פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
שתיקת הציבור על עוול
אריק באך (יום שלישי, 10/02/2004 שעה 9:33)


שתיקת הציבור על עוול, היא טיפוח וגידול נחש ארסי בבית


אריק באך




נועם פדרמן כתב ממקום מעצרו פניה נרגשת ונוגעת ללב (הסימביוזה בין השב''כ לבית המשפט) כל מי שחירות וחופש ושלטון חוק חשובים בעיניו, בלא קשר בכלל להשקפת עולמו הפוליטית. אך נועם פדרמן פונה לציבור הרחב במקום להסתכל בראי ולבחון איך זה שמכל המחנה האידאולוגי המפואר שלו, נשארו רק ברברנים אימפוטנטים שלא איכפת להם בכלל שהוא עצור עד אינסוף ובלא סיבה הנראית לעיין.

ואפילו אני, שאני לא מהמחנה הפוליטי של פדרמן וכהנא, גם אני בהחלט נמנה עם כל אלה החשים שמה שעוללו ומעוללים לפדרמן מהווה דוגמא מדאיגה ביותר לריקבון המערכתי הכולל.

לכך ששלטון החוק בישראל איבד את הזכות המוסרית להיקרא ''מגן הציבור'' במקום אוייבו.

לכך שנורמת השימוש במערכת המשפט לקידום צרכים פוליטיים הפכה למה שאצלנו אנו קוראים שלטון חוק ובמקומות אחרים בהיסטוריה קראו לזה פשוט פאשיזם (או מקארתיזם)

נועם פדרמן הנכבד. דומני שאינך צריך לשכנע כבר איש בציבור, שאף אחד מהגופים הללו (שב''כ ובתי המשפט) כבר מאוד לא קדוש, לא טהור, ולא חף מאינטרסים אישיים, כלכליים, פסולים, זרים ונוגדים את טובת הציבור. בשני הגופים הללו יש אנשים טובים ואנשים מרושעים. יש טהורים ויש מושחתים.

בשני המקרים (שב''כ ובימ''ש) ישנם, כמובן, היוצאים מן הכלל, הנפגעים שלא בצדק מההכללה, וזה חבל. אך התחושה הכללית - במבחני התוצאה ולא הבירבורים התעמולתיים - היא בהחלט של תפוח רקוב אשר לא משנה בכלל איפה אתה מנסה לגעת בו באצבע, היא נבלעת לך פנימה ועמוק, מהריקבון.

אבל השחיתות הזו, אותו כוח אבסולוטי הנעדר מנגנוני פיקוח ובקרה ושקיפות, שבית המשפט כבר הודה כי הוא-הוא המשחית אבסולוטית, השחיתות הזו היא תוצר ישיר של היעדר עמוד שידרה אידאולוגי בחברה כולה.

ובזה, לא אשם השב''כ, לא אשמה מערכת המשפט. בזה אשם כל מי שאמור להימנות על המחנה שלך, על החברים שלך, על המשפחה שלך, ושותק! אליהם תבוא בטענות.

כלל ידוע הוא שפרצה קוראת לגנב, וגנב כשקוראים לו - בא.

העשבים השוטים בשב''כ ובמערכת בתי המשפט צומחים באופן טבעי, ופועלים בתוך ואקום אידאולוגי המאפשר להם לצמוח ולפרוח במקום לנכש כל עשב שוטה בלי לחשוב פעמיים בכלל, בטבעיות, ולטובת הגינה כולה וממילא לטובת צמחי הברכה שבהחלט יש גם בשב''כ וגם במערכת המשפטית.

תסביר לי, איך אבא ואמא שלך נותנים למישהו לעצור להם את הילד בלי סיבה ועד אינסוף, והם לא הופכים את השולחן לנשיא בית המשפט העליון כדי לקבל לפחות הסבר, לו זכאים בעלי הבית של השב''כ ובית המשפט: הציבור!

הנוחות והנינוחות הרגעית שלהם חשובה יותר? אז מה אתה בעצם רוצה מכל היתר?

הסבר לי: למה החברים הכל כך טובים שלך נותנים לשופט שעצר אותך בלא סיבה, לפצות את הפה בכל עניין אחר שהוא, לפני שמאלצים אותו בכוח סביר ובכל האמצעים המותרים ממילא על פי חוקי הכורח וההגנה העצמית, להסביר לבעלי הבית שלו (כלומר לציבור) מה פתאום הוא עוצר אותך, על מה, עד מתי, ולתת לך את הזכות האלמנטרית שמתוכה הוא הרי יונק בעצם את כל סמכותו: זכות הטיעון והתגוננות.

לא צריך לחשוב כמו הכלב, שמקבל מכות ממקל וחושב שהמקל אשם. אל תבוא בטענות לשב''כ ולא למערכת המשפט. הריקבון שם זו לא הבעיה, זו בסך הכל התוצאה. הבעיה לא מתחילה ולא מטופחת אצלם. יש אדמה, יש מים, יש שמש ומנעמים - אז יש גם עשבים שוטים בכל מערכת.

בוא בטענות למי שלא מנכש את העשבים הללו ומעדיף את הפריחה שלהם על פני פריחת פרחי שלטון החוק, הצדק והחופש.

הטענות שלך לא צריכות להיות כלפי העדר כולו אלא קודם כל ולפני כולם, כלפי כל החברים שלך (החברים לכאורה...) כלפי כל מי מהם שלא מקיף בתופים ומחולות את בניין בית המשפט העליון 7 סיבובים כדי שיסביר ומייד, או שיתמוטט! כי אין שום אמצע ושום דרך ביניים.

אין, לא יכולה ואסור שתהיה פשרה בכל הנוגע לקוים האדומים של החוק, הבטחון והשלטון. אכן, זו היא חרב אשר חייבים כולנו להשחיז ולשמור עליה מכל משמר כי היא זו שמגינה עלינו. אך זו חרב שחייבת להכחיד את היד הרעה המשתלטת עליה ואשר מניפה את החרב כלפי הבעלים שלה במקום האוייבים שלה. אין כאן מקום לפשרה בכלל. הם המשרתים ולא הבעלים. וכל משרת ישמח ובאופן טבעי לשכוח בהזדמנות הראשונה שתהיה לו, שהוא משרת, ברגע שבעל הבית עוצם עיניים ומרשה לו ללבוש לרגע את החלוק של בעל הבית...

הציבור הוא הרי בעל הבית, גם של השב''כ וגם של בית המשפט. ואין לעבדים, בעצם, של הציבור שום זכות להסתיר שום דבר מבעל הבית, וכל יתר הטיעונים זו מניפולציה לטיפשים, שבהלקאת שוט אלמנטרית יכולים להחזיר את העבד למקומו ולהבהיר מי כאן בעל הבית ושל מי המדינה הזו לעזאזל.

לא צריך לירות בשופט. חלילה! אבל מותר וחובה לא לאפשר לו להמשיך לצייץ בשום דיון חדש, לפני שהוא מסיים את חובותיו בדיון הישן ששלח אותך למעצר. הוא חייב לנמק, או להינמק בעצמו! הוא חייב להסביר. אין לו שום זכות לשלוח אותך למעצר בלי להסביר לכולנו על מה, למה, ועד מתי. אם אתה פושע וחתרן מסוכן – לך למאסר מייד ואם חסר נהג אני מתנדב להוביל אותך לשם בחינם. אבל אם אתה לא – אז מאסרך הוא הפשע של כולנו כלפיך וכלפי המצפון הקולקטיבי! השופט מפסיק באופן אוטומטי להיחשב כבר-סמכא, כחסין, כעובד ציבור ברגע שהוא מבצע פשע. והמעצר שלך, על פי כל מבחן משפטי מקובל בעולם החופשי, הוא פשע. עם כל הכבוד המפוקפק לחוקים לשעת חירום שאין להם תוקף בנסיבות העניין.

לעיתים קרובות מידי נראה שהציבור בעצם שוכח מאין באו דברים ולאן הם הולכים. אקטיביזם שיפוטי הוא בסך הכל תוצר לואי של הזכות המובנת מאליה לאקטיביזם אזרחי (יסודות המשפט המודרני יונקים את סמכותם עוד מעצם המהפכה הצרפתית ולא להיפך...).

כבוד בית המשפט הוא כבוד מוגבל, וכבוד על תנאי. גבולותיו הם כבוד האדם וחירותו, והתנאי הוא שהשופט לא מחלל את העקרונות שהוא דורש מאחרים לקדש.

הזכות של ההמון לצבוא לבית המשפט העליון, ולסלק משם כל עבריין שהשתלט שם על הכיסא והפך את המשפט לקרדום לחפור בו – זו בכלל לא זכות, זו חובה. הרי כשמני מזוז קרא בנאום הכתרתו מתוך הדברים של ברכט, הוא לא מחק את כל יתר הדברים החשובים שברטולד ברכט כתב (ולפניו, בניסוח קצת שונה, מרטין נימלר):
''תחילה לקחו את הקומוניסטים, אבל לי לא היה איכפת, כי לא הייתי קומוניסט. מייד לקחו את הפועלים, אבל לי לא היה איכפת, כי גם פועל לא הייתי. בהמשך עצרו את אנשי האיגוד המקצועי, אבל לי לא היה איכפת, כי אינני איש איגוד מקצועי. אחר כך כלאו כמה כמרים, אבל מכיוון שאינני דתי, גם כן לא היה איכפת לי. עכשיו לוקחים אותי, אבל עכשיו כבר מאוחר...''
אין כאן בכלל סוגיה של הפרת חוק. נהפוך הוא! המדובר הוא בהגנה על החוק מפני גורמים עויינים אשר השתלטו עליו. אין כאן צדק אבסולוטי, לשום צד פוליטי ושום גוף שלטוני, אלא זכויות אלמנטריות שמי שמפר אותן מכריז על עצמו כבוגד. ומי שעוצר אדם ללא סיבה, מטה ונושא פנים במשפט, משתמש במשפט ככלי לביטוי נטיותיו וסטיותיו האישיות או החונטאיות, ולא טובת הכלל וכל פרט בתוכו – הוא בוגד.

הבעיה של כל הצאן המובל לטבח, היא שתיקת הכבשים ולא אומץ לב מיוחד של השוחטים למיניהם. עובדה ששוחטים רק כבשים ולא נמרים. תשאל את נוני מוזס. תשאל את אהרון ברק. תשאל את עדנה ארבל. תשאל כל עבריין בכיר שמתהלך הרי חופשי בעוד שלצידך בתא המעצר יש בסך הכל איזה עני עלוב וביש מזל ולא הפושעים האמיתיים.

שכל אחד ואחת מהחברים האידאולוגיים שלך ישאל את עצמו בכל בוקר כחלק בלתי נפרד מתפילת השחרית, מה הוא עשה כדי לא לטפח ולעודד את הדברים הללו בשתיקתו? איך הוא ישן בלילה כשאתה נמק בצינוק כל כך הרבה זמן ולעוד כל כך הרבה זמן כשהוא, מי שמממן בעצם את הגופים הללו ומעניק להם את זכות הקיום, שותק ומעודד בשתיקתו תופעות של פאשיזם, שחיתות, שימוש לרעה בכוח המשרה, הונאה ציבורית ומעילה באמון.

כנראה שכל חובשי הכיפות סביבך שכחו את מה שחילוני כמוני עוד זוכר גם מהגולה, שתפילת שחרית לא כוללת רק קריאת שמע, אלא גם – או בעיקר – ברכת ''יוצר האור'', ''אהבה רבה'' ו''אמת ויציב''. הם שכחו שתפילת שמונה עשרה של שחרית לא מורכבת רק מפרקי ''אבות'' ו''קדושת השם'' אלא גם (או בעיקר) מ''גבורות''!

תפילת השחרית של חבריך היא סלקטיבית, ואליהם תבוא בטענות. כי הם אלה שמתהדרים בנוצות של ''קריאת שמע'' ומתעלמים גם להלכה ובמיוחד למעשה מחלקה השני של קריאת שמע היא חלק מעשי ולא תחנוני (''והיה אם שמוע'')!

אחרי שתפתור את הבעיות שלך עם עצמך המעגל הקרוב ביותר, המהווה בעצם חלק ממך, כל יתר הבעיות ייפתרו מאליהן.

ואם לאף אחד לא איכפת ממך, בתכלס ובמעשים והקרבה ולא בלחשושים רק כלפיך ומעשים הפוכים מאחורי גבך, אז תבדוק את עצמך למה אתה לבד. אולי יש בעיה באידאולוגיה שלך, שאין לך אפילו מניין שתומך למעשה ולא רק תיאורטית, באידאולוגיה שלך. אפילו לא חבר אחד שמוכן לעשות למענך מעשה.

זכור: ידיים מושיטות עזרה קדושות משפתיים דובבות תפילה! אתם מקשקשים, וביילין עושה. אתם מברברים ואורי אבנרי מייצר. אתם מזבלים ועבריינות שלטון החוק פורחת.

הרי אריק שרון לא היה מזדרז להחזיר שטחים אילו לא היה יודע את מה שמשתדלים להסתיר מהציבור כולו, שכמעט ואין כבר צה''ל והסרבנות זו כבר אינה תופעה אלא מגיפה. שפחד המוות משחרורו של וענונו זה לא מפני מה שהוא יגלה שיש, אלא מפני מה הוא עלול לגלות שאין, ודי לחכימא...

ככה המחנה האידאולוגי מהקצה המנוגד לך, מביס אותך. הוא עושה. הוא מקריב מעצמו. חלקים מהם הולכים לכלא בגאווה, חלקים מוותרים על דרגות בכירות ויוקרה חברתית, ובזכות זה שהם לא שותקים הם מנצחים אותך ואת כל המחנה ה''אידאולוגי'' שלך.

ואילו אתם - שותקים מדושני עונג, מזבלים את המוח בכנסים וכתיבת עלונים ביניכם לבין עצמכם לשכנע את המשוכנעים ממילא - ומתפלאים איך הדשן והזבל ה''אידאולוגי'' הזה מוליד עשבים שוטים.

אז עוצרים אותך עד אינסוף. למה שלציבור כולו יהיה איכפת ממישהו שאפילו יקיריו ומוקיריו לא איכפת להם ממנו?

אל תצפה מאחרים לעשות לך את המלחמות. קודם כל תבדוק איך זה קורה בכלל, שמי שאמורים להיות החיילים של אותו הגדוד שלך מאוננים במקום לשמור, להגן, להילחם ולהקריב למען האידאולוגיה שלהם, הרבה לפני שאתה מיתמם ומנסה לגייס את מי שחייב אמנם להסכים לעוול שבאמת נעשה לך, אך העוול הזה משרת את האידאולוגיה שלו ולכן, למרבה הצער אומנם, הוא רק ימשיך את השתיקה הרועמת של החברים שלך. של המשפחה שלך. של מי שאמור להפוך כל אבן במדינה עד שלא יקבל הסברים המניחים את הדעת למעצרך האינסופי.

תבדוק איזו ''שמפניה'' עוד שותים כל אלה הנחשבים לחברים שלך! כי מי שלא שיכור והוא באמת חבר שלך ושותף אידאולוגי אמיתי שלך, לא היה ישן לרגע ולא היה נותן לשופט לישון לרגע, כל עוד השופט לא היה מספק את ההסברים שהוא מחוייב על פי החוק לספק!

תפקידה של המחלקה היהודית בשב''כ לא מיותר. זה הוא קישקוש. יש להם משימות חשובות. לעקוב אחרי מקורות המימון של ביילין, כמו גם אחרי מי שהפעיל את יגאל עמיר ואבישי רביב. יש למחלקה היהודית בשב''כ הרבה עבודה חשובה לעשות הן משמאל, והן מימין. וזו חזקה שלא צריכה בכלל הוכחה, להניח שגם שם – כמו במערכת המשפט ובכל השירות הציבורי בעצם - יש גם אנשים רעים, מושחתים, משוחדים המנצלים את סמכויותיהם לרעה. אבל זו לא סיבה להרוס את הבית כולו אלא רק להדביר את המזיקים.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


עד היום נעצרו בשיטה זו רק ערבים
מושה (יום שלישי, 10/02/2004 שעה 10:22) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואז לא שמענו את קולך מר באך הנכבד. האמנת שבית המשפט וזרועות הבטחון יודעים את מה שהם עושים.
איך פתאום אבדת את האמון בכל המערכות הללו?
_new_ הוספת תגובה



עד היום נעצרו בשיטה זו רק ערבים
אריק באך (יום שלישי, 10/02/2004 שעה 11:54)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

את דעתי לעניין המעצרים המנהליים פירסם סגן נשיא בית המשפט העליון חיים כהן עוד לפני כעשר שנים!

ביקורתי על יוסף חריש ואהרון ברק בפרשת המגורשים לפני המון שנים כללה פרק שלם בגנות המעצרים המנהליים.

אני לא שופט אצל אהרון ברק, ולא פרקליט אצל עדנה ארבל! לי, אין מוסר כפול. אין לי חוש צדק מתחלף לפי מחנה פוליטי, דת, מין או גזע!

להזכירך, אני זה שחטפתי כתב אישום (שבוטל בבושת פנים) כשכתבתי ברבים כי נציגתה של דורית בייניש עו''ד פליאה אלבק, מהמחנה של פדרמן כידוע, מתנהגת כנאצית! עובדה שכתב האישום בוטל (וזה מהווה הודאה של הפרקליטות שבייניש מינתה נאצית לשקף את עמדותיה בבג''צ) ופליאה אלבק באיזה עזאזל ולא בפרקליטות.

(ולא מוכר לי תקדים שבו אפילו ערבי נעצר במעצר מנהלי מוארך כמה וכמה פעמים ו... הוא ועורכי דינו לא יודעים אפילו על מה!)

תפסיקו לייחס לי ימניות, או שמאלניות, בהתאם למושאי ונושאי ביקורתי - בעוד שאני ממש לא זה, ולא זה! אני קדימה. לא ימין, ולא שמאל!
_new_ הוספת תגובה



אם אלו הם פני הדברים
מושה (יום שלישי, 10/02/2004 שעה 12:15)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני לוקח את דברי חזרה ומברך אותך על ישרותך ועל עמדתך בנדון.
ועל מנת שלא יבואו אלי בטענות, אני לחלוטין מסתיג מן הסגנון המתלהם של הרצאת דבריך למרות הסכמתי הבסיסית לתכנם.
_new_ הוספת תגובה



אם אלו הם פני הדברים
אריק באך (יום שלישי, 10/02/2004 שעה 15:07)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הסגנון שלי הוא אכן מתלהם ומשתמש בדימויים הקיצוניים ביותר שניתן. לצערי. ואכן מעטים הם המסוגלים לבור את התוכן האיכותי מן הסגנון הלוקה. תודה לך.

(ולא ניכנס כעת להסבר למה זה כך ולא פוליטיקלי קורקט)
_new_ הוספת תגובה



אריק באך
pit (יום שלישי, 10/02/2004 שעה 17:21)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זכותך להתלהם ואף מעבר לכך ,אינך אמור לקבל רשות ממושה למחות על קוצו של יוד ואפילו מעבר לכך ,בקשר להתלהמות הריני לבשר לך שאתה יכול ללמוד לא רק התלהמות לשמה ממושה ,אלא בעיקר דמגוגיה לשמה.

לא די לחוצפן הזה שהוא הביטוי המובהק ביותר להתלהמות ולטיעונים לגופו של אדם ,הוא אף מעז האדם הזה לפסול במומו כל דבר שמוחו הריקני מחליט שאינו ראוי.

אפרופו לעצם הטיעונים בהחלט הם ראויים ,אף שנניח שאינך רגיש למצוקת העצורים הערבים (אני מבטיח לך שמושה הוא לא בדיוק האורים והתומים של הסגנון המעודן ואינו בשום מקרה האיש שיש לתת לו דין וחשבון)

,הטיעון שלך עצמו ראוי ואינך זקוק למליץ יושר מפוקפק כמו מושקה.אפילו נניח אם אתה מתעב ערבים או מיזרחים או דתיים אתה רשאי להנות ובטח שהטיעון שלך ראוי להיות מובא ככזה ולהישקל .

דבר נוסף ,הסגנון שמבטא את הלוז של ההתלהמות הוא כמובן סגנונו הבלתי ראוי של מושקה ,הוא המחליט מה הם הדברים ואתה נופל לדמגוגיה הזו כפרי בשל-כאילו אתה בתפקיד התלמיד הננזף.הוא מתפרץ עליך בסגנון מתלהם כאילו הוא האורים והתומים ונייר הלוקמוס שלפיו יבדק האיש הראוי למחות או לאו באיזשהו עניין שיש בו מימד של זכויות אדם ,אני מתפלא שאנשים אינטלגנטים נופלים שולל בגלל התלהמות מרושעת של נודניק ששורץ יום ולילה בכל מיני פורומים,ולקח על עצמו את היומרה להתלהם לקלל ולהשמיץ כל דבר שזז.

האמן לי שלו היית נחשף לרמת הדמגוגיה הוולגרית אותה מצניע מושקה ממך ומאנשים אחרים בפורום הזה היית מבין על מה אני מדבר ,אך הוא מוכר בניקים מוזרים בכל פורום אינטרנט רגיל ולא רגיל ,האמן לי שהיית מרגיש נבוך למדי שאפילו העזת להתנצל לכאורה בפני הפשפש הזה.

צפצף עליו הוא לא השמאל ,הוא לא רשאי לתת ציונים לאיש והאחרון שראוי להטיף מוסר.
_new_ הוספת תגובה



בלה בלה בלה
מושה (יום שלישי, 10/02/2004 שעה 19:36)
בתשובה לpit
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בלה בלה בלהבלה בלה בלהבלה בלה בלהבלה בלה בלהבלה בלה בלהבלה בלה בלהבלה בלה בלהבלה בלה בלהבלה בלה בלהבלה בלה בלה

בלה בלה בלהבלה בלה בלהבלה בלה בלהבלה בלה בלהבלה בלה בלהבלה בלה בלהבלה בלה בלהבלה בלה בלהבלה בלה בלהבלה בלה בלהבלה בלה בלהבלה בלה בלהבלה בלה בלהבלה בלה בלהבלה בלה בלה
_new_ הוספת תגובה



עד היום נעצרו בשיטה זו רק ערבים - למה תענה ברעך עדות שקר?
דוד שרמן (יום שני, 23/02/2004 שעה 10:02)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נכון אמנם שגבלס אמר שאם חוזרים על שקר מספיק פעמים הוא מתקבל בסוף כאמת...
ובכ''ז, עשרת הדברות יזכרו זמן רב אחרי שמגבלס ומדבריו לא ישאר שום זכר.
ואחת הדברות אוסרות לשקר.

זה פשוט שקר לאמר ש''רק ערבים'' נעצרו כך. בכל ההסטוריה של ישראל המודרנית, עצרו כך גם יהודים.

למעשה, לאחר שקמה המדינה, תקנות ה''חרום'' של המנדט הבריטי אמורות היו להמחות במקום אם היינו מדינה מתוקנת. אך כשהדקטטור הקטן ושאר הבולשביקים החליטו להשאיר תקנות אלו במקומן, אפילו שהבריטים כבר הלכו, לא היה להם רק את הערבים בראש.

אתה יכול לחסוך מעצמך את הבלה בלה בתגובה. ממילא איני מצפה ליותר מזה.
_new_ הוספת תגובה



מר שרמן, שאלות מתבקשות
דוד סיון (יום שני, 23/02/2004 שעה 11:23)
בתשובה לדוד שרמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. מדוע אתה מתלונן על הבולשביקים שהשאירו את התקנות במקומן, הרי הם כבר מזמן לא בשלטון?
2. מדוע אינך מפנה את הביקורת אל השלטון הנוכחי שאינו מבטל את התקנות, כאשר ברור לנו שלא רק ערבים יש לו בראש?

3. כמה יהודים נעצר באמצעות התקנות לאורך ההיסטוריה של ישראל המודרנית? כמה ביחס לערבים?

אם רוצים לדאוג לאמת צריך וכדאי לענות גם על השאלות הללו.
_new_ הוספת תגובה



מר שרמן, יש שאלות מתבקשות ויש שאלות מתבקשות
דוד שרמן (יום שלישי, 24/02/2004 שעה 11:07)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השאלה שמתבקשת קדם כל היא מדוע אתה מעלה דברים לא רלונטיים לעקר נשוא כתיבתי? ואם דרוש פרוט אין לי בעיה להבהיר.

ראשית, בכותרת עצמה ציינתי שהשאלה היא ''מדוע לשקר?''
וגם בהמשך, ברור מתכן דברי ומסדר (הסדר חשוב גם הוא להבנה. כשעושים למשל חוזה, הדבר הראשון חשוב יותר מהדבר השני שמופיע שם וכו'. בתוית המזון, ברשימת המרכיבים, מופיעים קדם הדברים הדומיננטיים וכו').

ובכ''ז, למרות שאתה התעלמת מעקר נשוא כתיבתי, אני לא אתעלם משלך ואשיב (אני עושה זאת חד פעמית).

1.
אני את נושא תקנות החרום והשמוש בהם כלל לא העליתי. מי שהעלה אותם זה מוישה. והיות שהוא העלה אותם, והוא קטר בהקשרם, והיות שהוא שיך למחנה שירש את התקנות האלה מהבריטים והשאירם על קנם במשך כל 29 השנים הראשונות ששלט ביד רמה בישראל, תגובתי היתה (במלים אחרות) ''טול קורה מבין עיניך''. אני כלל לא התלוננתי על כך שהם השאירו את התקנות כי כאמור זה כלל לא היה הנושא, שכאמור היה דבר השקר.
אין לי כלל אחות ואתה דורש שאענה לך מדוע היא, האחות שאין לי, זונה.
בנוסף לכך, השאלה שלך ''הרי הם כבר מזמן לא בשלטון?
'' לא הוגנת. וכל כך מדוע? ה''ימין'' (במרכאות כי לפי דעתי מעולם לא היה ימין בישראל), וליתר דיוק הליכוד, מעולם לא שלט בישראל מהסבה הפשוטה שהם אימפוטנטים שאינם יודעים לשלוט. כשבגין נבחר ב-‏1977, הוא היה צריך לפי דעתי, לבער את כל נגעי הבולשביזם ולנתץ את כל פסליהם כך שלא ישאר להם שריד ופליט - לא להשאיר בשום עמדת מפתח בשום מוסד במדינה אחד מהם. ואני לא צריך לדבר על מה עשו בברה''מ כשחיסלו את הבולשביזם הדקטטורי. אסתפק בארה''ב, שעם כל היותה אימפריאליסטית כלפי חוץ, היא עדין אחת הדמוקרטיות היותר מפותחות כלפי פנים. כשהנשיא הנבחר הוא מהמפלגה היריבה בכלל (וכשזו המפלגה הרפובליקנית בפרט), הוא מחליף אלפי אנשים בכל עמדת מפתח משמעותית כל שהיא. שם הוא אפילו ''מביא'' (במרכאות כי איני רוצה להכנס לפרטים) שופטים(!) משלו. ואז הוא שולט.
בגין לא החליף כמעט אף אחד. ובמיוחד לא סלחתי לו על שבמקום להפוך את ישראל לדמוקרטיה, ובראש וראשונה לדאוג לחפש הבעת הדעה (כבסעיף מס' 1 של התוספת לחוקה האמריקאית), וזאת בראש וראשונה ע''י שחרור כל המדיה, ובעקר הטלויזיה מצפורני השלטון (שבפעל נשאר להיות הבולשביקי למרות שאתה מתמם ש''הם כבר מזמן לא..'' ) הוא רץ להתעסק עם מצרים (ובכך הוא למעשה אשם בזריעת זרע כל הפורענויות שבאו עלינו עד היום בעקבות אותו הסכם אומלל אתם).

כשצינתי שהבולשביקים שלטו ב-‏29 השנים הראשונות ביד רמה, זה לא מקרה. מאז, הם המשיכו לשלוט דרך כל מני ערוצים, הגם שביד פחות רמה. הם רודים קצת פחות בעם. זה לא ביג דיל.

2.
בתשובה מספר 1, נכללת גם התשובה ל-‏2: הליכוד בכלל לא שולט ולא משנה שום דבר חשוב ממה שהיה - לא רק את התקנות. כאמור, מאז שבגין עלה לשלטון, איני מצפה ממהם לשום דבר. יתירה מזאת, עוד כעסתי עליהם כיון שטענתי בזמן השלטון הרודני של מפא''י, היתה תקוה שיום אחד הם יעופו והארץ תנשום לרוחה. בא בגין ולקח גם את התקוה.

3.
זו ממש שאלה תפלה - מה משנה המספר? מדובר בעקרון. מוישה כאמור טען שהתקנות לא הופעלו כנגד יהודי אחד אפילו. אני לא נהלתי רשום ומעקב אחרי כל המקרים. אני רק זוכר שהיו מקרים כאלה. למשל כבר ב-‏1954, הפעילו אותן נגד מה שכונה אז ''מחתרת צריפין'' (שתלו אקדח או משהוא כזה בפנת החצר של אחד הנאשמים, עשו חפוש בביתו שלא בנוכחותו ו''מצאו'' הנשק ודרשו ממנו במשפט, שוב על סמך התקנות הנ''ל, להוכיח שזה לא הוא ששם שם את הנשק...) אתה כמו האנטישמים בחו''ל, שבאינטיפאדה הנוכחית, כל הזמן עושים חשבון של ''כמה נהרגו יותר - ערבים או יהודים''. הם מנופפים בזה כדי להראות שהערבים צודקים וישראל היא הרעה.

דוד,

אתה בעצמך כתבת ש''צריך לענות ג-ם על השאלות הללו''. ההדגשה שלי.
אז מדוע לא ענית ג-ם על האחרות? מה שאני העליתי?
_new_ הוספת תגובה



כנראה שהייתי תמים, מר שרמן
דוד סיון (יום שלישי, 24/02/2004 שעה 11:54)
בתשובה לדוד שרמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חשבתי לתומי שתגלה נכונות לענות לשאלות של מי שמתייחס אל דבריך בכבוד. אבל כנראה שהייתי תמים מידי:

1. כל כך הרבה מילים וענית רק לשאלה אחת.
2. בסוף גם נכשלת בשיוכי לקבוצה-קבוצות מאד מסויימות - זו שגיאה גדולה שאומרת הרבה למה אני יכול לצפות ממך.
3. אתה קל ההדק - בלחלק תוויות שגויות לא מכובדות במיוחד כאשר אין לך יכולת או רצון לענות לשאלות קשות, או כאלו שחשיבותן לא מעניינת אותך.

מכאן והלאה אתה יכול לברבר את עצמך לדעת - אבל בלעדי...!
_new_ הוספת תגובה



''כנראה שהייתי תמים'' - דבר אחד שמעולם לא יחסתי לשמאלנים זה תמימות
דוד שרמן (יום רביעי, 25/02/2004 שעה 10:48)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1.
אם להתעלם מעקר נשוא כתיבתי ולעשות לי גמביט בצורה של שאלות על דברים אחרים אתה קורא ''מתן כבוד'' - אז אני מותר עליו.

2.
חזרתי לקרא את שכתבתי פעמים ולא מצאתי רמז על כך ששייכתי אותך למשהוא בכלל. אז לפחות, אם אתה כבר מעליל עלי, כמיטב המסורת הבולשביסטית, אז בשביל ''אותו מחיר'' כתבתי בנושא הצדקה לעלילתך.
_new_ הוספת תגובה



'כנראה שאתה לא קורא את דבריך
דוד סיון (יום רביעי, 25/02/2004 שעה 21:08)
בתשובה לדוד שרמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה שעוד יותר מדאיג שגם בפעם השניה לא קראת.
מי לדעתך כתב את הקטע הבא?
''אתה כמו האנטישמים בחו''ל, שבאינטיפאדה הנוכחית, כל הזמן עושים חשבון של ''כמה נהרגו יותר - ערבים או יהודים''.''
האם זה עלילה להגיד שאתה מחלק תוויות שגויות ולא מכובדות?

מבחינתך, כנראה שכן. כמה הוגנת וישרה הגישה שלך......?
_new_ הוספת תגובה



התייחסות מכובדת
דוד סיון (יום רביעי, 25/02/2004 שעה 21:12)
בתשובה לדוד שרמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אפשר להגדיר התייחסות מכובדת לדבריך גם אם לא מתייחסים לנושא העיקרי שלך באופן ספיציפי. התייחסות מכובדת לא מצריכה התייחסות לפי סדר העדיפויות שלך בלבד.

לפי זה התייחסתי לדבריך בתגובה ההיא בכבוד כפי שטענתי.
_new_ הוספת תגובה



אריק, מה אתה אומר על התוכנית לגבי ואנונו?
דוד סיון (יום שלישי, 10/02/2004 שעה 11:10) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואנונו עומד להשתחחר לאחר 18 שנה. אבל בועדת חוץ וביטחון (''יו''ר ועדת חוץ וביטחון: להעביר את ואנונו
למעצר מינהלי''http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2872377,00.h...), וכנראה בפורומים אחרים,
חושבים אחרת. שם מדברים על הגבלות שיוטלו על ואנונו עם שחרורו ממאסר ממושך.

האם גם את בעייתו של ואנונו תשזור ביחד עם בעייתו של פדרמן?
_new_ הוספת תגובה



אריק, מה אתה אומר על התוכנית לגבי ואנונו?
אריק באך (יום שלישי, 10/02/2004 שעה 12:05)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה שיש לי לומר לעצם החששות מוענונו, אני יכול לומר רק ברמז: מפחדים לא ממה שוענונו יגלה שיש לנו, אלא ממה שיסתבר מדברי וענונו ויתגלה שאין לנו ! אך על בועת הגרעין כתבתי מאמר שהחלטתי לגנוז בשל החשש לגרום נזק בלתי הפיך לבטחון המדינה.

אשר למעצר מנהלי בעניין וענונו, לאור דברים שאני יודע, אני בעד! יש כמובן להקפיד על הדרך, המידה, והאמצעים ולהבטיח לו את מירב החופש והכבוד לו הוא ראוי כאזרח אשר ריצה את עונשו מעל ומעבר למה שהיה ראוי - אך אני בהחלט סבור כי מי שאני כל כך מתנגד לו צודק ביותר כשאמר כי ''דמוקרטיה אינה צריכה לאבד את עצמה לדעת רק כדי להוכיח את חיותה''.

וכלל, אני סבור שהמשגה בעניין של וענונו הוא אותו משגה כלפי הלוחמה בטרור. אנחנו מנסים לפתור כל בעיה ואיום בכוח, במקום בשכל.

על כל פתרון זמני שאנחנו מייצרים אנחנו יוצרים על הדרך אלף בעיות חדשות, ויעיד על כך קצין צה''ל שיש לו כל כך הרבה דם של יהודים על הידיים: דן חלוץ והחיסולים הלא ממוקדים (אשר על כל חף מפשע שנרצח, מקימים עלינו ב-צ-ד-ק כעשרים טרוריטים פוטנציאליים שזכותם להגשים את דתם ברשא לנקמת הדם).
_new_ הוספת תגובה



פדרמן לא מסכן את הדמוקרטיה?
דוד סיון (יום שלישי, 10/02/2004 שעה 12:31)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נניח שואנונו אכן מסכן את הדמוקרטיה שלנו (כפי שמשתמע מדריך) וזו הסיבה להמלצה על מעצר מינהלי.

האם פדרמן, במעשיו, כאשר הוא חופשי, לא מסכן את הדמוקרטיה שלנו?

גם אם אינך יכול להגיד הכל אנא נסה להסביר את ההבדלים בעמדתך ביחס לשני האנשים.
_new_ הוספת תגובה



פדרמן לא מסכן את הדמוקרטיה?
אריק באך (יום שלישי, 10/02/2004 שעה 14:58)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ראשית כל, לא אמרתי שואנונו מסכן את הדמוקרטיה, אלא את חיי האזרחים גרידא. קרי: את המדינה עצמה (אשר אפשר לכנותה דמוקרטיה, ''נפוטיקרטיה'', ''שלטון גנרלים על אזרחי'' או כל כינוי אחר {לרבות ''דמוחארטה'' האלמותי של עוזי משולם}).

ובעצם השאלה שלך, יש כשל לוגי (כנראה במודע, אך למען יתר הקוראים): ''האם פדרמן, במעשיו...''

מה הם מעשיו? מודע אתה מקפל בשאלה שלך ''עובדה'' כביכול שהיו ''מעשים? הרי הוא לא עשה, אף אחד לא מאשים אותו שהוא עשה, אף אחד אפילו לא חקר אותו תחת אזהרה כחשוד במשהו, הוא בכלל היה בצינוק ובבידוד שישה חודשים טרם הוחלט על מעצרו - אז מה (לעזאזל) הוא עשה???

הרי אני מלין רק על זה: שאם עשה - להענישו כדין. אבל בפועל - זה שעוצרים אדם שלא עשה, לא תיכנן לעשות, ולא עשה הכנות של לעשות (כי הרי כל אחד מאלה מהווה עבירה בחוק העונשין, שהיה גורר מעצר מסודר, אפילו עד תום ההליכים, משפט מסודר, ועונש מסודר) זה לא חוקי, לא סביר, לא משפטי, ונוגד את כל האמנות שישראל חתומה עליהן ואת הנורמות בכל המדינות שישראל שואפת להידמות להן.

הצעד הקיצוני כל כך של מעצר מנע (''מנהלי'') יכול להתבצע רק כשיש (א) טענות כלשהן ולא סתם איבה פוליטית (ב) מדובר בסכנה מיידית ומוחשית (ג) לאחר שנותנים לעצור זכות להתגונן ולהפריך את טיעוניו

שלושה יועצים משפטיים לממשלה קבעו כי רק בהתקיים שלושת התנאים ביחד - ניתן לשקול (!) שימוש בכלי קיצוני זה.

ואילו במקרה פדרמן - לא התקיים אפילו אחד משלושת התנאים המצטברים הקבועים ע''י היועמ''ש, ומכאן האזהרה והקריאה הקיצונית כשלעצמה: ששבירת הכילים הבסיסיים האלה על ידי מערכת המשפט מקימה את הזכות האזרחית לרסק את היד המשפטית שעשתה את המעשה העברייני הזה והורתה לעצור אזרח עד אינסוף, בלי סיבה ובלי להסביר לבעל הבית (לציבור) ואפילו לא לבית המשפט למה עוצרים, עד מתי, למה בלי משפט, ואיך מערערים על החלטה שאין בה לא עובדות ולא נימוקים. זה פאשיזם במלוא מובן המילה, ולא משנה אם זה ערבים, או יהודים - זו עבירה אפילו על חוק צער בעלי חיים !!!
_new_ הוספת תגובה



בקשר לוענונו
pit (יום שלישי, 10/02/2004 שעה 17:28)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הוא נישפט בבית מישפט וריצה את עונשו ,אם יוחלט להעניש אותו שנית לאחר שהוא כבר ישב בכלא ,זו תהיה זילות של שלטון החוק .

אגב כך לא בטוח שהנזק אם ישנו בכלל של וענונו בכלא למרות שגמר לרצות עונשו לא יהיה נזק רע יותר.
_new_ הוספת תגובה



בקשר לוענונו
אריק באך (יום שלישי, 10/02/2004 שעה 19:05)
בתשובה לpit
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אכן, המקרה של וענונו בעייתי ביותר. מבחינת שלטון חוק, צדק וסדרי שלטון ראויים - משריצה עונשו, יש לקבלו בזרועות פתוחות ולאפשר לו חיים חדשים.

אלא ששלטון החוק מתנגש כאן עם ערך חשוב קצת יותר: זכות הקיום.

גם אני, בתחילה, חשבתי ''מה כבר יכול אדם לגלות אחרי 18 שנה'' ותכננתי מתקפה גדולה לטובת וענונו, כי מה שהצהירו שהולכים לעשות לו נראה היה גם לי כעוול, נקמנות ובלתי חוקי בעליל.

אלא שבדיקת הדברים שמהן חוששת מערכת הבטחון אילצה אותי להודות בצידקת חששותיהם. ורמזתי כבר למה.

אתה לא חייב להאמין לי. אם הייתי קורא את מה שאני כותב גם אני לא הייתי מאמין. אבל זה מה שאני מרשה לעצמי להגיד, למען הפרוטוקול.
_new_ הוספת תגובה



בקשר לוענונו
ישראל בר-ניר (יום שלישי, 10/02/2004 שעה 19:57)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש כאן לדעתי אי הבנה בסיסית ובילבול של מושגים. הרעיון שאדם שנשפט והורשע וריצה את עונשו הוא בחזקת מי ש''החזיר את חובו לחברה'', ויכול להתחיל מבראשית, תופס לגבי פשעים בהם למושג ''החזרת חוב'' יש משמעות. יש בזה היגיון כשמדובר בגניבה או מעילה וכיוצא באלה.

זה מגוחך להשתמש במושגים האלה לגבי בגידה או רצח (אפשר למנות כאן עוד, אבל אלה השניים מספיקים). מה המשמעות של ''החזרת החוב לחברה'' כשמדובר ברצח? ריצוי תקופת מאסר שווה ל''החזרת חוב''? אולי כדאי לשאול את הקורבן לפני שמחליטים על כך? האם בגלל שאודי אדיב ''הביע חרטה על מעשיו'' הוא חדל להיות בוגד? זה שהוא נתפס לפני שהספיק לגרום נזק ממשי משמש היום תרוץ בידי תומכיו להצדיק את זה שאיפשרו לו לפתוח קריירה חדשה. אותו דבר לגבי וענונו. כאן הוא אפילו לא מתיימר להביע חרטה.

אינני מצליח עד היום לרדת לסוף דעתם של השופטים שפסקו תקופות מאסר מוגבלות על עברות כאלה. לו היו פוסקים להם מאסר עולם ללא אפשרות חנינה כמו שעשו במקרה של יגאל עמיר הבעיה כלל לא היתה מתעוררת. עכשיו ישראל צריכה להתמודד עם דעת קהל בעולם הרחב שעבורה בגידה במדינת ישראל היא בחזקת מיצווה שמי שעושה אותה ראוי שיתייחסו אליו כאל אחד מל''ו צדיקים שאסור לגעת בו.

אם יש אפילו צל של חשש שהאיש הזה עדיין מסוגל לגרום נזק, ולו רק בהבל פה, יש לנהוג בו בכל חומרת הדין ולא להצטעצע ב''זכויות אנושיות'', או ''זכויות יסוד'', או השד יודע מה. לבוגד לא מגיעות שום זכויות גם אחרי שריצה את עונשו. מספיק שהוא נותר בחיים. גם זה יותר ממה שמגיע לו.
_new_ הוספת תגובה



בקשר לוענונו
אריק באך (יום שלישי, 10/02/2004 שעה 20:32)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תורת הענישה, ובעיקר תכלית הענישה, הם נושאים מורכבים כדי עולם ומלואו.

האם היא נקמה של החברה על העבירה? האם היא הרתעה של אחרים? האם היא הגנה של החברה מפני הילוכו של העבריין חופשי בתוכה? או שמה אולי זה הוא הליך שיקומי לבער את הרע מקירבו של העבריין ולהחזירו למעגל הנורמטיבי?

ד''ר למשפטים בשם אורי שוהם (נדמה לי שכיום הוא כבר שופט) כתב על זה ספר שלם, וחיים כהן כתב על כך הרבה מאמרים - ויש עוד הרבה ספרים באנגלית בתחום זה של ''עונשו של החטא''

המקרה של וענונו חריג, בכל מקרה.
_new_ הוספת תגובה



וענונו לא גרם נזק גדול
רמי נוידרפר (יום שלישי, 10/02/2004 שעה 20:58)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הוא גילה את מה שהיה ידוע - שלישראל יש פצצות גרעיניות.
יחד עם זאת - עונשו מוצדק לחלוטין, עקב הבגידה והפרת הסוד.

משריצה את ענשו , יש לאפשר לו לחיות ככל פושע משוחרר.
אני מניח שהוא לא יכול לגלות יותר משכבר גילה..
_new_ הוספת תגובה



בקשר לוענונו
ישראל בר-ניר (יום שלישי, 10/02/2004 שעה 21:27)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אינני מתיימר להיות מומחה לעינייני חוק או למהות ולמשמעות של הענישה. כאדם פשוט נראה לי שישנם פשעים שאליהם לא ניתן להתייחס במסגרת הקטגוריה של ''משריצה את עונשו, יצא ידי חובתו''.

זו לא שאלה של נקמה וגם לא שאלה של הרתעה. זו שאלה של שכל ישר. ישנם דברים שאי אפשר למחוק אותם.

אומנם במסורת ישראל מקובל ש''במקום שבעלי תשובה עומדים, גם צדיקים גמורים אינם עומדים'', אבל אתה יודע כמוני שיש כמה אופנים לפרש את הפסוק הזה.
_new_ הוספת תגובה



''מה כבר יכול אדם לגלות אחרי 18 שנה''
ישראל בר-ניר (יום שלישי, 10/02/2004 שעה 21:38)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מאחר והעלית את הנושא, תרשה לי לספר לך סיפור קטן. יצא לי בזמנו לשוחח עם לוץ, המרגל שלנו בקהיר שנתפס וישב שנים רבות בכלא.

לא אכנס כאן לכל הפרטים - זה יכול להיות נושא לספר מרתק. אבל את השאלה שאתה מעלה שאלתי אותו. מסתבר שלמרות פרק הזמן שעבר, בו הוא היה מנותק מכל קשר עם העולם החיצון, בשובו לארץ אחרי ששוחרר הוא עדיין היה מיכרה זהב עבור המודיעין הישראלי.
_new_ הוספת תגובה



''מה כבר יכול אדם לגלות אחרי 18 שנה''
אריק באך (יום רביעי, 11/02/2004 שעה 9:58)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

את המעט שיכולתי, אמרתי: מה שיכול להסתבר מחקירת וענונו על ידי מומחי גרעין,

(1) מהווה סכנה קיומית למדינת ישראל;
(2)לא היווה בכלל חלק מהמשפט של וענונו ולכן לא ידוע כלל לשופטים
(3) וממילא המידע הזה לא נכלל בגירסאות שהוא מסר לסנדיי טיימס ולכתב האוסטרלי.

וחבל שלא הרחבת בנושא לוץ. נושא מרתק כשלעצמו.
_new_ הוספת תגובה



אריק, תודה על התשובות
דוד סיון (יום רביעי, 11/02/2004 שעה 10:05)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם על אלו שלא אני שאלתי.
_new_ הוספת תגובה



הענישה אינה נקמה,
בננה ספליט (יום שלישי, 10/02/2004 שעה 23:15)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אינה הרתעה, אינה הגנת החברה - אלא הכל ביחד.
_new_ הוספת תגובה



הענישה הקלאסית חוטאת לטובת החברה,
אריק באך (יום רביעי, 11/02/2004 שעה 10:09)
בתשובה לבננה ספליט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השאלה הנצחית היא כמובן היחס והדגש על הדברים.

ובפועל:

(1) הענישה אינה מהווה גורם מרתיע דיו (עובדה כי לא תמצא בישראל כמעט אף אדם שלא ביצע עבירה פלילית כלשהי. מס, תנועה, לשון הרע, המרדה, הפרת חובה חקוקה, וכו')

(2) הענישה אינה ''נקמה'' כי היא לא מפצה בשום דרך את הקורבן (אשר האינטרס שלו אינו מיוצג כלל על ידי הפרקליטות, ולעיתים קרובות -במיוחד בעבירות מין וכלכליות- להיפך!

(3) הענישה איננה הגנת החברה כי:

(א) מי המוענש בדרך כלל אינו המסוכן, והמסוכנים באמת כלל לא עומדים למשפט (כלא זה בית תמחוי לבישי מזל, ולא ל''עבריינים'' האמיתיים).

(ב) הכלא הוא בית ספר לפשע, שבו הפושע מנצל שנתיים שלוש של עונש להפוך למקצוען, איך לא להיתפס, איך להתמודד משפטית, איך לבמע בתיכחום, איך להוליך שולל את המודיעין המשטרתית, מוצא לו שותפים ''מומחים'' לתחומי פשיעה משלימים ומפרק לחלוטין כל סממן של הרתעה כי ''עובדה שיצאתי מזה - סימן שהפשע משתלם, למי שיודע לשלם'')

התפיסה הקלאסית של ענישה באמצעות בתי סוהר, פשטה את הרגל ומהווה כדור משכך כאבים לגוף שיש לו סרטן ויכול לכרות אותו אילו רק היה מטפל בזה מוקדם מספיק.
_new_ הוספת תגובה



לא נראה לי
pit (יום שלישי, 10/02/2004 שעה 20:23)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה שאתה יודע ,יודעים גם שופטי בית המישפט ,לכן אם קבעו שישב 17 שנה והוא ישב ,יש לשחרר אותו.

תהיינה הפגנות בעולם ,יוטל חשד על ישראל ,במילא ישנה דרישה לשקיפות ,השארתו של וענונו בכלא רק תגביר את הדרישה לשקיפות.
_new_ הוספת תגובה



אף אחד לא חושש ממה שוענונו יגלה
בננה ספליט (יום שלישי, 10/02/2004 שעה 23:21)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כי הוא כבר גילה את כל מה שידע וכל מה שאסף ולא נותר בקלונו מאומה שמחדש. למזלינו הוא לא ידע הרבה יותר.

לעומת זאת, שיחרורו יעלה את סוגיית הגרעין הישראלי שוב לכותרות בתקופה בעייתית כאשר לוב ועיראק כבר זנחו את הדרך לפצצה, אבל סוריה, פקיסטאן, איראן ומצרים עדיין משתעשעות בחמשבות זימה. הוא יתן דלק חדש לבעירת התעמולה האנטי ישראלית. בעולם שמתחיל ללחוץ על ישראל בנושא זה, צפויים רק תקלות מהסתובבותו של המנוצר הזה ברחבי אירופה החולה.
_new_ הוספת תגובה



אף אחד לא חושש? אז למה בכל זאת חוששים???
אריק באך (יום רביעי, 11/02/2004 שעה 10:17)
בתשובה לבננה ספליט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למזלנו, העולם כולו -לרבות הערבים- מכירים בזכותה של ישראל להתחמש בנשק לא קונוונציונאלי ואף אחד לא מעלה את התביעה הזו נגד ישראל ברצינות (וגם אם כן - אז מה?)

לרוע מזלנו - מי שאמון על נושא זה, מועל במלאכתו ולא מנהל את הפרוייקט החשוב הזה כפי שראוי היה לבטחונה של מדינת ישראל.

המשמעות שאחרי 18 שנה יש בידי וענונו מידע מזיק ביותר, משמעותה ש 18 שנה מישהו שקיבל הרבה מאוד כסף ואמון מעל בתפקידו וגירד את הביצים במקום לנצל את ה 18 שנה להפוך כל מידע ללא רלוונטי ודווקא לדיסאאינפורמציה. אז היה חותך פחות קופונים ופחות נחמד עם כל מיני נשיאים זרים - אז מה?

אך כנראה זה חוק הטבע: היכן שיש חושך וחמימות נעימה יש בקטריות, עובש, ועשבים שוטים וחלקלקים...
_new_ הוספת תגובה



[*] מערכת משפטית מושחתת
לוי (יום שלישי, 10/02/2004 שעה 18:21) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

[* תוקן ביטוי לא ראוי]

אמת! מר בך מתלהם . אבל בצדק .אהרון ברק העומד בראש המערכת המשפטית של מדינת ישראל מזבל מדי פעם את השכל על המערכת המשפטית המפוארת של מדינת ישראל .הוא מטיל חרם ושמטה על לשכת עורכי הדין כדי למנוע הפעלת משוב השופטים מפני שמתברר שאין שחר לדבריו. כל הקורא את ספרו של אהרון ברק ''שיקול דעת שיפוטי'' לא מאמין למראה עיניו-אני ואפסי עוד . קימים בבית המשפט העליון כמה עשבים שוטים אחד מהם הוא אהרון ברק . הוא פוליטיקאי ערום המנצל עד אין סוף את האיזון הרופף הקיים בכנסת אשר אינו מאפשר לאף מפלגה לשלוט ולהעמיד אותו במקומו .המקרה של פדרמן הוא מקרה מובהק של התערבות פוליטית בוטה . בזמנו, קבע השופט טירקל שאין הצדקה למעצרו עד גמר ההליכים . אך המערכת המושחתת הפעילה תרגיל אחר . כבר הוכח שהשב''כ משקר לאורך לרוחב לגובה ולעומק . מי שאחראי לכך הוא הממונה עליו דהינו ראש הממשלה . ראשי הממשלה האחרונים משמאל ומימין לא הפעילו את סומכותם . כל אחד משיקוליו הוא .
כן גם אני מתלהם כדי שיהיה ברור ולא נתן יהיה לאתר סדק כל שהוא למילוט ופרשנות מקלה .
מקובל עלי שתלית הקולר באדם יחיד מסוים גדל ככל שהיה אינה נכונה זהו כשל מערכתי חמוך ביותר.
_new_ הוספת תגובה



פדרמן
לוי (יום רביעי, 11/02/2004 שעה 18:57) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

משום מה הוסט הדיון מפדרמן לוענונו.
_new_ הוספת תגובה



אתה בעצמך בחרת לדבר על נושא אחר
דוד סיון (יום רביעי, 11/02/2004 שעה 20:16)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נושא המאמר ולכן גם נושא הדיון הוא מעצר מינהלי.

גם ההודעה הקודמת שלך לא בדיוק עסקה בנושא הזה. לכן לא ממש ברור מדוע אתה מתלונן.
_new_ הוספת תגובה



אתה בעצמך בחרת לדבר על נושא אחר
לוי (יום חמישי, 12/02/2004 שעה 8:42)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איני מתלונן.
מר בך מקדיש חלק נכבד מאוד ממאמרו לביקורת על אי אכפטיות של ציבור מסוים על שאינו משתולל . התיחסתי לפן מסוים של הסיבה לתופעה זו. אין זו לא איכפטיות אלא פעולה משותפת ומתואמת של הגופים השילטוניים אשר שמו להם למטרה למגר ולשבור אותו ציבור . שב''כ-משטרה-פרקליטות-יועץ משפטי לממשלה-בתי משפט + תמיכה באגפים של התקשורת . למרבה הצער חלק גדול מאד מפעילות מאפיה זו מבוסס על רשע , רדיפה פוליטית , שקר וכזב . מלחמה במפלצת רב זרועית, עתירת כח וממון הינה כבדה ביותר ואתו ציבור מושמץ אמצעיו מוגבלים .
לדידי שכל אחד יכתוב על מה שעולה בדעתו ונראה לו חשוב.
_new_ הוספת תגובה



אתה בעצמך בחרת לדבר על נושא אחר
אריק באך (יום חמישי, 12/02/2004 שעה 14:31)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מרשה לעצמי להתערב בויכוח ביניכם, במחילה מכבודכם...

לטעמי, מאמר וכל רעיון הוא אף פעם לא סוף פסוק אלא נקודת פתיחה שאינו חייב להצטמצם לזוית ההשקפה של כותב המאמר (שלי במקרה זה).

אין לי מונופול על הידע, הצדק או החוכמה, ואינני מתיימר להתוות לאיש את גבולות החשיבה והטיעון אלא בסך הכל לתרום מעט מהבנתי הצנועה.

אינני שייך לימין (וגם לא לשמאל) אך אני בהחלט שותף מלא לטיעון של לוי כי מאז אבישי רביב (ובייניש וגלאט וארבל) זו איננה רק תחושת בטן אלא מציאות מדאיגה שבה העבריינים אשר השתלטו על שלטון החוק מנצלים אותו ואת האמון שהציבור חייב לרחוש להם, כדי לעשות דה לגיטימציה ורצח אופי ואידאולוגי של מחנה הימין.

הדבר איננו ייחודי למחנה הימין - עשו זאת גם על רקע אחר לעוזי משולם, ועל רקע אחר לנמרודי וגד זאבי, והדוגמאות לכך רבות ומגוונות.

המכנה המשותף הוא: שלטון החוק שלנו בידיים רעות, ועושה שימוש לרעה בסמכויות חקירה, מעצר ומשפט שיש ברשותו.

אם הייתי תימני הייתי קורא לזה ''עוזי משולם'' ואם הייתי ימני הייתי קורא לזה ''נועם פדרמן'' ואם הייתי לוחם חסיד להגנת הדמוקרטיה הייתי קורא לזה ''נאמן'' ''רפול'' ''קהלני'' ועוד רבים אחרים, ואם הייתי סתם שוחר חופש עיסקי ועיתונאי הייתי קורא לזה נמרודי, זאבי, ואחרים.

התופעה צריכה לנער משלוותם גם ימין, וגם שמאל. זה בכלל לא חשוב איך כל אחד מאיתנו רואה את הגשמת החזון של מדינה ליהודים מבחינה פוליטית.

התופעה הזו פירושה שתהיה מדינה אשר תהיה, מהפרת עד החידקל או בגבולות 67, 48 או רק בתל-אביב... לא משנה מה יהיו גבולות המדינה, איש לא יוכל לההגשים את החזון היותר בסיסי, להיות עם חופשי בארצנו.

ואם זה לא מבין עכשיו השמאל, ושזו בעיה גם שלו - שלא יתפלא כשצה''ל יורה גם בילדי הפרחים שלו כדורים על מנת להרוג כמו שקרה בהפגנת הנער נגד הגדר.

הצדק צריך להיות עיוור (צדק צדק תרדוף, לא תשיג!) אבל חוסר צדק הוא תמיד עיוור וחרב מתהפכת. בגמרא, באיסלם, במיתולוגיה ובבודהיזם!
_new_ הוספת תגובה



אריק, עם כל הכבוד וההערכה, יש לי שאלות
דוד סיון (יום חמישי, 12/02/2004 שעה 15:05)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם התחושה שלך כל כך חזקה הרי שאתה צריך לפעול להסיר את הידיים הרעות מעל שלטון החוק. נכון?

איך עושים זאת? האם יש לך דרך לפעול מעבר לכתיבת מאמרים והפצת המידע הזה בציבור?

למרות ששאלתי אני מודע לכך שיתכן שכבר נתת תשובות בנדון ואם כך תן לי תמצית או קישור בבקשה.
_new_ הוספת תגובה



אריק, עם כל הכבוד וההערכה, יש לי שאלות
אריק באך (יום חמישי, 12/02/2004 שעה 16:16)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מאמרים, כותבים. לעשות - עושים.

לא כותבים מה שרוצים לעשות. אם לא יכולים - חבל לרצות. ואם יכולים - חבל לדבר.

מה שאני יכול - אני עושה.

מה שאני לא יכול - אני מקווה שמישהואהם אחרים יעשו.
_new_ הוספת תגובה



אינני מבין את תשובתך
דוד סיון (יום חמישי, 12/02/2004 שעה 16:23)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''האם יש לך דרך לפעול מעבר לכתיבת מאמרים והפצת המידע הזה בציבור?''
איזה כלים עומדים לרשותו של האזרח הקטן (ללא מעמד שלטוני או שיפטוי) לטפל בבעיה?
אני מתכוון לניצול המעמד של הבכירים במערכת אכיפת החוק לצרכים זרים?
_new_ הוספת תגובה



אינני מבין את תשובתך
אריק באך (יום חמישי, 12/02/2004 שעה 17:43)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אי אפשר לסכם את ההיסטוריה בתגובה זו.

מה עשו במהפכה הצרפתית כששלטון השתמש בחוק להפרת זכויות האדם? מה עשו ברומניה? ובארגנטינה? ובפיליפינים? ובגרוזיה? ובכל העולם בעצם?

בעל הבית הוא תמיד האזרח. אין דבר כזה ''שליט'' או ''שופט''. שניהם בסך הכל משרתים.

משרת שמועל באמון - חייב לחטוף בעיטה בתחת, לפחות, או כל דבר יותר חמור מזה בהתאם לחומרת מעשהו.

הכל על פי כלל היסוד (המפורש בצורה מצויינת בחוק העונשין הישראלי) של הזכות למנוע מעשה חמור על ידי ביצוע עוולה פחות חמורה.

על פי תפיסתי, לדוגמא, לפדרמן מותר לברוח מהכלא, להכות ואף לירות בכל מי שמנסה לעצור אותו שלא כדין. כי מעצרו הוא בלתי חוקי בעליל (וכשאני אומר מותר לו, על פי חוק העונשין - זה מותר לכל אזרח הרואה מעשה בלתי חוקי וזכאי למנוע אותו בכל כח סביר שהוא).
_new_ הוספת תגובה



עוד הבהרה
דוד סיון (יום חמישי, 12/02/2004 שעה 18:18)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם כל מה שאתה, יואב יצחק ואחרים אומרים על עדנה ארבל נכון הרי שאתם יכולים וצריכים להגיש תביעה נגדה. נדמה לי שיואב יצחק הגיש תביעות בעבר.

מדוע אף אחד מכם לא עושה זאת במקרים אותם אתה מזכיר כאן?
_new_ הוספת תגובה



עוד הבהרה
אריק באך (יום חמישי, 12/02/2004 שעה 20:02)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רק כדי לעשות סדר בדברים - ההאשמות שלי נגד עדנה ארבל שונות מאלה של יואב יצחק אשר כבודו הגדול במקומו מונח.

אז בשמו אין לי כל סמכות להשיב.

לגביי - אני חושב שאי אפשר לייבש מיים במיים, אי אפשר לכבות אש באש, ואי אפשר להגיש תביעה לבית משפט שתטען שבית המשפט מושחת ולצפות שיצא מזה משהוא חוץ מאיזו כותרת בעיתון מאוד מסויים וגם זה בקושי.

אני לא מחפש כותרות, אלא השגת מטרות.
_new_ הוספת תגובה



עוד הבהרה
לוי (יום שישי, 13/02/2004 שעה 7:12)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מר סיון אתה תמים ולא כל כך מתמצא .
אולי כמה נתונים . שכר הטירחה המבוקש ע''י עורכי דין בכירים הוא 500 $ ומעלה לשעה. עבור שעת עבודה של עורכי דין העובדים במשרדם הם מחייבים בין 200 ל-‏500 $ לשעה עבור עבודת סטג'ר 50 $ לשעה. העסקת חוקרים לאיסוף מידע גם היא מסתכמת במקרים פשוטים באלפים ועשרות אלפי שקלים . שים לב שצחי הנגבי אשר לא הוגש נגדו כתב אישום אלא רק שימועים וברורים עלו לו מיליון ורבע שקל אותם בקש לקבל מהקופה הציבורית .
בתי המשפט הישראליים נגישים למעשה לבעלי אמצעים בלבד .(אני משער שהמצב דומה בכל המדינות המפותחות). ליואב יצחק יש כנראה ממנים .שמת לב אולי שבמקרים רבים מרבים להשתמש במילה ''ליכאורה'' ''מתקבל הרושם'' וכו' פעם לא זיבלתי את דברי די הצורך בהסתיגויות אלו וזכיתי בהגשת תביעה . ובכן רק עבור שיחת רעים וכוס תה עם עורך דין שלמתי 2000 ש''ח .
הטענה מדוע אינך מגיש תביעת דיבה . אם לא הגשת סימן שהדברים נכונים אינה ראיה .
הפתרון הוא תקשורת ראויה .בישראל תכונה זו לא כל כך נפוצה.
_new_ הוספת תגובה



בעיני הנושא הוא לא עלות התביעה
דוד סיון (יום שישי, 13/02/2004 שעה 7:47)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה מעלה נושא נוסף: כמה עולה הטיפול בתביעה משפטית. השאלות שלי לא עסקו בכך. אותי מעניין החלק בדיון שעוסק בסיבות אפשריות לתביעה. כדי להבין, מה שמר באך כנראה מכיר ביתר פירוט, ניסחתי שאלות עקרוניות, כמו מדוע לא מוגשות תביעות.

ככלכלן אני מבין טוב את נושא מגבלת התקציב כאשר מתקרבים להחלטה מעשית.
_new_ הוספת תגובה



אם לפי תפיסתך מותר
סוחר נדל''ן (יום חמישי, 12/02/2004 שעה 23:13)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''לדוגמא, לפדרמן מותר לברוח מהכלא, להכות ואף לירות בכל מי שמנסה לעצור אותו שלא כדין'', האם מותר למדינה / לממשלה / למשטרה לירות בפדרמן כשהוא בורח מהכלא או כשהוא בורח כשבאים לעצור אותו?
_new_ הוספת תגובה



אם לפי תפיסתך מותר
אריק באך (יום שישי, 13/02/2004 שעה 2:45)
בתשובה לסוחר נדל''ן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במלחמה מנצח מי שחזק ולא מי שצודק !

אני לא ממליץ לפדרמן לירות בשוטר שמעולל לו מעצר בלתי חוקי בעליל, אלא אם:

(1) זו הברירה היחידה שנותרה לו ואין לו חלופה גרועה פחות להגן ולהציל את כבודו וחירותו

(2) שהפגיעה בכבוד ובחירות היא גרועה מהפגיעה שעשויה היריה הזו לחולל ברגלו או בידו של השוטר

(3) שאין לו מספיק תחמושת להבטיח שהיריה הזו תמנע באמת את המעצר הבלתי חוקי ולא סתם תיצור חלילה מרחץ דמים מיותר

(אני לעולם לא יבין מדוע חסידי משולם לא הגשימו את זכותם החוקית ''להוריד'' את המסוק עם הצלף שירה על קצין גולני בבית של משולם, למרות שהיו להם האמצעים לכך וכל הזכות החוקית ואפילו החובה לעשות זאת).

(4) והעיקר, ולזה כוון המאמר, אם אין לצידו צבא של תומכים אשר יגבו אותו ויגנו עליו -בהקרבה- מפני פגיעה במקרה של כשלון בהגנה על החוק.

להגן על שלטון החוק לא יכול להיות קפריזה של דון קישוט, צודק ככל שיהיה.

כל הדוגמאות שאני נוהג למנות כמודל לחיקוי, מהמהפכה הצרפתית, עובר ברומניה ובפיליפינים, וכלה בגרוזיה, הם המודל שאני מציע ולא חלילה של קפריזאים בודדים !!!
_new_ הוספת תגובה



אני עדיין לא מבין למה עניינים חוקיים
סוחר נדל''ן (יום שישי, 13/02/2004 שעה 7:36)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תיבוריים ומוסריים לא צריכים להתברר ולהיות מוכרעים במקומות שבהם מתקיימים דיונים מסודרים והגיוניים - כמו בכנסת, ביהמ''ש ובאקדמיה, אלא צריך להטיל את הכל להכרעת ההתנהגות של הכוחות בשטח, קרי: משטרה מול חשוד בפלילים. האם אתה מתכוון לרמוז שראוי לנו להפוך ל''מערב הפרוע'' שבו כל הקודם זוכה?

אני דווקא מעדיף את ''המזרח הפרוע'' שלנו, בו מתקיימים דיונים מסודרים ונבונים בביהמ''ש, גם אם לא כל הפסיקות מקבלות הכשר של בד''צ או שמוצאות חן בעיני סקטור זה או אחר בחברה.
_new_ הוספת תגובה



אני עדיין לא מבין למה עניינים חוקיים
אריק באך (יום שישי, 13/02/2004 שעה 19:33)
בתשובה לסוחר נדל''ן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כלומר, מה שאתה טוען זה, שאם יש לי חשד ששני בנים של שופטים עליונים (ברק וזמיר) קיבלו עשרות מליוני דולרים שוחד בצורת שכר טירה על עבודות פיקטיביות, והחשד הזה מגובה בדוחות המע''מ שהגישו השניים מייד לאחר שסיימו את האוניברסיטה וההתמחות ואך זה עתה פתחו משרד עורכי דין משותף - אז במשטרה, היועץ המשפטי ובית המשפט הוא הדרך הראויה להתמודד עם בעיות שכאלה.

אני מוכן לקבל שיעור ולשלם עליו הרבה כסף. איך בדיוק אתה מציע לעשות את זה? להגיש בג''צ? לכתוב מכתב ליועמ''ש? להגיש תלונה למזרחי? ללכת למרדכי גילת?

(ואנחנו מזמן לא מערב פרוע, אלא מזרח (אירופה) פרוע. הטומילפידים האלה מדברים איתנו על תרבות מערבית כאילו אנחנו לא יודעים מאיפה הם באו, ומה הנורמות ושגרת החיים במקום שבו הם ינקו...
_new_ הוספת תגובה



אם יש לך חשד כנגד 2 הבנים
סוחר נדל''ן (שבת, 14/02/2004 שעה 10:28)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עליהם דיברת ויש לך עדויות על מעשי פשע - לך על זה.

הגש תלונה במשטרה, העבר את המסמכים (עותקים) לעיתונאים אמינים מסוגו של יצחקי שיפרסם ויקוב אחר הטיפול.

וחוץ מזה, תלך גם לגילת, רק לחשוף את דו-פרצופיותו.
_new_ הוספת תגובה



נראה לי שאתה מתלהם יתר על המידה
pit (יום חמישי, 12/02/2004 שעה 23:49)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ההתרים שלך לירות על כל מיני גורמים והפרשנות שלך לחוק בלתי חוקי בעליל קצת מוגזמים בלשון המעטה ,

מכל בחינה שהיא ,מוסרית או מישפטית ,אדם או גוף שנעשה לו עוול ,אינו רשאי ליטול את החוק לידיו.

ובמיוחד כאשר אתה מדבר על חוק ,אתה לא רשאי להילחם בזילות של החוק או בהזנייתו בצורה כל כך גורפת.

אז מוטב שלא תמליץ לירות על אף אחד ..זה קצת מיותר.
_new_ הוספת תגובה



נראה לי שאתה מתלהם יתר על המידה
אריק באך (יום שישי, 13/02/2004 שעה 2:27)
בתשובה לpit
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רק כחוק !

הרי החוק מתיר לירות, גם בשופט וגם בשוטר !

הכל כמובן בהתקיים התנאים המאוד קיצוניים שרחוקים מלהתקיים במרבית נושאי הדיון שלנו.

עיין בחוק העונשין (סעיף ההגנה העצמית, והכורח).

עיין בפסיקת בית המשפט העליון מתי ניתן לומר על נושא תפקיד שהוא מתחזה ותוארו אינו מקנה לו שום מעמד מיוחד (הם פסקו זאת אמנם לאנשי ש''ס במועצה מקומית, אך הלכה פסוקה ומחייבת זו תקפה בבחינת קל וחומר כלפי שופט ושוטר).

עיין בפסיקה האמריקאית בפסק הדין של הכושים אשר ירו הרגו (בצדק!) שוטר אשר היכה עציר כושי כפות שבוע לאחר שעציר כושי כפות נרצח בידי משטרת קליפורניה.

עיין באמנת שכויות האדם של האו''ם (שישראל חתומה עליה)

עיין בזכות הטבעית והעליונה של כל אדם לכבוד וחירות (גם זה מעוגן, תיאורטית, בחוקה הישראלית, ואם לשופט אז בטח ובטח לבעל הבית של -לאזרח- מותר לנקוט אקטיביזם אזרחי ולפרש את החוק בצורה נועזת, אמיצה ושוחרת חופש וכבוד ברוח כוונת המחוקק ו''הציבור הנאור'')

אני אומר לך במלוא האחריות המשפטית (ועובדה שהדברים שלי לאורך שנים עמדו במבחנם של כמה יועצים משפטיים, גם כאלה שבאופן אישי תיעבו אותי ביותר): מותר לירות בשוטר, בשופט ובכל אדם בעצם, כשאין כל ברירה גרועה פחות וכשהרעה שמנעת גרועה מהרעה שגרמת !

אינני מעודד זאת, אינני מתפלל שזה חלילה יקרה, ואינני סבור -אם להיות ישיר ומפורש להסרת ספק- שאנשים שאני חושב שהם אוייבי הציבור מספר אחת וטרוריסטים חברתיים- (כגון אהרון ברק, בייניש, ארבל ואחרים) הם בני מוות.

בני בליעל - כן. יש לעשות הרבה מעשים קיצוניים כדי להקיא אותם משרתם - כן. ירי? הרג? פגיעה גופנית ? חלילה !!! לא מתקיימות הנסיבות החריגות במיוחד המצדיקות פעולה שכזו. למזלנו ולמזלם.

תלמדו בבקשה לקרוא את מה שאני כותב בעומק ובהקשר הכולל של הדברים ולא משפט אחד או אפילו מאמר אחד מקומם, בשל סגנוני העדין כלטיפתו של קיפוד...

אני בוחן את מה שאני אומר היטב, גם בהיבט החוקי שלהם (רק לא שטחי ומתבטל), גם כדי לא להכשיל את הבמות המארחות את דבריי וחלילה לא להכשיל את הקורא.

ורק כדי להרגיע: כל מאמר ותגובה שאני כותב (אצל יואב יצחק, ובינתיים לא כאן) מגיע אוטומטית (ולא מיוזמתי) ישירות לעיונו של היועץ המשפטי לממשלה הקודם, וגם לזה כנראה (למזז זה מגיע, לא בטוח שהוא קורא כל אות בשקיקה כמו הקודם...).

בניגוד לעצותיך הטובות, מי שמעביר להם את החומרים שלי מתפלל שאכשל במה שאתה מנסה לייחס לי, ולשמחתי אני מצליח להקפיד לא להכשל ולא מתוך פחד (לי הם יכולים הרי לקפוץ. הצבא והנשק שלי חזק משלהם) אלא מאמונה כנה וכבוד ממשי לחוק הישראלי (שיש לי הרבה שבחים לזכותו) להבדיל מאופן יישומו הלכה למעשה.

והכל מבלי לכרסם ולו במעט מטענתך הבסיסית הצודקת: סגנוני הוא אכן מתלהם ומוטב היה אילו הייתי משכיל לרסן אותו.

(נלסון מנדלה נהג לצטט את מרתין לותר קינג שאמר כי ההתלהמות של הפטיש היא בסך הכל תוצר לוואי של אטימות הקיר...)
_new_ הוספת תגובה



אתה כמובן נייטרלי ולא בשמאל ולא בימין
מושה (יום חמישי, 12/02/2004 שעה 15:05)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל האשמות וטענות יש לך רק כלפי השמאל.
מעניין כמה זמן יקח עד שתודה באיזה מחנה אתה תומך.
אולי רק תסביר לי מה הקשר בין ירי של קלגסים מגולני על מפגינים לבין העבריינות של משפחת נמרודי?
_new_ הוספת תגובה



למה שלא תקרא את המאמר לפני שתגיב עליו?
אריק באך (יום חמישי, 12/02/2004 שעה 15:54)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני כלל וכלל לא נייטרלי. יש נושאים שבהם אתה יכול להגדיר אותי כימני קיצוני מכ''ך וימינה! ונושאים שבהם תוכל בקלות להגדיר אותי כשמאלני ממצפ''ן ושמאלה !

אני אומר את מה שיש לי, בעד ונגד מקרים. שמאל וימין להשקפתי זו סתם הפרדה מלאכותית. הקיטוב בין 90% מהציבור הוא לכאורי ולא קיים !

שמאל וימין כיום, בארץ, זו אחיזת עיניים של דמגוגים פוליטיים.

יש לי המון המון טענות נגד הימין. ה מ ו ן ! על מה אתה מדבר? הרי כל המאמר הזה נגד פדרמן הוא כתב אישום חמור ביותר נגד מחנה הימין. מפורשות ובמישרין. איך הצלחת לראות בו ''נגד שמאל'' בכלל?

ולגבי נמרודי - את דעתי גם כן אמרתי מפורשות. הוא ביצע עבירות פליליות חמורות. הכל התחיל כהוא החזיר למוזס סטירה. וזה אני אומר לך כמי שמכיר את הפרשה הזו לעומק לא מהצד של נמרודי...

וירי על מפגינים, משמאל ומימין - אני הייתי זה שאמרתי כי חובה הייתה על מפגיני השמאל לירות בחילי גולני כדי להרוג. זה היה חוקי בנסיבות העניין. כי הם לא סיכנו כלום ולא הייתה שום הצדקה לירי הזה ודינו של היורה למות, וזה היה על פי דיני ההגנה העצמית והכורח!

מה שאינני אומר, לדוגמא, על החלטה לפנות התנחלויות, ששם חובה לכבד את החלטת הכנסת (או להכריז על אוטונומיה של כל יהודי שמוכן להיות חלק ממנה וגם לחרף נפשו בעדה, או לנסות להגיע להסדר מדיני עם הפלסטינים על זכותם של יהודים להתיישב במקומות קדושים כמובלעות אוטונומיות-ישראליות או ''פלסטיניות-יהודיות ודמוקרטיות'' )
_new_ הוספת תגובה



כתב אישום חמור נגד הימין...
מושה (יום חמישי, 12/02/2004 שעה 16:12)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האשמת אותם בכך שהם לא יורים בשופטים.
אין ספק, כתב אישום למופת
_new_ הוספת תגובה



כתב אישום חמור נגד הימין...
אריק באך (יום חמישי, 12/02/2004 שעה 16:26)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חלילה. אין לירות בשופט שאינו מהווה סכנת חיים ממשית ומוחשית !

אל נא תעז לייחס לי קריאה נפשעת שכזו !

הכלל המשפטי הוא כמוגדר בחוק העונשין, ולא יותר ולא פחות: ''ובתנאי שהרעה שמנעת גרועה מהרעה שמנעת''.

הזכות לירות בשופט (או בכל עובד ציבור אחר) היא זכות קיצונית ביותר שאין לה שום הצדקה במקרה של פדרמן ! חלילה !

למה אתה רואה דברים באור כה מעוות?
_new_ הוספת תגובה



כתב אישום חמור נגד הימין...
לוי (יום חמישי, 12/02/2004 שעה 16:39)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נקודות רבות של מר בך ראויות להשמע . הוא מתבטא בצורה כזו שאי אפשר להדביק להם פרשנות מקילה. לדעתי זו תכונה חשובה החוסכת זמן ופלפולים .
לאחרונה התוודעתי לפרשת ברנס והזדעזעתי .
ברנס היה חלק מקבוצה שמאלנית . השבכ החדיר חפרפרת לקבוצה . אותו סוכן התידד עם הנערה אז ,רחל הלר, אשר גילתה שהוא סוכן שבכ .והוא כדי למנוע את חשיפתו רצח אותה . ואז השבכ, המשטרה , פרקליט המדינה דאז(אשר בשלב מאוחר יותר מונה לשופט עליון ) תפרו תיק על ברנס והכניסו אותו למאסר עולם .
דרך אגב אותו שופט עליון עסק גם בילדי תימן לשביעות רצונה של המערכת . רבותי מר בך כל כך צודק עד כדי כאב .אני תומך בו בכל לב שאין זו בעיה של שמאל וימין אלא של רשע , שקר וכזב . התרגילים הנבזיים חזרו על עצמם במקרים של האחים קהלני , אבישי רביב ואולי גם יגאל עמיר . יש מקום לדאגה .
_new_ הוספת תגובה



ערימה של שטויות
מושה (יום חמישי, 12/02/2004 שעה 16:42)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



כתב אישום חמור נגד הימין...
אריק באך (יום חמישי, 12/02/2004 שעה 17:56)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רק תיקון עובדתי קטן: מדובר בשופט העליון יעקב קדמי, והוא לא היה פרקליט המדינה אלא ראש אח''ק (ה''משה מזרחי של פעם'').

וגם אני מכיר את תיק ברנס על נפתוליו, מכיר את ברנס ואחד משופטיו זצ''ל היה חבר יקר שלי שפרשת ברנס היוותה חלק חשוב בשיחות שלנו. לדעתי מי שרצח את רחל הלר לא היה האבישי רביב של הפרשה ההיא, אלא מישהו אחר (מטעם השב''כ ובהנחיית איסר הראל).

בנוסף, על פי התרשמותי מחומר הראיות ומה שסביב לו, התיק לא נתפר לברנס במודע, אלא מתוך רשלנות, ''להיטות יתר'' וחוסר איכפתיות לא מהרשעת חף מפע ולא מהמשמעות שהרוצח עדיין חופשי (ובינתיים כנראה כבר נהיה חבר כנסת). כלומר: הצח''מ שהפליל לא ידע את כל עניין השב''כ והמלשין שהושתל ונחשף, אלא רק יעקב קדמי (שכזכור הבטיח לכל חברי הצח''מ שהם ונשותיהם יזכו בטיסה לאילת ואירוח חמישה כוכבים במלון מפואר על חשבון המשטרה אם יורשע ברנס).

האחים קהלני - אני לא מכיר את התיק.

אבישי רביב - פרשה חמורה בפני עצמה, ויש לזכור לנשיא שמגר את גבורתו בחשיפת הפרשה למרות תחינות השב''כ ובייניש.

לגבי יגאל עמיר - הנושא לא ברור לי לאשורו ועל כן אין לי דיעה נחרצת אם כי הספיקות הידועות של ברי חמיש, דליה רבין ז''ל ואחרים אכן יותר ממטרידים.
_new_ הוספת תגובה



הדברים שלעיל הם כאמור הבלים
מושה (יום חמישי, 12/02/2004 שעה 18:33)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואחד לדוגמה הוא שהגב' דליה רבין היא ז''ל לא עלינו....
_new_ הוספת תגובה



הדברים שלעיל הם כאמור הבלים
אריק באך (יום חמישי, 12/02/2004 שעה 19:52)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

התכוונתי ללאה רבין ז''ל והתלבטתי אם לכתוב משהו שיש לי בנושא בקשר לדליה רבין יבדל''א...
_new_ הוספת תגובה



ומה באשר לשאר השטויות?
מושה (יום חמישי, 12/02/2004 שעה 20:03)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



ומה באשר לשאר השטויות?
אריק באך (יום שישי, 13/02/2004 שעה 1:57)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אשר לשאר ''השטויות'' כהגדרתך, לא נותר לי אלא להביע קינאה על עולמך הברור, המוחלט והחף מכל ספק.

בסל הכל, אתה מכניס אותי לקטיגוריה מכובדת מאוד כשאתה טוען שאני אומר שטויות, הגם שהשטויות שלי הרבה הרבה פחות שטותיות מטענות שטותיות של ענקים ממני, כגון שכדור הארץ עגול או מסתובב או שהעגל הוא בסך הכל פסל והזהב הוא מזוייף...
_new_ הוספת תגובה



יפה ענית, אריק
ישראל בר-ניר (יום שישי, 13/02/2004 שעה 6:38)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



הדברים שלעיל הם כאמור הבלים
לוי (יום שישי, 13/02/2004 שעה 7:25)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מהעובדה שהשתרבבה טעות דפוס בדבריו של מר בך היסקת שכל דבריו שגויים .
אני מציע אינטפרטציה אחרת .
נפל פור במדינת ישראל . מי שמזכיר את בן גוריון . גולדה , בגין , אשכול וכו' ללא ז''ל אף אחד לא שם לב אבל מי שמזכיר את רבין ללא ז''ל הרי זו ראיה שהוא תומך ברצח יצחק רבין . המקלדת של מר בך הבחינה במילה רבין ואז כדי להציל אותו מחרפות וגינויים הוסיפה מיד על דעת עצמה ז''ל . הוי מוישה מוישה המצב קשה, קשה מאוד .
_new_ הוספת תגובה



אני מסיק מן העובדות המוכרות לי
מושה (יום שישי, 13/02/2004 שעה 13:19)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואם הן שגויות אני לא יכול לסמוך על אף עובדה אחרת.
עם זאת אשמח לשמוע מיהו חבר הכנסת שרצח את רחל הלר.
_new_ הוספת תגובה



אני מסיק מן העובדות המוכרות לי
אריק באך (יום שישי, 13/02/2004 שעה 19:22)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למה לך סקרנות שכזו לשמוע מאדם שכל דבריו הם שטויות ואשר את קורות החיים שלו אפשר למצוא, לטענתך, במשרד הבריאות?

הרי כל היופי באינטרנט הוא שאתה יכול לבחור לך מקור אחר לאינפורמציה. אז אולי תנסה בידיעות אחרונות והארץ. שם לא מדברים שטויות, אומרים רק אמת, ואת כל האמת, ולא חושבים במקומך אלא נותנים לך עובדות מלאות ונכונות ומשאירים לך את עונג החשיבה.

אולי אני באמת כדבריך סתם תמהוני הזוי, מתלהם, מפנטז וטיפש שאין לו שום נגישות למקורות מידע חסויים ושום נסיון באיסוף והערכת מידע - אז למה לי להטריח אותך לקרוא את השטויות שלי?

(והבעיה איננה שאתה מסיק מסקנות מעובדות המוכרות לך. זו הדרך הראויה! הבעיה ההתכחשות לעובדה שהמפתח להבנה והתפתחות זה פתיחות לעובדות שלא היו מוכרות לך. אולי הן שגויות, אולי הן מכרה זהב. אבל עצימת עיניים ואוזניים ואמונה טפלה ב''אמת'' אחת איננה מפתח לשום הבנה).
_new_ הוספת תגובה



סתם תמהוני הזוי, מתלהם, מפנטז וטיפש
מושה (יום שישי, 13/02/2004 שעה 20:19)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה אתה אמרת
אני לעומת זאת חושב שאני לא יכול לקבל את דבריך כעובדות מאחר ובעובדות המוכרות לי אתה טועה טעויות גסות ומרושלות והאופן שבו אתה מביא את העובדות האחרות מעורר בי חוסר אמון מוחלט.
_new_ הוספת תגובה



הבמה עקומה...
אריק באך (שבת, 14/02/2004 שעה 0:19)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אז מדוע שלא תאיר את עיני כל ציבור הפורום הנכבד, ותפרט אילו עובדות מוכרות לך, ואשר לגביהן טעיתי טעויות גסות ומרושלות?
_new_ הוספת תגובה



נתחיל למשל בטענה שרחל הלר נרצחה
מושה (שבת, 14/02/2004 שעה 0:48)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בפקודת איסר הראל בשנת 1974 בעוד שהוא פרש מתפקידיו בשנת 1963.
אחר כך נדבר על כך שכינית את דליה רבין בכינוי ז''ל.
שתי שטויות בגודל של בניין רב קומות.
אם אתה טועה בדברים כאלה, על מה ולמה ניתן לדעתך לקבל את הרמזים האויליים שלך לעניינים אחרים?
_new_ הוספת תגובה



נתחיל למשל בהבדל שבין תיאוריה לפרקטיקה
אריק באך (שבת, 14/02/2004 שעה 7:30)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נו באמת. כאילו שאתה לא יודע שאיסר הראל פרש פורמאלית, אבל מעשית הוא שלט במינויים ובמעשים ביד רמה!

יתירה מזאת, כתבתי כי זאת רק דעתי, להבדיל מידיעתי. בתחום האפור הזה אין ולא יכולה להיות ודאות, לצערי, בטח לא כל עוד אין לאזרחים סמכויות חקירה פרונטליצת ומעמתת כנגד השב''כ.

איסר הראל אגב, היה ממש כמו חיים צדוק במערכת המשפט. פרש פרש - אבל עד יום מותו לא הפסיק לזהם אותה במינויים תפורים ורקובים ולעשות בה כבתוך הקיוסק הפרטי שלו.

ואם אתה עדיין נתפס לטעות הסופר דליה (במקום לאה) רבין, אז או שלא כתבת מימיך דבר של ממש או שאתה רק מחפש תירוצים להצדיק עמדה בכל מחיר ורק בלי עובדות...
_new_ הוספת תגובה



עכשיו הבנתי
מושה (שבת, 14/02/2004 שעה 10:53)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם אמא של כל הקונספירציות...
למה לא אמרת ישר בהתחלה?
_new_ הוספת תגובה



ברנס
לוי (יום חמישי, 12/02/2004 שעה 19:48)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פרשת ברנס התרחשה בשנות השבעים . הוא עונה וטורטר עד אשר הודה באשמה . קצינים ושוטרים שיקרו בהנחית הממונים עליהם . בודו ראיות העלמו ממצאים . זה לא היה רק כשל של קדמי אלא של רבים נוספים . לפני כעשר שנים כאשר בדיקות הדנא הפכו לכלי זיהוי מהימן ביקש ברנס שיבדקו בשיטה זו את בגדיה של רחל הלר כדי שיוכחו שלא הוא נגע בה. ואז באורח פלא התברר שאותם מוצגים אשר על פי חוק יש לשומרם עד אין סוף נעלמו . אדוני מדובר בכשל מערכתי ולא בתקלה של בורג קטן או גדול . מר בך צודק יש מקום לדאגה רבתי .
_new_ הוספת תגובה



ברנס
אריק באך (יום חמישי, 12/02/2004 שעה 20:07)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ודאי. אני מכיר את הפרטים (ואת פסיקת אהרון ברק השערורייתית בקשר לדי אן איי).

אלא המקרה של ברנס הוא קל ואנושי לעומת המקרה הדומה של אחד בשם משה עזריה (הואשם ברצח הנער נולמן).

ולדעתי, לתקלה הזו יש שם ושם משפחה. קוראים לה בכל המקרים (ברנס, נאפסו, משה עזריה, דני כץ ואחרים) עו''ד לילי בורישנסקי (פרקליטת מחוז חיפה)
_new_ הוספת תגובה



האם קיימים באיזשהו מקום קורות חיים של מר באך?
גיל רונן (יום שישי, 13/02/2004 שעה 17:18) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

משהו שייתן קצת רקע על הכותב?
_new_ הוספת תגובה



תנסה במשרד הבריאות
מושה (יום שישי, 13/02/2004 שעה 18:09)
בתשובה לגיל רונן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



תנסה במשרד הבריאות
אריק באך (יום שישי, 13/02/2004 שעה 19:10)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

:-)
_new_ הוספת תגובה



האם קיימים באיזשהו מקום קורות חיים של מר באך?
אברהם שלום (יום שישי, 13/02/2004 שעה 21:41)
בתשובה לגיל רונן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם כל פעם שאתה רואה תמונה יפה אתה מבקש את תולדות חייו של הציר שציר את התמונה? אריק באך כותב בסגנון יפה מאד ומנתח בהגיון חד כתער. בנוסף לכך הוא רומז על דברים שאינם ידועים בצבור וידועים לו אך הוא מנוע מלפרט - בגלל בעיות דיבה או בטחון. הרשות בידך להתיחס בספקנות לרמזים אלה. אבל רובו ככולו של מאמרו עדין נשאר בעינו - והמאמר כתוב בחכמה ואומץ ומעורר למחשבה ולמעשים לתקון מדינתנו היקרה לנו. אם כן נברך את אריק באך ונודה לו על מאמציו למען הצבור.
_new_ הוספת תגובה



האם קיימים באיזשהו מקום קורות חיים של מר באך?
אריק באך (שבת, 14/02/2004 שעה 7:31)
בתשובה לאברהם שלום
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תודה לך !
_new_ הוספת תגובה



אברהם שלום
אורי מילשטיין (שבת, 14/02/2004 שעה 10:29)
בתשובה לאברהם שלום
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם אתה זה האברהם שלום?
_new_ הוספת תגובה



לאורי מילשטין - שני יוסף בן שמעון
אברהם שלום (שבת, 14/02/2004 שעה 20:40)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא. ראה דוגמה לדעותי במאמרי בערוץ 7
_new_ הוספת תגובה



דוגמה נפלאה
מושה (שבת, 14/02/2004 שעה 22:13)
בתשובה לאברהם שלום
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם יש לך שמות של מנהלי חברות הסתדרותיות שמרויחים משכורות עתק?
אשמח לשהוע
_new_ הוספת תגובה



דוגמה נפלאה
אברהם שלום (יום ראשון, 15/02/2004 שעה 2:08)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חברות הסתדרותיות שהופרטו מנהליהם הקודמים התעשרו. דוגמה - כור. ובימים היותר רחוקים תחת שלטון המערך מנהלים בכירים בעלי מעמד ב'מפלגה' היו רשמית מקבלים משכורת נמוכה יחסית ובסתר מקבלים הטבות שונות שהצבור לא ידע עליהם. לדוגמה בנק הפועלים ושכון עובדים .
_new_ הוספת תגובה



דוגמה נפלאה
אריק באך (יום ראשון, 15/02/2004 שעה 7:38)
בתשובה לאברהם שלום
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל למה רק ההסתדרות?

מפא''י מינתה את בית המשפט העליון הראשון, והמציאה את השיטה לפיה מי שיקבע את המשך הרכבו של בית המשפט העליון ובתי המשפט בכלל הוא תמיד... אותו הרכב שמונה על ידי מפא''י.

ומאז, אותו זרע פורענות משבט את עצמו ב''עוד מאותו זבל'' (כדבריו של דויד ליבאי דווקא, במאמרו נגד אהרון ברק ''הדג מסריח מהראש''. אבל אחרי מאמר זה הוא קיבל את תיק המשפטים ושותפו למשרד קיבל את המינוי של הסניגור, שלו מונופול על זיכויים וליבאי הפך לחביב ויקיר המערכת)

יש בחירות, יש מהפכים, מפא''י כבר שם על עצמו מסכה של ''אמת'' ו''מערך'' ו''עבודה'' וכיו''ב אבל בית המשפט העליון... עדיין מתנהל לפי אותן הנורמות של הקומבינטורים מהעיירה. של סוחרי השוק השחור...

ומי שמנסה לאיים על הסדר הזה, זוכה לסיכול ממוקד דוגמת השר יעקב נאמן.

וכך יוצא שהשלטון הנבחר אינו אלא פיקציה, או יותר נכון ''שלטון לענייני זוטות''. אך כשיש משהו חשוב ועקרוני - בית המשפט מגוייס למערכה הפוליטית במסווה של צדק משפטי.

צדק משפטי של ג'נין ג'נין שלא היה אותו צדק של טטיאנה סוסקין. צדק של אביגדור אסקיןשאיננו אותו צדק של תומרקין...
(לפני שנים אחדות נידונה טטיאנה סוסקין לשנתיים מאסר על שהציגה בחברון רישום של חזיר עם הנביא מוחמד. אביגדור אסקין נכלא על כוונתו להניח ראש חזיר על קברו של עז-א-דין אל קסאם. אבל אפיזודה דומה - הנחת ראש חזיר עטוף בתפילין בכיכר מלכי ישראל במחאה נגד ההתנחלויות מזכה את תומרקין ב... פרס ישראל! חופש האומנות והביטוי? בג''צ קבע ההיפך בפרשת המועמד לאותו פרס, מאיר שניצר)

חופש הביטוי, חופש האומנות, חופש היצירה - הכל בתנאי שהחופש מבוטא בצד הנכון של הפרוסה. הצד העליון, ''הנאור'' בעל הדם הכחול, שאסור לנו אמנם שיהיה פוליטי (ימין או שמאל) - אבל את התענוג של הויכוח על האיסור הזה שללו מאיתנו מפא''י תרגיל פשוט ע''י קביעת החוק למינוי שופטים ומאז העליון הוא תמיד מפא''י. לא ימין, לא שמאל - אלה בינתיים התחלפו וכל השחיתות עברה הרי אבולוציה שלמה ואת תפקיד אלפרד אקירוב תפס דודי אפל, ואת תפקידיו של ירוחם משל תפסו שלומי עוזים למיניהם, והרשימה הרי עוד ארוכה.

זו דוגמא לייסוד מנגנונים-נצח, אשר קיבעו שליטה -גם כלכלית והמקרים של יקירי ההסתדרות הם דוגמא נהדרת- שליטה בשולטים. ימין, או שמאל - אבל רוחו המפא''י תמיד מרחפת מלמעלה כמו אל מלא רחמים אשר רוצה, צדיק ורע לו, או רוצה - רשע וטוב לו.

כך, בעוד אברהם שלום שרק נתן את ההוראה הלגיטימית לרצוח מחבלים הפך לקורבן הפרשה, ומי שתפר תיק רצח מפוברק לקצין צה''ל הפך להיות יקירו של ערפאת והמוציא והמביא אשר שכרו ושכרם של מוקיריו (ופרס בראש) לצידו...

(ואחסוך לכל מי שיתנפל על הטענה ש''ההוראה הלגיטימית לרצוח מחבלים'' נגדה את אמנת ז'נבה: עיין ערך בוש שאמר ''בטחון תחילה'' גם כשכל העולם ידע שהוא התכוון לבטחון הכלכלי של כיסו הפרטי שלו ושל שותפיו)
_new_ הוספת תגובה



אז מה אתה מציע?
pit (יום ראשון, 15/02/2004 שעה 8:34)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני אתחיל מהסוף ,לא אתנפל עליך ,אבל ממתי בוש הוא המצפון המוסרי שלנו ,של אדם באשר הוא ,ממתי לרצוח שבוי נחשב כעניין ראוי ולו מפרספקטיבה יהודית?

ובקשר לעניין עצמו ,נניח שכל מה שאמרת נכון ,ונניח שבית המישפט הוא המשך (נצר) של מפאי ההיסטורית ,מה הדרך הראויה שתכבד מישטר דמוקרטי וחברה ששומרת חוק?- איך נמנה שופטים ,לפי איזו שיטה?

ההשוואה שלך בין תומרקין לסוסקין היא בהחלט חסרת הבנה מבחינתך ,אכן תומרקין לפי הבנתך זכה לפרס על חזיר עטוף התפילין(האמנם?- על זה הוא זכה ?) ,אם כך אתה טוען בצדק מבחינתך שסוסקין ראויה לפרס גם היא -הבעיה היא שתומרקין אולי מסתתרת בו איזו סוסקין קטן ,אבל על היכולת שלו האמנותית שנוכחת במשך עשרות שנים לטוב וגם לרע(עליה בלבד הוא זכה למרות שיש בו סוסקין קטן ולא בגלל היותו סוסקין,
הרי גם אתה יודע שהוא הרבה מעבר לסוסקין) ,ושעליה אין בכלל ספק שהוא ראוי על יכולתו שהיא כבר לא עניין לפיקפוק , אז הקרטריון שלך הוא למעשה סוסקין, לפיה אתה מחליט מי הראוי לפרס ישראל ומי לאו...תסלח לי זו לא התלהמות זו חוסר הבנה ודמגוגיה.
_new_ הוספת תגובה



אז מה אני מציע...
אריק באך (יום ראשון, 15/02/2004 שעה 10:45)
בתשובה לpit
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תודה לך על הערותיך.

1. בוש איננו מצפון מוסרי אפילו לא של עצמו. בעיני הוא פושע מלחמה המזיק לאמריקה ומסוכן לשלום העולם כולו בכלל ולמדינת ישראל בפרט.

2. לרצוח עציר (או שבוי) אסור הן על פי אמנת ז'נווה והן על פי ההלכה היהודית. בהסתייגות אחת: שההרג מונע הרג של חפים מפשע. ועצירים דוגמת מחבלי אוטובוס קו 300 נרצחו תוך כדי חקירה ברוטלית לאישוש טענת כי האוטובוס היה ממולכד וכי יש עוד חוליה מקבילה שאמורה לפעול בקו אוטובוס אחר. או בלשון משפטית יבשה: ''פצצה מתקתקת''.

ההוראה של אברום ''לחלץ הודאה עד מוות'' עומדת לדעתי במבחנים משפטיים מקובלים שאינם מגלגלים עיניים לשמיים.

המערכה להפללת קצין צה''ל ברצח וחיסולו, תוך שימוש בוטה ומחוסר רסן בנורמת השקר ופיברוק הראיות שהיוותה התורה שבקריצה בשב''כ ובמערכת המשפטית, היא היא בעיני העבירה האמיתית של קו 300 והפרת הכללים המקודשים ביותר של מדינה, דמוקרטית או לא זה בכלל לא משנה. מדינה שמפלילה אזרחים טובים וחפים מפשע אינה מדינת אזרחיה אלא אוייבת תושביה !

3. אשר לשיטה הראויה לבחירת שופטים, אינני בעד העברת ההחלטה לכנסת, אינני בעד העברת ההכרעה לציבור, וממילא אזדעזע מכל רעיון לשוב את ועדה מסדרת כלשהיא.

הנושא רחב ומורכב, וראוי למאמר נפרד ולא תגובה בלבד. אך בתמצית:

(א) לא יעלה על הדעת ששופט יבחר ללא מכרז פומבי שיעניק הזדמנות שווה לכלל עורכי הדין ולא רק למקומבני-סגולה.

(ב) לא יעלה על הדעת ששופט יבחר על פי קשריו בלבד ולא יעבור הן הכשרה מקצועית (מי הטיפש שחושב שדי בלהיות עורך דין כדי להיות שופט?), בחינה מקצועית, מבחן פסיכולוגי, פוליגרף, ראיון ושקלול דברי לקחות וצדדים שהופיעו כנגדו בעבר, הצהרת הון, הצהרת ניגודי עניינים פוטנציאליים וכיו''ב כללי יסוד בסיסיים ביותר.

(ג). לציבור אין את הידע לבחור שופט. ולכן הוא לא צריך לעסוק בכך. אך הציבור זכאי, כזכות יסוד, להביע התנגדות יעילה כנגד מינוי של שופט. כלומר: לפרסם בפומבי את המינוי העתיד ולתת לציבור זכות להגיש התנגדויות ואפילו זכות טיעון והצגת ראיות. הדחייה של טיעונים שכאלה חייבת להיות מנומקת לחלוטין, ולאחר שנתנו למועמד זכות טיעון ראויה כמובן.

(ד) לא ניתן לדון במינוי ראוי של שופטים מבלי שדנים באותה נשימה במנגנון יעיל ופעיל להקיא שופטים אשר מינויים הסתבר כשגוי.

4. סוסקין איננה אומנית. הדמגוגיה היא לייחס לי עטיפת מעשיה של סוסקין בחזות אמנותית ולא בחזות של חופש הביטוי וההבעה.

סוסקין לא הייתה צריכה ללכת לכלא על הנפת שלט עם ציור חזיר שעליו כתוב מוחמד, וכך גם לא אביגדור אסקין, במדינה שבה תומרקין לא הלך לכלא כשהציב חזיר מניח תפילין בכיכר מלכי... ישראל! זו אותה צביעות משפטית ומוסר כפול שאני מדבר עליו כל הזמן.

5. תומרקין ראוי לפרס ישראל, אילו גם שניצר היה ראוי. אך מששולמית אלני פסלה (בהנחיית בג''צ) את שניצר על קבלת פרס ישראל רק בשל התבטאות אומללה שלו במאמר בודד בעניין האתיופים, לא ניתן לחשוב בכלל על אפשרות להעניק את הפרס על פי מבחן אמנותי בלבד לאדם שהתבטא באופן כל כך פאשיסטי וגזעני נגד מרוקאים, דתיים, מתנחלים ולא רק במאמר אומלל אחד אלא מעל כל במה אפשרית. או שמנתקים את דיעותיו והתבטאויותיו של האמן משיקולי ועדת הפרס ואז שניצר תחילה, או שלוקחים זאת בחשבון כי הפרס הוא של כל מדינת ישראל ולא רק מדינת ישראל בלי אתיופים במקרה של שניצר או מדינת ישראל בלי דתיים וימניים ומזרחיים במקרה של תומרקין. זו צביעות ודו פרצופיות מוסרית !

אז ההשוואה לסוסקין היא בעניין חופש הביטוי, וההשוואה לשניצר היא באשר לשיקולים אשר חייבים להנחות את ועדת פרס ישראל.

אני מקווה שהדברים נשמעים לך כעת יותר ברורים ובהחלט לא דמגוגיים או נטולי הבנה...
_new_ הוספת תגובה



כרגיל שקרים וחצאי אמת בשירות
מושה (יום ראשון, 15/02/2004 שעה 11:42)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הכותב.

מאיר שניצר ויתר על קבלת הפרס. ח''כ אדיסו מסלה פנה לבגץ ובקש לשלול את הפרס עקב מאמר שכתב שניצר נגד עלית האתיופים. בגץ לא הורה לשלול ממנו את הפרס אלא בקש מהועדה לדון בעניין לאור המאמר הבעייתי.
לשולמית אלוני לא היה כל קשר לעניין ולא היתה לה כל סמכות לשלול או לתת או לשקול כל שיקול שהוא בעניין ובודאי שלא קבלה הוראה משום בית משפט או בגץ או כל גורם אחר.
הועדה הציעה לשניצר להתנצל והוא שמר על כבודו (ובצדק) וויתר על הטובות כמו אנשים רבים אחרים (ולאחרונה גרשוני).
תומרקין בוחר להלחם בדרכו שלו, למרות שהוא טיפוס מחורבן למדי, הפרס מגיע לו וראוי היה שינתן כבר לפני שנים רבות.

ובכן מר באך, מתי תתחיל להקפיד על אמת בעובדות?
_new_ הוספת תגובה



כרגיל שקרים וחצאי אמת בשירות
אריק באך (יום ראשון, 15/02/2004 שעה 11:50)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם אני הייתי מתאר רק חצאי אמיתות כמו שעשית בתגובה הזו, ומסתיר עובדות מהותיות כל כך - היית הרי תולה אותי...

אבל... הצלחת להתיש אפילו אותי. שתהיה לי בריא ותמשיך להאמין באמיתות החד מימדיות שלך...
_new_ הוספת תגובה



כל פעם שאתה נתפס בשקר אתה
מושה (יום ראשון, 15/02/2004 שעה 12:48)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מתחמק באותה צורה.
לא יותר כדאי להקפיד ולהביא דברי אמת?
_new_ הוספת תגובה



רק הערה: המחבלים
בננה ספליט (יום ראשון, 15/02/2004 שעה 13:36)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אינם מוכרים כשבויי מלחמה ע''פ חוק, כולל אמנות ג'נבה למיניהן. הם סתם טרוריסטים ופושעים, שהחוק (המתוקן) לא עומד להגנתם.
_new_ הוספת תגובה



רק הערה: המחבלים
אריק באך (יום ראשון, 15/02/2004 שעה 13:54)
בתשובה לבננה ספליט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. היחס שלי הוא לנוסח שהיה תקף בעת פרשת קו 300

2. העובדה שהזכרת לא מפריע ליפי הנפש להתקיף את יתום על הרצח כשלעצמו, ולשכוח לאיזה רצח נקבע בועדת שמגר שאחראי כרמי גילון...

3. ואף על פי כן אני מאמין שאין לרצוח טרוריסטים ופושעים (והנה התאפקתי לא לכתוב את ההערה ''שהרי מה נגיד אז על זכותו של בוש לחיות ולו דקה אחת נוספת?'' :-)
כל עוד הם אינם מהווים סכנת קיום לחפים מפשע בעצם המשך חייהם..
_new_ הוספת תגובה



מסכים לסעיף 3 שלך
בננה ספליט (יום ראשון, 15/02/2004 שעה 14:04)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רק רציתי להעמיד את הסטטוס המשפטי (ומוסרי) על דיוקו.

בודאי שבזמן ההשתלטות על ארבעת המחבלים, מן הדין היה להוציא מהם בכל דרך את מלוא המידע והסיכון הכרוכים בחילוץ שלם של נפגעי חטיפת קו 300.
_new_ הוספת תגובה



באך-פלצנות וסלפנות
ספרטקוס (שבת, 21/02/2004 שעה 2:11)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יקצר המצע מלפרט את כל סילופיו ושקריו של בך.
ניקח לדוגמא את פרס ישראל לתומרקין ושניצר. באך גוזר גזירה שווה בין השניים. אם לשניצר לא הגיע בגלל מאמר גזעני נגד האתיופים, גם לתומרקין לא מגיע בגלל התבטאויותיו נגד מתנחלים ואחרים.
אין סימטריה בין השניים, ובאך, או שהוא עצמו לא יודע את העובדות או שהוא מוליך שולל ביודעין ובונה על חוסר ידע של הקוראים.
אם כן, מה ההבדל בין השניים? בעוד התבטאויותיו של תומרקין אינן קשורות כלל לנושא קבלת הפרס, הוא קיבל אותו על היותו פסל, לא כך אצל שניצר. מאמרו הגזעני נגד האתיופים קשור בנושא עליו קיבל את הפרס: כתיבתו העיתונאית. בגין אותו מאמר הורשע שניצר בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות בהסתה לגזענות. כאשר הגיש ח''כ אדיסו מסאלה את עתירתו לבג''צ נגד מתן הפרס לשניצר, התבסס על פסק הדין של בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות. תוך כדי הדיון בבג''צ התברר כי ועדת הפרס כלל לא היתה מודעת למאמרו של שניצר ולהרשעתו בנושא שבגינו קיבל את הפרס. אי לכך הורו שופטי בג''צ לחברי ועדת הפרס לחזור ולדון בכך, כאשר המידע החדש מונח לפניהם. בדיון החוזר חזר בו אחד מחברי הועדה מתמיכתו במתן הפרס לשניצר, ועל כן הוא נישלל ממנו (לפי תקנות פרס ישראל ההחלטה על מתן הפרס צריכה להינתן פה אחד).
גם הפאתוס בו הוא יוצא נגד מעצרו המינהלי פדרמן, נישמע מאד בלתי אמין. המצג כאילו התנגדותו למעצר המינהלי אינה תלויית הטייתו הפוליטית (''אינני ימין ואינני שמאל''-דברי באך) מתברר מהר מאד כמצג שווא, כאשר הוא מתגלה כתומך נילהב במעצרו המינהלי של מרדכי ואנונו. בתור אחד שמתיימר להיות לא ימין, הוא מצליח בצורה מעוררת התפעלות להיות בצד הימני של הלא ימניים.
איש לא אמין, בלשון המעטה.
_new_ הוספת תגובה



שאלת תם לספרטקוס
ישראל בר-ניר (שבת, 21/02/2004 שעה 4:12)
בתשובה לספרטקוס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על סמך מה אתה פוסק שואנונו הוא ''שמאל''? האם היותו של מי שהוא בוגד במדינה זו ראיה להיותו ''שמאל''? אתה לא חושב שאתה קצת מגזים כאן?

ואם זו באמת דרך החשיבה שלך, מה זה בדיוק אומר עליך? אתה הרי מגדיר את עצמך כ''שמאל''. אומנם כדאי לשמוע את זה ממי שהוא אחר קצת יותר אובייקטיבי, ולא להסתפק ב''מחמאות'' שאתה מחלק לעצמך, לפני שקובעים סופית, אבל המישוואה שלך

''שמאל'' = ''בוגד''

לא כל כך נראית לי (זה בלשון המעטה).
_new_ הוספת תגובה



האם שמאל=בוגד?
אורי מילשטיין (שבת, 21/02/2004 שעה 10:15)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המשוואה ''שמאל=בוגד'' איננה מופרכת לחלוטין. השאלה המרכזית לענין זה: בוגד מהו? בעיני רוב הציבור (לא דווקא בעיני) בוגד הוא מי שפוגע ביודעין ובכוונה במדינתו ובעמו. מכיוון שהימין הוא לאומי והשמאל הוא קוסמופוליטי, הרי בהתנגשות בין לאומיות או ללאומנות לבין קוסמופוליטיות מעדיפים שמאלנים לא מעטים את ערכיהם הקוסמופוליטיים. דוגמא לכך היא סדרת ''הבוגדים'' הבריטיים שבגדו במדינתם, בעיני רוב הבריטים, בזמן המלחמה הקרה בין מזרח למערב, וסייעו לברית המועצות. הם סברו, בטעות לדעתי, שסיוע לברית המועצות יקדם את הצדק בעולם. לענין זה רלוונטי משפטו המפורסם של המתמטיקאי והפילוסוף ראסל: מוטב אדום מאשר מת.
_new_ הוספת תגובה



שאלת תם לספרטקוס
אריק באך (יום ראשון, 22/02/2004 שעה 18:49)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''שמאל'' אינו שווה לבוגד. חלילה.

אך השמאל בישראל הוא ימין-פאשיסטי ולא שמאל.

גדעון ספירו, הוא שמאל. לדוגמא.

אבל יוסי שריד? ביילין? טומי לה-פיד? זה איננו שמאל ! אין להם ערכים של שמאל. אין להם מצפן ומצפון שמאלני.

הם עוטפים לנו אינטרסים במסווה של ערכים ומכנים זאת שמאל. ממש כמו אהרון ברק וכנופייתו.

ולגבי ההבדל בין המושג ''בגידה'' ל''מדיניות'' כבר אמר מי שאמר שכל ההבדל הוא בסך הכל במספר האנשים המבצע את אותם המעשים.

כשמכלילים הרבה אנשים שהם באמת יפי-נפש עם הקבוצה של האינטרסים שהשתלטה על המושג ''שמאל'' אנו חוטאים כלפי אותם אנשים ומחטיאים את היופי שבשמאל האמיתי.

וכנ''ל לגבי הימין.
_new_ הוספת תגובה



אריק אני חושב שאתה טועה
דוד סיון (יום שני, 23/02/2004 שעה 9:56)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כתבת: ''אבל יוסי שריד? ביילין? טומי לה-פיד? זה איננו שמאל ! אין להם ערכים של שמאל. אין להם מצפן ומצפון שמאלני.

הם עוטפים לנו אינטרסים במסווה של ערכים ומכנים זאת שמאל.''

ובכן:

1. טומי לפיד מעולם לא חשב את עצמו שהוא נושא ערכים של שמאל ולכן דבריך הם לא לעניין.
2. מי לא עוטף אינטרסים בערכים במערכת הפוליטית שלנו בכלל.
3. נכון שאם תבדוק בציציות יוסי ביילין הוא לא שמאל. כך גם לגבי יוסי שריד. אבל שניהם, בסדר הפוך, הרבה יותר קרובים לשמאל המסורתי מפוליטיקאים רבים בליכוד. וזה כבר נימוק להתחברות פוליטית.
4. פוליטיקה תמיד היתה אמנות האפשרי. בתערובת של ערכים ואינטרסים צרים, האינטרסים הצרים (כמו למשל הישרדות פוליטית בטווח הקצר) משתלטים על הערכים.

בסופו של דבר אתה גם יוצא ידי חובה ואומר ''כנ''ל לגבי הימין.'' זה אומר, אולי, המון על הביקורת שלך. אני מקבל תחושה אחת שקשה מאד לבטל. למדת רבות איך לבקר את השמאל והרבה פחות איך ועל מה לבקר את הימין. זוהי תחושה שאני מקבל לא רק כאן, בתגובה האחרונה, אלא מהמאמרים שלך והתגובות האחרות. זוהי ביקורת לא ממש ''מאוזנת.''

באורח פלא אני, כאילו, מצטרף למבקריך מהצד השמאלי מבלי לקרוא לך ימני. אבל אני לא, כי כמו שאתה ואורי מילשטיין כותבים בלא מעט מקומות המושגים הללו לא ממש עוזרים בזיהוי ההבדלים בין עמדות. המושגים הללו הם שלטים-תגים דהויים.
_new_ הוספת תגובה



סימטריה וגזענות
אורי מילשטיין (שבת, 21/02/2004 שעה 9:46)
בתשובה לספרטקוס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סימטריה קיימת רק בתיאוריה. במציאות לעולם לא קיימת סימטריה. לפיכך כל ספרטקוס, כל באך וכל מילשטיין יכול למצוא שוני בכל הגזרות השוות שבעולם. לדוגמא: בין נעם פדרמן לבין איתמר בן גביר, או בין יוסי שריד ליוסי ביילין. הגזירה השווה שערך אריק באך בין שניצר לבין תומרקין היא לגיטימית, לדעתי, במובן הבא: לגזענים לא מגיע פרס ישראל.

ואגב, אינני מביע כאן את דעתי למי מגיע ולמי לא מגיע פרס ישראל והאם לפסל גאון וגזען לא מגיע או כן מגיע, אלא אני מציג את הפרכא בלוגיקת הטיעון של ספרטקוס ומביע פליאה על התנפלותו הבלתי מבוססת על באך.

גזירה שווה, ספרטקוס, ערכו רוב הישראלים לגבי וגנר. אין ויכוח על גאוניותו של וגנר בתחום המוסיקה וגאוניותו היחסית עולה בהרבה על זו של תומרקין בתחום הפיסול. אף על פי כן רוב הישראלים פסלו בעבר את השמעת המוסיקה של וגנר בישראל בגלל היותו גזען ובגלל שגזענים ואנטישמיים שבצעו את השואה העריצו אותו. וגם כאן אני מתיחס להיבטים הפורמליים ולא לשאלה אם צריך או לא צריך היה לפסול את השמעת וגנר בישראל.
_new_ הוספת תגובה



סימטריה וגזענות
אריק באך (שבת, 21/02/2004 שעה 15:41)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תודה לך, מר מילשטיין. את דעתי המפורטת הבעתי בתגובה לאותו איש-בלי-שם ספרטקוס, והנה ראיתי שגם אתה עשית את ההקבלה בין ואגנר לתומרקין.

הצביעות, שנתפסת לסימטריה דוגמטית כשנוח לה, והופכת ליצירתית ונועזת כשלא נוח לה, היא היא הרעה החולה של החברה שלנו...
_new_ הוספת תגובה



עיקרה של המחלוקת
ספרטקוס (יום ראשון, 22/02/2004 שעה 17:14)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מקבל את הסימטריה שערכת, לפיה אין להעניק לגזענים את פרס ישראל. אבל לא זה מה שעשה הבאך של ארץ הצבי.
הוא אמנם מתעקש לא להיקרא איש ימין, אבל הוא לא מצליח, והימניות נישפכת ממנו כנראה מבלי שהוא חש בה.
באך ממש נישכב לרגליו של שניצר ומצדיק את הגזענות שלו, היא לגיטימית בעיניו, תוך שהוא מכניס שם גם כמה שקרים ''קטנים'', מתוך הנחה שאיש לא יחוש בכך.
מה היה לנו עם שניצר? הוא פירסם מאמר גזעני בוטה בנוסח השטירמר הנאצי, כאשר האשים את הקהילה האתיופית כקולקטיב ''בהפצת מחלות''. זה בדיוק מה שעשו הנאצים ליהודים. עבור באך הפצת הרעלים האלה היא בתחום ''זכות הציבור לדעת''. והנה הסתירה הגדולה של באך. בעוד שהוא שולל את שלילת הפרס משניצר הגזען, הוא לוחם כארי לשלילתו מתומרקים בגלל...חה, חה חה, שהוא גזען. אמור מעתה, לפי באך: כל עוד אתה גזען ימני באך מלקק את שפתיו ואתה זכאי לפרס ישראל, אבל אם אתה גזען, שלשיטתו של באך מסווג כ''שמאלני'', גזענותך מגונה ויש לשלול את הפרס. במלים אחרות, הוא לא פועל לפי הסימטריה שאתה הצעת.
באך, במצוקתו, קופץ להיטלר, ומוכן להעניק לו את פרס על יצור הפולקסואגן, והדבר זהה לדעתו להענקת פרס ישראל לתומרקין. תומרקין שווה היטלר? וכך כורה לו באך את קברו הגזעני שקודם ניסה להפיל לתוכו את תומרקין. את תומרקין הוא מגנה על אימרתו הגזענית, כאשר רואים חרדים מבינים למה היתה שואה, מה שלא מפריע לבאך לעשות השוואה עוד יותר מגונה, בין מתן הפרס לתמרקין ולהיטלר. בנוסף הוא שוב מגלה בורות, שהרי היטלר כלל לא יצר ולא תיכנן את הפולקס ואגן או כל מכונית אחרת, אבל מה זה חשוב, העובדות ממילא לא חשובות לבאך, שמוכן לזלול כל איש שמאל, אפילו מהונג קונג הרחוקה.
כדי לשבור לך ולבאך את הסטריאוטיפ, הריני לבשר לך שאינני תומך במתן הפרס לתומרקין, בדיוק בגלל הסימטריה שאתה הצעת. אני גם לא בטוח שהוא פסל כזה גדול, אבל זו כבר שאלה מקצועית שועדת הפרס שמורכבת ממומחים לאמנות, סברה אחרת.
עוד מלה או שתיים לגבי בגידה. אתה עושה טעות כאשר אתה גוזר גזירה שווה בין בגידה לאינטרנציונליזם (שאתה מכנה קוסמופוליטיות). מה שעשה ואנונו אינו בגידה על פי אמת מידה דמוקרטית, משום שמי שחושף מידע לעיתונות החופשית על מה שנראה בעינין כמחדלים או פשעים או חטאים של הממשלה, ממלא עקרון דמוקרטי נעלה של זכות הציבור לדעת. על פי אותה אמת מידה גם שרנסקי לא היה מרגל או בוגד כאשר ניפגש עם עיתונאים מהמערב, אף על פי שבדיוק בכך הואשם על ידי מערכת המשפט הסובייטית. במקרה של ואנונו ישראל אימצה את הפרקטיקה הסובייטית. אין הדבר דומה כלל לדוגמא שלך על אנגלים שהיו מוכנים לפעול למען ברית המועצות. אינטרנציונליזם או סולידריות בינלאונמית בשפה שמאלית, היא תכונה נעלה, שאחד מביטוייה הוא למשל, זכותו של כל אדם בכל ארץ להיאבק נגד גזענות בארץ אחרת. כאשר ברית המועצות התנכלה ליהודים, היה זה בגין שקרא לנוצרים בכל העולם למחות על כך, משום שאנטישמיות אינה ענין פנימי של מדינה כלשהי. בגין אימץ בנושא האנטישמיות פרקטיקה שמאלית. אבל זה עובד גם כשזה לא נוח לישראל, ואז מותר לכל אדם בעולם למחות ולפעול נגד הגזענות בישראל, מבלי שיואשם באנטישמיות.
_new_ הוספת תגובה



עיקרה של המחלוקת
א.ש. מיכל (יום ראשון, 22/02/2004 שעה 17:40)
בתשובה לספרטקוס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אורי מילשטיין היקר,
אנא דחה בשאט נפש את תפקיד המתווך לרגע שהוטל עליך על ידי האיש הזה ספרטקוס.
השיטה הבזוייה הזו של דיבור בגוף שלישי אל אדם נוכח משל היה שקוף - תוך הפניית המבט אל אדם אחר הנוכח באותו מעמד - מקוממת ומעליבה ומאפיינת פרחחים אשר רצח אופי היה להם לטבע.
_new_ הוספת תגובה



עיקרה של המחלוקת
אריק באך (יום ראשון, 22/02/2004 שעה 17:46)
בתשובה לא.ש. מיכל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תודה...
_new_ הוספת תגובה



עיקרה של המחלוקת
אריק באך (יום ראשון, 22/02/2004 שעה 17:40)
בתשובה לספרטקוס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הרטוריקה והאפולוגטיקה שלך עוזרת לי לחדד את מה שאני חושב על כל מיני תופעות. תודה לך.
_new_ הוספת תגובה



עוד מילה על בגידה
ישראל בר-ניר (יום ראשון, 22/02/2004 שעה 19:50)
בתשובה לספרטקוס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''חשיפת האמת'' לעיתונות היא חובה דמוקרטית? איפה מצאת את השטות הזאת?

אפילו במשטרים הכי דמוקרטיים מדובר על ''זכותו של הציבור לדעת''. בשום מקום לא מדובר על ''חובתו'' של הציבור לדעת. ישנם בהחלט דברים שאין לחשוף אותם ברבים, ולא כל זב ומצורע יחליט על דעת עצמו מה יש לגלות לציבור ומה יש לשמור בסוד.

האבסורדיות של דבריך מקבלת משקל נוסף אם זוכרים שהצדיק שלך קבל תשלום כספי נכבד עבור הסודות שחשף ''לשם שמים'' כביכול.

כל ההתפתלויות שלך וכינויי הגנאי אותם שולף בקלות כזאת אינן משנות את העובדה הבסיסית שלפעול נגד המדינה שלך זאת בגידה - ביחוד עם זה נעשה בעת מלחמה. המניעים יכולים להיות הטהורים ביותר, זה כלל לא שייך למעשה עצמו.

שורש הרע אצלך ואצל שאר תואמי החשיבה שלך הוא ההנחה הבסיסית לפיה כל פשע ניתן להצדיק אותו אם הוא נעשה למען ''מטרה''. אתם מסיטים מיד את הוויכוח למטרה האם היא טובה או רעה ושוכחים (או מנסים להשכיח) שהפשע הוא פשע בזכות עצמו.

בצורה כזאת מגיעים מהר מאוד להצדקה של כל הזוועות של הערבים, כי זה נעשה למען ''מטרה'' (שאתה אולי חושב שהיא צודקת).
_new_ הוספת תגובה



להתחיל לספור מ 50 עד 100 ולטעון שיש רק 50 ספרות מהתחלה עד מאה
אריק באך (שבת, 21/02/2004 שעה 15:33)
בתשובה לספרטקוס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כלומר לדעתך ניתן להעניק להיטלר את פרס ישראל על כשרונו המבורך בייצור מכונית החיפושית הפופולרית והאמינה? וגם למוזיקאי ואגנר?

פרס ישראל אינו פרס מקצועי. הוא ביטוי הערכה והוקרה של החברה לתרומתו של אדם לחברה, בתחום מקצועי אמנם, אך תרומה זה הסך הכל של הטוב והרע.

אם אדם שר סרנדה בכשרון בולט במיוחד לנערה בת 12, ואונס אותה אגב כך באמצע הרחוב, כפי שתומרקין עשה לכל כך הרבה ציבורים בישראל, אז צריך לדעתך להעניק לו פרס ישראל על שירה?

האם פרס-ישראל ניתן עבור עשייה אמנותית איכותית ורציפה בלבד או עבור מפעל חיים?!? מפעל חיים הוא מונח שכולל קצת יותר. הוא כולל גם את ההופעה הציבורית, את התרומה לתרבות ולקהילה, למחשבה ולפלורליזם האמנותי.

מפעל חיים הוא מונח המעיד על ההבנה שאמן הינו דמות ציבורית, משפיעה, מעצבת דעת, אדם שעשה לא רק לביתו אלא גם תרם לשדה ממנו הוא ניזון, לדיון בו הוא שותף. בדף הבית של פרס ישראל מופיע המוטו: ''כלות וחתני פרס ישראל הציבו בעשייתם והישגיהם יתד נאמנה וקבעו נורמות גבוהות ביותר, מודל להזדהות ומקור של גאווה לכולנו. . .'', כך שיש לאור מה לבחון את המועמדים.

אם בוחנים את תומרקין על פי הקריטריונים המורחבים האלה, מתברר שלצד היתד הנאמנה שתקע בחיינו, הוא גם הטיף לשנאה וחרחר מלחמות עולם על קוצו של יו''ד, התנהל בכוחנות והתרפס בפני השררה. עכשיו הוא טוען לתסמונת טורט - זה לא הוא, זה הילד הרע שנכנס בו בפנים בלי כל אזהרה - ומבקש שרק נסתכל על פסליו, מבלי להקשיב לדבריו.

למי שטועה ורואה בו אנטי ממסדי יש להזכיר שתמיד הקפיד להתחכך במי שזיהה כחזקים וללעוג למי שחשב שהם חלשים. מי שחושב שהוא אינדיבידואליסט בועט אז הנה, התברר גם המחיר של הזונה הזו. אם שניהם יישארו בתפקידם עד אז, הוא ילחץ ביום העצמאות את ידם של... אריאל שרון ולימור ליבנת !

בית המשפט העליון שילב, לראשונה, את עקרונות התקינות הפוליטקלי קורקט בשיקולי הענקת פרס ישראל ב-‏1997, כשנטל את הפרס, בפועל, משמואל שניצר, שהיה אמור לקבלו על מפעל חייו בתחום העיתונאות (בג''צ הורה לועדה לקיים דיון נוסף באשר להענקת הפרס ובעצם כך שלל אותו, למעשה גם אם לא להלכה). פשעו של שניצר: טור בשם ''יבוא של מוות'', שנכתב ב-‏1994, שהעליב חברים בקהילה האתיופית. שניצר תמך בטורו בזכות הציבור לדעת על השכיחות הגבוהה של איידס ושחפת בקרב בני הפלשמורה. יתר על כן, גם ועדת נבון, שחקרה את הסירוב לקבל תרומות דם מעולי אתיופיה, וגם דו''ח מבקר המדינה משנת 1997, ביקרו בחריפות את משרדי הבריאות והקליטה על שטייחו מידע בדבר משבר הבריאות בקרב הפלשמורה.

זו הייתה דעתו של שניצר, והיא דיעה לגיטימית! והכל מבלי להביע כלל עמדה באשר לנכונותה כי אינני מתמצא בנושא.

מה שונה בין ביטויו המקצועי של שניצר בעניין האתיופים, לבין ביטויו המקצועי של תומרקין כשתלה ראש חזיר מניח תפילין בכיכר מלכי ישראל? שניצר הביע את דעתו באופן לגיטימי ואילו תומרקין עשה מעשה שאני, חילוני בן חילונים ''אוכלי שפנים'' כפי שאמר רב אחד על הקיבוץ בו גדלתי, מתבייש בו וסבור שהוא חציית גבול אדום של לגיטימיות. של עבירה פלילית של פגיעה ברגשות דת בלי שום קשר לאומנות. אמנות שיעשה בבית. בכיכר מלכי ישראל זה לא!

וחזרה לעניין שניצר: על סמך מאמר יחיד ולגיטימי זה סבר ביהמ''ש העליון, כי שניצר אינו ראוי להכרה. בצוותו על ועדת פרס ישראל לשקול שוב את הענקת הפרס לשניצר, לאור צנזור המאמר הנדון בידי מועצת העיתונות, אימץ ביהמ''ש במרומז את טיעונה של האחרונה: ''חופש העיתונות צריך לסגת מול הפגיעה ברגשותיה של עדה''.

וכאן באה בדיוק התופעה אשר הופכת אנשים המזוהים עם השמאל לכל כך מאוס ומוקצה: הצביעות. המוסר הכפול. הערכים יפי הנפש כלפי עצמם והפאשיזם כלפי מי שדעתו שונה. או בקיצור: בית המשפט העליון.

ואם זה הופך אותי לימני בעיניך, אז שיבושם לך. אני יותר שמאלני מביילין, אבל ביילין בעיני הוא לא שמאלני בכלל, הוא סוכן זר. החזון שלי יותר שמאלני משל פרס, אבל פרס לדעתי רודף בצע, לא שלום. אני יותר שמאלני מלה-פיד. אך בעיני לה-פיד הוא פאשיסט ימני קיצוני שהיה ראוי להוציא את מועמדותו מחוץ לחוק הרבה הרבה לפני כהנא.

מטריית התקינות במדינת הצבועים אינה מגינה על רגישותן של כל הקבוצות. דמויות שבנו את הקריירה שלהן על העלבת יהודים דתיים ועל ביטויי בוז ליהדות באופן הבוטה ביותר, נחשבו ראויות לקבלת פרס ישראל. שלוש שנים לאחר שפרס ישראל נמנע משניצר קיבלה אותו שולמית אלוני, שנהגה להצליף בשבט לשונה במגזרי אוכלוסייה גדולים ולהעליבם.
היא מעולם לא התקשתה להשתמש במשוואה היהודית-נאצית, לכנות את ראש הממשלה דאז, נתניהו ''תלמיד מצטיין של גבלס'', ולהגדיר יהודים דתיים כ''יונקים מאותם יצרים אפלים שינקה הזוועה הנאצית הפשיסטית''. המזוזות שעל בתי 98% מהאוכלוסייה היהודית הן בעיניה ''עבודת אלילים'' ; '' יהושע וחמלניצקי שווים''. אך כשעתר ח''כ שאול יהלום לבית המשפט העליון נגד מתן הפרס לאלוני, סירבה השופטת דליה דורנר להפוך את בית המשפט ל''ועדת פרס''.

יגאל תומרקין, כמו אלוני, הוא ילד-נורא נצחי ושונא-כל תמידי. הוא בז לאזרחים אחרים - ''אספסוף (של) פרימיטיבים וקופים'' ; למדינה - ''אולי יהיה טוב יותר אם הארץ לא תתקיים'' ; ואפילו לילדים - ''ילדים זה דבר שתמיד שנאתי''. שכניו המרוקאים המסורתיים ''יצאו מאומה פרימיטיבית של פרזיטים''. כמו אלוני, המטרות החביבות ביותר של ארסו הן הדתיים. פעם, כדי למחות על מה שהוא מגדיר כפטיש לאדמה של הדתיים הלאומיים, הציב פסל חזיר עוטה תפילין בכיכר רבין. היהדות, כך כתב פעם ב''על המשמר'', '' גמרה את תפקידה ההיסטורי עם צליבתו של אותו האיש''.

וכמובן , הערתו המודפסת שבגללה שלל ממנו ''יד ושם'' את פרס זוסמן: ''כשרואים את החרדים מבינים מדוע היתה שואה''.

מי שחושב שהאיש שאמר את הדברים האלה ראוי לפרס, חייב להגן על כבודם האומנותי של ואגנר, ההנדסי של היטלר, והפובליציסטי של גבלס ולהעניק גם להם פרס על מפעל חיים.

החד מימדיות הזו, היא גם מה שמביאה אנשים ריקים ועלובים לקרוא ''שקר'' לטיעונים שביסודם עובדות מוצקות, ולהתנשא ולהציג את עצמם כאילו הם יודעים הכל, בעוד הם מציגים רק זוית צרה וסלקטיבית של העובדות ואז מייחסים לכותב דווקא סילוף ובערות.
_new_ הוספת תגובה



להתחיל לספור מ 50 עד 100 ולטעון שיש רק 50 ספרות מהתחלה עד מאה
א.ש. מיכל (שבת, 21/02/2004 שעה 16:12)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מודה לספרטקוס על שהצליח לחלץ מאריק באך תגובה מרגשת עד כאב וחשובה מאין כמוה.
_new_ הוספת תגובה



להתחיל לספור מ 50 עד 100 ולטעון שיש רק 50 ספרות מהתחלה עד מאה
אורי מילשטיין (שבת, 21/02/2004 שעה 16:58)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אריק, שוב ושוב אתה מפליא אותי בשליטתך מרחוק בכל פרטי החיים בישראל. חבל שאתה שם אם גם אולי יהיו לכך יתרונות.
_new_ הוספת תגובה



אריק לא ממש הבנתי אותך
דוד סיון (שבת, 21/02/2004 שעה 19:50)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מרוב עצים (הפרטים בנושא פרס ישראל שהצגת) אינני יכול לראות את היער. מכל התגובה המפורטת שלך אינני יודע:

1. מה לדעתך צריך לעמוד לנגד עיני ועדת פרס?
2. מי הוא באמת בעל זכות להיות מועמד?

אני לא מחפש תשובה לשאלה אם אתה ימין או שמאל.
_new_ הוספת תגובה



אריק לא ממש הבנתי אותך
אריק באך (יום ראשון, 22/02/2004 שעה 0:30)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לגבי שאלה 1, כתבתי מפורשות כך: בדף הבית של פרס ישראל מופיע המוטו: ''כלות וחתני פרס ישראל הציבו בעשייתם והישגיהם יתד נאמנה וקבעו נורמות גבוהות ביותר, מודל להזדהות ומקור של גאווה לכולנו. . .''

הדגש שלי הוא על הסיפא: לכולנו!

זה הוא פרס ישראל. לא פרס הממשלה, לא פרס הימין, או השמאל, או הרבנות או אקדמיית בצלאל.

לגבי שאלה 2. ישנם כל כך הרבה אנשים שראוי להעניק להם פרס על מפעל חיים. הנה כמה דוגמאות מהשרוול: שמעון ויזנטל. מאיר שמגר והשופט לנדוי. אורי מילשטיין. משה אפרתי (מנהל להקת הרקדנים החרשים קול ודממה). ארי שביט ובן-דרור ימיני. יעקב טרנר. הגשש החיוור. יפה ירקוני. משה הלוי (הלמו). נועם רוטר. ורדי. חנוך לוין. אלכס אנסקי. אפריים קישון. יהודה עמיחי. ועוד רשימה ארוכה ארוכה של אנשים מוכשרים בתחומם ואשר תרמו לחברה מבלי לרמוס ברגל גסה ציבורים רחבים כל כך. מימין, משמאל, ומכל המגזרים.
_new_ הוספת תגובה



קישון ועמיחי כבר קיבלו את שלהם
סוחר נדל''ן (יום ראשון, 22/02/2004 שעה 1:13)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



קישון ועמיחי כבר קיבלו את שלהם
אריק באך (יום ראשון, 22/02/2004 שעה 17:46)
בתשובה לסוחר נדל''ן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מכל מלמדי השכלתי. תודה לך.
_new_ הוספת תגובה



גם יפה ירקוני כבר קיבלה את שלה
אנה (יום שני, 23/02/2004 שעה 12:21)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



לגבי השאלה השניה
דוד סיון (יום ראשון, 22/02/2004 שעה 5:53)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבאת דוגמאות ואני מבקש הגדרה רחבה אם אפשר.
_new_ הוספת תגובה



תגובה נהדרת של מר באך - ובסיס המידע הדל של פובליציסטיקת השמאל
מיכאל מ. שרון (יום ראשון, 22/02/2004 שעה 22:20)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בכתיבתו, ברשימה זו למשל (''להתחיל לספור מ-‏50 עד 100), ניכרת יכולת מרשימה לשלב חלקי מידע שונים במסגרת כיווני חשיבה מפתיעים, מידע שרוב האנשים כלל אינם קשובים אליו.

הבעייה היא שבפובליציסטיקה של השמאל - אנשים כיואל מרקוס או דורון רוזנבלום, יוצרים תכופות מסך סמיך של יצירת רושם מוטה, שרשור מילים צחות ורבות השאה (סוגסטייה) שאינו מסתמך כלל על עובדות, או ''מתבסס'' לכאורה על בסיס מידע ועובדות דליל עד להמם. מבחינה זו הפובליציסטיקה שלפנינו עולה על זו של השמאל (ועוד במיטבו..) בכמה סדרי גודל.
_new_ הוספת תגובה



תגובה נהדרת של מר באך - ובסיס המידע הדל של פובליציסטיקת השמאל
אריק באך (יום חמישי, 26/02/2004 שעה 2:26)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תודה לך על המילים הטובות, שאינני סבור שאני ראוי להן.

אבל בהחלט יש להיזהר משכירי-עט המביעים דיעה ובונים סביבה תיאוריה, להבדיל מכותבים המפרטים את העובדות ומביעים על סמך עובדות אלה דיעות ומסקנות לכל כיוון פוליטי שהוא...
_new_ הוספת תגובה



בוש מייצג כיום את ערכי העולם החופשי
מיכאל מ. שרון (שבת, 21/02/2004 שעה 8:35)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ערכי הייצרנות, ערכי הנצרות הפרוטסטנטית המעצימים את האוטונומייה של הפרט ואת הנכונות להרים כפפה שזורקים שרצי אנוש. ואת השנאה לעקמומיות ושטניות מכל סוג. אין הוא פושע מלחמה יותר מאברהם לינקולן, רוזוולט, או וודרו ווילסון. נכון, אנשים המתיימרים ל''גלות'' לנו בשירשור מילים ''מפוקח''-כאילו ותובעני שהעולם למעשה מבוסס על קומבינות וביזה לא ממש אוהבים אותו, אבל לא יעזור להם.
_new_ הוספת תגובה



בוש מייצג כיום את ערכי העולם החופשי
אורי מילשטיין (שבת, 21/02/2004 שעה 10:05)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קומבינות וביזה, מיכאל, קימים בכל מקום על פני כדור הארץ, גם בחברות פרוטסטנטיות, המאמינות, כפי שהראה מכס ובר, בדת העבודה וחוללו את הקפיטליזם.
_new_ הוספת תגובה



יש לך גם דוגמאות מהיום
מושה (יום ראשון, 15/02/2004 שעה 10:00)
בתשובה לאברהם שלום
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

או רק מיציאת מצריים ודרומה
_new_ הוספת תגובה



לאורי מילשטין - שני יוסף בן שמעון
אריק באך (יום ראשון, 15/02/2004 שעה 6:52)
בתשובה לאברהם שלום
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המאמר שלך בערוץ 7 הרבה יותר טוב וחשוב מהמאר שלי.

שמחתי במיוחד לקרוא את הקטע על תפקידה המסוכן של אמריקה.

אחזור על הלינק:
האם יש איפה שהוא ברשת מאמרים נוספים שלך?
_new_ הוספת תגובה



ישראל ואמריקה
אברהם שלום (יום שני, 16/02/2004 שעה 3:32)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בתשובה לשאלתך - ברשת מצוי מאמרי 'התובעים ולא הנתבעים' על הפליטים היהודים לעמת הפליטים הערבים - בערוץ 7

בענין אמריקה וישראל - בימי שלטון רבין ולפני אוסלו נדפס מאמרי בגליון 'מולדת' מתאריך אוקטובר- נובמבר 1992 וכותרתו 'האמנם ידידה?'

אביא כאן מתוכו:

מדיניות החוץ והבטחון של ישראל לוקה כיום במכשלה עיקרית אחת - ההנחה לפיה ארה''ב היא ידידת ישראל. ארה''ב זקוקה אכם לישראל חזקה, אבל מדיניותה במזרח התיכון מעותת ורצופת כשלונות. ארה''ב התערבה לאחר כל מפלה צבאית ערבית, עצרה את ישראל והצילה את הערבים מתבוסה מכרעת. כך, במדיניותה זאת, הפכה את הפסדם הצבאי של הערבים לנצחון מדיני, ונטמן הזרע למלחמה ערבית נוספת נגדנו. הגורם האדיר המסלף את חשיבתה של ארה''ב במזרח התיכון הוא האנטישמיות המודעת וביתר תוקף הלא מודעת. הכפירה בהשפעת האנטישמיות בעצוב המדיניות האנטי ישראלית מונעת מאתנו את הרצון והיכלת לסכלה. להפך, עוותי החשיבה הגלותית יצרו בנו את הנכונות למלא את תפקיד השעיר לעזאזל.ודחפו אותנו לפייס ולשחד את אויבינו - כפרס על תוקפנות יום הכפורים קבלו הסורים את הבשן ואת קוניטרה שהפסידו בנסיון ההשמדה הקודם ב1967 ...פרשת החטופים בלבנון מדגימה בימים אלה את נטית המערב לאנטישמיות ואת התלהבותנו להקריב עצמנו בנסיון למצא חן. ...בוש [האב] חולק שבחים לסוריה ולאירן ומגנה את ישראל על שהיא מחזיקה בני ערובה שיעים ללא משפט. ואילו ממשלתנו מתנדבת לפדות את האמריקנים והבריטים בדם יהודי, בשחרור מחבלים שיחזרו לרצוח יהודים לאחר שחרורם... מחיר העמידה מול לחצי האמריקנים הוא כאין וכאפס מלו סכנת אבדננו אם נדרדר במדרון שהם מועידים לנו
_new_ הוספת תגובה



אמריקה וישראל
אריק באך (יום שני, 16/02/2004 שעה 7:36)
בתשובה לאברהם שלום
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מפתיע!
מאחר ומה שאני כתבתי בנושא זהה כמעט לחלוטין, אבל שנתיים מאוחר יותר, לא נותר לי אלא להישבע שלא העתקתי...

מרגש לדעת. אנא שלח לי כל מאמר שאתה מפיץ.
_new_ הוספת תגובה



מניעת ניצחון ישראלי ב-‏1973 ?
אורי מילשטיין (יום שני, 16/02/2004 שעה 9:20)
בתשובה לאברהם שלום
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ניתוח הקרב על העיר סואץ ביום האחרון למלחמת יום הכיפורים והמהלכים הכושלים בגזרת עיסמאיליה מלמדים שספק אם היתה לישראל אופציה של ממש להכריע את המצרים במלחמת יום הכיפורים ולפיכך ספק אם האמריקאים מנעו מאיתנו את ההכרעה.לעומת זאת האמריקאים הוטרדו מאוד מהאיום הרוסי להפעיל אז נשק גרעיני נגד ישראל. מוטרדות זאת לא נבעה מטעמים אנטישמיים.
_new_ הוספת תגובה



מניעת ניצחון ישראלי ב-‏1973 ?
אברהם שלום (יום שני, 16/02/2004 שעה 13:25)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ד''ר מילשטין אתה המומחה לאסטרטגיה ולהסטוריה ובודאי נכונים דבריך על הזירה בעיר סואץ. אבל אני התכונתי לארמיה השלישית שהיתה מכותרת בסיני. הארמיה היתה נופלת ללא קרב רק מחמת הצמא והרעב לו נשארה ללא אספקה עוד שבוע, אבל ארה''ב הכריחה את ישראל לספק לה מזון - האם יש דוגמה אחרת למדינה הדואגת להחיות את אויבה שעוד לא נכנע?

איני יודע כמה חששה ארה''ב מן האיומים הרוסיים. באותו זמן הקושי העקרי של ארה''ב והמערב היה האמברגו שהטילו הסעודים על משלח נפט - החיוני לא רק לכלכלה ולחיי יום יום אלא גם לצבא ולמטוסים. במקום ללחוץ על ישראל, יכלה ארה''ב לאים על סעודיה - 'חדשו מיד את מלא אספקת הנפט ולא - ניתן יד חפשית לישראל לפעול בכל הזירות ובכלל זה נגד שדות הנפט שלכם'. על הסעודים הגנו מטוסים אמרקינים ובלעדיהם לא היתה לישראל כל בעיה לפעול שם. האיום היה פועל גם מפני שהוא מתאים למה שהערבים היו חושבים כי הוא טבעי לעשות לו היו במקום האמריקנים.

אשר לשנאת ישראל - מה היתה תגובת אמריקה לו אימה איזושהי מדינה לא ערבית למנוע אספקה חיונית? סעודיה היתה תלויה באמריקה - מבחינה צבאית ומבחינת כל צרכי המשק הסעודי - ממכוניות ועד מזון ובגדים ותרופות וכח אדם שיפעיל את תחנות החשמל ורופאים ועוד ועוד. - הסעודים מיצאים רק נפט ומיבאים הכל מן המערב. אפשר היה בקלות לעמוד נגדם ולהכריע אותם ולבטל את האמברגו של הנפט. אבל האמריקנים החליטו שיותר קל לשלם במטבע ישראלי - לחץ על ישראל לסגת - כי התשלום הזה קסם לשנאת ישראל ( אנטישמיות בלועזית) התת מודעת שלהם עצמם.
_new_ הוספת תגובה



מניעת ניצחון ישראלי ב-‏1973 ?
אורי מילשטיין (יום שני, 16/02/2004 שעה 13:48)
בתשובה לאברהם שלום
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כדי לכתר את הארמיה השלישית היה צה''ל צריך לשלוט בעיר סואץ. אבל צה''ל ברח מן העיר סואץ. ממילא הארמיה השלישית לא היתה מכותרת.
_new_ הוספת תגובה



מה רע היה בלכתר גם את העיר סואץ
סוחר נדל''ן (יום שני, 16/02/2004 שעה 14:28)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בלי להיכנס אליה ולמנוע קשר בינה לבין ארמיה 3 ובינהן החוצה?

הכניסה לסואץ היתה בהחלט מיותרת והיא נעשתה ללא חשיבה והגדרת מטרות המלחמה/הזירה, כהרגלנו בכל המלחמות.
_new_ הוספת תגובה



כיס האגם המר
אורי מילשטיין (יום שני, 16/02/2004 שעה 15:15)
בתשובה לסוחר נדל''ן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הנקודה החשובה היא שצה''ל היה בלי אוויר אחרי שלושה שבועות של מלחמה וספק אם היה מסוגל לנהל לאורך זמן מלחמת התשה בארץ גושן. ספק גם אם היה מסוגל למנוע כל אספקה מן הארמיה המצרית השלישית. בודאי לא היה מסוגל למנוע אספקה אווירית אם טייסים רוסיים היו מובילים אותה. במלחמת העצמאות הוכיחו המצרים בכיס פלוג'ה (קריית גת) כי הם מסוגלים לשרוד בתנאים קשים באיזור מכותר. אין סיבה להניח שהמצרים לא היו מצליחים לשרוד בכיס האגם המר.
_new_ הוספת תגובה



כיס האגם המר
בננה ספליט (יום שני, 16/02/2004 שעה 16:56)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כיתור סואץ (ללא כניסה לעיר) היה סוגר את הכתר על ארמיה 3 והיה מסיים את את המלחמה במהלך ברור של נצחון. לא היינו צריכים להשקיע בכך מאמץ גדול יותר משבלאו הכי הושקע. תחינת במצרים להפסקת האש כבר צילצה באוזני האמריקאים, וברור הוא שפעולה זו לא היתה מעודדת שום תגובה מצרית. כי למצרים לא נשארו יותר כוחות כשרים לפעולה בכל הממרחב מהתעלה ועד לקהיר ולשפך הנילוס.

אופציית הפעלת הרוסים לא עמדה על הפרק, משום שכל מהלך כזה משמעותו היתה העלאת רף הסכסוך של הרוסים מול האמריקאים. עובדה היא שכוחות רוסיים, כולל טייסים, עזבו את מצרים ימים אחדים בטרם המלחמה. לא נותר לרוסים כל כוח רציני שהיה יכול לבצע את ההטסות. גם לא היו שדות תעופה לנחיתה, להוציא את שדה תעופה שליד סואץ שיצא מכלל פעולה. כל הצנחות האספקה היו יכולות להוות מטרות לארטילריה שלנו, ולייעול המשך הפגיעה בכוחות ארמיה 3.

בכיס פלוג'ה שרדו המצרים משום שלכוח הצה''לי לא היו אמצעים לפגוע בהם מנגד. רק לחץ אמריקאי ואיום התערבות צבאית בריטית שכנעו את בן גוריון לאפשר פינוי של הכוחות המצריים הלכודים. זה מה שקורה למדינה וצבא שמצד אחד אין להם כוח להכרעה מהירה וברורה ומצד שני צריכים להישען על סיוע בטחוני ומדיני חיצוניים.
_new_ הוספת תגובה



דוגמה עצובה
דוד סיון (יום ראשון, 15/02/2004 שעה 8:57)
בתשובה לאברהם שלום
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כבר יותר משנות דור שהימין בשלטון וכבר יותר משנות דור אנחנו שומעים ''תרוצים,'' שהשמאל אשם. אתה לפחות בחרת לקרוא לזה בשם חדש (אתה צודק תמיכה בהסכם אוסלו היא לא שמאל) אבל עדין אותו תירוץ כדי לסדר לאנשי ימין מתוסכלים את הראש.

למיטב זכרוני אחת הסיבות החשובות שהימין עלה לשלטון היתה לנקות את האורוות. עכשיו אתה מספר לי שלא - שהמטרה היתה לרצות בעלי האורוות.

המסקנה היא פשוטה כבר שנות דור הימין מרמה את בוחריו - המטרה שלו לרצות את האוסלונים אבל הוא מספר לציבור דברים אחרים. הרבה זמן לא היה לי הסבר לעובדה הפשוטה שהתבררה מהר מאד לאחר התבססות הימין בשלטון (עוד בסוף שנות ה-‏70 אם אינני טועה). כבר אז שאלתי את עצמי איך זה יכול להיות שלא ממש מתחילים לנקות את האורוות?

כדי להיות כנה אני חייב להגיד שהיו נסיונות כנים לנקות את האורוות - אבל החשש מפני הפסד בבחירות כנראה שיכנע שלא כדאי. המנצחים למען הנקיון ''בחרו'' להצטרף ולהשתתף בתהליך אותו באו לנקות ולא להסתכן בהפסד הבחירות בטווח הקצר. בעיני, השיא של תהליך ''הבחירה'' הזה היה כאשר השר אריק שרון חזר מהעדרות ארוכה מהתהליך השלטוני (הוא היה עסוק במשפט נגד הטיים). מעל כבש המטוס שהחזיר אותו הוא הודיע, בתשובה לכתב/עיתונאי (על הפרק היו מינויים פוליטיים בכי''ל), אתם עשיתם זאת עד עכשיו ועכשיו אנחנו נעשה זאת. הוא בעצם אמר ויתרנו על מטרת הנצחון העיקר הנצחון. אני זוכר את המשדר הזה של החדשות היטב. עבורי זה היה האישור שמטרת ניקוי האורוות של הימין היא לא אמיתית אבל היא טובה לשימוש בתעמולת הבחירות. בהמשך קיבלתי עוד חיזוקים להבנה הזאת כמו המאמר של אורי אריאל בהארץ, לפני מספר חודשים (כנראה בעקבות ישיבת מרכז הליכוד המפורסמת) שהסביר מדוע עדיפה ''השחיתות שלנו.''

כעת אתם (אתה אברהם שלום, אורי מילשטיין ואולי עוד אנשים) מביאים את הרציונאל. המטרה האמיתית היתה לרצות את מלכלכי האורוות וגם להחליף אותם בעמדות השלטוניות - דבר והיפוכו. כבר שנות דור אתם-אנחנו בוחרים מנהיגות שכל רצונה הוא להמשיך ללכלך את האורוות – את התהליך השלטוני. אבל הם לא אשמים. הם רצו-רוצים לשנות אבל לא יכולים כי מי שהמפסיד בבחירות עדין מנהל את המציאות שלנו – שלטון של רוחות רפאים.....!

אני לא קונה את הטענה הזאת. שנות דור זה הרבה מאד זמן לשנות באופן מהותי תהליכים אם אכן זאת הכוונה. זה בהחלט מספיק זמן אפילו כדי להעיף רוחות רפאים מפינות חשוכות.
_new_ הוספת תגובה



כמה ''שנות דור'' בדיוק הליכוד בשלטון?
בננה ספליט (יום ראשון, 15/02/2004 שעה 13:45)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה יכול לכמת אותם נטו?
_new_ הוספת תגובה



כמעט 37 שנה
דוד סיון (יום ראשון, 15/02/2004 שעה 15:02)
בתשובה לבננה ספליט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



ואני הייתי תמים וחשבתי
בננה ספליט (יום ראשון, 15/02/2004 שעה 16:33)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שגם העבודה/מערך שלטו, לבדם או בקואליציה עם הליכוד, באותה תקופה. סתם האשמתי את העבודה. אני מודה שטעיתי. אכן רק הליכוד שלט ''36 ועוד קצת''.

אני מודה לך על המידע החדש והאמין שמסרת לי.
_new_ הוספת תגובה



ישראל אינה דמוקרטית
אברהם שלום (יום שני, 16/02/2004 שעה 2:36)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תגובתך חשובה מאד וצודקת ושאלתך מחיבת תשובה.

אין די בקיום בחירות לפרלמנט לקיום שלטון דמוקרטי.
דמוקרטיה תלויה בהסכמה. אין חוק המחיב את העם לקבל את חוקי המדינה ואם היה חוק כזה עדין אין חוק שמחיב לקבל אותו עצמו ועד אין סוף. אם כן הכל תלוי בהסכמה, במלים אחרות בחוקה בלתי כתובה.

הממשלה הנבחרת תלויה בהסכמה של מספר גורמים לתוצאות הבחירות - המעוט שהובס בבחירות (בנגוד לאותה מטרוניתא שאימה לארוז את מזודותיה או אחרים שאמרו 'אבדה לי המדינה') והצבא ( ראה דוגמת תורכיה) ועובדי המדינה שיוציאו לפועל את הוראות הממשלה וכמובן מערכת המשפט - וזה נושא המאמר של אריק באך שאנו דנים בו.

כאשר זכה הלכוד לראשונה בבחירות והובס המערך - מיהר ראש הממשלה מנחם בגין ומינה חבר כנסת של מפלגת האופוזיציה הראשית שעמדה מולו בבחירות לתפקיד החשוב של שר החוץ. חבר הכנסת היה לא אחר אלא משה דין, האיש שהיה אחראי למחדל מלחמת כפור, המחדל שהביא את העם למאוס במערך ולבחור בלכוד. מנחם בגין חש כי משה דין העריק ממפלגתו שהתפטר מן הממשלה של המערך בבושת פנים - בריוק איש כזה מעניק לו לגיטימיות לשלוט. כלומר הלכוד חש כי אין לו זכות או יכלת לשלוט במדינה. איני יודע אם בגין חשש מהתקוממות של אלופי הצבא והש''ב או חבלה במשק ושביתות שתיזום ההסתדרות או חתרנות של מערכת המשפט והפרקליטות או מכולם יחד.

ויתכן כי פעל אצל בגין גורם נוסף - הוא ידע כי מרבית בוחריו היו ספרדים. והוא בקש לגיטימציה בקרב בני עדתו יוצאי פולניה אשר במשך שנות דור רובם השתיכו למפא''י שנידתה ושנאה אותו. על יחסו של בגין לבוחריו הספרדים אפשר ללמוד משני מקרים. בגין הופיע בתכנית הטלביזיה הבריטית של דוד פרוסט והשיב תשובות מבריקות. מלבד בנושא אחד - בגין נשאל על הפליטים הערבים ואז סיפר על חלופי אוכלוסין שנעשו בעולם ועל הגרמנים שגורשו מן הסודטים.רק דוגמה אחת לא זכר - כי אנו הישראלים כולנו פליטים ומחציתנו פליטים מן המדינות הערביות שגזלו את רכושנו ואדמותינו וגרשונו בזמן שהיו אזרחים שלוים ולא מעורבים בשום מלחמה. הבוחרים האלה שהעלו אותו לשלטון לא היו קימים בתודעתו. ודאי לא ידע כי ליהודים בעירק היה רכוש עצום גם פרטי וגם של הקהלה בנינים ושטחי אדמה ענקים ומקומות קדושים - כגון קבר יחזקאל . תפיסתו על הספרדים היתה של עניים מרודים ( על יהודים ברוסיה נאסרה רכישת אדמות - אז לספרדים האלה תהיינה אדמות?). לאחר מכן היתה הקומדיה כאשר ביקש בגין להציע ספרדי לנשיא - אדם שלא ידע עליו דבר מלבד היותו ספרדי ופרופסור ( אולי חשב כי אין יותר מאחד כזה).

בימים אלה מתלוננים נסיכי הלכוד על חברי הכנסת של הלכוד ומשמיעים רמזים עבים על מוצאם. אם כן - קבוצה אחת של פוליטיקאים מבקשת להחליף קבוצה אחרת בשלטון ואולי אף רק להתחלק עמה בשלטון - כדוגמת ממשלות האחדות בין מי שהיו יריבים חריפים לכאורה במערכת הבחירות.

האם היה ראש הממשלה נתניהו חפשי לפעול בזירה המדינית והבטחונית נוכח מערכת ההסתה של התקשרת הממלכתית וגם חבריו לסיעה אבל לא לרעיון, נסיכי הלכוד. הרמטכ''ל בזמנו היה אמנון ליפקין שחק מן המאמינים היותר אדוקים והזויים של תורת אוסלו. על ראש נתניהו היתה תלויה אם כן חרב של הרמטכ''ל - התפטרות, הדלפה, התססה. מעין מה שאנו רואים כיום נגדו כשר האוצר.

הוסף לכך את חולשת הכנסת מול המערכת המשפטית ותראה כי לתוצאות הבחירות אין ערך רב. ( באירן שולטת מועצה של איאת אללה - מעל הנשיא והפרלמנט). חולשת הכנסת נובעת בין היתר בגלל שיטת הבחירות. ארמוז רק כי חבר הכנסת תלוי בבעלי ממון לצורך הבחירות המקדימות ומרגע שנבחר יתחיל לחשוב על הבחירות הבאות. בנגוד לשיטה האזורית של בריטניה כאשר נציגי כל מפלגה נבחרים אלה לצד אלה בשיטתנו כל חבר כנסת אויב של חברו על מקום ברשימה. המפד'ל והאחוד הלאומי יהיו יריבות בבחירות ולא יוכלו לשתף פעולה בכנסת וכן מרכיבי האחוד הלאומי ובכל מרכיב כל חבר. שיטת הבחירה גם דוחה מועמדים אניני טעים ולכן רמתם האנטלקטואלית של רוב חברי הכנסת אינה מאפשרת להם להתמודד עם המערכת השולטת של האוסלונים.
_new_ הוספת תגובה



12 השבטים...
אריק באך (יום חמישי, 19/02/2004 שעה 15:58)
בתשובה לאברהם שלום
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תגובתך המרתקת עונה על סוגיה אחת ופותחת לדיון סוגיות-ענק כגון האפלייה העדתית, התלות של הנבחר בפריימריס, והמוגבולת האינהרנטית של מועמדים בפוליטיקה.

כל נושא הוא בעיה ונושא למאמר ודיון מרתק כשלעצמו.
_new_ הוספת תגובה



אז מה אם ישראל אינה דמוקרטית?
דוד סיון (יום חמישי, 19/02/2004 שעה 18:56)
בתשובה לאברהם שלום
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה זה שייך לדיון שלנו? הרי אנחנו קובעים מי ישב בכנסת.

גם אם אקבל את כל ההסברים שלך לקשיים של הליכוד (או כל מפלגה אחרת). הם לא מסבירים את העובדה הפשוטה שמעשית מעט מאד שונה או מאז שהליכוד והימין בכלל הפכו לרוב פוליטי - פרלמנטרי - שלטוני. במירב אלו הם רעשי רקע שמפריעים לקיים את ההבטחות שניתנו לבוחר - הם לא הסיבה או הסיבות שהנבחרים לא מקיימים הבטחות.

לטעמי מי שחושב שאלו סיבות ממשיות מתחמק מתשובות יותר מתאימות ונכונות: חוסר רצון להביא לשינוי אמיתי בגלל המחיר הקשור בכך. חולשת הכנסת נובעת ממה שהציבור רוצה - הציבור לא רוצה שינוי רדיקלי. הנבחרים לעומת זאת לא רוצים להפסיד את העמדה ולכן לא מזעזעים את הספינה. ככלל הנבחרים הם תמונת ראי שלנו – הם מה שמגיע לנו. אם נרצה שינוי הם פתאום יגלו יכולות שהיום, כביכול, חסרות.
_new_ הוספת תגובה



האם קיימים באיזשהו מקום קורות חיים של מר באך?
אריק באך (שבת, 14/02/2004 שעה 7:36)
בתשובה לגיל רונן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עקרונית, אני חושב שחשוב מה אמר ולא מי אמר.

אבל לגופו של עניין - אין לי שום בעיה. אז בבקשה. מה אתה רוצה לדעת? שלח לי במייל שאלות וקבל תשובות (אם כי כתובת הדוא''ל שלי ממילא מסגירה מה אני עושה בחיים...)
_new_ הוספת תגובה



האם קיימים באיזשהו מקום קורות חיים של מר באך?
אריק באך (שבת, 14/02/2004 שעה 8:05)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואגב,
מה אתה יודע על קורות החיים של אמיר אורן? ושל מרדכי גילת? ועל הצדדים האפלים של עמוס שוקן? (ואינני מתכוון חלילה לנטיותיו המיניות). ואם אני אומר לך שנוני מוזס רצח אדם בצעירותו, והודה בכך (והתיק נסגר בנסיבות מסתוריות), את קורות החיים האלה ידעת? ומה אתה יודע על קורות החיים של הצלם שצילם את רצח רבין? ומה אתה יודע על קורות החיים של בעלה של דורית בייניש ובעיקר על הפרשה הפלילית ביגוסלביה? ומה אתה יודע על קורות החיים של אחיה של בייניש (סוכן מוסד חביב אמנם, אבל מה עשה אחרי שפרש?) ומה אתה יודע על דן חלוץ ???

רבותיי - למרות האינטרנט, זה הוא איננו עידן האינפורמציה, אלא עדנת הדיס-אינפורמציה !

מדינת-עיתון לאנשים החושבים איך שמכתיבים להם...
_new_ הוספת תגובה



דיסאינפורמציה
אורי מילשטיין (שבת, 14/02/2004 שעה 8:23)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דיסאינפורמציה התקיימה תמיד בגלל אי ידיעת אבני היסוד ואולי אף אי נגישות עקרונית אליהן. התוצאה: שימוש בכללים פרשניים בלתי אמינים בנסיון להבין מופעים.

דיסאינפורמציה לגבי אמיר אורן ואפילו לגבי נוני מוזס אינה קריטית אף כי היא מסקרנת. לעומת זאת דיסאינפורמציה לגבי קריסת מערכת הביטחון של ישראל ב-‏8 באוקטובר 1973, משפיעה על כל אחד מאיתנו היום כאן ועכשיו.
_new_ הוספת תגובה



דיסאינפורמציה
אריק באך (שבת, 14/02/2004 שעה 8:31)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

והנה חזרנו למה שמפחדים שיסתבר מוענונו.

''בועת הטכנולוגיה'' כינה את זה בכיר בסי איי איי לאחרונה בהיבט אחד.

''סרבנות אפורה'' מכנים את המגיפה הזו בישיבות חירום שמסקנתם כי לישראל אין כבר חיילים...

אני מעריץ אותך שאתה עוד מכנה את המערכת הזו מערכת ''בטחון''. אך אין טעם להיכנס לדיון מוגבל שכזה. יש בעיה וקונפליקט בעובדה שיש דברים חמורים שלא ראוי לדון עליהם באינטרנט.

אולי כדאי להמליץ לציבור בארץ להגיע להרצאות שלך ושם לדון בבעיות בפורום ראוי יותר...
_new_ הוספת תגובה



לחם ושעשועים
אורי מילשטיין (שבת, 14/02/2004 שעה 9:10)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הציבור עדיין לא הגיע לשלב שהוא מתעניין בהוויית הצבא והמלחמה ובמערכת הביטחון של מדינת ישראל. העניין שלו בנושאים אלה מצטמצם לרמה של רכילות וקצף על פני המים. כמו רוב הרומאים הוא מבקש לחם ושעשועים ומקבל אותם מערוץ 2 בשפע. שיחות עומק מרדימות אותו. הציבור חושב על מערכת הביטחון בעזרת מושגים של השכל הישר שנועד למלא את הפונקציות הבאות: ''לאכול, לזיין ולחרבן'' (אלוף משנה רפאל איתן - רפול- בכנס קציני צנחנים אחרי מלחמת ששת הימים, בגין האמירה הזאת הרמטכ''ל חיים בר לב נמנע מלהעניק לו דרגת תת אלוף). זה אחד ההסברים איך מחבלים חסרי טכנולוגיה מביסים צבא בעל טכנולוגיית-על כמו צה''ל.
_new_ הוספת תגובה



''אם אין לחם שיראו די.וי.די'' :-)
אריק באך (שבת, 14/02/2004 שעה 10:07)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



מחנות פליטים
אורי מילשטיין (שבת, 14/02/2004 שעה 10:33)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במחנות הפליטים אחרי הקריסה הגדולה לא יהיה חשמל ולא יהיה די. וי. די.
_new_ הוספת תגובה



מחנות פליטים
אריק באך (שבת, 14/02/2004 שעה 10:44)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם ההערכה שלך כוללת מחנות פליטים ישראליים, אז אני חייב להודות שהאופטימיות שלך מעודדת
_new_ הוספת תגובה



הצלבנים הפוסט-מודרניים
אורי מילשטיין (שבת, 14/02/2004 שעה 10:53)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אכן זאת הערכתי אם ההדרדרות לא תיבלם!

ואף שאני סבור כי בסופו של דבר לא נגיע לכך, אין לקבוע שזאת אפשרות לא ריאלית לחלוטין. גם הצלבנים האמינו בשעתו שזאת אפשרות לא ריאלית והם טעו בגדול.מהרבה בחינות אנחנו היום הצלבנים הפוסט-מודרניים, בכל הנוגע לקיפאון מחשבתי, לדוגמטיות ולפרדיגמה סכולסטית שיסודה פרשנות ולא אינטלקטואליזציה.
_new_ הוספת תגובה



השואה 2006
אריק באך (שבת, 14/02/2004 שעה 11:24)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה סבור שלא נגיע לכך. אני חושש שנגיע לגרוע מכך.

ואני חושב שיש בינינו גם הבדל לגבי זהות הסכנה. להערכתי אתה מגדיר את הסכנה הקיומית כארצות ערב, ואילו אני מגדיר את ארצות הברית דווקא.

אבל אין זאת אומרת שאני חושב שההערכה שלי את המצב טובה מההערכה שלך...
_new_ הוספת תגובה



ארצות הברית כסכנה קיומית
אורי מילשטיין (שבת, 14/02/2004 שעה 11:46)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על פי תורת האיומים הפנימיים, ארצות הברית מהווה סכנה קיומית מתמדת למדינת ישראל, אך לא במובן של מנחיתה מכה ישירה ומכרעת אלא במובן משענת קנה רצוץ של ירמיהו הנביא: ''מוכרת'', ''מפקירה'', ''לוחצת'' כפי שהיא נהגה כלפינו אחרי מבצע קדש ולפני מלחמת ששת הימים. ואם היא עלולה להיות אויבת ישירה של ישראל הרי זה יתרחש לא ב-‏2006 אלא ב-‏2026.

אם הניסוח שלי מקובל עליך הרי דווקא משום כך יש לחולל רפורמה מיידית במערכת הביטחון כדי שנוכל לנטרל איום ערבי-מוסלמי ללא סיוע מצד ארצות הברית.
_new_ הוספת תגובה



ארצות הברית כסכנה קיומית
אריק באך (שבת, 14/02/2004 שעה 12:08)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מחשיב את עצמי כבטחוניסט שמומחיותו קטנה בהרבה משלך, ואולי משום כך אני חולק עליך בטעות וסבור שהפתרון שאתה מציע, ''לחולל רפורמה מיידית במערכת הביטחון כדי שנוכל לנטרל איום ערבי-מוסלמי ללא סיוע מצד ארצות הברית'' היא בסך הכל תוצר לוואי של הרפורמה שאני מציע:

לגבש מערכת איסוף, הערכה, מבצעית וממילא גם צבאית עצמאית ואשר אינה מעצבת את מינוייה, תפקודה וכל המשתמע מכך בידי ארצות הברית.

להמשיך לחייך ולהיות ידידים, אך כמו שפרס ורבין היו מחייכים בידידות...

החיבוק בין קליינט וזונה חייבים להיגמר במקום שבו מסתיים האינטרס הנקודתי הצר.

נתחיל בהכרזה האלמנטרית כי שימוש במוצרי מיקרוסופט אסור על כל מי שעוסק בחומר פוליטי, שלטוני וממילא צבאי ובהקמת רשת אינטרנט ודי אם אס מנותקים מהבק-בון האמריקאי.

נמשיך בחקירת פוליגרף לכל חבר כנסת וממשלה (יודע מה החסרונות, ומכיר את דעתו של מזוז בסוגיה - אל תתנפלו. אבל יודע להפעיל פוליגרף ומכיר גם את הייתרונות לעומת החור השחור הקיים).

נמשיך בריענון מערכות טוטאלי, ושמי שיודע ורוצה רק ''לזיין לאכול ולחרבן'' (אם אני זוכר נכון את הציטוט שהבאת) אז יתכבד לעזוב את מערכת הבטחון ונרענן מערכות אלה במאות אנשים מקוריים ומוכשרים המסתובבים היום חופשי בשוק. כי הקיבעון והעידר גדעון-תנכיים (לצד צרות אופקים וראייה לטוח קצר, ''אכול ושתה (וזיין, או קיי) כי מחר תמות'') הם הם בעיית הבטחון שלנו (קראת בטח ספר של חיים לסקוב בנושא?)

ויחסי ישראל ארצות הברית מזכירים לי סיפור עתיק:

ציפור הסתובבה ברפת כשלפתע נעמדה פרה מעליה ועשתה עליה את צרכיה. הציפור התכסתה בצואה, כמעט עד צווארה. הציפור שרקה, גנחה, נאנקה וקראה לעזרה. בסביבה טייל שועל ששמע את שריקתה, הגיע בריצה, שלף אותה מערמת הצואה ולקח אותה עמו לפינה שקטה. ושם, בנחת, טרף אותה.

מסקנה: לא כל מי שמחרבן עליך, שונא אותך;
ולא כל מי שמוציא אותך מהחרא, בא להצילך.
_new_ הוספת תגובה



צעד ראשון והכרחי ברפורמה בצה''ל
אורי מילשטיין (שבת, 14/02/2004 שעה 12:37)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין מהפכה אלא מהפכה אינטלקטואלית, השאר הן הפיכות שמרעות את המצב. מהפכה אינטלקטואלית היא מעבר מפרדיגמה (במובן של תומס קון) שהגיעה לסוף דרכה לפרדיגמה חדשה ומבטיחה. הפרדיגמה הצבאית הגיעה לסוף דרכה לא בגלל שממלאים אותה אנשים ברמה נמוכה, אלא משום שאין להם כלים להבין את המציאות הביטחונית. כלים אלה אינם בנמצא משום שלמערכת הביטחון יש מונופול על המידע הביטחוני ומשום שאין במערכת הביטחון חשיבה חופשית.

לכן לא תתכן מהפכה אלא אם יופקע המונופול של מערכת הביטחון על המידע הביטחוני ואם תפעל בישראל מסגרת חושבת שכל המידע הזה יעמוד לרשותה.

אחרי שתתבצע המהפכה הזאת נתחיל לפתח פרדיגמה חדשה.
_new_ הוספת תגובה



למה לא לפתח את הפרדיגמה עכשיו
מושה (שבת, 14/02/2004 שעה 12:41)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ולנסות להוכיח את תקפותה?
קופרניקוס חיכה עד שכל המדענים הקודמים ימותו?
_new_ הוספת תגובה



למה לא לפתח את הפרדיגמה עכשיו
אורי מילשטיין (שבת, 14/02/2004 שעה 12:52)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כי ללא נגישות למידע וללא חירות המחשבה והביטוי לא ניתן לפתח את הפרדגימה החדשה. לכן יש לבצע עכשיו צעד מקדים: לשכנע את הציבור שיש הכרח לפתח פרדיגמה וחדשה ולשכנעו שכדי לפתחה יש להפקיע את המונופול על המידע הביטחוני מידי מערכת הביטחון ויש להבטיח אי תלות של מפתחי הפרדיגמה.

אני עסוק במשימה המקדימה הזאת לפחות 15 שנים.
_new_ הוספת תגובה



אורי, אולי תצליח להסביר את מה שאריק כבר מבין
דוד סיון (שבת, 14/02/2004 שעה 13:58)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לפי הבנתי התיאורטיקן (הפילוסף) לא צריך גישה לנתונים המפורטים בכדי לפתח מבנים תיאורטיים חדשים. מי שצריך גישה לנתוני אמת הם המנסים להוכיח או להפריך את התיאוריה החדשה שהוא פיתח. כך יכול לפעול מפתח הפרדיגמה החדשה, תוך חרות מחשבתית. רק אחר כך צריך לבחון את התיאוריה באמצעות הנתונים. אם כך רק לאחר שישנה פרדיגמה חדשה צריך גישה לנתונים המפורטים. אז גם יש אמצעי (הפרדיגמה החדשה) כדי לשכנע שיתנו גישה.

לפי מיטב הבנתי כך נהג מילטון פרידמן. תקן אותי, בבקשה, אם אני טועה.
_new_ הוספת תגובה



אורי, אולי תצליח להסביר את מה שאריק כבר מבין
אריק באך (שבת, 14/02/2004 שעה 14:39)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הלוואי והייתי מבין... ככל שאני לומד יותר אני יודע פחות...

ולדעתי אורי מילשטיין כבר בשלב השני שאתה מציע ''רק אחר כך צריך לבחון את התיאוריה באמצעות הנתונים''.

את התיאוריות שלו הוא כותב כבר מזמן, ורבות מהן אומתו לא בזכות זה שמישהו החליט לחשוף בפניו או בפנינו את הנתונים אלא כי המסקנות שלו התפוצצו לכלנו בפרצוף...
_new_ הוספת תגובה



לאריק ולדוד: על הפרדיגמה
אורי מילשטיין (שבת, 14/02/2004 שעה 14:53)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אכן אני חוקר את הפרדיגמה הביטחונית קרוב לארבעים שנה והצעתי חלופה לפני חמש עשרה שנים בספרי על עקרון השרידות. אבל ההצעה ההיא לא היתה אפילו צעד ראשון אלא צעד מקדים. בפורום ארץ הצבי פרסמתי בעבר קטעים אחדים מניסוח הרבה יותר מתקדם של הפרדיגמה. הקטעים זכו, כזכור לדוד לפחות, לתגובות עוינות כל כך עד שחדלתי לפרסם רשימות בפורום ורק לעתים רחוקות אני נכנס להגיב כמו שנכנסתי היום.

כדי שפרדיגמה חדשה תמריא צריכה לפעול סביבה חבורה-אסכולה. מכיוון בשלב זה לא קמה אסכולה כזאת אין התיחסות להצעותי במערכת האקדמית וללא התיחסות כזאת כמעט שאין יכולת לפתח פרדיגמה. היחס לתיאוריות שלי היה משתנה אם לאנשים נוספים העוסקים בתיאוריה ביטחונית היתה נגישות למידע החסוי והם היו מבינים את מה שאריק מבין היום - שהתיאוריות שלי מנהירות טוב יותר מהחלופות הישנות את הוויית הצבא והמלחמה.

הנהרה אופטימלית היא תנאי הכרחי לתפקוד אופטימלי.
_new_ הוספת תגובה



לאריק ולדוד: על הפרדיגמה
אריק באך (שבת, 14/02/2004 שעה 15:15)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חבל שתגובות עויינות מונעות ממך לתת פומבי לדברים שאתה מאמין בהם.

גם לדברים שאני כותב יש המון תגובות עויינות. אך הן מחזקות אותי.

הן עוזרות לי לתקן טעויות בתגובות שהמבקרים אותי צדקו.

הן מאפשרות לי לשכנע אנשים שביקרו אותי ולעיתים בחריפות בוטה (ולשמחתי כמה מה''אוייבים'' האידאולוגיים שלי בעבר הם חברים טובים שלי -גם אידאולוגית- כיום.

הן מאפשרות לי להבין למה ההמון עיוור ומכיילות את אופן ההסברה שלי על ידי שאני שומע באיזה ניסוחים אני מפספס את הבנת הקורא (ואף על פי כן לא נגמלתי מהרגלים רעים של ניסוחים בוטים).

והן מאפשרות לי להבין באיזה טיעונים נאחזים נושאי הביקורת שלי (יש מישהי שנהגה להגיב נגדי באופן שיטתי בשם בדוי כמובן. לאחר תגובה שלה לפרט מוכמן שהכנסתי בשם בדוי, שלחתי לה מייל תזכורת קצר שלאחריו היא הפסיקה להגיב בכלל אבל להערכתי היא לא הפסיקה לקרוא...). כיום היא לפחות הפסיקה להיות נגדי בדיונים פנימיים, וגם זה משהו.

ואשר להמתנה לאותה אסכולה מיוחלת - חבל על הזמן. קשה להסביר משהו לאדם שמשכורתו תלויה בכך שאינו מבין...
_new_ הוספת תגובה



אתה צודק!
אורי מילשטיין (שבת, 14/02/2004 שעה 15:25)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מצד שני נדמה לי שרמת העוינות לדברים שכתבתי גם בספרים וגם במאמרים עולה בהרבה על רמת העוינות למאמרים שלך, שקראתי. כשיש תחושה ש''כולם נגדי'' המסקנה היא שפרסום הוא בזבוז מאמץ.
_new_ הוספת תגובה



אתה צודק!
אריק באך (שבת, 14/02/2004 שעה 15:41)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כשאתה חוקר משהו, מגלה משהו חדש ומפתיע שאף אחד אחר לא העז לגלות לפניך, ופתאום כל הציבור כולו מתכחש אליך בהיסטריה ולא בהיגיון, בקללות והתקפה אישית ולא בויכוח לגופו של עניין, בעצבנות אמוציונלית ולא בניתוח והפרכה קרים ושכלתניים - זה בדיוק הרגע שבו אתה יכול ללכת לחנות מדליות, לקנות מדליה ולכתוב עליה ''גם אני הכרזתי על מהפיכה שגילויה מזעזע את העדר''.

ואף על פי כן נוע תנוע...

אני, כשלעצמי, נרתע מאנשים המסכימים לכל דבר שאני אומר.

בעסק שלי אני ממנה לתפקידים בכירים רק אנשים שהצליחו להוכיח לי שאני טועה והתקיפו אותי בלי לעשות חשבון לבעלותי על החברה.
_new_ הוספת תגובה



מדליות
אורי מילשטיין (שבת, 14/02/2004 שעה 15:58)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שלחתי לך אימיל בעקבות תגובתך על המדליות. מחכה לתגובתך המפורטת באימייל.
_new_ הוספת תגובה



אתה צודק!
לוי (יום ראשון, 15/02/2004 שעה 10:35)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מקווה שאתה לא נרתע ממני למרות שהסכמתי לרבים מדבריך .
_new_ הוספת תגובה



אתה צודק!
אריק באך (יום ראשון, 15/02/2004 שעה 10:50)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כל עוד לא הסכמת לכולם, ומצאת נקודות שבהם אני לדעתך טועה ואף טרחת להעמיד אותי על טעותי, להשקפתך; וכל עוד לא הסכמת על עיוור ורק בגלל איזו תלות בי - הסכמתך מתקבלת באהבה זהה למחלוקת שלך על הנקודות שמצאת לנכון לחלוק.
_new_ הוספת תגובה



למה לא לפתח את הפרדיגמה עכשיו
אריק באך (שבת, 14/02/2004 שעה 14:29)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וכאן בדיוק נקודת המחלוקת שאני מציע שננסה לשכנע הדדית מי צודק.

לטענתי, אי אפשר לשכנע את הציבור ''להפקיע את המונופול על המידע הבטחוני...''

כי זכות ההחלטה על כך איננה כלל בידי הציבור ושבויה במעגל שוטה אשר לעולם ייוציא אותה מחוץ לנגישות הציבור.

ומי ימנה את מפתחי הפרדיגמה באופן אשר יבטיח את אי תלותם? מי שמינה את גינוסר לשופט? מי שמינה את השופט קדמי ובכור בעניין ילדי תימן? מי שמינה את אהרון ברק וזמיר לעניין סברה ושתילה? מי שקבע שהתובעת יהודית אמסטרדם תהפוך לשופטת במשפט של דודי אפל? מי ???
_new_ הוספת תגובה



כרגיל את הממשיך עם השטויות
מושה (שבת, 14/02/2004 שעה 14:59)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אנא סבר את אזנינו וספר לנו מי מינה את גינוסר לשופט ובאיזה בית משפט.
גם שקרנים או פנטזיונרים אמורים לעתים להתבונן בעובדות אחרת הם מאבדים את האמינות המעטה שלהם.
_new_ הוספת תגובה



כרגיל את הממשיך עם השטויות
אריק באך (שבת, 14/02/2004 שעה 15:19)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואני חשבתי שאתה רק עושה את עצמך...

יוסי גינוסר היה השופט בועדה שקבעה כי מי שרצח את המחבל בפרשת קו 300 היה... יצחק מרדכי.

וכדי לקבוע מי השקרן והפנטזיונר, אולי מוטב שתספר לכל קוראי הפורום הזה באיזה ספרים, מאמרים וחקירות ביררו את פרשת רצח עמירם ניר כפי שטענת.

אתה טענת ''מאות''

יש לך אחד ורבע אולי ???
_new_ הוספת תגובה



כרגיל את הממשיך עם השטויות
מושה (שבת, 14/02/2004 שעה 15:33)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שופט בועדה?
חשבתי שבועדה היו חברי ועדה ולא שופטים.
_new_ הוספת תגובה



כרגיל את הממשיך עם השטויות
אריק באך (שבת, 14/02/2004 שעה 15:45)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יופי. אז אתה לא עושה את עצמך אלא באמת מאמין במה שאתה טוען.

אברהם שלום, מקורבנות גינוסר (אף על פי שנהוג לראות בו מקורבנות הפרשה לצידו של גינוסר ולא כך הוא!) אולי יהיה עם יותר סבלנות ללמד אותך היסטוריה ומשפט. אני התייאשתי...
_new_ הוספת תגובה



כרגיל את הממשיך עם השטויות
מושה (שבת, 14/02/2004 שעה 18:50)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אברהם שלום היה מפעילו של גנוסר
_new_ הוספת תגובה



כרגיל את הממשיך עם החד-מימדיות
אריק באך (שבת, 14/02/2004 שעה 22:02)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה באמת? לא ידעתי...

ואיפה הוא כיום ואיפה מי שרצח את המחבלים הכפותים??? ולמה?

העולם לא מסתיים בקצה האופק שכל אחד מאיתנו מכיר, הידעת?
_new_ הוספת תגובה



נו, ספר לנו מי נמצא איפה
מושה (שבת, 14/02/2004 שעה 22:10)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אולי פעם תכתוב עובדות נכונות ולא המצאות מצחיקות
_new_ הוספת תגובה



נו, ספר לנו מי נמצא איפה
אריק באך (שבת, 14/02/2004 שעה 22:17)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הרוצח עצמו בכנסת (יתום) ומי ששילם על זה שחיפה על הרוצח ואולץ לפרוש מראשות השב''כ - כיום הוא אבל וחפוי ראש ומנודה, בחו''ל...

אבל זה רק החלק השטחי של העובדות המכוערות שמאחורי כל האינטריגות של פרשת קו 300.

פעם אולי אכתוב מאמר מורחב על הנושא...
_new_ הוספת תגובה



חשבתי שיש לך עובדות חדשות
מושה (שבת, 14/02/2004 שעה 22:32)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה שהציבור בחר את הרוצח לכנסת רק מראה משהו על הציבור
_new_ הוספת תגובה



חשבתי שיש לך עובדות חדשות
אריק באך (שבת, 14/02/2004 שעה 22:51)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בזה אנחנו מסכימים (פני הדור כפני הכלב...)
_new_ הוספת תגובה



אריק - בחייך!!!
רמי נוידרפר (יום ראשון, 15/02/2004 שעה 16:47)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איפה הוא היום??? בכנסת . ותאמין לי שסיבה שהוא בכנסת זו העובדה שרצח מחבלים , שעשתה אותו פופולרי כל כך בליכוד!!

ואיפה אברהם שלום??? מנודה בחו''ל...

אני מסכים איתך שהחנינה שקיבלו אלה שזייפו את החקירה והעלילו עלילת דם על יצחק מרדכי היא שערורייתית עוד יותר מהחנינה למבצעי הרצח עצמו.

זו היתה קנוניה מזעזעת של יצחק שמיר ושמעון פרס שעליה יזכרו אצלי לדראון עולם.

זכור לטוה ביועץ המשפטי זמיר שסרב לתת יד לקנוניה הזו ולכן הודח.
_new_ הוספת תגובה



יצחק זמיר הוא שופט מושחת.
אריק באך (יום ראשון, 15/02/2004 שעה 17:00)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

החנינה למבצעי הרג המחבלים אינה שערורייתית כלל וכלל. היא טבעית ומבורכת ודברים חמורים מזה לא מגיעים כלל לידי חקירה (דן חלוץ כמה רצח? יהודים וערבים גם יחד?).

החנינה למבצעי עלילת הדם היא פשע ובגידה במדינה.

יצחק זמיר היה מוכן לחנון את מבצעי עלילת הדם ולא את מבצעי הרצח, מתוך מניעים אינטרסנטיים וטובות הנאה. האשליה שהוא הודח על רקע מצפוני היא אחיזת עיניים ותרגיל מבריק של ברק.

יצחק זמיר הוא אדם מושחת ואני עדיין מחכה לתשובות של פרשת האי היווני שלו: הדוח המזוייף בפרשת סברה ושתילה, טובות ההנאה במליוני דולרים לבן שלו במסוה של שכר טירחה (למשרד עורכי הדין המשותף של הבן שלו ושל אהרון ברק, ליתר דיוק) ועשרות תיקים שנסגרו בנסיבות תמוהות ביותר (לרבות תיק אלרוב נגד הקבלן אלפרד אקירוב ושמעון פרס).

הנסיון לשתול אותו כדי להפיק דוח מוזמן לטובת אלישבע ברק מהווה מסמר אחרון וראוי לקריירה ציבורית שכבר לא תוכל להרים ראש יותר, של איש שאחראי לזיהום מערכת השלטון והמשפט כמעט כמו ברק ובייניש.
_new_ הוספת תגובה



מזה הדוח המזוייף בפרשת סברא ושתילה?
מושה (יום ראשון, 15/02/2004 שעה 20:46)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



זה אתה תגיד לנו
בננה ספליט (יום ראשון, 15/02/2004 שעה 22:29)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה מכיר היטב את הפרוטוקולים של מועצת אש''פ.
_new_ הוספת תגובה



שינוי הסביבה התרבותית
אורי מילשטיין (יום ראשון, 15/02/2004 שעה 22:47)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כפי שכתבתי לך באימייל האישי לגבי הפרויקט: אנחנו לא יכולים למנות את מפתחי הפרדיגמה, אבל אנחנו יכולים לשנות את הסביבה התרבותית. הסביבה התרבותית החדשה שניצור תהיה ידידותית יותר לפיתוח פרדיגמה חדשה. לשם כך עלינו להעז, וכפי שנרשם על טנק השלל סטלין שהיה מוצב אחרי מלחמת ששת הימים במפקדת חטיבה 35: ''המעז זוכה''.
_new_ הוספת תגובה



חירות מחשבה וביטוי יש לכל אחד כאוות נפשו
מושה (שבת, 14/02/2004 שעה 14:56)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וניתן לפתח פרדיגמות גם על סמך מידע חלקי ולקוות כי הזמן ימלא את החסר.
גם אין צורך לשכנע שום ציבורים, פרדיגמות ותיאוריות אינן נחלתו של ציבור רחב בשום נושא (לא במדע ולא בכלכלה ולא באמנות) אלא נחלתם של מעטים הממלאים את מקומם של יוצרי פרדיגמות שחדלו לספק הסברים נאותים לתופעות.

ההיסטוריה מלאה אנשים שהפכו את תפיסות העולם המקובלות והתנאים היחידים שנדרשו היו שהפרדיגמות שלהם תמלאנה את החוסר שנוצר עם גויעתן של הפרדיגמות הקודמות.
דומני כי עליך לבדוק אם ההצעה שלך עונה על הצורך הזה.
_new_ הוספת תגובה



למה לא לפתח את הפרדיגמה עכשיו
אריק באך (שבת, 14/02/2004 שעה 13:35)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני שמח לראות שיש לך גם דיעות שראויות למחמאה.
_new_ הוספת תגובה



למה לא לפתח את הפרדיגמה עכשיו
אורי מילשטיין (שבת, 14/02/2004 שעה 13:37)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וזה המוכיח שלך שיש תקווה להגיע לפרדיגמה לפני עוד 3000 שנה.
_new_ הוספת תגובה



לחצות כביש בעיניים עצומות ותקווה...
אריק באך (שבת, 14/02/2004 שעה 13:48)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תקווה לטוב ביותר? - תמיד!

בלא המוכנות לגרוע ביותר? - אף פעם !

אלא שאתה מכיר את חברינו הותיק (מרפי) שבמקרה הזה דובר צרפתית:
Rien n’arrive ni comme on le craint ni comme on l’espere
(שום דבר אינו מתרחש - לא כפי שחוששים ולא כפי שמקווים)
_new_ הוספת תגובה



צעד ראשון והכרחי ברפורמה בצה''ל
אריק באך (שבת, 14/02/2004 שעה 12:52)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רפורמה איפה? לא הבנתי... במקום שבו ממנים את מי שגייס הכי הרבה מחבלים מתאבדים פלסטינים ל... סגן הרמטכ''ל ?

הבעיה שאתה מתאר איננה בלעדית בצה''ל. אותם אלמנטים מסרטנים מהוים את ה-בעיה בממשלה, בכנסת, במערכת המשפט ואכיפת החוק, וממילא בגופי המודיעין.

ומאחר שאי אפשר להלחיף את העם, כל נסיון לסדר חדש בצה''ל יחסם על ידי מי שסדר כזה יאיים עליו אם יעשה גם בטריטוריה שלו.

הבט נא, אורי הנכבד: גם אתה בטח מדבר עם קציני צה''ל בכל הרמות. מה הם בעצמם אומרים על יכולת צה''ל להתמודד עם מצב של מלחמה אמיתית גם אתה בטח יודע.

אני רואה בהודאות האלה התקדמות משמעותית, אם כי הפתרון הוא בהחלט מה שאתה מציע. אך הוא אינו מעשי מאותן סיבות שמנית בתיאוריית השרידות המפורסמת שלך.

וראוי להזכיר בהקשר זה את דברי אפלטון:

א. כיצד תכון מדינה? שכל אחד יעשה את שלו.
ב. מי ינהיג את המדינה? הפילוסופים.
ג. מי ישמור על המדינה? עילית משרתת.
בכל חברה, ישנם יחידים בעלי זיקת אמת על ערכי הרוח.הם יודעים את הטוב אך ברגיל וברשות הרבים אין להם כוח להגשימו.
החיצוי בין הכוח לרוח הוא רעתה החולה של ההיסטוריה.
בעלי השררה אינם יודעים את הטוב, ובעלי הידיעה אין להם חלק בשררה.
כל עוד ניהול ופילוסופיה לא יתחברו יחדיו במקום אחד , ואותו אדם לא יאחד בתוך עצמו כוח ניהולי עליון עם תבונה וישוב דעת , כל עוד הפילוסופים לא יהיו השליטים או המושלים לא תהיה תקנה לחיי הכלל.
_new_ הוספת תגובה



הפרדים של הנסיך אויגן
אורי מילשטיין (שבת, 14/02/2004 שעה 13:15)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ישנן דרכים חלופיות להגיע לרומא. דרך אחת שעליה הצבעת וכיוונה מלמעלה למטה, היא באמצעות מלך פילוסוף, כפי שהיה פרידריך השני-הגדול במאה ה-‏18 בפרוסיה. הוא אמר: ''אם הנסיון הקרבי היה מכשיר מצביאים, הפרד של הנסיך אויגן היה גדול המצביאים!'' מה שמאפיין את מפקדי צה''ל הוא נסיון קרבי.זה גם מה שמאפיין את הפוליטיקאים המשפיעים ביותר בישראל. לפיכך ישראל מנוהלת ונשלטת על ידי הפרדים של הנסיך אויגן.

דרך אחרת והפוכה שכיוונה מלמטה למעלה,היא לשנות את התרבות הלאומית כפי ששינו רוסו וולטר וחבריהם את תרבותה של צרפת במאה ה-‏18. הדרך הזאת איטית ובזבזנית אך לא חסרת סיכוי. עלינו לבחור בישראל בדרך השניה כי הסיכוי שיצמח בישראל מלך פילוסוף שואף לאפס.
_new_ הוספת תגובה



הפרדים של הנסיך אויגן
אריק באך (שבת, 14/02/2004 שעה 13:27)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין שום בעיה. 3000 שנה התפלספנו מלמטה, והעולם רק בראשיתו (אם ירצה בין לאדן)
_new_ הוספת תגובה



יתכן שאנחנו לקראת המראה
אורי מילשטיין (שבת, 14/02/2004 שעה 13:34)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אחרי 3000 שנים יגעות?
_new_ הוספת תגובה



יתכן שאנחנו לקראת התרסקות
אריק באך (שבת, 14/02/2004 שעה 13:41)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה מכיר ודאי הכלל היסודי בקורס טייס, שבין המראה להתרסקות...

שניהם עם אותו מנוע, אותם סממנים, אותה עוצמה, ואותם נסיבות - רק עם טעות קטנה אחת...

הציפיות שלי ממדינת ישראל ומערכותיה הרבה יותר צנועות: לא רוצה המראה, ולא התרסקות. רוצה שנוכל להיות עם חופשי בארצנו. המראות ונחיתות נשאיר למגזר העיסקי והמדעי בבקשה...
_new_ הוספת תגובה



חיים על אדמה ערבית-מוסלמית
אורי מילשטיין (שבת, 14/02/2004 שעה 13:46)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כדי להבטיח את קיומנו על ''אדמה ערבית-מוסלמית'', כפי שרוב תושבי האזור רואים אותה, לפחות מאז מחמד, עלינו להיות מומחים בהמראות ובניטרול התרסקויות.
_new_ הוספת תגובה



חיים על אדמה ערבית-מוסלמית
אריק באך (שבת, 14/02/2004 שעה 13:58)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עלינו להיות מומחים בשרידות ברמה הלאומית ולא ברמה האישית.

אי אפשר להגן על מולדת שבה כל אחד ימכור את הכלל למען טובת הנאה קטנה וזמנית !!!

הבעיה שלנו היא שאין בישראל אחים !

הבעיה שלנו היא שבטחוננו תלןי בעם הארץ ולא בעם הספר!

הבעיה שלנו היא שאנחנו חושך לעצמנו הרבה לפני שנוכל לקשקש בכלל על אור לגויים.

הבעיה שלנו היא שאני לא מכיר אפילו מנהיג פוליטי אחד, או קצין צהל בכיר אחד שמוכן למות בעד ארצנו (ואילו אצל אוייבנו אנחנו הרי מכירים הרבה כאלה).

הבעיה שלנו היא שאנחנו אוכלים אחד את השני במקום כולנו למשוך את אותו החבל לאותו הכיוון.

הבעיה שלנו היא שאנחנו הופכים את האוייבים שלנו לאוייבי נצח, ואת הלוחמים שלנו לתומכים שלהם ואת הידידים האמיתיים שלנו לאוייבים.

להמשיך?... אני בטוח שאתה יכול לבד ויותר טוב ממני.
_new_ הוספת תגובה



לעצור את הקריסה
אורי מילשטיין (שבת, 14/02/2004 שעה 14:59)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ניסחת סמפטומים של התפוררות. המניע העיקרי להתפוררות הזאת הוא, לדעתי, תפקודה הלקוי של מערכת הביטחון המשפיעה כגוף בעל מסה ענקית על כל מה שקיים במערכת. הקריסה תיבלם אם מערכת הביטחון תתחיל לתפקד ביעילות.
_new_ הוספת תגובה



לעצור את הקריסה
אריק באך (שבת, 14/02/2004 שעה 15:22)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם אני מסכים שלהיות בריא ועשיר זה יותר טוב מלהיות עני וחולה.

השאלה מה אנחנו יכולים בכלל לעשות עם ההסכמה הזו?

(והמניע להתפוררות הוא לדעתי שונה. קריסת מערכת הבטחון היא לדעתי רק התוצאה ולא הסיבה).
_new_ הוספת תגובה



ארצות הברית כסכנה קיומית
ישראל בר-ניר (יום ראשון, 15/02/2004 שעה 19:58)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כדאי ללמוד מההיסטוריה. שמעתי לפני הרבה שנים הרצאה מעולה של הפרופ' יעבץ בה הוא ניתח את התפתחות היחסים בין ממלכת יהודה ורומא החל מתקופת יהודה המכבי ועד למרד בר כוכבא.
התיזה שלו היתה שלאורך זמן, התפתחות היחסים בין מעצמה עולמית ומדינה קטנה תהיה תמיד לפי התסריט של היחסים בין הרומאים וממלכת יהודה.
את ההרצאה הזאת שמעתי זמן קצר אחרי מלחמת ששת הימים. מעטים חשבו אז על האפשרות שיחול מפנה לרעה ביחסי ארה''ב ישראל. אבל כמו שהרבה חשבו את זה [שלא תהיה הרעה] על יחסי ישראל צרפת, כנראה שאתה צודק לגבי העתיד של יחסי ישראל ארה''ב.
אורי, אני קצת יותר פסימי ממך לגבי האופציות שעומדות לרשותה של ישראל. התקווה היחידה היא שלפני שיהיה מאוחר מדי בארה''ב יקבלו את השכל שבכל זאת שווה להמר על הסוס הישראלי. כרגע לא נראה שזה עומד לקרות.
_new_ הוספת תגובה



ארצות הברית כסכנה קיומית
אריק באך (יום ראשון, 15/02/2004 שעה 20:24)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ההרצאה הזו נשמעת זוית חשיבה מקורית ומעניינת. יש לך אותה במדיה אלקטרונית כלשהי?
_new_ הוספת תגובה



ארצות הברית כסכנה קיומית
ישראל בר-ניר (יום ראשון, 15/02/2004 שעה 22:17)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אריק, זה היה ב 1968. מי חשב אז של מחשבים? פרופ' יעבץ יעבץ עצמו, שפרש כבר, כותב בעט ונותן לכתבנית שתתקתק את זה על מכונת כתיבה (למחשבים אין דריסת רגל בביתו).

ייתכן שיש לו רשימות על הנושא - תחום ההתמחות שלו זה רומא במאות הראשונות לפני ואחרי הספירה.

אינני יודע איך ליצור אתו קשר.
_new_ הוספת תגובה



ארצות הברית כסכנה קיומית
אריק באך (יום ראשון, 15/02/2004 שעה 22:21)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חבל, ובכל זאת תודה. נתת לי כיוון מחשבה מעניין שלא חשבתי עליו קודם.
_new_ הוספת תגובה



לאריק ולישראל: ארה''ב ורומא
אורי מילשטיין (יום ראשון, 15/02/2004 שעה 22:41)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ליעבץ לא היו תאזות אלא מניפולציות אף שיש לו כושר דיבור לא רע. כדי שהטיעון שלו יהיה ''תאזה'' עליו לתת לו הסבר דינאמי. הסבר מן הסוג הזה יעבץ לא נתן לשום טיעון.

אני, לעומת זאת, סבור שדפוס היחסים בין רומא לירושלים שונה מדפוס היחסים בין ארה''ב לישראל. רומא התענינה בירושלים ולכן השתלטה עליה. ארה''ב תחדל להתענין בישראל ולכן לא תסייע לה. ישראל תקרוס לא משום שצבא אמריקאי ישתלט עליה אלא משום שכסף אמריקאי לא יגיע אליה ותמיכה מדינית אמריקאית תמנע ממנה. הטעם העיקרי לכך הוא הגברת בולטות השחורים וההיספאנים בפוליטיקה הפנימית האמריקאית.

את התהליך הזה חזה/הבין הנביא ירמיהו כשדבר על מעצמת על כעל ''משמעת קנה רצוץ''. מכאן מסקנה: שעלינו לסמוך רק על עצמנו ולשם כך עלינו למגנט את היהודים החיים בציון לכדי וקטור כוחות מאוחד למשימת השרדות. דהיינו - לחדול להיות מולקולותברזל המנטרלות אחת את השניה ולהיות מולקולות מגנט הפועלות ביחד למען משימה משותפת. אגב, כבר תלס הבין זאת במאה השביעית לפני הספירה.
_new_ הוספת תגובה



עדיין לא הסברת למה רומא שונה מארה''ב
בננה ספליט (יום ראשון, 15/02/2004 שעה 22:59)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה אומר: ''רומא התענינה בירושלים ולכן השתלטה עליה. ארה''ב תחדל להתענין בישראל ולכן לא תסייע לה.'' ולא מסביר את עצמך. לכאורה צריך להיות ניגוד בין רומא לבין ארה''ב בהנחותיך אלה, אבל אתה מניח שתי הנחות שלא מתייחסות אחת לשניה ולא תומכות בהנחתך.

בעצם מילותיך אפשר לפרש ולומר (המילים בסוגריים הן תוספות שלי):

''רומא התענינה בירושלים ולכן השתלטה עליה (והיא חדלה להתענין בה ולכן לא סייעה לה והחריבה אותה). (לעומת זאת) ארה''ב (התענינה בירושלים ולכן השתלטה עליה) וכשתחדל להתענין בישראל לא תסייע לה.''

זה בעצם לא ניגוד אלה זהות.

אני סתם מפרש כך את דבריך, כי לא הסברת למה קשרי ארה''ב-ישראל שונים מקשרי רומא-יהודה. בכל מקרה יכול בהחלט להיות שארה''ב תתגלה כמשענת קנה רצוץ וצריך להערך לקראת זאת.
_new_ הוספת תגובה



ששון רומאי וסבל אמריקאי
אורי מילשטיין (יום שני, 16/02/2004 שעה 0:17)
בתשובה לבננה ספליט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ההבדל היסודי בין רומא לארה''ב נעוץ בשוני בתרבות הביטחון של שתי המעצמות: בעוד שהליבה של תרבות הביטחון הרומאית היתה התערבות בעניני אחרים, הליבה בתרבות הביטחון האמריקאית היא בדלנות מאחרים. לכן רומא ששה להתערב בעניני אחרים וארה''ב סובלת כשהיא מתערבת. מטעם זה רומא ספחה בסופו של דבר את יהודה וארה''ב עתידה לסלק מעל פניה את ישראל.
_new_ הוספת תגובה



אורי, אצריקה אינה בדלנית כבר יותר מ-‏100 שנים
בננה ספליט (יום שני, 16/02/2004 שעה 8:14)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נדמה לי שהיא האומה שהתערבה ברוב המלחמות והמשברים האזוריים מאז תחילת המאה ה-‏20.
_new_ הוספת תגובה



אורי, אמריקה אינה בדלנית כבר יותר מ-‏100 שנים
אורי מילשטיין (יום שני, 16/02/2004 שעה 9:24)
בתשובה לבננה ספליט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

את הנתון ההיסטורי הזה גם אני יודע. אבל ניתוח התערבויותיה במאה השנים האחרונות מלמד לדעתי, שארה''ב נוהגת לפי מודל של ''בדלנות מתערבת''. המודל הזה מונע ממנה להכריע במלחמות, תוכנה שעליה רמז אברהם שלום בתגובתו.
_new_ הוספת תגובה



רצוי כמובן להוסיף את העובדה
מושה (יום שני, 16/02/2004 שעה 8:42)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כי ארץ ישראל היתה בתחום הטריטוריאלי שעניין את רומא באופן ישיר, הן לשליטה באגן הים תיכון (mare nostrum ), הן לשליטה במצרים והן כעורף הפרובינקיה של סוריה שעמדה נגד הגבול המזרחי עם הפרתים.
_new_ הוספת תגובה



לאריק ולישראל: ארה''ב ורומא
ישראל בר-ניר (יום שני, 16/02/2004 שעה 0:06)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אורי, בתחילת היחסים עם רומא (בערך 180 לפני הספירה) לרומא לא היו כל אינטרסים או התעניינות באזור (למעט הרצון לקצץ בכנפיים של אנטיוכוס). ה''התעניינות'' התחילה למעלה ממאה שנה יותר מאוחר כשפומפיוס הגיע לאזור, ואח''כ זה הפך להיות חלק ממסע ההתפשטות האימפריאלית של רומא.

אני מאוד מקווה שאתה צודק בתחזית שלך שהגישה של ארה''ב תתבטא רק ב''הזנחה'' ובהפסקת הסיוע ולא יותר מזה. אני חושש מאוד שהאפשרות של עימות היא בעלת סיכוי לא מבוטל, וצריך לקחת אותה בחשבון בכל תיכנון עתידי. זה לא אומר שיש לי איזה רעיון מה ניתן לעשות, אבל אסור להתעלם מהאפשרות שזה עשוי לקרות אם הנסיבות (בעיני האמריקאים) תצדקנה את זה. מהידע האישי שיש לי עד כמה היינו קרובים לעימות בתקופת מבצע קדש, אינני יכול להיות אופטימי כמוך.
_new_ הוספת תגובה



צריך היה לשתף את ארה''ב בקנוניה
אורי מילשטיין (יום שני, 16/02/2004 שעה 0:20)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במבצע קדש ארה''ב פעלה בעיקר נגד צרפת ואנגליה על שהעזו לצאת למלחמה בעלת משמעות גלובלית ללא רשותה וללא מעורבותה. אנחנו נקלענו לסכסוך הזה בין מעצמת העל למעצמות המערב שלא בטובתנו. הלקח של כל הצדדים מ-‏1956 הוא שהיה צריך לשתף את ארה''ב בקנוניה וסביר להניח שהיא היתה נותנת יד.
_new_ הוספת תגובה



ארה''ב ורומא
אריק באך (יום שני, 16/02/2004 שעה 7:26)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

את דעתי ונימוקיה לגבי כל הקשור לארה''ב בכלל, וארה''ב ישראל אי אפשר לתמצת לכדי תגובה קצרה, ולכן מוטב ולא אתן חלק אשר יחטיא את התמונה הכוללת.

יש בדיעה הזו אלמנטים של נקמה על מות ישו (והיסודות של האירגון האידאולוגי שבו חברים בוש, קיסינג'ר ואחרים...)

יש בדיעה הזו אלמנטים מסחריים ותועלתיים גרידא של אמריקה

יש בדיעה הזו את ההתייחסות הטבעית לחיידקים. הם טובים לטיפוח אם הם שומרים על החלב שלא יחמיץ, אבל הם סתם מטרה להשמדה כשהם הופכים למטרד מעיק על הפוליטיקה הפנימית. אני סבור ששואה שניה עשויה להתרחש, ומארצות הברית תחילה! האנטישמיות שם מרקיעה שחקים...

ואגב ירמיהו דיבר על מעצמת על בפרספקטיבה קצרת-טווח, משענת קנה רצוץ כל עוד היא ה-מעצמה. הוא לא דיבר על דוגמאות שבה האימריה הרומאית הופכת ליוון הזעירה, או שהאימפריה העותומנית הופכת לתורכיה הנחשלת והנתמכת, כפי שאמר דווקא הנביא ישעיהו, ''וכשל עוֹזֵר ונפל עזוּר...''

ולגבי המסקנה שלך, אין לי אלא לחזור עליה מילה במילה כדי להביע את הסכמתי לכל אות ואות מתוכה:

''שעלינו לסמוך רק על עצמנו ולשם כך עלינו למגנט את היהודים החיים בציון לכדי וקטור כוחות מאוחד למשימת השרדות. דהיינו - לחדול להיות מולקולות ברזל המנטרלות אחת את השניה ולהיות מולקולות מגנט הפועלות ביחד למען משימה משותפת. אגב, כבר תלס הבין זאת במאה השביעית לפני הספירה''.
_new_ הוספת תגובה



ארה''ב ורומא
אורי מילשטיין (יום שני, 16/02/2004 שעה 9:31)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה שארה''ב עלולה לחסל את ישראל באופן ישיר נובע, משיקולים תיאורטיים - גם מעקרון השרידות וגם מן הפרק על תורת האיומים הפנימיים שבעקרון זה. שהרי גם בעל מחסל את אשתו מדי פעם וההיפך, וגם הורים רוצחים את ילדיהם וההיפך. ככל שאתה קרוב למישהו ותלוי בו יותר כך הוא גם מסוכן לך יותר. לכן לדוגמא בתחום העסקי, שותפויות הן המסגרת השבירה והמסוכנת ביותר
_new_ הוספת תגובה



כרגיל רשלנות וזלזול בעובדות
מושה (יום שני, 16/02/2004 שעה 10:00)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קיסינג'ר רצה לנקום את מות ישו?
_new_ הוספת תגובה



כרגיל רשלנות וזלזול בעובדות
אריק באך (יום שני, 16/02/2004 שעה 11:12)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רק מחשש שקואים שאינם מכירים את העובדות יפלו למלכודת שאתה טומן להם בדמגוגיה, אפרט את מה שלא הבנת את מהותו של וו החיבור.

הנרי קיסינג'ר, הוא חבר בכיר ב''מועצה ליחסי חוץ''. תכליתה של אותו ארגון היא לקדם ולחמש ארגונים לאומניים אלימים וחתרניים שונים, כדי לערער את הסטטוס קוו בעולם ולהחליף אותו בסדר העולמי החדש • גם המועמד לסגן נשיא ארה''ב, היהודי, יוסף ליברמן, חבר במועצה • הנרי קיסינג'ר, חבר ותיק במועצה • דיק צ'ייני, ורבים (וגם טובים) כולם חברים • פרסקוט בוש, סבו של ג'ורג' ו., היה מחלוצי הארגון • כל מועמד לנשיאות ארה''ב בשני הדורות האחרונים היה חבר וכן כל מזכיר מדינה אמריקאי אי פעם •

כידוע, קיסינג'ר מואשם בפשעים נגד האנושות בשל אחריותו הישירה למותם של מאות אלפי אנשים, בין השאר כשתמך בהפיכה הצבאית של הגנרל פינושה נגד נשיא צ'ילה סלבדור איינדה ב-‏1973, בהפצצות ארה''ב בקמבודיה ב-‏1975 ובפרשיות נוספות.

בחמישים השנים האחרונות (''שנות קיסינג'ר'' כפי שכינה זאת טום פרידמן) תמכה ארצות הברית תמיכה מדינית, כספית וצבאית במשטרים רצחניים. רשימה חלקית: צ'ילה, גואטמלה, ונצואלה, הקונטראס של ניקרגואה, כל אלה ועוד משטרים דיקטטוריים קרובים לבית, וכן לוחמי המוג'אהידין, מבשריהם של הטליבאן, באפגניסטן, וגם - צחוק, צחוק! - עיראק של סדאם חוסיין, שארה''ב אף לא היססה לעזור לה בהשגת נשק השמדה המוני לשימוש נגד האיראנים ונגד המורדים הכורדים (והקצין האמריקני שמסר באופן אישי את הנשק הכימי היה לא אחר מאשר בחור חביב בשם... ראמספלד), שלא להזכיר םרשיות כגון מלחמת קוריאה, מלחמת ויאטנאם ועוד ''מבצעים'' קלי ערך יחסית כמו פלישות ללבנון, הרפובליקה הדומיניקנית, מפרץ החזירים בקובה, סומאלי וכו'.

לא בכדי מעשי הגבורה של אותה מועצה מאזכרים את נישול ורדיפות האינדיאנים, הפלישה למקסיקו ב-‏1848, הפלישה לפיליפינים ב-‏1899....המקרטיזם ב-‏50-52.. וייטנאם, וגם התמיכה בפינושה כשטבח בבני עמו (1972) כ''גבורה אמריקנית''.

ואגב, לא כל יהודי הוא ציוני החפץ בקיומה של מדינת ישראל. שאלו ברחובות ברוקלין ובחוצות נטורי קרטא של ירושלים...
_new_ הוספת תגובה



כרגיל רשלנות וזלזול בעובדות
מושה (יום שני, 16/02/2004 שעה 11:16)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני שאלתי אותך לגבי רצונו של קיסינג' לנקום את נקמת מותו של ישו.
מה שענית לא שייך לעניין, בין אם הדברים נכונים ובין אם לאו
_new_ הוספת תגובה



כרגיל רשלנות וזלזול בעובדות
אריק באך (יום שני, 16/02/2004 שעה 11:23)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נו אז תגי שמה שאתה צריך זה שיעור בקריאה ולא שיעור בהיסטוריה.

אני כתבתי: יש בדיעה הזו אלמנטים של נקמה על מות ישו (והיסודות של האירגון האידאולוגי שבו חברים בוש, קיסינג'ר ואחרים...)

ולקשי הבנה וליקויי קריאה ניתן לנסח זאת גם כך:
יש בדיעה הזו אלמנטים של נקמה על מות ישו ו- (פלוס! וו-החיבור, טמבל!) היסודות של האירגון האידאולוגי שבו חברים בוש, קיסינג'ר ואחרים...)
_new_ הוספת תגובה



תמיד שתופסים אותך על חם אתה מתחיל
מושה (יום שני, 16/02/2004 שעה 11:33)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לקלל כמו תינוק?
_new_ הוספת תגובה



ישפוט הקורא
אריק באך (יום שני, 16/02/2004 שעה 12:04)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הדברים מפורטים כאן בגלוי, הם עדות נאמנה ליושר של אחד משנינו...
_new_ הוספת תגובה



ואכן לאחר כל השקרים, הגוזמאות והבדותות
מושה (יום שני, 16/02/2004 שעה 12:33)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שלך אין לקורא שום בעיה
_new_ הוספת תגובה



אריק, זכור את מה שנאמר
ישראל בר-ניר (יום שני, 16/02/2004 שעה 17:58)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אַל-תַּעַן כְּסִיל, כְּאִוַּלְתּוֹ: פֶּן-תִּשְׁוֶה-לּוֹ גַם-אָתָּה.
עֲנֵה כְסִיל, כְּאִוַּלְתּוֹ: יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו.

על מי אתה חושב נאמרו הדברים?
_new_ הוספת תגובה



אריק, זכור את מה שנאמר
אריק באך (יום שני, 16/02/2004 שעה 18:20)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תודה. אכן, הפסקתי לענות עד שראיתי כי הוא עלול להטעות קוראים אחרים בפורום שייתכן ואינם מודעים לחברותו של קיסינג'ר במועדון (יחד עם יהודים נוספים).

אבל אתה צודק. השיירה צריכה לעבור...
_new_ הוספת תגובה



אריק, על איזו כת סודית אתה מדבר?
סוחר נדל''ן (יום שני, 16/02/2004 שעה 21:40)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואם קיסינג'ר חבר בכַת כזו, אז אני בטוח שמדובר בירוקים ולא בישועים. אני לא מקבל את הקונספציה הנצרותית ישועית הזו, ובודאי לא בפרשנות שאתה נותן אותה על גבו של קיסינג'ר ויהודים אחרים.

מנגד אנחנו צריכים לזכור שהרבה מאישי צמרת הרפובליקנים שייכים לקליקות כלכליות ענקיות, ואין ספק שגם יהודים מסתובבים להם שם בין הרגליים.
_new_ הוספת תגובה



אריק, זכור את מה שנאמר
אריק באך (יום שני, 16/02/2004 שעה 18:24)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואגב - על מי נאמרו הדברים?

זה פסוק מספר משלי כמדומני, והרמב''ם כתב על כך דיון מעניין כי (עד כמה שאני זוכר במעורפל) הוא ראה בפסוק סתירה שצריכה יישוב: לא לענות, כתחילתו של הפסוק, או לענות, כחלקו השני... אבל אני לא זוכר את הפרטים כולם.
_new_ הוספת תגובה



הפסוק אכן לקוח מספר משלי
ישראל בר-ניר (יום שני, 16/02/2004 שעה 19:09)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל מי שכתב אותו כנראה ראה בעיני רוחו טיפוסים כמו מוישל'ה ונטילטור שלנו.

היו רגעים שחשבתי שיש טעם לענות כשהתקיף אותי, אבל מהר מאוד ראיתי שזו אפילו לא טחינת מים, זו סתם עשיית רוח.

יש לי אליך שאלה אישית - סקרנות סתם, אתה באמת מתגורר בהונג קונג?
_new_ הוספת תגובה



הפסוק אכן לקוח מספר משלי
אריק באך (יום שני, 16/02/2004 שעה 19:27)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כן, ודאי. למה מה רע בהונג קונג?
_new_ הוספת תגובה



כאן, איפה שאי גר יותר טוב
דוד סיון (יום שני, 16/02/2004 שעה 21:16)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא רק השקט אלא גם הנוף שבא לחלונות..........

תקנאו ...
_new_ הוספת תגובה



כאן, איפה שאי גר יותר טוב
אריק באך (יום שלישי, 17/02/2004 שעה 22:07)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש בהחלט כמה דברים בארץ ישראל המעוררים גם קינאה וגם געגועים.

אל נא תבינו מדברי שאני בפיסגת העולם ואתם בביצה. הדבר איננו נכון. מדינת ישראל, והישראלים, ניחנו בכמה דברים יפים ביותר שאין להם תחליף בשום מקום בעולם, אפילו לא במעצמה הגדולה ביותר בעולם, סין.
_new_ הוספת תגובה



בהחלט לא רע
ישראל בר-ניר (יום שני, 16/02/2004 שעה 21:33)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא הייתי שם אף פעם, רק שמעתי סיפורים. איך החיים מאז שהעיר בשליטת סין? איך הם מתייחסים לנושא דרכון ישראלי?
_new_ הוספת תגובה



בהחלט לא רע
אריק באך (יום שלישי, 17/02/2004 שעה 22:04)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לסינים לא איכפת מי אתה, מאיפה אתה, מה היית, מי אבא שלך, או מה יש לך או אין לך.

איכפת להם רק: מה יש לך להציע. אם יש לך משהו טוב - אין כל משמעות לדרכון שלך, לגזע, למין או ללאום. ואם אין לך משהו טוב - תגלה מהר מאוד את מה שגילה זה שהלך להביא צמר, וחזר גזוז...

אין חוכמות כאן. הכל (לטוב ולרע) במספרים גדולים. הכל ענייני ותכליתי. לבוא לא מוכנים לפגישה, או עם ''יהיה בסדר'' או עם משפטים לא גמורים שכאילו מבקשים לתת לך להבין שמאחוריהם מסתתרת משמעות כלשהיא ובעצם מסתתרת ריקנות - כל הפטנטים האלה כאן הם מתכון בדוק להתאבדות.

ומי שולט על מי, סין על הונג קונג או הונג קונג על סין, זה עוד מוקדם מידי לומר מה גם שגזרתי על עצמי להתנזר מכתיבה בעלת משמעות פוליטית על סין, אז אשמור את יתר הערכותיי לעצמי, במחילה מכבודך...
_new_ הוספת תגובה



סוד עוצמתה של סין
אורי מילשטיין (יום רביעי, 18/02/2004 שעה 0:24)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אחד המאפיינים העיקריים של התרבות הסינית העתיקה הינו עידוד חשיפת ליקויים והפקת לקחים. מאפיין זה המנוגד לעקרון השרידות של הפרט מחזק מאוד את שרידותו של הקולקטיב. אולי זה סוד עוצמתה ההיסטורית של סין.
_new_ הוספת תגובה



סוד עוצמתה של סין
אריק באך (יום רביעי, 18/02/2004 שעה 4:30)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

את התרבות הכי מרשימה של עידוד חשיפת ליקויים והפקת לקחים, ראיתי ביפן דווקא. אנחנו מכירים רק את אלמנט ה''חרקירי'' ולקיחת האחריות המיידית של נושא משרה. אבל מנגנון העידוד לשמוע ביקורת, לפתוח ולחשוף מידע בידי יזמים-חוקרים נוסח אורי מילשטיין יפניים, ולא רק להפיק מסקנו בדוחות ועדה עבי כרס ומלאי אבק - אלא יישום מקודש של הלקחים ופיתוח מנגנונים שאותה טעות לא תקרה שוב.

הכשל המודיעיני שהוביל אותם לתבוסה מול אמריקה בעבר, הוא דוגמא מאלפת לכך (הם לא ידעו את הסוד השמור עד היום בעצם, כי שתי פצצות הגרעין שהוטלו עליה, לא היו אזהרה של ארה''ב אלא... כל הארסנל הגרעיני שלה. ולכן - אילו לא היו מכריזים על כניעה אלא ממשיכים בקרב, ארה''ב הייתה ממשיכה להיות מובסת והקרב היה מוכרע).

וזה אגב שיעור מאלף באלמנט חשוב לצד האסטרטגיה הצבאית, והיא הטקטיקה...(השייח נסראללה, הוא דוגמא ומופת לאומן מרשים של טקטיקה...).
_new_ הוספת תגובה



הפקת לקחים בסין ביפן ובישראל
אורי מילשטיין (יום רביעי, 18/02/2004 שעה 8:03)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

התרבות היפנית, שאריק באך הילל, מאופיינת על ידי מסורת הסמוראים; התרבות הסינית מאופיינת על ידי מסורת הקיסרים והתרבות היהודית מאופיינת על ידי מסורת הנביאים.שלוש מסורות אלה מתיחסות באופן שונה לחשיפת ליקויים ולהפקת לקחים.

הסמוראים הם אנשי מעשה עילאיים ואלוהיהם הוא אל הביצוע המתקרב לשלמות הסמוראים הם הציידים המודרניים הממשיכים במוסרת הציידים הקמאיים ששרדו מליוני שנים. הם מבחינים בליקויי ביצוע ומשלמים עליו מחיר עד כדי חרקירי. זה ההסבר להצלחותיהם הצבאיות והעסקיות המדהימות של היפנים.

הקיסרים בסין היו מעמד של מקבלי החלטות בתחום האסטרטגיה רבתי (במובן שעליו דיבר לידל הארט בספרו: ''אסטרטגיה של הגישה העקיפה''). בתחום זה אין להתקרב לשלמות, שהרי אנחנו חיים בכל התחומים בסביבה של אי ודאות. לפיכך, עקרון הפעולה של הקיסרים הוא עקרון הליקוי. קיסר החושף ליקויים במערכת קבלת ההחלטות שלו הוא הקיסר המעולה ומי שאינו חושף ליקויים ראוי לגינוי ולהכחדה.תהליך זה של חשיפת ליקויים קדושה מניע תהליך של הפקת לקחים יעילה.

נביאי ישראל קשורים לקב''ה שהוא ישות מושלמת ומופשטת שיודעת את האמת הנצחית ואינה טועה לעולם. את חמשת חומשי התורה כתב הקב''ה ''במו ידיו'' ולפיכך לא יכולה להיות בהם טעות. מסורת זאת יצרה ביהודים שאיפה בלתי נלאית להגיע לאמת. אברהם אבינו, משה רבנו ואלברט אינשטיין מיצגים מסורת זאת.

מכיוון שמעמד הנבואה הוא מעמד של אנשים שאינם טועים (אותם דברים אמורים לגבי ממלא המקום - האפיפיור בנצרות הקתולית) כל היהודים והישראלים מבקשים להיות נביאים: ראשי ממשלות, הרמטכ''לים מנהלי בנקים ויזמים עסקיים. היהדות הגדירה אותם כ''נביאי שקר'', אבל נבואת השקר נחשפת רק בדיעבד. בזמן האמיתי המדינאים, המצביאים ואנשי המשק הישראלים אינם טועים בעיני עצמם, לכן אין להם ליקויים בעיני עצמם ולכן לא התפתח במסורת היהודית ובמדינת ישראל תהליך של הפקת לקחים.

שילוב בין נביאי אמת, קיסרים סיניים וסמוראים יפניים הוא שילוב מנצח בעולם הכלכלה הגלובלית הנוכחי. את השילוב הזה עשויים לעצב יזמים בפרויקטים שלהם אם הם מבינים את המאפיינים החיוביים של שלושת המסורות הנדונות. תרבויות לאומיות אינן מסוגלות לעשות זאת.
_new_ הוספת תגובה



התחליף הישראלי לנבואה הוא תחושות הבטן והיריות מהמותן
מיכאל מ. שרון (יום רביעי, 18/02/2004 שעה 9:52)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וגם האמירה הריקה בעלת הטון הנשגב ברוח אסא כשר, ישעיהו ליבוביץ והשופט ברק. כל אלה, כשהם מותזים מהפה או על הנייר, זוכים מייד למעמד של האמת שאין בלתה.

מכאן שההיסטוריה היהודית רצופה במעשי איוולת, החל מרחבעם בן שלמה וכלה ברוח אוסלו. מכאן גם שהיהודים כעם הם עם המצמיח ברגעים קשים מנהיגי איוולת הגוררים אותו לתהום, בניגוד למנהיגות תושייה נוסח עמים חכמים כבריטניה. גם בשעתו הקשה של העם היהודי, בזמן השואה, היצמיחו היהודים מנהיגי אסון ואיוולת כד''ר קסטנר, ואף בן גוריון עצם עיניו והתעלם משואת יהדות אירופה. ואילו אלה שזעקו כגון הלל קוק או ז'בוטינסקי הוצאו מחוץ למחנה, בחזקת מטורפים מסוכנים.

על כן כבר היזהירו רבנינו שרוח הנבואה בימינו ניתנה רק לשוטים.

לעיתים, בסביבה של איוולת קולקטיבית, קמה רוח ההתנגדות האנושית ושלילת הסביבה, האופוזיצייה האישית לאיוולת.

לכן, כל גדולי הרוח היהודים, החל מאינשטיין, ד''ר יונה סאלק, או מנדלסון ומהלר ופרויד וברגסון לא רק שלא הזדהו עם סביבתם היהודית ולא רק שלא פעלו מתוכה, אלא פעלו בניגוד לה, ומתוך שלילתה. רוח השלילה לסביבת איוולת ורוח ההתנגדות לה היא שהיצמיחה אותם.

בישראל הוצמתה רוח ההתנגדות, ולכן אנו ניראים כפי שאנו ניראים, כשחתן הנובל היחיד בקרבנו הוא הסופר הגרפומן עגנון (פרט לפרס ורבין...).

על כן, רוח ההתנגדות והשלילה והביקורת חשובה ביהדות, ולכן חשובה המסורת היהודית לפיה מתוך תהום הסאוב צומחת הגדולה הרבה ביותר.

אין אם כן לעם ישראל כל דרך, אלא לסגל את המסורת הסמוראית היפנית, בחינוך עיקש ונחוש.
_new_ הוספת תגובה



מיכאל, חבל שאתה שוב טועה בפסקנותך
דוד סיון (יום רביעי, 18/02/2004 שעה 10:14)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אריה פרלמן העמיד אותך על טעותך כבר לפני כ- 8 חודשים (תגובה 32030). לך זה, כנראה, לא משנה. אחרת אי-אפשר להבין את האמירה: ''...ואף בן גוריון עצם עיניו והתעלם משואת יהדות אירופה.''

גם השימוש במושג גרפומן לגבי עגנון לא מכבד את המשתמש כאשר אין נימוקים.

חבל.
_new_ הוספת תגובה



תגיד מיכאל
מושה (יום רביעי, 18/02/2004 שעה 10:28)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה חושב שהלל קוק היה מקים את המדינה יותר טוב משעשה בן גוריון?
_new_ הוספת תגובה



איננו יודעים שאיננו יודעים
אורי מילשטיין (יום רביעי, 18/02/2004 שעה 10:39)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האדם העיקרי שהשפיע על התרבות הישראלית הוא קרל מרכס שהיה בלא ספק נביא שקר. כל זמן שהמרכסיסטים הישראלים לא יודו בטעותם ולא יכו על חטא אין לנו תקווה. ואכן אין לנו תקווה כי המרכסיסטים אינם מודים במרכסיסטיותם. כך אנחנו תקועים בעידן הפר-סוקרטי: איננו יודעים שאיננו יודעים.
_new_ הוספת תגובה



אורי, האם כולנו מרכסיסטים?
דוד סיון (יום רביעי, 18/02/2004 שעה 11:05)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם לא, לפי מה צריך להחליט?
האם לא היה שום חיוב במה שעשו המרכסיסטים בכל תולדות ישראל מאז ראשית הציונות?

עם יד על הלב: אתה באמת מאמין שהחזרה בתשובה של המרכסיסטים (שלא יודעים) הוא תנאי להתפתחות המדינה בכיוון חיובי (רצוי)?
_new_ הוספת תגובה



מרכסיסטים בהתנהגות
אורי מילשטיין (יום רביעי, 18/02/2004 שעה 11:29)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דוד,
1.בודאי שהרוב לא מרכסיסטים במודע ומקצת מאלה אנטי-מרכסיסטים במודע אך מרכסיסטים בהתנהגות. בליכוד ובימין יש הרבה דוגמאות לכך.
2. המרכסיזם כאידיאולוגיה=דת הניע את היהודים שעלו ארצה למעשים שערכם רב, ולא רק בישראל אלא גם ברוסיה.
3. אבל התרבות המרכסיסטית, הנאו-מרכסיסטית והקצת-מרכסיסטית שנקלטה בארץ ישראל היא רעה חולה.
_new_ הוספת תגובה



תודה רבה
דוד סיון (יום רביעי, 18/02/2004 שעה 11:42)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עד היום חשבתי שלמעשה השתחחרתי מכבלי המרכסיסטים. אבל לפי דבריך זו כנראה טעות.
_new_ הוספת תגובה



שחרור מפגעים
אורי מילשטיין (יום רביעי, 18/02/2004 שעה 12:26)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דוד,

יש פגעים שלא ניתן להשתחרר מהם לעולם. כך זה בתחום הבריאות וכך זה גם בתחום התרבות.
_new_ הוספת תגובה



האם תוכל לפרט?
דוד סיון (יום רביעי, 18/02/2004 שעה 12:51)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אמרנו מקודם שהיתה לאלו שהובילו ברוח הרעיונות המרכסיסטיים תרומה חיובית. אבל, כפי שאתה אומר כאן, השאריות הן פגעים.

אתה יכול לפרט את הפגעים הללו?
_new_ הוספת תגובה



האם תוכל לפרט?
אורי מילשטיין (יום רביעי, 18/02/2004 שעה 13:18)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1.מרכזיות המפלגה בתרבות.
2. שליטת הביורוקרטיה על החיים.
3.מונופול על עיצוב ערכים.

וזה עוד לא הכל.

אני יוצא עד סוף השבוע לצפון הארץ. בזה תם חלקי בדיון לפי שעה.
_new_ הוספת תגובה



אורי, עוד שאלה
דוד סיון (יום רביעי, 18/02/2004 שעה 14:08)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם המחלה הזאת (מרכזיות המפלגה, שליט הביורוקרטיה, מונופול על
עיצוב ערכים ועוד) לא קיימת במשטרים עליהם לא השפיע המרכסיסזם?
_new_ הוספת תגובה



אורי, עוד שאלה
אורי מילשטיין (יום שישי, 20/02/2004 שעה 20:14)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין מדינה ואין משטר שהמרכסיזם לא השפיע עליהם.
_new_ הוספת תגובה



ונגיד שהם יודו
מושה (יום רביעי, 18/02/2004 שעה 11:56)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ויכו על חטא, ויתאבלו מרה על טעותם, וגם יובלו לעין השמש בבגדים אדומים כשלפיד החירות (כחול לבן) בידם, וגם יבוצע בהם מעשה של אמונה, וגם ימחה זכרם מעל האדמה.
נגיד שכל זה יקרה, מה אז?
_new_ הוספת תגובה



ונגיד שהם יודו
אורי מילשטיין (יום רביעי, 18/02/2004 שעה 12:29)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זכרם לא יוכל להימחות מעל פני האדמה. על כך אומר פתגם יווני: ''את מה שהיה אפילו אלוהים אינו יכול למחות''.
_new_ הוספת תגובה



אתה מתחמק מתשובה
מושה (יום רביעי, 18/02/2004 שעה 13:04)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אתה מתחמק מתשובה
אורי מילשטיין (יום רביעי, 18/02/2004 שעה 13:20)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ראה תשובתי לעיל לדוד.

ואגב, כדי להקשות על התחמקות יש לנסח את השאלות כהלכה.
_new_ הוספת תגובה



רוח התנגדות!
דב מאיר (יום שני, 22/03/2004 שעה 11:56)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

התנגדות לשמה פסולה וחוסר בקורת גם הו פסול.
הטענות אל העם היהודי מתחילות מתחילות כאשר הוא מאבד אחת או יותר משתי תכונות היסוד הנלמדות בתלמוד:
א. בקורת ללא רחם על מנת לבחון את האמת ולדבוק בה.
ב. דו שיח מכובד מתוך אהבת איש את רעהו.

לכן התרבות הקיסרית הסינית אינה עדיפה ואף לא הבריטית (להזכיר כיצד התנהגו הבריטים ערב מלחמת העולם הII
יש מה ללמוד מהיפנים, היינו ביצוע מושלם, אולם לימוד כזה אינו תואם בהכרח את ההתפתחות של אדם חושב. היינו אדם חושב הוא אדם עצלן (למרבית הפלא) הוא רוצה בכח מחשבתו לעבוד פחות ולייצר יותר.
_new_ הוספת תגובה



התחליף הישראלי לנבואה הוא תחושות הבטן והיריות מהמותן
מיכאל מ. שרון (יום רביעי, 18/02/2004 שעה 9:53)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וגם האמירה הריקה בעלת הטון הנשגב ברוח אסא כשר, ישעיהו ליבוביץ והשופט ברק. כל אלה, כשהם מותזים מהפה או על הנייר, זוכים מייד למעמד של האמת שאין בלתה.

מכאן שההיסטוריה היהודית רצופה במעשי איוולת, החל מרחבעם בן שלמה וכלה ברוח אוסלו. מכן גם שהיהודים כעם הם עם המצמיח ברגעים קשים מנהיגי איוולת הגוררים אותו לתהום, בניגוד למנהיגות תושייה נוסח עמים חכמים כבריטניה. גם בשעתו הקשה של העם היהודי, בזמן השואה, היצמיחו היהודים מנהיגי אסון ואיוולת כד''ר קסטנר, ואף בן גוריון עצם עיניו והתעלם משואת יהדות אירופה. ואילו אלה שזעקו כגון הלל קוק או ז'בוטינסקי הוצאו מחוץ למחנה, בחזקת מטורפים מסוכנים.

על כן כבר היזהירו רבנינו שרוח הנבואה בימינו ניתנה רק לשוטים.

לעיתים, בסביבה של איוולת קולקטיבית, קמה רוח ההתנגדות האנושית ושלילת הסביבה, האופוזיצייה האישית לאיוולת.

לכן, כל גדולי הרוח היהודים, החל מאינשטיין, ד''ר יונה סאלק, או מנדלסון ומהלר ופרויד וברגסון לא רק שלא הזדהו עם סביבתם היהודית ולא רק שלא פעלו מתוכה, אלא פעלו בניגוד לה, ומתוך שלילתה. רוח השלילה לסביבת איוולת ורוח ההתנגדות לה היא שהיצמיחה אותם.

בישראל הוצמתה רוח ההתנגדות, ולכן אנו ניראים כפי שאנו ניראים, כשחתן הנובל היחיד בקרבנו הוא הסופר הגרפומן עגנון (פרט לפרס ורבין...).

על כן, רוח ההתנגדות והשלילה והביקורת חשובה ביהדות, ולכן חשובה המסורת היהודית לפיה מתוך תהום הסאוב צומחת הגדולה הרבה ביותר.

אין אם כן לעם ישראל כל דרך, אלא לסגל את המסורת הסמוראית היפנית, בחינוך עיקש ונחוש.
_new_ הוספת תגובה



טעות
צבי צוויג (יום רביעי, 18/02/2004 שעה 16:22)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''את חמשת חומשי התורה כתב הקב''ה ''במו ידיו''''

ט ע ו ת

לפי המסורת משה כתב את התורה מפי הגבורה
_new_ הוספת תגובה



אלו ואלו דברי אלוהים חיים...
מושה (יום רביעי, 18/02/2004 שעה 16:36)
בתשובה לצבי צוויג
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



מי יצר את התורה?
אורי מילשטיין (יום שישי, 20/02/2004 שעה 20:13)
בתשובה לצבי צוויג
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם אם ''הגבורה'' הכתיבה את התורה למשה, התורה היא יצירה של הקב''ה ולא של בשר ודם.
_new_ הוספת תגובה



הפקת לקחים בישראל
צדוק דנגורי (יום חמישי, 19/02/2004 שעה 0:48)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יהירות חשיבה ''בולשביקית'' הם תרבות הפקת הלקחים בישראל.

התעסקות במלל ולטישת עינים למה האחרים עושים
זאת תרבות הפקת הלקחים בישראל.

חוסר מקוריות והנחת עבודה שאם האחרים עושים זאת זאת תרבות הפקת הלקיחם בישראל.

כל נביא בעירך איננו נביא זאת תרבות הפקת הלקחים במדינת ישראל.

המאמר הזה מבטא יותר ישראליות ותרבות הפקת הלקחים בישראל את תרבות הפקת הלקחים הטובה ביותר
_new_ הוספת תגובה



הפקת לקחים בישראל
אורי מילשטיין (יום שישי, 20/02/2004 שעה 20:16)
בתשובה לצדוק דנגורי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

את המשפט האחרון אינני מבין.
_new_ הוספת תגובה



הפקת לקחים בסין ביפן ובישראל
מאיר גרוס (יום חמישי, 19/02/2004 שעה 11:07)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לאורי מילשטיין,כדאי אולי, להוסיף עוד נקודה לאבחנה (או הבחנה-?) המעניינת שלך. ההנחה של נביאי ישראל היא שהכוונה היא תמיד לטובה, שאין רצון לפגוע בזולת ושאין חתירה להרע, ובודאי לא על בסיס טובת הנאה אישית- הבאה על חשבון הכלל. ולכן,אולי,גם הליקוי מתברר מאוחר יותר, כשהמציאות הופכת את ההשערות על פיהן, ואז מתגלה שלא מדובר בנביא אמת. יתכן שאני תמים, ובודאי לא עשיתי מחקר.
בהזדמנות זו, יישר כוחך על זוויות הראיה שאתה משתף בהן את הציבור. אתה תמיד מאתגר אותנו. בברכה, מאיר
_new_ הוספת תגובה



הפקת לקחים בסין ביפן ובישראל
אורי מילשטיין (יום שישי, 20/02/2004 שעה 20:18)
בתשובה למאיר גרוס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ההבחנה שלך מעניינת והיא מצביעה על חוסר ריאליות וליקוי מבצעי בתרבות ישראל.
_new_ הוספת תגובה



הפקת לקחים בסין ביפן ובישראל
ראובן גרפיט (שבת, 21/02/2004 שעה 9:01)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מילשטיין הנכבד, אנו אנשי מעש. לצערנו הרב כפי שציינת יש בארץ יותר מידי, מה שאתה קורא נביאים ואני קורא , אנשי מלל אימפוטנטים, שמספרם הרב הביא לחולשתה של מדינת ישראל. מהפכת הציונות היתה התבססה על החלוציות , על ההקרבה האישית שדגלה בעצמאות כלכלית ובטחונית. לא בחינם החלוצים של אז שרבים מאד מהם היו בוגרי אוניברסיטאות, בוגרי ישיבות יצאו להקים ישובים חקלאים ודגלם היה עבודה עברית, שמירה עברית. כיום המגמה הפוכה.
הדוגמה הטובה ביותר הינו היחס בין בוגרי המקצועות התכליתיים, שיש בהם פרנסה, מצקצועות המביאים למדינה רווח במטבע חוץ, ביחס לבוגרי השום-כלום הגורמים נזק לאושיות המדינה , למשל כמות האינ סופית של בוגרי המשפטים (בארה''ב יצאה בשנת 1991 מחקר מאלף בנושא המוכיח שמכמות מסוימת של עורכי דין המשק האמריקאי יצא נזוק). כן גם המצב דומה בשאר הפקולטון במדעי הרוח, הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה, ספרות , הסטוריה וכדומה. מי צריך כמות כה גדולה של בוגרים לשום-כלום ? מה תרומתם למשק?
מגמה זו באה לידי ביטוי בהסכם אוסלו שאותה יצרו אנשים מתחום ההסטוריה (מי הולך ללמוד הסטוריה עם לא הנפל של התיכון הרוצה בכל כוחו תואר אקדמי) והנפלים האלה מובילים אותנו במקום שיובילו אותנו מהנדסים מומחים, בוגרי מדעי המחשב, חקר ביצועים, פיזקאים. .
עבודה עברית סמלה את הנחישות להקרבה, להבנה שמדינה ועם מקימים עם הקרבה, נוסח ההקרבה והנחישות הסמוראית. המאבק האידאווגי בין אנשי המעש הציוני של אחדות העבודה, מפאי ההסטורית לבין הזבוטינסקאים היתה באיזו דרך לבחור. בדרך העקיפה, נוסח הגישה הפרגמטית שאת המציין אצל קיסרי סין (היו מספר שושלות ורק אלה שאמצו את פילוסופית קונפוציוס אמצו את הגישה ה עקיפה) לבין הדרך הישירה בהתעלם מגבלו כוחנו, גישת חלק מהזבוטינסקאים.
אנו בחרנו ללמוד ולעסוק בשום-כלום. הרסנו את החקלאות, הרסנו את העבודה העברית, השר פריצקי, קורא לעובדי התעשייה ה אוירית פריזיטים, עו''ד מיותר שאינו מבין שתע''א הינה היצירה המפוארת ביותר במדינת ישראל. יצואן מספר אחד. יצרן טילים, לוינים, ספינות, מכמ''ים וטכנולוגיה מהמתקדמות בעולם נקאיך על ידי שר עו''ד שמן, נהנתן - פרזיטים. להיות פריצקי - עורך דין שמן החי בתל אביב הינו שאיפת חיים של רבים מצעירנו וחבל.
ויתרנו על עבודה עברית, על החקלאות העברית, על הקשר בין העם לאדמה והבאנו תחליפים בתחילה פלשתינאים וכיום תילנדים וסינים, זו הסיבה לבריחה ולחולשה.
_new_ הוספת תגובה



הפקת לקחים בסין ביפן ובישראל
אורי מילשטיין (שבת, 21/02/2004 שעה 10:02)
בתשובה לראובן גרפיט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ראובן גרפיט הנכבד למאוד מאוד,

ללא מודעות היסטורית שהובילו ''אנשי מלל אימפוטנטים'' כמו העיתונאי והמחזאי בנימין זאב הרצל, עורך הדין דוד בן גוריון וחבריהם, היו המהנדסים המעשיים שהגיעו ארצה לפני מלחמת העולם השנייה,נשארים באירופה ונטבחים בשואה. אחת הסיבות שהתנועה הקיבוצית קרסה היא שלא נמצאו לה ''אנשי מלל אימפוטנטים'' ברמה גבוהה לנהל טוב יותר את אנשי המעשה הפלחים, הירקנים והלולנים.

המערכת החברתית והפוליטית, גרפיט, מורכבת הרבה יותר, ממה שמשתמע מתגובתך. ואגב, על הנזק שבריבוי עורכי דין (ורופאים) עמד כבר אפלטון במאה הרביעית לפני הספירה.

יחד עם זאת אני מסכים שרוב אנשי מדעי הרוחו והחברה ורוב המשפטנים הם ''אנשי מלל אימפוטנטיים'' למרות שאני נמנה עליהם ורבים סבורים שאני איש מלל ואימפוטנט.
_new_ הוספת תגובה



כעת הוספת לי את המשפט החסר.....
דוד סיון (שבת, 21/02/2004 שעה 11:53)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המשפט שלך על התנועה הקיבוצית יכול היה לככב במאמר שכתבתי לפני כמה ימים.

שוב תודה על האבחנה.
_new_ הוספת תגובה



ניתן לגשר בין יריבים
אורי מילשטיין (שבת, 21/02/2004 שעה 12:46)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דוד, לכבוד הוא לי אחרי שהיו בינינו כמה מלחמות עולם ושימוש בנשק לא קונבנציונאלי. הרי הוכחה שניתן לגשר בין יריבים.
_new_ הוספת תגובה



אכן, ניתן לגשר בין יריבים
דוד סיון (שבת, 21/02/2004 שעה 13:04)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מי יתן ונשמור את הגשר איתן.
_new_ הוספת תגובה



אשתדל!
אורי מילשטיין (שבת, 21/02/2004 שעה 14:21)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



הפקת לקחים בסין ביפן ובישראל
ראובן גרפיט (שבת, 21/02/2004 שעה 19:08)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מילשטיין מכובדי, איני יוצא כנגד הצורך בתחומים אלה, במקורי למדתי הנדסת תקשורת מחשבים ואחר גם לימודי מדעי המדינה+ מינהל ציבורי + סוציולוגיה + התמחתי בשני תחומים בכלכלה. אני מתקומם כנגד הריבוי האינסופי, על אובדן היחס בין אלה לבין אלה. הראשון שעמד על כך היה מנכ''ל סוני בספרו המפורסם בשנת 1980 או 81 שבו הסביר כיצד האומה היפנית שהינהפחות ממחתית האומה האמריקאית, הישגיה הכלכליים, נכון לאז וגם הליום, טובים ומשופרים יותר.גם היום שיפן מצויה במשבר כלכלי מתמשך, יש לה עודף יצוא על יבוא בעוד ארה''ב סובלת מגרעון חודשי ממוצע שנע בסביבות ה 40 בליון (מיליארד $). ראה את טיואן אי של שום כלום,עם אוכלוסיה קטנה , פשוט לא יודעים מה לעשות עם עודף היצוא שלה. הרצל בסופו של דבר לא היה לו שום הישג ממשי. אנשי מעש כמו רופין, חנקין, הבילואים, בן גוריון, ויצמן, גורדון וכדומה הם אלה שהביאו לנו את הגאולה.
_new_ הוספת תגובה



הפקת לקחים בסין ביפן ובישראל
בוריס ד (שבת, 28/02/2004 שעה 13:45)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ד''ר אורי מילשטיין המכובד, כאדם שלא מתוככם בדברי פילוסופיה צבאית, בזמן
קריאה דבריך על ''איתור ליקויים והפקת לקחים ..'' לפי שלושה מודלים של תרבויות,
נוצר לי התנגדות לכמה הנחות שלך שבגללם כשה להשלים עם תיאוריה.

אם לחשוב לפי שלושה מודלים שציינת הכול נראית הגיוני ומדעי.
אלא איך אתה יכול לשכנע אותי שאנו עדיין אותו עם שחיי לפי מסורת תנחית.
כי יש לי גם שכנוע עמוק שאנו הפכנו בהווה לעם שוטה שמנוהל לא על ידי
נבואיים, שלא להגיד גרועה מי זה, כי הגדרה אמתי עלולה לסוג מי סגנון של דבריך.

אחד של המבוקרים האומללים שלך, אלוף מילוים א אדן בסיום תפקידו של מבקר
משטרה ביקש להזהיר עם ישראל בכך שתוך משטרה שלנו שולט תרבות שקר.
לזכותו להגיד שהוא באומץ ליבו האזרחי גילה לנו חלק של מציות שבה אנו חיים.
כי השתכנעתי מזמן שכול מערכת שלטוני וחברתי שלנו חיה תוך תרבות שקר.
לכן כשה לי לקבל הנחתך שעדיין יש לנו גם תרבות של נבואיים.

הרי אם להניח ששולט אצלנו את תרבות שקר גם אפשר לפרש ולהבין בגללו למה
כל מנהל אגף בתחום שלו עושה לפי טרדיציה נהלים של תרבות שקר וכך אפשרי
להסביר כל יתר דוגמאות שחברים ניסו להכתיב לחזקת את מודל תרבות הנבואיים.
על כן יש לי בקשה להבהיר איפה מתחיל אצלנו תרבות הנבואיים ואיפה נגמר
את התרבות שקר ואם אפשר להתעלם ממנו בתיאוריה שלך.

התרשמתי שאתה נזקק למודל תרבות נבואיים כדי לבנות מודל תרבות של
מנהל אידיאלי, שחייב להיות משולב מגורמי חוכמה, החלטיות וביקורת עצמי.
במקרה כזה באידיש אומרים ''וו נמט-מן (איפה נמצאה?…).

אולי יסבירו לי איפה טעיתי.

בוריס דוברובנסקי, בידידות.
_new_ הוספת תגובה



הפקת לקחים בסין ביפן ובישראל
אורי מילשטיין (שבת, 28/02/2004 שעה 15:44)
בתשובה לבוריס ד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בוריס ידידי,

תשובתי הינה דיאלקטית ומבוססת על הגיון של ''הפוך על הפוך'':

אם עקרון היסוד ביהדות היא האמת (הנבואית) ואם אחרי החורבן אין יותר נביאים,הרי אין דרך להגיע לאמת אלא במשמעות הסכולסטית והבלתי רלוונטית של המושג. לפיכך כל מי שטוען שהגיע לאמת אומר דברים בלתי מבוססים ובדרך כלל משקר. ומכיוון שבתרבות היהודית יש יוקרה גדולה ל''האמת'' הרי רבים עושים שימוש ריטורי במונח זה ויחד עם זאת משקרים.
_new_ הוספת תגובה



הפקת לקחים בסין ביפן ובישראל
בוריס ד (שבת, 28/02/2004 שעה 18:00)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תודה אורי,
לכן אנחנו עם שיכול לגייס חוכמה והחלטיות סמוראית
רק במקרה של קטקליזמה לאומי; ואם לא אנחנו מדרדרים
תוך תרבות שקר מבחירות מושחטות לבחירות מושחטות.
בברכה, בוריס
_new_ הוספת תגובה



הפקת לקחים בסין ביפן ובישראל
אורי מילשטיין (שבת, 28/02/2004 שעה 23:59)
בתשובה לבוריס ד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בוריס שלום,

האמת יכולה להופיע בתרבות ישראל באחד משני האופנים:

א. שליח של הקב''ה שהוא המשיח.
ב.הופעה כאוטית החורגת ממערך החשיבה המקובל ואז האמת הזאת תדחה.

זה הטעם שאת האמת הישראלית יש לעטוף ביסודות דתיים כדי שהיא תתקבל.
_new_ הוספת תגובה



הפקת לקחים בסין ביפן ובישראל
בוריס ד (יום שישי, 05/03/2004 שעה 7:01)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ד''ר אורי מילשאין, הבעיה הנקרה שהמון מעמך מחפס
את האמת שלו בקצבה של ביטוח הלאומי.

אנו זקוקים לכוח פוליטי סוציאלוגי ולאומי שיערר קצת
לעם למה אנו פה. יש לנו אבססיה חומרנית.

בוריס
_new_ הוספת תגובה



אחרי שנתפסת בשקרים וסילופים
מושה (יום שלישי, 17/02/2004 שעה 9:02)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איך לא אלא להתחנף לסלפן אחר ולקושש אצלו קצת חיזוקים.
ירוד מאד ברניר, ירוד מאד
_new_ הוספת תגובה



אחרי שנתפסת בשקרים וסילופים
בלשן בול בולשיט בולשביסט (יום שלישי, 17/02/2004 שעה 15:52)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הגיע זמנך לקרקר.
_new_ הוספת תגובה



את מי רצח נוני מוזס
מושה (שבת, 14/02/2004 שעה 10:53)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חוץ מתאונת הדרכים בה נהג בגיל 10 במכונית של אבא שלו ביחד עם האבא?
_new_ הוספת תגובה



את מי רצח נוני מוזס
אריק באך (שבת, 14/02/2004 שעה 11:19)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם לא היית מתקומם אם הייתי שואל אותך שואל בתגובה: ''את מי רצח יגאל עמיר חוץ מאת ההוא שרצח יהודים באלטלנה?''

או שגם אתה מאלה שחושבים כי האיבה בין נמרודי למוזס נולדה בפרשת האזנות הסתר ולא כמה שנים מוקדם יותר, על רקע פרשת עמירם (ג'ודי) ניר (הידועה יותר כפרשת איראן-גייט)

(וזה לא היה בגיל 10, ולא ביחד עם האבא)
_new_ הוספת תגובה



מי רצח את עמירם ניר?
אורי מילשטיין (שבת, 14/02/2004 שעה 11:38)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אריק,

על מה אתה מבסס את הקביעה שנוני מוזס רצח את גיסו עמירם ניר? או שהבנתי אותך שלא כהלכה?
_new_ הוספת תגובה



מי רצח את עמירם ניר?
אריק באך (שבת, 14/02/2004 שעה 11:48)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הלוואי שפרשת איראן גייט או חיסולו של עמירם ניר היו מקרה כל כך פשוט וחד משמעי.

לא, אינני מתיימר להצהיר שיש בידי ראיות אשר יפצחו את כל נפתולי הפרשה ההיא, שעמירם ניר הוא קצה-קצהו של תוצר לוואי שלה.

ולמען הסר ספק: לא חושב שישנן ראיות ברמה המשפטית הדרושה כדי לקבוע אם מוזס רצח את גיסו או נמרודי רצח את גיסו של מוזס או שזה בכלל היה דובר אנגלית...

מכל מקום - תאונה זה לא היה...וכולם יודעים שותקים. למה ?
_new_ הוספת תגובה



מי שותק
מושה (שבת, 14/02/2004 שעה 11:49)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כבר 20 שנה מדברים על זה, אלפי חקירות, אלפי מאמרים, מאות ספרים, וזה נקרא לשתוק?
_new_ הוספת תגובה



מי שותק
אריק באך (שבת, 14/02/2004 שעה 12:10)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על רצח עמירם ניר (להבדיל מפרשת איראן גייט כולה) ''אלפי חקירות, אלפי מאמרים, מאות ספרים'' ואני פנטזיונר???
_new_ הוספת תגובה



אריק, לגבי עמירם ניר נראה לי שאתה טועה
ישראל בר-ניר (יום ראשון, 15/02/2004 שעה 19:43)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נכון ש''התאונה'' בה נהרג לא היתה בדיוק תאונה, אבל קרוב לוודאי שהצד המעוניין היה ה CIA. בעקבות מעורבותו בפרשת איראן גייט, סביר להניח שלעמירם ניר היה מידע שיכול היה להביך את הנשיא בוש (האב) ולמרות שאינני חושב שהוא ניצל את זה, כאן לא אוהבים להשאיר ''קצוות פתוחים'' (Loose ends) שאח''כ אף פעם לא יודעים מתי זה יצוף.
בארה''ב אין חוכמות בנושאים האלה ואם ניתן היה להוכיח את ההאשמות שהועלו כאן נגד בוש הוא היה הולך לבית סוהר - נשיא או לא נשיא.
אינני מאמין שאי פעם נתן יהיה למצוא הוכחות למה שבדיוק קרה, אבל ברור שכל עוד הסתובב חופשי מי שהוא שברשותו מידע כזה, בוש לא יכול היה לישון בשקט.
זו גם הסיבה שנורייגה יבלה בבית סוהר עד סוף ימיו - כי הוא יכול היה להפליל את בוש בנושא הברחות הסמים לארה''ב.
_new_ הוספת תגובה



אריק, לגבי עמירם ניר נראה לי שאתה טועה
אריק באך (יום ראשון, 15/02/2004 שעה 20:16)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הלוואי ואני טועה (ואני תמיד מוכן ללמוד על עובדות חדשות, בשמחה ובתודה).

הטיעון שלך הוא אכן הסביר ביותר, גם על רקע האופי הבעייתי של בוש (האב, הבן, וכל המשפחה בעצם אם אתה יודע למה אני מתכוון), אבל...

אם זה נכון, מה נמרודי עדיין עושה בחיים?
וחשוגי וחקשורי? ושמעון פרס?

אתה ודאי מניח שאצלי תמצא דברי סניגוריה על בוש בקמצנות הכי הכי. אבל לדעתי מה שהיה בידי עמירם ניר לא היה מפליל את בוש מעבר למה שהיה ידוע ממילא ולא מסתם דג רקק בפרשה כולה (מועד הרצח היה אחרי החשיפה...), אלא דווקא גורמים אחרים בצד הישראלי. מעין אחורי-קלעים של פרשת פולארד רק בכסף הרבה יותרר גדול...

בייניש היא אמנם המפורסמת. אבל מי הוא אח שלה אתה בטח יודע, מה הוא עשה שם כביכול בשם ''המוסד'' אתה בטח גם כן יודע, ועל הקשר האינטימי בינו לבין סוחר הסמים נורייגה אתה בטח גם יודע.

אני לא רוצה להיכשל בהאשמות לא מבוססות עד תום. אבל בוא נגדיר את זה כך: להערכתי נמרודי קנה את מעריב לא כי עיתונות מעניינת לו את התחת, אלא כנקמה על רצח מי שהיה אמור להוביל את נמרודי לקופון בסך 35 מליון דולר מזומן (קרי 70 מליון דולר אילו היה מוצהר) ולמעמד בכיר ביותר אצל בוש. כי ההסתבכות של הפרשה אכן העמידה את בוש וכל משפחתו בסכנה ענקית, אבל נמרודי באמצעות ניר יכול היה למכור לו שקט תעשייתי תמורת חיוך השווה מליונים... ''שטחים תמורת שלום'' אבל היה מסבך ישראלים בהנהלת חשבונות מטרידה...

נקודה נוספת: מי שעמד בראש יחידת החיסול בסי אי איי באותה תקופה ובראש הסי איי איי לא היו נפטרים מ''סוחר האבוקדו'' עמירם ניר כדי להגן על בוש. זה לא סביר ועומד בסתירה למעגל רחב יותר של תקנות פנימיות ואינטרסים.

נקודה נוספת: החיסול לא היה נוסח ה סי איי איי ולא נוסח יחידת כידון של המוסד. ''זה הוא חיסול אזרחי'' וזה לא ציטוט שלי אלא של מי שמבין בחיסולים טיפה יותר ממני...

אבל הרי בצד הישראלי הפרשה העלומה הזו כוללת יותר מסתם סמים, נשק, קונטראס וכסף - ולכן אולי היה ''מוטב להקריב אדם למען מטרה'' כפי שאמר יצחק שמיר... (בהקשר אחר).

ואיך אמר לאחרונה ההוא: ''בעסק הזה הקרוי מודיעין, אתה אף פעם לא טועה לגמרי, וגם לא צודק לגמרי''. ובכך הוא טעה לגמרי...
_new_ הוספת תגובה



אהרון אהרונסון
אורי מילשטיין (יום שני, 16/02/2004 שעה 0:30)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אגב, מוות דומה פקד את אהרון אהרונסון אחרי מלחמת העולם הראשונה בנסיבות דומות. גם אז לכל הצדדים היה מניע לחסלו וכל הצדדים יכלו להרוויח ממנו.
_new_ הוספת תגובה



אהרון אהרונסון
אריק באך (יום שני, 16/02/2004 שעה 7:30)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה יודע כמה אנשים בביזניס הזה איבדו את חייהם כי הם הפרו את הכלל היסודי ביותר ''אל תהיה כמו ציפור הרואה את הגרגרים ולא רואה את הרשת''...

(וכי לא הייתה להם ברירת שמשון...)
_new_ הוספת תגובה



אהרון אהרונסון
אורי מילשטיין (יום שני, 16/02/2004 שעה 9:33)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אריק, האם זה הטעם שמקצת מאותם אנשים יושבים בהונקונג ולא בישראל?
_new_ הוספת תגובה



אהרון אהרונסון
אריק באך (יום שני, 16/02/2004 שעה 10:08)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הונג קונג זה מקום יפה מאוד, פורה מאוד, ופנינת המעצמה האמיתית בעולם. הן מבחינה כלכלית, הן מבחינה תרבותית, הן מבחינה שלטונית, הן מבחינה מודיעינית והן מבחינה בטחונית.

ישראל עושה טעות בטחונית מרה בכך שהיא מהמרת על ארה''ב מחד, והודו מאידך, במקום סין מחד והאיחוד האירופי מאידך (וברגע שנפסיק להיות חלק מהאיפריליזם האמריקאי, נתקבל לאיחוד באהבה שהמכנה המשותף שלה הוא אותו אוייב איסלמי משותף).
_new_ הוספת תגובה



אנגלו-אמריקאיים
אורי מילשטיין (יום שני, 16/02/2004 שעה 10:29)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש מציעים להמר על רוסיה.

חיים ויצמן הימר על בריטניה וקיבל את הצהרת בלפור. בן גוריון הימר על ארה''ב וקיבל מדינה יהודית. בשני המקרים האליטות בבריטניה ובארה''ב לא היו מאושרות אך הן גם לא יצאו למלחמת חורמה נגד ההחלטות לטובת היהודים. בעולם האנטישמי ברובו, ולא דווקא בגלל ישו אלא בגלל אנטי-אינטלקטואליזם מובנה ב''הומו-דיסטרקטיס''(האדם המשמיד, ראה ספרי ''קץ החיים'' 1994)האנגלו אמריקאים היו ידידותיים לאחרים. אותי מטרידה האפשרות שארה''ב תחדל להיות אומה אנגלו אמריקאית.
_new_ הוספת תגובה



אנגלו-אמריקאיים
אריק באך (יום שני, 16/02/2004 שעה 11:18)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה מתפרץ לדלת פתוחה !!!

ברית המועצות הצילה את העולם מהיטלר והנאציזם ולא ארה''ב כפי שנראה מעל פני השטח. ברית המועצות היתה הראשונה שהכירה בזכותם של היהודים
להגדרה עצמית (הצהרת גרומיקו, 1947), הכירה דה-יורה
בישראל לפני ארה''ב(שהכירה רק ''דה פקטו'') והטילה אמברגו-נשק על המדינה היהודית.
ברית המועצות כיוונה את ''הרפובליקות העממיות'' למכור
נשק ל''ההגנה'' וצה''ל. צכ'יה, בת חסותה של בריה''מ,
התירה לאמן צנחנים ישראלים/ישראלים בדרך,בבסיסיה.

החזית הרוסית מטופחת היטב בתקופת דגן כראש המוסד, ומדובר במהלך אסטרטגי חשוב מאין כמוהו.

סין מוזנחת, לצערי, וגם האיחוד האירופי (לצד מעצמות מודיעין חשובות כגון אוסטרליה קוריאה ויפן).
_new_ הוספת תגובה



סין והפרימט של האינטלקטואליזם
אורי מילשטיין (יום שני, 16/02/2004 שעה 11:26)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מדינת ישראל מזינה את סין מפני שהישראלים אינם מכירים את סין ואינם מבינים אותה. בני אדם מקדישים מאמץ למה שהם מכירים ומבינים. ללמדך על הפרימט של האינטלקטואליזם במאמצי השרידות.
_new_ הוספת תגובה



סין והפרימט של האינטלקטואליזם
אריק באך (יום שני, 16/02/2004 שעה 12:01)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כלומר אתה טוען שהישראלים מבינים אנגלית? אתה טוען שישראל מבינה את האסטרטגיה של אמריקה? את מפת הדרכים שמעל מפת הדרכים? אתה טוען שמודיעין ובטחון יכולים להרשות לעצמם את אותה הרדידות והרדיפה אחרי הנוצץ המזוייף מבלי לעשות הערכה גלובלית כוללת של הכוחות, האינטרסים, כיוון הרוח, ומקור האש?

מה גם ש, בהערת אגב, כדי להבין את סין לא חייב להבין סינית (אני לא ממש מדבר סינית שוטף, ועדיין לומד).

די בנתונים הגלויים כדי להבין את העוצמה, ובעיקר האנרציה שסין מפתחת. די בהכרה שיטחית של ניגודי האינטרסים שבין סין לארה''ב. די באינטרסים כלכליים מובהקים. די בזהות ערכים דתית. די בכבוד לעם שהוא באמת עם הספר, באמת אור לגויים, ושקיים -ובעצמאות- קצת יותר משלושת אלפים שנה...

בברית החדשה יש משפט של מתי: ''הנעים מוביל את הנעים'' שבאנגלית זה כפל לשון של ''העוורים מובילים את העיוורים''.

נפוליאון כינה זאת באופן אחר.

הש''ג היה מכנה זאת להירדם בשמירה ואילו רפו''ל שאתה ציטטת דיבר על מצביאים שכל תכליתם זה ''לאכול לזיין ולחרבן''...
_new_ הוספת תגובה



מדוע מונתה גולדה מאיר לשרת החוץ
אורי מילשטיין (יום שני, 16/02/2004 שעה 12:10)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אכן, זה מה שאני טוען. אינני טוען כמובן, שהישראלים מבינים את ארה''ב ובריטניה אלא רק שהם מבינים אנגלית ולכן נגררים אחרי ארה''ב ובריטניה.

אחת הטעויות היסודית הנפוצות, בקרב אנשים בעיקר פרופסורים באוניברסיטה היא שכדי להבין תרבות יש לדעת את שפתה. בן גוריון אמר לי בהקשר זה שגולדה מאיר היתה כסילה אמיתית. שאלתי אותי: ''מדוע מינית אותה לשרת החוץ?'' הוא השיב: ''כי היא הבינה אנגלית!''
_new_ הוספת תגובה



אני דווקא שמעתי רכילות
בננה ספליט (יום ראשון, 15/02/2004 שעה 22:32)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שהסי.אי.איי רצחו אותו. אולי תבדוק גם את הכיוון הזה?
_new_ הוספת תגובה



אני דווקא שמעתי רכילות
אריק באך (יום שני, 16/02/2004 שעה 7:12)
בתשובה לבננה ספליט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בדקתי. ולא העלתי דבר. זה כמובן לא שולל שום אפשרות, אבל הכל בתנאי שהבדיקות לא מחלישות השערה זו ומחזקות השערות אחרות.
_new_ הוספת תגובה



אהא, עוד קונספירציה
מושה (שבת, 14/02/2004 שעה 11:40)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למה לא אמרת קודם?
אמנם האופק עוד קודר אבל לאט לאט הכל מתבהר
בסוף בטח נבין על מה אתב מדבר.
תסביר עוד קצת איך איסר הראל הורה לחסל את רחל הלר בימי גולדה מאיר(!) על ידי מישהו שנעשה חבר כנסת.
האם בחירתו לכנסת היתה פרס של אהרן ברק על הסתרת הפחדנות של צבי זמיר בג'וערה או שזה משהו אחר?
_new_ הוספת תגובה



אהא, עוד קונספירציה
אריק באך (שבת, 14/02/2004 שעה 14:42)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני סתם תמהוני הזוי. סיכמנו, לא? אל תבזבז את הזמן על טיפשים קונספירטורים שכמוני...
_new_ הוספת תגובה



אבל, על מה אתה מדבר בכלל...
סוחר נדל''ן (שבת, 14/02/2004 שעה 18:01)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וענונו רצח את הלר. לא ידעת?
_new_ הוספת תגובה



אבל, על מה אתה מדבר בכלל...
מושה (שבת, 14/02/2004 שעה 18:49)
בתשובה לסוחר נדל''ן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואללה רעיון, אפשר לתקוע אותו לעוד כמה שנים וזה גם מתחבר היטב עם עובדת היותו סוכן שב''כ
_new_ הוספת תגובה



לא צריך להילחץ,
גיל רונן (שבת, 14/02/2004 שעה 9:51)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בסך הכל רציתי לדעת קצת רקע על הכותב, כמו שנהוג לספק בהרבה אתרי דעות.
_new_ הוספת תגובה



לא צריך להילחץ,
אריק באך (שבת, 14/02/2004 שעה 10:04)
בתשובה לגיל רונן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ממה המסקנה שנלחצתי???
_new_ הוספת תגובה



האם קיימים באיזשהו מקום קורות חיים של מר באך?
לוי (יום ראשון, 15/02/2004 שעה 8:06)
בתשובה לגיל רונן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בעצם מה איכפת לך מי הוא . מדוע כל כך קשה להתיחס למה שנאמר ולא למי שאמר ?
_new_ הוספת תגובה



נעם פדרמן כאיום
אורי מילשטיין (שבת, 14/02/2004 שעה 7:59) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כל מה שקיים (ולא רק בני אדם) מובנה לנטרל איומים לפי פרשנותו. כך אריק באך, כך מחבר שורות אלה, כך אהרון ברק וכך עדנה ארבל. גם מאמרו של אריק באך שאנחנו דנים בו נועד לנטרל איומים וגם תגובתי זו.

נעם פדרמן כמנהיג של חבורה מצומצמת, אך קשוחה, מתפרש על ידי ברק, ארבל ודומיהם (בא''ד) כאיום. (אני מניח שאריק באך גם כן מתפרש על ידם כאיום אך למיטב ידיעתי הוא בחו''ל ומעבר להישג ידם). עד טבח גולדשטיין במערת המכפלה ועד רצח רבין לא חשו אנשי בא''ד שיש להם לגיטימציה לנטרל את פדרמן ודומיו. הטבח במערת המכפלה והרצח בככר העניקו להם לגיטימציה בעיני עצמם להפעיל את מערכת המשפט נגד פדרמן ודומיו.

ומדוע רודפי הצדק וזכויות האזרח שותקים?

א. כי רוב האנשים קרנפים וזה כבר אמר יונסקו (את מחזהו המפורסם כיוון יונסקו, לפי עדותו, לסרטר שהעריץ את הרוצח סטלין, דהיינו לשמאל, דהיינו לאנשי בא''ד בצרפת);

ב.כי הם חוששים להזדהות עם ''מחנה רוצחי רבין'' ולשלם על כך מחיר אישי כבד.
_new_ הוספת תגובה



לזכותך יאמר שאת זה חזית כשפדרמן היה עוד בחיתולים
אריק באך (שבת, 14/02/2004 שעה 8:23)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אורי היקר, התגובה הכי הולמת להשלמת דבריך, היא לצטט מתוך ''תורת הבטחון הכללית'' של אחד, אורי מילשטיין שמו:

''כל הגופים האנושיים (ולא רק האנושיים), וכל המערכות האנושיות, שואפים לשרוד, דהיינו, להתמיד במצבם, לפחות, ואף לשפרו בסביבה מאיימת. שאיפה זו מנוגדת לנטייתם הטבעית להיות פחות מסודרים (להגדיל את האנטרופיה) ופחות יעילים, להסתאב ולמות. השרידות היא ניסיון נואש, כמעט חסר סיכוי (ולכן חזק) של האדם בעל התודעה העצמית ותודעת המוות, להתגבר על הקץ הוודאי או לדחותו; השרידות היא עקרון פעולה הנובע מהפחד (הגותי-קמאי, התרבותי והעכשווי) מפני המוות, ומושקעות בה מוטיבציות אדירות. אינטרס השרידות חזק מכל אינטרס אחר, מודע ובלתי מודע, והוא נוכח בכל האינטרסים האחרים כמרכיב יסודי''

ואהבתי במיוחד את מה שלא המשכת לכתוב בסעיף ב...

אגב, האם יש קשר בין העובדה שהקורבן התורן של אמיר אורן (ראש המוסד) הוצב כמטרה-ל''הורדה'' בידי אורן ומפעיליו, ובין העובדה שמישהו שמאיים עליהם נמצא מחוץ להישג ידם?

איך כתב אותו יוג'ין יונסקו... ''העתיד טמון בביצים!''
_new_ הוספת תגובה



אמיר אורן כמחסל ראשי
אורי מילשטיין (שבת, 14/02/2004 שעה 9:00)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אריק ידידי,

אמיר אורן הוא מאפיונר! אין הוא, כמובן, ראש המשפחה אלא רק מחסל ראשי, אף כי לא יחיד. המטרה שלו איננה ראש המוסד אלא ראש הממשלה. עלל מנת לחסל את ראש הממשלה צריך חובה קדושה גם במקורביו שאחד מהם הוא מאיר דגן.

עקרון ההגינות איננו משמש את אורן ואת חבריו שהרי במאפיה יש הגינות, אם בכלל, בתוך המחנה ולא בין המחנות. השאלה האם ראוי להקריב את ראש המוסד בשביל לפגוע בראש הממשלה אינה מטרידה את אורן ואת חבריו. הנזק שנגרם לכל מערכותיה של ישראל ממלחמת החיסולים הזאת הוא מחוץ להבנתם, שהרי לדעתם כל מה שהם עושים מועיל לישראל בהגדרה. את אבני היסוד של המציאות אין הם מבינים. לעומת זאת מניפולציות הם ממציאים בשפע.

ואשר ל''חיתוליו של פדרמן'': ברק, ארבל אורן ודומיהם היו תלויים במערכת העל שבראשה עמד יצחק רבין. חשיפת העובדה ההיסטורית שרב אלוף יצחק רבין ברח משדה הקרב כמח''ט הראל ב-‏20 באפריל 1948 היה נתון בהלם קרב וכל חייו אחר כך היתה לו תסמונת פוסט-טראומטית, היתה בעיניהם סכנה שרידותית של ממש. לא סכנה למדינת ישראל שבראשה עומד ראש ממשלה ושר ביטחון כזה, אלא סכנה לחלקת אלוהים הקטנה שלהם. שהרי אם רב אלוף יצחק רבין ברח משיירת הראל, אולי אלוף וראש המוסד צבי זמיר ברח מקרב שיירת נבי דניאל ומקרב רכס התותחים? ואם שני אנשי דור הנפילים האלה ברחו מה בדבר אלוף עמוס חורב בקרב צובא ותת אלוף אורי בן ארי בקרב נבי סמואל? אולי לא הם הקימו את מדינת ישראל אלא היא קמה למרות מחדליהם וכשלונותיהם? אולי הם חברים באגודת גונבי התהילה שבנתה לנו מערכת ביטחון כה פגומה?

את הסודות הכמוסים האלה אסור לאיש לדעת ומי שחושף אותם דינו החרמה שלה שותפים גם האגודה לזכויות האזרח, גם גם האניברסיטאות, גם אמצעי התקשורת. רק לא נעם פדרמן. אבל מי זה נעם פדרמן?! ואם הוא מרים ראש - יש לחסלו!
_new_ הוספת תגובה



אמיר אורן כמחסל ראשי
אריק באך (שבת, 14/02/2004 שעה 9:59)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני שמח לדעת שאנו רואים את אמיר אורן וכנופייתו באותה השקיפות.

אשר לאגודת גונבי התהילה - אהבתי!

ושיטת ההחרמה, הרי מוכרת לך מדם ליבך, כמו גם לפרופ' רות גביזון ואחרים...

ואני מניח שגם אתה יודע מה ''הפריט הסודי'' שנגנב מ''אישיות בטחונית בכירה''. מה אתה אומר על הפרסום המניפולטיבי? (ומה אתה אומר על הכשרון המפתיע של ''האישיות הבכירה'' לסתום להם את הפה ברכים סופר-דמוקרטיות?)

הנזק של האנשים הללו לקיומה של מדינת ישראל גדול ומעורר חשדות כבדים בקשר למוטיב (או המיטיב) שלהם...
_new_ הוספת תגובה



גניבת הפריט הסודי
אורי מילשטיין (שבת, 14/02/2004 שעה 10:26)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אכן גניבת הפריט הסודי גורמת לישראל נזק לא פחות מנזקיו של ואנונו.

גם נושא זה נידון, כשפדרמן היה בחיתוליו, ב''תורת האיומים הפנימיים''. ''האנשים הללו'' הם אויבי המדינה בהגדרה, שכן על פי תורת האיומים הפנימיים ''איום פנימי הוא תוצאת סתירה בין אינטרס השרידות של גוף לאינטרס השרידות של חלק ו/או חלקים ממנו.

''האנשים הללו'' מחזיקים בביצים את החלקים החיוניים לגוף כמו את הפריט הסודי שנגנב.
_new_ הוספת תגובה



אמיר אורן כמחסל ראשי-התוכל לשתף גם אחרים בענין ''הפריט הסודי'' וכו
דוד שרמן (יום שלישי, 24/02/2004 שעה 11:59)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני לא מכיר במה מדובר אז אולי אתה יכול להאיר?

תודה
_new_ הוספת תגובה



הפריט הסודי
אריק באך (יום שלישי, 24/02/2004 שעה 14:41)
בתשובה לדוד שרמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למיטב ידיעתי יש צו איסור פירסום על פרטי הפרשה, ואני סבור שהצו מוצדק. לכן לא אוכל לפרט מעבר למה שפורסם ממילא בעיתונות. לצערי. אך אני מניח שכמו ביחס לפרשיות חסויות אחרות - העובדות ממילא פומביות בשיחות סלון בין חברים.
_new_ הוספת תגובה



שתיקת הציבור על עוול (II)
מושה (יום שלישי, 17/02/2004 שעה 9:37) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עצורים פלשתינאים כתבו ממקום מעצרם פניה נרגשת ונוגעת ללב לכל מי שחירות וחופש ושלטון חוק חשובים בעיניו, בלא קשר בכלל להשקפת עולמו הפוליטית. אך העצורים הפלשתינאים פונים לציבור הרחב במקום להסתכל בראי ולבחון איך זה שמכל המחנה האידאולוגי המפואר שלהם, נשארו רק ברברנים ואימפוטנטים שלא איכפת להם בכלל שהם עצורים עד אינסוף ובלא סיבה הנראית לעיין.

ואפילו אני, שאני לא מהמחנה הפוליטי של הפלשתינאים וערפאת, גם אני בהחלט נמנה עם כל אלה החשים שמה שעוללו ומעוללים לפלשתינאים מהווה דוגמא מדאיגה ביותר לריקבון המערכתי הכולל.

לכך ששלטון החוק בישראל איבד את הזכות המוסרית להיקרא ''מגן הציבור'' במקום אוייבו.

לכך שנורמת השימוש במערכת המשפט לקידום צרכים פוליטיים הפכה למה שאצלנו אנו קוראים שלטון חוק ובמקומות אחרים בהיסטוריה קראו לזה פשוט פאשיזם (או מקארתיזם)

עצורים פלשתינאים נכבדים. דומני שאינכם צריכים לשכנע כבר איש בציבור, שאף אחד מהגופים הללו (שב''כ ובתי המשפט) כבר מאוד לא קדוש, לא טהור, ולא חף מאינטרסים אישיים, כלכליים, פסולים, זרים ונוגדים את טובת הציבור. בשני הגופים הללו יש אנשים טובים ואנשים מרושעים. יש טהורים ויש מושחתים.

בשני המקרים (שב''כ ובימ''ש) ישנם, כמובן, היוצאים מן הכלל, הנפגעים שלא בצדק מההכללה, וזה חבל. אך התחושה הכללית - במבחני התוצאה ולא הבירבורים התעמולתיים - היא בהחלט של תפוח רקוב אשר לא משנה בכלל איפה אתה מנסה לגעת בו באצבע, היא נבלעת לך פנימה ועמוק, מהריקבון.

אבל השחיתות הזו, אותו כוח אבסולוטי הנעדר מנגנוני פיקוח ובקרה ושקיפות, שבית המשפט כבר הודה כי הוא-הוא המשחית אבסולוטית, השחיתות הזו היא תוצר ישיר של היעדר עמוד שידרה אידאולוגי בחברה כולה.

ובזה, לא אשם השב''כ, לא אשמה מערכת המשפט. בזה אשם כל מי שאמור להימנות על המחנה שלכם, על החברים שלכם, על המשפחה שלכם, ושותק! אליהם תבואו בטענות.

כלל ידוע הוא שפרצה קוראת לגנב, וגנב כשקוראים לו - בא.

העשבים השוטים בשב''כ ובמערכת בתי המשפט צומחים באופן טבעי, ופועלים בתוך ואקום אידאולוגי המאפשר להם לצמוח ולפרוח במקום לנכש כל עשב שוטה בלי לחשוב פעמיים בכלל, בטבעיות, ולטובת הגינה כולה וממילא לטובת צמחי הברכה שבהחלט יש גם בשב''כ וגם במערכת המשפטית.

תסביר לי, איך אבא ואמא שלכם נותנים למישהו לעצור להם את הילדים בלי סיבה ועד אינסוף, והם לא הופכים את השולחן לנשיא בית המשפט העליון כדי לקבל לפחות הסבר, לו זכאים בעלי הבית של השב''כ ובית המשפט: הציבור!

הנוחות והנינוחות הרגעית שלהם חשובה יותר? אז מה אתם בעצם רוצים מכל היתר?

הסבירו לי: למה החברים הכל כך טובים שלכם נותנים לשופט שעצר אתכם בלא סיבה, לפצות את הפה בכל עניין אחר שהוא, לפני שמאלצים אותו בכוח סביר ובכל האמצעים המותרים ממילא על פי חוקי הכורח וההגנה העצמית, להסביר לבעלי הבית שלו (כלומר לציבור) מה פתאום הוא עוצר אתכם, על מה, עד מתי, ולתת לכם את הזכות האלמנטרית שמתוכה הוא הרי יונק בעצם את כל סמכותו: זכות הטיעון והתגוננות.

לא צריך לחשוב כמו הכלב, שמקבל מכות ממקל וחושב שהמקל אשם. אל תבואו בטענות לשב''כ ולא למערכת המשפט. הריקבון שם זו לא הבעיה, זו בסך הכל התוצאה. הבעיה לא מתחילה ולא מטופחת אצלם. יש אדמה, יש מים, יש שמש ומנעמים - אז יש גם עשבים שוטים בכל מערכת.

בואו בטענות למי שלא מנכש את העשבים הללו ומעדיף את הפריחה שלהם על פני פריחת פרחי שלטון החוק, הצדק והחופש.

הטענות שלכם לא צריכות להיות כלפי העדר כולו אלא קודם כל ולפני כולם, כלפי כל החברים שלכם (החברים לכאורה...) כלפי כל מי מהם שלא מקיף בתופים ומחולות את בניין בית המשפט העליון 7 סיבובים כדי שיסביר ומייד, או שיתמוטט! כי אין שום אמצע ושום דרך ביניים.

אין, לא יכולה ואסור שתהיה פשרה בכל הנוגע לקוים האדומים של החוק, הבטחון והשלטון. אכן, זו היא חרב אשר חייבים כולנו להשחיז ולשמור עליה מכל משמר כי היא זו שמגינה עלינו. אך זו חרב שחייבת להכחיד את היד הרעה המשתלטת עליה ואשר מניפה את החרב כלפי הבעלים שלה במקום האוייבים שלה. אין כאן מקום לפשרה בכלל. הם המשרתים ולא הבעלים. וכל משרת ישמח ובאופן טבעי לשכוח בהזדמנות הראשונה שתהיה לו, שהוא משרת, ברגע שבעל הבית עוצם עיניים ומרשה לו ללבוש לרגע את החלוק של בעל הבית...

הציבור הוא הרי בעל הבית, גם של השב''כ וגם של בית המשפט. ואין לעבדים, בעצם, של הציבור שום זכות להסתיר שום דבר מבעל הבית, וכל יתר הטיעונים זו מניפולציה לטיפשים, שבהלקאת שוט אלמנטרית יכולים להחזיר את העבד למקומו ולהבהיר מי כאן בעל הבית ושל מי המדינה הזו לעזאזל.

לא צריך לירות בשופט. חלילה! אבל מותר וחובה לא לאפשר לו להמשיך לצייץ בשום דיון חדש, לפני שהוא מסיים את חובותיו בדיון הישן ששלח אתכם למעצר. הוא חייב לנמק, או להינמק בעצמו! הוא חייב להסביר. אין לו שום זכות לשלוח אתכם למעצר בלי להסביר לכולנו על מה, למה, ועד מתי. אם אתם פושעים וחתרנים מסוכנים – לכו למאסר מייד ואם חסר נהג אני מתנדב להוביל אתכם לשם בחינם. אבל אם אתם לא – אז מאסרכם הוא הפשע של כולנו כלפיכם וכלפי המצפון הקולקטיבי! השופט מפסיק באופן אוטומטי להיחשב כבר-סמכא, כחסין, כעובד ציבור ברגע שהוא מבצע פשע. והמעצר שלכם, על פי כל מבחן משפטי מקובל בעולם החופשי, הוא פשע. עם כל הכבוד המפוקפק לחוקים לשעת חירום שאין להם תוקף בנסיבות העניין.

לעיתים קרובות מידי נראה שהציבור בעצם שוכח מאין באו דברים ולאן הם הולכים. אקטיביזם שיפוטי הוא בסך הכל תוצר לואי של הזכות המובנת מאליה לאקטיביזם אזרחי (יסודות המשפט המודרני יונקים את סמכותם עוד מעצם המהפכה הצרפתית ולא להיפך...).

כבוד בית המשפט הוא כבוד מוגבל, וכבוד על תנאי. גבולותיו הם כבוד האדם וחירותו, והתנאי הוא שהשופט לא מחלל את העקרונות שהוא דורש מאחרים לקדש.

הזכות של ההמון לצבוא לבית המשפט העליון, ולסלק משם כל עבריין שהשתלט שם על הכיסא והפך את המשפט לקרדום לחפור בו – זו בכלל לא זכות, זו חובה. הרי כשמני מזוז קרא בנאום הכתרתו מתוך הדברים של ברכט, הוא לא מחק את כל יתר הדברים החשובים שברטולד ברכט כתב (ולפניו, בניסוח קצת שונה, מרטין נימלר):
''תחילה לקחו את הקומוניסטים, אבל לי לא היה איכפת, כי לא הייתי קומוניסט. מייד לקחו את הפועלים, אבל לי לא היה איכפת, כי גם פועל לא הייתי. בהמשך עצרו את אנשי האיגוד המקצועי, אבל לי לא היה איכפת, כי אינני איש איגוד מקצועי. אחר כך כלאו כמה כמרים, אבל מכיוון שאינני דתי, גם כן לא היה איכפת לי. עכשיו לוקחים אותי, אבל עכשיו כבר מאוחר...''
אין כאן בכלל סוגיה של הפרת חוק. נהפוך הוא! המדובר הוא בהגנה על החוק מפני גורמים עויינים אשר השתלטו עליו. אין כאן צדק אבסולוטי, לשום צד פוליטי ושום גוף שלטוני, אלא זכויות אלמנטריות שמי שמפר אותן מכריז על עצמו כבוגד. ומי שעוצר אדם ללא סיבה, מטה ונושא פנים במשפט, משתמש במשפט ככלי לביטוי נטיותיו וסטיותיו האישיות או החונטאיות, ולא טובת הכלל וכל פרט בתוכו – הוא בוגד.

הבעיה של כל הצאן המובל לטבח, היא שתיקת הכבשים ולא אומץ לב מיוחד של השוחטים למיניהם. עובדה ששוחטים רק כבשים ולא נמרים. תשאל את נוני מוזס. תשאל את אהרון ברק. תשאל את עדנה ארבל. תשאל כל עבריין בכיר שמתהלך הרי חופשי בעוד שלצידכם בתא המעצר יש בסך הכל איזה עני עלוב וביש מזל ולא הפושעים האמיתיים.

שכל אחד ואחת מהחברים האידאולוגיים שלכם ישאל את עצמו בכל בוקר כחלק בלתי נפרד מתפילת השחרית, מה הוא עשה כדי לא לטפח ולעודד את הדברים הללו בשתיקתו? איך הוא ישן בלילה כשאתם נמקים בצינוק כל כך הרבה זמן ולעוד כל כך הרבה זמן כשהוא, מי שמממן בעצם את הגופים הללו ומעניק להם את זכות הקיום, שותק ומעודד בשתיקתו תופעות של פאשיזם, שחיתות, שימוש לרעה בכוח המשרה, הונאה ציבורית ומעילה באמון.

אחרי שתפתרו את הבעיות שלך עם עצמך המעגל הקרוב ביותר, המהווה בעצם חלק ממך, כל יתר הבעיות ייפתרו מאליהן.

ואם לאף אחד לא איכפת מכם, בתכלס ובמעשים והקרבה ולא בלחשושים רק כלפיכם ומעשים הפוכים מאחורי גבכם, אז תבדקו את עצמכם למה אתם לבד. אולי יש בעיה באידאולוגיה שלכם, שאין לכם אפילו מניין שתומך למעשה ולא רק תיאורטית, באידאולוגיה שלכם. אפילו לא חבר אחד שמוכן לעשות למענכם מעשה.

זכור: ידיים מושיטות עזרה קדושות משפתיים דובבות תפילה! אתם מקשקשים, ושרון עושה. אתם מברברים וליברמן מייצר. אתם מזבלים ועבריינות שלטון החוק פורחת.

הרי אריק שרון לא היה מזדרז להחזיר שטחים אילו לא היה יודע את מה שמשתדלים להסתיר מהציבור כולו, שכמעט ואין כבר צה''ל והסרבנות זו כבר אינה תופעה אלא מגיפה. שפחד המוות משחרורו של וענונו זה לא מפני מה שהוא יגלה שיש, אלא מפני מה הוא עלול לגלות שאין, ודי לחכימא...

ככה המחנה האידאולוגי מהקצה המנוגד לכם, מביס אתכם. הוא עושה. הוא מקריב מעצמו. חלקים מהם הולכים לכלא בגאווה, חלקים מוותרים על דרגות בכירות ויוקרה חברתית, ובזכות זה שהם לא שותקים הם מנצחים אתכם ואת כל המחנה ה''אידאולוגי'' שלכם.

ואילו אתם - שותקים מדושני עונג, מזבלים את המוח בכנסים וכתיבת עלונים ביניכם לבין עצמכם לשכנע את המשוכנעים ממילא - ומתפלאים איך הדשן והזבל ה''אידאולוגי'' הזה מוליד עשבים שוטים.

אז עוצרים אתכם עד אינסוף. למה שלציבור כולו יהיה איכפת ממישהו שאפילו יקיריו ומוקיריו לא איכפת להם ממנו?

אל תצפו מאחרים לעשות לכם את המלחמות. קודם כל תבדקו איך זה קורה בכלל, שמי שאמורים להיות החיילים של אותו הגדוד שלכם מאוננים במקום לשמור, להגן, להילחם ולהקריב למען האידאולוגיה שלהם, הרבה לפני שאתם מיתממים ומנסים לגייס את מי שחייב אמנם להסכים לעוול שבאמת נעשה לכם, אך העוול הזה משרת את האידאולוגיה שלו ולכן, למרבה הצער אומנם, הוא רק ימשיך את השתיקה הרועמת של החברים שלכם. של המשפחה שלכם. של מי שאמור להפוך כל אבן במדינה עד שלא יקבל הסברים המניחים את הדעת למעצרכם האינסופי.

תבדוק איזו ''שמפניה'' עוד שותים כל אלה הנחשבים לחברים שלכם! כי מי שלא שיכור והוא באמת חבר שלכם ושותף אידאולוגי אמיתי שלכם, לא היה ישן לרגע ולא היה נותן לשופט לישון לרגע, כל עוד השופט לא היה מספק את ההסברים שהוא מחוייב על פי החוק לספק!

תפקידה של המחלקה הערבית בשב''כ לא מיותר. זה הוא קישקוש. יש להם משימות חשובות. לעקוב אחרי מקורות המימון של ערפאת, כמו גם אחרי מי שהפעיל את ג'בריל רג'וב ומוחמד דחלן. יש למחלקה הערבית בשב''כ הרבה עבודה חשובה לעשות הן משמאל, והן מימין. וזו חזקה שלא צריכה בכלל הוכחה, להניח שגם שם – כמו במערכת המשפט ובכל השירות הציבורי בעצם - יש גם אנשים רעים, מושחתים, משוחדים המנצלים את סמכויותיהם לרעה. אבל זו לא סיבה להרוס את הבית כולו אלא רק להדביר את המזיקים.
_new_ הוספת תגובה



שתיקת הציבור על עוול (II)
אורי מילשטיין (יום שלישי, 17/02/2004 שעה 11:55)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הציבור שותק משום שאין לו מה להגיד ולא משום שלא אכפת לו. אין לציבור מה להגיד משום שאין הוא מבין את המציאות. כדי להבין מציאות בלתי טבעית מסובכת יש לרדת לאבני היסוד שלה. רק אחרי שנסכים על אבני היסוד נוכל להגיע למכנים משותפים לגבי מבנים מורכבים. עד אז כולנו עוסקים במדעי צללים במערה של אפלטון. מדעי צללים הן יצירות וירטואליות שאינן מענינות אלא את יוצריהן. את רוב הציבור אין הן מענינות.
_new_ הוספת תגובה



עד שהציבור ירד לאבני היסוד של
מושה (יום שלישי, 17/02/2004 שעה 13:28)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מציאות בלתי טבעית, ועד שנסכים... צריך ללכת בשיטת הקשר הגורדי
_new_ הוספת תגובה



עד שהציבור ירד לאבני היסוד של
אורי מילשטיין (יום שלישי, 17/02/2004 שעה 14:05)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ומהי שיטת הקשר הגורדי?
_new_ הוספת תגובה



שיטת הקשר הגורדי
יועזר (יום שלישי, 17/02/2004 שעה 14:35)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לנתק את הקשר באיבחת חרב.
_new_ הוספת תגובה



... ועוד פעם הפלשתינים יללו לנו
בלשן בול בולשיט בולשביסט (יום שלישי, 17/02/2004 שעה 16:03)
בתשובה ליועזר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



שיטת הקשר הגורדי
אורי מילשטיין (יום שלישי, 17/02/2004 שעה 17:08)
בתשובה ליועזר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבחת חרב לא תסייע לאיש להבין את הנושא אלא אף תערפל אותו.ללא הבנת הנושא אין פתרון.
_new_ הוספת תגובה



שתיקת הציבור על עוול (II)
אריק באך (שבת, 21/02/2004 שעה 23:55)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לפחות במשל המערה של אפלטון, כשכולם שרויים בעלטה, הם יכלו לראות משהו, ורק כאשר קרן האור התגנבה למערה, הם הפסיקו לראות כי הסתנוורו.

כאן אין אור, ובכל זאת עיוורים...
_new_ הוספת תגובה



שתיקת הציבור על עוול (II)
אורי מילשטיין (יום ראשון, 22/02/2004 שעה 7:59)
בתשובה לאריק באך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הטעם לכך שבימי אפלטון היקף המידע הוירטואלי והמניפולטיבי היה מוגבל ואילו היום הוא כמעט אין סופי ולכן מעוור.
_new_ הוספת תגובה



איננו האדונים של עידן האינפורמציה, כי אם עבדים של הדיסאינפורמציה
אריק באך (יום ראשון, 22/02/2004 שעה 18:38)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואני דווקא טוען כי המידע היום הוא מוגבל יותר. הוא מוכוון יתר. הוא מטעה ולכן מסוכן. כי הוא נוטע בנו תחושה של חופש, כוח, מגוון... בעוד שלמידע הקריטי במיוחד הציבור כולו עיוור.

כיום, התופעה הזו ידועה יותר כ''תסמונת-גוגל''. כל הציבור יודע מידע אינסופי על כל נושא שגוגל בחר שלא להסתיר מהציבור.

אך הדבר נכון לא רק ביחס לגוגל (או ה''נשיונל סקיוריטי'' בשמו הפחות מסחרי של גוגל) כלפי הציבור הרחב, אלא במיוחד ביחס למנהיגים נבחרים השבויים לחלוטין במידע וחוסר המידע שמגישים להם גופי המידע השונים.

בעידן הדמוקרטי - כולם מתגאים בכך שיש לכל קבצן-רחוב זכות שווה לבחור מנהיגות, לא פחות מאשר לראש שירותי הבטחון באותה מדינה.

אבל בזכות האשליה המתוקה הזו אף אחד לא טורח בכלל לשאול ''אבל מי מסכם את תוצאות ספירת הקולות''? ''מי כתב את תוכנת המחשב שנהלת את העסק''?

כפי שאמרתי כבר ברמז דק יותר בתגובה קודמת: זו אשליה! איננו האדונים של עידן האינפורמציה, כי אם עבדים של הדיסאינפורמציה.

להרחבת הנושא ודיון חופשי בסוגיה אני מציע לדחות את הדיון לעוד כמה עשורים, למועד בו ניפגש כולנו בגן העדן ושם נוכל להרחיב ואולי אף להזמין לשיחה כמה חברים מהשכונה הסמוכה...

עד אז, אני מציע לא להיות טרודים בשאלות מיותרות. לא לחשוב שאנחנו פתאום יודעים בעידן האינטרנט הכל, אלא לפתח אדישות של בעל נבגד בבחינת ''מה שלא יודעים לא כואב''.
_new_ הוספת תגובה



שתיקת הקבר שאין מאחוריה כלום - האספסוף המשכיל
מיכאל מ. שרון (יום ראשון, 22/02/2004 שעה 22:45)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כשם שהנכנס לקבר משפחתי בסגנון של האצולה במאות שעברו, ניתקל בשתיקה. אכן, יש שתיקות רועמות, אך בקבר, אין שום דבר העומד מאחורי השתיקה פרט ללא-כלום - חשבת שיש שם משהו, אך אין שם כלום.

הייתי בשבת, אורי, אצל זוג מכרים במושב ליד כבר סבא, כאלה המזהים עצמם עם השמאל הנאור. אך נוכח הריקנות, היעדר התרבות של הנובו-רישיות ה''נאורה'' הישראלית, המילים הסתמיות כצו האופנה השמאלית וברוח מאמרי המערכת ב''הארץ'', נוכח אלה, התחושה המתעוררת היא של צחיחות נוראה ומים שעמדו הרבה זמן במקום אחד. התחלתי לחוש תשישות, ונימלטתי עד מהרה חזרה לביתי וספרייתי, המקלדת הפעילה והעכבר החביב.

אכן, מדובר ב''שמאל השבע'', והתחושה שהשתלטה עלי היתה של שממון נורא, עקרות איומה, והרג כל תנועה יוצרת. בדרך לפני בכביש השתלב בתנועה בסער טנדר שנשא עליו דגל ''ביתר'' ענק וצהוב, ושעט במהירות ובתכליתיות לדרכו, ומראה זה, עד כמה שהדבר מוזר, עודד אותי, בדומה למציצת לימון נוכח בחילה שמנונית וקשה.

אכן, הציבור בארצנו פיתח ברובו מעין טמטום נירכש, ועוד בדברים העומדים במרכז הוויתו, ונסה לדמיין כמה היה זה נפלא אילו היה כאן ציבור נבון, בעל אמירה מלאה שאינו מתופעל על ידי מילות שגב ריקות, כשהאליטה שלו - עדת ריקים ופוחחים, למעשה. והרי הדבר מתאפשר במאה ה-‏20 , במדינות כמו מדינות סקנדינביה, אנגלייה, צרפת וגרמנייה (בהם מודגשים בתיכון ובבגרויות לימודי הפילוסופיה). וזאת בניגוד לאספסוף ברומי הקדומה למשל, שנידרש ללחם ושעשועים. או בניגוד למה שאני מכנה ''אספסוף משכיל'' בישראל.
_new_ הוספת תגובה



הרלוונטי בישראל אינו רלוונטי בעיניהם
אורי מילשטיין (יום שני, 23/02/2004 שעה 0:57)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ישראל היא מדינה חסרת תרבות. יש בה אמנם אנשים תרבותיים אבל הם לא שייכים לתרבות הישראלית וגם אין הם מתכוונים להשתייך אליה. באין תרבות אין התייחסות למה שהוא רלוונטי בישראל. שהרי הרלוונטי בישראלי אינו רלוונטי בעיניהם.
_new_ הוספת תגובה



מות הביקורת בישראל
מיכאל מ. שרון (יום שני, 23/02/2004 שעה 2:28)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הביקורת, החשיבה הביקורתית, זו המלקטת ריבוי מקורות מידע לכלל הבנת מה שבאמת רלוונטי מבחינה קיומית, הביקורת שהינה קליעה מדויקת במהות שמאחורי הדברים תוך חילוץ מהות זו מסבך המלל וההשאות המכוונות להסתיר את המהות - הביקורת הקולעת היא היסוד הנוסך חיוניות מחשבתית, יסוד שאבד בישראל.

שכן חיוניות מחודשת מתעוררת בנו כל פעם שאנו מתנערים מהררי הגבב המילולי ממית הרוח, המכוון להפוך אותנו לעבדים רוחניים ולשתק את חיוניותנו.

מחשבה קולעת הינה נוסכת חיוניות, בכך שהיא קולעת בדיוק ביסודות המציאות החשובים להשרדות ולוחמה בגורמים המשעבדים את האנרגיות שלנו, אותם גורמי חידלון שאופקיהם הינם צמצום כלכלי ושוד חברתי - מוות רוחני לרבים, בעבור פריחתה של אוליגרכיה בוזזת מצומצמת.

כאשר הגוף, המוח, מזהים משהו הרלוונטי וחשוב באמת לקיום, הרי שהגוף מגייס משאבים, וזה פשר ההתעוררות והחיוניות. מאידך, כאשר מכל עבר אין דבר להשען עליו, הרי שהגוף האנושי נוקט במדיניות של חסכון במשאבים ושימור המשאבים הקיימים - אולי בעתיד עדיף יהיה במה להשקיע - במקום לבזבז כרגע על חורים שחורים קיומיים, ולהשאר ללא עודפי משאבים, ללא כוחות.

להשאר ללא גורמי ערור חיוניות, משמעו - להפוך לזומבי, מת-חי מהלך, מעין רובוט המגיב באופן סטראוטיפי במעין רפלקסים מותנים.

אך הזומביות הרובוטית הזאת הינה, אורי, מצבם של רוב אזרחי ישראל.

ואליטות הריק בתקשורת גם זרקו לנו, על מנת להרדים את תודעתנו, את הטלנובלות, לשתק עוד יותר את מחשבתנו, תוך העתרת סוגסטייה של הזדהות ערטילאית עם דמויות ''ישראליות'' של ''עשירים ולא מאושרים'' בברלנטין וחליפות לבנות - על הטריוייה הנוראה של כל הוויתם.
והרי דמויות אלה יכלו להיות למעשה טורקיות או דרום- אמריקניות או כל דבר אחר, שהרי אלו דמויות המנותקות מכל בעייתיות קיומית ממשית כאן. אנו מזדהים כאן למעשה עם דמויות חסרות ממשות, ואלו, המנוגדות לכל מה שממשי ובוער וחיוני, נהפכות בהעתרת סוגסטייה תיקשורתית זאת לעיקר העיקרים, לדמויות ה''יקרות'' והחשובות מכל, כביכול.

אכן, במדינתנו, חוסר התרבות, ואובדן התחושה של הרלוונטיות הקיומית, הינה תוצרה של מות הביקורת הקולעת, והמרתה בביקורת מדומה החותרת למטרות שגב ריק חסרות רלוונטיות ומנותקות: ''חוקה לישראל''; ''הכיבוש'' (שהרי העיסוק בעוולה-כביכול אי שם מונע ראיית בעיות מתחת לאפך); הפסטיבלים סביב ''סבלה'' של דמות מפוקפקת כויקי כנפו, כתחליף לראיית בעייתיותו של מעמד חיוני של שכבות הביניים במדינה ההולכות ונשחקות תחת מיסוי כבד וביורוקרטיית ענפה; בעיותיהם של ההומואים, הלסביות והטרנסברטיטים ועוד ועוד.

כך, האפיזודי והסנסציוני מחליף את העיסוק בבעיות מהותיות.
_____________________

קישורים:

ביקורת השמאל: התזת מילים בעלמא (לעיתים תכופות מדי...)

והמאמר נשוא ה''ביקורת''
ראשיתה של ידידות מופלאה

_new_ הוספת תגובה



מות הביקורת בישראל
אורי מילשטיין (יום שני, 23/02/2004 שעה 8:44)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

התחום הרלוונטי ביותר לשרידותה של ישראל הוא מערכת הביטחון. על מערכת הביטחון אין ביקורת של ממש מן הטעמים הבאים:

א. רוב הנתונים הרלוונטיים חסויים.
ב. אין פרדיגמה ביטחונית ולפיכך אין מסגרת לביקורת.
ג. האליטות הביטחונית שולטות במדינה ורוב האנשים נמנעים להתעמת איתן.

זההטעם העיקרי למותה של הביקורת בישראל.
_new_ הוספת תגובה



מערכת מונחית פורמליזם אקסוגני
מיכאל מ. שרון (יום שני, 23/02/2004 שעה 9:39)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מערכת הביטחון הפכה למערכת ביורוקרטית מונחית פורמליזם אקסוגני (מוחצן). דהיינו שהקריטריונים לתקפות מידע הינם הקליעה וההלימה עם אוסף של מונחי מפתח, ובמבנים צפודים ומקובלים של טענות ואמירות. אלה מקנים לכל אמירת הבל מבנה של תקפות, אם רק תהלום את הפורמציות הללו והמורפולוגייה הזאת. הדבר יוצר מערכת שזרימת האינפורמציה בה הפכה לעצימות מלל רווי פורמליסטיקה המפוקק ומנחית (יוצר אטנואציה - הפחתה קשבית - של גופי מידע קולעים. מחולליה של רגרסייה זאת הינם:

1) הן מציפי גופי פורמליסטיקה תורתית כבנימין עמידרור ראש אג''ת,

2) הן יוצרי פורמליסטיקה ניסוחית של חילופי מידע מהירים וריקים כפרופ' שי פלדמן,

3) והן מציבי דפוסי פורמליסטיקה מבנית כאסא כשר, שיצר את המבנים של קודים שאמיתותם מעוגנת מתוך עצמם, ולכל היותר במבנה טעוני אנכי בן צעד אחד (כתחליף לטעונים שתקפותם הינה ''אקולוגית'', דהיינו מושתתת מציאות תוך השענות על מידע ועדויות מתכנסות רב כיווניות.

לכן, המבנה הטעוני הפך ''מוכחני'' justificationist ונקודתי, כלומר חותר להוכיח בכל מחיר טענות בעלות מבנה יחודני תוך דגשים יחודניים וחד מוקדיים, כתחליף למערכות מידע.

על כן הנקודות המכריעות בהנמקה במערכת כזאת הפכו בעלי מבנה של קוריוזים רכילותיים: העלאת איזו נקודה שולית האמורה להמם את קשבך, כזו שלכאורא ''לא ידעת אותה קודם''. כך המידע המובלט במערכת הופך למבוסס טריוויה.

זהו מבנה ביורוקרטי צפוד של רציונליזם וורטיקלי בסגנון מקס וובר, שניתן לראות בו את מחוללה של התפיסה אודות הרציונליות-לכאורה שבחוסר רציונליות שאינה מוכוונת מטלות עומק מורכבות, לגישתי.

כל אלה כתחליף למערכות שהינן self-generating צומחות מתוכן, ולא exogenous-generating .

כל אלה מאפננים גם את התקשורת במוסדות המדינה, וזאת באופיין העילאי ביותר, ולא כאשר אף זאת אין בהם, עקב הדרדרותם למבנים עותומניים רוויי שחיתות כנארטיב עיקרי לאטנטי ובלתי פורמלי בדרגי הביניים ומטה.
_new_ הוספת תגובה



מפרדיגמה לסכולסטיקה
אורי מילשטיין (יום שלישי, 24/02/2004 שעה 19:01)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כל פרדיגמה מבקשת לשרוד ולכן היא נוטה לסכולסטיקה. כאשר היא מבשילה כסכולסטיקה היא חונקת כל אינטלקטואליזציה חדשה. זה מצבה של מערכת הביטחון של ישראל היום שבה אנשים מפרשים אוטומטית את המצבים לפי עקרונות מחייבים של הסכולסטיקה כפי שהיה הדבר באירופה בימי הביניים הארוכים.
_new_ הוספת תגובה



גדעון, מה זה שעצירים פלסטינים
בלשן בול בולשיט בולשביסט (יום שלישי, 17/02/2004 שעה 16:02)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כתבו ממקום מעצרם פניה נרגשת ונוגעת ללב לכל מי שחירות וחופש ושלטון חוק חשובים בעיניו? אתה צוחק על עצמך.

ממתי לפלסטינים חשובים החירות והחופש, החוק והדין? להם חשובה הפצצה.
_new_ הוספת תגובה



פוליטיקה ושקר
דב מאיר (יום שני, 22/03/2004 שעה 12:02) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש אינטרס למימישל להציג טיפול בקיצונים כדי להוכיח שדרישתנו מן הערבים להיות תקיפים כלפי קיצונים שלהם הינה הוגנת והדדית.
הבעיה היא, שלפי הערכתי והערכת הציבור הרחב מדובר בפיקציה. היינו נועם פדרמן נפל קרבן ל''הצגה'' פוליטית. אין שום ראיות נגדו. מה שיש זה גחמה פוליטית בלבד. אם היו ראיות לא היה מניעה מהצגת.
אבל יש דבר אחר לחלוטין שמתבקשת מחשבה לגביו. כמה זמן ניתן להחזיק את הציבור היהודי תחת משטר ברזל לפיו עליו לספוג פיגועים לשם רצח מבלי שתהיה לו הזכות הבסיסית שחש לכל עם להגיב עליהם בצורה דומה.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי