש מגבלה של זמן, אי אפשר להרבות במלים כתובות כי
הדיבור הוא מהיר), ויש מגבלה של מקום (מספר סימני
הדפוס שאתה יכול להכניס בשורה הוא מוגבל). הטכניקה
שאשתי בחרה בה, להעביר את המסר לצופה מחד, והכותרת
צריכה להשלים את התמונה מאידך.

במקרה שאריה ציין, לגבי ''הארבעה ביולי'' שנכתב במקור. בארה''ב אין אדם שהמושג ''ארבעה ביולי'' לא נהיר לו. ואילו אצלנו, לא רק שהארבעה ביולי לא נהיר
כלל ועיקר, אלא שלצערנו הרב, אפילו ה' באייר אינו
ידןע לכלל הצבור מהו. ולכן, המתרגם צריך לתרגם את
המושג Forth of July ליום העצמאות.

וכמובן, כאשר מופיע בספר פתגם כלשהו, חלה חובה על
המתרגם להעביר את רוח הדברים ולא את לשונם. כלומר,
אם השפה משתמשת בענבים להעברת המסר, ובשפת התרגום
יש פתגם דומה שמעביר את המסר בעזרת תפוזים, למשל,
יש להשתמש בפתגם של שפת התרגום.
_new_ הוספת תגובה



מאמרך ,כמשב רוח ביום חמסין
אביאסף סגל (יום ראשון, 18/05/2003 שעה 5:57) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואת זה, קשה לתרגם לאנגלית.
_new_ הוספת תגובה



הערך המוסף של ההינף המושכל - מול ''דומה אבל זה לא''.
מיכאל מ. שרון (יום ראשון, 18/05/2003 שעה 6:11) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בדוגמא שהבאת אודות הפנטסיה של אלונסו מודארה (שאיני מכירו - אבל ''התגריתי'' לשמוע נוכח התאור הדליקטסי) הביצוע ה''פתוח'' הוא שעושה את ההבדל בהארכת משכי הצלילים ויצירת מופע סימולטני של צלילים רבים (במהלך דעיכת הדהודם הטבעי), דבר הגורם לאפקט הדיסוננטי היחודי.

שני הביצועים, כפי שציינת - הפתוח והסגור, יעברו את מבחן הכשרות (ואת מבחן בוזגלו, אולי - למרות שהדבר פחות בטוח: הקשבתו של בוזגלו-אלפונסו העממי נעשית במיטב חושיו ואינה פורמליסטית גרידא). בעברית היינו אומרים על על הביצוע הסגור והמשמים: ''כשר אבל מסריח'' או סתם ''זוועה'' או ''דרעק''.

האם 2 הביצועים נבדלים זה מזה מבחינת השקעת מאמץ? האם המבצע ה''סגור'' הוא עצלן יותר? לא בהכרח.

אז מה נאמר עליו, מה נאמר? שהוא עצלן מחשבתית (ורגשית) הגם לא שעצלן פיזית.

האם רק עצלן מחשבתית? אולי התכוון דווקא לאפקט הסגור על מנת ליצור תחושה ''מענינת ושונה'' ממה שהקהל רגיל לה?

אז גם לא עצלן מחשבתית. פשוט ערל לב. לכן דיברתי על השילוב של מחשבה ורגש, ועדיין זה לא ממצה; יש כאן משהו אחר: ביצוע עם השראה מול ביצוע נעדר השראה, חרף כל הטקסטים המתפלפלים שבעולם העשויים לנמק את הטינופת או ה''דרעק'' (כגון: ''לנער את קהל השומעים מהרגליו''; ''לזעזע את הקהל, כן כן, בשביל זה אני מוכן אף לפסל בחרא יבש''.)

הדבר דומה ל''חפר'' שהישקיע כספו במסעדה ''כדי לעשות מכה'' ומהר: פירסום בכל המקומונים, המקום הופך לאופנה זמנית (''חייבים לבוא לאלדו-ראבאק''). הקישוטים, הריהוט והארכיטקטורה - ''לא רגיל'', ''לא ראינו עוד דבר כזה''. האוכל - כמו בכל מקום, אולי בתוספת אקזוטית של ''צפרדע עם ניתחי לבבות שור מעופץ'' או סלט הבית ''מוצרטינה עם צלפים ומחלב דישון''.

רגע, כמו בכל מקום?
הסלט היווני, החומוס וכד' עומדים בדרישות הסטנדרטיות - אז מה אם החומוס מעט מעומלן-יתר, הסלט היווני - שמנוני יתר כיד השמן והעיפוש והגבינה הבולגרית היבשה והטפלה.

''כמו בספר'', עדיין - אם לתרגם ישירות ביטוי אנגלי by the book ; אנא, תן לנו ביטוי עברי טוב.

חסרה כאן השראה, או ההינף המושכל. לא צריך אקזוטיקה מיותרת, אך שיהיה פשוט טוב.

ומתי מפתחים עוורון ליסוד האיכות, לתרומת הערך המוסף של ההינף המושכל - זה שעושה את כל ההבדל?

או, יש כמה מצבים כאלה: בהמון - כאשר אוסף אינדיוידואלים הופכים להמון מבוהם הנגרר אחר אופנה וכל דבר אחר. לא תמיד: גם צפייה במשחק ביציעי מגרש כדורגל הינה חווית המון, אך כאשר אתה שומר על שיפוט טוב, כיד התבונה העממית.

אבל אופנה אינה כזאת: זאת קשורה בתצהירי מיצב עצמיים (''ראו, זה מעמדי בחברה'').

גם האווירה בקרב העובדים במוסדות ותעשיות ציבוריים מפתחת עוורון לאיכות - דבר הניכר למשל בשרות לקהל או באיכות המוצר המופק.

יש לקהל ברירה? ב''מילא יקנו את מוצרינו'' אין הוא אמור ''להצביע עבורך'' (תוך העדפתך על מתחריך) באמצעות כספו, והאיכות ותרומת ההינף המושכל אינם חשובים כלל.
_new_ הוספת תגובה



מיכאל, אתה מפספס את העיקר
אריה פרלמן (יום ראשון, 18/05/2003 שעה 13:49)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הביצוע הסגור של הפנטזיה של מודארה הוא דווקא הקשה יותר...

במקרה זה הביצוע ה''עצלני'' או הקל יותר הוא הפתוח.

אך גם אילו היה מדובר במקרה הפוך - הנגן שביצע את הביצוע הסגור הוא אחד מגדולי נגני הגיטרה בתבל, כך שאין צל של חשד שמא התעצל...

אלא שהדיון לעיל הוא מיותר לחלוטין: הוראת הביצוע (מאת המלחין!!) היא מפורשת וחד-משמעית: ''כמו נבל''.

לכן - כאן מתלכדים שלושת ההיבטים: 1) הוראת המלחין; 2) יופי הביצוע; 3) קלות הביצוע.
_new_ הוספת תגובה



מדוע? אמרתי דווקא שאין כאן עצלנות פיזית וביצועית
מיכאל מ. שרון (יום ראשון, 18/05/2003 שעה 15:25)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אלא עניין אחר לגמרי - עצלות מבחינת מאמץ ההינף האיכותי המושכל. כך למשל, בארצות עניות רבות רבים עובדים רבים מאד בעמל חרוף, אך בהיעדר הערך המוסף של המאמץ היוצר - היכול דווקא להקל במאמץ פיזי - עבודה זו תפוקותיה זעומות או חסרות איכות של ערך.

זוהי לדעתי טעותו הגדולה של קרל מרקס - שבניתוח מושג העבודה או המאמץ היצרני (של ה''הומו פאבר'' - האדם המייצר) ניטרל לחלוטין וטאטא הצידה את מרכיב היסוד של יצירתיות מושכלת בעבודה.

וזה אולי החטא הקדמון של העצלות האמיתית - האמא של כל העצלויות - העצלות לחשוב באופן יוצר ורב מימדי וסימולטני על מספר אספקטים, (תכופות תוך שילוב רגש, דמיון טעם אסטטי וחוש פרופורצייה למשל, תלוי בתחום ובנושא) .

חווה מתפתה אחר ערמומיות הנחש הקדמוני במן ערמומיות סקרנית נחפזת, ואחר השם הנוצץ ''עץ הדעת'' ולא מנסה להבין כלל את יסוד העניין, ומיהו ומהו הנחש, מה כוונתו והאם הוא ''אוביקטיבי לגמרי ושוחר רק טוב'', ואחר מה היא נוהה כאן, ומהן ההשלכות ..
_new_ הוספת תגובה



לאריה: מאמר יפה וחשוב
רפי אשכנזי (יום ראשון, 18/05/2003 שעה 19:29) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי