...בשם המדע

מחקרים מדעיים, מושתתים מטבעם על עובדות, על תוצאות של ניסיונות ועל השערות או הערכות. כשבונים מודל, מצפים שהוא יהיה קרוב ככל האפשר למציאות, ובמידת קרבתו למציאות נבחן המחקר, כמו גם בשיטת הניבוי וההסקה. בדרך כלל מחקר מדעי מורכב, מושתת גם על המציאות העובדתית, וגם על המסקנות שבבסיסן אין שום אמת מוחלטת אלא השערות בלבד.
החוקר ההגון מגלה מראש כחלק בלתי נפרד ממחקרו, מהן נקודות התורפה של המחקר, מתוך הנחה ולעתים גם תקווה שחוקרים אחרים אשר יבואו אחריו יבהירו ו/או יגלו ו/או ישלימו את הטעון הבהרה/גילוי/השלמה.

כאשר לא מתייחסים במחקר החדש ל''עקב אכילס'' של המחקר המדעי המקורי אלא מאמצים את המסקנות כפי שהן, זו הונאה, כי על ידי כך החוקר מסתמך על מחקר מסוייג ומותנה - אך מקבלו ללא ההסתייגויות וללא ההתניות ''כזה ראה וקדש'' כבסיס למחקר חדש. על ידי כך עלולים לטעות ולהטעות, ולהציג תעתועים ותרמיות במסווה מדעי. הקורא ההדיוט יסבור כי לפניו מונח מסמך אמין, ולאמיתו של דבר הדילוג על הספקות שהן ביסוד המחקר המקורי גרם לכך שהמסמך המאוחר יותר כבר רחוק מאוד מהאמת...

כדוגמא לתהליך שלילי כזה, נבחן את ספרו של צ'רלס דרווין משנת 1859 מוצא המינים [The Origin of Species]. כידוע חיבור זה דן ברעיון האבולוציה שהעלה דרווין, והוא, שמיני בעלי החיים התפתחו זה מזה, ולא נבראו זה שונה מזה, כפי שסוברים אחרים.

אגב, הטענה כי חלק מהמדענים, אלה השוללים את תורת האבולוציה של דרווין, עושים זאת מטעמים של אמונה דתית, היא טענה חסרת יסוד ובבסיסה דמגוגיה ותו לא, שכן המדע לא דן כלל באמונה ובערכים אלא בבדיקת המציאות בה אנו חיים, ובין הפיזיקאים ו/או הכימאים אפשר למצוא בכפיפה אחת אנשי מדע בעלי אמונות ודעות שונות ואף מנוגדות, דבר שלא מפריע להם כהוא זה לעבוד בצוותא במחקר המדעי העומד לפניהם ואשר בו הם עוסקים.
אצטט בעניין זה כאן מדברי פרופ' ישעיהו ליבוביץ [מתוך ספרו ''רציתי לשאול אותך, פרופ' ליבוביץ'' שראה אור סמוך לאחר פטירתו בהוצאת ''כתר'']:

''איש מדע אינו מאמין אלא יודע או איננו יודע, ואין האדם מסוגל שלא לדעת את אשר הוא יודע. אינני מבין את המלים שהשתמשת בהן: ''...דעה שאינה מתאימה לתורה''. התורה אינה משמיעה ''דעות'' לאדם אלא דורשת מן האדם לעבוד את ה'''.

וידוע שליבוביץ עצמו היה יהודי מאמין וגם פרופ' באוניברסיטה העברית בפקולטה לרפואה ועוד. ראוי גם לצטט מדבריו בספר הנזכר, עמ' 214: ''האבולוציה היא עובדה היסטורית -......אלא שאין היא מוסברת לנו כל צרכה ע''י התיאוריה הניאו-דרוויניסטית הרווחת היום במדע''.

בחיבורו הנזכר של דרווין, קבע המחבר כי קיימת בתיאוריה שלו בעיה והיא שלא נמצאו עד ימיו בעלי חיים בשלבי הביניים של ההתפתחות אותה שיער, והוא ידע וכתב בספרו כי בשל כך תעלה טענה חמורה ביותר נגד התיאוריה שלו. דרווין צפה כי הנושא יתבהר בעתיד, ובבוא העת יוכח כי [לפי תחזיתו] יימצאו המאובנים שיוכיחו את קיומם של יצורי-הביניים השונים אשר ייצרו רצף של סוגי בעלי חיים, כפי שמתבקש מהתיאוריה האבולוציונית.
אלא שהשערה-תקווה זו לא התגשמה עד היום, ויתכן כי לא תתגשם לעולם מפני שבעלי החיים ממש לא התפתחו זה מזה...

ועוד, טרם הובהר ולו באופן חלקי מהי מהות המעבר אל האדם החושב - אין כל פתרון מדעי למעבר זה... ועדיין לא ברור מדוע נעצרה האבולוציה באדם...
[ראה גם השגות של חוקרים על תורת האבולוציה (לא בהכרח יהודים, לא בהכרח דתיים) בספרו של פרופ' נתן אביעזר בראשית ברא ארה''ב 1990 ישראל 1993, עמ' 64-70].
על כך כתב דרווין עצמו בספרו, כי כל הדוחה את הטענה שצורות הביניים קיימות אך טרם התגלו, חייב לדחות את תיאוריית האבולוציה כולה.

ובכן, כבר חלפו מאז 150 שנה, מצאו מאובנים לרוב, אך לא את יצורי הביניים...
להסתמך על תורת האבולוציה של דרווין במחקרים חדשים ו/או במאמרים מדעיים תוך דילוג והתעלמות מהבעיה האמורה לגבי היעדר יצורי הביניים - זו טעות והטעיה.
על זה ייאמר כי נכונה היא האמרה הפופולרית שחצי מהאמת גרועה מהשקר, דווקא משום קרבתה של חצי האמת לאמת, והתכסותה במעטה מטעה.

אכן, בשיטה דמגוגית-''מדעית'' שהדיוט לא יוכל להבחין בכשליה, אפשר ''להוכיח'' כמעט הכול - אפילו שדי במנורת ליבון אחת קטנה כדי להאיר את כל רמת גן, והיו דברים מעולם. ושוב, ''הוכחה'' מעין זו הוצגה בצירוף מאמרים שפורסמו בבטאונים מדעיים בעלי מוניטין.
ואכן, ''בשם המדע'' הוא ענף חשוב ומרתק במדע פופולארי, המוכר יותר בשם המלא ''תעתועים ותרמיות בשם המדע''.