פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
כן ל''חוק החרם'', כן לחקירת ''עמותות השמאל''!
הלבן שבעיניים / ע. צופיה (שבת, 16/07/2011 שעה 8:00)


כן ל''חוק החרם'', כן לחקירת ''עמותות השמאל''!

ע. צופיה



בישיבת הכנסת השבוע אושר חוק המתיר לתבוע אנשים או גופים שונים הקוראים לחרם על מדינת ישראל, חלקים ממנה או גופים שמהווים חלק ממנה (חוק החרם...). החוק אינו מאפשר תביעה פלילית אלא רק תביעה אזרחית לפיצוי כספי על נזקים שעשויים להיות כתוצאה מההכרזה על החרם (רוב הציבור תומך בחוק החרם).

הטענה הנפוצה ביותר של המתנגדים לחוק הנ''ל היא האמירה שהכרזת חרם על קבוצת אנשים, או ישובים או מוצרים היא סוג של מחאה לגיטימית במשטר דמוקרטי. מניעת הטלת חרם או איסור קריאה לחרם היא בגדר ''סתימת פיות'' והגבלת חופש הביטוי.
בהקשר זה עולה בדעתי מספר מקרים מהעבר הרחוק יותר והקרוב.

בימי הביניים ולאחריהם קראו גורמים שונים באירופה, בעיקר גורמי דת נוצריים, לציבור הרחב שלא לקנות מוצרים מחנויות של יהודים.
האם זו נראית לכם דרך מחאה לגיטימית של הנוצרים כלפי היהודים?

הנאצים בגרמניה קראו לציבור הגרמני להחרים את החנויות היהודיות, הרופאים היהודים, עורכי הדין היהודים וכן הלאה והלאה.
האם זו נראית לכם פעולת מחאה לגיטימית של הנאצים הגרמניים כלפי היהודים הגרמנים? האם מניעתו של החרם הייתה בגדר סתימת פיות והגבלת חופש הביטוי של הנאצים?

מיד לאחר קום מדינת ישראל הטילו כל ארצות ערב חרם מכל סוג שהוא על מדינת ישראל, כולל חרם מדיני, כלכלי, חברתי, ספורטיבי.
האם זו הייתה דרך מחאה לגיטימית של ארצות ערב על עצם קיומה של מדינת ישראל?

דוגמאות אלו ממחישות את ההבלות שבטענה של מתנגדי ''חוק החרם''.
חרם הוא פעולה אלימה כלפי מדינה, אנשים או גורמים אחרים. כאשר פעולה זו מכוונת כלפי קבוצת אנשים מוגדרת (במקרה שלנו - מתנחלים) יש לפעולה זו אופי גזעני.
נבחן דוגמה אחרת. מועצת הביטחון של האו''ם החליטה להטיל חרם על גופים שונים באירן בתגובה על חוסר שיתוף הפעולה שלה בנושא הגרעין.
האם זו סוג של מחאה מצד האו''ם כלפי אירן?
מועצת הביטחון של האו''ם אינה עוסקת במחאות.
האין זו פעולה אלימה כלפי אירן? ודאי שכן!

מיד לאחר אישור ''חוק החרם'' בכנסת ראינו ושמענו שורה של תגובות לגלוג מתנשאות של אנשי תיאטרון ובידור (יהושע סובול...).

הנקודה המעניינת בתגובות אלו שחוץ מהצהרות לתקשורת אף אחד מהם לא עשה פעולת מחאה ממשית שעשויה הייתה לגרום לו לנזק כספי או תעסוקתי כגון הפסקת עבודה בתיאטרון שמציג ביו''ש. ה''צ'ה גאברה'' הישראלי אינו חורג ממתחם שינקין.

בישראל יש אין סוף של אפשרויות למחאה אישית כלפי פעולות הממשלה או גופים אחרים. אנו רואים זאת בשפע העתירות לבג''צ, ההופעות התקשורתיות והפעילות המפלגתית. המעבר לפעילות אלימה היא תוצאה של שנאה כבושה.



השבוע גם התבשרנו על חידוש היזמה להקמת ועדת חקירה פרלמנטארית על פעילות עמותות ''השמאל'' ובעיקר חקירת דרכי המימון שלהם.

במדינת ישראל פועלות בשנים האחרונות כמה עשרות עמותות שמירב פעילותן היא מעקב, חקירה, הסברה, תקשורת ופעילות משפטית כנגד צה''ל, כנגד המשטרה, כנגד הממשל האזרחי ביו''ש וכנגד המדינה בכלל. נקודת המוצא שלהן היא העמדה הפלשתינאית בסכסוך המקומי ומנקודה זו הן פועלות.
לעמותות הללו אין כל השפעה פנים ארצית. אני משער שבמשאל בקרב האזרחים היהודיים של המדינה 95% מהם, לפחות, היו אומרים כי לא שמעו כלל על העמותות האלה, הן אינן מעניינות אותם ורובם, כנראה, גם מתנגדים לפעילותן.

''תוצרי'' העמותות הללו מוצאים את דרכם לכלי התקשורת הזרים, לנואמים ונאומים אנטי ישראליים ובסיס לטיעונים במוסדות האו''ם השונים.
במידע שהתפרסם הסתבר שמחזורן הכספי השנתי הוא עשרות מיליוני $ והמימון מגיע ברובו ממדינות שונות באירופה וקרנות שונות בצפון אמריקה. מיעוטו מוזרם אליהן ישירות ורובו מגיע דרך הרשות הפלשתינאית.

וכאן נשאלת שאלת המפתח: מדוע מדינות זרות, אירופאיות ברובן, מממנות את העמותות הללו?
והתשובה פשוטה: כי הן מספקות להן את המידע המצדיק והמבסס את עמדתן האנטי ישראלית
.
האם עלינו להתיר פעילות כזו שכל מטרתה לפגוע באושיות מדינת ישראל?

הדמוקרטיה צעירת הימים של ישראל לא פיתחה כלים להגן על עצמה מחותרים מבית. האבות המייסדים לא העלו בדעתם שישראלים יפעלו במשנה מרץ בכדי לפגוע במדינה שהיא ביתם היחיד בתבל. לכן אין חוק ברור שיכול למנוע את פעילותם ההרסנית של העמותות האלו. היזמה הפרלמנטארית היא הדרך היחידה לנסות ולאתר את המניעים המדויקים והאמיתיים של הפעילים ושל המדינות התורמות.

המגוחך בתופעת ''העמותות'' הוא הגדרתן כ''שמאל''. מפלגות השמאל הישראליות האמיתיות, קדימה, עבודה וחלק ניכר מאנשי מר''צ מסתייגים מפעילים אלו. את התומכים האמיתיים מוצאים הפעילים במפלגות הערביות השונות.

חשוב לציין שפעילות הדומה לפעילות ''העמותות'' אינה קיימת בארצות אחרות וזה עוד ביטוי לחולשה של המדינה שמנוצלת בערמומיות לפגיעה בה.
טוב שמישהו החליט להסיר את ''עלה התאנה'' מעמותות אלו.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


לא לטריבונאלים פפוליטיים
דוד סיון (שבת, 16/07/2011 שעה 11:30) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. לא נכון שנקודת המוצא של כל העמותות האלה היא העמדה הפלשתינאית – זו פרשנות והכללה מגמתיות ולכן מופרכות.
הטענה שלך שמדוברי בחותרים מבית מעידה שאתה עוסק בפרשנות והכללה מגמתיות ולכן מופרכות.

הדוגמאות שלך אינן מתאימות לתיאור המציאות ולכן לא ראויות, לא מתאימות:
א. מחרימי היהודים באירופה לא התיימרו להיות דמוקרטיים ולכן ולא עסקו בדמוקרטיה. בעצם צורת השלטון שלהם היתה הגורם המאיץ בכינון דמוקרטיות בהן חופש הביטוי וחופש העיסוק (במיוחד של המיעוט הפוליטי) הם ערכים עיקריים.
ב. הנאצים לא היו דמוקרטים ולכן מעשיהם אינם דוגמה ראויה-מתאימה.
ג. גם המשטרים הערביים שהטילו חרם על ישראל לא היו דמוקרטיים.

הדוגמאות האלה אינן מתאימות משום שהעמותות עליהן אתה מתגולל הן כן גופים דמוקרטיים. הם גם כפופים לחוק ומפוקחים על ידי רשם העמותות. ולכן אם יש לך טענות כלשהן על פעילותן פנה לגופים שאמורים לעסוק בחקירה.

2. האבות המייסדים היו ערים מאד לכל האפשרויות. הם גם היו ערים לכל הדוגמאות שהעלית כאן. הם גם נתנו לערנות הזאת ביטוי בולט בכתביהם. זה כתוב שחור על גבי לבן ב''אלטנוילנד'' (1902) של הרצל וב''על קיר הברזל'' (1923) של ז'בוטינסקי ובהכרזת העצמאות (1948).
3. עמדות כמו שלך מעלות אותנו על המדרון החלקלק ששוחק את מהות הדמוקרטיה. יתכן שעמדות אלה משקפות החלטות של מי שמבינים בפוליטיקה (על פי הגדרותיך) אבל לא בדמוקרטיה. עמדות כאלה היו נפוצות במשטר הבולשביקי. חוקים כאלה לא קיימים בשום דמוקרטיה.

אם התנאים להשתתף בדמוקרטיה הם שצריך להבין ''חופש הביטוי'' לפני שמשתמשים בו אז כבר לא מדובר במושג חופש הביטוי המקובל. אם ''חופש הביטוי'' מוגדר לפי עמדות ושייכות פוליטית של המעורבים לא מדובר בחופש הביטוי המקובל. ועדות חקירה פוליטיות, טריבונאלים פוליטיים, שתפקידן להבהיר לאזרחים מה שאסור להם לא להרגיז את השלטון אינן מוסד או מעשה דמוקרטי.

הקמת משטרת מחשבות, כפי שמשתמע מעמדתך לא נחשבת מטרה של משטר דמוקרטי. (תגובה 162078). לכן היא לא יכולה להיחשב הגנה על משטר כזה.

אמנם היו כאלה שחשבו כך (סנטור מקארתי) ואפילו הצליחו מספר שנים לקיים ועדות חקירה פוליטיות. אינני חושב שיש אמריקאים רבים שיתפארו במה שהתרחש באותה תקופה. גם הבולשביקים הקימו מוסדות דומים להיאבק ב''אויבי העם''.
_new_ הוספת תגובה



לא לטריבונאלים פפוליטיים
גלעד היפתחי (שבת, 16/07/2011 שעה 12:13)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הדוגמאות כן מתאימות כי מדובר בעניין הלגיטימיות של הקריאה לחרם. החוק לא שואל מהי דעתו הפוליטית של המחרים או המוחרם, אלא הוא אוניברסלי ותקף לכולם.

אבל מעבר לכך, אתה רק מראה שמשטרים טוטליטריים החרימו ככלי פוליטי ובגלל אידיאולוגיה פרטים שלהם. אז למה לשמאלנינו הקיצונים הנחמדים אתה כן מתיר להחרים את ישראל או חלקים ממנה?

למזלנו היום ליהודים יש מדינה היושבת על עקרונות חוקיים ברורים וחזקים.החוק נגד המחרימים תואם את רוח ''אלטנוילנד'', ''על קיר הברזל'' ומגילת העצמאות. כל אלה אינם מתירים חרמות ואיומים על חברה שלמה מטעמים אידיאולוגיים או פוליטיים. החברה חייבת להתגונן מפני סחיטת השמאל הקיצוני הנחמד ולהסביר לשמאלנים שדמוקרטיה משחקים לפי כללים רק בתוך מגרש המשחקים של שטח תקפות חוקי המדינה, ולא הולכים לשחק במגרשים בחו''ל, לפי כללי משחק אחרים. אם אין לשמאלנים האלה יכולת להקים נבחרת טובה ולנצח במשחקים ע''פ כללי המשחק, אז שיעמדו בשולי המגרש ויקראו קריאות לשחקנים שעליו.

בינתיים זה יהיה נחמד לראות איך בג''צ יתייחס לחוק ואחר כך כשהוא ייאכף, יהיה נחמד לראות שישראל תתחיל לפחות להרוויח כסף ערבי טוב מקמפיין התעמולה המתנהל להשמדתה. בכל מקרה מה שקורה בעניין הזה רק מחשל את הדמוקרטיה בישראל.
_new_ הוספת תגובה



כאן השקר הגדול
עמיש (שבת, 16/07/2011 שעה 12:44)
בתשובה לגלעד היפתחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הדבר היחיד שהחוק הזה אוסר עליו זה לקרא לחרם על ההתנחלויות שמעבר לקו הירוק.
כל השאר מותר, מותר להחרים קוטג', מותר להחרים בנקים, מותר להחרים מוצרים, מפעלים, ציבורים שונים.
הכל מותר רק על הנושא החם ביותר בציבוריות הישראלית מוטל לפתע איסור בולשביקי.
אז לפחות לא לשקר אלא להגיד את האמת - על מחנה פוליטי בישראל אסור לבטא את דעתו.
_new_ הוספת תגובה



כאן השקר הגדול שלך
גלעד היפתחי (שבת, 16/07/2011 שעה 13:07)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

החוק הוא ''חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע''א–2011''.

החוק מגדיר ''חרם על מדינת ישראל'' – כפעולה או קריאה להימנעות במתכוון מקשר כלכלי, תרבותי או אקדמי עם אדם או עם גורם אחר, רק מחמת זיקתו למדינת ישראל, מוסד ממוסדותיה או אזור הנמצא בשליטתה, שיש בהן כדי לפגוע פגיעה כלכלית, תרבותית או אקדמית בתחום שיפוטה.
_new_ הוספת תגובה



לא לטריבונאלים פוליטיים
דוד סיון (שבת, 16/07/2011 שעה 12:47)
בתשובה לגלעד היפתחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. הדוגמאות לא מתאימות כי כוונתן לשרת טענות מופרכות של ''הגנה'' על הדמוקרטיה.
2. החברה חייבת להתגונן מכל מי שמזיק לה אבל לא כל הכלים כשרים. אבל כאשר מחוקקים חוקים שכוונתם להגביל את חופש הביטוי של המיעוט מכיוון מסויים בלבד (לא את כל ''המזיקים או המסכנים'' את המדינה) עולים על מדרון חלקלק.
3. בחוק החרם בולטת האפשרות לתבוע פיצוי ממניעים פוליטיים בלבד. גם זו כוונה לא תקינה של המחוקק.
_new_ הוספת תגובה



לא לטריבונאלים פוליטיים
גלעד היפתחי (שבת, 16/07/2011 שעה 12:59)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ישראל היא דמוקרטיה מתגוננת. אוייביה הם טוטליטרים שמנצלים את הדמוקרטיה בישראל כדי לפעול באמצעותה ככלי נגדה. השמאל הקיצוני גם הוא בולשביקי השולל את ערכי הדמוקרטיה, אבל נעזר בהם כדי להתבצר ולנסות להגדיל את כוחו.

חרם נגד מחרימים הוא כשר בהחלט. די מצחיק לשמוע שאלה הקוראים להחרים את ישראל דווקא הם מתנגדים לחוק נגד המרימים אותה.

קריאה לחרם או עשיית חרם היא פעולה בלתי חוקית. אכן המניעים של קוראי החרם הם מניעים פוליטיים.
_new_ הוספת תגובה



לא לטריבונאלים פפוליטיים
המסביר לצרחן (שבת, 16/07/2011 שעה 23:13)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם מחרימי היהודים בארץ לא מתיימרים להיות דמוקרטים. הערבים בודאי לא דמוקרטים והשמאלנים על עמותותיהם הם בולשביקים, אבל עד מימוש כוחם הם משחקים כאילו דמוקרטים.

אף אחד לא מקים משטרת מחשבות אלא רק מעצבים חוק שיוכל לפדות את סכומי הנזק הכלכלי שעמותות השמאל מפילות על ישראל.

אני מקווה שישראל תהיה חזקה מספיק כדי לבלום את התנועות הבולשביקיות האנטי-ציוניות שרוחשות בתוכה ונגדה.
_new_ הוספת תגובה



לא לטריבונאלים פוליטיים
דוד סיון (שבת, 16/07/2011 שעה 23:21)
בתשובה להמסביר לצרחן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

החוק הנזכר הוא בעצם מוצר בולשביקי אופייני.
_new_ הוספת תגובה



נייר לקמוס פוליטי
המסביר לצרחן (שבת, 16/07/2011 שעה 23:43)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם החוק היה הבולשביקי אז אתה היית תומך בו.

אתה לא תומך בו, מכאן שאינו בולשביקי.
_new_ הוספת תגובה



אז קשקשת הנחות מופרכות
דוד סיון (יום ראשון, 17/07/2011 שעה 7:19)
בתשובה להמסביר לצרחן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אינני תומך בחוק גם בגלל שיש בו מאפיינים בולשביקיים - שהוא בושלביקי.
_new_ הוספת תגובה



אז קשקשת הנחות מופרכות
המסביר לצרחן (יום ראשון, 17/07/2011 שעה 16:32)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לחוק אין קשר לבולשביזם / פאשיזם / נאציזם / טוטליטריזם ולאותה משפחת ה-איזם. הוא חוק סביר, ואולי צריך לרכך אותו עוד ולהגדיר במצומצם יותר ובמדוייק את מהות העבירה.
אבל לא על זה על הויכוח, כי אתם, השמאלנים הקיצונים, דוחים את עצם הרעיון שלמדינה מותר להתגונן מפני חרם כלכלי עליה ולפרטים במדינה מותר לקרוא לכל העולם להחרים את מדינתם.

חוץ מזה, מה מפריע לך פתאום הבולשביזם שעליו גדלת??
_new_ הוספת תגובה



אז כיאה לצרחן קשקשת עוד טענות מופרכות!
דוד סיון (יום ראשון, 17/07/2011 שעה 17:51)
בתשובה להמסביר לצרחן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חבל שאתה מנסה להכניס את האמא שלך לדיון!
_new_ הוספת תגובה



לא ל''חוק החרם'' אלא ''כן לחוק נגד החרם'' !
גלעד היפתחי (שבת, 16/07/2011 שעה 12:01) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ארגוני השמאל הרדיקלי חוזרים ומשננים לנו שמאחר שהם מיעוט קטן בארץ ולא יכולים לבוא לידי ביטוי פוליטי באופן דמוקרטי בכנסת ובממשלה, אין להם ברירה אלא לנהל את מלחמתם בחזית החוץ, ובכך לגייס כוחות גדולים יותר נגד ישראל, שיסייעו להם להשפיע, ללחוץ, לאיים או לכפות על ישראל את מדיניות המיעוט המבוטל שבארץ.

כלומר, לאותם שמאלנים אוהבי חרמות מותר לגייס זרים, לא אזרחי ישראל, שהמכנה המשותף הגס שלהם הוא התנגדות לקיומה של ישראל, כדי לכפות על הישראלים לקבל את פרשנות השמאל הקטן והקצוץ בארץ לבעייה הפלסטינית.

כדי לגרור את ישראל לקווי הפסקת האש 1949, ויתור על מזרח ירושלים וקבלת עקרון ''זכות השיבה'', מותר לשמאלנינו היקרים לקרוא ולפעול להחרמת ישראל. לא מדובר רק בהחרמת מוצרים מהשטחים, אלא גם בהחרמת מוצרים, אוניברסיטאות ולמעשה כל דבר בישראל.

האם זה מעשה חוקי של השמאל הקיצוני?
האם להם כן מותר לקרוא ולפעול להענשת ישראלים בגלל דעתם הפוליטית?

החוק שמחייב את הקוראים או הפועלים לחרם על ישראל לשלם קנס על מעשיהם, הוא חוק שלא היה נחקק אילו השמאלנים האלה היו נוהגים ע''פ אמות מוסר וחוק. משהפרו את כללי המוסר וההגינות של החברה הישראלית, הפתוחה והדי חסרת משמעת, בהחלט סביר שהחברה תתגייס להגן על עצמה גם בחקיקה.

השאלה כיצד יפרשו זאת חוגים שמאלניים ואנטישמים בעולם, היא שאלה שולית, שאינה צריכה להיות בלב הצורך לקבוע את התנהגותנו. הללו ישנאו אותנו ויכפישו את שמנו בכל תנאי, מצב, זמן או מקום. כל מעשה שישראל תעשה או לא תעשה תשמש להם בלאו הכי עוד חימוש להשמצתה.

לכן החוק הזה הוא טוב ובלבד שייאכף בקפידה. אני בהחלט אשמח לראות את שמאלנינו היקרים שכסף ערבי יתחילו להפקיד חלק ממנו לקופת המדינה. זה יהיה נצחון החוק בישראל והאירוניה של ההסטוריה.
_new_ הוספת תגובה



לא ל''חוק החרם'' אלא ''כן לחוק נגד החרם'' !
ע.צופיה (שבת, 16/07/2011 שעה 12:15)
בתשובה לגלעד היפתחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בסר דאגה מליבך, הם אינם חורגים ממתחם שינקין.
_new_ הוספת תגובה



לא ל''חוק החרם'' אלא ''כן לחוק נגד החרם'' !
גלעד היפתחי (שבת, 16/07/2011 שעה 12:24)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ורחביה בירושלים..... הבעיה שלנו איתם היא שהם פעילים ביותר באתרי אינטרנט (לכל שיינקינאי יש לפחות 3 אתרי אינטרנט ו-‏5 ארגונים בהם הוא חבר) שמפיצים שקר ורפש על ישראל.

כבר אמר לואיס ברנדייס:''אור השמש הוא חומר החיטוי המשובח ביותר''. עכשיו ה''חוק נגד החרם'' יחשוף אותם לשמש והם יתחילו להתרוצף באימה סביב עצמם.
_new_ הוספת תגובה



אין כאן שום אפשרות לאכיפה
עמיש (שבת, 16/07/2011 שעה 12:47)
בתשובה לגלעד היפתחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הדבר היחיד שיכול לקרות זה שמישהו יגיש תביעת נזיקין אישית על עוולה אזרחית כלפי מי שקורא לחרם.
נראה לך שזה יקרה?
_new_ הוספת תגובה



אין כאן שום אפשרות לאכיפה
גלעד היפתחי (שבת, 16/07/2011 שעה 13:09)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נראה לי שאם החוק יעבור את בג''צ יתחילו כאן להשתולל תביעות נזיקין נגד קריאות ומעשי החרמה של בודדים ושל ארגוני NGO.
_new_ הוספת תגובה



אני מסכים כי המדינה רשאית
עמיש (שבת, 16/07/2011 שעה 13:39)
בתשובה לגלעד היפתחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לשלול הטבות מגופים הקוראים להחרמתה. זה הגיוני וסביר ולא צריך שום חוקים בכדי להבין את זה.
מאידך, התנכלות לפרטים או ארגונים פוליטיים וסתימת פיות מהסוג הזה היא דבר נתעב ומעניין גם לראות מי תומך בזאת.
_new_ הוספת תגובה



אני מסכים כי המדינה רשאית
גלעד היפתחי (שבת, 16/07/2011 שעה 18:58)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

החוק נותן תשובה למה שאתה מסכים.
_new_ הוספת תגובה



יש כאן אפשרות לאכיפה
דוד סיון (שבת, 16/07/2011 שעה 13:13)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על פי מה שידוע על החוק כרגע כל אזרח שמרגיש עצמו נפגע מקריאה לחרם או מיוזמה לביצוע חרם יוכל להגיש תביעה. זאת מאחר ויש בחוק סעיף ''עוולה אזרחית'' שמאפשר קביעת פיצוי ללא הוכחת נזק (http://knesset.gov.il/privatelaw/data/18/3/373_3_2.r...).

יש בחוק הזה גם אפשרות לקבוע ''מניעת הטבות'' למי (אירגון או אדם כלשהו): ''שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי להחליט לגבי מי שפרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל או לגבי מי שהתחייב להשתתף בחרם''.
_new_ הוספת תגובה



יש כאן אפשרות לאכיפה
גלעד היפתחי (שבת, 16/07/2011 שעה 13:16)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה צודק. יכול להיות שמימוש החוק או גבולות החוק הם דרקוניים (ויתכן אף שזה יתן עילה לבג''צ להחזיר את החוק לכנסת) וצריך לתקן ולהגביל יותר. אבל לדעתי בעקרון זה חוק טוב ונכון שבא גם להחזיר קצת שפיות לכללי המשחק הדמוקטי בארץ.
_new_ הוספת תגובה



ח''כ לשעבר, אופיר פינס , נגד חרם. תזכורת למי ששכח
ע.צופיה (שבת, 16/07/2011 שעה 12:35) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אופיר פינס, נגד חרם. תזכורת למי ששכח
דוד סיון (שבת, 16/07/2011 שעה 13:50)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. חה''כ לשעבר פינס הציע הצעת חוק כמו זאת שאתה תומך בה:
''חבר הכנסת אופיר פינס-פז הגיש ליו'’ר הכנסת הצעת חוק הבאה לאסור הטלת חרמות על אנשים פרטיים ואנשי ציבור''.

זאת הצעת חוק לא ראויה ממש כמו החוק שאתה תומך בו. היא לא ראויה כי היא קובעת איסור רק על חלק מהציבור (http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/18/786.rtf).

ב. מעניין גם שהממשלה שאישרה את החוק שיזם אלקין היא גם זאת שדחתה את הצעתו של פינס (http://www.women.gov.il/PMO/vadot/hakika/2008-2011/0...):
''נושא ההחלטה : הצעת חוק איסור הטלת חרמות, התשס''ט-‏2009 של ח''כ אופיר פינס-פז (פ786/)
מחליטים : בהתאם לסעיף 56 בתקנון לעבודת הממשלה - להתנגד להצעת חוק הטלת חרמות, התשס''ט-‏2009 של ח''כ אופיר פינס-פז (פ786/)''.

יש כאן עדות בוהקת שלא ''בעיות החרם'' מעניינות את המחוקקים את הממשלה והמחוקקים.
_new_ הוספת תגובה



אופיר פינס, נגד חרם. תזכורת למי ששכח
ע.צופיה (שבת, 16/07/2011 שעה 15:56)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ויש כאן עוד עדות מובהקת: חרם הוא פעולה אלימה וקריאה לחרם היא קריאה לאלימות .
זאת הבין אופיר פינס אז וזאת מבינים חברי הכנסת דהיום.
הממשלה היא עניין זניח פה. מי שדוחה או מאשר זאת הכנסת.
והכנסת משנת 2006 אינה הכנסת של 2009.
_new_ הוספת תגובה



אלה אותם חברי הכנסת ואותם חברי ממשלה
דוד סיון (שבת, 16/07/2011 שעה 18:38)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. ההצעה של אופיר פינס הונחה בפני הכנסת הנוכחית במרץ 2009 (http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/18/786.rtf).
ב. היא נדחתה על ידי הממשלה, בתאריך 14.1.2010, ולא הגיעה להצבעה בכנסת (http://www.pmo.gov.il/PMO/Archive/Decisions/2010/01/...). זו אותה ממשלה ששריה (שהשתתפו בהצבעה) תמכו בחוק החרם שעבר בכנסת השבוע .
ג. הכנסת בדרך כלל נוהגת לפי עמדת הממשלה ורק לעיתים רחוקות נוהגת אחרת.
ד. לכן העובדות שהוצגו כאן מעידות עדות בוהקת שהחלטות (ואי-ההחלטות) של הממשלה והכנסת הנוכחית בנושא החרם לא מיועדות לטפל בבעיית החרם אלא במחרימים. זאת עוד סיבה מדוע החוק שהתקבל איננו ראוי ושהוא עוסק בסתימת פיות לפי השקפה פוליטית.
_new_ הוספת תגובה



חוק החרם לא יעיל.
יענקלה (שבת, 16/07/2011 שעה 22:36) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אותם כמה אלפים פעילי כנופיות השמאל שלא רוצים לקנות את מוצרי ההתישבות ביו''ש לא יקנו בלי חוק חרם או עם חוק חרם.
הנקודה היא שהחוק הוא מעין קטליזאטור לאחוד היהודים בתוך הקונצנזוס המגנה והמתנגד לאותם גופים הזויים וצעקנים הקוראים למלחמות ולחרמות נגד מדינת ישראל.
אותו רוב שקט בדרך כלל המרגיש כי גופים קיקיוניים המממונים על ידי כספים עוינים עושים בתקשורת ובמערכות ממשלתיות שונות כגון מערכת המשפט כבתוך שלהם.
אפילו מהפעילות של כנופיות מרצ שמסמנות מוצרי התנחלויות קמה תגובה יהודית הולמת שמנהלי המפעלים מתארים כמבול הזמנות אדיר שאינם יכולים לספקו.

אין ספק שחקיקת חוקים הולמים שיבלמו את המתקפה של גופי הקרן החדשה לישראל על מדינת ישראל היא פעולה שממקדת את ההגנה היהודית גנגד כל אותם האויבים מבפנים לקראת הוצאתם מחוץ לקונצנזוס ןדחייתם מהגוף הנקרא מדינת ישראל.
_new_ הוספת תגובה



אז אתה מציע חרם. נכון?
דוד סיון (שבת, 16/07/2011 שעה 23:19)
בתשובה ליענקלה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מדוע החרם שאתה מציע ראוי?
_new_ הוספת תגובה



אז אתה מציע חרם. נכון?
יוסף אליעז (יום ראשון, 17/07/2011 שעה 3:58)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דוד סיון,
נשאלת בתחילת התגובות שאלה קשה, והיא האם אתה מצדיק את החרם שהטילו הנאצים על חנויות יהודיות, על סחר עם יהודים וכו'.

התחמקת מתשובה ענינית בטעונך כי הנאצים, כמו הערבים שמתמידים בחרם עלישראל כבר 60 שנה, לא היו דמוקרטים.
בכל הכבוד התשובה אינה ממין השאלה.

הנאצים פעלו במדינה דמוקראטית, ממשלת ויימאר החלשה. בצעדים אלו, בהם החלו לפני עלייתם לשלטון, הם ערערו את יסודותיה של גרמניה הדמוקרטית [פחות או יותר] והשתלטו עליה תוך שימוש בהליכים דמוקרטיים בתחילת הדרך.

אחרי עלייתם לשלטון החרימו את המפלגה הקומוניסטית החזקה, מנעו מנציגיה הנבחרים להגיע לרייכסטאג, הפרלמנט הגרמני, והחלו גם בתכנון ''הפתרון הסופי''.

כן, בויימאר לא הבחינו בכך שהחרם על סחר יהודי הוא תחילתו של ''המדרון החלקלק'' בו התדרדרו חיש מהרה השלטון הדמוקרטי, היהודים, הצוענים, פולין וכל אירופה, ולעשה כל העולם. המדרון הסתיים רק בשערי מוסקבה, ומשם המשיך להתדרדר בכוון ההפוך, עד ברלין והירושימה.

גם טיעונך שהערבים אינם דמוקרטים אינו ממין הענין.
לפי דעתך עלינו לנהוג במדינות אויבות בכפפות דמוקרטיות כשהן קמות עלינו לחיסולנו? הניתן להן להמשיך בחרם, להזרים כספים לרכישת אדמות מיהודים בגליל, ולעמותות בישראל המכרסמות אותה מבפנים?

הרשה לי עוד הערה: יש בין 300 ל- 500 אלף מתנחלים. הם מייצרים חלק מהתוצר הלאומי הישראלי. חלק מהסחורות שהם מייצרים, כמו תוצרים חקלאיים, מיוצא והמדינה מרויחה מן היצוא הזה, שמשפר את מאזנה המסחרי. כך החרם גורם גם נזק למדינה, מעבר לנזק למתנחלים.

אינני רוצה להרגיזך, אך הנתת דעתך לכך שרוב הקיבוצים מפיקים תוצרת חקלאית מאדמות שהיו פעם של ערבים? חלקם יושבים בשטחים שהי ממש כפרים ערביים [עוד הלילה יכולת לראות זאת בטלויזיה, בסדרה על הקיבוצים]. האם גם את תוצרתם תחרים? הרי הטענה העיקרית נגד התוצרת של המתנחלים היא שהיא הופקה מאדמות ערביות.
היכן הגבול? האם זהו המותווה בעיפרון ירוק? האם הוא בגבולות השטחים שאליהם פלשו הירדנים והמצרים והחזיקו בהם עד 1967?
_new_ הוספת תגובה



אז אתה מציע חרם. נכון?
יוסף אליעז (יום ראשון, 17/07/2011 שעה 4:03)
בתשובה ליוסף אליעז
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דוד סיון מכובדי- הרשני לתקן טעות שטעיתי בתגובתי הקודמת
.
ענין החרם של הנאצים על הסחר היהודי הועלה עוד בגוף הכתבה של ע. צופיה, ולא באחת התגובות כפי שכתבתי. הסליחה עם ע. צופיה.
_new_ הוספת תגובה



לצערי אתה
דוד סיון (יום ראשון, 17/07/2011 שעה 8:49)
בתשובה ליוסף אליעז
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

התשובה שלי ביחס לדוגמאות שהובאו במאמר איננה מתחמקת, אלא עניינית. יתכן שטעיתי בדבר העיתוי של התחלת החרמות של הנאצים. עדין, כך אני מאמין, אלה לא דוגמאות רלוונטיות משום שהן קשורות במעשים של אנטי-דמוקרטים מוצהרים. גם ''השאלה הקשה'' שלך לא ממש רלוונטית, משום שאני עוסק בעיקרון: חרם הוא כלי, כמו חופש העיסוק, שצריך להיות באמתחתו של פעיל פוליטי.

לדעתי אלה דוגמאות שדמוקרטים אמיתיים לא ישתשמשו בהן כאשר הם מציעים להגביל זכויות. הרי כעת מדובר בהגבלת זכויות באופן סלקטיבי שדמוקרט אמיתי לא יתמוך בהן. כדי להבהיר לך את עמדתי על המהות החשובה של הדמוקרטיה אספר לך את הסיפור הבא שקשור (בפרשת סקוקי):
באותה התקופה למדתי לקראת הדוקטורט והייתי מרבה לשוחח עם אחד המרצים שהיה יהודי. שאלתי אותו מדוע צריך לאשר לנאצים לצעוד בסקוקי בה יש ניצולי שואה רבים (כולל דודים שלי). הוא השיב כך:
א. עיקרון דמוקרטי חשוב הוא הגנה על זכויות מיעוטים, אפילו מבחילים.
ב. אם נרשה להם הכל יעבור בשקט.

מאז השתנתה השקפת העולם שלי. מאז אני חושב שהדמוקרטיה צריכה לעשות הכל שאפשר להתיר פעולות של מיעוטים-פוליטיים. זכויותיו של פעיל הימין הקיצוני איתמר מרזל, חייבות להיות זהות לאלה של ספירו.

דמוקרט אמיתי יגן על זכויות המיעוט ולא חשוב אם הוא בימין הקיצוני או בשמאל הקיצוני. זאת הטענה העיקרית הראשונה שלי נגד החוק. טענה נוספת היא שלא ראוי שבדמוקרטיה יחוקקו חוקים שכוונתם, כמו חוק החרם, להגביל פעולות של מיעוט פוליטי מסויים ומגודר.

הגבול הוא אם כן הוא במקום שאם נחוצה הגבלה אז היא צריכה להתאים לכולם. הגבול הוא שלא פותחים פתח לתביעות משפטיות פוליטיות כפי שעשו בחוק החרם.

הגבול הזה מגדיר בדיוק מתי חוק הוא ראוי לדעתי, אפילו שלדעתי הגבלת זכויות בחקיקה צריכה להיות מקרה נדיר ביותר.
_new_ הוספת תגובה



הרשה לי לשאול אותך מר אליעז
עמיש (יום ראשון, 17/07/2011 שעה 10:18)
בתשובה ליוסף אליעז
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם אתה מצדיק את החרם שהטילו הנאצים על היהודים?
האם אתה מצדיק חקיקה נאצית בכנסת?
האם אתה מצדיק השתלטות על הדמוקרטיה הישראלית באמצעות חקיקת חוקים נגד מיעוטים בנוסח גרמניה הנאצית?
האם אתה מבחין במדרון החלקלק שבחקיקה נגד תנועות פוליטיות לגיטימיות?
האם אתה תתמוך בהקמת מחנות השמדה שיוקמו לאחר חקיקה דמוקרטית?
_new_ הוספת תגובה



הרשה לי לשאול אותך מר אליעז
המסביר לצרחן (יום ראשון, 17/07/2011 שעה 16:41)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה בדיוק נותן סיבות למה להתנגד לחרם שהשמאל הקיצוני ועוזריו בחו''ל מטילים על ישראל (עם ''השטחים'' או ''בלי השטחים'').

אתה מצדיק את החרם שהניאו-נאצים והשמאל הקיצוני מטילים על ישראל? אתה מצדיק את התקפות המשטים והמטסים השמאלניים על ישראל (והפעם התירוץ שלהם זה לעזור לחמאס שגווע ברעב בעזה).

החוק נגד החרם שחוקק בכנסת, בהנחה שגם ייכנס לתוקף, בא להגן על הדמוקרטיה הישראלית ולמנוע איומים באמצעות מנופים כלכליים על ישראל, אזרחיה וממשלתה. הנאציונל סוציאליסטים של ארגוני ה-NGO רוצים להשמיד את היהודים דרך השקל שלהם. הם רק שכחו דבר קטן אחד, שהיהודים של היום יש להם מדינה משלהם והם חזקים מספיק כדי להילחם בהם כעת באמצעים משפטיים כלכליים. אני מבין שזה כואב לך שהיהודים מוצאים דרך טובה להתגונן מול ההון והתעמולה של השמאל הקיצוני הפשיסטי שבאירופה ובארה''ב, אבל אתה צריך להבין שנמאס ליהודים שאתם מקללים אותם, יורקים עליהם, הורסים להם בתי כנסת, מגרשים אותם מאדמתם, ואחר כך עוד מעיזים לבכות ששתו לכם את החופש להחרים את ישראל.
הגיע העת שישראל תחרים אתכם, את כספכם ואם יהיה צורך גם את זמנכם היקר.
_new_ הוספת תגובה



ערימה של שקרים ושטויות
עמיש (יום ראשון, 17/07/2011 שעה 17:15)
בתשובה להמסביר לצרחן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אתה מתכוון למה שעמיש כתב הודעה אחת מעל הודעתי?
המסביר לצרחן (יום ראשון, 17/07/2011 שעה 18:05)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם כאן לזה התכוונת, אז אני מצדיק את קביעתך.

אבל רק שתדע, מבחינתי אתה מוזמן להמשיך ולצרוח ! (-;
_new_ הוספת תגובה



אז אתה מציע חרם. נכון?
יענקלה (יום ראשון, 17/07/2011 שעה 5:38)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא נכון.
אני מציע לגופים קיקיוניים המוקצים מחמת מיאוס אצל רוב האוכלוסיה ושהטילו חרם על תושבי מדינת ישראל להפנים כי הילד הדחוי והחלש בכתה לא מחרים את הרוב.
_new_ הוספת תגובה



אז אתה מציע חרם. נכון?
יענקלה (יום ראשון, 17/07/2011 שעה 5:38)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא נכון.
אני מציע לגופים קיקיוניים המוקצים מחמת מיאוס אצל רוב האוכלוסיה ושהטילו חרם על תושבי מדינת ישראל להפנים כי הילד הדחוי והחלש בכתה לא מחרים את הרוב.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי